תוכן ראוי, קולות משובחים, הפקה מוזיקלית מכובדת, עברית לא עילגת - כל אלה נעדרו מהמיזם הגדול של ערוץ 1 שניסה להחיות את פסטיבל הזמר והפזמון. אריאנה מלמד, שלא החמיצה אף פסטיבל בכל שנות קיומו, מבקשת מרוממה: לא עוד

תראו איזה יופי: הבוס העשיר עוזב את משכנו באולימפוס ויוצא להשתכשך לרגע בין כמה מעובדיו הלא מתוגמלים, מתבונן בחייהם הקשים ואפילו מגשים להם חלומות צנועים. לא, זה לא שיעור בנדיבות ואנושיות. זה שיר הלל מטריד לבוס ולעסק

ג'יזל בונדשן וטום בריידי הם ממש לא הזוג היחיד שמורכב משחקן פוטבול אמריקיני ודוגמנית/כוכבת ריאליטי/כוכבת פורנו. רגע לפני הסופרבול, קבלו את הזיווגים הכי מרתקים ושערורייתיים שנוצרו מחוץ למגרשים, ותנסו להבין למה אמריקה הרוסה עליהם

בצבא הוא שירת ביחידה מובחרת, והביט במחבלים רק בין כוונות. אבל ב"כוננות עם שחר", יואב לוי נכנס לנעליו של אחד מבכירי אל קאעידה, בזכות הדמיון בין השניים. "גם מקרב נוער הגבעות יכול לצאת בן לאדן", הוא אומר, "קיצוניות זו שפה אוניברסלית"

קתרין ביגלו ומארק בול יצאו לרדוף אחר בן לאדן ואז המציאות שינתה להם את העלילה. ב"כוננות עם שחר" הם מגישים סקירה מפורטת של המצוד אחר רב-המרצחים, הנאמנה לזווית האמריקנית הפטריוטיות ולגיבורה המצפונית שבמרכזה

פעם היו כאן לא מעט יצירות מוזיקליות נטולות מילים, והן סוחפות אותנו גם היום, רק בעזרת צלילים. מי לא מזמזם מיד את דה-בה-דה-בה בארבע אחר הצהריים? או את "שבלול" של שלום חנוך? אור ברנע נזכר ברגעים האינסטרומנטליים הגדולים