ביום של פגישה בין נציג ישראלי לטורקי בז'נבה, ראש ממשלת טורקיה שב והדגיש כי ארצו סייעה למאבק בשריפה בכרמל רק מתוך "מניעים הומניטריים וחובה איסלאמית"

כשהבוקר עלה על מה שהיה עד שלשום כפר הנוער ימין-אורד, מצאו אנשיו רק שברים ופיח. "פה היה החדר שלי, וכאן הטלוויזיה", הצביע מדריך על קיר שחור. גם ליתומים לא נשאר לאן לחזור, ורק דגל המדינה המשיך להתנופף ברוח, צחור לגמרי

בלילה שבו הורשו לחזור לבתיהם אחרי כיבוי שריפת הענק, בכפר האמנים הדליקו נרות חנוכה בחושך. "החלום נגמר", אמר בעל מוזיאון, אבל אחרים שידרו "אופטימיות קוסמית". גם זיאד מעין חוד בא לתמוך: "זה הזמן להוכיח את הקשר הטוב בינינו"

בין הכוחות הרבים שהוזעקו לשריפה בכרמל, היו גם אנשי חיל ההנדסה שפרצו את הדרכים הבוערות כדי שהכבאיות יוכלו לעבור. "הבנו שצריך להיות שם, אז נכנסנו לתוך הלהבות"

הכבאים בצפון שנאבקו במשך ארבעה ימים הודיעו: האש כבתה, אנחנו רק מוודאים שלא תידלק מחדש. מהמבזק הראשון על השריפה ועד הכיבוי מהאוויר, מהאוטובוס הבוער ועד זיהוי אחרון הצוערים. סיכום אירועי האסון שייצרב בתודעה הלאומית

בזמן שהאנשים עם הקסדות נאבקו בלהבות, טרחו עשרות ישראלים על הסירים והתבניות, ועלו לכרמל לפנק ולטפוח על השכם. יוסף הכבאי הודה בהתרגשות שסוף סוף הוא מסתובב גאה, וחברו הסביר: "עכשיו יודעים שכבאים זה לא רק שש בש"

חילופי דברים התנהלו בין השניים בש.ג במוצב אביבים. החייל שנפצע אחז בקנה הנשק של חברו, ואז נפלט כדור שפגע בבטנו. מצ"ח חוקרת

רפי אלקלעי, אב ל-4, מפקד מחלקה בקורס הצוערים של השב"ס, הובא למנוחות בהר הרצל. רב היישוב לפיד, בו התגורר, סיפר על האבידה הגדולה: "הוא אף פעם לא דחף, לא הבליט את עצמו, אבל היה השרשרת שמחברת בין אנשים רבים ושונים"