הטיל נחשף בצורה לא רשמית בתערוכת FireTech אותה יזמנו בחודש יולי 2022 | ה-POINT BLANK שוקל כ-6.8 ק"ג ואורכו כמטר. הטיל יכול לטוס בגבהים של 50 עד 500 מטר, מהירותו המקסימלית כ- 80 מטר בשנייה צילום: עמי רוחקס דומבה POINT BLANK, הטיל האלקטרואופטי החדש, נמכר לאחרונה למשרד ההגנה האמריקאי במסגרת עסקה בהיקף מיליוני דולרים   התעשייה האווירית חושפת לראשונה את ה-POINT BLANK - טיל אלקטרואופטי הנישא על -ידי חייל יחיד. המערכת מהווה מענה לצורך ביכולת עצמאית לתקיפת מגוון מטרות בקטלניות גבוהה בזמן אמת, ויכולה לשמש מגוון יחידות ברמה הטקטית, מרמת הצוות ועד הגדוד. הטיל, בעל יכולת המראה ונחיתה אנכית, משוגר מיד החייל ומתופעל על-ידי חייל יחיד, עובדה המקנה קטלניות גבוהה לדרג הטקטי. לטיל יכולות אלקטרואופטיות המסייעות להפללה ולתקיפה בדיוק רב ובקטלניות גבוהה מאוד. באחרונה נחתמה עסקה בהיקף מיליוני דולרים למכירת הטיל החדש למשרד ההגנה האמריקאי. בעסקה זו, הכוללת אופציה להמשך הזמנות, תשמש התעשייה האווירית כקבלן ראשי בפרויקט. ה-POINT BLANK שוקל כ-6.8 ק"ג ואורכו כמטר. הטיל יכול לטוס בגבהים של 50 עד 500 מטר, מהירותו המקסימלית כ- 80 מטר בשנייה וביכולתו לרחף באוויר לזמן נתון לצורך אימות המטרה ודיוקה לפני תקיפה. בזכות טכנולוגיות ייצור משופרות, מסוגל הטיל לשאת מערכות אלקטרואופטיקה לאימות מידע מודיעיני בזמן אמת ומצויד בראש קרב להשמדת המטרה.    סמנכ"ל התעשייה האווירית ומנהל חטיבת טילים וחלל, גיא בר לב: "מערכת POINT BLANK מצטרפת למשפחת הטילים של התעשייה האווירית. ה-POINT BLANK יספק לכוחות הטקטיים בשטח יכולת מדויקת יותר לביצוע משימות תקיפה ביחוד נגד מטרות בעלות אורך חיים קצר.״  הטיל נחשף לראשונה בצורה שקטה בכנס FireTech שנערך בתל אביב בחודש יולי 2022.  

המכ"ם החדש AN/APG-85 מותאם לכל סוגי מטוס F-35, בעל יכולות מתקדמות ליירט איומי אוויר וקרקע | לפני כשבוע הודיע חיל האוויר האמריקני על טיסת בכורה עם התצורה החדשה של המטוס תמונה: לוקהיד חברת נורת'רופ גראמן מפתחת דגם חדש בן הדור הבא של המכ"ם האלקטרוני של מטוסי החמקן F-35  של לוקהיד מרטין. המכ"ם החדש AN/APG-85 מותאם לכל סוגי מטוס F-35, בעל יכולות מתקדמות ליירט איומי אוויר וקרקע עתידיים. המכ"ם יצוייד במרכיבים החדישים יותר כדי להבטיח למטוס עליונות אווירית בכל מצב. הוא יצוייד בחיישן מתקדם שיתן מודעות מצבית שתתורגם לקטלניות הפלטפורמה, מדווח דפנס בלוג. נורת'רופ גראמן מייצרת את החלק המרכזי של גוף מטוסי F-35, את ציפויי הכנפיים וכן כמה מערכות חיישנים, אביוניקה, מערכות משימה ותוכנות תכנון משימה, ל"א וטכנולוגיית תצפית מיוחדות לטיסה נמוכה.  לפני כשבוע הודיע חיל האוויר האמריקני על טיסת בכורה עם התצורה החדשה של מטוסי F-35 המכילה את מערכת TR-3, הכוללת חבילת חיישנים חדשה, חימוש מדויק ארוך טווח חדש, ל"א משודרג ומערכות חדשות להיתוך מידע במחשבי המטוס.   

גילוי מכשירי העיקוב העלו את רמת החשש ממאמצי הריגול הסיני במדינה | חברי בית הנבחרים הבריטי קראו לקשור את פעילות הריגול לא רק לסין אלא גם לרוסיה By Lauren Hurley / No 10 Downing - https://www.gov.uk/government/people/rishi-sunak image, OGL 3, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=125824718 מספר מכשירי עיקוב תוצרת סין התגלו ברכבים ממשלתיים בבריטניה. מכשירי העיקוב כללו אנטנת GPS וכרטיס SIM ששידר את מיקומם.  המכשירים התגלו בבדיקה של הרכבים, המשמשים להסעת דיפלומטים ובכירים מהממשלה (כולל שרים). הבדיקה נערכה לאור התרעות על פעילות הריגול הסיני במדינה, והחשש מפני האזנות סתר בעיקר.  גילוי מכשירי העיקוב העלו את רמת החשש ממאמצי הריגול הסיני במדינה. מנהיגה לשעבר של המפלגה השמרנית, סיר איאן דאנקן סמית', אמר בעקבות הגילוי, כי הגיע הזמן שבריטניה תגדיר את סין כאיום על ביטחונה הלאומי.  מקור מסוכנות המודיעין הסיגינטי הבריטית, ה- GCHQ, אמר כי סין ביקשה ככל הנראה ליצור מאגר מידע רחב על מיקומי הרכבים של הממשלה הבריטית ולאפיין את התנהגותם ומיקומם, מתוך כוונה אפשרים לעקוב אחר השרים הבריטים. לא ידוע משך כמה זמן היו מותקנים מכשירי העיקוב הסינים.  מספר חברי בית הנבחרים הבריטי קראו לקשור את פעילות הריגול לא רק לסין אלא גם לרוסיה, להן שותפויות אסטרטגיות באיסוף מודיעין, מבצעי תקיפות סייבר ופעילות צבאית.  בעקבות גילוי המכשירים, שירות הביטחון הבריטי הוציא הנחייה לסריקה קבועה של דירות ממשלתיות ומשרדי ממשלה לאיתור של אמצעי האזנה וצילום נסתרים.  בנוסף, הולכת וגוברת הדאגה בבריטניה נוכח שיתופי פעולה של חברות רכבים אירופאיות יחד עם סין בכל מה שקשור לפיתוח והטמעה של רשתות G5 אשר יוכנסו לשימוש ברכביהן. בין חברות הרכב הן BMW, Volkswagen, Jaguar, ו- Land Rover. חברות הרכב פרסמו בתגובה לחששות הממשל הבריטי היא הביטחון הוא בראש מענייניהן, וכי לא צפויים סיכוני סייבר ואבטחת מידע ברכבים. 

הפרויקט המשותף עם מפא"ת, מנהלת המחקר והפיתוח של משרד הביטחון, נועד לתפעול בטוח ואינטואיטיבי מרחוק של עשרות רחפנים סמי-אוטונומיים, עם יכולות מתקדמות של מציאות מדומה, עיבוד קצה ואינטליגנציה מלאכותית   https://youtu.be/BqB5BjLECec חברת XTEND הישראלית, מפתחת של מערכת ה-XOS (XTEND’s operating system) להפעלה של רובוטים אוטונומיים מונחים על ידי אדם, הודיעה היום (רביעי) על זכייה בחוזה בלעדי של משרד הביטחון הישראלי לפיתוח ולאספקה של מערכת לתפעול ​​של קבוצת רחפנים בו-זמנית בשווי של 20 מיליון דולרים. לדברי החברה, הפרויקט המשותף עם מפא"ת, מנהלת המחקר והפיתוח של משרד הביטחון, נועד לתפעול בטוח ואינטואיטיבי מרחוק של עשרות רחפנים סמי-אוטונומיים, עם יכולות מתקדמות של מציאות מדומה, עיבוד קצה ואינטליגנציה מלאכותית. המערכות של חברת XTEND תאפשרנה הפעלה מדויקת מרחוק של רחפנים ע"י יחידות צה"ליות בתרחישים שונים. מדובר ביוזמה ייחודית ופורצת דרך, המגלמת את החזון המשותף של צה"ל ו-XTEND לאפשר למל"טים להיות לא רק עוד "עין בשמיים", אלא גם לבצע משימות מורכבות בדיוק רב ותוך כדי שמירה על הכוחות מחוץ לטווח הסכנה. העסקה מבוססת על ביצועים ואבני דרך כפי שהוגדרו בהסכם.  ה-XOS ניתנת לתכנות ולהגדרה על-מנת להתאימה גם לצרכים אזרחיים, כפי שמסביר אביב שפירא, מייסד-שותף ומנכ"ל XTEND: "מערכת ההפעלה הייחודית XOS מאפשרת לבני אדם להתחבר ולתקשר עם רחפנים, רובוטים, כלי רכב, מכשירים חכמים ומכונות חכמות, באופן בטוח ואינטואיטיבי מרחוק. המערכת מאפשרת כמעט לכל אחד לשלוט על מספר פלטפורמות מרוחקות בו זמנית - באמצעות טכנולוגיית VR מתקדמת, על גבי שכבת AI. לצד אפליקציות צבאיות, XOS מספקת דרך חדשה לאנשי מקצוע בתחום בטיחות הציבור, פיקוח והגנת המולדת לקיים אינטראקציה עם מכונות באופן וירטואלי בתרחישים אזרחיים שונים." חוזה זה עם משרד הביטחון מתווסף לכ-20 חוזים נוספים שהבטיחה XTEND בשלוש השנים האחרונות, כולל חוזה של מיליוני דולרים עם משרד ההגנה האמריקאי, בו טכנולוגיית מערכת ההפעלה של XTEND תאפשר למפעילי הרחפנים בצבא ארה"ב לשלוט מרחוק ברחפנים מרובים באופן בטוח תוך הדרכה מינימלית. 

שני תושבי אשקלון בשנות ה-30 נעצרו ולפי החשד משתייכים לאחד מארגוני הפשיעה | הם פועלים במשך תקופה ארוכה והטילו מורא בקרב בעלי עסקים צילום: משטרת ישראל מטען חבלה, ציוד להרכבת מטענים ובו מערכות הפעלה אלחוטיות וביגוד עם סממני משטרה - נתפסו אתמול במסגרת חקירה שמנהלת היחידה המרכזית בלכיש נגד שני עבריינים שנעצרו בחשד לגביית דמי חסות וסחיטה באיומים של בעלי עסקים. כחלק ממאבקו המתמשך של מרחב לכיש בעבירות הפשיעה האלימה והחמורה, והמאמץ לסכל ולמנוע פגיעה בחיי אדם ובשגרת חייו של הציבור הנורמטיבי, מזה מספר שבועות, היחידה המרכזית בלכיש ניהלה חקירה סמויה שעניינה חשד לגביית דמי חסות תוך סחיטה באיומים של בעלי עסקים באזור לכיש והמרכז. במסגרת החקירה הסמויה, חשפו חוקרי הימ"ר את זהותם של שני תושבי אשקלון בשנות ה-30 שלפי החשד משתייכים לאחד מארגוני הפשיעה, כמי שפועלים במשך תקופה ארוכה והטילו מורא בקרב בעלי עסקים, תוך איומים לפגוע בעסקיהם אם לא יענו לדרישתם ויעבירו לידיהם מדי חודש אלפי שקלים.   אתמול, עם מעבר החקירה לשלב הגלוי, עצרו חוקרי המשטרה את שני החשודים בעיר אשקלון, ולאחר חיפוש ברכבו ובביתו של אחד מהם, נתפסו מטען חבלה מאולתר, מערכת הפעלה אלחוטית, אמצעים ובהם כדוריות רסס להרכבת מטעני חבלה, אקדח (דמה), ביגוד עם סממני משטרה ואביזרים נוספים ששימוש בהם יכול לייצר מצג של איש כוחות ביטחון. המטען שנתפס נוטרל ע"י חבלני המשטרה והועבר למעבדות המשטרה להמשך חקירה. שני החשודים נחקרו כאמור ביחידה המרכזית בלכיש בחשד לעבירות המיוחסות להם, והבוקר הם יובאו בפני בימ"ש השלום באשקלון בבקשה להאריך את מעצרם.  

"לא ניתן להתכחש לעובדה כי אחוז המשרתים הוא מזערי, ועומד על כ-1%-1.5% מכלל האוכלוסייה״, אמר אייזנקוט בכנס של מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) | יעקב עמידרור: ״כוח הסדיר גם היום לא מספיק גדול על מנת להתמודד עם הזירה המרכזית – לבנון" קרדיט צילום: יוסי זמיר "הניסיונות להעביר במהירות פסקת התגברות, שתעקוף את חוק הגיוס, תהיה טרגדיה למדינת ישראל. פעולה שכזו תביא לפגיעה אנושה במערך השירות הסדיר, שתעבור בהמשך גם למערך המילואים". כך הזהיר אתמול (ד') הרמטכ"ל לשעבר וחבר הכנסת בהווה, רא"ל (במיל.) גדי איזנקוט, בכנס של מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS), אשר נערך במרכז מורשת בגין, בהשתתפות אנשי צבא בכירים בעבר ובהווה, פוליטיקאים, מפקדים ומשרתי מילואים פעילים. ח"כ איזנקוט הזהיר מהמצב במדינה ומהאווירה הכללית סביב מערך המילואים, וטען כי האווירה הנפיצה ברחוב הישראלי משפיעה על מערך המילואים וצה"ל ועל ההערכה לצבא ולמילואים. "לא ניתן להתכחש לעובדה כי אחוז המשרתים הוא מזערי, ועומד על כ-1%-1.5% מכלל האוכלוסייה. אני תוהה אם כנס כזה יכול היה להתקיים בשנת 1973, ואיך הוא היה נראה אז. אם היינו שואלים בזמנו, האם יש משבר במערך המילואים, והאם אנו מוכנים למלחמה הבאה? התשובות היו אז שונות בתכלית מהתשובות היום. היינו אז באחידות חברתית, והייתה הערכה רבה בעם לצבא ולמילואים". ח"כ איזנקוט סיכם באומרו כי "צה"ל לא מסוגל למלא את ייעודו במלחמה כוללת ללא מערך המילואים ועל הממשלה לדאוג לכשירותו ויעילותו". כוח הסדיר לא מספיק למלחמה בלבנון במסגרת הכנס, נשא דברים האלוף (במיל.) יעקב עמידרור, עמית בכיר במכון: "חלק גדול מבוגרי 'תלפיות' היו יכולים להיות בחילות היבשה, אבל הם לא יהיו שם - הם יהיו בפיתוח. המילואים מהווים 'משכך רעש' ביחס למה שקורה בחברה הישראלית. כוח הסדיר גם היום לא מספיק גדול על מנת להתמודד עם הזירה המרכזית – לבנון". הכנס נפתח בדברים שנשא הפרופ' אפרים ענבר, נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. פרופ' ענבר אמר כי "האזור בו אנו חיים מסוכן ולא צפוי, אנחנו חייבים כוח צבאי גדול למקרה של מלחמה עם חיזבאללה או עבור מכה מקדימה לארגון. הרמטכ"ל החדש ביקש תוספת של 10 מיליארד שקלים למערכת הביטחון. מדובר בתוספת מוצדקת. החברה הישראלית צריכה להיות ערוכה ומוכנה לירידה ברמת החיים בכדי שנישאר בחיים". "מערך המילואים לא זכה לטיפוח הראוי לו בשל הערכה לא נכונה של מקום כוחות היבשה במלחמות העתיד. יש לשמור על כך שהסיכונים לא יגברו על הסיכויים ושההנחות לא תהיינה ורודות מדי. אנשי מדע המדינה ממעיטים ביכולת של עם ישראל להיענות לתביעות מן האזרחים. אפשר לחזור לתקופה שבה אזרחות קשורה לשירות צבאי", סיכם פרופ' ענבר. במהלך האירוע התקיים פאנל, שדן בערך המבצעי והחברתי של מערך המילואים. במסגרת הפאנל, שהרחיב בפיחות שחל בשנות ה-80 במעמד הצבא בחברה הישראלית, קבע האלוף (במיל.) גרשון כהן, מפקד הגיס המטכ"לי לשעבר, כי "צה"ל קטן מדי. אין לו רשת ביטחון של מילואים. מה שעצר את הרוסים בעימות בין אוקראינה לרוסיה הן הסבתות שמילאו בקבוקי מולטוב בשבוע הראשון". עפר שלח, לשעבר ח"כ ויו"ר הועדה לביקורת המדינה, ביקר במהלך הפאנל בחריפות את התנהלות הצבא, ואמר כי "צה"ל העדיף את ההתעצמות הטכנולוגית על פני כוחות המילואים. משבר המילואים הוא משבר של משמעות שמוכתב על ידי צה"ל. *צה"ל הודיע לאנשי המילואים שאין לו כוונה להשתמש בו. כך קרה ב'צוק איתן'. האמירה הזו, במעשה, הביאה לכך ששום שיפוי ופיצוי כספי לא יעזרו. למספר ימי המילואים המועט, לדבר הזה אין פתרון במודל המילואים הקיים. נצטרך כוח משמעותי לסוגיית כוחות הפנים, שהמילואים יהיו חלק ממנו. המילואים צריך להיות 'סדיר עם קמטים'. המילואים הם קודם כל מפקדי המילואים. אם לא נחזיק את המפקדים לא יהיה 'כוח קשה'". "צה"ל מאמן את המילואים הרבה יותר יעיל ממה שהוא עשה פעם", הוסיף עם זאת. שלח קרא להעמיד את המציאות אל מול האתוס ולקבוע מודל אחר לשירות המילואים בצה"ל. "המילואים כחלק מכוח מסתער, או מודיעין וחיל אוויר, הם יהיו במודל קבע כחלק מזמן השירות, רוב צבא המילואים יהיו כפי שקיים כיום וחלק יהיו 'כוחות רדומים'. הקושי המשפחתי - הבעיה הגדולה בשירות המילואים במסגרת האירוע, הוצגו תוצאות מחקר חדש, שנערך על ידי המכון. גולת הכותרת של המחקר הייתה סקר עמדות חדש, שנערך מטעם המכון לרגל הכנס, שמתוצאותיו עולה כי מרבית משרתי המילואים (66%) סבורים כי הציבור הישראלי רואה אותם כ"פראיירים" ורק 24% מעריכים את פועלם. 56% מהנשאלים בציבור הישראלי סבורים כי מעסיק אשר יתבקש לבחור בין שני מועמדים לעבודה בעלי נתונים זהים יבחר בעובד אשר אינו משרת במילואים, ורק 13% סבורים שהמעסיק יעדיף את המועמד אשר משרת במילואים. משרתי המילואים עצמם פסימיים יותר. 59% מהם סבורים כי המעסיקים יעדיפו את המועמד שאינו משרת במילואים. 54% מחיילי המילואים אינם מרוצים מהיחס של צה"ל כלפיהם. שיעור חוסר שביעות גבוה (52%) נרשם בקרב אנשי המילואים מיחסם של מוסדות האקדמיה כלפיהם. בנוסף, נראה כי מעסיקים דווקא מגלים התחשבות בחיילי המילואים, כאשר 77% מהמשיבים ציינו כי הם מרוצים מהיחס של המעסיקים כלפיהם. על פי הסקר בין משרתי המילואים, הקושי הגדול ביותר עמו הם מתמודדים הוא הקושי המשפחתי. 55% מהם ציינו את הקושי המשפחתי כקושי הגדול ביותר בעבורם. בנוסף, 59% מכלל הציבור רואים את הקושי המשפחתי כבעיה הגדולה בשירות המילואים. פער גדול בין תפיסת הציבור לעמדת משרתי המילואים  מתגלה בנושא התגמול הכספי. על פי תוצאות הסקר, הציבור הרחב סבור כי חיילי המילואים מתוגמלים בצורה ראויה, ואילו המשרתים עצמם לא רואים זאת כך.  בנושא אחד, חשיבות מערך המילואים, נרשם קונצנזוס בין משרתי המילואים לבין הציבור הרחב. משתתפי הסקרים נשאלו "האם צה"ל יוכל לנצח במלחמה רחבת היקף ללא מערך המילואים?". 80% מקרב הציבור הרחב ענו בשלילה לשאלה זו, ורק 6% סבורים שכן. בקרב המשרתים במילואים 87% סבורים שלא, ורק 5% מעריכים שכן. על פי העולה מן הסקר, מרבית משרתי המילואים ביחידות השדה מתגוררים באזור המרכז (42%). לאוכלוסיית המתגוררים במרכז נרשם ייצוג חסר בקרב משרתי המילואים ביחס לגודלם באוכלוסייה הכללית. 25% מגיעים מאזור הצפון, 12% מאזור ירושלים ו-10% מיהודה ושומרון. שיעור החילוניים המשרתים במילואים גדול יותר מחלקם באוכלוסייה לאוכלוסיית המתגוררים באוזר יהודה ושומרון נרשם ייצוג כפול בקרב משרתי המילואים ביחס לגודלם באוכלוסייה הכללית. מתוצאות הסקר עולה בנוסף כי רוב המשרתים במילואים חילוניים (53%). על פי תוצאות הסקר, שיעור החילוניים המשרתים במילואים גדול יותר מחלקם באוכלוסייה, 44%.  28% דתיים. זהו שיעור גדול יותר מחלקם באוכלוסייה (12%). רק 1% מהציבור החרדי משרת ביחידות המילואים הלוחמות. עוד עולה מן הסקר כי משרתי המילואים משכילים ברובם כאשר ל-42% מהם תואר אקדמי, ו-33% הם בעלי תואר שני. רק רבע מהם בעלי השכלה תיכונית. בהתאם, רובם של משרתי המילואים ביחידות הלוחמות (69%) הם בעלי הכנסה משפחתית גבוהה מהממוצע. 42% הם ממוצא אשכנזי, 28% ממוצא מזרחי ו-20% ממוצא מעורב. מוביל הכנס מטעם המכון וחוקר בכיר במסגרתו, הפרופ' אל"מ (במיל.) גבי סיבוני, סיכם את האירוע באומרו כי "אם אנשי המילואים מבינים שלא יפעילו אותם, אז מה אנחנו מצפים מהם? אנחנו רוצים שיהיה להם מענה הולם. ובסוף, איך אנחנו מרימים את ההערכה אליהם בקרב החברה הכללית בישראל. אנחנו במכון סבורים כי יש צורך בנחיצות, הוגנות והערכה: כשירות, תגמול ופיצוי, משימות בחירום, שותפות בביטחון השוטף ומעמד ואתוס חברתי".

הפרויקט המשותף עם מפא"ת, מנהלת המחקר והפיתוח של משרד הביטחון, נועד לתפעול בטוח ואינטואיטיבי מרחוק של עשרות רחפנים סמי-אוטונומיים, עם יכולות מתקדמות של מציאות מדומה, עיבוד קצה ואינטליגנציה מלאכותית   https://youtu.be/BqB5BjLECec חברת XTEND הישראלית, מפתחת של מערכת ה-XOS (XTEND’s operating system) להפעלה של רובוטים אוטונומיים מונחים על ידי אדם, הודיעה היום (רביעי) על זכייה בחוזה בלעדי של משרד הביטחון הישראלי לפיתוח ולאספקה של מערכת לתפעול ​​של קבוצת רחפנים בו-זמנית בשווי של 20 מיליון דולרים. לדברי החברה, הפרויקט המשותף עם מפא"ת, מנהלת המחקר והפיתוח של משרד הביטחון, נועד לתפעול בטוח ואינטואיטיבי מרחוק של עשרות רחפנים סמי-אוטונומיים, עם יכולות מתקדמות של מציאות מדומה, עיבוד קצה ואינטליגנציה מלאכותית. המערכות של חברת XTEND תאפשרנה הפעלה מדויקת מרחוק של רחפנים ע"י יחידות צה"ליות בתרחישים שונים. מדובר ביוזמה ייחודית ופורצת דרך, המגלמת את החזון המשותף של צה"ל ו-XTEND לאפשר למל"טים להיות לא רק עוד "עין בשמיים", אלא גם לבצע משימות מורכבות בדיוק רב ותוך כדי שמירה על הכוחות מחוץ לטווח הסכנה. העסקה מבוססת על ביצועים ואבני דרך כפי שהוגדרו בהסכם.  ה-XOS ניתנת לתכנות ולהגדרה על-מנת להתאימה גם לצרכים אזרחיים, כפי שמסביר אביב שפירא, מייסד-שותף ומנכ"ל XTEND: "מערכת ההפעלה הייחודית XOS מאפשרת לבני אדם להתחבר ולתקשר עם רחפנים, רובוטים, כלי רכב, מכשירים חכמים ומכונות חכמות, באופן בטוח ואינטואיטיבי מרחוק. המערכת מאפשרת כמעט לכל אחד לשלוט על מספר פלטפורמות מרוחקות בו זמנית - באמצעות טכנולוגיית VR מתקדמת, על גבי שכבת AI. לצד אפליקציות צבאיות, XOS מספקת דרך חדשה לאנשי מקצוע בתחום בטיחות הציבור, פיקוח והגנת המולדת לקיים אינטראקציה עם מכונות באופן וירטואלי בתרחישים אזרחיים שונים." חוזה זה עם משרד הביטחון מתווסף לכ-20 חוזים נוספים שהבטיחה XTEND בשלוש השנים האחרונות, כולל חוזה של מיליוני דולרים עם משרד ההגנה האמריקאי, בו טכנולוגיית מערכת ההפעלה של XTEND תאפשר למפעילי הרחפנים בצבא ארה"ב לשלוט מרחוק ברחפנים מרובים באופן בטוח תוך הדרכה מינימלית. 

Deloitte מציגה את התחזיות והטרנדים החמים ביותר בעולמות הטכנולוגיה, המדיה והטלקום כשהשנה אלו מתמקדים במגמות החברתיות והכלכליות של האצת הדיגיטליזציה ובפרט התפתחות המטאוורס תמונה: סייברטק מידי שנה Deloitte מציגה את התחזיות והטרנדים החמים ביותר בעולמות הטכנולוגיה, המדיה והטלקום כשהשנה אלו מתמקדים במגמות החברתיות והכלכליות של האצת הדיגיטליזציה ובפרט התפתחות המטאוורס, והחשיבות של פיתוחים טכנולוגים בתחומי הקיימות והתמודדות עם משבר האקלים.  השנה הדו"ח מפרט על 15 תחזיות בולטות בתחומים שונים המעצבים את האופן בו אנחנו חיים ועובדים וביניהם: AI, סמיקונדקטור, G5, שידורי ספורט, VR, Gaming M&A ועוד.  תחזית: שידורי ספורט יהוו זירת קרב משמעותית של שחקניות הסטרימינג ב-2023 (אורן רוזמן, שותף ומוביל סקטור המדיה, התקשורת והספורט ב- Deloitte) המונדיאל האחרון הוכיח בישראל ובעולם בעזרת נתוני הרייטינג הגבוהים (40%) כי שידורי הספורט הם "הגביע הקדוש" של עולם הטלוויזיה. מדובר בעוגן מרכזי שמהווה מקור לתוכן בצפייה ישירה (למעלה מ-80% מהמשדרים בעלי הרייטינג הגבוה בארה"ב הינם משדרי ספורט), לכן מדובר במקור מרכזי להכנסות מפרסומות ועוגן לשמירה על צפייה רציפה של משתמשים. שחקניות הסטרימינג הגדולות בשוק מתמודדות עם אתגרים והזדמנויות רבות על מנת לשמור על קהל הצופים הקיים ולעורר צמיחה בנתוני הרייטינג. שידורי ספורט הינם מקור לצמיחה, אך מדובר בהשקעת משאבים יקרה עבור אותם ספקי שירות הסטרימינג.  בשלב זה מדובר במלחמה של ממש בין אותם ספקי שירות על זכויות שידורי הספורט ובשלב זה לא ברור מי המנצח הגדול של הקרב על ליבו של הצופה. על פי התחזיות של שנת 2023 העתיד של שידורי הספורט הולך לפעול בשני מישורים לשיפור הכנסות וחווית הצפייה: טכנולוגיות חדשות - אימוץ טכנולוגיות חדשניות שיביאו לשיפור איכות הצפייה. בניית מודלים עסקיים שיחברו בין הרשתות החברתיות, חברות גיימיניג והימורים כמקורות הכנסה נוספים לאותם ספקי סטרימינג.  התחזית: שנת 2023 תהיה שנה של עליה משמעותית בשימוש במודל ה-AVOD (אורן רוזמן, שותף ומוביל סקטור המדיה, התקשורת והספורט ב- Deloitte) שנת 2023 תביא לקאמבק ועליה משמעותית בשימוש במודל AVOD (ספריית VOD שמשלבת פרסומות בתכנים) למול המודל המסורתי של SVOD (ספריית התכנים של נטפליקס ודיסני), שחקני ברודקאסט ויצרני הטלוויזיות.  האתגר האמיתי לשנה הנוכחית היא ההתמודדות עם התחרות בין השחקניות המובילות בשוק של SVOD למול הצורך בשוק לייצר צמיחה ולהתמודד עם נטישת לקוחות. בנוסף, החשש מפגיעה בדמי המנוי הקיימים ברשתות הסטרימיינג המובילות. אותו מודל AVOD אמור להרחיב את בסיס הלקוחות ולייצר הכנסות גבוהות. ברודקאסטרים - יהיו אפקטיביים יותר בהשוואה לתחרות מתחום הדיגיטל בשל היכולת להציע פרסום אפקטיבי יותר מפרסום סטנדרטי בטלוויזיה כפי שאנו מכירים. הצרכן רוצה את זה – בעולם שבו הצרכנים נדרשים לשלם למספר לא מבוטל של פלטפורמות צפייה, המודל הזה מביא לנקודת איזון שתגרום לצופים להישאר.  שחקני ה-SVOD יתמודדו עם אתגר משמעותי- הם יצטרכו לגבש אסטרטגיה מקיפה שתכלול מודל עסקי חדש בדגש על ייצור מכירות, מניעת קניבליזציה של דמי מנוי קיימים ואיך לייצר פרסומות בזמן הנכון ובשילוב תכנים ללא פגיעה בחוויית הצפייה (האתגר המשמעותי ביותר לספקית הרשת נטפליקס). ניתן לומר, כי שנת 2023 מהווה מקור לחדשנות ומתן פתרונות במדינות העולם, שיסייעו לאותן ספקי שירות סטרימינג להוביל עם אסטרטגית מודל AVOD וגם בישראל אנו צופים הרחבת של מודל זה.  התחזית: בינה מלאכותית תורמת לתהליכי הפיתוח: חברות סמיקונדקטור משתמשות ב-AI כדי לפתח צ'יפים מתקדמים (רותם דולב, שותפה וראש סקטור הטכנולוגיה ב- Deloitte) פיתוחים מתקדמים בעולמות ה-machine learning מאפשרים לחברות שבבים לפתור את אחד מאתגרי הפיתוח הגדולים ביותר – איך לארגן 100 מיליארד טרנזיסטורים בשטח של אינץ' בריבוע (6.4 סמ"ר)? AI הופכת להיות כלי מרכזי למהנדסי חומרה בתהליך המורכב של פיתוח צ'יפים. Deloitte צופה שבשנת 2023 חברות השבבים המובילות יוציאו 300 מיליון דולר על כלי AI (פיתוח עצמי וצד שלישי) לפיתוח שבבים. ההוצאה הזו צפויה לגדול בקצב של 20% בשנה ולעבור את ה-500 מיליון דולר ב-2026. בהינתן שתעשיית השבבים העולמית מוערכת ב-660 מיליארד דולר, זה אולי נשמע כמו סכום זעום, אך הצפי ל-ROI גבוה הוא משמעותי ביותר. נראה שבעתיד הקרוב השימוש בכלי AI יגיע לכל היבט בחיינו ויהיה הכרחי בכל בית. לדוגמא, הצ'יפ הגדול ביותר של Synopsys מכיל יותר מ-1.2 טריליון טרנזיסטורים ו-400 אלף AI OPTIMIZED CORES. כלי AI מאפשרים למפתחים לפרוץ את הגבולות של חוק מור, לחסוך כסף ולהתמודד עם המחסור בכוח אדם. במקביל, שימוש בכלים אלו מאפשר להעצים את שרשרת האספקה ולהתמודד עם המחסור הבא בשבבים.  כלי AI מתקדמים זמינים גם דרך הענן (cloud based EDA) מה שמרחיב את שוק המטרה. המעבר לענן מאפשר גם לחברות קטנות עם אמצעים מוגבלים ולא רק למומחי ומובילי השוק.  החברות יכולות גם למנף כלי AI לפיתוח ומונטיזציה של שירותים חדשים – על ידי הרחבה של יכולות ה-GNN ו-RL החברות יכולות לפתח בעצמן אלא גם להציע שירותי פיתוח ללקוחותיהם כולל פיתוח משותף של שביים בעלי מיקוד ורטיקלי.  מעבר לפיתוח, כלים אלו ישפרו תהליכי איתור תקלות בעזרת שימוש בכלי visual inspection פי 9 מהמצב הקיים. זאת בנוסף לסיוע לחברות בהתמודדות עם אתגרי שרשרת אספקה כמו ניהול רשת ספקים של אסמבלי ובדיקות.  בשנים האחרונות פיתחנו צ'יפים לעולמות ה-AI אבל עכשיו אנחנו בעידן של chips designed by AI. ומה השלב הבא? AI יתחיל להיות שותף בפיתוח של החומרה והתוכנה הנדרשות ל-AI. השימוש בכלי תוכנה כחלק מתהליך הפיתוח זה לא דבר חדש. במשך עשורים ספקי EDA (Electronic design automation) מפתחים ומוכרים כלים ליצרני השבבים, רק ב-2022 תעשייה זו הוערכה ב-10 מיליארד דולר והיא צומחת בקצב של 8% בשנה. כלים אלו בדרך כלל מתבססים על מערכות חוקים וסימולציות על מנת לסייע למהנדסים בתהליך הפיתוח והוולידציה. וכן, בחלקם הוטמעו יכולות AI. בשנה האחרונה. הספקים המובילים החלו למכור גם פתרונות AI מתקדמים ובמקביל חברות טכנולוגיות וספקי השבבים בעצמם פיתחו פתרונות דומים. כלים אלו כבר מיושמים בשטח ואינם בשלב ניסיוני.  פיתוח צ'יפים חדשים ומשופרים – צ'יפים של 10nm הנמצאים בטלפונים חכמים, מחשבים ושרתים. זוהי קבוצת הצ'יפים הצומחת והרווחית ביותר. זוהי גם הקבוצה היקרה ביותר לפיתוח (מעל 500 מיליון דולר לפיתוח חדש) כלי AI יכולים לסייע בפיתוח מהיר וזול משמעותית. שיפור פיתוחים קיימים – 2/3 מהצ'יפים שנמכרו ב-2022 היו של 65nm או גדולים יותר (מדובר בטכנולוגיה בת עשור לפחות) והפיכת שבבים אלו לנודים מתקדמים יותר (כיווץ) יהפוך אותם לקטנים יותר ויעילים יותר, ללא תלות בציוד הייצור. כלי AI מאפשרים לעשות זאת בצורה מהירה וחסכונית. סגירת פערי הטאלנטים – כלי AI יהוו בסיס לחיזוק הכלכלה העולמית בכך שהביקוש לשבבים שיצריך עוד כשני מיליון עובדים בתעשיית הסמיקונדוקטור העולמית עד לשנת 2030 מה שיביא לגישור על פער זה. התחזית: תעשיית הטכנולוגיה תתקדם מהר יותר בקידום פעולת האקלים מאשר התעשיות המסורתיות (אירנה בן יקר, שותפה, CPO וראש תחום ESG ב-Deloitte) יותר חברות טכנולוגיה אומרות שהן שואפות ל"אפס נטו" (מתייחס לאפס פליטות) עד 2030 מאשר חברות שאינן טכנולוגיות. בנוסף על כך, סקר Deloitte  לשנת 2022 מצא שמנהלי טכנולוגיה בעליה נטייה גבוהה יותר מבכירים בתעשיות אחרות להאמין שפעולות אקטיביות מיידיות יכולות למתן את ההשפעות הקשות ביותר של שינויי האקלים.  חברות צריכות לשקול מחדש את המוצרים שלהם-חברות יכולות לבחור להכפיל את המוצרים והשירותים עם הפוטנציאל הרב ביותר להפחתת פחמן. לדוגמה, Vodafone שואפת לעזור ללקוחותיה להפחית את פליטת הפחמן ב-350 מיליון טון עד 2030, בעיקר על ידי אספקת שירותי IoT לניהול צי, לוגיסטיקה, ייצור ומדידה. התייחסות לשרשרת הערך במגזר הטכנולוגי, פליטות שרשרת הערך מוערכות כגדולות פי 7 מהפליטות התפעוליות. במקום להתמקד באופן צר בפעילותם, ארגונים יכולים לעבוד בשיתוף פעולה עם ספקים ושותפים כדי לעמוד בקריטריונים של קיימות. בסופו של דבר זה עשוי להיות פרודוקטיבי לקחת גישת מערכות מקיפה, מתוך הכרה בכך שהתעשיות של היום יהפכו כנראה למערכות מורכבות ומקושרות זו לזו. נראה כי תעשיית הטכנולוגיה חשופה לסיכוני שינויי האקלים כמו בשאר התעשיות. האתגר המשמעותי ניצב למקבלי ההחלטות בפן הטכנולוגי. התחזית לשנת 2023 תוביל חברות טכנולוגיות רבות לייצג מודל "נטו אפס" כחוד החנית כחלק ממודל האסטרטגיה העסקית.  התחזית: האם חווית צפיית ה- VR תהפוך למוקד המיינסטרים לשנת 2023? (רותם דולב, שותפה וראש סקטור הטכנולוגיה ב- Deloitte) Deloitte Global צופה כי שוק המציאות המדומה (VR) יניב הכנסות של 7 מיליארד דולר ברחבי העולם בשנת 2023, עלייה מרשימה של 50% לעומת 4.7 מיליארד דולר ב-2022. לטענת המומחים הכול תלוי בתוכן משכנע, יישומים המנצלים את היכולות הייחודיות של המציאות המדומה וכל אלו יהיו המפתח לאפשר ל-VR ליהנות מקצב צמיחה משמעותי. עוד צופה כי שוק המציאות המדומה (VR) 90% מההכנסות הללו יגיעו ממכירות ערכות אוזניות, מתוכן 14 מיליון יחידות בממוצע של 450 דולר כל אחת צפויות להימכר ב-2023. התקדמות במשחקי VR חברתיים, סיפור סיפורים מהדור הבא, נסיעות וחינוך מרחוק, והדרכה ושיתוף פעולה ארגוניים יכולים לעזור להניע את האימוץ בשימוש של הVR.  עם זאת, אם חווית המשתמש של ה-VR תהיה חדשנית מדי או משתמש במקרי יתר על החידוש שלה, או מורכבת בלהפעיל אפליקציה שעובדת טוב כבר במכשירים אחרים, לא סביר שזה יגיע לשיעור האימוץ של מכשירים צרכניים אחרים. ספקי חומרה ותוכנה של VR מבינים זאת: בשנת 2023, אנו מצפים שהתעשייה תתקדם בזיהוי יישומי הצרכנים והארגונים הספציפיים שעבורם VR אופטימלי בדרך בה הם יהיו מסוגלים לתת מענה לצרכים שאינם נענים כעת על ידי מכשירים אחרים או, למעשה, על ידי חוויות עולם. ע"י עידוד שימוש נרחב בקרב צרכנים המסתמך הן על האיכות והן על הכמות של תוכן VR. מכשירים כמו סמארטפונים, טאבלטים וטלוויזיות מחוברות שגשגו בזכות הזמינות של מיליוני אפליקציות. על מנת שצפייה דרך -VR ישגשג, אפליקציות VR ייעודיות יצטרכו לראות כמויות גדולות יותר של חדשנות Deloitte מזהים כי שוק ה-VR נמצא במומנטום מנוע צמיחה. נכון לאמצע 2022, אפליקציות VR היו רק באלפים הנמוכים. נכון להיום ישנה דרישה לחדשנות מקיפה למפתחי ה-VR למול המתחרים הישירים בשוק: טלפונים, טאבלטים, קונסולות ומחשבים אישיים. חווית השימוש באוזניות VR היא ייחודית ועם זאת ישנו אתגר בשימור החוויה והפצתה לקהל הלקוחות בעתיד הקרוב. התחזית: קניות דרך הפיד שלך (שרון כהן, שותפה וראש מגזר ה- TMT (טכנולוגיה, מדיה וטלקום) ב-Deloitte) קניות הופכות לחברתיות, עם מכירות שנתיות של יותר מ-1 טריליון דולר שמונע על ידי משפיעני מדיה חברתית וצרכנים ילידי דיגיטל ומסחר חברתי. כל אלו מרכיבים את הבסיס לשינוי הנרקם בפלטפורמות הקניות.  פיד המדיה החברתית הוא חלון הראווה החדש ו-Deloitte   צופה כי שוק המסחר החברתי יעלה על 1 טריליון דולר ברחבי העולם בשנת 2023 (איור 1).1 על ידי רכישות של יותר מ-2 מיליארד אנשים שצפויים לקנות בפלטפורמת מדיה חברתית ב-2023.ובהנחה ש-CAGR משוער של 25% - לא בלתי הגיוני בהתחשב במגמות הצמיחה בעבר וההסתמכות המתמשכת על כל מה שמונע מהנייד והדיגיטל.  קניות דרך הרשת החברתית: תארו לעצמכם שאתם צופים בפוסט ברשת החברתית של משפיען הרשת האהוב עליכם נועלים את זוג הנעליים האולטימטיבי עבורכם. בקליק אחד תוכלו להעביר את אותם הנעליים לעגלה הווירטואלית שלכם, לרכוש ולקבל אותם תוך מספר ימי עסקים ללא צורך בלקום מהכיסא. מדובר בחוויית צרכן בפלטפורמה חברתית המשלבת את נקודת ההשראה והרכישה תוך תשלום דיגיטלי ללא מאמץ מה שמביא להזדמנויות רכישה שקשה לעמוד בפניהן.  מחקר משנת 2021 מראה כי כשליש מהצרכנים בארה"ב ביצעו אי פעם רכישה ישירות במדיה החברתית, וחלק גדול עוד יותר אמר שראיית מוצר במדיה החברתית היא חלק ממסע הקנייה שלהם. עם צפי ל-5 מיליארד משתמשי מדיה חברתית ברחבי העולם בשנת 2023, שוק המסחר החברתי צומח מהר יותר מהמסחר האלקטרוני המסורתי, והוא לא מראה סימני האטה.  בהסתכלות מעבר לשנת 2023, רוב החוויות הדיגיטליות צפויות להיחשב כ"ניתנות לקניה", ואותה התנהגות תתאפשר גם עם שירותים מקוונים אחרים.  תחזית: הטכנולוגיה מגדירה מחדש את שוק ההפקות (אורן רוזמן, שותף ומוביל סקטור המדיה, התקשורת והספורט ב- Deloitte) טכנולוגיות VR ו-AR יאומצו רשמית על ידי שוק הפקות הסרטים והסדרות. שנת 2023 צפויה להיות שנת הפריצה הגדולה של מספר טכנולוגיות מובילות טכנולוגיות בעלות גמישות בייצור התוכן וחוויות הצפייה. הוזלה משמעותית של עלויות הפקה מודלים חדשים של פתרונות תמחור ומימון. הסתכלות דיגיטלית רחבה תוך צמצום פוסט פרודקשיין והרחבת פרה פרודקשטיין. פריצת סטרטאפים לשוק ההפקות תוך התאמת הממשקים לצרכנים.  תחזית: חברות משחקי וידאו, סטרימרים של וידאו ואפילו היפר-סקאלרים רודפים אחרי מיזוגים ורכישות (אורן רוזמן, שותף ומוביל סקטור המדיה, התקשורת והספורט ב- Deloitte) נראה כי פעילות המיזוגים והרכישות של המשחקים התחממה בשנים האחרונות ואף שמיזוגים ורכישות במשחקים עשויים להיות פעילים במיוחד. למרות שערך העסקה הכוללת עבור מיזוגים ורכישות משחק עשוי לרדת מ-2022 ל-2023, סביר להניח שהוא עדיין יהיה גבוה יותר משנים קודמות. צוות המומחים שלנו ב-Deloitte צופים שזרימת העסקאות עבור מיזוגים ורכישות בגיימינג תמשיך להאיץ, במיוחד עבור רכישות קטנות יותר. חברות משחקים יתחרו על גישה לקהלים יותר משתלמים; החברות יאמצו כלים וטכנולוגיות הנותנות מענה לאתגרים קיימים, כגון הבטחת משחק הוגן ומתינות במשחקים חברתיים, אותן חברות. הם ישקיעו בעלויות הפיתוח והשירותים של משחקים, כגון יצירת סביבה פרוצדורלית, ניתוח קהל מעמיק יותר וטכנולוגיית פרסום. בנוסף, הם עשויים גם להמר על פתרונות metaverse ו-Web3 המתפתחים, למרות "חורף קריפטו" שעלול להתמשך וריכוך שוקי הנדל"ן הווירטואליים. ניתוח לשנת 2023 צופה מספר הולך וגדל של עסקאות ורכישות בין השווקים המערביים והאסייתיים זה לזו. למרות האי ודאות בשוק הנוכחי, מנהיגים רבים בעולם שוקלים את אותם עסקאות כאסטרטגיית צמיחה ורואים באי הוודאות הזדמנות למיצוב עסקי והצלחות ארוכות טווח.  גם Deloitte משתתפת בכנס סייברטק 2023 שיערך בתל אביב ב31.1.2023. להרשמה לחצו כאן