המידע האמור הינו נתוני API ו-PNR הכוללים פרטים המופיעים במסמכי נסיעה של נוסע | המידע האמור יתקבל במרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים (מלא"ן) | מנגנון שלוחות הוא חריג ולא קיים בעולם בשום מסגרת דומה דדי ברנע, ראש המוסד, למה הוא צריך מאגר נתוני תיירים נכנסים? צילום: רועי אברהם  ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, המשיכה אתמול (ב') את דיוני ההכנה לקריאות שנייה ושלישית של הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ב-2022. הצעת החוק מחייבת קבלת מידע אישי מחברות תעופה לגבי נוסעים בטיסות הנכנסות, היוצאות או העוברות במדינת ישראל. המידע האמור הינו נתוני API ו-PNR הכוללים פרטים המופיעים במסמכי נסיעה של נוסע בטיסה המונפקים על ידי מדינות וכן נתונים אודות הטיסה אשר נאספים על ידי חברות התעופה לצורכיהן.  על פי הצעת החוק, המידע האמור יתקבל במרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים (מלא"ן), אשר צפוי להיות מוקם ברשות המסים. לפי ההצעה, הרשויות הרלוונטיות רשאיות לבקש לבצע הערכה או שאילתה לגבי מידע מהמאגר. בהצעת החוק מוצא להסמיך שלוש רשויות – השב"כ, המוסד והמשטרה, להקים שלוחות של המאגר שינוהלו אצלן. חלק נרחב מהדיון היום עסק בסעיפי הצעת החוק לגבי הקמת שלוחות אלה. נציגי שלוש הרשויות הנ"ל פירטו בקווים כלליים את הצורך שלהן בהקמת שלוחות של המרכז, ולא בפעילות מתוך המרכז עצמו, וביקשו כי אם יידרשו לפרט יותר על שיטות הפעולה שלהן, בשלוחות ובכלל, הדבר יתבצע בדלתיים סגורות.  עו"ד סיגלית ברקאי, מהלשכה המשפטית במשרד התחבורה: חשוב להביא בפני הוועדה את הקושי הקיים שעלול להתעורר לגבי מנגנון השלוחות. הוא חריג ולא קיים בעולם בשום מסגרת דומה. יש אפשרות סבירה שמדינות שונות בעולם לא יראו את זה בחיוב, והם יכולות להנחות את חברות התעופה שלהן לה להעביר מידע. המנגנון בחוק נקבע בהסכמה, לאור תרכי גופי הביטחון, אבל חשוב לציין את הדברים.  ישי דון יחיא, מנהל אגף קשרי תעופה בינ"ל ברשות התעופה האזרחית: בשביל שרשויות תעופה זרות יעבירו מידע לא מספיק חוק שישראל מחוקקת. מדינות האיחוד האירופי,  לכל הפחות, ידרשו הסכם בינ"ל שמסדיר את העברת המידע והשמירה על הפרטיות. בגלל שהמודל השלוחות הוא חריג, בהחלט ייתכן שהאירופאים יגידו שהם לא מוכנים לדבר הזה, והם מהווים 60% מהתנועה האווירית לישראל. אי אפשר לומר כיום בוודאות, אבל זה חשש ישי להעלותו כבר כיום, ולומר שייתכן שנידרש לחזור לכאן בעתיד על כך. עו"ד דרור גרנית, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: אנו ערים למורכבות, ונמצאים בשיח על כך עם האיחוד האירופי, וגם הם מבינים את זה. בשל מסוים גם תרגמנו להם את הצעת החוק אנגלית על מנת שיבינו אותה טוב יותר. הם לא מוכנים לנהל איתנו מו"מ פורמלי עד לאחר השלמת החקיקה. רק אז הנציבות האירופית תפנה לפרלמנט האירופי לקבל אישור לנהל מו"מ על הסכם מולנו. זה הליך ממושך עם יותר מדי משתנים, ולכן קשה לתת תשובה ברורה. כן אציין כי ממילא בחקיקה ניסינו להתיישר ככל האפשר לסטנדרט האירופאי המחמיר, בכדי שיהיה יורת קל להגיע איתם להסכמות. בגלל הסטנדרט שלהם, יש להם בעיה עולמית בנושא – הם בקשיים גם מול היפנים, הקנדים, האמריקאים והבריטים על נושא העברת הנתונים של הנוסעים. עו"ד עידן בן יצחק, מצוות הייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון: אנו נמצאים בהליך חקיקה מואץ, בגלל הדרישות האמריקאיות לפטור מאשרות כניסה לארה"ב. האם דרישתם היא רק להשלמת החקיקה והקמת המרכז? מה יהיה המצב מול האמריקאים ללא הסכמה של האירופאים להעביר נתונים? עו"ד גיל ברינגר, משנה למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה: הדרישה המנדטורית האמריקאית היא איסוף וניתוח מידע של  PNR ו-API. הם לא מתעניינים במרכז כזה או אחר, רק בסמכות לאיסוף וניתוח המידע. הוסבר להם שעד סוף אפריל ישראל תבצע את זה ביחס לטיסות הישירות בין ישראל וארה"ב – 4 חברות בסה"כ טסות בקו זה. עד סוף ספטמבר הדרישה האמריקאית, כרגע, מדברת על מאה אחוז מהטיסות... אתה מזהה נכון שיש פער וחשוב שהוועדה תכיר את זה. אין כרגע פתרון לפער הזה אבל קבענו עוד פגישת התייעצות עם האמריקאים על הנושא האירופאי ומקווים שיהיו יותר תשובות בשבוע הבא.  החקיקה הזו לא נולדה בגלל הפטור מאשרות הכניסה, אבל בלעדיה לא נוכל להיכנס לתכנית הפטור מהאשרות.

הסקר הקיף מנהלי אבטחת סייבר בחברות קטנות ובינוניות המעסיקות צוותים של חמישה עובדים או פחות ובדק את השפעות הלחצים על מצבם הנפשי bigstock חברת אבטחת הסייבר, סיינט (Cynet), מפתחת של פלטפורמת XDR, חשפה ממצאי מחקר מיוחד שהתמקד בהשפעתה הלחצים בסביבת העבודה על תפקודם של מנהלי אבטחת הסייבר בארגונים (CISOs).  הסקר הקיף מנהלי אבטחת סייבר בחברות קטנות ובינוניות המעסיקות צוותי אבטחת מידע של חמישה עובדים או פחות ובדק את השפעות הלחצים על מצבם הנפשי. הוא חושף כי 94% ממנהלי האבטחה סובלים מלחצים בעבודה ו-65% מתוכם מודים שהלחצים הללו פוגעים ביכולת שלהם להגן על הארגון. 100% מהם ציינו כי הם זקוקים למשאבים נוספים כדי להתמודד עם אתגרי האבטחה של מערכות ה-IT.  המחסור במשאבים ובזמן משפיע גם על צוותי האבטחה ולא רק על מנהלי האבטחה. 74% ממנהלי האבטחה ציינו כי הם מאבדים עובדים עקב לחצי העבודה ו-47% מהם ציינו שאיבדו לפחות עובד אחד במהלך 12 החודשים האחרונים. רמות הלחץ משפיעות גם על מאמצי גיוס העובדים ו-83% ממנהלי האבטחה שהם מתפשרים על הרמה המקצועית של עובדים חדשים שהם מגייסים כדי למלא את הפער שהשאירו עובדים שהתפטרו. למעלה מ-30% ממשתתפי הסקר הודו כי הם מחפשים באופן פעיל משרה אחרת או שוקלים זאת.  אייל גרונר, מייסד משותף ומנכ"ל סיינט: "המצב הנפשי של מנהלי האבטחה מעורר חלחלה אך לא הכל שחור שכן המחקר חושף בדיוק מה מנהלי האבטחה צריכים כדי להוריד את מפלס הלחצים: כלים אוטומטיים נוספים, כדי לנהל משימות שחוזרות על עצמן, הדרכות איכותיות יותר ואפשרויות להוציא משימות למיקור חוץ. ״אחד מהממצאים מאירי העיניים של המחקר הוא העובדה שלמעלה מ-50% ממנהלי אבטחת המידע הוא שקונסולידציה של טכנולוגיות אבטחה שונות לפלטפורמה תתרום להורדת רמות הלחץ בסביבת העבודה".   ממצאים מרכזיים נוספים 77% ממנהלי האבטחה סבורים שהמחסור בזמן ובמשאבים הכשילו יוזמות אבטחה חשובות ו-79% מהם הודו שקיבלו תלונות מחברי הנהלה, עמיתים ועובדים שטענו כי משימות האבטחה אינן מתנהלות באופן אפקטיבי.  93% ממנהלי האבטחה סבורים שהם מבזבזים זמן רב מדי על ביצוע משימות טקטיות במקום לבצע משימות אסטרטגיות בעלות ערך רב. למעלה מרבע מהם ציינו, שרובו ככולו של יום העבודה מוקדש באופן בלעדי למשימות טקטיות ותפעוליות.  84% ממנהלי האבטחה ציינו כי נאלצו לבטל חופשה בגלל ענייני עבודה דחופים ו-64% ציינו כי נעדרו מאירוע פרטי בגלל עייפות. למעלה מ-90% עובדים באופן קבוע יותר מ-40 שעות בשבוע.     

ה-STRIX תוכנן לשאת עד 160 ק"ג מטען לטווח מעל 800 ק"מ. אורכו של המל"ט 4.5 מטרים ורוחבו 2.6 מטרים https://www.baesystems.com/en-aus/strix תאגיד BAE SYSTEMS AUSTRALIA חשף מל"ט חדש מתוצרתו, שהוא בעל יכולות תקיפה אוויר-קרקע, איסוף מודיעין ותצפית. המל"ט מחשף בתערוכת תעופה באבלון, ונמסר שעד כה יוצר אב טיפוס והמל"ט אמור להיכנס לשרות מבצעי בשנת 2026, כך לדברי בן הדסון, מנכ"ל BAE אוסטרליה, שהיא חברה-בת של התאגיד הבריטי. התאגיד מסר לסוכנות רויטרס כי יש כבר שני קונים פוטנציאליים מחוץ לאוסטרליה למל"ט, יש התעניינות בצבא האוסטרלי, וארה"ב היא שוק נרחב למוצרים כאלו בגלל הביקוש הגדול בעולם לכלים בלי מאויישים תוקפים. ה-STRIX תוכנן לשאת עד 160 ק"ג מטען לטווח מעל 800 ק"מ. אורכו של המל"ט 4.5 מטרים ורוחבו 2.6 מטרים, ניתן להעביר אותו בקלות במשלוח רגיל. יכולת ה-VTOL שלו פירושה שניתן להשתמש ב-STRIX מבלי להסתמך על שדה תעופה. ניתן גם להפעיל אותו ממסוק כדי להרחיב את מערך המשימות ולהגן על צוות אוויר בסביבות עתירות איום. באוסטרליה מייצרים מאז 2019 את המל"ט MQ-28 שהוא כלי טיס בלתי מאוייש בצורה ובמבנה של מטוס קרב.   

מערכות הסונר BlackFish ומערכות התקשורת התת-מימית  WhitePointer של DSIT Solutions ישולבו עם מערכת ניהול הקרב (CMS) שנבחרה על ידי הלקוח   DSIT Solutions DSIT Solutions הישראלית, חברת-בת של רפאל, הודיעה על התקשרות בחוזה לפני מספר חודשים עם מספנה אירופאית מובילה כדי לספק ולשלב את חבילת מערכת הסונר שלה ללוחמה בצוללות (ASW) – הכוללת את מערכות BlackFish HMS ו-WhitePointer UCS וכיפה אקוסטית - עם מערכת ניהול הלחימה המיועדת של הלקוח. החברה מתארת את BlackFish HMS כמערכת בתדר בינוני המיועדת להגנה עצמית של כלי שיט בינוניים עד גדולים העוסקים בלוחמה נגד צוללות (ASW) הן בחוף הים והן במים עמוקים. מערכת BlackFish המספקת יכולות חיפוש, זיהוי, מעקב וסיווג מודרניות ומתוחכמות. הטמעת טכנולוגיות אלקטרוניות ואקוסטיות מתקדמות, למידת מכונה, אוטומציה ועיבוד אותות, מגנה על ספינות שטח מצוללות, מוקשים מעוגנים, מכשולים תת-מימיים וטילי טורפדו. הביצועים האקוסטיים של המערכת מאפשרים הסתברות גבוהה לזיהוי וכן טווח זיהוי למרחקים ארוכים של צוללות וטילי טורפדו מתקרבים. ארכיטקטורה פתוחה מאפשרת אינטגרציה קלה עם כל מערכות C4I קיימות וחיישנים אחרים. WhitePointer, מערכת תקשורת תת-ימית (UCS), מאפשרת העברת קול ונתונים אמינים בין ספינות שטח, צוללות ופלטפורמות תת-מימיות אחרות כגון SDVs, DPVs, AUVs UUVs וצוללנים. המערכת, הכוללת מקלט משדר מסונתז בעוצמה גבוהה, תומכת ברשתות תקשורת תת-מימיות עם מספר משתמשים. ניתן לתכנת עד 30 תדרים ותכונת ניטור ייחודית מאפשרת למשתמש להאזין לכל שידור בתדר נאט"ו, תוך הפעלת מקלט המשדר בתדר שונה. גם BlackFish וגם WhitePointer יותקנו תחת כיפה אחת.ש

שני אחים ישראלים ויהודי, אזרח אמריקאי, נרצחו בידי טרוריסטים בסדרת פיגועים | בעקבות הפיגועים יהודים לקחו את החוק לידיים ושרפו בתים בחווארה | האמריקאים רוצים טיפול משפטי בפורעי החוק  By U.S. Department of State - https://www.state.gov/biographies/ned-price/, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=101014107 ארה"ב גיתה אמש את התפרעות המתנחלים בחווארה והודיעה שהיא מצפה מישראל להעמיד לדין את הפורעים ולפצות פלשתינים שרכושם ניזוק. דובר מחלקת המדינה נד פרייס אמר בתדרוך היומי לכתבים בוושינגטון שתקיפות הנקם נגד פלשתינים הן "לחלוטין בלתי מתקבלות על הדעת" והודה לנשיא הרצוג ולראש הממשלה נתניהו על שגינו את המעשים. לדברי פרייס ממשל ביידן מצפה שהפורעים יעמדו לדין ושישראל תפצה את הפלשתינים שבתיהם או רכושם ניזוקו. "אנו מצפים שממשלת ישראל תיטול אחריות מלאה", אמר וגינה את רצח שני האחים ביו"ש ואת הרצח אתמול של הישראלי בעל האזרחות האמריקנית אילן גנלס, בן 27. גנלס שירת בצה"ל כאיש מחשבים ובאחרונה סיים את לימודיו באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. הוא יובא למנוחות בישראל. דובר מחלקת המדינה הוסיף ואמר שהמצב ביו"ש נפיץ, וארה"ב דורשת שת"פ מלא בין כל הגורמים כדי למנוע אלימות. לדבריו ישראל הסכימה להשעות למשך ארבעה חודשים בניית ישובים חדשים ביו"ש ולהשעות הכשרת ישובים למשך ששה חודשים.   

שתי אניות המלחמה "איריס" ו" איריס דנה" הגיעו לנמל ריו ביום ראשון | הצעד מכעיס מאוד את הממשל האמריקני By Palácio do Planalto from Brasilia, Brasil - Foto Oficial do Presidente da República, Luiz Inácio Lula da Silva, CC BY 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=129123987 נשיא ברזיל לואיז לולה אישר לשתי אניות מלחמה של הצי האיראני לעגון במל ריו דה ז'נירו למרות לחץ אמריקני שלא להתיר את עגינת האניות בנמל ברזילי. שתי אניות המלחמה "איריס" ו" איריס דנה" הגיעו לנמל ריו ביום ראשון. סוכנות רויטרס מדווחת כי בתחילת החודש הסכים לולה לאסור את עגינת האניות האיראנית כדי לאפשר לו להיפגש עם הנשיא ביידן. השבוע, אחרי שהפגישה התקיימה, אישר לולה לסגן מפקד צי המלחמה של ברזיל תת-אדמירל קרלוס ארנץ להתיר את עגינת שתי האניות. הצעד מכעיס מאוד את הממשל האמריקני. שגרירת ארה"ב בברזיל אליזבת בגלי אמרה כי בעבר עסקו ציוותי אניות אלו בסחר בלתי חוקי ובפעילויות טרור, וארה"ב הטילה סנקציות על שתי האניות. "ברזיל היא מדינה ריבונית, אך אנו סבורים שעל האניות האלו לעגון במקום אחר", אמרה השגרירה האמריקנית.   

תמונה: שב״כ  במהלך השבועות האחרונים נעצרו לחקירת שב"כ שמונה חשודים שלקחו חלק ברצף פיגועי ירי ללא נפגעים בתקופה האחרונה במרחב חטיבת בנימין. כמו כן, כלי הנשק ששימשו את החשודים לביצוע הפיגועים הוחרמו. במהלך חקירות החשודים בשב״כ נחשפה מעורבותם של בלאל ברגותי ואחמד עקל, תושבי הכפר בית רימא/בנימין בשני פיגועי ירי שבוצעו נגד כוחות צה״ל בכפר נבי צאלח בתאריכים 07.12.2022 וב-26.01.2023. כמו כן, עלה בחקירות כי נוסף היה מעורב בפיגוע ירי שבוצע לעבר רכב ישראלי סמוך לכפר רוואבי ב-03.02.2023. בנוסף, נחשפה מעורבותם של חסן מנאצרה ועלאא מנאצרה, תושבי מחנה הפליטים קלנדיה, בפיגוע הירי שבוצע בליל ה-27.01.2023 לעבר מעבר קלנדיה, ומעורבותו של אחמד אבו ערידה, תושב מחנה הפליטים ביתוניא בפיגוע הירי שהתרחש ב-27.01.2023 לעבר מעבר ביתוניא. במהלך החקירות נחשפה גם מעורבותם של מחמד מחרוק וג'בריל זבידי, תושבי מחנה הפליטים ג׳לזון בביצוע פיגוע הירי שהתרחש ב-18.12.2022 לעבר היישוב בית אל.  

רויטרס מדווחת שהמטוס מדגם BERIEV A-50 נועד להתרעה מוקדמת, ויש לו יכולות של פיקוד ושליטה ויכולת מעקב כאחר 60 מטרות בו-זמנית | הערכה: המתקפה בוצעה באמצעות תקיפת כטמ"מים By Mil.ru, CC BY 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=108384401 פעילים מתנגדי משטר בבלארוס פוצצו בעזרת כטמ"מים את מטוס הביון הרוסי המתקדם ביותר. הם תקפו את המטוס כשחנה בשדה תעופה ליד מינסק הבירה.