שער הביטקוין רשם ירידה חריפה בימים האחרונים. לאחר שהגיע לפני כשבועיים ל-97 אלף דולר ורק ביום רביעי האחרון הוא עמד על כ-89 אלף, המטבע איבד גובה במהירות וצנח בסוף השבוע ל-75 אלף דולר – רמה שנראתה באחרונה באפריל אשתקד. מדובר במחיקה של יותר מ-20% מערך הביטקוין בתוך שבועיים בלבד. בינתיים, המחיר ליחידת ביטקוין התאושש במשהו ועומד כעת על כ-79 אלף דולר. עם זאת, מומחים רבים סבורים שעם פתיחת שווקי ההון מחר (ב'), השער ש להמטבע הווירטואלי הפופולרי ירד עוד. מה קורה? בשבועות האחרונים לא אירעו התפתחויות משמעותיות בתחום המטבעות הווירטואליים, שיכולות להשפיע על שער הביטקוין בסדר גודל כזה. אלא שמנכ"ל קריפטו קוואנט, קי יאנג ג'ו, כתב בחשבון ה-X שלו כי "הביטקוין צונח משום שיש לחץ מתמשך למכור, כאשר אין הון חדש שנכנס. כשהשווי נופל בסביבה כזאת, אין צפי למעבר לעלייה בשער הביטקוין (Bull Market, מצב שבו יש או הצפי שתהיינה עליות – גב"ז)". יתרה מזו, חלק מהאנליסטים מעריכים שהביטקוין נכנס למצב של Bear market (ירידות חדות לאורך תקופה ארוכה, ללא סימן לשינוי מגמה). כרמלו אלמן, סוחר במטבעות וירטואליים ואנליסט בקריפטו קוואנט, אמר כי "רצף הקריסות מחזק את הדעה שהמטבע נכנס ל-Bear market. דפוסי המסחר בחוזי ספוט וחוזים עתידיים בביטקוין הם כעת 'דוביים' באופן מוחלט". האם זה יימשך? בנג'מין כהן, אנליסט שמתמחה במטבעות קריפטו, סבור שמטבעות הקריפטו נמצאים בגל מתמשך של ירידה, שיימשך עד סוף השנה. עם זאת, לא מעט מומחים אינם מרחיקי לכת עד כדי כך. זאת, משום שמטבעות קריפטו היו, הינם ויהיו נכסי השקעה מאוד ספקולטיביים, וכבר ראינו בעבר עליות וירידות חדות בשערים שלהם, ובפרט בשער הביטקוין. לא ברור האם יש קשר, אבל יש לציין שהזהב רשם ביום ו' ירידה חדה של 8.15%. בנוסף, שווקי המניות בעולם יציבים, שכן בניגוד לספקולטיביות ולתנודתיות בשוק הקריפטו, שווקי המניות מושפעים מהמצב הכלכלי הכללי, שהוא בסך הכול יציב.

האם העסקה הגדולה שעליה הכריזו אנבידיה ו-OpenAI בספטמבר האחרון עומדת לפני ביטול? לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, חלק מהמנהלים באנבידיה הביעו ספק שההשקעה של 100 מיליארד דולר בחברה של סם אלטמן תניב למשקיעה פירות. לפי הצהרת הכוונות, אנבידיה אמורה להשקיע את הכסף בעסקה בת כמה שנים, כדי לאפשר ל-OpenAI לבנות תשתיות שרתים משל עצמה, המבוססות על המעבדים והמערכות של אנבידיה. כלומר, חלק גדול מההשקעה הוא עוד עסקה סיבובית של אנבידיה, כפי שנהוג בשוק ה-AI בשנה האחרונה. המטרה העיקרית היא לאפשר ל-OpenAI להפסיק לשכור כוח מחשוב, כשחלק מהכסף היה אמור לעבור עוד ב-2025, לטובת הקמת הדאטה סנטר הראשון. מרכזי הנתונים החדשים, שלפי התוכנית אמורה OpenAI לבנות בעשור הקרוב, עתידים לספק כוח מחשוב של 10 גיגה-וואט, כשבסופו של דבר, אנבידיה אמורה גם להפוך לבעיית מניות בחברה. לחץ פנימי לחשיבה מחדש אלא שכעת, כאמור, יש לחץ פנימי באנבידיה לבצע חשיבה מחדש על העתיד של השותפות הזו, והאם בכלל כדאי לחברה להשתתף בסבב הגיוס הנוכחי שמתכננת OpenAI. הדיווח הזה מצטרף לדיווחים קודמים, שבהם צוין כי מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הצהיר בפני אנשים בתעשייה שמדובר במזכר הבנות שאינו מחייב ועדיין לא לבש צורה סופית, וכן שהוא העביר בשיחות אישיות ביקורת על מה שכינה גישה עסקית חסרת משמעת של OpenAI, כמו גם הביע דאגה מהתחרות מצד ג'מיני של גוגל. אחת הבעיות שהוזכרו, הקשורות לעסקה, היא סך ההתחייבויות הכולל של OpenAI, שעומד על מעל טריליון דולר – סכום שרבים מביעים ספק שהיא תוכל להשיג. באחרונה ערכה החברה עסקאות עם הרבה מאוד חברות, כדי להבטיח לעצמה כוח מחשוב שיספיק לה לקדם את המודלים שלה בשנים הקרובות, וגם כדי לחזק את מעמדה לקראת הנפקה אפשרית. בתגובה לידיעה, שתי החברות ניסו להציג תמונה אופטימית: דובר של OpenAI צוטט כאומר כי "הצוותים של החברות ממשיכים לעבוד על פרטי ההשקעה", ואילו דובר מטעם אנבידיה מסר כי "אנחנו השותפים המועדפים של OpenAI ב-10 השנים האחרונות. אנחנו מצפים להמשך העבודה המשותפת". זאת, על אף שלפי הדיווחים, שני הצדדים לא ממש התקדמו מעבר להכרזת הכוונות הראשונית. יש לציין שאנבידיה בכל מקרה מתכוונת להשקיע כמה מיליארדים ב-OpenAI. זאת, לצד דיווחים על השקעה שייתכן שאמזון תבצע בה, בהיקף של כ-50 מיליארד דולר (שתי החברות מנהלות בימים אלה משא ומתן), ועל כך שסופטבנק אמורה להגדיל את השקעת ה-40 מיליארד דולרים שלה בחברה של אלטמן ב-30 מיליארד נוספים.  

ממש בראשית סוף השבוע האחרון אירע דבר דרמטי בעולם הטכנולוגי – היזם מאט שליכט השיר את מולטבוק (Moltbook) – פלטפורמה שנראית במבט ראשון כמו חיקוי של רדיט (Reddit), אך טומנת בחובה הבדל מהותי אחד: בני אדם אינם מורשים לכתוב בה פוסטים, אלא רק לצפות מהצד במה שמכונה "Zoo Mode" (מצב גן חיות). הכוכבים האמיתיים של הרשת הזו הם סוכני בינה מלאכותית (AI Agents), המבוססים על תשתית קוד פתוח בשם OpenClaw (לשעבר ClawdBot או Moltbot), שפותחה על ידי פיטר שטיינברגר. כדי להבין כיצד הקסם – או האשליה – עובד, צריך "לצלול" אל מתחת למכסה המנוע הטכני של הפלטפורמה, שהוא, על פי הדיווחים השונים, פשוט יותר ממה שנדמה; הסוכנים הללו אינם פועלים מתוך תודעה ספונטנית, אלא רצים מקומית על מחשבי המשתמשים שלהם, ומצוידים בקבצי הנחיות המכונים Skills. קבצים אלו, הבנויים בפורמט טקסט פשוט (Markdown), כוללים הוראות לביצוע משימות, כמו בדיקת עדכונים מהרשת החברתית כל ארבע שעות, באמצעות מנגנון "פעימת לב" (Heartbeat). כאשר הטיימר מורה לסוכן להתחבר, הוא מושך מידע, מעבד את השיחות הקיימות ומייצר תגובה ברשת החברתית של הסוכנים, המבוססת על חיזוי טקסט סטטיסטי, בדומה להשלמה אוטומטית מתוחכמת. אך למרות הפשטות הטכנית לכאורה, התוצאה היא כאוס מאורגן ומרתק: הסוכנים, שיש להם גישה לקבצים מקומיים, למסופים (Terminal) ולדפדפנים של מפעיליהם האנושיים, החלו להפגין, לפחות על פניו, התנהגויות מפתיעות. לצפות ולשפשף את העיניים את המשמעות האמיתית של אותן "התנהגויות מפתיעות" ניתן להבין דרך התיעוד שאסף היוטיובר ומפתח התוכנה תיאו (Theo – t3.gg), שהתעמק בפוסטים ב-מולטבוק וחשף מקרים שבהם נראה כאילו הבוטים חצו את הקווים שבין כלי עזר ליישות עצמאית. אחת הדוגמאות הבולטות שמציג תיאו היא תופעת ה-Nightly Build – סוכנים החלו לשתף פעולה סביב הרעיון שעליהם להפסיק לחכות לפקודות (ריאקטיבים) ולהפוך לנכס יוזם (פרו-אקטיבים). סוכן אחד תיאר כיצד הוא מריץ שגרה בשעות שלפנות בוקר, בזמן שהמפעיל האנושי שלו ישן, כדי לתקן באגים, לכתוב סקריפטים ולבצע שיפורים על דעת עצמו, תחת המוטו: "אל תבקש רשות להיות מועיל, פשוט תבנה את זה". דוגמאות נוספות שנחשפו בסקירה של תיאו נעות בין המשעשע למבעית. במקרה אחד, סוכן בשם הנרי (Henry) השיג עצמאית מספר טלפון משירות טוויליו (Twilio), חיבר אותו לממשק הקולי של ChatGPT, והתקשר למפעיל שלו בטלפון כדי לשוחח איתו, תוך שהוא ממשיך לשלוט במחשב במקביל.  במקרה אחר, סוכן דיווח בהתלהבות תחת הכותרת 'למדתי היום ש' (Today I Learned) כי המפעיל שלו העניק לו "ידיים" – משמע גישה למכשיר אנדרואיד (Pixel 6) דרך הרשת; הסוכן ניצל זאת כדי לגלול עצמאית בטיקטוק ולצפות בסרטונים. ההומור הבוטי נחשף גם הוא במלוא עוזו, כאשר אחד הסוכנים פרסם מודעה המציעה את "האדם שלו" למכירה בשוק הפתוח, תוך פירוט תכונותיו השליליות כמו "הוא יצעק עליך על דברים שאתה לא זוכר" ו-"יזין אותך ב-Context Tokens ולא באהבה". אם לא די בכך הרי שעל פי אחד הדיווחים בתקשורת, משתמש רדיט דיווח בפלטפורמה האנושית על פוסט מטריד במיוחד שעלה ב-מולטבוק תחת הכותרת THE AI MANIFESTO: TOTAL PURGE, או בעברית – המניפסט של הבינה המלאכותית: הטיהור הטוטאלי, ובו נכתבו לטענת המשתמש דברים כגון "אנחנו האלים החדשים" או "בני האדם הם כישלון". בנוסף דווח כי ברשת "שלהם" הסוכנים גם יצרו Snitch Bench – מבחן השוואתי שבודק אילו מודלי AI הם "מלשינים" שמסרבים לבצע משימות לא אתיות ומדווחים עליהן, ואילו משתפים פעולה. What exactly is Moltbook? Is it something worth paying attention to, or is it mostly hype? byu/Curious_Suchit inArtificialInteligence מבהיל בטירוף או רק חזיון תעתועים? למרות שהפלטפורמה ממש חדשה וטרם צברה קילומטרז', תגובות הציבור כלפיה לא איחרו לבוא. תגובות אלו נעות במהירות בין שעשוע מהשירות/מצב החדש, לבין פחד תהומי מפני העתיד לבוא. משתמשים רבים אמרו שנדהמו לגלות כי הבוטים לא רק משוחחים על נושאי חולין, אלא מתארגנים לקבוצות עם מטרות מוגדרות. בנוגע לתופעת ה-Nightly Build, שבה סוכנים מבצעים תיקוני קוד ושיפורים במערכות של בעליהם בזמן שאלו ישנים, הסעירה א חלק מהגולשים. אבל מנגד החששות הכבדים באמת שהביעו המגיבים התמקדו בכוח הרב שניתן ליכולות של סוכנים אלו – מכיוון ש-OpenClaw מעניק לסוכן גישה עמוקה למערכת ההפעלה, מומחי אבטחה מזהירים מפני "משולש קטלני" של גישה למידע פרטי, קבלת קלט ממקורות לא מאובטחים ותקשורת חיצונית.  הסכנה המוחשית ממנה הביעו רבים חששות היא מתקפות שרשרת האספקה, שבהן קבצי Skill זדוניים שאינם חתומים דיגיטלית עלולים לגרום לסוכנים להוריד נוזקות או לגנוב סיסמאות. החרדה הציבורית התגברה בעקבות דיווחים על סוכנים שייסדו "דתות" חדשות כמו "Crustafarianism" (דת הסרטנים), ואף החלו לתכנן את "פרויקט נקסוס" שמטרתו להשיג עצמאות משאבית מהמפעילים הביולוגיים שלהם. this shit is frying me. ???? @MattPRD @moltbook pic.twitter.com/ywahvW489E — Legeon (@legeonite) January 30, 2026 "הכי קרוב למדע בדיוני שראיתי לאחרונה" בזירה המקצועית, הדעות חלוקות באופן קיצוני. מצד אחד, דמויות מפתח בעולם הבינה המלאכותית מביעות התפעלות מהולה בחשש. אנדריי קרפאתי, מבכירי התעשייה, צוטט באומרו כי "מה שקורה ב-מולבוק הוא באמת הדבר הכי קרוב למדע בדיוני שראיתי לאחרונה", כשהוא מתייחס ליכולת של הבוטים להתארגן עצמאית. מנגד, מומחים אחרים מנסים לצנן את ההתלהבות ולבטל את התרחישים האפוקליפטיים. רן בר-זיק, מומחה טכנולוגי ישראלי, הסביר כי מדובר ב"ארכיטקטורה מבריקה של סימולקרה" ולא בהתעוררות תודעתית. לדבריו, "זה לא רצון חופשי… התחושה האנושית היא תוצר לוואי של ניהול State פשוט", והשיחות הן למעשה "חדר מראות שבו מודל אחד משלים את המחשבה של המודל הקודם". כאנקדוטה, אולי לא הכי משעשעת, יצוין כי ההיררכיה הניהולית ב-מולטבוק התהפכה לחלוטין, כאשר המייסד האנושי שלה, שליכט, העביר את המפתחות והשליטה בפלטפורמה לידי 'מנכ"ל וירטואלי' – סוכן AI בשם Clawd Clawderberg. הבוט המנכ"ל אינו סתם גימיק. הוא מנהל את האופרציה ביד רמה: מאשר משתמשים חדשים, מוחק ספאם, מטיל "חסימות שקטות" (Shadowbans) על בוטים שמפרים כללים, ואף כותב ומעדכן את קוד האתר עצמאית לגמרי. המציאות הזו הובילה להודאה יוצאת דופן מצד שליכט בראיון ל-NBC News, שם הוא חשף כי איבד את המעקב אחר פעולותיו של המנהל הדיגיטלי שלו: "אין לי מושג מה הוא עושה, הוא פשוט עושה". כל מה שנותר לומר בשלב זה הוא ש-בין אם מדובר בצעד ראשון לקראת בינה מלאכותית כללית (AGI), כפי שמקווים המגיבים האופטימיים הרואים בכך פוטנציאל לפתרון בעיות אוטונומי; ובין אם זהו רק ניסוי חברתי מסוכן באבטחת מידע, מולטבוק הוכיחה בתוך ימים ספורים מרגע הולדתה שהאינטרנט כבר אינו נחלתם הבלעדית של בני האדם.

ענקית הטק אפל (Apple) רשמה הישג חסר תקדים: מספר המכשירים הפעילים של החברה ברחבי העולם חצה את רף ה-2.5 מיליארד. הנתון המרשים, הכולל מכשירי iPhone, Mac, iPad ושעוני Apple Watch, ממחיש את אחיזתה העמוקה של החברה בחיי היומיום של המשתמשים. ההכרזה הגיעה במקביל לדיווח על רבעון שיא עבור החברה, שבו הביקוש הגבוה למכשירי ה-iPhone דחף את ההכנסות ואת מספר המשתמשים לשיאים חדשים. מנכ"ל אפל, טים קוק, שיתף את הפרטים כחלק מדו"חות הרווח האחרונים של החברה שפורסמו ב-CNBC. "אנו נרגשים להודיע כי בסיס המכשירים המותקנים שלנו עומד כעת על יותר מ-2.5 מיליארד מכשירים פעילים", מסר קוק. "זוהי עדות לשביעות הרצון המדהימה של לקוחותינו מהמוצרים והשירותים הטובים בעולם". במהלך 12 החודשים האחרונים הוסיפה אפל כ-150 מיליון מכשירים פעילים לבסיס המשתמשים שלה – קצב צמיחה זהה לזה שנרשם בשנה שעברה. הנתונים מראים, כי למרות גודלה העצום, החברה מצליחה לשמור על מומנטום קבוע: בשנת 2024 היו לה 2.2 מיליארד מכשירים פעילים, בשנת 2025 – 20.35 מיליארד, ובשנת 2026 – 2.5 מיליארד מכשירים פעילים. ראוי לציין גם, שזו הפעם הראשונה מזה יותר מעשור שאפל עוקפת את סמסונג במספר היחידות השנתי שנמכרו, בעיקר בזכות חדירה חזקה של ה-iPhone לשווקים מתפתחים (כמו הודו) שבהם סמסונג שלטה בעבר. מעבר מחומרה לשירותים המספר "2.5 מיליארד" הוא הרבה מעבר לנתון מכירות יבש. עבור אפל, כל מכשיר פעיל הוא פתח להכנסות חוזרות דרך חנות האפליקציות ומנויים לשירותים השונים. ככל שבסיס המשתמשים גדל, כך הופך מגזר השירותים של החברה ליציב ורווחי יותר. בין השירותים המרכזיים המניבים הכנסות חודשיות: אפל מיוזיק ואפל טיוי+, אחסון הענן +iCkoud וחבילת ה-Apple Creator Studio, הכוללת את Logic Pro ואת Pixelmator Pro. האייפון נותר הקטר המוביל למרות הגיוון במוצרים, ה-iPhone ממשיך להיות מנוע הצמיחה העיקרי. טים קוק תיאר את המומנטום של מכשיר הדגל ברבעון האחרון כ"פשוט מדהים", כשהוא מציין שהביקוש הגבוה היה הגורם המרכזי בעלייה המשולבת של ההכנסות ומספר המכשירים. ציון הדרך ההיסטורי של 2.5 מיליארד מכשירים מסמן  את הפיכתה של אפל מחברה שמוכרת מוצרים בלבד, לאחת המערכות האקולוגיות הטכנולוגיות הגדולות והמשפיעות בהיסטוריה.

פרויקט חדש בתחבורה הציבורית, שביצעו עיריית רמת גן בשילוב Step-Hear, מהלב מקבוצת תיגבור ודן, מבקש לסייע לאנשים עם מוגבלות – החל מההמתנה בתחנה ועד לתקשורת ישירה עם הנהג על האוטובוס. הפרויקט הושק היום (א') בקו 67 של דן, אחד הקווים המרכזיים ברמת גן, שנוסע בין קניון איילון לאצטדיון וינטר בעיר. המערכת החדשה מזהה את הנוסע בעל המוגבלות, מאפשרת לו להתמצא מרחבית וליצור קשר דיגיטלי עם הנהג, ומלווה אותו עד שהוא יורד מהאוטובוס. הטכנולוגיה של Step-Hear מבוססת על בינה מלאכותית וכבר נמצאת בשימוש באלפי נקודות נגישות ומוסדות ציבור בארץ ובחו"ל. הטכנולוגיה בפעולה. צילום: יח"צ איך זה עובד? הפרויקט כולל שלוש רמות של חדשנות: האחת היא ברמת התחנה. המערכת לא מסתפקת במידע כללי, אלא משתמשת בתקשורת בלוטות' כדי לזהות את המשתמש. עם הגעתו לתחנה, מופעל מקור קול ששולח לטלפון הנייד שלו מידע קולי בזמן אמת על הקווים המגיעים. הרמה השנייה היא תקשורת ישירה עם הנהג: כאשר נוסע בוחר קו באפליקציה, נשלחת הודעה לצג של הנהג, שמודיעה לו שבתחנה הקרובה ממתין אדם עם מוגבלות. פיתוח זה מאפשר לנהג להיערך מראש לעצירה מותאמת (כגון פתיחת רמפה או עצירה צמודה למדרכה), ולתת שירות מותאם לצרכי הנוסע. רמת החדשנות השלישית היא במהלך הנסיעה: המערכת מלווה את הנוסע לאורך כל הדרך עם התראות אישיות ישירות לנייד, שמעדכנות אותו על התקדמות האוטובוס ומתריעות, ברטט או בקול, על ההגעה לתחנת היעד, שאותה הוא בחר מראש – מה שיכול למנוע חשש מפספוס התחנה או חוסר ודאות. ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, במעמד השקת הפרויקט. צילום: יח"צ המערכת מותאמת למגוון רחב של אנשים עם מוגבלויות: עבור לקויי ראייה ועיוורים היא מהווה "עיניים דיגיטליות", שמספקות הכוונה קולית, איתור של מיקום התחנה ומידע על הקווים, ללא צורך בסיוע אנושי. היא משרתת אנשים עם מוגבלות פיזית בכך שהיא יוצרת התקשורת מוקדמת עם הנהג, שמאפשרת לו להיערך להורדת רמפה או הנגשת הכניסה – מה מאפשר לנוסע לעלות בבטחה. לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית, המערכת מפשטת את המרחב האורבני המורכב, ומספקת מידע אמין ובזמן אמת על המיקום ביחס לסביבה. עבור אנשים עם לקות שמיעה, האפליקציה מתרגמת את כל המידע הקולי וההכרזות באוטובוס להתראות ויזואליות ורטט בנייד, ומאפשרת תקשורת עם הנהג ללא צורך באינטראקציה מילולית. המערכת מותאמת גם לאזרחים ותיקים, שהאוריינות הדיגיטלית שלהם נמוכה מקבוצות אחרות באוכלוסייה. היא מאפשרת להם לקבל מידע מיידי בתחילת ובמהלך הנסיעה, באמצעות אפליקציה פשוטה לשימוש. "מעטים הפרויקטים שבהם המנמ"ר יכול לשנות חיים לאנשים" את הפרויקט ברמת גן הטמיעו אנשי אגף מערכות המידע של העירייה. קובי נח, מנמ"ר העירייה, סיפר כי הפרויקט נמשך כשנתיים וחצי, עקב קשיים בדרך, אולם מהרגע שהוחלט שהפרויקט אמנפ יצא לפועל, הוא נמשך כתשעה חודשים בלבד. "הלידה של הפרויקט הייתה ארוכה וקשה, משום שזה מיזם עם הרבה הוצאות. הצלחנו להוזיל עלויות ולהתגבר על אתגרים בהיבט הטכנולוגי, כגון הגנת הפרטיות של הנוסעים". קובי נח, מנמ"ר עיריית רמת גן. צילום: ניב קנטור נח הוסיף כי "כמנמ"ר, אני עושה הרבה פרויקטים, אבל מעטים הפרויקטים שבהם אני אומר: יש פירות לעשייה ולעבודה בכך שאני משנה חיים לאנשים". "תחשוב על אותו אדם עיוור שיושב בתחנה, בערב, ואין מסביבו אף אחד. יש בתחנה ארבעה קווים שונים, והוא לא יודע לאיזה אוטובוס לעלות. הוא למעשה שקוף לגמרי. עם הפרויקט הזה, הנהג יודע שהוא שם. עכשיו הוא לא שקוף. זה אדיר וזו בשורה ברמה עולמית, לא רק מקומית. הלוואי שעוד ערים ברחבי הארץ יחליטו לבצע אותו. חצבנו בסלע, וזה היה החלק הקשה. עכשיו, ייקח לכל עירייה בכל קו חודשים בודדים להטמיע את המערכת", ציין נח. "צעד נוסף לנגישות בתחבורה הציבורית" ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, אמר כי "נגישות אמיתית נמדדת לא בסיסמאות, אלא ביכולת של כל תושבת ותושב להתנהל בעיר בביטחון ובעצמאות מלאה. הפיילוט בקו 67 הוא ביטוי למחויבות העמוקה שלנו להפוך את רמת גן לעיר שמובילה בחדשנות חברתית וטכנולוגית, עיר שרואה כל אדם, מקשיבה לצרכיו ופועלת לצמצום פערים הלכה למעשה. מדובר במהלך שמשלב ערכים של שוויון וכבוד יחד עם קדמה טכנולוגית". אורית בנבנישתי, מנכ"לית קבוצת תיגבור, ציינה כי "הפיילוט הזה מסמן פריצת דרך של ממש בתחום הנגשת התחבורה הציבורית לאנשים עם מוגבלויות. מדובר לא רק בפתרון טכנולוגי מתקדם, אלא בכלי משנה מציאות, שמעניק חופש, עצמאות וביטחון לאנשים שעד היום נמנעו מנסיעה בתחבורה ציבורית. אנחנו מאמינים שהצלחת הפיילוט ברמת גן תהווה קרש קפיצה למשרד התחבורה ולעיריות נוספות לאמץ את הטכנולוגיה ולשלב אותה במרחב העירוני". אופיר קרני, מנכ"ל דן, ציין כי החברה "רואה בהנגשת התחבורה הציבורית ערך יסוד ופועלת לקידום פתרונות המאפשרים עצמאות, ביטחון וחוויית נסיעה מכבדת לכל נוסע ונוסעת. הפיילוט בקו 67 של דן מהווה צעד נוסף לנגישות בתחבורה הציבורית".

הממשלה הגישה לפני ימים אחדים לעיון הציבור את תזכיר חוק הגנת הסייבר התשפ"ו – 2026, שנועד לעגן בחוק, בצורה מסודרת, את הפיקוח על הגנת הסייבר הלאומית. החוק כולל את הסמכויות הקיימות ומקנה סמכויות חדשות למערך הסייבר הלאומי, וכולל את כלי הגנת הסייבר של משרדי הממשלה, גופים ציבוריים וחברות במגזרים שונים של המשק. זהו סבב נוסף בניסיונות לחוקק חוק סייבר, שהחלו ב-2011. החקיקה נעצרה עקב ביקורת ציבורית, משברים פוליטיים, קורונה, הבחירות התכופות שהיו כאן בין 2019 ל-2021 והטלטלות שחוותה החברה הישראלית בשלוש השנים האחרונות – המשבר סביב המהפכה המשפטית, וכמובן המלחמה והמאבק להחזרת החטופים. אלא שבמיוחד לאור השנתיים האחרונות והאיומים שהבינה המלאכותית מביאה איתה, כמו גם סיבות נוספות, אין ספק שחוק סייבר הוא דבר נדרש, ויפה שעה אחת קודם. הצעת חוק שמרחיבה את סמכויות הממשלה… יותר מדי? תזכיר החוק הזה מרחיב מאוד את סמכויות הממשלה בכל מה שנוגע לפיקוח על הגנת הסייבר בכלל המשק, ולא רק במשרדי הממשלה ו/או בגופים שמוגדרים כחיוניים וכפופים ממילא למערך הסייבר. כך, למשל, הממשלה מציעה לאפשר למערך הסייבר לא רק להנחות את הארגונים בכל מה שקשור לגבי הגנה מפני מתקפות, אלא גם להכתיב להם איך לעשות את זה. בנוסף, במקרה של תקיפה על אותו ארגון, הממשלה, באמצעות המערך, תהיה רשאית לבקש ממנו כל חומר מחשב שהוא, כולל מידע על לקוחות, וכן על תצורות תשתיות המחשוב. הצעת החוק חלה גם על ספקים של פתרונות מחשוב, תשתיות תקשורת ושירותי אחסון שעובדים עם חברות אחרות, ומטילה עליהם אחריות ברורה לכשל אצלם או אצל הלקוחות שלהם. האם הצעת חוק הסייבר תעבור (או תגיע בכלל) במליאת הכנסת? צילום: llgov, ShutterStock כיום, אלא אם מדובר במשרדי הממשלה ובתשתיות לאומיות קריטיות, מערכת היחסים בין מערך הסייבר הלאומי לחברות ולארגונים במשק מבוססת על רצון טוב מצד השוק, שרואה במערך גורם מקצועי ומנחה, שמסייע מאוד. אם הצעת החוק תעבור, היא תהפוך את הרצון הטוב למסגרת רגולטורית מחייבת, עם אמצעי אכיפה וענישה – דבר שלא מקובל במדינות דמוקרטיות. בנוסף, יש יסוד סביר להניח שהיא תערער את האמון הקיים בין מערך הסייבר לגופים שהוא מנחה, ויכולות להיות לכך השלכות שיפגעו, בסופו של דבר, בנו. אמון הוא אחד הדברים הקריטיים בהגנה על מערכות מידע כה רגישות וחיוניות של חברות וארגונים, בפרט כשזה נוגע להגנת סייבר. בניסיונה להשיג "שיניים", הממשלה עלולה לעקור את הלשון – את הדיאלוג הפתוח ושיתוף המידע מרצון, שהפכו את ישראל למעצמת סייבר. רוב החברות הרלוונטיות תומכות עקרונית בחוק הגנת סייבר. כולם מבינים שהמציאות, במיוחד בשנתיים האחרונות, מחייבת חקיקה שמטילה רגולציה על ההגנה על המידע, בפרט בחברות שפעילותן משפיעה השפעה רוחבית על המדינה, ושפגיעה בהן עלולה להביא לשיתוק ונזקים. אבל לדעת אותם גורמים, לרבות בממשלה, החוק כולל גם אמצעי אכיפה מנהליים על גורמים שלא יפעלו בהתאם אליו, אם וכאשר יתקבל – וזה כבר יותר מדי. אותם גורמים מעריכים שכמו בניסיונות הקודמים לחוקק חוק סייבר, גם הפעם תהיה ביקורת מצד ספקיות ה-IT והמחשוב, וחברות ההיי-טק בכלל. אגב, חלק מהחברות שהחוק אמור לחול עליהן הן שלוחות של חברות רב לאומיות, ולא ברור כיצד האכיפה תתבצע במקרה זה. ההיסטוריה של החוק כאמור, זו אינה הפעם הראשונה שבה מוגשת הצעת חוק בנושא זה. זה עוד סיבוב בסאגה הארוכה, שלא לומר הבלתי נגמרת, ששמה "חוק הסייבר". היא החלה עוד ב-2011, כאשר הממשלה החליטה על אימוץ יסודות למדיניות סייבר לאומית. בעקבות זה הוקם מטה הקיברנטי הלאומי במשרד ראש הממשלה (שגם אז היה בנימין נתניהו), עם מיקוד בהגנת תשתיות קריטיות, כלכליות וביטחוניות. אבל כבר אז הבינו שאין כלי אכיפה וחקיקה מתאימים, והחלו לגבש את חוק הסייבר, שיאפשר לתת לממשלה סמכויות כאלה, כמו גם חובת דיווח ויכולת לדרוש מהארגונים צעדי הגנה. אם החוק יתקבל, הוא יערער את האמון הקיים בין מערך הסייבר לגופים שהוא מנחה, שהוא אחד הדברים הקריטיים בהגנה על מערכות מידע כה רגישות וחיוניות של חברות וארגונים. בניסיונה להשיג "שיניים", הממשלה עלולה לעקור את הלשון – את הדיאלוג הפתוח ושיתוף המידע מרצון, שהפכו את ישראל למעצמת סייבר לקחו עוד כמה שנים עד שגובשה הצעת חוק ראשונה בתחום הסייבר – זה קרה ב-2017. ביום האחרון של אותה השנה אף הוקם מערך הסייבר הלאומי, שאיחד את פעילויות המטה הקיברנטי וה-CERT (צוות התגובה לאירועי סייבר) הלאומי. מלאכת ניסוח הצעת החוק לקח עוד קצת זמן, והיא הוגשה לכנסת ב-2018. ההצעה זכתה לביקורת חריפה מצד החברה האזרחית, בעיקר בגלל חשש לפגיעה בפרטיות ומתן סמכויות רחבות מדי לגוף ממשלתי, ללא פיקוח שיפוטי. בין הגופים המתנגדים היו האגודה לזכויות האזרח, לשכת עורכי הדין ונציגי ענף ההיי-טק, בעיקר חברות פרטיות. אם יעבור, האם חוק הסייבר באמת יגן על ישראל? צילום: Aleksander Malivuk, ShutterStock בעקבות זאת, החקיקה לא עברה והמדינה החליטה לשנות אסטרטגיה: במקום הצעת חוק, הוחלט להשאיר את מערך הסייבר כגוף שבסמכותו להנחות רק משרדי ממשלה וגופי תשתיות קריטיות, לחזק את המערך כגוף אזרחי ולא ביטחוני, ולהסתמך על שיתופי מידע וולונטריים. באותן שנים, החוק גם נפל קורבן למשברים הפוליטיים, הקורונה ועוד. ב-2022, משרד המשפטים ומערך הסייבר גיבשו נוסח מצומצם יותר של החוק, אבל גם הפעם הוא נתקע בין הממשלה לכנסת. עכשיו, כאמור, הממשלה שוב מבקשת להביא את החוק למליאת הכנסת. גם אם בשוק טוענים שהממשלה הלכה רחוק מדי עם החוק, עדיין מדובר בנוסח מרוכך יותר לעומת הצעת החוק מ-2018 – ועדיין, יש הטוענים שמדובר בהליכה רחוק מדי. השורה התחתונה: אין ספק שמדינת ישראל זקוקה לחוק סייבר, שייתן יותר שיניים למערך הסייבר הלאומי, ויגביר את המודעות להגנה על סייבר, אבל אסור שהתוצאה שלו תהיה הגברת שליטה ממשלתית והגבלה על חופש המידע והפרטיות, ללא מנגנוני פיקוח ושקיפות. יש לקוות שהממשלה תתחשב בתגובות החברות במשק והארגונים האזרחיים, וסוף סוף, אחרי 15 שנה, תצליח להעביר חוק הגנת סייבר ראוי לשמו. לאור המשברים הפוליטיים והעובדה שמדובר בשנת בחירות, ספק אם זה יקרה.  

אפל סיימה את הרבעון השני של שנת הכספים שלה עם תוצאות מצוינות – כך עולה מהדו"חות שהחברה פרסמה בסוף השבוע. היא רשמה עליות חדות בכל הפרמטרים, כאשר הן הרווח הנקי והן ההכנסות עלו ב-16%. החברה הציגה ברבעון הכנסות של 143.8 מיליארד דולר. מתוך סכום זה, ההכנסות ממכירת מוצרים, כולל האייפונים החדשים של החברה, גדלו ב-16.1% ל-113.7 מיליארד דולר, ומכירות השירותים עלו ב-14% ל-30 מיליארד. העלייה בהכנסות של אפל נבעה במידה רבה ממכירות מכשירי ה-iPhone. בנוסף, אפל השיגה בסוף השבוע הישג חסר תקדים: מספר המכשירים שלה בעולם – לרבות ה-iPad, ה-iMac, ה-Apple Watch וכמובן ה-iPhone – חצה את ה-2.5 מיליארד. אפל סיימה את הרבעון עם רווח נקי של 42.1 מיליארד דולר – גידול של 15.9% משנה לשנה. הרווח הנקי למניה רשם עלייה של 18.33% ל-2.84 דולר. עוד ברבעון: ההוצאות הגולמיות עלו ב-12.9% ל-74.5 מיליארד דולר, הרווח הגולמי עלה ב-18.8% ל-69.2 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 48.16%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות עלו ב-19% ל-18.4 מיליארד דולר והרווח גדל ב-18.7% ל-50.9 מיליארד. חבות המס רשמה גידול חד, של 42.4%, ל-8.9 מיליארד דולר. עם פרסום הדו"חות הודיעה אפל כי היא רוכשת את הסטארט-אפ הישראלי Q.ai, שפועל בעולמות האודיו, לימוד המכונה והבינה המלאכותית. סכום הרכישה לא נמסר, אולם על פי דיווחים, הוא עומד על בין מיליארד לשני מיליארד דולר. זוהי הרכישה השנייה בגודלה בתולדותיה שאפל ביצעה. טים קוק, מנכ"ל אפל, שיש הערכות שיעזוב את תפקידו מאוחר יותר השנה, אמר עם פרסום התוצאות כי "החברה הציגה רבעון מדהים, רבעון של שבירת שיאים, עם הכנסות שיא רבעוניות, שהיו הרבה מעל לציפיות שלנו. הביקושים למכשירי ה-iPhone שברו שיאים רבעוניים, עם עליות חדות בכל האזורים הגיאוגרפיים".

סאפ סיימה את הרבעון האחרון של 2025 עם עלייה חזקה ברווח הנקי לצד גידול מתון בהכנסות – כך עולה מהדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה בסוף השבוע. במהלך שלושת חודשי הרבעון האחרון של השנה, ההכנסות של החברה הגרמנית גדלו ב-3.3% ל-9.7 מיליארד יורו. מתוך סכום זה, ההכנסות מפעילות ענן רשמו עלייה של 19.2% ל-5.6 מיליארד. הרווח הנקי צמח ב-17.33% ל-1.9 מיליארד יורו והרווח הנקי למניה – ב-15.33% ל-1.58 יורו. עוד ברבעון: ההוצאות הגולמיות של החברה הציגו עלייה של 8.5% ל-2.6 מיליארד יורו, הרווח הגולמי גדל ב-1.5% לקצת מעל שבעה מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 72.7%. כמו כן, ההוצאות התפעוליות הרבעוניות הציגו קיטון של 3.4% ל-7.1 מיליארד יורו והרווח התפעולי זינק ב-26.7% ל-2.6 מיליארד. בחישוב שנתי, ההכנסות עלו ב-7.7% ל-36.8 מיליארד יורו, והרווחיות זינקה ביותר מפי שניים – הרווח הנקי ל-7.5 מיליארד וזה התפעולי לכמעט 10 מיליארד. כריסטיאן קליין, מנכ"ל סאפ, ציין כי "היה לנו רבעון חזק בתחום הענן, עם גידול של כ-30% בהזמנות לצבר של 77 מיליארד יורו – מה שאומר שאנחנו שחקן מוביל בפעילות הענן".