דחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בעקבות החלטת מועצת העירייה להגדיל בשני שלישים את מספר ההיתרים החריגים

הד"ר אילנה דיין עשתה מה שלא עשתה אף פעם * היא השמיעה לנו מונולוג עם תובנות מעניינות אך לקוי מהיסוד * לנושאים מרכזיים היא לא התייחסה במונולוג ולכן מזערה את ערכו * על-אף הצביעות אני אוהב את דיין

עדיין לא ברור אם תפרוץ מלחמת אחים, אבל אם תפרוץ זה יהיה באשמת השמאל * שהשמאל, ראשי מערכת המשפט ושאר האליטות בעיני עצמם, מסרבים להשתתף בדיון, מצופפים שורות ומאיימים לשרוף את המדינה על יושביה אם הכללים ישונו

כמה ימים לאחר שדריה לייטל נרצחה בביתה, אנו חושפים כי כבר לפני שנתיים בעלה החשוד ברצח - ביצע כלפיה מעשי אלימות • לפני כשנתיים, כשבתם על ידה, הוא משך בצווארה ואיים: "אני ממש רוצה להרוג אותך, יש לך מזל שהבנות פה" • היא הגישה נגדו תלונה במשטרה, אך סירבה להתלונן על מעשי אלימות נוספים שביצע נגדה בעבר - בטענה שהוא בהליך טיפולי

ואז הידיים רועדות, אולי לא בפעם הראשונה אך בפעם הראשונה בפומבי * והוא קורא, והיד מורדת בו * הוא ממשיך לקרוא מן הטקסט המוכן, התובעני - והרעד עיקש, אינו חולף ומירי רגב נתפסת עוקבת אחרי כף ידו

די לראות את רחובות הזעם המתמלאים, על-פי רוח חלק ממובילי המחאה המופקרים וחסרי האחריות, בקנאים נפוחים מחשיבות עצמית, המתהדרים בדרגותיהם, בתואריהם, במעמדם העליון בעיני עצמם, כדי לחוש את תחושת הסכנה העצומה העומדת לפתחנו.

כבר בעבר דרש הנשיא את הפסקת חקיקת הרפורמה כדי לאפשר הידברות, כאילו שאי אפשר גם לחוקק וגם לדבר * אבל, שגיאתו הייתה שלא דרש במקביל את הפסקת המחאה * כאשר צד אחד נדרש לשבות מתפקידו - החקיקה - ואילו הצד האחר אינו נדרש לשבות ממהלכיו - המחאה - נוצר חוסר איזון המעיב על "מתווה הנשיא"