אילון מאסק עשה אתמול (ב') עוד קפיצה, וכזו משמעותית, בדרך להיות הטריליונר הראשון בעולם: הוא הרוויח ביום אחד 167 מיליארד דולר, ושוויו, נכון לשעת כתיבת

הרעש סביב הבינה המלאכותית בעולם אבטחת הסייבר והגנת הפרטיות מותיר ארגונים ומנהלי אבטחת מידע רבים מבולבלים. אלא שבתוך תחום רועש זה, מסתמנת נקודת מפנה חדשה במאבק בין מערכות זיהוי פנים – לבין האנשים שמנסים להתחמק מהן: סוג חדש של הסוואה דיגיטלית צמח ממחקר בינה המלאכותית של DARPA (ר"ת Defense Advanced Research Projects) – גוף המחקר הפדרלי בעל השם הקליט – "הסוכנות למחקר פרויקטי ביטחון מתקדמים במשרד ההגנה האמריקני" – אחראי על פיתוחים טכנולוגיים רבים בצבא ארה"ב ובצבאות זרים, לצד שימושים אזרחיים, ומכונה (הסוכנות) "המשוגעת". כלי ה-AI החדש, הנתמך על ידי סוכנות המחקר, פועל באופן שונה מהרגיל: במקום להוסיף רעש, פילטרים או עיוותים נראים לעין, הטכניקה, הנקראת DiffProtect, משכתבת בעדינות את פניו של אדם בתמונה, תוך שימוש באותה טכנולוגיית בינה מלאכותית יוצרת, העומדת מאחורי כלי יצירת תמונה. התמונה שמתקבלת עדיין נראית לכל צופה אנושי כמו הדמות שבתמונה – אך במערכות זיהוי פנים מתקדמות, התמונה הופכת למשהו אחר לגמרי. הטכנולוגיה פותחה על ידי חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אוניברסיטת הונג קונג ו-AMD. המחקר נתמך על ידי תוכנית של סוכנות GARD (הבטחת עמידות של AI מפני הטעיה), שנועדה להבנה טובה יותר ולמציאת דרכים להתמודד עם האופן שבו מערכות לימוד מכונה עלולות להטעות. תוכנית GARD מתמקדת במחקרים על דינמיקות עוינות בין מערכות AI לקלטים (הנתונים המוכנסים לעיבוד) מטעים. אנליסטים ציינו, כי ממצאי המחקר פורסמו ב"תזמון מרשים", כאשר מערכות זיהוי פנים עברו מעולם האבטחה הפיסי, שם נעשה בהם שימוש נישתי – לשדות תעופה, טלפונים חכמים, מערכות מניעת אובדן ברשתות קמעונאות ומאגרי נתונים נרחבים של מדיה חברתית. כך, ציינו אנליסטים, "מיליארדי אנשים חיים כבר בתוך רשת ביומטרית גלובלית, שאליה הם לא בחרו להצטרף באופן מודע. ככל שיותר מערכות שכאלו מוטמעות באופן נרחב, כך גדלים החששות לגבי שיעורי טעויות, הטיות, זיהוי שגוי ושחיקת האנונימיות – במרחבים ציבוריים ודיגיטליים". בבסיס המחקר של DiffProtect עומדת ההנחה, שלפיה אותו סוג של מודלים מבוססי AI, שמאפשרים זיהוי פנים באופן הולך וגדל – יכול גם לערער אותו. היא בנויה על מודלים של דיפוזיה (פעפוע), טכנולוגיה שעומדת בבסיס רבים ממחוללי תמונות ה-AI. אלא שבניגוד לאפליקציות שיוצרות תמונות מאפס, DiffProtect משתמשת במקודד אוטומטי מפעפע, לוקחת תמונת פנים ומפצלת אותה לשני ייצוגים פנימיים: קוד סמנטי ברמה גבוהה, שקולט את הפרטים והתכונות העיקריים בתמונה; וקוד רועש ברמה נמוכה, שמקודד טקסטורה, תאורה ופרטים עדינים נוספים. על ידי התאמת הקוד הסמנטי בלבד, המערכת יכולה לשנות בעדינות את תכונות האדם המצולם בעת שחזור התמונה. השינויים האלה כמעט בלתי מורגשים. לפי החוקרים, התמונה המשופרת נראית כמו צילום אמיתי וקוהרנטי ולא שגויה או פגומה. כך, DiffProtect מציגה שינויים זעירים בהבעות הפנים, בצורת העין, בגוון העור או במבנה הפנים, שמספיקים לבלבל מודל זיהוי ממוחשב, אך לא בולטים מספיק לצופה אנושי. על מנת שהשינויים יישארו מזעריים ולא ישנו את דמות המצולם, החוקרים בנו "רגולציה", "מדיניות" – מערך חוקים סמנטיים, שמשווה ובודק את התמונה המקורית מול זו שעברה שינוי, ומגביל את פעילות האלגוריתם. כך, הסבירו, "לכלי מותר להטעות את המכונה, אבל לא את האנשים שמביטים בתמונה". לפי החוקרים, הכלי הציג ביצועים מרשימים: בתרחישי תקיפה ממוקדים, שבהם המערכת מנסה שתמונת פנים אחת תיראה כאחרת, DiffProtect השיגה שיעורי הצלחה גבוהים ב-24% לעומת החלופות המובילות, תוך שמירה טובה יותר על איכות התמונה. הכלי נותר יעיל גם בעת שימוש בסוגי הגנות שונים, לרבות מערכות זיהוי פנים מסחריות. "כלים כמו DiffProtect אינם מיועדים להסתיר פושעים", ציינו החוקרים, "הם מציעים לאנשים דרך טכנית להשיב לעצמם מידה מסוימת של חופש, פרטיות ועצמאות". למרות ההבטחה שלו, DiffProtect עדיין אינו משווק כיישום צרכני בשל הצורך בחומרה חזקה וזמן חישוב משמעותי. החוקרים סיכמו: "חל שינוי עמוק. הפרטיות בעידן ה-AI עשויה בסופו של דבר להיות תלויה ב-AI עצמה".

הקשר בין אמזון, גוגל ומיקרוסופט לישראל ולצה"ל הביא לביקורת רבה, להתנגדויות ולקריאות לנתק אותו מצד ארגוני זכויות אדם ותנועת ה-BDS, ובמקרה של שתי האחרונות גם למחאות של עובדים. השבוע, אחד מבעלי המניות באמזון ביקש ממועצת המנהלים של החברה לבדוק את הקשר הזה והאם הוא עומד בתנאים שלה. סוכנות הידיעות בלומברג דיווחה כי בעל המניות, הארגון האמריקני Baptist Home Mission Societies, פנה לבורד על מנת שחבריו יבדקו האם הקשרים של החברה עם צה"ל ועם משרד ביטחון המולדת של ארצות הברית עונים למדיניות הבינה המלאכותית האחראית שלה. בפנייה מתבקשים חברי הבורד לבחון "טענות לאי התאמה" בין הסטנדרטים שלה לבין מכירות שהיא ביצעה של ענן ובינה מלאכותית. על פי הארגון, יש בקשרים האלו סיכונים משפטיים ותדמיתיים עבור אמזון. הפנייה הקשורה למשרד לביטחון המולדת בוושינגטון, שאליה הצטרפו 30 בעלי מניות נוספים, שעל פי ההערכות מחזיקים במניות אמזון בשווי של 59 מיליון דולר, נוגעת לשאלה האם הטכנולוגיה של החברה מסייעת לרשויות האמריקניות לעצור מהגרים שנחשדים כלא חוקיים. רשויות ההגירה של ארצות הברית מנהלות מאז כניסתו של טראמפ לבית הלבן מסע לתפיסתם, שעל פי טענות כולל מעצר בתנאים קשים ובמתקנים מבודדים, כמו גם הפרדה בין משפחות. הדיווח בבולומברג מציין שהפנייה היא בעצם הצעת החלטה, שיש סיכוי סביר שתועלה להצבעה בפגישה השנתית של בעלי המניות של אמזון, שתיערך בחודש מאי הקרוב. פעמים רבות, הצעות החלטה שמגיעות מצד בעלי מניות לא זוכות לרוב, אולם הן משפיעות על המדיניות של החברות. אמזון סירבה להגיב. הקריאות לנתק את הקשרים בין חברות כגון אמזון – ובמיוחד חברת הענן שלה, AWS, גוגל ומיקרוסופט לבין צה"ל, ובמקרים מסוימים גם הרשויות הביטחוניות האמריקניות, החלו לעלות עוד לפני המלחמה בעזה, והמשיכו ביתר שאת במהלכה. הן כללו עצומות, הפגנות ומחאות. כך, בכירה ב-AWS – ד"ר רובה בורנו, סגנית נשיא למומחי ושותפי החברה – הופיעה באוקטובר 2024 בסרטון שקורא להשתתפות בכנס השנתי של החברה כשהיא עונדת תליון ובו מפת ארץ ישראל (או פלסטין, בעיני הפלסטינים) עם הדגל הפלסטיני. בנוסף, עובדים במיקרוסופט קבלו על השימוש של צה"ל בבינה המלאכותית ובענן של החברה, והענקית מרדמונד הודיעה בספטמבר השנה ליחידה 8200 שהיא תמנע ממנה גישה לשירותים של Azure.

שם ותפקיד: הודיה (דיה) נוביץ', מהנדסת תוכנה בחברת הטרוול‑טק הישראלית לוקלבירד (Localbird), המפתחת פלטפורמת קונסיירז' היברידית (AI משולב צוות אנושי) לתעשיית דירות הנופש וחדרי האירוח, תפקידים קודמים: מתמחה ב-GenAI ב-BCG, מתמחה בחקר משתמשים בסטארטאפ Millie השכלה: תואר ראשון במדעי המחשב עם לימודי משנה ביזמות וחדשנות, אוניברסיטת מרילנד. עליתי לישראל במאי 2025. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? בכנות, ניסיתי להימנע מזה בהתחלה. גדלתי בפאלו אלטו, קליפורניה, ממש בלב עמק הסיליקון. אבי עבד בתחום התוכנה ועודד אותי לעשות פרויקטים טכנולוגיים כשהייתי צעירה. אבל ניסיתי לא ללכת בדרכו. התחלתי את הקולג' כסטודנטית לרפואה. החשיבה שלי מדעית ורציתי לעזור לאנשים, ולכן ראיתי ברפואה כדרך היחידה לשלב זאת. אבל במהלך הלימודים, למדתי לראשונה קורס מדעי המחשב והכול התחבר לי. הבנתי שיכולה להיות לי השפעה משמעותית לא פחות באמצעות טכנולוגיה, ואולי אפילו יותר. בנוסף, רציתי שתהיה לי היכולת לבנות כל מה שארצה, מבלי להיות מוגבלת בגלל חוסר ידע טכנולוגי, וללמוד את כל הכלים המקצועיים. אבל הייתה לי גם סיבה פרקטית לבחור במדעי המחשב. ידעתי שאני רוצה לעלות לישראל, ומדעי המחשב יפתחו בפני הזדמנויות טובות יותר בישראל מאשר רפואה, ויביאו אותי לישראל מהר יותר. ככל שהמשכתי בלימודים, זה רק חיזק את אהבתי לטכנולוגיה. הבנתי שאני יכולה לעזור לאנשים עם פתרונות לבעיות אמיתיות באמצעות קוד. עוד לפני שהתחלתי לצבור ניסיון מקצועי, תמיד חיפשתי פתרונות טכנולוגיים ומצאתי דרך להביא אותם לכל תפקיד שמילאתי. בין אם זה היה בניית מחולל תפריטי אוכל כראש מטבח במחנה סטון, או יצירת מערכות לניהול משימות בתפקידי ניהול בארגון הסטודנטים. יכולתי לראות צורך ופשוט לבנות משהו שיפתור אותו. ככל שצברתי יותר ניסיון ולמדתי יותר, התאהבתי בכל העניין. אחרי השבעה באוקטובר, הכול השתנה. זה קיצר את לוח הזמנים המתוכנן של העלייה שלי. המעורבות שלי בתפקידי ניהול בקהילה היהודית חשפה אותי למציאות לא פשוטה של חיים מחוץ לישראל. הרגשתי שאני תמיד מסתירה חלק ממי שאני. התוכנית המקורית הייתה להגיע לישראל עם ניסיון עבודה מבוסס, אך במקום זאת הגעתי כמעט בלי ניסיון. אבל ידעתי שאני רוצה להשתלב בהיי-טק הישראלי, שמציע סביבת עבודה מיוחדת עבורי, שבה אני יכולה לבטא את עצמי במלואי ולבנות משהו משמעותי. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? כן, אפליה קיימת, אבל המצב משתפר. סבתא שלי הייתה מתכנתת בשנות ה-70, כמעט ללא נשים בטכנולוגיה. אבא שלי סיפר לי שהיו רק כמה נשים בשיעורי מדעי המחשב שלו בקולג'. אבל בשיעורים שלי באוניברסיטת מרילנד נשים היוו כמחצית מהכיתה. זו התקדמות של ממש. ועדיין, יש לא מעט אתגרים. הייתי בצוותים שבהם הייתי האישה היחידה. יש הנחות יסוד שבגלל שאני אישה, אני בטח מעוניינת יותר בעבודת front-end או בעיצוב. "תרבות החברים" (Bro culture) בקרב מפתחים נוכחת מאוד. ותסמונת המתחזה היא מאבק מתמיד. אבל אני אופטימית. לאורך השנים הייתי מוקפת בנשים מדהימות שתמכו בי בכל שלב. בתיכון, עשיתי את "Kode with Klossy", תוכנית לבנות במדעי המחשב. אישה עמדה מאחורי הגיוס שלי ל-BCG. המנכ"לית של Millie, שם התמחיתי, היא אישה. כשעליתי והתחלתי בנטוורקינג באקו-סיסטם בישראל, מצאתי קהילה מדהימה של נשים משפיעות בטכנולוגיה ובעסקים, שדחפו אותי להמשיך ולהרחיב את רשת הקשרים שלי ותמיד הציעו את תמיכתן. נשים אלו יוצרות את הסביבה התומכת שהדור הבא זקוק לה. האם נתקלת באפליה נגדך אישית, על רקע היותך אישה? אני בתחילת דרכי המקצועית. לוקלבירד הוא התפקיד המלא הראשון שלי כמהנדסת תוכנה, ואני עולה חדשה צעירה. אז אין לי שנים רבות של ניסיון בתעשייה. לשמחתי, לא חוויתי אפליה משמעותית עד כה. מה שכן חוויתי זו תסמונת המתחזה, וזה אינטנסיבי. להיות צעירה, להיות אישה, להיות עולה חדשה בישראל, להיות בתחילת הקריירה שלי יוצרים לי לעיתים רגעים שבהם אני מפקפקת אם אני מספיק טכנולוגית או אם אני שייכת. כשאת לעתים קרובות האישה היחידה בחדר, הספקות האלה מתעצמים. אבל לוקלבירד היו מדהימים מהיום הראשון. הם נתנו לי הזדמנות כעולה חדשה צעירה במקום לגייס מישהו מנוסה יותר. המנהל הישיר שלי, אלון, והצוות יצרו סביבה שבה אני יכולה לצמוח ולתרום. הם רואים את הפוטנציאל שלי, לא סטריאוטיפים. לעבוד בסטארט-אפ שבו כולם בונים יחד וחדשנות עושה את כל ההבדל. אני לא צריכה להסתיר חלקים מעצמי או להוכיח שאני שייכת בכל יום, אני פשוט לוקחת חלק בבנייה של הטכנולוגיה ומשפיעה. אני שמחה על ההזדמנות לבנות את הקריירה שלי מוקפת בנשים חזקות ובמנהלים שתומכים בי כמו אלון. השאיפה והחזון שלי הם שנמשיך ליצור מרחבים שבהם כל אישה, בכל שלב בקריירה שלה, תרגיש שהיא שייכת לכאן. כי אנחנו באמת שייכות.

"אנחנו אמונים על הענקת שירותים לאזרחיות ולאזרחי המדינה. המטרה שלנו היא לממש חזון מורכב טכנולוגית, כך שיהיה נוח, ידידותי ופשוט לשימוש, להפוך אותו לכזה שישיא ערך לאזרחים, עם חוויית שימוש ושירות משופרת ויעילה יותר. עם ענן המחשוב הממשלתי, נימבוס, בשילוב בינה מלאכותית, נבנה עולם שירות ממשלתי חדש אל מול האזרחים – על בסיס הדיגיטל", כך אמר יוגב שמני, סמנכ"ל טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים במערך הדיגיטל הלאומי. שמני דיבר בכנס AI-e-Gov25 של אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ב'), בשיתוף מערך הדיגיטל, באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות בכירים בממשלה ובחברות ה-IT שעובדות איתה. "יש לתת לאזרחים לעבוד מול ישות ממשלתית אחת, ורק אחת" לדברי שמני, "כבר כיום, האזרחים.ות במדינה נמצאים.ות בקשר דיגיטלי מול הממשלה לצורך קבלת שירותים. המטרה שלנו היא שכמה שפחות מהם.ן יגיעו באופן פיזי ללשכות ולמשרדי הממשלה השונים, וכמה שיותר יבצעו עוד ועוד פעולות בערוצי הדיגיטל. לצערי, חלק ממשרדי הממשלה כבר בנו עולם תוכן משלהם, אבל את האזרחים זה לא מעניין: יש לתת להם לעבוד מול ישות ממשלתית אחת, ורק אחת". "באנו לעשות סדר ולהעניק תשתיות מערכתיות, עטופות באבטחה ברמה גבוהה, על מנת לממש את חזון שיפור וייעול השירות", אמר. "כך, במערכת ההזדהות הלאומית רשומים כבר כחמישה מיליון מאזרחי המדינה. הם צורכים, או יכולים לצרוך, מאות שירותים דיגיטליים ממשלתיים ועירוניים מהבית – בלא הצורך להגיע פיזית למשרד הממשלתי או העירוני. הם יכולים לקבל בדיגיטל פנקס חיסונים לילד שנולד, לשלם ארנונה ולהתחבר לפלטפורמות נוספות". "שאל פעם אחת בלבד" שמני ציין כי "שדרת המידע היא תשתית רוחבית, שמאפשרת גישה לשירותים ומידע מתוך משרדי הממשלה – עבור הצרכנים בממשלה, בגופים הציבוריים והאזרחים. היא נבנתה בגישת פרטיות והגנת סייבר מתוכננת מראש, תוך מתן דגש על הגנת פרטיות המשתמשים והמידע שנשמר עליהם. כך, עשינו שינוי בכל תפיסת העברת המידע הממשלתי, בין משרדי ממשלה השונים, ואנחנו מיישמים את מדיניות 'שאל פעם אחת בלבד'. אנחנו מביאים לשיפור השירות לאזרח, לצמצום הנטל הביורוקרטי ולמיצוי זכויות האזרחים". "הבינה המלאכותית היא עבורנו לא עוד פרויקט, אלא בנייה של שכבה ברמת השירות, כך שכל המוצרים והשירותים שהממשלה מספקת יהיו יעילים, מהירים ותגובתיים – על מנת שיותר אזרחים יצרכו אותם אונליין. הבינה המלאכותית תביא יותר אזרחים לצרוך את שירותי הממשלה בדיגיטל", ציין. לסיכום אמר שמני ש-"המטרה שלנו היא להביא למימוש התפיסה של 'ממשלה אחת' – משמע, נקודת מפגש אחת של האזרח למול כלל גופי ומשרדי הממשלה. אם נדע לעשות את כל המהלכים והתהליכים הללו בצורה נכונה – כולנו נרוויח".

מלם תים זכתה באחרונה במכרז מיקור-חוץ לתפעול, פיתוח ותחזוקה של מערך המחשוב של תאגיד המים העירוני של ירושלים, הגיחון. התאגיד מספק שירותי מים, ביוב ותשתיות לכמיליון צרכנים – תושבי הבירה והיישובים הסמוכים, מבשרת ציון ואבו גוש. ההסכם הוא לתקופה של 10 שנים והיקפו הכולל נאמד בעשרות מיליוני שקלים. הוא כולל אחריות מקיפה לניהול מלא, מקצה לקצה, של כלל תשתיות ה-IT הארגוניות ומערכת הסאפ המרכזית של התאגיד. איתמר קורנפלד, מנמ"ר הגיחון, יזם את המכרז עם כניסתו לתפקיד ביוני 2024, לאחר שפרש מתפקידו כמנמ"ר עיריית ירושלים. "אחד הדברים שזיהיתי מיד עם כניסתי לתפקיד הוא שבמהלך השנים לא בוצע בתאגיד הגיחון טיפול רוחבי במערכות המידע. המערכת המרכזית הייתה סאפ, שסיפקה את השירותים המרכזיים ותוחזקה על ידי נס, אבל לא היה גורם מרכזי אחד שתכלל ותפעל את יתר המערכות והפעילויות. תמונת המצב הייתה שחלק גדול מרכיבי מערכות המידע סופקו על ידי שורה ארוכה של חברות, כאשר מול כל אחת מהן נדרש ניהול נפרד – מצב שהקשה על היכולת להגיע לרמת שירות ותפעול אופטימלית". בעקבות זאת הוחלט בגיחון לצאת למכרז כולל של מיקור-חוץ, שיטפל בכל הרכיבים הקשורים בתחזוקת מערך ה-IT של התאגיד. "תפיסת העולם שלי היא ללכת למיקור-חוץ מלא. חיפשתי גוף שמתמחה בעולמות המחשוב ושיהיה הכתובת שלי לכל דבר – במקום כ-40 ספקים וספקי משנה שפעלו כאן", ציין קורנפלד. המכרז פורסם באפריל השנה, ומלם תים גברה בו על נס וטלדור. לאחר הזכייה במכרז, כל החברות הספקיות שנותנות שירותים לגיחון בתחום ה-IT הוכפפו למלם תים, והן יתנהלו מולה באופן ישיר. קורנפלד הדגיש ש-"לא תהיה כל פגיעה בהיקף וברמת השירות". טרנספורמציה דיגיטלית במערכות ה-IT שמנהלות את המים של ירושלים במסגרת המכרז תבצע מלם תים שדרוגים והטמעת תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, כחלק מתוכניות העבודה של הגיחון לשנים הבאות. לדברי קורנפלד, החברה התחייבה לאייש את התפקידים בכוח אדם טכנולוגי ברמה גבוהה, שיוכל להשתלב בפעילות התאגיד. מדובר ב-20 עובדים שהיא תקצה לתאגיד במיקור-חוץ, נוסף על עובדי החברה שייתנו שירותים מרחוק. עובדים אלה יצטרפו לצוות ה-IT של הגיחון, שמונה 80 עובדים. "בנוסף", ציין קורנפלד, "ביקשנו מנגנון SLA שייתן מענה לרמות שירות פנימיות וחיצוניות, מדידות ואיכותיות – החל מהטיפול בעולמות ה-PC ועד לתחום הסייבר. כמו כן, יופעלו בגיחון שירותים מנוהלים של NOC ושלSOC , שלא היו קיימים קודם לכן". מלם תים תהיה אחראית גם על מערכת הסאפ כאמור, סביבת המחשוב המרכזית בגיחון מושתתת בעיקר על מערכת של סאפ, שתחזוקתה תעבור כעת לאחריות מלם תים. לדברי קורנפלד, בגיחון בוחנים בימים אלה את האפשרות לשדרג את מערכת ה-ERP של התאגיד ל-S/4HANA, אף היא של סאפ, ולשדרג את מערכת הבילינג. "כחלק מהשינוי שאני מוביל כאן, אני שואף ליישם תפיסה שלפיה לא חייבים להיות כבולים לספק אחד. במסגרת זו העלינו מערכת CRM של דיינמיקס למוקד התפעולי, וכן מערכת GIS מתקדמת, שמאפשרת ניתוח נתונים מבוסס בינה מלאכותית, בין היתר בעולמות הטפסים המקוונים, כחלק משיפור השירות לאזרח", אמר. לסיכום ציין קורנפלד כי "ההסכם החדש מהווה בסיס לחיזוק ולפיתוח השירותים הדיגיטליים של הגיחון, ופותח פתח להטמעת חדשנות טכנולוגית בתחומי ניטור רשתות מים, שירותי שטח, תהליכי גבייה, ניהול משאבים ועוד". שי בסון, מנכ"ל מלם תים, אמר כי "אנחנו מביאים לגיחון ניסיון מוכח בהובלת טרנספורמציות דיגיטליות וטכנולוגיות מורכבות, ידע עמוק בתחום הסאפ ויכולות שירות מנוהל, שמבטיחות תפעול מקצועי ויציב לאורך שנים".

פתאום קם אדם בבוקר ומוצא את עצמו נאבק לא רק בחזית אחת, אלא שתיים: סא"ל (מיל') גדי רוז, שמאחוריו יותר מ-650 ימי מילואים מאז תחילת המלחמה בעזה, ומשרת במילואים גם בימים אלה, פתח בקמפיין מימון המונים, למימון תרופה יקרה לבנו, מיתר, שחולה במחלת ניוון שרירים סופנית. משפחת רוז. צילום: ניב מאיו רוז גר בחדרה, נשוי לאליה, נכת צה"ל, ואב ללירי בת ה-11 ולמיתר בן השמונה. הוא עובד באזרחות כמהנדס חשמל באינואיטיב. במילואים, סא"ל (מיל') רוז משרת באוגדה 36, והשתתף בשני תמרונים שהאוגדה הובילה בדרום ובתמרון נוסף בצפון. "לא פשוט גם לשרת במילואים, גם לעבוד וגם לנהל קמפיין מימון המונים, ולהילחם במשרד הבריאות ובשירותי בריאות כללית", אמר. "אני משתדל להשלים משימות עבודה בלילות, מרחוק". לדבריו, "מאוד קשה לפצל את הקשב בין שתי מלחמות – בחזית מול האויב ובבית למען הבן. על אשתי, אליה, שהיא גם נכת צה"ל, מוטל רוב העול בתכלול ובארגון כלל המשימות בבית". "אם מיתר יקבל את התרופה, הוא יחיה חיים ארוכים יותר" מיתר רוז חולה בדושן – מחלת ניוון שרירים גנטית, שהתגלתה אצלו לפני חמש שנים, בהיותו בן שלוש. מדובר במחלה פרוגרסיבית – וסופנית. למיתר יש קשיים בתפקוד ובביצוע פעולות יומיומיות. בנוסף, המחלה גורמת לו שלא לצמוח בקצב תקין – הוא קטן ביחס לבני גילו. בהמשך, אם הוא לא יקבל טיפול, הוא צפוי להיות בכיסא גלגלים בגיל 13, ועד גיל 18 הוא יאבד את עצמאותו ויזדקק לעזרה סביב השעון. ככלל, החולים במחלת דושן מתים בממוצע בעשור השלישי לחייהם. "מהרגע שקיבלנו את הבשורה על המחלה של מיתר, התגייסנו במטרה למצוא לו תרופה, שתאפשר לו לחיות חיים נורמטיביים ככל הניתן", סיפר רוז האב. "ב-2022", המשיך, "חברת סראפטה ערכה מחקר בקרב 126 ילדים החולים במחלה. היינו מוכנים להשתתף במחקר, אלא שלרוע המזל, מיתר היה ילד מספר 127". הוא ציין כי "התרופה אושרה על ידי ה-FDA, מנהל התרופות בארצות הברית, ומאז, במקביל ללחימה בשדה הקרב, נלחמתי מול ועדת סל התרופות, שאליה התרופה מעולם לא נכנסה, בשל מחירה האסטרונומי – 14 מיליון שקלים". ייחודה של התרופה, הסביר רוז, הוא ש-"בעוד ששאר התרופות רק מאריכות את הקץ, היא משמרת את התפקוד של החולים בה. אם מיתר יקבל את התרופה, הוא יחיה חיים ארוכים יותר – עם איכות חיים משופרת באופן משמעותי". המטרה: להציל את חייו. מיתר רוז. צילום: ניב מאיו "אחרי שנתיים של מאבק שלא צלח, פנינו לוועדת חריגים בשירותי בריאות כללית, למימון מחוץ לסל – וסורבנו", אמר רוז. "הגשנו ערר בבית הדין הארצי לעבודה נגד הכללית ונגד משרד הבריאות. לפני שלושה שבועות בית הדין בישר לנו בשורה מזעזעת, שלפיה 'אין עילה משפטית לשנות את החלטת הכללית שלא לממן את התרופה'. זו שערורייה". "מהרגע שקיבלנו את הבשורה", ציין, "הרמנו קמפיין מימון המונים. הוא עלה לאוויר ביום ה' האחרון, ומאז כבר אספנו שלושה מיליון שקלים מ-14 אלף תורמים". "למיתר אין זמן", סיכם רוז. "בכל יום שחולף הוא מאבד יכולת נוספת – שלא תחזור. אני פונה בקריאה נרגשת לכולם ולכולן ליטול חלק במאבק שלנו, לתרום עבור הצלת חיים, להפיץ לחברים ולקרובי משפחה. כל תרומה שתעניק חיים למיתר תתקבל בתודה עצומה".

טנאבל (Tenable), המתמחה בניהול חולשות וצמצום איומי סייבר, מינתה את ולאד קורסונסקי בכיר לשעבר בחטיבת הענן של מיקרוסופט לתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO) ומנכ"ל טנאבל ישראל. קורסונסקי יהיה אחראי על החזון הטכנולוגי של החברה, אסטרטגיית הפלטפורמה והחדשנות – כולל הרחבת פלטפורמת ניהול החשיפות Tenable One וקידום אסטרטגיית ה-AI של החברה. הוא ידווח לסטיב וינץ, מנכ"ל משותף של טנאבל, ויפעל ממרכז החדשנות של הסניף הישראלי של החברה בתל אביב. לקורסונסקי תואר ראשון במדעי המחשב ומתמטיקה שימושית מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במדעי המחשב מאוניברסיטת רייכמן. קורסונסקי מצטרף לטנאבל לאחר למעלה מעשור במיקרוסופט, שם כיהן כסגן נשיא בכיר לאבטחת ענן ואבטחת מערכות ארגוניות. בתפקידו היה אחראי על בנייה והובלה של תחומי האבטחה הרב-עננית, אבטחת ה-AI הארגונית וניהול החשיפות של החברה ברמה הגלובלית. במהלך כהונתו, לקח קורסונסקי חלק מרכזי בעיצוב אסטרטגיית האבטחה של מיקרוסופט בתחום הבינה המלאכותית, והוביל את ההקמה של תחומי פעילות עסקיים חדשניים. לקורסונסקי ניסיון של יותר מ-25 שנה בהובלה בתחום הנדסת תוכנה ואבטחת סייבר. "קורסונסקי הוא מנהיג טכנולוגי בעל חזון, שפעל והצליח ברמות הגבוהות ביותר של התעשייה," אמר וינץ, "בזמן שאנחנו מקדמים ביתר שאת את חזון ניהול החשיפות שלנו, הוא בדיוק המנהיג שאנחנו צריכים כדי להאיץ את הובלת הפלטפורמה שלנו – במיוחד על רקע הביקוש הגובר לניהול סיכוני AI. אנחנו בני מזל שהוא זה שמוביל את אסטרטגיית הטכנולוגיה שלנו, כדי שנוכל לספק ערך גדול עוד יותר ללקוחותינו". "טנאבל היא מובילת תחום ניהול החשיפות, עם עומק ורוחב כיסוי, יכולות אנליטיות ומומחיות שאין להם תחרות", אמר קורסונסקי עם מינויו, "אנחנו בעמדה ייחודית לרגע הזה, שבו הבינה המלאכותית לא רק משנה את אופן העבודה שלנו, אלא גם את פני שדה התקיפה ואת הדרכים להגן עליו. אני נרגש מההזדמנות שניצבת לפנינו ומצפה לעבוד עם הצוות המוכשר הזה כדי להציע פתרונות ועתיד שיש להם השפעה אמיתית עבור הלקוחות שלנו".