שנת 2020 הייתה דרמטית בכל קנה מידה, בישראל ובכל העולם. משבר הקורונה הציב את העולם כולו מול אתגר בריאותי אדיר, כאשר אחת המשמעויות הנלוות לאתגר הגיעה בדמות שינויים טקטוניים בעולם העבודה. בישראל, למעלה ממיליון ומאתיים אלף איש פוטרו מעבודתם או הוצאו לחל"ת, והמדינה הושיטה במהירות יד למשק הקורס, במתן מענקים נדיבים, תוכניות סיוע לעסקים ודמי אבטלה/חל"ת. כעת, שנה וקצת לאחר פרוץ המגפה כשנדמה שהיא מאחורינו, חודש יוני הגיע ואתו גם ביטול הזכאויות לדמי אבטלה עקב הקורונה כפי שנקבעו במשבר. רבים מבין אותם מאות אלפים טרם חזרו לעבודה אם בכלל , ונראה לכאורה שהסדר שב על כנו. התזוזות הרבות בעולם העבודה יצרו אירועי מס עבור שכירים רבים שפוטרו וחזרו לעבודה, לסירוגין. למעשה, על פי ההערכות ועל פי דו"ח מבקר המדינה רשות המיסים מחזיקה בכ-8 מיליארד שקל השייכים לשכירים, ואלו צריכים לנקוט בפעולה ייזומה ומורכבת ולהגיש בקשה להחזר מס על מנת לקבל את הכספים השייכים להם. השנה, בצל האירועים הבלתי נגמרים בעולם העבודה, ההערכות מדברות על סכום שיגדל אף יותר. עם זאת, רבים מהשכירים לא מודעים לזכאויות שנוצרו להם, או שאינם מכירים את הפתרונות הקיימים בשוק בדמות חברות המספקות שירותים להחזרי מס. בתוך החלל הזה החלו לפעול לאחרונה חברות גדולות המעסיקות אלפי עובדים, אשר חוו גם הם את השפעות הקורונה עם תקופות חל"ת ארוכות, אלו יצרו שיתופי פעולה עם חברות להחזרי מס.

ביום שלישי השבוע פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש מאי, שעלה ב-0.4%, מה שאומר שהאינפלציה בישראל מתחילת השנה עומדת על 1.5%. הנתון הזה מצטרף לתחזית שפרסם משרד האוצר לפני כמה ימים, לפי האינפלציה השנה צפויה להסתכם ב-2.2%. אחרי שבשנים האחרונות האינפלציה בישראל הייתה קרובה לאפס, השנה היא עושה קאמבק, ולא רק אצלנו: בארה"ב, למשל, המדד זינק ב-5% ב-12 החודשים האחרונים (עד סוף מאי), העלייה החדה ביותר מזה 13 שנה. נראה שהמושג "אינפלציה" חזר ובגדול בשנת 2021, וגם לזה, כמו להרבה דברים אחרים, אחראי משבר הקורונה. אז הגיע הזמן להיזכר מה זה בעצם אינפלציה, ואיך היא משפיעה על כל אחד מאתנו. האינפלציה היא קצב עליית המחירים של המוצרים והשירותים שאנחנו צורכים. במדינות המערב, ישנה הגדרה לאינפלציה בריאה: קצב עליית מחירים של כ-2% בשנה המייצג למעשה ביטוי של כלכלה בריאה וצומחת: אנשים קונים יותר, המחירים עולים באופן טבעי כי האוכלוסייה גדלה ובמקביל הביקוש למוצרים עולה והיצרנים מייצרים יותר סחורות. כמובן, המצב הזה "בריא" כל עוד השכר עולה יחד עם קצב עליית המחירים.

בחמישי בבוקר נערך במטה חברת אל על בנתב"ג סיור וטקס חתימה על הסכם שיתוף פעולה בין איגוד הכדורסל לחברת התעופה הלאומית. בסיור השתתפו יו"ר איגוד הכדורסל עמירם הלוי, ראשי איגוד הכדורסל, הקפטנים של נבחרות ישראל גברים ונשים - גל מקל ועדן רוטברג, השחקנים תומר גינת וטל לב, המאמן עודד קטש, מנהל נבחרת הגברים מוטי דניאל ואחרים. האורחים סיירו במטוס דרימליינר של החברה וקיבלו סקירה ממנכ"ל אל-על אביגל שורק, על חזרתה לפעילות לאחר יותר משנה בשל משבר הקורונה. כמו כן נחתם הסכם שיתוף הפעולה בין האיגוד לבין אל על ובמסגרתו יטוסו כל נבחרות ישראל למשחקיהן בחו"ל בטיסות אל על.

חברת הפינטק הישראלית PayMe וענקית התשלומים העולמית סטרייפ משיקות שיתוף פעולה שיאפשר ל-PayMe להציע ללקוחותיה מוצרים ושירותים נוספים ולספק ללקוחותיה פתרון אחד בעל כיסוי גלובלי כך שככל שיצמחו מחוץ לשוק הישראלי - יוכלו להמשיך לקבל מענה בכל הטריטוריות ואמצעי התשלום הנדרשים בפעילותם הבינלאומית. השוק הישראלי עובר מהפכה בשנים האחרונות כאשר חלק גדל והולך של החברות והסטארטאפים החדשים שמוקמים כיום נדרשים לפתרונות תשלומים מתקדמים בעלי כיסוי גלובלי. אם בעבר חברות פעלו בשוק המקומי בלבד ועבדו במודל מסורתי בו נדרשו לקבל תשלום עבור מוצרים שהן מכרו ללקוחות, הדור החדש של החברות והסטארטאפים מתאפיין בצרכים מתקדמים של חברות הפועלות כפלטפורמות וכמרקטפלייסים עם שאיפות גלובליות מיום הקמתם אשר נדרשים לנהל מוכרים רבים, לטפל בגביית תשלומים באמצעי תשלום מגוונים, גביית עמלות דינאמיות מכל עסקה, טיפול בהעברות כספים למוכרים וכל זאת תוך עמידה ברגולציה פיננסית משתנה בהתאם למדינה ונטל תפעולי יקר.

חברת Cato Networks הישראלית, שנוסדה ב-2015 על ידי שלמה קרמר וגור שץ, חלוצה בעולם בפיתוח ואספקת שירות ענן מסוג SASE. השירות מאפשר לארגונים להחליף מספר רב של מוצרי תקשורת ואבטחת מידע פיזיים בשירות הענן הגלובלי של Cato. החברה שהצטרפה השנה למועדון חדי הקרן היוקרתי, התרחבה לאחרונה לקומה נוספת במגדל עזריאלי שרונה, בו היא יושבת. שירות הענן ש-Cato Networks (קייטו נטוורקס) מציעה: הפחתה במספר מוצרי האבטחה הנדרשים לארגונים וחסכון בהוצאות רכישה, פריסה, שדרוג ובאינטגרציה שלהם; צמצום משמעותי בעלויות תקשורת הנתונים על ידי המרה של תשתיות תקשורת פרטיות ישנות, בתקשורת מתקדמת, אמינה ומאובטחת על בסיס רשת האינטרנט ועוד.

ברביעי האחרון נפתחה תערוכת היחיד הראשונה של האמן והמעצב צחי נבו. האירוע לציון הפתיחה נערך במוזיאון יפו העתיקה, בשיתוף עם החברה לפיתוח יפו העתיקה. נבו, שהחל לעבוד כמעצב רק בשנת 2015, מוכר בזכות המסכות ההומוריסטיות שלו - מסכות דקורטיביות מעץ המורכבות משכבות שנחתכו בלייזר, ועברו תהליך של צביעה. בתערוכה, שאותה אצר יובל סער, מוצגות עבודות חדשות ואובייקטים גדולי ממדים שמייצגים את עולמות ההשראה של האמן - עולמות האופנה, האוכל, הלואו־טק, הטבע וצעצועי הווינטג'. הגיעו להתרשם: אודי ומרתה ריגר, אורנה ויובל שאול, אלון ברנוביץ ואירנה קרוננברג, יוסי שקל, איתן שוורץ, נירה יצחקי, ניר הרמט, מירב רהט ועוד.

חנות פופ-אפ למותג השמלות לילדות "לילי רוז", נפתחת בשינקין 30 תל אביב, בין התאריכים 21.6-9.7.2021, שם תוצג הקולקציה החדשה לצד פריטים מקולקציות קודמות בהנחות מיוחדות

בחמישי בערב נערך טקס הסיום השנתי, מטעם בית הספר הבינלאומי על שם רפאל רקנאטי, במרכז הבינתחומי הרצליה. אל הטקס התייצבו, מלבד בוגרי השנה, איש העסקים אודי רקנאטי - בנו של רפאל רקנאטי; מייסד ונשיא הבינתחומי - אוריאל רייכמן; וראש בית הספר הבינלאומי וסגן נשיא לקשרי חוץ - יונתן דיוויס. בית הספר הוקם בשנת 2001 במטרה לטפח דור של מנהיגות צעירה ורחבת אופקים גם בארצות שמעבר לים, ולהעמיק את הקשר בין ישראל לבין התפוצות תוך שילוב בין מצוינות אקדמית לבין ערכים ציוניים.