משרד הבריאות הנחה את בתי החולים להכין כיתות כוננות במסגרת צבאית או אזרחית, על רקע מצוקת כוח האדם באבטחה. ברוב בתי החולים כיום ישנן תחנות משטרה עם שוטרים חמושים שפועלים לצד מאבטחים חמושים – אך הם לא נמצאים שם באופן קבוע

בעקבות מסיבת העיתונאים השנויה במחלוקת עם יוכבד ליפשיץ ששוחררה משבי חמאס, פרסם משרד הבריאות נוהל טיפול בחטופים שחזרו מהשבי. הם יטופלו במתחם נפרד, שאליו יוכלו להיכנס רק בני המשפחות, צוותי רפואה וגורמי ביטחון. עובדת סוציאלית תשוחח עם מי שישוחררו מהשבי, ותעדכן את הצוות בכל מקרה של חשד לפגיעה מינית

הם החליפו את החלוק במדים והתייצבו ביחידות. ד"ר ערן משיח ממיון ילדים בשניידר טיפל בפצועים תחת ירי פצמ"רים, ד"ר צליל שנקלר ממחלקת ילדים בוולפסון נתנה מתן מענה רפואי ראשוני לכוחות הלוחמים בגזרה וגם חיבוק לחייל שרעד. ד"ר יוחאי פרנקל מבית החולים לילדים ברמב"ם גילה מחדש את הכוח של התרומה והנתינה: "גאה להיות חלק מהעם הזה ולהילחם עבורו"

חשוב לא להיות שיפוטיים כלפי עצמנו או כלפי היקרים לנו שפונים לטיפול עצמי בחומרים כדי להקל על הסבל בימים קשים אלו. עם זאת, ד"ר אופיר לבנה מציע לצמצם שימוש זה ולנקוט צעדים שיסייעו במניעת ההשלכות השליליות הנפשיות והגופניות, הקצרות וארוכות הטווח של שימוש שכזה

השבועות האחרונים הפכו אותנו מפוחדים, עצובים, מדוכאים, עם נדודי שינה, ובעיקר מיואשים, מרגישים שטוב כבר לא יהיה פה. סמדר שיר נשלחה למשימה כמעט בלתי אפשרית: לנדוד בין מומחים שיעניקו לכולנו כלים שיעזרו לנו להרגיש טוב יותר, לחשוב חיובי יותר, להאמין שבעתיד דברים ישתפרו. היא קיבלה שלל עצות - מפסיכולוגים ועד סטנדאפיסטים, חלקן מבוססות על תובנות של יוצאי שואה ואחרות על תיאוריות של חוקרים בתחום האושר - וגילתה כיצד אפשר להילחם בחוסר האונים ולראות את האור בתוך כל החושך

ימים ספורים אחרי שכל העולם כבר נחשף לשקר של חמאס בנוגע ל"תקיפה הישראלית" של בית החולים בעזה, פרסם כתב העת הרפואי היוקרתי BMJ מאמר של שישה מומחים לרפואה, שהאשימו את ישראל: "חלק ממערכה שיטתית של אלימות ודיכוי נגד העם הפלסטיני"

רק חלק ממי שנפגעו מזוועות המלחמה או היו עדים לה, יסבלו מהפרעת דחק חריפה, ומעטים עוד יותר יפתחו הפרעה פוסט-טראומטית חמורה. פסיכיאטר בכיר מסביר שאנחנו חסינים מכפי שנדמה לנו, ומשרטט מתווה ברור - מתי כדאי לבקש טיפול מקצועי