135 מיליארד דולר, זהו סכום היקף הייצוא הצפוי מישראל בשנת 2021, כך מעריכים במשרד הכלכלה על פי שלושת הרבעונים הראשונים של השנה. לאן מייצאת ישראל? בעיקר לארה"ב ולסין, שתי הכלכלות הגדולות בעולם, אבל גם להולנד, טורקיה וגרמניה. על פי הודעת משרד הכלכלה, הייצוא מישראל צפוי לרשום השנה גידול של קרוב ל-19% לעומת שנת 2020 (שעמדה ברובה בסימן הקורונה). מנהל סחר החוץ במשרד הכלכלה מגלה כי ייצוא השירותים מישראל יגבר השנה על ייצוא הסחורות, בעיקר תודות לגידול בייצור ענפי ההייטק. גידול ניכר נרשם גם בשיעור הייצוא בענף הרכב והתחבורה. אמנם בישראל לא מייצרים מכוניות, אך מייצאים לא מעט רכיבים למערכות המותקנות ברכב.

שי דגן (48) מונה למנכ"ל טרקלין חשמל, רשת חנויות חשמל המונה כ-55 סניפים בפריסה ארצית. דגן יכנס לתפקידו החדש בסוף חודש ינואר 2022.

מנתוני כאל עולה כי בשנת 2021, לראשונה בישראל נרשם שיא של 410.3 מיליארד שקל בהיקף רכישות הישראלים בכרטיסי אשראי, המייצגות גידול בשיעור של 19% לעומת אשתקד וכי למרות התאוששות המשק ופתיחת החנויות הפיזיות, הישראלים המשיכו לרכוש באונליין. סך הרכישות של הישראלים בישראל ב-2021 עמד על 380.1 מיליארד שקל לעומת 30.2 מיליארד שקל על רכישות בחו"ל ובאתרי סחר בינלאומיים. סך הרכישות בחו"ל ב-2021 הציג גידול של כ-65% לעומת אשתקד. למרות המשבר החמור בו הוא מצויף ענף התעופה והתיירות הציג את הגידול המשמעותי ביותר במחזור העסקאות בשיעור של כ-119% לעומת אשתקד. ענפים מובילים נוספים שרשמו גידול מרשים: ענף האירוח, ענף המסעדות; ענף האופנה; וענף הפנאי והבילוי, בהשוואה לאשתקד.

בחמישי האחרון הגיעו לסיור ביחידת ההפריה החוץ גופית של הרצליה מדיקל סנטר יו"ר האופוזיציה ח"כ בנימין נתניהו, ח"כ משה גפני ומנהל ארגון 'בוני עולם' הרב אליקים לבנון. השלושה נפגשו אשר עם הנהלת ביה"ח והרופאים המומחים וראו מקרוב את הפעילות הענפה המתבצעת ביחידה ובמעבדה. יחידת ההפריה החוץ גופית בביה"ח הרצליה מדיקל סנטר, השנייה בגודלה בישראל, ומהגדולות בעולם, מטפלת כבר עשרות שנים באלפי משפחות המתקשות להביא ילדים לעולם.

"הטובים לסייבר"? אמירת הרמטכ"ל, אביב כוכבי, בשבוע שעבר הציתה דיון ציבורי בשאלה על גיוס ליחידות קרביות אל מול גיוס ליחידות המודיעין והסייבר של צה"ל. התפיסה הרווחת היא שרוב עובדי ההייטק מגיעים הישר מהיחידות הטכנולוגיות של צה"ל ואילו חיילים ששרתו ביחידות קרביות ותרמו תרומה משמעותית לבטחונה של ישראל נשארים מאחור. אך המציאות מראה אחרת: אחוזי יזמי ההייטק ועובדי ההייטק המגיעים מיחידות קרביות דווקא ומביאים עמם את הכלים, המשמעת והדבקות במטרה, עולה כל הזמן - כך שהמציאות מוכיחה שאין סתירה בין שרות צבאי בקרבי לבין כניסה לעולם ההייטק לאחר מכן.

שנה אחרי שרכשה את תיק האשראי ליהלומנים מבנק אגוד, מדווחת הבוקר קבוצת פנינסולה על כוונתה להיכנס לתחום המימון הנדל"ני. על פי הדיווח, צפויה פנינסולה להעניק אשראי ליזמי נדל"ן הפועלים בתחומי הנדל"ן למגורים והנדל"ן המסחרי, תוך התמקדות בשלושה סוגי הלוואות: (1) העמדת אשראי מגובה בשעבוד מדרגה ראשונה לצורך רכישת קרקעות עבור פרויקטים; (2) העמדת מימון להשלמת הון עצמי בפרויקטים (הלוואות מזנין); (3) ליווי פיננסי מלא של פרויקטים לבנייה הכולל גם שיתוף פעולה עם חברות ביטוח שיעמידו ערבויות מכר. ביחס למטרות ארוכות הטווח של הקבוצה, מפרטת החברה כי תוכניתה העסקית ממשיכה להיות מבוססת על השאיפה להפוך "לקבוצה המובילה בענף האשראי החוץ בנקאי בישראל", כאשר במסגרת זו מודיעה פנינסולה על כוונתה "לפעול להגדלת תיק האשראי עד לסך של כ-2 מיליארד ₪ עד לתום שנת 2022 וזאת על בסיס מבנה ההון הקיים של החברה, בעיקר בדרך של הרחבת פעילותה הקיימת וכן באמצעות כניסתה לתחום המימון הנדל"ני". יצוין כי נכון למועד פרסום דוח זה, עומד תיק האשראי של פנינסולה על סך של כ- 1.37 מיליארד שקל (לעומת 1.04 מיליארד שקל ליום 30 בספטמבר 2021 ו-1.20 מיליארד שקל ליום 16 בנובמבר 2021, כמפורט בדוח החברה לרבעון השלישי לשנת 2021). מייסד ומנכ"ל קבוצת פנינסולה, מיכה אבני: "כניסתנו לתחום מימון הנדל"ן היא אבן דרך משמעותית בהפיכת פנינסולה לגוף האשראי החוץ בנקאי הגדול והמוביל בישראל - המהווה One stop shop בתחום המימון. הביקושים לאשראי עבור מיזמי נדל"ן נמצאים בשיא של כל הזמנים וגורמים רבים בענף משוועים לפתרונות מימון איכותיים ויעילים מחוץ למערכת הבנקאית. צרכי האשראי הייחודיים של יזמי הנדל"ן מחייבים התמקצעות והבנה עמוקים, ולשם כך אנו מקימים זרוע נדל"ן ייעודית ובה מומחים פיננסיים ומשפטיים בעלי ניסיון עשיר במימון נדל"ן. בהתאם לאסטרטגיית הצמיחה ארוכת הטווח עליה החליטה הנהלת החברה, בכוונתנו להמשיך ולפעול באופן אקטיבי לבחינת מיזוגים ורכישות במסגרת עסקאות אן-אורגניות, תוך המשך שמירה על רמות סיכון נמוכות ועיבוי ביטחונות בתיק האשראי של החברה - שהחברה תפעל להגדילו ל-2 מיליארד ₪ עד תום 2022".

הפוטו אופ המושלם של משתתפי ישיבת הממשלה החגיגית בגולן, עם נוף עוצר נשימה מאחור, תאורה טבעית של שמש חורפית ושטיח כחול שמדגיש את צבע השמיים הבהירים, זה פחות או יותר מה שיישאר, כך נראה, מ"תכנית המיליארד" הגרנדיוזית לקידום הגולן שאושרה אתמול במבוא חמה. הרבה יחסי ציבור - מעט מאוד תוכן ומהות. קשה למצוא נושאים שנמצאים בקונסנזוס בממשלת הטלאים הזו, בטח אחד שמשרת היטב את אג'נדת ההתיישבות היהודית בא"י של ראש הממשלה בעל ששת המנדטים. הגולן הוא אחד הבודדים שבהם -וכשסוף סוף נמצא אחד כזה, כולם מסתערים על ההזדמנות כדי להביא "הישג" שירשם לזכותם אצל הבוחרים, או לפחות תמונה טובה. ההתכנות לביצוע "תכנית המיליארד" דומה לזו של "תכנית הצפון" הפומפזית, שהושקה קבל עם והטריו, נתניהו- כחלון-דרעי, בדצמבר 2016, בה הובטחו 15 מליארד שקלים לקידום הצפון (בסופו של דבר טופטפו אליו בקושי 400 מליון!). לא קידום הצפון ולא נעליים, אלא קידום עצמי של הפוליטיקאים, בדיוק כמו בממשלת השינוי. לפי התכנית של ממשלת בנט, אמורה אוכלוסיית הגולן, המונה היום 28,000 תושבים יהודים, להכפיל את עצמה עד 2025, עם תוספת של 4,050 וילות במועצה האזורית גולן, 3,000 יחידות דיור בקצרין, פלוס עוד שני ישובים בתכנון, שבכל אחד מהם יהיו 2,000 תושבים.

לאחרונה הוטח בפנינו איום חדש-ישן, האינפלציה (עליית מחירים המורידה מערך הכסף) - אחת מתופעות הלוואי של ה'אפטר קורונה'. תקציר הפרקים הקודמים: בתחילת ימי המגפה העולם נסגר, השילוח נעצר, ותפוקות הייצור ירדו. אך החיסונים החזירו את העולם לשיגרה - ועימו את הביקושים; לעובדים, לסחורות, ולצורך בהגעתם של שני אלה מקומות הייצור. כיוון שהביקושים עולים על יכולת ההיצע - המחירים עולים ומובילים לאינפלציה. כך, לצד התמודדות העולם בנגיף הקורונה ותשניותיו, שמסרבות להפרות מאחיזתן בסדר היום העולמי - וממשיכות להפריע לפעילות הכלכלית התקינה, הממשלות מתחילות לחשוש מירידת ערך המטבע שלהן. מדובר בתהליך שעלול להוביל לא רק להרעת המצב הכלכלי אלא גם, בעקבותיו, לאי יציבות חברתית, שכן אינפלציה כמוה כהתייקרות: המשכורות שלנו פשוט שוות פחות בכל אשר נפנה (ויש מי שמכנה זאת "המס על העניים"). החשש מאינפלציה צבע את התחזיות הכלכליות בגוונים קודרים, אבל יש גם מי שמוצאים סיבות לאופטימיות בבחינת מקורות האינפלציה, ומעריכים כי השד הוא רק שדון, וזמנו קצוב. בסקירה שכתב מנהל ההשקעות הבכיר ג'ון מאייר, מחברת תעודות הסל האמריקאית Global X, נכתב כי עיקר הלחצים האינפלציוניים נבעו מפקקי הענק בנמלי הים שעיכבו הגעה של סחורות במשך חודשים, לצד אי עמידת היצע השבבים לביקוש בשוק ועלייה בשכר העבודה.