הכוח המיוחד, שכינויו SHAMAN BATTALION, כפוף ישירות למנהלת המודיעין של משרד ההגנה האוקראיני. הכוח מגיע ליעדים ברגל או במסוקים  Photo: Wojciech Grzedzinski for Washingtonp Post, SES of Ukraine in the Zaporizhzhia region, Slava Ratynski, Serhii Hudak, Sasha Maslov for Zeit, Pavel Petrov, Marek M. Berezowski, George Ivanchenko, Anadolu Images by AA. צבא אוקראינה מפעיל יחידת קומנדו מיוחדת שמבצעת פעולות חבלה בתוך שטח רוסיה נגד מטרות של הצבא הרוסי ולוחמת מעבר לקווי האויב. WAR ZONE מדווח שלוחמי היחידה, כולם מתנדבים, מגיעים ליעדים שלהם במסוקים או ברגל. יש ביניהם צעירים בני 18 ויש לוחמים ותיקים בני 50, כולל פקידים בכירים לשעבר בממשל בקייב. באחרונה פגעה היחידה קשות במאגר דלק של הצבא הרוסי בעיר בלגורוד שבתוך רוסיה. הכוח חדר ליעד במסוקי הינד MI-24 והשמיד את המאגר. אחד ממפקדי הכוח סיפר לכתב WAR ZONE שזו היתה אחת הפעולות הנועזות של הכוח המיוחד, שכינויו SHAMAN BATTALION. הוא שיבח במיוחד את טייסי המסוקים האוקראינים שמבצעים טיסות מסובכות ומסכנות לתוך רוסיה. "אנו תפקידנו להרוג והם, טייסי המסוקים, תפקידם להחזיר אותנו הביתה", אמר הלוחם. הגדוד כפוף ישירות למנהלת המודיעין של משרד ההגנה האוקראיני.  

שני אזרחים נפצעו בתקיפת טילים ישראלית על מטרות דרומית לעיר הנמל הסורית טרטוס, כך לפי התקשורת הסורית אילוסטרציה. תמונה: דובר צה״ל  שני אזרחים נפצעו בתקיפת טילים ישראלית על מטרות דרומית לעיר הנמל הסורית טרטוס, כך לפי התקשורת הסורית. משרד ההגנה הסורי הודיע שהתקיפה הישראלית באה מכיוון העיר טריפולי בלבנון ושוגרו טילים לעבר טרטוס.  התקיפה היתה בשבת בבוקר על מטרות ליד העיירה אל-חמידייה, והמטרות היו חוות חקלאיות, לטענת הסורים. אולם הארגון לשמירה על זכויות האדם בסוריה דיווח שהתקיפה כוונה למחסנים  ומאגרי נשק של חיזבאללה באזור העיירה אל חמידייה. שר החוץ של איראן הגיע אתמול לביקור בדמשק וגינה את ההתקפות הישראליות על נמל התעופה של בירת סוריה בשבוע שעבר.  

למרות שידוע כי אסבסט מסרטן, במשרד הכלכלה טרם עדכנו את תקנות חומרי הנפץ המיושנות. לפיהן, כל המקים מחסני נפיצים (גם במבנים חדשים) נדרש לקרות אותם בגגות הצללה העשויים רק מאסבסט-צמנט  צילום: ג'וואד חוראני, המשרד להגנת הסביבה הגורם האחראי לחוק חומרי נפץ ותקנותיו הוא מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית שבמשרד הכלכלה והתעשייה. במספר מאמרים שפרסמתי בעבר חשפתי כי תקנות חומרי הנפץ (שנקבעו לפני עשרות שנים) הינן מיושנות וכי יש לעדכן אותן ולהתאימן לנדרש במאה ה- 21. כך לדוגמה חשפתי שעל פי סעיף 1 בחלק ד' בתוספת השנייה לתקנות חומרי הנפץ, מרחקי הביטחון ממחסן אמוניום חנקתי, בעל נתונים זהים למחסן שהתפוצץ והחריב חלקים נרחבים מהעיר ביירות, הם 15-25 מטר בלבד. לאחר הפיצוץ בנמל ביירות, המשרד להגנת הסביבה (שעל פי החלטת ממשלה הינו המנחה הלאומי לחומרים מסוכנים) הגיש דו"ח למטה לביטחון לאומי ובו הוא המליץ, בין השאר, לתקן את האסדרה לגבי נפיצים (ובכלל כל את תקנות חומרי נפץ).  עברו כמעט שנתיים מהפיצוץ בנמל ביירות, אך מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית לא עמד במשימה שהוקצבה לו. במספר מאמרים חשפתי גם שלמרות הבטחות רבות, עד היום אין תקנות לבטיחות זיקוקין. עוד חשפתי כי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית הוציא 9 הוראות סודיות לגבי נפיצים, שטרם הוטמעו בתקנות, בניגוד לשאר משרדי הממשלה, ובהם אפילו משרד הביטחון, שנוהגים באופן ראוי ומפרסמים את הנחיות הבטיחות שלהם לגבי נפיצים, באתרי האינטרנט שלהם.  ההנחיה: להשתמש באסבסט מסרטן כעת התברר לי, לתדהמתי, כי בתקנות חומרי הנפץ המיושנות, כל המקים מחסני נפיצים (גם במבנים חדשים) נדרש לקרות אותם בגגות הצללה העשויים רק מאסבסט-צמנט. סעיף 8 בתוספת השנייה לתקנות חומרי נפץ, המתייחס לגג שמש שנועד לספק הצללה לגג מחסן שיש בו נפיצים, על מנת שהטמפרטורה בו לא תעלה לרמה גבוהה בגלל קרינת השמש החזקה בישראל, קובע: "מעל לגג המחסן יותקן גג שמש מאסבסט צמנט, כדי למנוע בעד קרני השמש מלחמם את גג המחסן והרווח שבינו ובין גג המחסן יהיה 20 סנטימטרים לפחות ובו פתחים מתאימים לאוורור". התקנות מחייבות שגג השמש יהיה עשוי מאסבסט-צמנט בלבד, ואינן מאפשרות שימוש בשום חומר אחר. ידוע שלפני עשרות שנים, כאשר התקנות נוסחו, המודעות לסכנות הכרוכות בשימוש באסבסט ומוצריו הייתה נמוכה. עם זאת, כבר בשנת 2011 נחקק "חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק" המגביל מאוד את השימוש באסבסט ובמוצריו. אסבסט-צמנט הוא תערובת הכוללת מלט, סיבי אסבסט וחומרים נוספים. סיבי האסבסט הינם חומר מסרטן, ולכן אסבסט-צמנט מחייב תחזוקה קפדנית וביקורות תקופתיות על מנת להבטיח שסיבי האסבסט לא משתחררים מהאסבסט-צמנט. במקרה של דליקה או פיצוץ, קיימת סכנה חמורה של פיזור סיבי אסבסט, תוך יצירת תוספת סיכון בלתי קבילה. בעבר התרחשו תאונות בהן התרחש פיצוץ של נפיצים שבעקבותיו אסבסט-צמנט התרסק וגרם לזיהום סביבתי קשה. כך לדוגמה לאחר אסון התפוצצות שהתרחש בשנת 2000 במחסני זיקוקין באנסחדה שבהולנד, ממשלת הולנד הזהירה את התושבים בסביבה כי בעת הפיצוץ השתחרר לסביבה אסבסט מסוכן, כי על אנשים שהיו באזור לכבס היטב את בגדיהם וכי יש להימנע מלהיכנס לאזור המזוהם. כיום, קיימים שפע תחליפים לגגות הצללה מאסבסט-צמנט, שהינם טובים בהרבה, כגון לוחות מבודדים מסוגים שונים, ולא יעלה על הדעת לבנות גג הצללה מאסבסט-צמנט. יש לציין כי על פי סעיף 11.8 בפרק 05.20 בהנחיות הבטיחות בנפיצים של האו"ם (IATG), נכתב מפורשות שחל איסור מוחלט להשתמש באסבסט בקירות או בתקרות של מבנים המשמשים לאחסנת נפיצים. לא ידוע לי על אף מדינה אחרת בעולם שכיום מחייבת לקרות מחסני נפיצים אך ורק בגגות אסבסט-צמנט, בניגוד להיגיון ובניגוד להנחיות ועדת האו"ם לבטיחות נפיצים. נהלים ארכאיים  לאור ההיצמדות לשימוש בגגות אסבסט-צמנט, נראה שמינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית נשאר בשנות החמישים של המאה העשרים. אני סבור שלאור ההתקדמות הטכנולוגית שחלה מאז, בעקבות הצטברות הידע המקצועי בעולם, ולאור לקחי תאונות נפיצים שהתרחשו בארץ ובעולם, הגיע הזמן לעדכן את תקנות חומרי הנפץ. למרבה הצער, הקדנציה של שרת הכלכלה הנוכחית, שכבר לפני למעלה מ-9 חודשים הבטיחה לי אישית שהיא "תעמיק בנושא", מסתמנת ככישלון מוחלט בתחום שיפור הבטיחות בעבודה עם נפיצים.   השרה מינתה את הרמ"ט שלה כאחראי לטיפול בנושא, אך כאמור, אין התקדמות בנושא. נראה כי גם מינהל הבטיחות במשרד מתקשה להנהיג את השינוי המיוחל.  יש לקוות שכולם יתעשתו במהרה, וידאגו שלמדינת ישראל תהיה רגולציית נפיצים המתאימה למדינה מתקדמת, בהתאם להנחיות ועדת האו"ם לבטיחות בנפיצים (IATG), ולא למדינת פחונים ואסבסטונים. המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים"

מתווה טיסת הכטב"מים כפי שפורסם על ידי דובר צה"ל מצביע על כך שבניגוד להודעת דובר צה"ל כי הכטב"מים ניסו לבצע פעולה תודעתית | האירוע מדגיש את חשיבות הגילוי האווירי של מטרות מעל הים תמונה: דובר צה״ל  בשעות הצהריים של יום שבת, ה- 2 ליולי 2022, שוגרו שלושה כלי טיס בלתי מאויישים (כטב"מים) מכיוון לבנון לעבר אסדות הגז של ישראל. הכטב"מים שוגרו על ידי יחידת הכטב"מים של חיזבאללה. יחידה זו מפעילה כיום למעלה מ- 2000 כלי טיס מדגמים שונים, בעל יכולות פעולה בטווחים רחוקים מאד ולמשימות מגוונות כולל איסוף מודיעין ותקיפה.  קרוב לפני הים הכטב"מים טסו בגובה נמוך, קרוב לפני הים, בניסיון לחמוק ממערך המכ"מים הישראלי. על מנת להקשות על הגילוי שלהם, טסו כלי הטיס של חיזבאללה כל אחד במסלול שונה, ולא במבנה אחוד.  שיגור הכטב"מים של חיזבאללה זוהה על ידי מערך ההגנה האווירי הישראלי, והם נעקבו על ידו. הכטב"מים התגלו וזוהו גם על ידי ספינות הטילים של חיל הים. ייתכן אף שהכוונות לשיגור על ידי חיזבאללה עלה גם כהתרעה על ידי יחידות האיסוף של קהילת המודיעין הישראלי (לא התקבל לכך אישור מדובר צה"ל).  לעבר הכטב"מים הוזנק מטוס מדגם F-16, אשר יירט את אחד מהם. את שני הכטב"מים האחרים יירטה אוניית סער 5, אח"י אילת, באמצעות מערכת טילי היירוט "ברק 1". הכטב"מים יורטו מספר מיילים מאסדת הגז "כריש".  מערכת ה"ברק 1" הינה מערכת הגנה אווירית, המותקנת מאמצע שנות התשעים על ספינות חיל הים, ונועדה להגן עליהם מפני איומים אווירים – פצצות, טילים נגד כלי שיט, מטוסים, מסוקים וכלי טיס לא מאויישים. באמצעות המערכת ניתן להגן גם על כלי שיט ומתקנים ימיים, הנמצאים באזור כלי השיט המגן.  מערכת "ברק 1" הינה פרי פיתוח משותף וארוך שנים של חיל הים, תעשייה אווירית ורפאל (שהחל בשנות השמונים). המערכת נמכרה בעולם למספר מדינות, בהן הודו, סינגפור וצ'ילה. לאור גילן המתקדם של המערכות החליטו סינגפור, הודו וצ'ילה על הוצאת המערכת משירות מבצעי בהדרגה. במלחמת לבנון השנייה, ביולי 2006, נפגעה אוניית סער 5, אח"י חנית, מטיל איראני מדגם C-802, אשר שוגר לעברה על ידי היחידה הימית של חיזבאללה מאזור ביירות. מערכת ה"ברק 1" שהייתה מותקנת כבר אז באח"י חנית לא פעלה (על כך בהרחבה במאמר אחר).   היירוט הנוכחי של שני כטב"מים הינו למעשה היירוט המבצעי הראשון של המערכת מאז סיום פיתוחה והתקנתה בספינות חיל הים (משלהי שנות התשעים כאמור).  מדובר צה"ל נמסר, כי להערכת הצבא הכטב"מים היו לא חמושים ולא היוו איום. הערכה זו מבוססת על כך, שלא נגרמו פיצוצי משנה לאחר הפגיעה בהם. בצה"ל העריכו, כי הכטב"מים טסו לעבר אסדת כריש שעדיין אינה מפיקה גז במטרה לבצע פעולה תודעתית. כשעתיים לאחר ההודעה הישראלית על יירוט הכטב"מים, אישר חיזבאללה כי הארגון שיגר "כטב"מים לא חמושים לעבר האזור הימי השנוי במחלוקת בשדה הגז "כריש", על מנת לבצע משימת תצפית".   הסכסוך על השטח הימי בין ישראל ולבנון הסכסוך על קו הגבול הימי בין ישראל ולבנון הוא סכסוך ארוך שנים. השטח שבמחלוקת מהווה עבור ישראל פחות משני אחוזים מהשטח הכולל של המים הכלכליים שלה, ועבור הלבנונים כשלושה אחוזים, אך מרבץ הגז באזור הוא גדול, ושני הצדדים מעוניינים לנצלו כל אחד לטובתו.  בשנת 2012 אותתה ישראל ללבנון שהיא מוכנה ללכת לקראתה ולחלק את הזכויות באזור ביחס של 42:58 לטובת לבנון. אך המשא ומתן המתנהל משנת 2000 בתיווך אמריקאי, נפסק ומתחדש לפרקים ולא הביא לידי כל הסכמה עד כה.  למורת רוחה של לבנון, בישראל מתכוונים כבר השנה להפיק גז ממאגר כריש, שמבחינתה נמצא בשטחה הטריטוריאלי, למורת רוחם של הלבנונים. השטח שנמצא במחלוקת בין ישראל ללבנון הוא קטן מאוד, באופן יחסי. מדובר ב-860 קמ"ר במים הכלכליים, שמאגר כריש נמצא בקצה שלהם, באזור שסמוך לשטח שבמחלוקת אך נמצא בשליטת ישראל.  לאחר נתק של מספר חודשים במשא ומתן, הגיעה אסדה לשדה "כריש", באמצעותה צפוי הגז להיות מופק. הגעת האסדה הציפה מחדש את המחלוקת הישנה. בלבנון הגיבו בחריפות על המשך הפיתוח הישראלי של שדה הגז, ונשיא לבנון וראש הממשלה, פנו לאמריקאים, בטענה שישראל מבצעת מחטף בצעד חד-צדדי להשתלטות על האזור הימי.  מזכ"ל חיזבאללה, נסראללה, הגיב גם הוא על הגעת האסדה ובנאומו לתקשורת מסר כי הארגון הציב לעצמו כמטרה למנוע מישראל להפיק גז מ"כריש'". לדבריו, "זו זכותה של לבנון במאבק הזה, וגם יש לה את הכוח במסגרת הצבא וההתנגדות".  הגעת האסדה ותחילת הפעילות הישראלית להפקת הגז מ"כריש" הינה בעת בה המצב הכלכלי בלבנון מצוי במשבר חמור, לרבות מחסור בדלק ובאנרגיה במדינה. לבנון, הזקוקה נואשות לגז לטובת אנרגיה וכמקור הכנסה, תולה תקוות בשדה "כריש" (במידה ויהיה בחזקתה) להוצאתה מהבוץ הכלכלי ולמיתון האינפלציה הדוהרת במדינה אל בורות הנשייה.  מלחמת תודעה אסדות בגז בים, מהן מפיקה ישראל את מרבית דרישות האנרגיה שלה, הן לא רק נכס אסטרטגי עבור מדינת ישראל, אלא שהן גם יעד אסטרטגי ליריבותיה של ישראל, בדגש על איראן, חיזבאללה וחמאס. בכל מערכה עתידית מול חמאס וחיזבאללה יהיו אסדות הגז למטרה. זוהי אגב הסיבה, להצטיידות חיל הים בספינות ה"מגן", ספינות הסער 6 תוצרת גרמניה, שנועדו להגן על התשתיות האסטרטגיות הקריטיות של ישראל בים ובחוף.  חיל הים מקיים פעילות מבצעית שוטפת וקבועה לשמירת האסדות. זוהי משימה חשובה של חיל הים, הדורשת יכולת שהייה ארוכה בסמוך האסדות, עם יכולות גילוי מטרות בזמן אמת, ויירוטן בזמן קצר מרגע הגילוי. מערכות ההגנה האווירית של חיל הים מדגם "ברק 1" ו"ברק 8" מהוות שכבת הגנה קריטית לאבטחת האסדות. אירוע יירוט שלוש הכטב"מים יילמד בימים הקרובים על ידי חילות ים רבים בעולם, וימונף על התעשייה הביטחונית הישראלית למכירת מערכות כאלו לחילות ים נוספים.  יש לציין אגב, שזהו אינו האירוע הראשון מסוגו בעולם של יירוט מבצעי של כטב"מים באמצעות טילי יירוט מכלי שיט, ואף במהלך חודש מאי האחרון דיווחה רוסיה על יירוט כטב"מים טורקיים בשירות אוקראינה, על ידי אוניות צי הים השחור שלה, באמצעות מערכות הגנה אווירית. האירוע מדגיש את חשיבות הגילוי האווירי של מטרות מעל הים, המשוגרות מלבנון, על ידי מערך הגילוי והבקרה האווירי של חיל האוויר ושל חיל הים, המשתפים ביניהם פעולה בבניית התמונה האווירית.  נראה כי מערך ההגנה האווירית, הכוננות בספינות חיל הים והתיאום המבצעי בין חיל האוויר וחיל הים פעלו ברמה מבצעית וטכנולוגיסטית גבוהה (בניגוד לאירוע אח"י חנית במלחמת לבנון השנייה).  מתווה טיסת הכטב"מים כפי שפורסם על ידי דובר צה"ל מצביע על כך שבניגוד להודעת דובר צה"ל כי הכטב"מים ניסו לבצע פעולה תודעתית, דווקא מסתמן שהכטב"מים היו במשימת איסוף מודיעין וניסו לבדוק את יכולות ותגובות מערך הגילוי האווירי הישראלי. יחד עם זאת, אין ספק שלשימוש בכטב"מים יש אפקט תודעתי משמעותי וחשוב, אפקט המובן לחיזבאללה ולאיראן היטב.  מערך אסטרטגי חיזבאללה ואיראן רואים במערך הכטב"מים של חיזבאללה כמערך אסטרטגי, בעל מגוון יכולות מבצעיות לאיסוף מודיעין, בניית תמונה ימית, ציון מטרות בים וביבשה ויכולות תקיפה (בין אם באמצעות "התאבדות" או בין אם באמצעות שיגור חימוש).  איראן וחיזבאללה הפיקו לקחים רבים, ברמה המבצעית, הטכנית והלוגיסטית, מהלחימה בסוריה, בנגורנו-קראבך, בלוב ובאוקראינה, שם נעשה שימוש רב מאד בכלי טיס לא מאויישים, במגוון רחב של משימות איסוף ותקיפה. לאור זאת, סביר יהיה להניח שהשימוש במערך הכטב"מים של חיזבאללה (ואף של חמאס) יילך ויגבר, ומכאן גם האיומים מכיוון זה על ישראל.  לבנון (וחיזבאללה) מצויים במצב כלכלי נואש, שכלכלת לבנון הולכת ומתרסקת. איראן מוגבלת ביכולתה לסייע ללבנון, שכן גם היא מצוייה במשבר כלכלי גדול, ודעתה נתונה לסיום המשא ומתן על תוכנית הגרעין והסרת הסנקציות הכלכליות עליה. איראן זקוקה בימים אלו לאוויר לנשימה, ואינה יכולה לסייע באמת ללבנון. ככל שמחריף המשבר בלבנון מנסה חיזבאללה לסייע למאמצים אך בעיקר מנסה להסיט את הביקורת הציבורית הנשמעת (בשקט יחסי) כנגדו ולהאשים את ישראל במצב.  המשבר הכלכלי בלבנון, התקיעה במשא ומתן עם ישראל, יחד עם המשך העבודות להפקת הגז משדה "כריש", עשויים לגרום לחיזבאללה לפעול שוב (ובקרוב) כנגד אסדות הגז הישראליות ולא רק כנגד "כריש".  זוהי התקופה הרגישה ביותר בה נדרשים חיל הים, חיל האוויר וקהילת המודיעין לא לנוח על "זרי הדפנה" של יירוט שלוש הכטב"מים אלא לעמוד על המשמר אף יותר, ולמקד את מערך הבקרה האווירי ואת מערך השליטה והבקרה הימי כנגד שלל איומים ותרחישים כנגד התשתיות האסטרטגיות של ישראל בים ובחוף, מצפון ועד דרום. הארגון עשוי לפעול מול אסדות הגז ומתקני התשתית לאורך החוף הישראלי גם באמצעות כלי שיט מהירים, צוללות ננס, ופעולות קומנדו נוספות. 

מל"ט  אחד יורט על ידי מטוס קרב 'ברק' F-16 של חה״א, והשני יורט על ידי הסטי"ל ׳אח"י אילת' של חיל הים באמצעות טיל 'ברק' צילום מסך מתוך סרטון היירוט. קרדיט: דובר צה״ל סיכול ראשון של ניסיון תקיפת אסדת גז באמצעות מל"טים עוינים: מטוס קרב של חיל האוויר וסטי"ל של זרוע הים יירטו בשבת שלושה כלי טיס בלתי מאויישים שהתקרבו מכיוון לבנון לעבר המרחב האווירי במים הטריטוריאליים של ישראל. המל"טים זוהו על ידי מערכת הגילוי, ועקבה אחריהם יחידת הבקרה של חיל האוויר. המל"טים זוהו בשלב מוקדם ויורטו בנקודה המבצעית המתאימה. דובר צה"ל מסר שהתחקיר הראה שהמל"טים  לא היוו איום ממשי כל זמן טיסתם ועד ליירוט מעל הים התיכון. מדובר במל"טים של ארגון חיזבאללה שהוטסו משטח לבנון לעבר אסדת 'כריש', אך יורטו. מל"ט  אחד יורט על ידי מטוס קרב 'ברק' F-16, מטייסת העמק ברמת דוד, והשני יורט על ידי הסטי"ל ׳אח"י אילת' של חיל הים באמצעות טיל 'ברק'.

ע״פ הצי האמריקני, מדובר בספינת קטמרן בעלת תצורה ללא זוויות. בשבוע שעבר הודיע הצי כי שלוש ספינות מהירות של משמרות המהפכה "התגרו" בשתי ספינות סיור חופים אמריקניות במצרי הורמוז Photo: Google Earth – USNI News צילומי לוויין גילו ספינת טילים איראנית חדשה שנמצאת בהליכי בנייה והיא בעלת תכונות חמקניות. USNI NEWS, חדשות הצי האמריקני, מדווח כי מדובר בספינת קטמרן בעלת תצורה ללא זוויות, מה שמעיד שכנראה מדובר בסטי"ל חמקני. הספינה נבנית במספנות שעל האי קאשם. לידה נראית בצילומי הלוויין ספינה נוספת, קורווטה נושאת טילים, שאף היא בתצורת חמקנות. מידות הספינה החדש הן 150 מטרים אורך ו-14 מטרים רוחב. יש סימנים לצינורות לשיגור טילים, כנראה טילים נגד אניות מדגמי 'נור' או 'אל קאדר', שהם גרסה איראנית של טילים לוחכי-ים תוצרת סין, והם דומים כללית לטילי הרפון ונפטון. משערים שהספינות שייכות לזרוע הימית של משמרות המהפכה. זרוע זאת הפעילה עד לאחרונה ספינות מהירות קטנות, אך באחרונה היא עוברת תהליך מודרניזציה ומצטיידת בכלי שיט גדולים מיותר. בשבוע שעבר הודיע הצי האמריקני כי שלוש ספינות מהירות של משמרות המהפכה "התגרו" בשתי ספינות סיור חופים של הצי האמריקני במצרי הורמוז.

מדובר במטוסי F-35, הצפויים להגיע לסיאול לקראת שנת 2030 בעלות של כשלושה מיליארד דולר טייס דרום קוריאני לצד מטוס F-35, ארכיון. צילום: Jeon Heon-kyun/Pool via REUTERS סוכנות ההגנה של קוריאה הדרומית תומכת ברכש של 20 מטוסי קרב חמקנים F-35 לחיל האוויר של קוריאה הדרומית כאמצעי הרתעה ומלחמת מנע נגד איומי הגרעין והטילים של קוריאה הצפונית. מדובר בתוספת מטוסים במסגרת תכנית F-X  של סיאול שמגדירה את אסטרטגיית מלחמת מנע של המדינה. דפנס ניוז מדווח כי לקוריאה הדרומית כבר יש 40 מטוסי F-35A  (לוקהיד מרטין) בלוק 3. אם תזמין עוד 20 מטוסים, הם יהיו בלוק 4, שהם בעלי יכולות לשתק מכ"ם וציוד אלקטרוני של האויב, ויש בהם מערכת אלקטרו-אופטית משופרת ויכולות לשאת יותר חימוש. 20 החמקנים הנוספים עשויים להגיע לסיאול לקראת שנת 2030 והממשלה תשלם עבורם כשלושה מיליארד דולר.

רובי מלודי סימפלי, מדענית נתונים בכירה ב-Data Science Group, מהנדסת ביו-רפואה ואלגוריתמיקאית טוענת שאין מה לחשוש מבינה מלאכותית. ״לפני שנתחיל לפחד מהשינוי, חשוב שנבין שאנחנו אלה ששולטים בו, ולא להפך״  קרדיט צילום: Data Science Group “הוידאו הרג את כוכב הרדיו", שרו הבאגלס ב-1979, בשיר שהפך אייקוני בשל בחירתו לשיר הראשון ששודר ב-MTV. מילות השיר תיארו כוכב רדיו, שבקרוב לא יהיה רלוונטי בשל הופעת הטלוויזיה בעולם, והפכו את הלהקה לחלק מההיסטוריה התרבותית של עולם הוידאו-קליפים. שיר פופ זה משקף חשש חברתי עמוק משינויים, שהיה קיים תמיד וממשיך גם בימינו, אבל אם נאמץ את השינויים ונשתמש בהם בחוכמה, נוכל להגיע לעתיד טוב יותר.  לפני כ-12 אלף שנים, המהפכה החקלאית שנתה לנצח את חייהם של הציידים והמלקטים. היא אפשרה לבני האדם להפסיק לנדוד, להקים קהילות ולפתח ציביליזציות, למרות שהעמידה אותם בפני סיכונים של שינויי אקלים. המהפכה התעשייתית החליפה אנשי מלאכה רבים במכונות, אך מנגד העלתה את פריון הייצור באופן משמעותי ועזרה בצמצום העוני ופערים חברתיים וכלכליים. מהפכות אלו גרמו לשינויים משמעותיים בחיי היום-יום ולמקצועות רבים להיעלם מהעולם אך גם יצרו הזדמנויות חדשות, מקצועות חדשים ופיתחו את החברה האנושית.  פצצת האטום המושג "בינה מלאכותית" (AI) מעורר בשנים האחרונות רגשות אמביוולנטיים מקצוות מנוגדים. מחד, ברור לכולם כי היא מקלה מאד על חיינו וכי יש לה פוטנציאל לשיפור משמעותי של חיינו בתחומים שונים, שכן כולנו כבר משתמשים ב-AI בניווט ע"י ווייז, בזיהוי שיר בשאזם או בהחלקת סרטונים בטיקטוק.  מאידך, עולים לאחרונה קולות המעוררים פחד מהטכנולוגיה.  בכתבה שהתפרסמה לאחרונה ב"גארדיאן" אמר פרופ' סטיוארט ראסל, מומחה למחשוב מאוניברסיטת קליפורניה, שכתב ספר לימוד מוביל על בינה מלאכותית, כי מומחים "מבוהלים" מההצלחה שלהם בתחום, והשווה את התקדמות הבינה המלאכותית לפיתוח פצצת האטום. השוואה זאת מעוררת חשש ופחד מכיוון שפצצת האטום מיוחסת לחורבן ולמוות בהיסטוריה, אך יש לזכור כי היישום העיקרי באנרגיה גרעינית כלל אינו צבאי והרסני אלא אזרחי, ואף מועיל וחשוב: הפקת חשמל בתחנות כוח גרעיניות. יתרה מכך, אם משתמשים באנרגיה גרעינית בצורה מבוקרת ואיטית היא יכולה לעזור לנו ולסביבה שלנו, שכן הכור הגרעיני אינו פולט חומרים לאטמוספירה.  מעבר לכך, עולות טענות נוספות כנגד מודלי AI על כך שהם מפלים בתהליך קבלת ההחלטות שלהם בין מגדר, גזע ועוד. בכתבה שעלתה באותו עיתון נטען כי בוטים מבוססי AI, המשולבים בתהליך גיוס עובדים, מסננים קורות חיים באופן מוטה.  אך על מי יש לכעוס כאשר מדובר על שורות קוד המרכיבות מודלים מתמטיים? המנוע המרכזי של ה-AI הוא המידע (דאטה) עליו היא מתבססת, הכולל תמונות, נתונים, קבצי אודיו, טקסטים ועוד – זהו דאטה אנושי השאוב מצילומי סלפי, מחירי מניות, שירים וספרים. מידע זה מייצג מעין מראה של המתרחש בחברה שלנו בתחום מסוים. אם תוצאות האלגוריתם מוטות באופן "גזעני" או "שובניסטי", אין זה אומר שלמודל עצמו דעה קדומה, אלא כי הגיע למסקנותיו בשל הדאטה שהוא קיבל. הגורם האנושי הוא המשמעותי ביותר בהכוונת המודל ועליו לתת את הדעת על ההטיות בדאטה.  הפחד משינוי עוד נטען במאמרים רבים על כוחה העולה של הבינה המלאכותית, שיכולותיה עולות על המוח האנושי במגוון תחומים, עד כי היא מותירה את בני האדם תלותיים, עצלנים וכמעט חסרי ישע. אך בינה מלאכותית לא יכולה ולא צריכה להשתלט על חייהם של בני האדם, בני האדם הם אלה שבונים ומתכנתים אותה ומייעדים לה תפקידים. היא יכולה לעזור לנו בקבלת החלטות כדי לחסוך זמן, כסף, משאבים וטעויות אנוש. לדוגמא, כאשר בינה מלאכותית משתתפת בתהליכי קבלת החלטות בתחום הרפואי, היא יכולה לסייע לרופא לאבחן מחלות בצילומי CT, MRI ואחרים. במקום שרופא המסתכל על צילום רפואי ייקח סיכון שהוא החמיץ משהו בעין אנושית, מודל AI יכול להגיע לאבחנות, המלצות או לספק מיקוד לחלקים חריגים בצילום, שיעניק לרופא יותר מידע בזמן אמת.  זה נכון, בינה מלאכותית כנראה תחליף אנשים במקומות עבודה אבל יש לזכור שעדיין נדרשת התערבות אדם לצורך איסוף מידע, ניתוח מידע, תכנון המודל, בקרה על החלטות, ניטור המודל, שדרוג גרסאות וכן הלאה. כלומר, בינה מלאכותית תעזור לנו ליצור תפקידים חדשים ולפתח כישורים טובים יותר, שאולי עד היום לא היה להם מקום.  כמעט לכל שינוי מכונן יש יתרונות וחסרונות, ובינה מלאכותית לא שונה במובן זה.  לפני שנתחיל לפחד מהשינוי ונעניק לו חשיבות גבוהה מידי, חשוב שנבין שאנחנו אלה ששולטים בו, ולא להפך. בינה מלאכותית היא בסך הכל כלי רב שכבות ומאפיינים, המוגדרים על ידי אדם. אם נדע להשתמש בה נכון, היא יכולה להיות כלי מאוד מועיל ומשפר חיים; ואם נשתמש בה בצורה שגויה, היא תהיה חסרת תועלת. קל לנו להתלונן על כך שהווייז גרם לנו לאבד כישורים מרחביים או שהטינדר הרס לנו היכרויות אקראיות ברחוב, אבל בסופו של דבר ישנה הסכמה כללית שהחיים פשוטים יותר עם היישומים הללו.  את ההשפעה ארוכת הטווח של טכנולוגית ה-AI וחשיבותה האמתיות נבין רק בעתיד. התווית רגולציה בתחום הבינה המלאכותית, כדי לקבוע את גבולותיה וכדי שייעשה בה שימוש אתי ומושכל, תאפשר שימוש למטרות טובות שיפתחו אותנו ואת הסביבה שלנו.  מאת: רובי מלודי סימפלי, מדענית נתונים בכירה ב-Data Science Group, מהנדסת ביו-רפואה ואלגוריתמיקאית