סערה פרצה היום (ב') בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בדיון סיכום הקדנציה של שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל. הסיבה לכך היא שהשרה גמליאל שהתה בדיון 10 דקות בלבד – ובוועדה ראו בכך זלזול בכנסת. גמליאל החלה לתת את הדיווח השנתי על פעילות משרדה, אולם כמה דקות לתוך דבריה הודיעה שהיא נאלצת לצאת "לדיון ביטחוני דחוף". זאת, ללא הודעה מוקדמת ליו"ר הוועדה, ח"כ יאסר חוג'ריאת, ולחבריה. עובדה זו עוררה את זעמו של היו"ר, שבדרך כלל שומר על איפוק ומנהל את הדיונים בצורה מכובדת ותרבותית. ח"כ חוג'יראת אמר בכעס כי "מדובר בפגיעה בכבודה של הכנסת ובזלזול בוטה בה. הגעתה של השרה לזמן קצר בלבד נוגדת את מהות הדיווח השנתי, המעוגן בחוק ובתקנון. אלה מחייבים אותה אחת לשנה להגיע לוועדה ולתת דיווח מלא. זה זלזול בוועדה שהשרה מגיעה ל-10 דקות-רבע שעה ויוצאת. זה פשוט לא מקובל". זעם, בניגוד להרגלו. ח"כ יאסר חוג'יראת, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. צילום: דוברות הכנסת הדיון נמשך גם לאחר יציאת גמליאל, בהשתתפות הצוות הבכיר של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אבל הסערה נמשכה, כאשר המנכ"ל, עומר שכטר, התפרץ כלפי נציגי החשב הכללי במשרד האוצר. זאת, בהמשך לדיון קודם, שעסק בהקפאת תקציבים למרכזי המו"פ בפריפריה. אמנם, השרה גמליאל אמרה בדבריה הקצרים כי נמצא פתרון ביניים לנושא, אולם לאחר מכן שכטר זעם: "למה בכלל אני צריך לרוץ אחרי האוצר כדי לשחרר תקציבים עבור חוקרים? למה בכלל צריך פתרון ביניים??". הוא הוסיף כי "הפעילות שלנו היא גאווה טכנולוגית, אבל התעלמות הממשלה ממרכזי המו"פ בפריפריה מהווה סכנה קיומית למחקר בישראל". ח"כ חוג'יראת ציין כי שקל לסגור את הישיבה כמחאה על עזיבת גמליאל, אך בחר להמשיך בדיון מתוך כבוד לחוקרים ולאנשי המדע, שהגיעו מכל רחבי הארץ. עם זאת, הוא אמר כי "התפקיד שלנו, בוועדת המדע והטכנולוגיה, הוא להעלות את הנושאים הללו ולשים אותם על השולחן, ולא יכולנו לקיים את הדיון כפי שתקנון הכנסת מחייב". התגובה של גמליאל – והעובדות שמציג צוות ועדת המדע מטעמה של גמליאל נמסר כי "השרה ביקשה אמש לדחות את הדיון בשבוע ועדכנה את מרכזת הוועדה – ונאמר לה שהדיון יתקיים בכל זאת. זו החלטה שלהם. מדובר בדיון ביטחוני". בצוות ועדת המדע והטכנולוגיה הופתעו מנוסח התגובה של גמליאל, ומציגים עובדות אחרות: לטענתם, התקבלה בקשה מלשכתה להזיז את שעת הדיון היום ל-13:00, כי היא הייתה בטקס אצל נשיא המדינה – וכך היה. אמנם, ציינו, התקבלה פנייה מטעם גמליאל לדחות את הדיון בשבועיים, אבל לא היה אפשר להיענות לה, כי הכנסת יוצאת לפגרה בעוד כשבוע וחצי – "ואנחנו בטוחים שהשרה יודעת את זה".

המונדיאל כבר מזמן לא מתקיים רק על כר הדשא. כל שער, תיקול או הצלה עוברים כמעט מיד לעולם הדיגיטלי – למשחקי EA Sports FC, כולל ניתוחי נתונים ובינה מלאכותית. הגבול בין המציאות למשחק המחשב הולך ומיטשטש. ביצועים במונדיאל משפיעים על דירוגי השחקנים במשחק ועל האופן שבו מיליוני גיימרים ברחבי העולם תופסים את הכדורגלנים. כך אירוע פיזי שנמשך 90 דקות (טוב, קצת יותר) הופך בתוך זמן קצר למידע דיגיטלי שמגיע לכל בית. התהליך הזה מזכיר את רעיון התאום הדיגיטלי – יצירת ייצוג דיגיטלי של פעילות מהעולם האמיתי, שמתעדכן באופן רציף. במונדיאל, הנבחרות והשחקנים הם "המקור", ומשחק המחשב הוא אחד הייצוגים הדיגיטליים שלהם. בהיי-טק, אותו עיקרון משמש חברות רבות. מפעלים בונים תאום דיגיטלי של קווי הייצור כדי לבחון שינויים לפני שמבצעים אותם בפועל. חברות רכב מדמות התנהגות של מכוניות לפני ייצור, וחברות ענן מנתחות בזמן אמת ביצועים כדי לשפר מערכות ולחזות תקלות. אפשר לראות בכך מעגל שלם: העולם הפיזי מייצר נתונים, הטכנולוגיה מנתחת אותם והעולם הדיגיטלי מחזיר תובנות, שמשפיעות על המציאות. ולמשחקי האתמול: נורבגיה-אנת'רופיק מול ברזיל-אמזון זה היה משחק בין העולם החדש לזה היותר חדש: ברזיל-אמזון של תעשיית הענן מול נורבגיה-אנת'רופיק של מהפכת מודלי הבינה המלאכותית. ראינו משחק נוקאאוט איכותי ודו צדדי, שבו שתי הנבחרות יצרו מצבים רבים כדי להעפיל לרבע הגמר. נורבגיה-אנת'רופיק פתחה בלחץ, במצבים ובגול שנפסל כתוצאה מנבדל, וברזיל-אמזון יצאה להתקפות מסוכנות, ו-"הענישה" בכל פעם שנפתחה לה הזדמנות. השוער הנורבגי אוריאן נילנד היה גיבור המשחק. הוא שיחק כאילו הוא מיתוס – המודל העוצמתי ביותר של אנת'רופיק, עם קריאת משחק מושלמת, עצירת פנדל של ברונו גימאראייש ועוד שורת הצלות גדולות, שהובילו את הנבחרת שלו לניצחון. שוער נורבגיה, אוריאן נילנד. צילום: ShutterStock בחוד היה ארלינג האלנד, שהוא ההתגלמות של מודל אחר של אנת'רופיק, Claude Sonnet – חד, יעיל וקטלני. הוא כבש פעמיים – בפעם הראשונה בנגיחה אדירה ובפעם השנייה בבעיטה מדויקת מחוץ לרחבה – והכריע את ההתמודדות. מדובר בשחקן שאני ממש מעריץ: הוא צנוע, חכם (תראו את מסלול הקריירה שלו, כיצד הבשיל להיות הכוכב שהוא) ובעיקר יעיל. הוא לא מנסה לקחת את המשחק עליו, לא מחפש את הכדור אלא רק את העקיצה והיעילות, ומהצד השני רואים אותו חוזר להגנה ועוזר במה שהוא יכול גם שם. מנגד, ויניסיוס ג'וניור הברזילאי היה כמו Amazon Nova Pro – מודל בינה מלאכותית יצירתי, שיודע לייצר מהלכים גם תחת לחץ. הוא שוב ושוב פרץ, סידר מצבים לחבריו והוביל את ההתקפה הברזילאית, אך נילנד עמד בכל האתגרים. גימאראייש, שאפשר לדמות אותו ל-Amazon Bedrock, היה התשתית שעליה נבנו התקפות ברזיל-אמזון, אך הוא החמיץ פנדל – מה שהפך אותו לגיבור הטרגי של המשחק. הברזילאים-אמזונים לא ניצלו את יתרון התשתיות בענן שלהם מול הצמד של האלנד, ורק עמוק בתוספת הזמן הצליח ניימאר לצמק מהנקודה הלבנה. זה לא הספיק כדי למנוע מברזיל-אמזון הדחה היסטורית בשלב כה מוקדם במונדיאל, מבחינתה. במשחק הזה, השילוב בין נילנד-מיתוס בשער להאלנד-Sonnet בהתקפה גבר על היצירתיות של וניסיוס-Nova Pro ועל התשתית של גימארייאש-Bedrock. זה היה ערב שבו איכות הביצוע ויכולת הסיום הכריעו, ונורבגיה-אנת'רופיק עשתה היסטוריה ובפעם הראשונה בתולדותיה העפילה לרבע גמר המונדיאל, תוך שהיא שומרת על המאזן שלה מול ברזיל-אמזון, שעדיין לא ניצחה אותה. יש כבר מי שמתחילים לחשוב על נורבגיה-אנת'רופיק כיריבה אפשרית לצרפת-OpenAI בגמר. אם זה יקרה, נראה קרב ענקים בין ענקיות מודלי ה-GenAI. ואולי ההיסטוריה תחזור על עצמה, כאשר נורבגיה, שהפסידה בשלב המוקדמות לצרפת, תנצח אותה בגמר, כמו שגרמניה, שהפסידה להונגריה ב-1954 בשלבים המוקדמים, ניצחה אותה בהפתעה הגדולה ביותר שהייתה בגמר המונדיאל אי פעם. אנגליה-יבמ מול מקסיקו-BMC השני מבין משחקי האתמול בשמינית הגמר היה קרב איתנים בין שתי חבורת שהיו פעם המלכות של עולם המיינפריים: יבמ, יצרנית מחשב הלגאסי הענק, ו-BMC, יצרנית פתרונות ניהול התשתיות שלו. המשחק הבטיח רבות – וקיים, ויש אומרים שזה המשחק הטוב ביותר שהיה עד היום במונדיאל. אנגליה-יבמ השלימה ניצחון 2:3 על מקסיקו-BMC בשמינית הגמר, במשחק שהיה לא פחות מהירואי. 40 שנה אחרי שבאותו אצטדיון, האצטקה במקסיקו סיטי, אנגליה הודחה על ידי ארגנטינה הדחה כואבת ברבע גמר המונדיאל עקב שער לא חוקי של מראדונה (שער "יד האלוהים" המפורסם), האנגלים הוכיחו שהפעם, האופי היה זה שניצח. גם במשחק הזה הייתה הרגשה שהשופט ניסה לקחת לקבוצות את הצדק, אבל הפעם היה את ה-VAR, שידע לתקן את מה שהוא עלול היה לקלקל, וקבע כרטיס אדום ופנדל מוצדקים לרעת המקסיקנים-BMCים. שחקן אדיר. הארי קיין. צילום: BigStock הארי קיין, ה-Watsonx של יבמ והמלך של נבחרת שלושת האריות, בישל את אחד משערי השדה שנבחרתו כבשה, הכניס פנדל – אבל גם גרם לפנדל לטובת היריבה מארץ הסומבררו. ג'וד בלינגהאם כבש צמד ופרץ בראשונה את השער של נבחרת מקסיקו בטורניר הזה. בסיום המשחק, אחרי המאמץ האדיר שעשה, הוא קרס מהרגליים. מקסיקו-BMC לא ויתרה ושלחה את Control-M שלה לצמק – הן בדקה ה-42 ל-1:2 והן בדקה ה-69 לתוצאה הסופית, 2:3. בשלבים האלה של המשחק, אנגליה-יבמ עברה למצב IBM QRadar – זיהוי איומים, משמעת הגנתית וניהול סיכונים, והתבצרה בקרב שהזכיר ברוחו את גבורת קרב אלמו. אלא שכאן, המבצר לא נפל. השוער האנגלי, פיקפורד, סיפק תצוגת ענק, כאילו הפעיל את IBM Storage Defender. מנגד, BMC Helix ניסתה לנהל את המשבר, אך בפעם הראשונה בטורניר מקסיקו גם ספגה שערים וגם הפסידה – ובראשונה אי פעם באצטקה. בסיום נראתה על המסך אישה מקסיקנית מבוגרת בוכה – תמונה שהמחישה את גודל האכזבה של מקסיקו-BMC, בעוד שאנגליה-יבמ חוגגת עלייה לרבע הגמר, שם היא תפגוש-אנת'רופיק, וקיין את האלנד.

אואזיס טכנולוגיות הישראלית בנתה באחרונה מפעל AI ענק – הראשון באפריקה – מבוסס אנבידיה. המפעל הוקם בקייפטאון שבדרום אפריקה, עבור קאסבה טכנולוגיות (Cassava Technologies). הפרויקט החל באוגוסט 2025, הסתיים במרץ השנה ובאחרונה עלה לייצור, ולקוחות עושים בו שימוש. היקפו הכספי של הפרויקט, שכלל בנייה של כלל מערכי ה-IT והתקשורת, לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בענף העריכו אותו במאות מיליוני שקלים. קאסבה טכנולוגיות היא קבוצת טכנולוגיה גלובלית אפריקנית, שמספקת תשתיות דיגיטליות, שירותי ענן, בינה מלאכותית, דאטה סנטרים, תקשורת וסייבר באמצעות חברות הבת שלה. הקבוצה פועלת ב-94 מדינות באפריקה, במזרח התיכון, באמריקה הלטינית ובארצות הברית. מפעל הבינה המלאכותית ממוקם בחוות השרתים Africa Data Centres (ADC) של קסאבה בדרום אפריקה. המפעל מנצל את רשת הסיבים האופטיים הפאן-אפריקנית המהירה ובעלת השיהוי הנמוך. בשל כך, קסאבה מציעה, ותציע, ללקוחות AIaaS – בינה מלאכותית כשירות. המפעל מבוסס על ארכיטקטורת NVIDIA Cloud Partner (NCP). הוא כולל, בשלב הראשון, כ-2,000 מעבדים של ענקית הבינה המלאכותית מסוג H200, ומשלב טכנולוגיות נוספות. הארכיטקטורה תוכננה מראש כך שתאפשר הרחבה משמעותית של קיבולת המחשוב בשלבים הבאים, בהתאם לתוכניות הפיתוח של קסאבה ולביקוש הגובר לשירותי AI. אואזיס הובילה את הפרויקט בהיבט ההנדסי, לרבות תהליכי התכנון, לאחריהם האינטגרציה, הארכיטקטורה, שילוב שכבות המחשוב, הרשת, האחסון והתזמור, ביצוע בדיקות הקבלה, בדיקות הביצועים והמעבר המלא לסביבת ייצור. "אחד ממיזמי ה-AI המשמעותיים באפריקה" המפעל מספק שירותי AI Cloud, אימון מודלי שפה גדולים (LLMs), שירותי היסק, עומסי HPC (מחשוב ביצועים גבוהים) ושירותי GPU כשירות (GPU-as-a-Service) – עבור ארגונים, גופי מחקר ולקוחות עסקיים. גורם בענף אמר לאנשים ומחשבים כי "מדובר באחד ממיזמי תשתיות הבינה המלאכותית המשמעותיים שבוצעו באפריקה בשנים האחרונות". לצד פלטפורמת AI, רשתות InfiniBand ואת'רנט עתירות ביצועים של אנבידיה, מומחי אואזיס הטמיעו במפעל כמה טכנולוגיות נוספות: מערכת אחסון מקבילי של WEKA לעומסי AI ו-HPC; פלטפורמת תזמור לניהול סביבות קוברנטיס ותשתיות AI של רפאיי סיסטמס; שרתי AI עתירי ביצועים של HPE; ותשתיות תקשורת דאטה סנטר של אריסטה. מומחי אואזיס הסבירו כי "שילוב כלל הטכנולוגיות מאפשר הפעלת סביבת AI מודרנית, סקיילבילית ובעלת זמינות גבוהה, שמותאמת לעומסי עבודה מתקדמים ולתמיכה בצמיחה עתידית". הפרויקט נערך בשיתוף צוותי קסאבה AI והשותפים הטכנולוגיים, וכלל פיתוח תהליכי אוטומציה, הקמת יכולות ניטור ותפעול, הכנת נהלי עבודה והשלמת הפעילויות עד להפעלה מסחרית של המתקן. אנשי אואזיס ממשיכים ללוות את הפרויקט גם לאחר העלייה לאוויר, ותומכים בתהליכי התחזוקה, האופטימיזציה והרחבת הפלטפורמה. לפי אואזיס, "המשך הליווי ההנדסי הוא חלק בלתי נפרד מהפרויקט, ומטרתו להבטיח רציפות תפעולית, זמינות גבוהה והיערכות לשלבי ההתרחבות העתידיים של סביבת ה-AI". עוד עונה המפעל לדרישת לקוחות לאימון בינה מלאכותית תוך שמירה על ריבונות הנתונים בגבולות היבשת. עמוס רוזנבוים, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אואזיס. צילום: אינגה אבשלום שיליאן "אחד האתגרים ההנדסיים המורכבים בעולם תשתיות ה-IT" לדברי עמוס רוזנבוים, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אואזיס, "הקמת מפעל AI בסדר גודל שכזה היא אחד האתגרים ההנדסיים המורכבים ביותר בעולם תשתיות ה-IT. שילוב נכון של תשתיות מחשוב, רשת, אחסון, תזמור ואוטומציה, לצד עבודה משותפת עם כלל ספקיות ה-IT השותפות למיזם, אפשרו לנו להביא את המערכת לעלייה מוצלחת לאוויר ולעמוד ביעדי הפרויקט". תומר שרון, מנכ"ל אואזיס, ציין כי "השלמת הפרויקט מסמלת אבן דרך משמעותית עבור קסאבה AI, במסגרת השקעתה ארוכת הטווח בהקמת תשתיות בינה מלאכותית מתקדמות. אנחנו ממשיכים ללוות את הפרויקט גם לאחר העלייה לאוויר, באמצעות שירותי מומחה הנדסיים".

"כשהייתי נערה בתיכון, רוב זמני הפנוי הוקדש לתנועת הנוער. אבל גם השתתפתי בקורס של 'נוער שוחר מדע' ולמדתי תכנות. בכיתה י"ב היו 20 בני נוער: אני, אחת משתי בנות – ו-18 בנים. כל הבנים נרשמו לעתודה. בדקתי מה ללמוד, התלהבתי ונרשמתי ללימודי מתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. חייבים לשנות את היחס בין הנערים והנערות שפונים ללימודי מדעים, אסור להפסיד את ההון האנושי המשובח והאיכותי שקיים אצל מחצית מהאוכלוסייה", כך אמרה ד"ר דורית דור, מנהלת-שותפה ומייסדת קרן ההון סיכון Qbeat Ventures. ד"ר דור, לשעבר סמנכל"ית הטכנולוגיות של צ'ק פוינט, דיברה ב-BUILD THE FUTURE, הכנס השנתי של עמותת אליסקוד. הכנס התקיים אתמול (א') באולם סמולארש באוניברסיטת תל אביב, בהשתתפות מאות ילדות ונערות המתעניינות במתמטיקה ובמדעי המחשב, ועסק בשאלה כיצד מכשירים את הדור הבא לעולם עבודה שמשתנה במהירות בעידן ה-AI. אליסקוד מגדלת, מחברת ומקדמת ילדות, נערות ונשים לעולם הטכנולוגיה מבית הספר היסודי ובמהלך הקריירה שלהן. לאחר הלימודים שירתה דור ביחידה 8200 בתפקיד טכנולוגי-מתמטי כראשת מדור. ב-1993, בגיל 26, בצבא, זכתה בפרס ביטחון ישראל. במהלך השירות היא סיימה לימודי תואר שני בהצטיינות יתרה ועשתה דוקטורט במדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, בנושא סיבוכיות של אלגוריתמים. ב-1995 פרשה מצה"ל בדרגת רס"ן. "מיד לאחר הצבא", אמרה, "התחלתי לעבוד בצ'ק פוינט, שהייתה סטארט-אפ בתחילת הדרך, עם 20 עובדים. ניהלתי את מערך הפיתוח והטכנולוגיה, ועם השנים עסקתי גם בניהול מוצרים, פיתוח עסקי, רכישות ומיזוגים וכן כמה חטיבות עסקיות חדשניות. ניהלתי יותר מ-1,500 עובדים". ד"ר דור השתתפה בוועידות של הפורום הכלכלי העולמי, שם היא גם הייתה חברה בוועדה המקדמת את אבטחת הסייבר העולמית. בשנים 2016-2022 הייתה חברת דירקטוריון ב-She Codes, המעודד שילוב נשים בתעשיית ההיי-טק. אשתקד פרשה מתפקידה כסמנכ"לית הטכנולוגיות של ענקית הגנת הסייבר הישראלית. ד"ר דור ושותפתה, מיה נצר, הקימו את Qbeat Ventures, קרן הון סיכון המתמחה בהשקעה בסטארט-אפים בתחום טכנולוגיות הקוואנטים. "לאורך שנות השירות שלי בצבא ובתעשייה", אמרה, "היו מעט מאוד בנות בתחום המחקרי-טכנולוגי. חוסר שוויון זה הורגש בעיקר בליבת העיסוק בסייבר. עם השנים חדרה בי ההכרה שהמצב אינו תקין – אין תמהיל נכון בין המינים בעולם הטכנולוגיה". "פעלתי לקדם את צמצום הפער", הסבירה ד"ר דור. "הקמנו תוכנית מנטוריות לנשים בצ'ק פוינט. כחברת הנהלה של She Codes, פעלנו לקידום נשים בהיי-טק. עשינו זאת גם עם נשים מבוגרות שחיפשו הסבה מקצועית לעולם התכנות". ארוכה הדרך לשוויון "חשוב שענף ההיי-טק יכיל 50% נשים", אמרה, "זה כוח מאוד חזק, המחזק גם את החברות המעסיקות אותן. לנערות והנשים, זו הזדמנות לקריירה מעולה, בשילוב התפתחות אישית ומקצועית. לצערנו, המגמה לשילוב יותר נשים לא מתרחשת באופן טבעי. לכן חשוב שיהיו ארגונים כמו אליס קוד שיתמכו בנושא. צריך לשלב כוחות בתחום קידום נשים בין המגזר האקדמי, הביטחוני והפרטי – על מנת לייצר מצב של Win-Win". "עצתי לנשים צעירות ולנערות", סיכמה ד"ר דור, "היא לעשות את הדברים שאתן אוהבות ויכולות להצליח בהם. חשוב להרחיב את מעגל ההתנסויות בעולם הטכנולוגי, שמשתנה כל הזמן. חפשו טכנולוגיות חדשות שמדברות אליכם, שעושות לכן ברק וניצוץ בעיניים. עשו דברים חדשים, התחילו מדברים שאתן אוהבות. ההצלחה תגיע עם הזמן".   נסטסיה אוצ'קובסקי, המייסדת ומנכ"לית אליסקוד, אמרה בפתח האירוע כי "אין דבר מרגש יותר מלהביט על האולם הזה, ולראות קהילה: דור של מהנדסות, של יוצרות. בשנים האחרונות הבוגרות שלנו נכנסות לעולם העבודה, משתלבות בתעשייה ותופסות את מקומן". אליסקוד, אמרה, "היא הרבה מעבר לתוכנית לימוד. זו קהילה טכנולוגית. מקצועית, שבונה את דור העתיד של הנשים בטכנולוגיה". "הרבה נשים ואנשים אישרו לזה לקרות, יום אחרי יום, כבר עשור", אמרה אוצ'קובסקי, "ראשית, גבי מרום ז"ל שהובילה את הדרך, הניחה את היסודות, ותמיד תהיה חלק בלתי נפרד מהלב של אליסקוד. תודה נוספת לכל מי שכבר הודו לו הערב, הצוות, השותפים, האנשים שבחרו להיות חלק מהדרך שלנו: אתם.ן לא תומכים מהצד, אלא הסיבה שאנחנו עדיין כאן, עשור אחרי". "אני מודה לאלו שבזכותן אנחנו כאן, שהקמנו את אליסקוד כדי ללמד אותן", סיכמה אוצ'קובסקי, "האמת היא, שהן מלמדות אותנו – אומץ, סקרנות ונחישות. הן מזכירות לנו, שוב ושוב, למה כל זה חשוב. כי העתיד לא מחכה שמישהו יבנה אותו בשבילנו – העתיד נבנה על ידי מי שמעזות ליצור אותו, קהילת אליסקוד. החניכות שלנו".

ישראל ממשיכה להציג שיעור נמוך של חברות מגייסות הון שבהן לפחות אחת מהמייסדים היא אישה, בהשוואה לארצות הברית ולאירופה. כך עולה מהדו"ח החצי-שנתי החדש בנושא יזמות נשית בהיי-טק הישראלי שמפרסמת היום (ג') RISE IL. הדו"ח מבוסס על נתוני המחצית הראשונה של 2026 ומציג את תמונת המצב העדכנית של יזמות נשית בקרב חברות ישראליות שגייסו הון, לצד השוואה לארצות הברית ולאירופה בנוסף, רק כ-4.5% מהאנג'לים שהשקיעו בחברות ישראליות במחצית הראשונה של 2026 היו נשים. לפי הדו"ח, גם בארצות הברית ובאירופה נמשכת בשנים האחרונות ירידה מתונה בשיעור היזמות הנשית – אך ישראל עדיין נמצאת מאחור בכל המדדים שנבחנו. עוד מעיד הדו"ח, כי ב-52% מהחברות שבהן יש לפחות מייסדת אחת, אישה משמשת גם כמנכ"לית, ובכרבע מהחברות הללו אישה משמשת כמנהלת טכנולוגיות ראשית (CTO). רק כ-4.5% מהאנג'לים שהשקיעו בחברות ישראליות במחצית הראשונה של 2026 היו נשים. תחום מדעי החיים מוביל בשיעור החברות עם מייסדות, בעוד שתחום התוכנה מוביל במספר המוחלט של חברות כאלה. בינה מלאכותית הדו"ח מצביע גם על הסבר אפשרי למגמת הירידה: העלייה בהשקעות בתחומי הבינה המלאכותית והחומרה – תחומים שבהם שיעור הנשים נמוך יחסית – לצד ריכוז הולך וגובר של ההשקעות במספר קטן של חברות ויזמים מנוסים. הדו"ח כולל גם שורת המלצות למדיניות, ובהן הגדלת מספר השותפות בקרנות הון סיכון, חיזוק קהילות של יזמות ומשקיעות, עידוד השתלבות נשים במסלולי יזמות באקדמיה והרחבת השתתפותן של נערות במסלולי AI, הנדסה ומקצועות טכנולוגיים כבר מגיל צעיר. דני בירן, RIZE IL. צילום: אלקטרה דני בירן, מחבר הדו"ח, מציין: הנתונים מראים שכאשר נשים מקימות סטארט-אפים, הן מצליחות להוביל אותם. האתגר אינו ביכולת הניהול – אלא במספר הנשים שמגיעות מלכתחילה למסלול היזמות. עבור ישראל זו אינה רק סוגיה של שוויון הזדמנויות, אלא גם של צמיחה כלכלית ושל שמירה על היתרון התחרותי של תעשיית ההייטק".    

מיקרוסופט (Microsoft) מקצצת 4,800 משרות לטובת מימון תשתיות בינה מלאכותית. השינוי הארגוני הנוכחי ממוקד בעיקר בחטיבת המכירות, בשירותי הייעוץ ובמחלקת הגיימינג של ה-Xbox.  הצעד משקף מגמה רחבה בתעשייה של הסטת תקציבי עתק לטכנולוגיות חדשות. ענקית התוכנה והמחשוב מצטרפת, שוב, למגמת הפיטורים המסיביים ששוטפת את שוק ההיי-טק העולמי. רק בשנה החולפת, קוצצו כ-120,000 משרות טכנולוגיות בתעשייה, כאשר חברות טק ענקיות כמו אמזון (Amazon) ו-מטא (Meta) (שקיצצה כ-8,000 משרות לאחרונה), לצד חברות כמו סנאפ (Snap) ו-אינטואיט (Intuit), הובילו מהלכים דומים. הסיבה המרכזית שחוזרת על עצמה בגלי הפיטורים הללו היא הצורך הדוחק בפינוי משאבים ומימון פיתוח תשתיות AI. כדי לתמוך בתחום זה, מיקרוסופט מתכננת הוצאות הון חסרות תקדים של כ-190 מיליארד דולר. גיל לוריא, אנליסט מחברת D.A. Davidson, הסביר לסוכנות הידיעות רויטרס (Reuters) את המניע הכלכלי שעומד מאחורי המהלך: "מיקרוסופט מצמצמת את כוח האדם שלה, כדי לשלם על השקעותיה בבינה מלאכותית. באמצעות שמירה על מצבת עובדים נמוכה, היא הצליחה להאיץ את צמיחת ההכנסות תוך שמירה על אותם שולי רווח". אמי קולמן, מנהלת משאבי האנוש הראשית של החברה, כתבה לעובדים כי "העסק שלנו משתנה מכיוון שהעולם סביבו משתנה". קולמן ביקשה להבהיר שהעובדים אינם מוחלפים על ידי תוכנות, אך הודתה במציאות החדשה: "התפקידים המבוטלים היום אינם מוחלפים בבינה מלאכותית. יחד עם זאת, מה שנכון הוא שהיא משנה את הדרך שבה העבודה מתבצעת". MICROSOFT JUST MADE IT OFFICIAL. 4,800 JOBS GONE, AND XBOX TAKES THE BIGGEST GAMING LAYOFF EVER ANNOUNCED. Here is everything going on today. The cuts: 4,800 people, 2.1% of the company. Xbox absorbs 3,200 of them, with 1,600 walked out on day one. That breaks the record for a… pic.twitter.com/DEfshqZmc6 — LayoffHedge (@LayoffAI) July 6, 2026 "העסק שלנו כיום אינו בריא" בראד סמית', נשיא מיקרוסופט. צילום: יח"צ נשיא מיקרוסופט, בראד סמית', ציין בראיון לגוף התקשורת GeekWire: "מיקרוסופט יכולה להיות מעסיקה חזקה רק אם יש לה עסק מצליח. עלינו להסתגל לשינויים". סמית' הוסיף כי עולם פיתוח התוכנה עובר את השינוי הגדול ביותר שלו מזה חמישים שנה; התהליך דורש פחות זמן קידוד מבעבר, אך במקביל מעלה את הצורך באנשי מקצוע שיעבדו ישירות מול לקוחות. ואכן, כפי שדיווחנו באחרונה, החברה מקימה מיזם חדש בשם פרונטיר קומפני (Frontier Company) בעלות של 2.5 מיליארד דולר, שנועד להטמיע אלפי מהנדסים בתוך ארגונים, כדי לעזור להם לאמץ טכנולוגיות מתקדמות. בגזרת ה-Xbox מדובר בטלטלה של ממש. החטיבה סובלת מירידה של 33% במכירות החומרה ופועלת בשולי רווח נמוכים פי שלושה עד עשרה מהמתחרות. במסגרת המהלך, כ-1,600 עובדי גיימינג יפוטרו כעת באופן מיידי, כשהצפי הוא לקיצוץ של כ-3,200 משרות סך הכל (כ-20% מכוח האדם של החטיבה) ולצמצום שכבות ההנהלה המנופחות מ-14 ל-חמישה בכירים בלבד. בנוסף, הוחלט כי ארבעה אולפני פיתוח משחקים, בהם Double Fine ו-Compulsion Games, יופרדו מהחברה ויהפכו לעצמאיים. מנכ"לית Xbox החדשה, אשה שארמה, כתבה במסר נוקב לעובדים: "העסק שלנו כיום אינו בריא". לדבריה, בעוד שהחברה השקיעה מעל ל-20 מיליארד דולר בתחום בשנים האחרונות (ללא רכישת אקטיביז'ן בליזארד), ההכנסות השנתיות צנחו בכחצי מיליארד דולר.  שארמה חשפה גם נתון כואב לפיו החברה הפסידה 64 סנט על כל דולר שהושקע באולפנים עצמאיים בשנה טיפוסית. למרות זאת, שארמה ניסתה לשדר אופטימיות לגבי המשך הדרך באומרה כי: "השינויים הללו עוסקים בעתיד גדול יותר עבור Xbox, לא קטן יותר".

חטיבת ה-SAP (סאפ) של קבוצת וואן טכנולוגיות (ONE) השלימה פרויקט טרנספורמציה אסטרטגי להטמעת מערכת ליבה עסקית מבוססת SAP בארגון הג'וינט (JDC). הפרויקט התבסס על מעבר מלא ממערכת ECC ותיקה לסביבת SAP S/4HANA RISE, לצד מימוש מערכת GROUP REPORTING לאיחוד דו"חות, שהחליפה מערכת קודמת שנתנה מענה חלקי. הג'וינט – הארגון היהודי ההומניטרי הגדול בעולם – פועל ב-70 מדינות ומעניק רשת ביטחון ליהודים במצוקה, מחזק ובונה קהילות יהודיות, ומספק סיוע בעת משבר ואסון. בישראל פועל הארגון כמרכז הפיתוח החברתי הלאומי להתמודדות עם אתגרים חברתיים-כלכליים בוערים. הארגון החליט לצאת לתהליך טרנספורמציה רחב היקף, במטרה לחדש את תשתיות ה-ERP, לייעל תהליכי עבודה רוחביים ולהטמיע יכולות חדשניות שיתמכו בצמיחה גם בשנים הבאות. קבוצת וואן טכנולוגיות, המובילה ביישום פתרונות SAP בישראל, נבחרה להוביל את הפרויקט מקצה לקצה. השלמת הפרויקט – בתוך עשרה חודשים בלבד הפרויקט יצא לדרך באוגוסט הקודם ועלה לאוויר לאחרונה, לאחר עשרה חודשים בלבד, תוך עמידה בלו"ז הנגזר מדרישות רגולציה. למימוש מטרות הפרויקט נבחרה SAP S/4HANA RISE כפלטפורמה יציבה וגמישה, המאפשרת ביצועים גבוהים ומוכנות להטמעת יכולות חדשניות בעתיד. בהובלת וואן טכנולוגיות, בוצע מעבר מבוקר לפלטפורמה החדשה, באופן שהבטיח רציפות עסקית מלאה תוך צמצום סיכונים.  הפרויקט בוצע תוך עבודה צמודה עם צוותי הג'וינט, בשקיפות מלאה ומתוך גישה פרקטית שמאפיינת את וואן טכנולוגיות, ליישם פתרונות מדויקים ללא רעש ותוך מיקוד בתוצאה העסקית. מערכת ה-SAP הותאמה לתהליכי הליבה של JDC, כולל תשתית ליישום עתידי של חוויית משתמש מודרנית באמצעות SAP Fiori, שיפור היעילות, קיצור זמני עבודה והפחתת עומס תפעולי. בנוסף לכך, נבנתה תשתית מערכתית תומכת AI, המאפשרת לג'וינט להמשיך ולהטמיע יכולות חכמות בשלבים הבאים. בעקבות העלייה המוצלחת לאוויר, המעבר ל-SAP S/4HANA RISE יוצר עבור הג'וינט תשתית אסטרטגית לניהול חכם ומדויק יותר של התהליכים בארגון. המעבר למודל ענן מנוהל מאפשר לג'וינט לצמצם מורכבות תפעולית, ולקבל נראות מלאה של נתוני הארגון בזמן אמת, מה שתורם לקבלת החלטות עסקיות מבוססות דאטה. זאת, לצד יכולת התרחבות מהירה וגמישה כארגון גלובלי, ומוכנות לעולמות AI וחדשנות עתידית על גבי פלטפורמה מודרנית ומאובטחת.  אוהד הוניג, CIO, ארגון הג'וינט: "השקה מוצלחת של SAP S/4HANA RISE דורשת שילוב של חדשנות עם אמינות תפעולית, וזה בדיוק מה שהשגנו ביחד עם וואן טכנולוגיות. הצלחנו לעבור לפלטפורמה מודרנית, יציבה ומוכנה ל-AI, תוך שמירה מלאה על הפעילות העסקית השוטפת. זהו הישג ארגוני משמעותי שמוכיח מה אפשר להשיג כשניהול וביצוע מקצועיים מתחברים לשותפות אמיתית". עמית טל, סמנכ"ל בקבוצת וואן טכנולוגיות: "אנו מברכים את הג'וינט על העלייה לאוויר המוצלחת של פרויקט ההגירה לענן של מערכת ה-ERP שלה. אנו בטוחים שהתשתית החדשה SAP S/4HANA RISE תאפשר לארגון לצמוח ולהמשיך להשיג את מטרותיו בצורה יעילה, נוחה ושקופה בעידן ה-AI. אנו מודים לארגון הג'וינט על האמון ועל השותפות ההדוקה".

מתחילת 2022 ועד נובמבר של אותה שנה, כש-ChatGPT הושק, שיעור דורשי העבודה בהיי-טק עמד על כ-4% מכלל דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה. מאז, שיעורם כמעט ושולש: לאורך התקופה שלאחר השקת ChatGPT עומד שיעורם על כ-9%, וכיום מגיע לכ-11% מכלל דורשי העבודה; כך לפי דו"ח חדש של שירות התעסוקה, שבחן את שוק העבודה בענף ההיי-טק בין 2019-2026. הדו"ח מצביע על שינוי משמעותי במאפייני שוק העבודה בענף: אף שהעלייה במספר דורשי העבודה בהיי-טק החלה עוד לפני השקת ChatGPT, נמצא מתאם גבוה בין התרחבות השימוש בבינה המלאכותית לבין המשך העלייה במספר דורשי העבודה בענף.  הדו"ח מעלה כמה שינויים בולטים. האחד – לא רק ג'וניורים, גם עובדים ותיקים מצטרפים למעגל דורשי העבודה. כיום, העלייה החדה ביותר נרשמת דווקא בקרב עובדים ותיקים ובעלי ניסיון. מאז 2023 גדל מספר דורשי העבודה בעלי יותר משמונה שנות ניסיון בכ-181%, לעומת עלייה של כ-43% בלבד בקרב עובדים בעלי 0-4 שנות ניסיון. לפי הדו"ח, ההשפעה בולטת במיוחד במקצועות החשופים יותר לשימושי AI ובפרט בקרב עובדי תוכנה. מחצית מדורשי העבודה בענף – נכון למאי 2026 – הם עובדי תוכנה. "הנתונים מלמדים על קשר, לפחות מתאמי, לשימוש ב-AI ובעיקר בקרב עובדי תוכנה", נמסר. מספר דורשי העבודה שהם עובדי תוכנה במקצועות בעלי חשיפה גבוהה ל-AI גדל מאז 2022 בכ-18%, בעוד שבקרב יתר מקצועות ההיי-טק, בעלי חשיפה גבוהה ל-AI, העלייה הסתכמה בכ-3% בלבד, ובקצב משתנה.  שירות התעסוקה חוזה כי היקף דורשי העבודה בהיי-טק צפוי להמשיך לעלות בחודשי הקיץ ולהגיע לשיא נוסף, לפני התמתנות אפשרית לקראת סוף השנה.  ממצאי הדו"ח, נמסר, "מצביעים ששוק ההיי-טק נכנס לשלב חדש של התאמות, בו ההתפתחויות הטכנולוגיות, ובראשן הבינה המלאכותית, משנות את מבנה הביקוש לעובדים ואת מאפייני התעסוקה בענף".  עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה. צילום: ניב קנטור ענף ההיי-טק, תמונת מצב  במהלך 2025 עמד מספר העובדים הממוצע בהיי-טק על כ-404 אלף, נתון הרחוק מהמגמה החזויה לנוכח קצב העלייה שנרשם בשנים 2012-2023. בעשור שקדם ל-2023 מספר העובדים בענף הכפיל עצמו בכ-1.9 ועלה מ-213 אלף ב-2012 לכ-396 אלף ב-2023. אולם אז נעצרה מגמת העלייה ואף נרשמה ירידה במהלך 2024 (כ-391 אלף) כשלאחריה התחדשה עלייה מסוימת ב-2025. "מדובר בהאטה בקצב הגיוס ובבלימת העלייה העקבית", נמסר.  לפי שירות התעסוקה, "היקף דורשי העבודה בתחומי ההיי-טק הרשומים בשירות מצוי במגמת עלייה עקבית הנמשכת עד היום, אף כי התמתנה במידת מה באחרונה. להוציא אירועי החירום בשנים האחרונות, בהם גם מספר דורשי העבודה בהיי-טק עלה משמעותית, במאי האחרון האמיר מספר דורשי העבודה בהיי-טק לשיאו ההיסטורי ועמד על כ-16.3 אלף. בהשוואה ל-2019, מספר דורשי העבודה בהיי-טק הממוצע כיום הוא כ-פי שניים ממספרם ב-2019 (7.7 אלף). בדומה, גם השיעור שמהווים דורשי העבודה בהיי-טק מכלל דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה, האמיר בערך פי שניים (פרט לאירועי חירום, בהם ירד שיעורם) ועומד כיום על כ-11%, לעומת כ-5.78% ב-2019".  מספר דורשי העבודה בהיי-טק בקרב עובדי תוכנה בעלי חשיפה גבוהה בעבודתם ל-AI עלה ב-18% בשנים 2022-2026, בעוד שבקרב עובדי היי-טק, בעלי חשיפה גבוהה ל-AI שאינם עובדי תוכנה – נרשמה עלייה של 3% בלבד. בתוכם, מספר דורשי העבודה שהם עובדי תוכנה עלה בהיקפים המשמעותיים ביותר. אף שהעלייה החלה קודם לכניסת ה-AI בכל זאת היא מתואמת איתה. כך, ככל שגוברת כניסת ה-AI לשוק העבודה, עולה מספר דורשי העבודה בהיי-טק וגם השיעור שהם מהווים מכלל דורשי העבודה".  "בעידן של בינה מלאכותית כולם מוכרחים לעבור Scaling Up" עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, אמרה כי "בשוק המשתנה, עלינו להיות כל העת עם יד על הדופק: לזהות את המגמות בזמן, להיערך אליהן ולהוביל את פיתוח ההון האנושי של ישראל. כבר היום, אנחנו מפתחים מענים שיסייעו לעובדים לבצע קפיצת מדרגה מקצועית ולהשתלב מחדש במוקדי הצמיחה של הכלכלה הישראלית". עו"ד משש הוסיפה כי "בין היתר, אנחנו פועלים לשילוב דורשי עבודה בהיי-טק כעובדי טק, בענפים שאינם טכנולוגיים. התמורה מכך כפולה – לא רק לדורשי העבודה עצמם אלא למשק הישראלי כולו, כי בעידן של בינה מלאכותית כולם מוכרחים לעבור Scaling Up".  לדברי משש, "שוק העבודה בהיי-טק נמצא בעיצומו של שינוי עמוק. AI, לצד תמורות כלכליות ומבניות בענף, משנים את הביקוש למיומנויות ואת דפוסי התעסוקה, ואנו כבר מזהים שהשינויים אינם נוגעים רק לעובדים בתחילת דרכם, אלא גם לעובדים מנוסים".