חיילות הים של צרפת ובריטניה שיגרו בשבועות האחרונים מיירטי ASTER 15 - עלות כל מיירט כ-1.1 מליוני דולרים  https://x.com/EtatMajorFR/status/1746968268970049933?s=20 המלחמה נגד החות'ים עולה הרבה כסף. מפקד הצי הצרפתי באוקיאנוס ההודי תומך בשיגור טילים לעבר החות'ים, טילים שעולים מיליונים, כדי להגן על חופש השיט. הפריגטה הצרפתית "לנגדוק" שמפטרלת בדרום ים סוף יירטה בחודש שעבר כמה כטמ"מים ששיגרו החות'ים באמצעות טילי ASTER 15 שמחיר כל אחד מהם 1.1 מיליון דולר. המשחתת הבריטית "דיאמונד" שיגרה אף היא את אותם טילים למטרות של החות'ים.  תת אדמירל עמנואל סלאר מהצי הצרפתי הסביר לדיפנס ניוז שלציי המערב יש יכולות להפיל את הכטמ"מים של החות'ים, אך זו הגנה יקרה.  "המחיר איננו של הטיל שאנו משגרים אלא של מה שאנו מגינים עליו", אמר האדמירל, והוסיף: "אין לנו ספק ששוגרו כטמ"מים כדי לפגוע בפריגטה 'לנגדוק', ולכן הוריתי לשגר טילי אסטר-15 תוצרת MBDA".  הקצין הצרפתי הוסיף שלחות'ים יש כטמ"מים זולים להפעלה וגם נשק מתוחכם יותר. הם משתמשים בציוד לעקב אחר אניות, אחרי כן משגרים כטמ"מים שעוקבים, ובשלב השלישי משגרים כטמ"מים תוקפים, חימושים ממשוטטים, לתקיפה אמיתית. הכלים הם תוצרת איראן, "ואין בכך שום סוד", אמר האדמירל הצרפתי. הפריגטה הצרפתית "לנגדוק" מפליגה בים סוף במסגרת תכנית "משמר החופש" האמריקנית להגנה על נתיבי השיט. הצי האיטלקי מפעיל כלי שיט באזור, ואניית מלחמה יוונית עומדת להגיע לאזור. תת אדמירל סלאר מפקד על הכוחות הצרפתיים המוצבים באיחוד האמירויות.   

חלק ממקורבי הנשיא ביידן, מביעים נכונות להעמיד תנאים לסיוע הצבאי האמריקני לישראל צמרת הממשל האמריקני תגיע השבוע לדאבוס, שווייץ, לדיוני הפורום הכלכלי הבינלאומי, והם יתייחסו לתכניות ממשל הנשיא ביידן בנושא המלחמה בין ישראל לחמאס.  פוליטיקו מדווח כי הסנטור האמריקני כריס קונס (COONS), דמוקראט מדלוור, ממקורבי הנשיא ביידן, מביע נכונות להעמיד תנאים לסיוע הצבאי האמריקני לישראל.  פוליטיקו מסיק מכך שגובר הלחץ על הנשיא "להעניש" את ישראל על צורת הלחימה שהיא מנהלת בעזה. התבטאויות סנטור קונס, הנמצא כבר בדאבוס, בנושא ההגבלת הסיוע הצבאי לישראל עלולות לעורר שאלות בסנאט מדוע הממשל אינו פועל לנטיל הגבלות על הסיוע. בראיון לפוליטיקו מתח סנטור קונס ביקורת על צורת הטיפול של ממשלת ישראל במתקפות נגד חמאס, אך לא פסל המשך הסיוע הצבאי. "לסיוע שאנו נותנים יש תנאים", אמר, והתכוון לחוקים ולתקנות על הגבלת סיוע צבאי במקרים של הפרות חמורות של זכויות אדם ותקנות הומניטריות.  סנטור קונס הביע התנגדות לקריאת עמיתו סנטור ברני סנדרס לבדוק אם ישראל הפרה זכויות אדם בעזה, אך יתמוך בהצעת החלטה "בניסוח שונה", תוך הכרה במחויבות ישראל להגן על עצמה נגד חמאס. בדצמבר הגדיר סנטור קונס את נתניהו "שותף קשה במיוחד". היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סיליבן ומזכיר המדינה אנתוני בלינקן יבואו לדאבוס וידונו בתכנית הנשיא ביידן בנושא המלחמה נגד חמאס, כותב פוליטיקו. 

מי שמתכונן למלחמות קצרות, לא מוכן לארוכות | האם מלחמת ״חרבות הברזל״ היא נקודת מפנה?  מלחמה ׳חרבות הברזל׳ היא כנראה המלחמה הארוכה ביותר בתולדות ישראל, מעל 100 ימי לחימה והיד עוד נטויה. עבור הציבור הישראלי שהתרגל לחשוב על צה״ל במונחים של מלחמות מהירות, צפויה התפקחות.  ״התלות הישראלית בסיום מלחמה בזמן קצר, הובנה לעומק בתפיסת המלחמה שהתגבשה בארגוני חיזבאללה וחמאס בהכוונת איראן. במודעות אסטרטגית גיבשו תפיסת מלחמה הפועלת לשלילת יכולת הכרעה ישראלית בזמן קצר״, כותב אלוף (מיל׳) גרשון הכהן, במאמר שהתפרסם לאחרונה באתר מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים.  ״כבר שנים שהלחימה הולכת ומתמקדת בערים. אבל בעיקר בחמאס, היא מתבטאת בהתארגנות מובהקת על בסיס בני המקום.״ הכהן טוען כי תפיסת ארגוני הטרור מבוססת על שני רכיבים מערכתיים. ״מערך רקטות בכמות גדולה במלוא עומק המרחב המאפשר המשך ירי יעיל אל העורף הישראלי, לזמן ממושך, גם לאחר חדירת צה”ל לחלקים נרחבים בשטח האויב״, כותב הכהן.  ״הרכיב השני מבוסס על הגנה צפופה רווית מכשולים ומטענים, מעל ומתחת לפני הקרקע, בלב המרחב הבנוי בערים ובכפרים. בתנאים אלה העברת המלחמה במהירות לשטח האויב הפכה למשימה מורכבת. מול מתקפת צה”ל, נבנתה שיטת הגנה אחרת מזו שהוכרה במלחמות התנועה במדבר. שם כמו במלחמות סיני וששת הימים, לאחר פריצת קו ההגנה הראשון, חדרו הכוחות המשוריינים של צה”ל אל מרחבי התמרון במיצוי כוח התנועה והמחץ והשיגו הכרעה מהירה.״  בספרות החוקרת את עולם המלחמה, מערכה ארוכה של חודשים או שנים אינה תופעה חדשה. עם זאת, בתפיסת הביטחון של הציבור הישראלי, מדובר בתופעה חדשה. למלחמה ארוכה ישנן השלכות. למשל, המדינה, כמעטפת שירותים לאזרח, לא הייתה מוכנה למלחמה ארוכה כחרבות הברזל.  נתחיל במפונים. במהלך שלושת החודשים האחרונים, פונו מבתיהם וטרם שבו אליהם, כ-120 עד 200 אלף איש. מדובר על ישראלים שהפכו לגולים בארצם. אמנם המדינה, יחד עם בעלי המלונות, עושה מה שביכולתה, אך אין למדינה יכולת הקמת יישובים חדשים במהירות. מנהלת תקומה במשרד הביטחון אמורה לבנות את המודל הראשון לכך, בהקמת קיבוצים חדשים מאפס בטווח זמן של חודשים.  תקציב. מדינת ישראל מכניסה כ450 מיליארדי ש״ח בשנה ומצליחה לשמר יחס חוב-תוצר של כ60-70 אחוזים. יחס זה נחשב למצוין אפילו בקרב מדינות מערביות עם כלכלות חזקות לכאורה. עם זאת, מלחמה ארוכה של חודשים או שנים, צפויה לפגוע אנושות במשק. בנק ישראל ניהל היטב את המלחמה הנוכחית עם פגיעה מינימאלית במשק, במקביל להתמודדות אם עליית הריבית והחשש לאינפלציה. אולם, גם ליכולות בנק ישראל יש גבול. עם 250 אלף מגוייסים, מרביתם גברים בגילאי עבודה, מלחמה ארוכה משמעותה פגיעה בתוצר.  מוראל. הציבור הישראלי רגיל לראות בצה״ל את הצבא החזק במזרח התיכון. מדובר על חלק מהתפיסה העצמית של כמעט כל אזרח ישראלי. תפיסה עליה מושטט הביטחון האישי הכי בסיסי שלו. ובכן, בטבח של ה7.10 קרסה הקונספציה. התארכות התמרון בעזה ללא הכרעה ברורה, הוסיפה וכרסמה בתחושת הביטחון הבסיסית של הציבור הישראלי.  עיתוד מלאי. צה״ל תלוי במשק האמריקאי. הסיכוי שהתעשייה הישראלית תוכל לתמוך בלחימה רציפה של חודשים או שנים - נאיבית במקרה הטוב. לצורך כך יש הסכמי ביטחון עם ארה״ב ומחסנים אמריקאים בישראל. תכנון התעשייה הביטחונית הישראלית צריך להיות משלים ליכולות האמריקאיות. ייתכן ונדרש גם רכש חד פעמי גדול מארה״ב, כתלות בזמני האחסון של סוגי האמל״ח השונים.  במלחמה ארוכה, צה״ל יוצא לדרך עם המאגר הקיים, כאשר התעשייה האמריקאית מהווה את עיקר התספוקת והתעשייה הישראלית היא גלגל עזר בלבד. באוקראינה למשל, צריכת פגזי 155ממ נמדדת במאות אלפים או מליוני פגזים לשנת לחימה.  הפקת לקחים בצבא ובממשלה?  ההבנה כי מי שמתכונן למלחמות קצרות, לא מוכן לארוכות, אמורה לחלחל אחרי מלחמת חרבות הברזל. המלחמות הבאות של ישראל יהיו בסביבה אורבנית, דומה לזו בעזה והיא צפויה לשנות את תפיסת הממשלה, הצבא והאזרחים לגבי אופיה. אחת התובנות תצטרך להיות תיאום ציפיות בין הציבור לצה״ל ולממשלה בהיבט אורך ועלות המלחמה. הן ברמה הלאומית והן כל אחד בביתו ברמה האישית.  הכהן, במאמרו, נותן מחמאה לממשלה הנוכחית ורואה בעצם התמרון בעזה, ללא קשר לתוצאתו, מהלך חיובי. ״ההעזה של הנהגת צה”ל וקבינט המלחמה לשלוח את צה”ל להתקפה אל לב המרקם האורבני הצפוף, הממולכד והמבוצר מעל ומתחת לקרקע – בעצימות שלא הייתה דוגמתה בעבר, גם לא בלחימה ארה”ב ובנות בריתה, נגד דאע”ש במוסול – היא לכשעצמה הישג בעל משמעות אסטרטגית״, טוען הכהן.  האם התעוזה העתידית של ממשלות ישראל תתקיים גם בעידן של התפקחות מאשליות המלחמה הקצרה? זו שאלה פתוחה. אם נשים את מלחמות ה״אין ברירה״ בצד, כאשר יבוא ראש ממשלה להחליט על מלחמת ברירה (מלחמת מנע, כיבוש משאבים וכו׳), רצוי שתהיה לו תמונת העלות הכוללת של המלחמה, כולל כלל היבטיה, בטרם יחליט על כך. לא לשם הפחדה, אלא לשם קיומן של החלטות רציונליות.  אם בעזה נדרשים מספר חודשים לניקוי השטח מתשתיות טרור, מלחמה נגד מדינה כמו מצרים, סוריה, איראן או עירק, ייתכן שתארוך שנים. איראן ועירק כתשו אחת את השניה כמעט שמונה שנים ברצף. 

רמזים מכיוון הבית הלבן על סיכוי לעסקת שחרור חטופים | מטח גדול של עשרות רקטות לעבר נתיבות רמזים מכיוון הבית הלבן על סיכוי לעסקת שחרור חטופים. אך בחזיתות, סיסמת היום ה-102 למלחמה היא: צה"ל מוציא כוחות מרצועת עזה וחמאס מגביר את עוצמות הירי לישראל.  מטח גדול של עשרות רקטות לעבר נתיבות זמן קצר אחרי שכוחות אוגדה 36, גולני, צנחנים והנדסה יוצאים לריענון הלוחמים וכליהם. בצפון כנ"ל: מטח של 10 רקטות לעבר מושב רמות נפתלי. מהלומות בצפון בתגובה לירי בצפון תוקפים חילות האוויר והתותחנים בעוצמה רבה את אזור ועדי סאקי שבדרום לבנון כדי להשמיד תשתיות של חיזבאללה ולהרחיק עוד יותר את חיזבאללה צפונה לתוך לבנון. דובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן ג'ון קרבי אמר אמש כי יש תקווה שהשיחות בתיווך קטאר יובילו לעסקה חדשה לשחרור חטופים, עסקה בין ישראל לחמאס תמורת הפסקת אש בעזה. ג'ון קרבי אמר לכתבים: "לא אומר הרבה בפומבי, אך יש בנו תקווה שזה יניב פרי בקרוב". קטאר הודיעה כי היום (ד') יימסרו התרופות לחטופים בעזה. הירי בצפון ודרום בא לידי ביטוי בפגישה טעונה ומתוחה אתמול בין חברי קבינט המלחמה בראשות ראש הממשלה לבין ראשי רשויות מקומיות. "יורים עלינו רקטות", מתחנן ראש עירייה בדרום.  שר הביטחון גלנט כועס ואומר כי זו אמירה משוללת יסוד וצה"ל פועל יומם ולילה. נקבע שתושבי ישובים במרחק של עד ארבעה ק"מ מהגבול יישארו מחוץ לבתיהם עד חודש יולי ואלו שבמרחק ארבעה עד שבעה ק"מ ישובו הביתה בפברואר. מעבר רפיח וציר פילדלפי נוכח תלונות רבות על שאין דיונים בממשלה על היום שאחרי, על עתיד השלטון בעזה ועל גורל ציר פילדלפי ורפיח, נודע שהשר בני גנץ העביר לראש הממשלה שורת שאלות ובקשות.  למשל, יש לקבל החלטה מה יהיה עם מעבר רפיח וציר פילדלפי, מהם יעדי המלחמה מול שחרור החטופים שזמנם אוזל, מי ינהל את רצועה עזה, החזרת המפונים ועוד.  אלוף פיקוד צפון אלוף אורי גורדין ביקר אתמול בתרגיל של גדודי חטיבה 228 עם המח"ט אל"מ יניב מלכה ומח"ט 5030 סא"ל (מיל) נדב. החטיבה תרגלה התקפה בלבנון, כחלק מהגברת הכוננות והמוכנות בצפון.  אלוף הפיקוד אמר ללוחמים: "אנו מוכנים יותר משהיינו אי פעם. מוכנים להיום בלילה אם נצטרך, ונמשיך לחזק את המוכנות ואת ההיערכות קדימה. גם עכשיו פרוסים אלפי חיילים לעשות הגנה בגבול הצפוני".  לוחמי צק"ח עוצבת הקומנדו, מגלן ואגוז, פשטו אתמול על משרדי מפקדים בכירים בחמאס בחאן יונס ועל מטה הג'יהאד האיסלמי בעיר. במשרד אחד המג"דים מצאו אמל"ח, נשק, תחמושת ורימונים. זיהו מרחב מצלמות תצפית והשמידו אותו. בחאן יונס פועל צוות 100 של יחידת דובדבן. בדרך כלל פועל הצוות באיו"ש, אך עתה הוקפץ לדרום הרצועה לפעולות נגד קיני טרור עמוקים במיוחד, חיסול מחבלים בפעולות מדוייקות והפעלת יכולות מיוחדות של לוחמי צוות 100 בפריצה, במעקבים אחר אויב בשטחו ובמעצר מחבלים. 

חיילי המשמר הלאומי הצבאי של ניו ג'רזי יהיו חלק מהמאמץ המלחמתי כנגד דאע"ש U.S. Army photo by Staff Sgt. Matthew Foster ארה"ב שולחת תגבורת של חיילי משמר לאומי למזרח התיכון ללחימה בדאע"ש. CBSNEWS מדווחת כי 1,500 חיילי המשמר הלאומי של ניו ג'רזי עומדים לצאת לסוריה ועירק כחלק מהמאמץ המלחמתי כנגד דאע"ש הקרוי מבצע "נחישות מובנית" (Inherent Resolve). 1,500 החיילים מקבוצת הקרב החטיבתית מס' 44 יעברו ראשית תקופת אימונים בבסיס פורט בליס (Fort Bliss)  בטקסס לפני שיוצבו במזרח התיכון לתקופה של 10 חודשים. מפקדת המשמר הלאומי הצבאי בניו ג'רזי, בריגדיר ג'נרל ליזה הו, היא האישה הראשונה והראשונה ממוצא אסיאתי (סיני) המשמשת כשלישה ראשית של המשמר הלאומי.  

נראה שהמהנדסים בפיוניאנג קיבלו השראה מכלי בלתי מאויש אמריקאי https://x.com/TobiAyodele/status/1746952036296605900 צפון קוריאה הציגה מל"ט גדול שהוא העתק כמעט מדויק של מל"ט הסיור והאיסוף האמריקני RQ-4 GLOBAL HAWK תוצרת נורת'רופ גראמן. דפנס ניוז מוסר שהצפון קוריאנים העתיקו את המל"ט כנראה בסיוע איראני, המחזיקה בחלקי מל"ט מסוג זה שנורה והופל בשנת 2019.  השבועון ניוזוויק פרסם צילום של שליט צפון קוריאה קים ג'ונג און כשהוא סוקר ומקבל הסברים על כלי הטיס הבלתי מאוייש. הטלוויזיה של צפון קוריאה הודיעה שלמנהיג הוצגו פיתוחים צבאיים מתקדמים, והוא נראה בוחן רובה צלפים ונגמ"ש. לא ברור היכן צולמו הצילומים ומתי. ג'וזף דמפסי, מומחה במכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים בלונדון, אמר שהמל"ט שהציגה צפון קוריאה אמנם דומה מאוד לזה האמריקני, אך הוא כנראה בעל יכולות פחותות. לדעת המומחה הבריטי, פיוניאנג מעוניינת היתה להציג לעולם את יכולות המדינה בתחום איסוף מודיעין וכלי טיס בלתי מאוייש גדול. השבוע הודיעה פיוניאנג על שיגור ניסוי של טיל בליסטי נושא רש"ק היפר-סוני.    

התקרית אירעה ב-11 בחודש כאשר כוח של הצי תפס את האניה ועליה הציוד ו-14 אנשי צוות https://x.com/CENTCOM/status/1747214405291716688 הצי האמריקני תפס משלוח של חלקי טילים ומערכות נשק תוצרת איראן שהיה בדרכו בספינה אל החות'ים בתימן שהפליגה בים  הערבי.  צוות של לוחמי קומנדו של הצי NAVY SEALS השתלט לפני כמה ימים על ספינת DHOW, שהיא ספינה מקומית, מול חופי סומליה, ובה נמצאו חלקי טילים בליסטיים, מנועי טילים, מערכות הנחייה, רש"קים של טילים בליסטיים, טילים נגד כלי שיט וחלקי מערכות הגנ"א, הכל תוצרת איראן בדרכו אל החות'ים.   התקרית אירעה ב-11 בחודש כאשר כוח של הצי תפס את האניה ועליה הציוד ו-14 אנשי צוות שזהותם נבדקת על ידי השלטונות האמריקניים. מפקד סנטקום גנרל מייקל קורילה אמר כי המשלוח מוכיח שוב שאיראן ממשיכה לשלוח נשק למורדים בתימן. דפנס ניוז מדווח כי 12 אחוזים מהסחר העולמי עוברים במצרי באב אל מנדב, ים סוף ואזורי הים שבין תימן לג'יבוטי.   

ההשקעות בהייטק הישראלי בדעיכה והאוצר ורשות החדשנות בחשש מפני פגיעה בקטר הייצוא של ישראל Photo by Maxim Hopman on Unsplash בתום עבודה מאומצת של אגף תקציבים במשרד האוצר ורשות החדשנות הוחלט על שורה של מהלכים לחיזוק ההייטק הישראלי.  הסיבה לכך היא הירידה בהשקעות ב2023: סך ההשקעות הידועות בישראל בשנת 2023 עומדות על כ-7 מיליארד דולר. נתון זה מהווה רק כ-15%-10% מסך ההשקעות בהאבים הגדולים בארה"ב, סן פרנסיסקו וניו-יורק ופחות משליש מסך ההשקעות בבוסטון. הקמת קרן ההזנק בהיקף של כ-500 מיליון ש"ח בשנה הקרן נועדה לסייע בהקמה ומימון סבבי גיוס הון סיכון לחברות דיפ-טק בכל שלבי ההנבטה משלב הרעיון ועד צמיחה, בסנכרון עם השוק. הקרן תכוון את פעילותה לשלבי הפיתוח המוקדמים בתחומים עתירי מו"פ, בעלי סיכון גבוה הקיימת בהם בעיית זמינות הון פרטי. במסגרת הקרן החדשה רשות החדשנות תשתתף בכל סבבי ההשקעה משלב הפרה-סיד, דרך סיד ועד סבב גיוס A, בהשקעה משותפת עם משקיעי הון סיכון או משקיעים פרטיים, זאת על מנת להוריד סיכון למשקיעים ולעודד את מימוש ההשקעה. יש להדגיש כי החברה תוכל להגיש בקשת מימון לקרן ההזנק הן עם הסכם השקעה חתום עם משקיע, או ללא הסכם השקעה. חברות שיאושרו ללא הסכם השקעה, יקבלו מסגרת זמן של מספר חודשים לאחר אישור מימון הרשות לגייס את המימון המשלים הנדרש בשוק הפרטי. המטרה היא לדאוג למימון רובסטי המתאים לשלב החברה, שיאפשר לחברות להגיע לאבן הדרך המימונית הבאה לגיוס הון (בניגוד לסבבים קטנים מדי שלא מקדמים מספיק את החברה). הקרן בנויה מ-3 מסלולי השקעה מרכזיים מסלול פרה סיד – מענק רשות החדשנות בגובה 60% מסך סבב הגיוס, עם תקרת מענק של 1.5 מיליון ₪, ותקרת תקציב של 2.5 מיליון ₪. מסלול סיד – מענק רשות החדשנות בגובה 50% מסך סבב ההשקעה ועד לתקרת מענק של 5 מיליון ₪, ותקרת תקציב של 10 מיליון ₪. מסלול round A – מענק רשות החדשנות בגובה 30% מסך סבב ההשקעה עם תקרת מענק של 15 מיליון ₪, ותקרת תקציב של 50 מיליון ₪. לחברות שבהם היזמים מאוכלוסייה בתת-ייצוג או שעיקר פעילותן באזורי עדיפות א' יינתן במסלולים השונים מענק מוגדל.  עדכון קרן תנופה הקרן מעניקה בכל שנה לכ-100 מיזמים עם רעיונות פורצי דרך, מענק של 200,000 ש"ח שמטרתו קידום הרעיון, בניית אב טיפוס ראשוני, וקידומו לקראת שלב הוכחת ההתכנות (POC) וגיוס הון ראשוני. בניגוד למסלולים אחרים ברשות, לקרן תנופה ניתן גם לגשת כיזמים עצמאיים, בטרם הקמת חברה. במסגרת המסלול החדש, הורחב המענק המוצע מסכום של 100,000 ש"ח שניתן להגיש פעמיים ל-2 תקופות, לתקציב של 250,000 ש"ח בפעימה אחת, בשיעור מענק של 80% (200,000 ש"ח). כמו כן התעדכן תהליך הבדיקה וחל פישוט בהליך ההגשה.  הקמת מרכזי חדשנות ברחבי הארץ הקמת  9 מרכזי חדשנות בפריסה ארצית מצפון עד דרום. במסגרת התוכנית, נבחרו בהליך תחרותי 9 זכיינים המשלבים תאגידים ישראלים וזרים, משקיעים, אשכולות אזוריים ועמותות בכל רחבי הפריפריה ויפעילו את מרכזי החדשנות, במטרה לעודד הנבטה וצמיחה של סטארטאפים חדשים עם חיבוריות אזורית חזקה ולקדם תעסוקת הייטק באזור. בין היתר , נבחרו מרכזים חדשים בגליל העליון, באזור הכנרת והעמקים, בנגב, באילת ובעוטף עזה. המרכזים בחרו להתמקד בתחומי הייטק בהם קיים פוטנציאל עולמי רב, תוך כדי מינוף היתרונות היחסיים של האזור ושל ישראל כדוגמת טכנולוגיות חדשניות בחקלאות (אגטק), מזון (פודטק), אנרגיה מתחדשת, בניה ירוקה, טכנולוגיות מים, מענה לאתגרי שינוי האקלים והמדבור (קליימטק) ובריאות (הלת’טק).   סך ההשקעה במרכזי החדשנות המשותפת לרשות החדשנות ולמספר משרדי ממשלה השותפים בתכנית, יעמוד על כ-100 מיליון ש"ח, לתקופה של 5 שנים.  קרן החממות במודל השקעה חדש להקמה של גופי השקעה חדשים מבוססי Venture Creation. לקרן שתוקם, אליה יתפרסם קול קורא בו יוכלו להשתתף גם גופים בינלאומיים, בחודשים הקרובים, שתי מטרות עיקריות: ראשית, לקדם הקמה של חברות חדשות בתחומי ה-Deep-Tech מבוססות מחקר וידע עמוק, בעלי פוטנציאל עסקי משמעותי. שנית, לסייע ביצירת גופי Venture Creation חדשים וגדולים בישראל , בשותפות של גופים פיננסיים משמעותיים ברמה הבינלאומית, אשר יפתחו ויקימו חברות בתחומי ה-Deep-Tech שיוכלו לגדול ולהתפתח בצורה עצמאית תוך גיוס ההון הנדרש לגדילת החברות בתחומים אלו. הגופים שיזכו בהליך התחרותית, יזכו  להשתתפות משמעותית, בסך של עד 40 מיליון ש"ח (כ-10 מיליון דולר) לתקופה של 5 שנים, בהוצאות התפעול של החממה והקמת מעבדה מרכזית לשימוש החברות שיונבטו בה.   מעבר לכך, החברות אשר תוקמנה על ידי גופים אלו תוכלנה גם לקבל מימון ישיר במסגרת קרן ההזנק שתוארה לעיל, לאורך חיי החברה, ובצורה תחרותית מול שאר החברות שייגשו לבקשת ההשקעה.   ההערכה היא, כי הגופים הללו שיקומו כחלק מהמכרז ייצרו עשרות חברות חדשות בישראל, וימשיכו את פעילותם כגופי השקעה משמעותיים להקמת חברות חדשות בישראל גם לאחר סיום הזיכיון.  קרנות שיתנו מענה לאתגרי ההשקעות קרן יוזמה 2.0 - הקמת "קרן יוזמה" להשקעה צד בצד עם מוסדיים ישראלים בקרנות הון סיכון ישראליות במטרה להרחיב את זמינות המימון לשוק הון הסיכון הישראלי בשנים הקרובות ולהגדיל את משקל ההון המקומי ואת היציבות בו. מטרת הקרן היא להגדיל את חלקו של ההון המקומי בהייטק הישראלי מתוך מטרה לצמצם את התלות בהון הזר ובכך להגדיל את יציבות שוק הון הסיכון הישראלי, בדגש על תקופות משבר. התוכנית צפויה להזרים כמיליארד דולר לקרנות הון סיכון ישראליות בשנים 2024-2026. יודגש כי, השקעות המוסדיים ינוהלו על-ידם בצורה אוטונומית, ללא התערבות ממשלתית, מלבד אישור מקדמי שינתן לקרנות הון סיכון ישראליות. השקעות קרן יוזמה 2.0 צפויות להתקיים בשתי פעימות של הקצאת התחייבות השקעה מצד המדינה למשקיעים המוסדיים ביחס של 0.3 דולר ממשלתי לכל 1 דולר מוסדי. הפעימה הראשונה בסך השקעה מוסדי וממשלתי של 700 מיליון דולר צפויה להתחיל ברבעון השלישי של 2024 והפעימה השנייה בסך השקעה מוסדי וממשלתי של 300 מיליון דולר צפויה להתחיל ברבעון הראשון של 2026. כך, התמריץ הממשלתי צפוי להיות לעמוד על למעלה מ- 800 מיליון ₪. מבנה התמריץ הממשלתי יוצר מינוף כפול. ראשית, הוא מתמרץ את המוסדיים להיכנס לשוק ההון הסיכון על מתן מאצ'ינג ממשלתי ותוספת תשואה על הכסף הממשלתי, ושנית הוא מצמצם את אי הוודאות בתהליך הקמת קרנות הון סיכון  וגיוס הכספים שלהן, מכיוון שמייצר עבורן משקיעי עוגן משמעותיים בדמות המוסדיים יחד עם המדינה, ובכך מתמרץ כניסת משקיעים פרטיים נוספים לקרנות. הערכת המינוף הכפול מגיעה לכ-3 מיליארד דולר. מועדוני אנג'לים הרשות תממן עד שלושה מועדוני משקיעים פרטיים (אנג’לים), אשר יפעלו ליצירת פלטפורמות למשקיעים פרטיים להתאגד יחד, לסנכרן השקעות מצרפיות במיזמים טכנולוגיים בעלי חדשנות טכנולוגית גבוהה בשלביהם הראשוניים, להעניק להם תמיכה וערך מוסף של ידע עסקי וניהולי. בנוסף יסייעו המועדונים למשקיעים בצדדים המשפטיים והפיננסיים הנדרשים, כולל היכרות עם חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע שאושר ביולי האחרון, ואשר כולל הטבות מס משמעותיות למשקיעים פרטיים בחברות הזנק, וכן בהגשות למסלולי רשות החדשנות או בחינת השקעת המימון הפרטי הנדרש בחברות שיאושרו על ידיה. סך ההשקעה בתכנית כ-9 מליון ש"ח ל-3 שנים. המועדונים שיוקמו במסגרת התכנית מיועדים למשוך משקיעים פרטיים מהארץ ומהעולם ולאפשר להם להתאגד ולהשקיע בסטארטאפים ישראלים בעלי עומק טכנולוגי בשלבי הפרה-סיד והסיד, בין היתר תוך מינוף התמיכה לחברות הניתנת בקרן ההזנק.  חוק תעשיות עתירות ידע החוק שאושר ביולי 2023  מעניק הטבות מס למשקיעים בחברות הייטק ישראליות בשלבי הפרה-סיד והסיד במטרה להגדיל את חלקם של משקיעים ישראלים בענף ההייטק, הטבות לחברות ישראליות שרוכשות חברות אחרות, והטבות לחברות ישראליות המקבלות מימון מגופים זרים. חלקו הראשון של החוק מעניק הטבה המאפשרת למשקיע שביצע השקעה בחברת המו"פ לקבל זיכוי ממס וכך לדחות חלק מתשלומי המס שלו כך שישלם מס על רווחיו רק כאשר ימכור את מניות החברה. החלק השני מעניק הטבה המאפשרת למשקיעים שמכרו מניות של חברת מו"פ ישראלית לא לשלם מס במועד המכירה על רווח ההון או האקזיט אלא להשקיע בחברת ישראלית אחרת במהלך 12 החודשים מהמועד בו נמכרו המניות. החלק השלישי מעניק הטבות מס לחברות הייטק ישראליות הרוכשות חברות טכנולוגיה אחרות. חברות אלו יוכלו לנכות את סכום הרכישה מההכנסות הטכנולוגיות המועדפות וכך לשלם פחות מס. כלומר, ההשקעה שלהן תוכר כהוצאה לצורכי מס. הרציונל הוא עידוד חברות ישראליות לגדול ולצמוח בישראל ולא למכור את פעילותן או להתמזג עם חברות בינלאומיות. המשך פעילות הערוץ המהיר הערוץ המהיר החל לפעול פחות מחודש מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" במטרה לסייע לחברות הייטק בשלבים מוקדמים בעלות יתרת מזומנים המספיקות לפחות משישה חודשים (Runway) ובעלות נכסים טכנולוגיים ו/או עסקיים משמעותיים לצלוח את המלחמה עד שיוכלו לצאת לסבב גיוס מלא. עד כה חולקו במסגרת הערוץ כ-200 מיליון ש"ח לכ-120 חברות, ועד סוף פעילותו במרץ 2024 צפויים להיות מחולקים 200 מיליון ש"ח נוספים.  כל זה מצטרף לתכניות הלאומיות לבינה מלאכותית, ביו-קונברג'נס ומחשוב קוואנטי אשר תקציבן לא נפגע ומיועדות להכין את האב החדשנות הישראלי לגלי הטכנולוגיה הבאים.