את המציאות בה אלפי צעירים וצעירות חיים ברחוב אחרי שנפלטו או ברחו מהבית אני מכירה מקרוב, כמי שמלווה רבים מהם ומנסה לעזור להם לקום ולברוח מהתחתית אליה הגיעו, אבל לזה אפילו אני לא הייתי מוכנה. הטלפון הראשון הגיע בערב חג הפסח האחרון, קרוב לחצות. על הקו היה בחור צעיר שקיבל את המספר שלי מצעירים אחרים שאנחנו מלווים. הוא אמר שלא אכל כבר שלושה ימים ומתחיל להזות מתוך רעב. מיד התארגנתי על אוכל וביגוד ונסעתי לפגוש אותו. הוא סיפר לי שהקורונה הכניסה אותו למצב כלכלי בלתי אפשרי, הוא הפסיק לעבוד ולכן היה חייב לעזוב את הבית ולעבור לרחוב. הוא לא חשב שהמפגש עם הרחוב יהיה כל כך קשה וקיצוני. אט-אט החלו להגיע אלי עוד ועוד שיחות טלפון. בסיבובים שערכתי התחלתי לפגוש עוד ועוד צעירים וצעירות החיים ברחובות, ולכולם מכנה משותף אחד: הם נפלטו מהבית לרחוב בגלל המורכבויות שהביאה איתה הקורונה. הסיבות מגוונות: חוסר במקום משלהם בבית קטן וצפוף, אלימות קשה של ההורים לילדיהם, אלימות קשה בין האחים ועוד. בתקופה הזו קיבלתי לא פחות מ-170 פניות של צעירים וצעירות עם אותה המצוקה.

אתם תחשפו למגוון רחב של תחומים ויעמדו בפניכם שפע של אפשרויות. תואר בחשבונאות במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט יפתח לכם דלתות רבות בשוק התעסוקה כיועצים עסקיים, אנליסטים, מנהלי סיכונים, מפקחים, יועצי השקעות ועוד. מהם היתרונות של מסלול הלימודים?

ביום שני העריך בכנסת סגן הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס כי המשבר יגרע כ-60 מיליארד שקל מהכנסות המדינה ב-2020, אך הוסיף באותה נשימה כי ייתכן שהסכום יעמוד "רק" על 50 מיליארד שקל, משום שהמשק מתאושש מהמשבר בקצב מהיר יותר ממה שהעריכו בתחילה. גם לגבי דמי האבטלה הייתה לגרדוס בשורה מעניינת: הוא גילה כי המדינה צפויה לשלם פחות מכפי שהעריכה בעת אישור התקציב, הערכה שעמדה על 16.1 מיליארד שקל. לדבריו, התאוששות המשק בקצב מהיר מהצפוי ותוכנית המענקים לעידוד התעסוקה שעליה הכריז שר האוצר בשבוע שעבר, צפויות לחסוך למדינה בין 1 ל-1.5 מיליארד שקל של תשלומי אבטלה לעובדים בחופשה. המובטלים נופלים בין הכיסאות לאופטימיות הזהירה הזו מצטרפים נתוני שירות התעסוקה מהימים האחרונים, שלפיהם כ-275 אלף איש דיווחו על חזרתם מחל"ת, כמעט 40 אלף מהם מאז תחילת השבוע. מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור, מעריך כי המספר הזה חסר - להערכתו, חזרו כבר כ-300 אלף איש, וחוזה כי כבר בסוף אוגוסט נרד מאבטלה של רבע מכוח העבודה למשק לאבטלה של כ-10% בתרחיש האופטימי, כ-400 אלף איש.

בסרטון: כרטיסי אשראי חשופים ברשת מצב שבו לקוח מבצע עסקה בבית עסק מסוים באמצעות כרטיס אשראי ובהמשך נקלע למחלוקת מול בית העסק הוא שכיח, בוודאי בימים אלו שבהם מגיפת הקורונה מכה בבתי עסק. לא אחת פונה מחזיק כרטיס האשראי לחברה שהנפיקה לו את הכרטיס ומבקש ממנה להפסיק ולהעביר את תשלומי העסקה לבית העסק, תוך שהוא מעלה טענות שונות הקשורות בעסקה שביצע. מהם המצבים שבהם חברת כרטיסי האשראי רשאית או מחויבת להתערב בעסקה, המכונה "עסקת היסוד"? בסוגיה זו דן בהרחבה לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל אביב בראשות השופט דורון חסדאי, כשדחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש עו"ד מאור בשן כנגד חברת מקס איט פיננסים (לשעבר לאומי קארד). עו"ד בשן טען באמצעות בא כוחו, עו"ד רענן בשן, כי די בכך שהלקוח טוען בפני חברת כרטיסי האשראי כי לא סופקה לו תמורה בגין העסקה, או כי הגיע להסכמה עם בית העסק על ביטול העסקה, כדי להביא לכך שמנפיקת כרטיס האשראי תחדל מלחייב אותו בגין העסקה שביצע. מקס, טענה מנגד, באמצעות עורכי הדין יחיאל כשר ועופר שובל ממשרד תדמור לוי ושות', כי מנפיקת כרטיסי חיוב רשאית להתערב בעסקת היסוד בין מחזיק כרטיס אשראי לבית עסק, רק במקרים שבהם חוק כרטיסי חיוב מתיר לה לעשות כן. מקרה שבו לקוח טוען כי בית העסק הסכים לבטל את העסקה, אך בית העסק אינו מבטל את העסקה במסוף הסליקה, אינו נמנה עם המקרים שבהם מנפיקת כרטיס חיוב רשאית להתערב בעסקה. המשמעות היא שפתרון המחלוקת במקרה זה צריך להיעשות בין הלקוח לבין בית העסק ישירות, ומנפיקת כרטיס האשראי לא יכולה להתערב בעסקה.

חודש אחרי פתיחת הקניונים בתום סגר הקורונה, וקבוצת האופנה הציבורית קסטרו שבניהול רון רוטר יוצאת למלחמה בבעלי המרכזים במיקומים שמעמיסים עליה. גם לאחר שהוסרו הגבלות הממשלה שמנעו פתיחת קניונים ומרכזי קניות, חברת האופנה הציבורית החליטה באופן חד צדדי שלא לפתוח חלק מהחנויות שלה, על אף שהן באמצע חוזה השכירות. זאת, לפחות בחלק מהמקרים, בניסיון שלא להסתפק בהקלות שנתנו חלק מהקניונים במסגרת משבר הקורונה, אלא לשפר את החוזה הקיים. במקביל, רוב החנויות של הרשת כן נפתחו ושבו לפעילות, אך בשלב זה בקבוצה מסרבים לפרט כמה מתוך 5,000 העובדים שלה הוחזרו מחל"ת. ככל הידוע, חנויות של רשת קסטרו עדיין סגורות בקניון שבעת הכוכבים, בלב המפרץ ובקניון מבשרת ציון, וזאת בנוסף לדיווחים על החנות הסגורה של קסטרו בקניון TLV. קסטרו אינה מפרטת עבור ציבור הלקוחות שלה באתר החברה אילו חנויות סגורות ואילו פתוחות, אך במענה הטלפוני של החברה מאשרים כי החנות בשבעת הכוכבים "לא תיפתח עד להודעה חדשה".

בסרטון: עסקת אינטל-מובילאיי ב-2017, מהאקזיטים הגדולים של חברה ישראלית אי פעם. חברת Spot (לשעבר Spotinst), שפיתחה מערכת לניהול משאבי ענן, נמכרת לחברת נטאפ (NetApp) תמורת סכום שנע סביב 450 מיליון דולר. נטאפ הודיעה על העסקה הלילה, אך לא ציינה את היקף העסקה. ספוטינסט גייסה בחמש שנות פעילותה סכום של 53 מיליון דולר, ובין המשקיעים בה נמנים הקרנות Highland Capital, אינטל קפיטל, ורטקס, לידרס פאנד ועוד. נטאפ היא חברת שירותים וותיקה לאחסון וניהול נתונים בארגונים, המתמקדת בשנים האחרונות בטכנולוגיות ענן. החברה נסחרת לפי שווי של 10 מיליארד דולר, כמחצית משוויה לפני קרוב לשנתיים. חברת ספוטינסט, שהוקמה על ידי עמירם שחר, לירן פולק ואהרון טוויזר, מסייעת לחברות לרכוש ולנהל קיבולת תשתית ענן עודפת. ספקי תשתית מחשוב ענן כמו AWS של אמזון, Azure של מיקרוסופט ו-Cloud Platform של גוגל מציעים שירותי מרכזי נתונים עתירי קיבולת, שבהם תמיד נשמרת קיבולת לא מנוצלת, שמוצעת במחירים זולים במיוחד. החברה מפתחת פלטפורמה לאפליקציות Serverless בעננים שונים במטרה לבנות שכבת ענן וירטואלית המאפשרת למשתמשים לקבל חוויה זהה ללא קשר לספק הענן שלהם.

בסרטון: הריסה במסגרת פינוי בינוי בירושלים ב-2018 פרויקט פינוי-בינוי באשדוד גרם לירידת שווי הדירות הסמוכות אליו. כך קבעה שמאית מייעצת, שמונתה על ידי ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, כדי לדון בתביעת פיצויים שהגישו בעלי הדירות. מדובר בקביעה נדירה יחסית, שתצטרך לקבל את אישור ועדת הערר המחוזית. בשנים האחרונות ניכרת ירידה משמעותית בקבלת תביעות פיצוי בגין ירידת ערך של דירות, עקב אישור תוכניות חדשות. בדרך-כלל מנומקות התביעות בכך, שאנשים אמורים לצפות, שבסביבתם יוקמו מגדלים עתירי שטחים ודירות, וכי אין שום הבטחה שנופי ים או שדות כפריים שנשקפים מהדירות - יישארו כך לנצח.

פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) הגישה בשם מתכננת מחוז ירושלים עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בעיר, נגד החלטת ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים, אשר נתנה תוקף לתוכנית המכשירה בדיעבד עבירות בנייה בדרגת חומרה גבוהה ביותר ובהיקפים חסרי תקדים במתחם "איקאה אשתאול", וכן לבטל את היתר הבנייה שניתן מכוח תוכנית זו. המדינה טוענת כי היקף עבירות הבנייה הוא של כ-9,500 מ"ר מתוך מבנה העולה על כ-25 אלף מ"ר, כשהדבר נעשה בהליך זוחל אך מכוון מטרה של תכנון ורישוי בשיטת ה"סלאמי". בעתירה נאמר, כי זהו מקרה חריג שבו מתכננת המחוז עותרת לביהמ"ש נגד החלטה של ועדת ערר, אשר מקרה דומה לו אירע בעבר אגב בנייה של חנות "איקאה" בראשון לציון ובמקרים בודדים נוספים. אך על דעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), ארז קמיניץ, לא היה מנוס מנקיטה בדרך פעולה זו, כיוון שתוכנית שחוסר החוקיות שלה הוא כה חמור מחייב נקיטה בצעדים חריגים כדוגמת עתירה זו.