המשואות התרמיות הניידות נועדו לסמן ולזהות בשטח כוחות ידידותיים (כחולים) בצורה חדשנית   קרדיט: Thermal Beacon חברת Thermal Beacon הישראלי, יצרנית בתחום מגזר הביטחון והאבטחה, הודיעה על עסקה משמעותית עם חברת ביטחון אירופאית ידועה העובדת עם צבאות מערב אירופה למכירת מאות משואות תרמיות ניידות, שנועדו לסמן ולזהות בשטח כוחות ידידותיים (כחולים) בצורה חדשנית. לדברי החברה, עסקה זו היא ההמחשה האחרונה ליעילות המוצרים של Thermal Beacon ויכולתם לשפר את הבטיחות והביטחון של החיילים בשטח. פיתוח המוצר האחרון של החברה נעשה בעקבות העלייה בשימוש במערכות טרמיות לא מקוררות (חיישנים בולומטריים) ברחבי העולם. הטכנולוגיה שודרגה בהתאם ללקחים שנלמדו מהמלחמה באוקראינה, בה כוחות ידידותיים ויריבים משתמשים באותם כלי נשק וכלי רכב משוריינים במסגרת אותם תאי שטח, מה שיוצר פוטנציאל מוגבר לאירועי ירי דו-צדדי בין כוחות ידידותיים. המוצרים של Thermal Beacon מספקים מענה מדויק לבעיה זו, ומאפשרים למערכות תצפית טרמיות רב-ספקטרליות, כוונות נשק, רחפנים ולחיישנים אופטיים של כטב"מים (LWIR,MWIR ו-SWIR) לזהות את המשואה הטרמית החדשה הנישאת על ידי חייל ומוצבת על גבי רכב משוריין.  

טלסקופ החלל, פרויקט דגל של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומכון ויצמן למדע, ישוגר ב-2026 | הלוויין נבנה על-ידי התעשייה האווירית | הטלסקופ, ייבנה על-ידי אלביט מערכות-אלאופ סוכנות החלל האמריקאית NASA תשגר את ULTRASAT - טלסקופ החלל הישראלי הראשון ופרויקט דגל של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומכון ויצמן למדע - למסלול גבוה סביב כדור-הארץ ב-2026. הסכם שיתוף הפעולה שנחתם בשבוע שעבר בין סוכנות החלל הישראלית לנאס"א העמיק בכך את השותפות בין הצדדים בפרויקט.  טלסקופ ULTRASAT צפוי לחולל מהפכה ביכולתנו לגלות ולנתח אירועים חולפים ביקום, אשר מופיעים בשמים למשך זמן קצר יחסית, דוגמת מיזוג ופיצוץ של כוכבים.  לפי ההסכם בין סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לנאס"א, סוכנות החלל האמריקאית תצטרף כשותפה בפרויקט ותספק את השיגור על כל מרכיביו. כשותפה נאס"א תקבל גם גישה לנתוני התצפיות המדעיות שיבצע הטלסקופ הלווייני. סוכנות החלל הישראלית תהיה אמונה על העברת ULTRASAT למרכז החלל קנדי שבפלורידה, משם ישוגר. לאחר השיגור, ULTRASAT יקיף את כדור הארץ במסלול גבוה (גיאו-סטציונרי, כמסלולם של לווייני תקשורת), ויוכל לקיים תקשורת קבועה ורציפה עם תחנת הקרקע בישראל. הנפח של היקום אשר יהיה נגיש ל-ULTRASAT בזמן נתון לצורך גילוי אירועים חולפים, יהיה גדול פי 100 מזה שנגיש למצפי כוכבים קיימים. בנוסף, ULTRASAT ימדוד את האור הנפלט בתחום העל-סגול, אשר אינו ניתן למדידה מהקרקע, ויעדכן את הקהילה המדעית על התרחשות אירועים בזמן אמת.  שילוב יכולות ייחודיות אלו יאפשר לצפות ביקום כפי שלא נצפה עד כה, ישפוך אור על שאלות בסיסיות לגבי היקום, כגון מקור היסודות הכבדים בטבע והשפעת חורים שחורים ענקיים על סביבתם, וישפיע על המחקר האסטרונומי במגוון רחב של נושאים ובהם מקורות של גלי כבידה, סופרנובות, כוכבים משתנים וכוכבי הבזק, גלקסיות פעילות וספיחה של כוכבים על-ידי חורים שחורים מאסיביים.    "מדע פורץ דרך דורש טכנולוגיה בחזית הפיתוח והקידמה העולמית", אמר אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. "הדרישות מ-ULTRASAT, דוגמת שדה ראייה רחב, רגישות מתקדמת בעל-סגול, ויכולות שליטה והעברת נתונים בזמן-אמת, הן בחזית היכולת הטכנולוגית העולמית. ״תעשיית החלל והגלאים הישראלית יכולה לספק יכולות אלו. סוכנות החלל הישראלית גאה בשיתוף הפעולה עם NASA, המהווה דוגמא נוספת לשותפות החזקה בין הסוכנויות, ובמעורבותן של התעשיות הטכנולוגיות הישראליות בפיתוח ULTRASAT". ד"ר מארק קלמפין, ראש חטיבת האסטרופיזיקה ב-NASA, אמר: "אנו גאים לקחת חלק בשותפות הזו. זהו מאמץ בינלאומי שיעזור לנו להבין טוב יותר אירועים חמים בני חלוף בחלל. ULTRASAT ייתן לקהילה המדעית העולמית יכולת חשובה לבצע תצפיות חדשות בתחום המתפתח של אסטרופיסיקה מרובת-אותות (Multi-Messenger Astronomy) בזמן-אמת". "זהו פרויקט של פריצת דרך מדעית, אשר שם את ישראל בחזית המחקר העולמי", אומר פרופ' אלי וקסמן, אסטרופיסיקאי במכון ויצמן למדע והחוקר הראשי של ULTRASAT. "ההכרה בתרומה המדעית המשמעותית של המשימה גרמה לארגונים בינלאומיים מובילים, דוגמת NASA ומכון המחקר DESY, להצטרף כשותפים לפרויקט בהובלה ישראלית. הם משקיעים משאבים משמעותיים בשיגור ובבניית המצלמה בתמורה להשתתפות פעילה וגישה לתוצרים המדעיים. זהו שיתוף פעולה המונע ממדע". אולטראסאט הנה משימה מדעית במימון ובניהול משותף של מכון ויצמן למדע ושל סוכנות החלל הישראלית, ובהובלה מדעית של צוות חוקרי מכון ויצמן בשיתוף מכון DESY הגרמני (DESY center of the Helmholtz association). הלוויין יבנה ע"י התעשייה האווירית-מבת, אשר תהיה אחראית גם לשילוב הטלסקופ, שייבנה ע"י אלביט מערכות-אלאופ, ולניהול המשימה בחלל. גלאים ייעודיים פותחו עבור המשימה על-ידי טאואר סמיקונדקטור.  ל-ULTRASAT צפויה להיות השפעה רחבה, בנוסף ומעבר לתגליות המדעיות עצמן. הצלחת המשימה תוכיח כי ניתן להשיג פריצות דרך מדעיות באמצעות לוויינים קטנים וזולים יחסית – כ-90 מיליון דולר – ותסלול את הדרך למשימות ישראליות דומות בעתיד. הפרופיל המדעי הגבוה של המשימה יחזק את מעמדה של תעשיית החלל הישראלית ואת מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית באמצעות שיתופי פעולה עם תעשיות וסוכנויות מובילות בתחום.

פוטין ייאלץ "לבלוע את הצפרדע". אין לו הרבה ברירות | יתרון התיווך נעלם: האינטימיות ביחסי ירושלים עם וושינגטון, מוסקבה וקייב התפוגגה, ואין לישראל מנופים מיוחדים | הנפיצות בזירה הפלסטינית מחייבת את ישראל ליישר קו עם המערב דניאל ראקוב. קרדיט צילום: חן גלילי  השבעת ממשלת נתניהו הובילה לעלייה בציפיות הבין-לאומיות לשינוי עמדתה ביחס למלחמה באוקראינה. בשעה שהמערב מנתץ את תקרות הזכוכית ביחס לקטלניות והיקף הנשק המסופק לקייב, מופעל לחץ גם על ישראל "להיכנס מתחת לאלונקה".  לאחרונה הודלף כי המועצה לביטחון לאומי מובילה בחינה מחדש של מדיניות ישראל בסוגיה. גם ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, הודה בשבוע שעבר שמדיניות "הישיבה על הגדר" של ישראל במלחמה הניטשת בין רוסיה לבין אוקראינה, שהוביל בכהונתו (הנגזרת במישרין ממדיניות שעיצב ראש הממשלה הנוכחי נתניהו מאז 2015), רשמה הישגים, אך בנקודת הזמן הנוכחית חשוב לשקול אם יש צורך בשינוייה. סך האתגרים המונחים לפתחה של הממשלה מחייבים אותה בעת הנוכחית לשנות את נקודת האיזון בין רוסיה למערב, אף כי הזהירות עודנה במקום.  לזכות שימור המדיניות הנוכחית עומדים שני שיקולים עיקריים. ראשית, האינטרס הישראלי להימנע ממשברים משמעותיים עם רוסיה. בחלוף שנה למלחמה ניכר שרוסיה לא תיעלם כשחקן משפיע במזרח התיכון, אלא להיפך, היא מקפידה ומהדקת את קשריה עם איראן, טורקיה ומדינות המפרץ.  רוסיה אינה מתכוונת להוציא חייליה מסוריה, ומשמרת כוח היזק מסוים כנגד ישראל, בה בעת, מבט רחב על בעיות מדיניות החוץ של רוסיה בעולם מראה שכל שותפותיה מאתגרות אותה. רוסיה אומנם מאיימת, אך נאלצת להכיל שינויים לרעה מבחינתה.  שנית, ישראל ייחודית ביחס לרוב המוחלט של מדינות המערב. היא אינה חברה בשום ברית צבאית פורמאלית, ונלחמת על אינטרסיה לבדה. ריבוי סכסוכים נפיצים וחוסר היציבות המתמשכת בזירת הפנים מחייבים אותה להימנע מפתיחת יריבויות חדשות. מכאן, שהשוואתה התכופה למדינות הבלטיות (התורמות לאוקראינה בהיקף של מספר אחוזי תמ"ג), היא בבחינת אינה הוגנת. מנגד, הולכים ונערמים שיקולים רבים לטובת שינוי המדיניות הנוכחית. בשעה שאיראן זוחלת לעבר הסף הגרעיני, תזדקק ישראל לכל גיבוי של ארה"ב ושל מדינות המערב.  יכולתה לדרוש מהן להירתם לאתגר החשוב והדחוף מבחינתה, מחייבת כי ישראל תיתפס כמי שנרתמה לאתגר הביטחון הדחוף של המערב – רוסיה. זאת, בפרט כשמוסקבה הפכה למשענת האסטרטגית המרכזית של טהרן (והדבר יעמיק משיקולים שאינם קשורים בישראל). אין זה טיעון מדומיין, אלא זיקה מייצרים נציגים מערביים בכל שיחה עם ישראלים.  שנית, גם אם טהרן לא "תפרוץ לגרעין", סדר היום הישראלי והמערבי יתמלא בחודשים הקרובים במחלוקות - הרפורמה המשפטית, המדיניות בשטחים, וגם בנושא איראן, ככל שהמו"מ מולה יימשך.  הנפיצות בזירה הפלסטינית, סכנת התלקחות רחבה מול חיזבאללה או בסוריה – מחייבים לאזן את סדר היום המערבי-ישראלי, והיחס למלחמה באוקראינה יכול לתרום לכך. "הישיבה על הגדר" ביחס לעניין האוקראיני-רוסי פוגעת במיתוג של ישראל בעולם. לא משנה כמה תסבירו את ייחודיות הסיטואציה, בן השיח מחו"ל יסכם כי "ישראל פוחדת מרוסיה".  נשיא אוקראינה, וולדימיר זלנסקי, טוען בנוסף כי אוקראינה צריכה להפוך ל"ישראל הגדולה", היינו מדינה נועזת, חמושה היטב, שיודעת להגן על עצמה בכוחותיה, אם רק יסייעו לה בכסף ובנשק.  אך ספק אם דימוי זה יחזיק מעמד לאורך זמן – המדיניות הנוכחית פוגעת ברכיב התעוזה ובאמינות של ישראל כשותפה ביטחונית למערב במיתוגה ככזאת. רביעית, תפקיד המתווך בין הצדדים שבנט אימץ, אינו נדרש כעת, וגם אם יחזור הצורך, הרי שישראל אינה עומדת יותר בתנאי הסף. בשונה מהעבר, האינטימיות ביחסי ירושלים עם וושינגטון, מוסקבה וקייב התפוגגה, ואין לישראל מנופים מיוחדים מולן. לסיכום, בלי קשר להיותה או אי-היותה ב"צד הנכון של ההיסטוריה", הרי שרק למען אינטרסיה שלה, על ישראל להיענות יותר לבקשות מערביות לסייע למאמץ המלחמתי באוקראינה.  נכון לשמר רסנים, ולא להעביר נשק קטלני במישרין לקייב, גם כדי להמחיש למוסקבה, שיש עוד כלים באמתחתנו, אך בהחלט קיים מרחב תמרון לעשות יותר.  ופוטין? פוטין ייאלץ "לבלוע את הצפרדע". אין לו הרבה ברירות. הכותב, סא"ל (במיל.), משמש עמית בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS). המאמר מובא בעקבות כנס מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS) לציון שנה למלחמת אוקראינה–רוסיה, שנערך מטעם המכון לפני ימים אחדים.

במהלך הניסוי הצוות הוכיח יכולת לטפל בשלוש מטרות בו-זמנית בשימוש במערכת החדישה C5ISR Center teamed up with Army Soldiers for five weeks during Project Convergence 22 to test prototypes during force-on-force experimentation. DoD   צבא ארה"ב בוחן אב טיפוס של כוונת טנק הפועלת על בסיס בינה מלאכותית. הניסוי נערך בבסיס בקליפורניה בטנק אברמס, שעל צריחו הורכבה המערכת החדשה.  דפנס בלוג מוסר שבניסוי משתתפים מפתחי המערכת, פיקוד פיתוח יכולות קרב של הצבא (C5ISR).  בניסוי הוכיחה מערכת ATLAS מבוססת IA שיפור ניכר ביכולות הטנק לרכוש מטרות ולעקוב אחריהן בתנאים ובתנאי סביבת לחימה. הפרוייקט אמור להביא להפעלת צריח טנק אוטומטי בפיקוח לוחם שיפעיל כוונת מופעלת על ידי שילוב של חיישנים, אלגוריתמים של בינה מלאכותית וטכנולוגיות של לימוד מכונה.  הצוות הוכיח יכולת לטפל בשלוש מטרות בו-זמנית בשימוש במערכת החדישה.   

ביקור הנשיא ביידן בקייב הקדים כוונה של הנשיא פוטין לשאת ביום שלישי נאום, שבו יתווה את מטרותיו לשנה השנייה למלחמה https://t.me/V_Zelenskiy_official/5195 ביקור פתע של הנשיא ביידן בקייב לקראת יום השנה למלחמה ולפלישה הרוסית לאוקראינה בסוף השבוע. הנשיא התחייב לעמוד לימין אוקראינה "כמה זמן שיידרש". ביידן במשקפי שמש של טייסים והנשיא זלנסקי במעיל קרב ירוק צעדו יחד במרכז קייב אל עבר הקתדרלה הגדולה של קייב, כשברקע נשמעות אזעקות.  "כשפוטין פלש לפני שנה", אמר ביידן, "הוא חשב שאוקראינה חלשה והמערב מפולג. חשב שיוכל לגבור עלינו, אך טעה טעות רבה. האוקראינים נאלצו לשלם מחיר כבד, הקרבנות היו איומים, ואנו יודעים שעוד יבואו ימים, שבועות, חודשים ושנים קשים". מחוץ לקתדרלה הוצבו לראווה טנקים רוסיים שרופים כסמל לכישלון מוסקווה להסתער על הבירה. מאז נהרגו רבבות, דיווח כתב רויטרס, ערים נהפכו לעיי חורבות ומיליוני פליטים נמלטו מארצם. המערב מחוייב לסייע לצבא אוקראינה בשווי עשרות מיליארדי דולרים. הנשיא ביידן הבטיח חבילת סיוע נוספת בשווי של חצי מיליארד דולר שתכלול תחמושת לתותחים, מערכות נ"ט ומערכות לגילוי מכ"ם, וכן הטלת סנקציות חמורות על רוסיה. ביקור הנשיא ביידן בקייב הקדים כוונה של הנשיא פוטין לשאת ביום שלישי נאום, שבו יתווה את מטרותיו לשנה השנייה למלחמה. הכתבת המדינית הרוסית טטיאנה סטנוביה כתבה שנאום פוטין אמור להיות "ניצי מאוד" וירמוז על שבר ביחסי רוסיה עם המערב. בקייב מדווחים שנעשו הכנות לקראת מתקפת נגד אוקראינית באביב בעזרת הנשק הרב שמגיע מהמערב. בנאום לילה  אמר זלנסקי שבשלב הנוכחי צבאו גורם לצבא הרוסי אבידות קשות מאוד, בעיקר בקרבות בערים בחמוט, מרינקה וקרמינה. המודיעין הבריטי העריך שצבא רוסיה הפסיד שתי חטיבות עילית של לוחמי נחתים (MARINES) שכללו כמה אלפי לוחמים, והחטיבות הן כרגע בלתי ראויות להילחם.  יחידות של צבא אוקראינה סיימו ממחזור ראשון של אימון גדודי משולב בבסיס הצבא האמריקני גראפנווהאר בגרמניה, מדווח MILTIME. הפנטגון הודיע שהאימון התרכז בהפעלת נגמ"שי 'ברדלי' M2. 350 חיילים סיימו פרק אימונים בן חמישה שבועות, שכלל אימון פרט, ירי, רפואת שדה וכן אימון מחלקה, פלוגה וגדוד, כך מסר דובר הפנטגון גנרל פט ריידר. האימונים הם חלק מהמאמץ לסייע לצבא אוקראינה ולשפר את יכולות השדה שלו לקראת כניסה לשנה השנייה למלחמה.  מחזור שני כבר החל באיומים בבסיס בהפעלת תותחי M-109  'פלדין', ואילו המחזור השלישי יתאמן בהפעלת נגמ"שי 'סטרייקר'. 

פוטין ייאלץ "לבלוע את הצפרדע". אין לו הרבה ברירות | יתרון התיווך נעלם: האינטימיות ביחסי ירושלים עם וושינגטון, מוסקבה וקייב התפוגגה, ואין לישראל מנופים מיוחדים | הנפיצות בזירה הפלסטינית מחייבת את ישראל ליישר קו עם המערב דניאל ראקוב. קרדיט צילום: חן גלילי  השבעת ממשלת נתניהו הובילה לעלייה בציפיות הבין-לאומיות לשינוי עמדתה ביחס למלחמה באוקראינה. בשעה שהמערב מנתץ את תקרות הזכוכית ביחס לקטלניות והיקף הנשק המסופק לקייב, מופעל לחץ גם על ישראל "להיכנס מתחת לאלונקה".  לאחרונה הודלף כי המועצה לביטחון לאומי מובילה בחינה מחדש של מדיניות ישראל בסוגיה. גם ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, הודה בשבוע שעבר שמדיניות "הישיבה על הגדר" של ישראל במלחמה הניטשת בין רוסיה לבין אוקראינה, שהוביל בכהונתו (הנגזרת במישרין ממדיניות שעיצב ראש הממשלה הנוכחי נתניהו מאז 2015), רשמה הישגים, אך בנקודת הזמן הנוכחית חשוב לשקול אם יש צורך בשינוייה. סך האתגרים המונחים לפתחה של הממשלה מחייבים אותה בעת הנוכחית לשנות את נקודת האיזון בין רוסיה למערב, אף כי הזהירות עודנה במקום.  לזכות שימור המדיניות הנוכחית עומדים שני שיקולים עיקריים. ראשית, האינטרס הישראלי להימנע ממשברים משמעותיים עם רוסיה. בחלוף שנה למלחמה ניכר שרוסיה לא תיעלם כשחקן משפיע במזרח התיכון, אלא להיפך, היא מקפידה ומהדקת את קשריה עם איראן, טורקיה ומדינות המפרץ.  רוסיה אינה מתכוונת להוציא חייליה מסוריה, ומשמרת כוח היזק מסוים כנגד ישראל, בה בעת, מבט רחב על בעיות מדיניות החוץ של רוסיה בעולם מראה שכל שותפותיה מאתגרות אותה. רוסיה אומנם מאיימת, אך נאלצת להכיל שינויים לרעה מבחינתה.  שנית, ישראל ייחודית ביחס לרוב המוחלט של מדינות המערב. היא אינה חברה בשום ברית צבאית פורמאלית, ונלחמת על אינטרסיה לבדה. ריבוי סכסוכים נפיצים וחוסר היציבות המתמשכת בזירת הפנים מחייבים אותה להימנע מפתיחת יריבויות חדשות. מכאן, שהשוואתה התכופה למדינות הבלטיות (התורמות לאוקראינה בהיקף של מספר אחוזי תמ"ג), היא בבחינת אינה הוגנת. מנגד, הולכים ונערמים שיקולים רבים לטובת שינוי המדיניות הנוכחית. בשעה שאיראן זוחלת לעבר הסף הגרעיני, תזדקק ישראל לכל גיבוי של ארה"ב ושל מדינות המערב.  יכולתה לדרוש מהן להירתם לאתגר החשוב והדחוף מבחינתה, מחייבת כי ישראל תיתפס כמי שנרתמה לאתגר הביטחון הדחוף של המערב – רוסיה. זאת, בפרט כשמוסקבה הפכה למשענת האסטרטגית המרכזית של טהרן (והדבר יעמיק משיקולים שאינם קשורים בישראל). אין זה טיעון מדומיין, אלא זיקה מייצרים נציגים מערביים בכל שיחה עם ישראלים.  שנית, גם אם טהרן לא "תפרוץ לגרעין", סדר היום הישראלי והמערבי יתמלא בחודשים הקרובים במחלוקות - הרפורמה המשפטית, המדיניות בשטחים, וגם בנושא איראן, ככל שהמו"מ מולה יימשך.  הנפיצות בזירה הפלסטינית, סכנת התלקחות רחבה מול חיזבאללה או בסוריה – מחייבים לאזן את סדר היום המערבי-ישראלי, והיחס למלחמה באוקראינה יכול לתרום לכך. "הישיבה על הגדר" ביחס לעניין האוקראיני-רוסי פוגעת במיתוג של ישראל בעולם. לא משנה כמה תסבירו את ייחודיות הסיטואציה, בן השיח מחו"ל יסכם כי "ישראל פוחדת מרוסיה".  נשיא אוקראינה, וולדימיר זלנסקי, טוען בנוסף כי אוקראינה צריכה להפוך ל"ישראל הגדולה", היינו מדינה נועזת, חמושה היטב, שיודעת להגן על עצמה בכוחותיה, אם רק יסייעו לה בכסף ובנשק.  אך ספק אם דימוי זה יחזיק מעמד לאורך זמן – המדיניות הנוכחית פוגעת ברכיב התעוזה ובאמינות של ישראל כשותפה ביטחונית למערב במיתוגה ככזאת. רביעית, תפקיד המתווך בין הצדדים שבנט אימץ, אינו נדרש כעת, וגם אם יחזור הצורך, הרי שישראל אינה עומדת יותר בתנאי הסף. בשונה מהעבר, האינטימיות ביחסי ירושלים עם וושינגטון, מוסקבה וקייב התפוגגה, ואין לישראל מנופים מיוחדים מולן. לסיכום, בלי קשר להיותה או אי-היותה ב"צד הנכון של ההיסטוריה", הרי שרק למען אינטרסיה שלה, על ישראל להיענות יותר לבקשות מערביות לסייע למאמץ המלחמתי באוקראינה.  נכון לשמר רסנים, ולא להעביר נשק קטלני במישרין לקייב, גם כדי להמחיש למוסקבה, שיש עוד כלים באמתחתנו, אך בהחלט קיים מרחב תמרון לעשות יותר.  ופוטין? פוטין ייאלץ "לבלוע את הצפרדע". אין לו הרבה ברירות. הכותב, סא"ל (במיל.), משמש עמית בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS). המאמר מובא בעקבות כנס מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS) לציון שנה למלחמת אוקראינה–רוסיה, שנערך מטעם המכון לפני ימים אחדים.

עמדתה המגבילה של ברלין על יצוא נשק מחוץ לאוקראינה שיחקה תפקיד בעיכובים. יצוא ביטחוני בשווי מיליארדים נעצר, אמר מנכ"ל ההגנה והחלל של איירבוס By Chris Lofting - http://www.airliners.net/photo/UK---Air/Eurofighter-EF-2000-Typhoon/1189..., GFDL 1.2, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=20654565 התוכניות להגביר את הייצור של מטוסי יורופייטר נעצרו על ידי גרירת רגל גרמנית בהוצאות הביטחון, אמר בכיר באיירבוס. החברה לא הצליחה להגדיל את הייצור של המטוסים למרות דחיפה של נאט"ו להגביר את הקצב כשהמלחמה הרוסית באוקראינה מתקרבת ליום השנה הראשון שלה. מנכ"ל ההגנה והחלל של איירבוס, מייקל שולהורן, אמר כי עמדתה המגבילה של ברלין על יצוא נשק מחוץ לאוקראינה שיחקה תפקיד בעיכובים. יצוא ביטחוני בשווי מיליארדים נעצר, אמר. חברות נאט"ו הבטיחו מיליארדי פאונד בהוצאות ביטחוניות נוספות מאז פרוץ המלחמה באירופה, כאשר גרמניה לבדה מבטיחה 100 מיליארד יורו. עם זאת, הזמנות לחומרה היקרה ביותר, כמו ספינות ומטוסי קרב, כמעט ולא התממשו עד כה. גרמניה זכתה לביקורת גם על גישתה המעצבנת לייצוא נשק, שחסמה יצוא לא רק מקומי אלא ממדינות אחרות שבבעלותן ציוד גרמני. ברלין הסכימה בסופו של דבר בחודש שעבר לשלוח טנקי Leopard לאוקראינה, אך רק לאחר חודשים של לחץ מצד בעלות בריתה. שולהורן אמר לרויטרס כי הזמנות למספר מוצרים, כולל מטוס התובלה הצבאי A400M, נתקעו אצל הממשלה בברלין. הוא סירב למסור פרטים אך אמר שהעסקאות "שוות כמה מיליארדי יורו". הוא אמר בוועידת האבטחה של מינכן: "כרגע אין לנו את הפקודות להגביר עוד יותר, אנחנו מחכים לפקודות שיאשרו מחדש שאנחנו יכולים להמשיך את הקווים. כמה מדינות מעוניינות ב-A400M. למרבה הצער אנו מתקשים לקבל את רישיונות הייצוא הגרמניים בזמן". קנצלר גרמניה, אולף שולץ, הבטיח בשנה שעברה זינוונדה, שינוי, בגישתה של המדינה להוצאות צבאיות, והתחייב להגביר את ההשקעה ביכולות התקפיות. עם זאת, שולהורן אמר: "הבעיה שלנו היא שעדיין לא קיבלנו חוזים מכל ההבטחות האלו ויצוא חשוב לא מאושר. זה מעמיד אותנו במצב מאוד לא מספק". במקום זאת, איירבוס מתמקדת בייצור תחמושת וטנקים עבור אוקראינה כאשר הזמנות מטוסים מתעכבות.  במקביל, משקיע מוביל באיירבוס האשים את החברה ב"חילוץ ממניעים פוליטיים" של חברה צרפתית. מנהל קרן הגידור של עיריית לונדון, כריס הון, דרש מאיירבוס להוריד את נתח רכישת Evidian לקצת פחות מ-30%, כך דיווח הפייננשל טיימס. לקבוצת התוכנה הצרפתית Atos יש חובות כבדים ונמצאת בתהליך מכירת Evidian, עסק ניהול הזהויות המקוון שלה.  Evidian, המשרתת גם את הצבא הצרפתי, היא הסחת דעת, לפי קרן הגידור של הון, ואיירבוס צריכה להתמקד בייצור מטוסים. איירבוס אמרה שהמהלך עזר למאמצי אבטחת הסייבר שלה.

במהלך הניסוי הצוות הוכיח יכולת לטפל בשלוש מטרות בו-זמנית בשימוש במערכת החדישה C5ISR Center teamed up with Army Soldiers for five weeks during Project Convergence 22 to test prototypes during force-on-force experimentation. DoD   צבא ארה"ב בוחן אב טיפוס של כוונת טנק הפועלת על בסיס בינה מלאכותית. הניסוי נערך בבסיס בקליפורניה בטנק אברמס, שעל צריחו הורכבה המערכת החדשה.  דפנס בלוג מוסר שבניסוי משתתפים מפתחי המערכת, פיקוד פיתוח יכולות קרב של הצבא (C5ISR).  בניסוי הוכיחה מערכת ATLAS מבוססת IA שיפור ניכר ביכולות הטנק לרכוש מטרות ולעקוב אחריהן בתנאים ובתנאי סביבת לחימה. הפרוייקט אמור להביא להפעלת צריח טנק אוטומטי בפיקוח לוחם שיפעיל כוונת מופעלת על ידי שילוב של חיישנים, אלגוריתמים של בינה מלאכותית וטכנולוגיות של לימוד מכונה.  הצוות הוכיח יכולת לטפל בשלוש מטרות בו-זמנית בשימוש במערכת החדישה.