המובאר 1 הנה מערכת הגנ"א המיועדת לפגוע בכלי טייס מנמיכי טוס, כולל כטב"מים ומסוקים Picture source: screenshot from Hamas video חמאס משתמש במערכות הגנ"א קצרות-טווח מתוצרת פלסטינית מקומית. אתר טוויטר רוסי מפרסם סרטונים שמפיץ חמאס ובהן מוצגת מערכת הגנה אווירית קצרת-טווח מתוצרתו הקרויה מובאר 1 (Mubar-1). המובאר 1 הנה מערכת הגנ"א המיועדת לפגוע בכלי טייס מנמיכי טוס, כולל כטב"מים ומסוקים. לטענת חמאס, הוא הצליח לפגוע ב-4 מסוקי אפאצ'י AH-64 ישראליים באמצעות מערכת כזו.  

לוחמי מטכ״ל היו בין הראשונים שהגיעו לקיבוצי עוטף עזה ביום שבת | חלקם חירפו נפשם בהגנה על ההתיישבות בגבול  קשה להאמין שלא מזמן, באמצע חודש ספטמבר השנה, התקשר סגן מפקד סיירת מטכ"ל אישית לקבוצת אנשי מילואים של סיירת מטכ"ל כדי להפציר בהם לבוא ולהתייצב למילואים לשבוע של גיבוש שנתי ביחידה. כמה עשרות מילואי היחידה, שהיא מהמפוארות בצה"ל, הודיעו שלא יתייצבו לשירות מילואים: "אנחנו מול סכנה גדולה לקיום המדינה", הודיעו במחאה על הרפורמה המשפטית.  השבוע ניצבו לוחמי היחידה בפני סכנה יותר גדולה כאשר השתתפו בלחימה נגד מחבלי חמאס. אחד הנופלים במלחמה זו השבוע הוא רס"ן אריאל בן משה ז"ל, מפקד פלוגה בסיירת מטכ"ל. שנים היתה הסיירת, בכינויה "היחידה", סודית, ועד היום לא מעט ממבצעיה מסווגים. קשה להתקבל ליחידה, השירות מפרך ותובעני. איך מגיעים לסיירת מטכ"ל: דרישות בסיסיות הן פרופיל 97 ללא סעיפים פוסלים, יום סיירות, גיבוש מטכ"ל, מיון פסיכולוגי, מבדקים רפואיים ותחקיר ביטחוני. סיירת מטכ"ל שייכת לאגף המודיעין, ומשימותיה מוגדרות איסוף מודיעין מעבר לקווי האויב, כולל הטמנת אביזרי מודיעין מעבר לקווים, וכן משימות השתלטות באירועי טרור ופיגועי מיקוח. הסיירת, הידועה גם במספר 269, הוקמה בשנת 1957 על ידי רס"ן אברהם ארנן. סיסמת היחידה היא "המעז לנצח". משנות ה-60 ועד היום הזה מבצעים לוחמי היחידה את המבצעים המסובכים ביותר של צה"ל ביום, בלילה, בלבנון, בסוריה, בחזית הדרום ובמקומות שלא ננקוב בשמותיהם.  הדרישות המקצועיות מהלוחמים הן גבוהות, והיחידה זוכה לכבוד והערכה גם בקרב יחידות קומנדו דוחות בצבאות העולם. סיירת מטכ"ל היא גם ללא ספק מ"יחידות האצולה" של צה"ל, שתרמה למדינת ישראל אישים ומפקדים רבים. בין מפקדיה לוחמים שהיו לאגדה ומפקדים שהיו לראשי ממשלה ורמטכ"לים.  כמה שמות של מפקדי הסיירת: עמר בר לב, אהוד ברק, מנשה דיגלי, עוזי דיין, אבי דיכטר, הרצי הלוי, משה יעלון, עמרם לוין ויונתן נתניהו. היחידה זכתה ביותר מעשרה צל"שי רמטכ"ל, ובדרך כלל לא תוארו נימוקי הצל"ש אלא במלים כלליות, כמו "על ביצוע פעולה מורכבת", "תרומה ממשמעותית לביטחון המדינה", או "יצירתיות, תבונה ותעוזה". סיירת מטכ"ל שכנה מיום היווסדה במשך עשרות שנים בבסיסה בסירקין שליד פתח תקווה, כשמבני המגורים וכלי הרכב מצויים בצילן של חורשות עצי אקליפטוס.  אולם היחידה עברה דירה לבסיס חדש ומודרני בדרום, קרוב יותר לשדות הקרב נגד מחבלי החמאס באוקטובר 2023. 

יו"ר הוועדה לענייני חוץ של בית הנבחרים האמריקני טוען כי הייתה אזהרה מצרית | בדובר צה״ל מכחישים שהייתה התראה מוקדמת דובר צה״ל יו"ר הוועדה לענייני חוץ של בית הנבחרים האמריקני מייקל מק-קול אמר אתמול כי המודיעין האמריקני והישראלי כשלו, לא איתרו ולא זיהו את מתקפות הטרור של ארגון חמאס. דיווחים בישראל טוענים כי בצה״ל התקבל מידע לגבי משהו ״לא שגרתי״ בעזה ביום שישי בערב. דובר צה״ל מכחיש שהיה מידע קונקרטי.  ״המידע הזה הוביל לשיחות והתייעצות טלפוניות של בכירי בצהל באמצע הלילה. הסיכום היה: הערכות מצב נוספות יתקיימו בהמשך הבוקר״, מדווחת העיתונאית מוריה אסרף וולברג.  "עדיין לא ברור כיצד פספסנו את זה", אמר מק-קול (רפובליקני מטקסס) "וגם אינני מבין כיצד הישראלים פספסו את זה. אנו יודעים שמצרים הזהירה את ישראל שלושה ימים לפני האירוע על מה שיקרה".  פוליטיקו מדווח כי יו"ר הוועדה אמר כי למיטב ידיעתו כמה עשרות אזרחי ארה"ב הם בני ערובה בידי חמאס. מק-קול הבטיח שארה"ב תספק סיוע לישראל "כדי להוציא אותם (חמאס) משם". "זה יהיה קשה, להילחם מבית לבית כמו בפלוג'ה (עירק) ב-2005 כדי להציל את בני הערובה שהם ישתמשו בהם כמגינים אנושיים", אמר חבר בית הנבחרים מק-קול.   

מזכיר המדינה אנתוני בלינקן אמר כי יתכן שתקיפות חמאס באו כדי לסכל אפשרות של יחסים דיפלומטיים בין ישראל לסעודיה https://x.com/SecBlinken/status/1712276427297763383 המלחמה בעזה מאיימת לדחות או למוטט את המסע הדיפלומטי שניהלה ארה"ב עם ארצות רבות במטרה לשפר את הקשרים בין סעודיה לבין ישראל. מקורות בוושינגטון אמרו לסוכנות AP כי תהליך הנורמליזציה החל עם מסמכי אברהם, והוא מהלך שאפתני שנועד לשנות את פני המזה"ת ולהעניק לישראל מעמד חדש באזור. אלא שהפלשתיניים הוזנחו בתהליך הזה. מזכיר המדינה אנתוני בלינקן אמר כי יתכן  שתקיפות חמאס באו כדי לסכל אפשרות של יחסים דיפלומטיים בין ישראל לסעודיה. תקיפת חמאס והתגובות  בעולם הערבי מעוררות שאלה אם ניתן יהיה להתעלם משאיפות הפלשתינים. סטיבן  קוק, חוקר בכיר במועצה ליחסי חוץ, אומר שהדינמיקה של תהליך הנורמליזציה תתנהל מעתה באיטיות, או שתיעצר בכלל לתקופה מסויימת. משרד החוץ הסעודי לא גינה את תקיפות חמאס בישראל אלא אמר "הזהרנו פעמים רבות שהכיבוש הישראלי ושלילת זכויות הפלשתיניים הם שהובילו למה שקורה עתה". ביידן ואנשיו בממשל הבהירו לנתניהו שכל עסקה תהיה חייבת לכלול ויתורים משמעותיים לפלשתינים. פקידי ממשל אומרים השבוע כי ימשיכו בניהול ההליכים מול סעודיה, אם הם מודים שנקיטת צעדים בתחום זה כיום לא יישאו פרי כל עוד יש "סכסוך אקטיבי" בין ישראל לפלשתינים. מזכיר המדינה בלינקן תכנן בסוף החודש מסע למזה"ת לישראל, לסעודיה וגם למרוקו, אך מסע זה נדחה.   

אנליסטים מומחים לסייבר מסרו לרויטרס כי יותר ממאה אתרים בישראל נפגעו זמנית או יצאו מכלל פעולה Photo by Rama Krushna Behera on Unsplash קבוצות של פצחנים (האקרים) הודיעו שתקפו מטרות סייבר בישראל בימים האחרונים ופגעו באתרי אינטרנט, כולל זה של העיתון ג'רוזלם פוסט. חברת מודיעין סייבר RECORDED FUTURE הודיעה שיש עשרות קרבנות תקיפות סייבר כל יום אותן מבצעות קבוצות פצחנים (HACKTIVISTS) וותיקות וחדשות.  הנזקים עדיים קטנים, וההאקרים מפעילים "כלים דיגיטליים" כדי לנהל את המלחמה המקוונת. קבוצת האקרים תומכת חמאס שכינוייה ANON GHOST טענה שפגעה באפליקציות של מערכות התראות חירום בישראל. על פי דובר צה״ל האירוע של אתמול (ד) הוא טעות אנוש באפליקציה.  קבוצה אחרת ANONYMOUS SUDAN הודיעה בטלגרם שאנשיה פוגעים בתשתיות חיוניות בישראל, אך לא הציגה הוכחות לטענותיה. אנליסטים מומחים לסייבר מסרו לרויטרס כי יותר ממאה אתרים בישראל נפגעו זמנית או יצאו מכלל פעולה בתקיפות DDOS , מניעת שירות, וזה קרה בימים האחרונים. העורך הראשי של ג'רוזלם פוסט אבי מאייר אמר שההאקרים הצליחו לפגוע לפרקי זמן שונים בימים האחרונים, ומדובר, לדבריו בפגיעה בחופש העיתונות. רויטרס מוסרת כי מערך הסייבר סירב להתייחס לדיווח. עמרי שגב  מויאל,  מנכ"ל חברת ביטחון סייבר הישראלית PROFERO אמר שהחברה שלו הבחינה באחרונה בפעילות סייבר של קבוצת ריגול איראנית שכינוייה MUDDY WATER, וכן בניסיונות חדירה של חברת MOLERATS.   

ביצוע המתקפה מוכיח יכולת גבוהה בהסתרת התכנון, ארגון, אימון, הצטיידות של מהלך מקיף כזה, שהתרחש ביבשה, ים ואוויר תמונה: דובר צה״ל  מתקפת ה- 7 באוקטובר היא אירוע חסר תקדים בהיקפו ומהותו. התמונה עדיין מעורפלת אבל ניתן להסיק כמה מסקנות ראשוניות, כמו בתחום ההונאה וההפתעה. בזכות ריכוז כוח, הפתעה, הונאה וכדומה עלה בידי החמאס לגבור או להסתנן ולחמוק מכוחות צה"ל הפרוסים בסמוך לגבול. ביצוע המתקפה מוכיח יכולת גבוהה בהסתרת התכנון, ארגון, אימון, הצטיידות של מהלך מקיף כזה, שהתרחש ביבשה, ים ואוויר. כל זאת בתנאים המגבילים של רצועת עזה, שמכותרת ונצורה כעשור וחצי, מה שמכביד על העברת משאבים אליה למרות המשך הברחות בים וממצרים. כמו כן המרחב הקטן יחסית של הרצועה מסייע לישראל לפקח על המתרחש שם מהיבשה, ים והאוויר. לישראל אין אחיזה ברצועה עצמה אבל יש בו משתפי פעולה. למרות כל זאת מתקפת ה- 7 באוקטובר לא התגלתה.  יתכן והיו פריטי ולו רסיסי מידע שהגיעו לידיעת ישראל על מהלך מאסיבי שכזה אבל זה לא נתפס בישראל כפרקטי מבחינה צבאית ו / או הגיוני מבחינה פוליטית ומדינית. ברוח מלחמת יום הכיפורים היתה קונספציה כי החמאס לא מעוניין בעימות, ולו כעת, ובוודאי לא להתחיל אותו ביוזמתו תוך ביצוע מתקפה פרובוקטיבית כה מקיפה. אם כבר מן הסתם הניחו כי החמאס, כמו בעבר, יבצע התגרויות בהיקף נמוך בהרבה. גם ברור שישראל תגיב בעוצמה רבה למתקפה נרחבת נגדה, ואף תפעל להפלת משטר החמאס, אז למה לחמאס להסתכן באובדן הטריטוריה היחידה שיש לו? עם כל הפריבלגיות שיש לו? לאור כל זאת, שוב ברוח מלחמת יום הכיפורים, בישראל העריכו שיש סבירות נמוכה למתקפה כמו זו שבוצעה ב- 7 באוקטובר. אם כאמור לא היה די מידע או שהוא נדחה בגלל הערכה ופרשנות זו או אחרת עדיין זה מחדל צורב. עם זאת יש לזכור את סדרי העדיפויות של קהילת המודיעין. עליה לפעול בשורה של זירות, קרובות ורחוקות. משימות אלו כוללות מעקב אחר המתרחש הרחק באיראן, בעיקר לגבי תוכנית הגרעין שלה, לאסוף מודיעין במסגרת התקיפות בסוריה, לעקוב אחר החיזבאללה בלבנון ולסייע בלחימה בגרילה וטרור ביהודה ושומרון לאור ההיתדרדרות המצב שם לאחרונה. ישנו גם הפשע המשתולל במגזר הערבי בתוך ישראל. לכן מעקב אחר רצועת עזה לא היתה בעדיפות גבוהה. יש אמנם לעתים הצלבה במידע בין זירות למשל במפגשים של חמאס עם חיזבאללה ואיראן אבל יתכן וחמאס לא חשף להם את תוכניתו, ולו את מלוא הפרטים כמו היקף, מועד וכדומה כדי שזה לא ידלוף. האם היה הגיוני להשקיע יותר באיסוף מידע על רצועת עזה, על חשבון הזירות האחרות? התשובה לכך היא חיובית, אבל זה הוכח רק בדיעבד. מה שקרה ב- 7 באוקטובר זה תרחיש קיצון. לאורך קיומה של ישראל היו תרחישי קיצון רבים, בזירות שונות, אבל הערכה היתה שיש סבירות נמוכה שהתרחישים הללו יתממשו, ובמקביל היו עדיפויות  גבוהות יותר. לכן ישראל העניקה עדיפות נמוכה לאיסוף מידע על אותם מתווים חריגים, ובדיעבד בצדק, כי אותם מתווים לא התרחשו. כעת מן הסתם תהיה עירנות גבוהה, ודאגה מופרזת, מכל תרחיש קיצון שעלול לקרות בכל אחת מהזירות. בהדרגה יבינו כי אין מנוס מקביעת סדרי עדיפויות כלומר לקחת סיכון לגבי השמת דגש מופחת על איסוף מודיעין בזירות מסוימות, עם כל תרחישי הקיצון שלהם. למרות כל זאת ברור שהיה כעת מחדל מודיעיני ברצועת עזה. הסבב האחרון ברצועת עזה, באוגוסט 2022, לא היה עם החמאס אלא עם הג'יהאד האיסלמי. החמאס נשאר מחוצה לו, כדי להציג עצמו כגורם יחסית מתון. היה זה חלק מההונאה, באופן מתוכנן או לא, שסייע לשכנע את ישראל כי חמאס אינו רוצה במלחמה אלא מעוניין בשקט תעשייתי משיקולים כלכליים כיציאה פועלים לעבודה בישראל וקבלת כסף מקטאר. חמאס גם השקיע במאמצים להגביר את הגרילה והטרור ביהודה ושומרון לא רק על מנת לפגוע בישראלים אלא כדי לרתק לשם את תשומת הלב הישראלית, כולל בכל הנוגע להקצאת משאבים למודיעין, כוחות לוחמים ועוד על חשבון פריסתם ברצועת עזה.   המדינה הערבית היחידה שיש לה גבול עם רצועת עזה, מצרים, מקיימת קשר קבוע עם החמאס ועוקבת אחר הנעשה ברצועת עזה. האם מצרים ידעה ולו באופן חלקי על המתקפה הצפויה? ואם כן האם מצרים לא העבירה מידע זה לישראל מתוך הנחה שהמהלך לא יתרחש, ובינתיים תהיה מתיחות מיותרת בין ישראל לרצועת עזה ו / או מצרים תוצג כמי שהטעתה את ישראל, ואף במכוון. בכל מקרה מצרים מן הסתם תכחיש כל אחריות למצב אבל על ישראל לקחת מרכיב זה בחשבון, בכל הנוגע לקשריה עם מדינות ערביות עימן יש שיתוף פעולה מודיעיני. המתקפה ב- 7 באוקטובר תיכנס להסטוריה הצבאית העולמית כהפתעה רבתי כמו המתקפה היפנית בפרל הרבור ב- 7 בדצמבר 1941. למעשה אופי המהלך, הסתננויות בכמה מוקדים תוך חדירה למרחב עירוני וצבאי מזכירה את מתקפת הטט בוויטנאם בינואר 1968, שתפסה בהפתעה את הצבא האמריקאי והסבה לו אבידות רבות. ישנם עוד לקחים שונים שיופקו בתחום ההונאה וההפתעה. על ישראל ללמוד אותם היטב ואף לשקול לבצע בעצמה מהלך דומה נגיד יריביה. למעט הונאה מסוימת במבצע "עופרת יצוקה" בדצמבר 2008 ביתר המקרים ישראל נגררה לסבבים ברצועת עזה ולא ביצעה הונאה לפני המהלך שלה. היות וישראל לא היתה מעוניינת בהסלמה ובוודאי בעימות אז היא לא תכננה ליזום מהלך צבאי מקיף ברצועת עזה, ומכאן גם לא הונאה בנידון. כעת, אף בלי קשר לכך שהחמאס ביצע מהלך כזה, על ישראל לשקול גישה דומה בעתיד, ולא רק ביחס לרצועת עזה. זו תהיה פעולת מנע מטבע הדברים, על הבעיתיות שלה, אבל בנסיבות מסוימות לא יהיה מנוס ממנה.

ברצועת עזה חיים כיום 2.3 מיליון תושבים דובר צה״ל  ארה"ב מנהלת שיחות עם ישראל ועם מצרים לקידום היוזמה לתת מעבר חופשי לתושבי עזה, נוכח תקיפות חיל האוויר הישראלי, כך הודיע הבוקר היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סליבן.  לדבריו "אנו מתמקדים עכשיו בנושא הזה ומקיימים התייעצויות. הפרטים נידונים על ידי הגופים המבצעיים ולא אכנס לפרטים", אמר סליבן לסוכנות רויטרס. האו"ם הודיע כי 180 אלף תושבי עזה נותרו חסרי בית. ברצועת עזה חיים כיום 2.3 מיליון תושבים.   

ישראל כבר גייסה את משאביה הלאומיים: גיוס המילואים לא התמהמה והיה כמעט מקסימאלי מהרגע הראשון תמונה: דובר צה״ל  יפני אחד לא היה באופוריה אחרי ההתקפה המהממת שהשמידה את מרבית ספינות הצי השישי האמריקאי בפרל הארבור שבהוואי, בבוקר המר והבלתי נשכח של יום ראשון 7 בדצמבר 1941:  דווקא מפקד הצי הקיסרי, אדמירל איסורוקו יממוטו, שתכנן את מתקפת הפתע הגאונית, היה מוטרד יותר מכולם מהצלחתו המדהימה. טרם המלחמה חי יממוטו במשך שנתיים בארצות הברית כחניך במכללה צבאית.  הוא הכיר מקרוב את התרבות האמריקאית וגם את היכולות של הכלכליות והטכנולוגיות של ארצות הברית, שעד אז עשתה הכול שלא להתערב במלחמת העולם שהנייה שכבר הייתה בעיצומה.  יממוטו ידע מה יהיו המשמעויות של הכרזת מלחמה בלתי נמנעת שתבוא מצד ארה"ב כלפי יפן. והוא צדק: זו הייתה מלחמה טוטאלית. יממוטו עצמו נהרג בשנת 1943.  חלפו עוד שנתיים עד לכניעתה המוחלטת של יפן הקיסרית, אחרי הטלת פצצות האטום על הירושמה ןנגסאקי, ואין ספור קרבות מו הנחתים והצי שהשתקם, ברחבי האוקיאנוס השקט. יותר מ-80 שנה אחרי, ישראל לא תטיל על רצועת עזה פצצות אטום, אבל גם כך הנמשל ברור. ההתקפה על מערב הנגב, שנעשה בבוקר יום מנוחה, ממש כמו במקרה של פרל הארבור, הייתה מזעזעת כמו הטראומה האמריקאית, והצליחה יתר על המידה, מבחינת החמאס.  יחיא סנואר, שהיה 22 שנה בכלא הישראלי, יודע זאת היטב, וכך גם מוחמד דף ואיסמעיל הניה. לישראל אין אופציה אחרת זולת מלחמת שמד כנגד החמאס, למרות שלא הכריזה על מיטוט מוחלט של שלטונו בעזה כאחד מהיעדים הרשמיים של המלחמה. יש לה לגיטמציה בינלאומית חסרת תקדים, אבל איך עושים את זה?   גיוס משאבים לאומי ישראל היא לא ארה"ב, אבל גם החמאס אינה יפן. החמאס תפס את צה"ל בלתי מוכן לחלוטין, אבל פערי העוצמות בינינו לבינם עודם אדירים.  נכון, יש בעיה: עוצמה לאומית אינה נמדדת רק במספרי החיילים, המטוסים והטנקים ויכולות הסייבר. היא מתחילה בלכידות חברתית – תחום שבו גרמנו לעצמנו נזק בל יתואר. תיקון השסע החברתי רק מתחיל עם ממשלת אחדות. אבל, מעכשיו, ידברו העוצמה המדינית והכלכלית של ישראל, ובעיקר המסות.  ישראל כבר גייסה את משאביה הלאומיים: גיוס המילואים לא התמהמה והיה כמעט מקסימאלי מהרגע הראשון. החברה האזרחית נרתמה במלואה. גם העולם.  ארצות הברית שלחה נושאת מטוסים וגם מטוסי תחמושת. התעשיות הביטחוניות עובדות מסביב לשעון ביחד עם צה"ל, כדי לייצר אינספור חימושים (ולא רק טילים של כיפת ברזל, במקום אלה שנורים בקצב מסחרר) ופתרונות טכנולוגיים אד-הוק לאתגרים שבדרך. כמות האש של צה"ל אדירה, וגם היכולות המודיעיניות הן מהטובות בעולם, גם לאחר המחדל הבלתי נתפס שגרם לצה"ל להיתפס בלתי מוכן בבוקר החג. מעל לכל כבר הוכחה רוח צה"ל וכוחות ביטחון נוספים – הן בקרבות גבורה לשחרור היישובים הכבושים והן לקראת ההמשך. המוטיבציה בשמיים, וההתייצבות למילואים ביחידות השונות שברה את כל השיאים. האתגר הטקטי לגבי עיתוי הפעולה הנרחבת בעזה, שתכלול ללא ספק גם מהלך קרקעי, גם אם לא יהיה מדובר בכיבוש כל הרצועה, יש להניח כי הזמן משחק כעת לטובת ישראל אבל רק עד נקודה מסיוימת.  הוא מאפשר לכוחות העצומים להתארגן, לאסוף מודיעין מדויק למבצעים, לשחוק את החמאס והגי'יהאד במצור חסר תקדים ואפקטיבי ובהפצצות מהים ומהיבשה, ובעיקר מהאוויר.  מצד שני, המשק הישראלי לא יכול להיות מגויס (ומוסדות הלימוד משותקים) – לנצח. הזמן מאפשר גם לאויב שכרגע נמצא ב"מצב ספיגה", לבצע הפתעות (וכיום אף אחד אינו מזלזל  ביכולותיו). כך או כך, אחרי הכתישה, כפי שארע בעבר תחולק רצועת עזה לגזרות קרקעיות וניתן להניח כי תבותר כך שלא ניתן יהיה לנוע בין חלקיה, בזמן שייערכו פעולות על הקרקע לאחר עוד הפצצות מסיביות.  כדי למוטט את החמאס, לא יהיה מנוס מהוצאתו מתוך המנהרות. יש שם עשרות אלפי לוחמים. אסור שהבכירים של הארגון ישרדו. לצה"ל יש מגוון תוכניות לפעולה קרקעית ברצועת עזה. הוא ישלוף אחת מהן ויבצע בה התאמות, ויציג לדרג המדיני. המשימה לתכנן את המהלך הוטלה על המילואימניק תא"ל משה צ'יקו תמיר, גולנצ'יק שפיקד בעבר על אוגדת עזה, וידוע כתחבולן.  אורך רוח וחזיתות נוספות זה לא יהיה קל. גם עם תחבולות, צה"ל אינו נהנה כעת מיתרון ההפתעה. החמאס מצפה בדיוק למהלך קרקעי, והתכוננן עם אינספור מלכודות בצירים וגם בתוך המנהרות והבניינים. צה"ל מודע לרובן. נכון לעכשיו, הנשק העיקרי של צה"ל מלבד ההפצצות הוא המצור תוך לגיטימציה בינלאומית מוחלטת שלא הייתה כמוה. האתגר הגדול הוא להשמיד את כלל יכולות החמאס אך גם להחזיר את החטופים חיים (לפחות רובם), וזאת תוך יותר מאשר עין אחת פקוחה לחזיתות נוספות – יהודה ושומרון ולבנון. בעיקר לבנון. המערכה בישראל היא חלק מתמונה גלובלית רחבה, שקשורה גם למלחמה של רוסיה באוקראינה. הנשיא ג'ו ביידן התייחס בנאומו להעברות נשק מקוריאה הצפונית לרוסיה, ולא בכדי.  איראן, הפטרונית של החמאס וחיזבאללה, ואולי גם המפעילה שלהם, היא חלק מ"ציר הרשע" מודל 2023, ואילו ישראל היא חלק מהברית שבראשה עומדת ארצות הברית, ביחד עם מדינות אירופה המערביות, ומדינות ערב הסוניות המתונות במפרץ הפרסי. לכל מה שלא יקרה ברצועת עזה יהיו השלכות גלובליות. חייבים להיות מודעים גם לזה.  חזית אחת ככלל, לישראל מוטב שהמלחמה לא תימשך יותר מכמה שבועות, לא תכלול יותר מחזית אחת, אבל לא כל ההתפתחויות הבאות הן בשליטתנו. המפתח הוא במידה רבה בטהרן. דבר אחד בטוח: אנחנו חייבים לגייס את כול החוסן הלאומי שלנו, בגיבוי העם היהודי ובנות בירתנו העולמיות. הדרך  עד לניצחון עדיין אינה ברורה אבל הסוף חייב להיות חד משמעתי: סופו של החמאס ברצועת עזה, כפי שהכרנו אותו ככוח שלטוני כבר כמעט 20 שמנה. פחות מזה לא יתקבל לנוכח מימדי הזוועה.