כבת למשפחה בורגנית במזרח אירופה גילתה חיה רובינשטיין מנהיגות כבר בגיל צעיר. אחרי מעבר לאוסטרליה ושינוי השם להלנה, הפכה רובינשטיין את עסקי הטיפוח שלה לאימפריה גלובלית והפה לסמל לנשים פורצות גבולות. כעת חוזר המותג גם לישראל

כוונת הממשלה להחיל תו ירוק חדש, כזה שישחרר ממגבלות רק את מי שהתחסנו בפעם השלישית, כבר מעורר דאגה בקרב בעלי עסקים רבים. אחת מהם, קרן שתוי, מנכ"לית רשת מכוני הכושר הולמס פלייס, פנתה במכתב לקברניטי המדינה והמערכת הרפואית. "במשבר הקורונה בשנה וחצי האחרונות נאלצו מועדוני הכושר לסגור את שעריהם לפרקי זמן ארוכים, דבר אשר הוביל לפגיעה קשה בבריאות הציבור הישראלי - ברמה הפיזית והנפשית. יתרה מכך, מחקרים רבים הוכיחו עד כמה התרומה של מועדוני הכושר למערכת הבריאות היא קריטית ומשרד הבריאות הכיר בחיוניות הענף בשמירה על בריאותם של הישראלים. בעקבות המגיפה, ולנוכח המגבלות השונות שהוטלו על-ידי ממשלת ישראל, נאלצו מועדוני הכושר לסגור את שעריהם לא פעם וכן לפעול תחת מגבלות כאלו ואחרות אשר הסבו (ועודם מסבים) נזק כלכלי כבד לענף כולו. על אף האמור, מועדוני הכושר ברחבי הארץ 'נכנסו תחת האלונקה' ופעלו כמיטב יכולתם לסייע למדינת ישראל בהתמודדות עם המגיפה. בתוך כך, מועדוני הכושר הפעילו מדיניות סניטרית והיגיינית קפדנית לשמירה על קהל לקוחותיהם, ופעלו לעמידה בכללי הריחוק החברתי לצורך מיגור המגיפה.

הימים האחרונים הכניסו את השוק הסיני לטלטלה עקב החשש לקריסת חברת הנדל"ן הגדולה אוורגרנד. רבות נכתב על ההשפעה הצפוייה על השוק בסין, ומאליה עולה השאלה, האם אפשרי שחברת נדל"ן שקורסת בסין, תביא לגלי הדף בעולם כולו, לקריסת חברות ולמיתון שיורגש אפילו בישראל. כדי לבחון את השאלה כדאי לחזור לשני משברים שהצליחו להפתיע את כל האנליסטים. השפל הגדול בשנות ה-30 של המאה הקודמת ומשבר הסאב-פריים. על האפקט הפסיכולוגי ותגובת השרשרת ניתן ללמוד מן השפל הגדול ועל הרגישויות המיוחדת של תחום הנדל"ן ניתן ללמוד ממשבר הסאב-פריים. לקריסת חברה בסדר גודל של חברת אוורגרנד השפעה ישירה על השווקים הפיננסים ועל שווקי הנדל"ן. אי פירעון חובותיה כלפי גופים בנקאיים, ייצור גל הדף במערכת הפיננסית. למדנו מן השפל הגדול, שמשבר פיננסי מקומי עלול לשלוח גלי הדף לכל המערכת הבנקאית.

הכירו מיזם ראשון מסוגו בעולם בתחום הנעלים- נעליים טבעוניות מעור מצמח האננס. חברת טבע נאות חתמה בימים אלו הסכם לשיתוף פעולה עם הסטארט אפ הישראלי נובה מילאן מקוסטה ריקה, לייצור נעליים בטכנולוגיה ירוקה עם עור מחומרים אקולוגים מצמח האננס. מדובר בסנדל טבעי, שמשלב טכנולוגיה חדשנית לייצור עור מלאכותי מחומרים אקולוגיים בלבד ומופק מאננס.

תחום הדאטה הסינטטי נחשב לדבר הגדול הבא בעולם הטכנולוגיה והוא מושך אליו את מיטב המוחות בתעשייה. Datagen, שנוסדה בשנת 2018 על ידי אופיר צ'קון וגיל אלבז היא חלוצה עולמית בעולם החדש של דאטה סינטטי. הפתרון המהפכני שפיתחה יוצר סימולציה תלת מימדית של המציאות ומזין במהירות מכונות ML בנתוני התמונות הנדרשים לאימון AI באופן ויזואלי. הפתרון מקצר את הזמן הנדרש להביא AI לפרודקשן בסדרי גודל - לדוגמא, תהליך ידני שנמשך חודשים מתקצר באמצעות Datagen למספר שעות, הוא איכותי ומניב ערך כלכלי עצום ויתרון תחרותי ללקוחות. מוצרי החברה מוטמעים במספר חברות Fortune 100 בתחומי AR/VR, רובוטיקה, רכבים וחנויות חכמות, כולל חברות Fortune 500, וענקיות טכנולוגיה בארה"ב.

מתחת לרדאר התקשורתי הופך המטרו מפרויקט תשתיות שאפתני לרווחת האזרחים, לעוד מסחטת כסף ממעמד הביניים. 24 ראשי הרשויות שבתחומן אמורה לעבור הרכבת התת קרקעית, שלחו מכתב לראש הממשלה שבו הביעו את התנגדותם הנחרצת לגובה ההשתתפות שנקבעה להן במיזם הענק. במקומה הציעו להטיל "מס ייעודי" על תושבי מרחב רשויות המטרו כדי שיממן את חלקן, כדי שחלילה לא יקרסו פיננסית. הנימוק לצורך במס הייעודי, שיצטרף למיסוי בגובה 75% שיוטל על השטחים עליהם ייבנו פרויקטים לאורך תוואי המטרו, ולאגרת גודש המתוכננת מתושבי חוץ, הוא חששן של העיריות מפני גל של תביעות עתידיות בגין ירידת ערך הנכסים והפחתת היטלי השבחה, ובקיצור - סעיף 197 לחוק התכנון והבניה שמחייב אותן לפצות את הנפגעים ממנו.

דעה: כלכלה מעגלית היא כלכלה רווחית ארגונים רבים התייחסו בעבר לכלכלה המעגלית כטרנד חולף, אבל משבר האקלים שפוקד אותנו מוכיח לכולנו כי הנושא איננו טרנד ואיננו רק כלי ביחסי ציבור אלא צורך אנושי ודחוף. לכן יותר ויותר גורמים עסקיים בוחרים לשלב ערכים סביבתיים בתוכנית העסקית שלהם. המטרה העיקרית של מהלך זה, מעבר למחויבות להיאבק במשבר האקלים שזה דבר נכון לעשות, היא כמובן ליצור בידול. עצם הבידול יוצר פנייה לקהל צרכני מודע יותר המוכן להשקיע יותר במוצר העומד בסטנדרטים איכותיים וערכיים שלו. גם המודעות הצרכנית בנושא הסביבתי עלתה מאוד בשנים האחרונות. תרבות השפע והיכולת לבחור בין מגוון גדול של מוצרים מובילות לקוחות לחפש את הערך המוסף של מוצר. נראה שהלקוחות אינם מוכנים לרכוש מוצר מסוים רק בגלל מחיר זול או איכות המוצר, אלא מחפשים גם את האחריות החברתית והסביבתית. דוגמה ברורה לכך היא תנועת הטבעונות. מוצרים טבעוניים אינם בהכרח זולים יותר, וברוב המקרים ההפך הוא הנכון. ועם זאת, וככל הנראה בגלל שהמוצרים הללו יקרים יותר, הצרכנים רואים בהם איכותיים יותר וערכיים יותר. הטמעת כלכלה מעגלית היא לא עניין של שיפור איכות חיים, מדובר בחיים עצמם. אם לא נשנה את הרגלי הצריכה שלנו נשאיר כאן כאוס לדורות הבאים. ממשלות ברחבי העולם הבינו את זה והחילו החלטות רדיקליות על תעשיות מזהמות ועסקים שאינם עומדים בסטנדרט ירוק. גם בישראל מתחילים להבין זאת עם קבלת החלטות חשובות כמו מיסוי על כלים חד פעמיים ועוד. הצרכן המודע מוכן להשקיע ממיטב כספו בשביל איכות המוצר, אך לא פחות חשוב מזה גם בשביל הערכים אותם העסק מקדם ומייצג.

את קבוצת FOX אנו מזהים בעיקר עם אופנה, אבל היום נודע כי החברה חתמה על הסכם לרכישת 50% ממניות חברת babyark, המפתחת קו מוצרים של כסאות בטיחות לרכב על בסיס טכנולוגיה צבאית מוכחת לספיגת אנרגיה. על פי הפרסום, הפיתוח נתמך בפטנטים רשומים תוך דגש על נוחות שימוש וקלות תפעול. מה שמעניין לא פחות אינו רק ההשקע מצד פוקס, אלא אחת משותפותיה לעסקה: קבוצת קרסו מוטורס, המוכרת כאחת הוותיקות בענף הרכב בישראל. שתי הקבוצות, ביחד עם משקיעים נוספים, השלימו עסקה להשקעה ב- babyark בסך של 6.43 מיליון דולר. מועד ההשקה של הכיסא הראשון מתוכנן לרבעון הראשון של שנת 2022, כאשר מכירות יבוצעו ישירות לצרכנים (DTC), בתחילה בארה"ב ולאחר מכן בשאר העולם.