עידן הקורונה יצר הרבה בעיות משפטיות עם חוזים. בעבר התבקש משרד המשפטים לקבוע האם קורונה היא כוח עליון שתאפשר ביטול חוזים, אך לא סיפק תשובה חד משמעית לכך וגלגל חזרה את האחריות לפתחם של בתי המשפט. היום (שלישי) התקבלה החלטה תקדימית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כשהשופט יונה אטדגי פסק כי משכירי אולם אירועים ושוכריו יחלקו ביניהם את נטל החוזה. זוהי פסיקה תקדימית בכל הקשור לעניינים חוזיים עסקיים בתקופת הקורונה.

בארצות הברית מאוד לא מומלץ להעלים מס או לרמות בכספים. עוד פחות מומלץ להונות את הבנקים. תושב פלורידה, שעשה את הדברים הללו, עלול לבלות הרבה מאוד זמן מאחורי סורג ובריח. קית' ניקולטה בן ה-48 לא היה חכם במיוחד מאחר שהוסיף חטא על חטא ופשע על פשע. תחילה הוא דיווח לממשל כי הוא בעלים של מפעל ובו 69 עובדים עם סך הוצאות חודשיות של 750 אלף דולר. הממשל זיכה אותו בסכום הנמוך רק במעט משני מיליון דולר, מענק לעסקים שניתן בחודש מאי השנה. ניקולטה פיזר חלק מהסכום בחשבונות בנק שונים, משך 100 אלף דולר והעביר כחצי מיליון דולר לחברת נכסים במדינה. חוץ מזה, הוא רכש רכבי פיק-אפ מהודרים - מרצדס בנץ עליה שילם 106 אלף דולר ופורד F-250 שעלתה לו רק 66 אלף דולר. לפחות במכוניות יש לו סטייל. רק חבל שהוא קנה אותן בכסף שלא שלו.

הקורונה פגעה אנושות בכלכלת ישראל. האמצעים הנוקשים שחברות וממשלות נאלצו לנקוט הביאו להתרסקות של ענפים שלמים כגון ענף המסעדנות שהתרסק, ענף האירועים שהצטמק וענף התיירות שנעלם כלא היה. אילו היו ברשותנו האמצעים להתמודד טוב יותר עם מגיפות לא מוכרות, ניתן היה להימנע משימוש בכלים הרסניים יותר. באופן מסורתי, קבלת ההחלטות במערכת הבריאות התבססה על מחקר מעמיק, ארוך ויסודי של נתונים - ממנו הוסקו מסקנות ודרכי פעולה. התקופה האחרונה הוכיחה שהמערכת נדרשת לקבל החלטות הרות גורל באופן מהיר ויעיל, על בסיס מידע רפואי דליל ואף ממקורות מידע לא רשמיים. החלטות אלו טומנות בחובן נגזרות כלכליות נרחבות על כולנו, שכמותן לא ידעה מדינת ישראל מזה שנים. המערכת נדרשת בדחיפות לחשב מסלול מחדש, טרם יהיה הנזק בלתי הפיך עבור משפחות רבות. הטמעת בינה מלאכותית בהליכי קבלת ההחלטות במערכת הבריאות תייצר השפעה מיידית וארוכת טווח שתמנע את קריסתה. היא איננה בגדר מותרות, אלא בגדר הכרח.

בתקופה הנוכחית, כשיש קרוב למיליון מובטלים או עובדים שהוצאו לחל"ת, ואנשים סופרים את שעון החול לאחור לקראת סגר נוסף, ישנם עובדים ועצמאים שהצליחו "לקום מהקרשים" ולמצוא מקום עבודה. שינוי זה לווה בתחושות מעורבות הנעות בין אנחת רווחה לבין ביטחון תעסוקתי שלעולם לא יוכל לחזור להיות מה שהיה לצד ההפתעה וההזדמנות ששינוי זה הביא לחייהם.

מגפת הקורונה פגעה בענפים רבים במשק, אך מסתבר שהיא דווקא משמשת מאיץ לפיתוח העסקי ולמעשה מקצרת את התהליכים עבור עסקאות. כך הצליחו לגייס בחודשים ינואר-ספטמבר 2020 סטארטאפים סכום שיא של 7.5 מיליארד שקל ל-438 חברות שונות. אלא שהתמונה הוורודה מסתירה משבר גדול: ירידה דרמטית בהשקעות מסוג SEED - השקעות בחברות בשלב שבו רמת הסיכון גבוהה מאוד, עד כדי כך שחלק מהחברות לא ישרדו. השקעות מסוכנות, אך חשובות מאוד והן שמייחדות את תעשיית ההייטק הישראלית.

"חלק מהשיחות מוקלטות לצרכי בקרה ושיפור השירות", הוא משפט שכמעט כולנו מכירים משיחות עם נציגי חברות עסקיות שונות. ממשלת ישראל, ביוזמת שר הכלכלה והשרה לשוויון חברתי, רוצה לשנות את הנוסח המוכר ולגרום לכך שכל עסק במדינת ישראל שמבצע שיווק מרחוק (כשאין נוכחות פיזית בין הצדדים) במסגרת שיחה טלפונית או תקשורת אלקטרונית (ווטסאפ, סקייפ) יהיה חייב להקליט את השיחות, לשמור אותן במשך שנתיים ולהעביר ללקוח את השיחה על פי דרישתו ואף לפרט בחשבוניות את מועדי השיחות, לפי בחירת הצרכן. חלום, לא? ובכן, חלום בלהות. בעיתוי אומלל, בו המגזר העסקי נאבק על קיומו ועם קורונה שהולכת להישאר איתנו עוד הרבה זמן, מהדקים את טבעת החנק סביב צווארו בעוד שכבת רגולציה חונקת. ישראל תהיה למדינה הראשונה בעולם, שמאמצת הסדר מרחיק לכת זה בחקיקה.

בעקבות הסכם הנורמליזציה שנחתם לאחרונה בין ישראל לאיחוד האמירויות, ישראלים רבים שוקלים האם לבצע פעילות כלכלית דוגמת השקעות, רכישת נכסים או הקמת עסקים בנסיכויות - וזאת לנוכח דיני המס שם, לפיהם על חלק מהפעילויות הכלכליות המבוצעות בנסיכויות (ובמיוחד באזורי הסחר החופשי) לא מוטל מס מקומי כלשהוא - עובדה אשר עשויה לכאורה לאפשר למשקיע הישראלי להפיק יותר רווחים ביחס לאלו שיפיק מאותה פעילות, אם הוא יבצעה בישראל ויחויב בגינה במיסים. כך לדוגמא, ככלל בישראל, יחיד יהא חייב במס בגין רווח שהפיק ממכירת נדל"ן בישראל בשיעור של 25%; וככל שמדובר בהכנסות בעלות אופי עסקי, הוא עשוי להתחייב במס בשיעור של עד 47% (וזאת לפני "מס יסף" וביטוח לאומי); ואילו חברה חייבת במס בשיעור של 23% (והמס המצרפי, בגין הרווחים המופקים בחברה, עד לרמת בעל המניות היחיד - מגיע לשיעור דומה של 46%). מאידך, באמירויות רווחים אלו עשויים להיות מחויבים באפס (0) מס, שכן באמירויות לא מוטל כל מס על הכנסתו של יחיד. כמו כן, על פי רוב על תאגיד אמירתי לא חלה חבות במס (זולת תאגידים העוסקים במספר תחומים מועט, כגון חברות נפט). על אף האמור, תושב ישראל שהחליט להשקיע או לפתוח עסקים באמירויות, עלול לגלות ש"לא כל הנוצץ - זהב הוא".

משבר הקורונה האיץ משמעותית את הצורך בכלי תחבורה קטנים, והיום אפילו בערים מרכזיות כמו לונדון וניו יורק, שבתחילת הדרך התנגדו להכנסת קורקינטים לרחובות, מבינים שזהו הפתרון ואישרו את השימוש