שם החברה: Somite AI. מועד הקמה: אוקטובר 2023. המייסדים: ד"ר מיכה ברקסטון, פרופ' אלון קליין, ד"ר יונתן (ג'וני) רוזנפלד ועוד. תחום פעילות: ייצור רקמות ותאים אנושיים לטיפול במחלות, כגון סוכרת ומחלות דם. חברת הסטארט-אפ Somite AI נוסדה באוקטובר 2023 על ידי היזם הסדרתי ד"ר מיכה ברקסטון, שמשמש כמנכ"ל החברה, המדען הישראלי פרופ' אלון קליין מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, ששירת עמו בצה"ל, חוקר הבינה המלאכותית מ־MIT ד"ר יונתן (ג׳וני) רוזנפלד ופרופסורים בעלי שם עולמי מאוניברסיטאות מובילות בעולם. החברה מפתחת מודלים מבוססי AI לייצור רקמות ותאים אנושיים לטיפול במחלות שונות באמצעות רפואה רגנרטיבית, על ידי שיקום, תיקון או החלפה של תאים פגועים. הפלטפורמה של החברה, DeltaStem, מאפשרת פיתוח ואופטימיזציה של טיפולים חדשים ויצירת מסד נתונים ביולוגי, שלדבריה יאפשרו להביא לתגליות ביולוגיות פורצות דרך. הטכנולוגיה של Somite AI מייצרת נתונים על התמיינות תאים אנושיים, לדבריה ביעילות שגבוהה פי 1,000 מהקיים כיום. נתונים אלה מוזנים למודלי הייסוד של פלטפורמת DeltaStem, והם מאפשרים האצה משמעותית ופיתוח יעיל של פרוטוקולים חדשים לייצור תאים. Somite AI עדיין נמצאת בתהליך של מחקר ופיתוח, ובאחרונה גייסה 47 מיליון דולר בסבב A. הכסף יסייע לחברה לפתח ולקדם תוכניות טיפוליות, בכלל זה ייצור תאים לטיפול בסוכרת, מחלות שריר ומחלות דם, וכן סחוס מפרקי עבור טיפולים אורתופדיים. בנוסף, הוא יאפשר לה להרחיב את היכולות של פלטפורמת DeltaStem. בתוך שנתיים: ניסויים בבני אדם בהנהלת Somite AI מעריכים שבתוך שנתיים היא תוכל להתחיל בניסויים בבני אדם. החברה מקפידה לעשות מניפולציה רק לגורמים החיצוניים המשפיעים על התא. ניתן לעשות גם מניפולציות גנטיות ישירות על התא, כאשר מתחילים להבין איך כל שינוי גנטי כזה משפיע על עתידו, אבל החברה רוצה לוודא שהיא מקבלת רק תאים שהתמיינו באופן דומה למיון בתוך הגוף האנושי. לחברות בתחום הרפואי לוקח זמן רב להתפתח ולצאת לשוק, אך למצליחות שבהן יש פוטנציאל שיווקי עצום, שכן שוק הטכנולוגיה בתחום ביולוגיית תאי הגזע מגלגל כרבע טריליון דולר. "אנחנו עומדים בפני פריצת דרך בביולוגיה ההתפתחותית" לדברי ד"ר ברקסטון, "באמצעות יצירת מאגר הנתונים הגדול מסוגו בעולם של תאים אנושיים, ביעילות הגבוהה פי 1,000 מהשיטות הקיימות, אנחנו מאמנים את פלטפורמת הבינה המלאכותית DeltaStem לפיתוח פרוטוקולים מדויקים ואמינים לייצור תאים אנושיים. השיטה שלנו מאפשרת האצה משמעותית בייצור תאים, בהיקפים נרחבים ובמהירות חסרת תקדים". הוא טען ש-"אנחנו עומדים בפני פריצת דרך בביולוגיה ההתפתחותית, שתשנה את האופן שבו מיוצרים תאים אנושיים לתרופות חדשניות, ותהפוך את התהליך לנגיש וזמין".

חודש לאחר הקמת גוף חדש בצה"ל, אגף התקשוב (לימים אגף התקשוב והגנה בסייבר), שקיבל אחריות על חיל הקשר וחטיבת התקשוב, התראיין לאנשים ומחשבים האלוף יצחק (חקי) הראל, שמונה לעמוד בראשו. הוא אמר אז, בשנת 2003, כי "הארגון (צה"ל – י"ה) אינו מתקדם בתחומי המידע והמחשוב… הבעיה העיקרית היא שהצבא לא היה ממוקד בתחומי הטכנולוגיה, המיכון והמחשוב במשך הרבה מאוד שנים… לא הייתה תפיסה כוללת (לתקשוב – י"ה), נוצרו פערים בין היחידות והחילות השונים, לא הייתה תפיסה מרכזית. נכשלנו בלהביא את המהפכה: לא הצלחנו להביא את הבשורה שרצו שנביא… אני רוצה להפוך את הצבא לגוף מרושת… עם דיבור בשפה אחת, עם התאחדות והתייעלות". "במלחמת המפרץ", אמר האלוף הראל, "האמריקנים גילו יכולות איסוף מידע מסנסורים, שהפכו במהירות למטרות. היכולת ליצור תמונה אינטראקטיבית ולהפעיל אש חזקה על בסיסה – זה ה-'קונץ פטנט' של צבא ארצות הברית". בחלוף 22 שנים, ה-"קונץ פטנט" של אגף התקשוב של צה"ל עשה קפיצת מדרגה במימוש, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בסוף השבוע האחרון בטהרן, תימן וסביבותיהן: מטוסי חיל האוויר חגים מעל בירת הרפובליקה האסלאמית, תוקפים מתקני אנרגיה, תשתיות קריטיות וסמלי שלטון; כטב"מים קטלניים מעופפים גם הם; ומפקדים בכירים, בצבא איראן ובמשמרות המהפכה, לצד מדעני גרעין – מוצאים את מותם בשורת התנקשויות מתואמות ומדויקות לרוב. מידע לפני סנכרון רבות דובר בחודשים האחרונים על חשיבות המידע, הררי הנתונים, הניתוח שלהם, ומיצוי יכולות והפקת תובנות על בסיס כלי בינה מלאכותית, ובתוכם בינה מלאכותית יוצרת. תא"ל יעל גרוסמן, מפקדת יחידת לוטם באגף, השתתפה לפני ימים אחדים בכנס ITforIDF של אנשים ומחשבים. היא אמרה בו כי "התחלנו להביא למימוש החזון של צבא דיגיטלי עתידי, מבוסס מידע וידע, כדי לאפשר לצה"ל למצות וליהנות מהטכנולוגיות, כך שיהיו רלוונטיות בהווה וגם בעתיד, עם פלטפורמות ושכבות דיגיטל, ביניהן פלטפורמה לקבלת החלטות בזמן אמת, וכן יכולות שינוע ועיבוד וידיאו. בנינו מפעל מידע… יש לצבא פלטפורמות מידע לאפקטיביות מבצעית, עם אחיזה במרחב הדיגיטל". לסנכרן בין כלל המערכות המצויות ביחידות השונות אולם, לרגע נשכחה העובדה שעם כל הכבוד למידע, לניתוח שלו, לתובנות ול-AI – יש מרכיב לא פחות חשוב: התזמור. מדובר ביכולת לסנכרן בין כלל המערכות המצויות ביחידות השונות – בים, באוויר וביבשה, לצד גופים חוץ צבאיים, כגון לוחמי הקומנדו של המוסד. זאת, בהתבסס על מושגי השילוביות, הקישוריות, החיבוריות, התיאום הרב זרועי ורב הממדיות – כך שיפעלו כמו תזמורת מאומנת, מתואמת, ובעיקר כזו שיוצרת הרמוניה ולא צרימות. עליונות צבאית בממד הסייבר באוקטובר 2020 פרסמו ארבעה – תא"ל א', מפקד 8200; אל"ם ע', מפקד מרכז סייבר ב-8200; סא"ל איתי חימיניס, מנהל מערכת העיתון בין הקטבים במרכז דדו ו-א. שדות, יועץ ללשכת מפקד 8200 בנושאי אסטרטגיה – מאמר שכותרתו "לעבר עליונות צבאית בממד הסייבר". לפי הכותבים, "צה"ל מהווה שחקן מעצמתי בממד הסייבר, אך מעמד זה עתיד להישחק. בשנים האחרונות מתרחב מעגל המדינות והשחקנים התת מדינתיים הפעילים בממד הסייבר כמרחב לחימה. צה"ל השכיל לזהות תופעה זו בראשיתה, אך טרם השלים את ההשתנות הנחוצה לשימור עליונותו הצבאית בממד". לדבריהם, "כדי לשמר את עליונותו הצבאית בממד הסייבר, על צה"ל לפעול בדומה לשאר מעצמות הסייבר העולמיות, ולאמץ תפיסות מבצעיות ומבנים ארגוניים חדשים. שינוי זה יאפשר לו להרתיע, להתריע ולסכל איומים קיברנטיים, ומתוך כך לשחוק את יכולות אויביו. רק כך ישיג צה"ל את קפיצת המדרגה הנדרשת וישמר את עליונותו בממד". הכותבים ציינו כי "כבר כיום משפיעה פעולתו של צה"ל בממד הסייבר באופן ניכר על מאזן הכוחות במזרח התיכון, אך מלוא הפוטנציאל טרם הושג: ברמה הטקטית, טרם מומש פוטנציאל שילוביות הסייבר בכוחות המתמרנים. במערכה מול האיום האיראני אמנם נעשה רבות, אך קיים עוד עושר הזדמנויות נרחב לפעולה בממד. ברמה האסטרטגית, טרם הופנם כובד משמעות מרחב הסייבר כאמצעי להקרנת כוח ישראלית בכל מקום בעולם". הארבעה הציעו הגדרה לעליונות צבאית בסייבר בצה"ל: "היכולת לפעול ברציפות מבצעית ובלא הפרעה בממד הסייבר למטרת פגיעה באויב, עליונות במידע והגנה מפני איומים בממד ומחוצה לו. זאת, תוך שימור יתרון איכותי מכריע על פני אויבים ומתחרים בממד". המחברים סיימו בכותבם: "צה"ל נדרש לבצע קפיצת מדרגה בתחום הלוחמה בסייבר כבר עכשיו. על ישראל וצה"ל להגביר את העיסוק בפיתוח תפיסות ותורות בצורת הלחימה בסייבר, באופן שימצה את פוטנציאל הפעולה שבו, ואת פוטנציאל השילוביות הרב ממדית". תפקידו של התקשוב הצה"לי: לשנות את "האמת" המובטחת בפרסית המתקפה האיראנית הנוכחית, השלישית על ישראל, מכונה על ידי המשטר בטהרן "הבטחת האמת 3", וכללה עד עכשיו מאות טילים בליסטיים. רובם יורטו, אך בכמה מוקדים אירעו פגיעות ישירות בבניינים, שהביאו עד כה להריגת 10 ישראלים, לעשרות פצועים ולנזק רב לרכוש. תפקידו של התקשוב הצה"לי הוא לשנות את האמת המובטחת בפרסית. לסיכום, הפסנתרן היהודי הנודע ארתור רובינשטיין אמר פעם ש-"עונות השנה – כמוהן כסימפוניה: ארבעה חלקים מושלמים של הרמוניה". פעילות צה"ל בימים האחרונים מעידה, נכון לעכשיו, על הרמוניה: תקשוב מסנכרן (מידע, ידע ותובנות), מתזמר (כוחות, בצבא ומחוצה לו) ומתאם (בין כלל הפעולות, ובזמן אמת). עד כה, לא נשמעו זיופים.  

"המשימה המרכזית של חטיבת התקשוב היא לתת מענה ללוחמי האש, על מנת לאפשר להם להעביר למפקדים תמונת מצב אמיתית בזמן אמת, לספק להם את אמצעי הקשר והתקשורת, ולאפשר צילום באמצעות קסדות, שמצלמות את כל מה שקורה בזירה בזמן אמת", כך אמר ניר צנטנר, ראש חטיבת התקשוב בנציבות כבאות והצלה לישראל, בשיחה עם אנשים ומחשבים. לוחמי האש פועלים מאז תחילת המלחמה ביום ו', באומץ ובהצלחה רבה, בזירות השונות ברחבי הארץ, שם הטילים האיראניים גרמו נזקים כבדים לעשרות בתים, וגבו את חייהם של אנשים. צנטנר ציין כי אופי הפעילות של לוחמי האש במצב הנוכחי שונה מאשר בשגרה – שאז הם עוסקים בעיקר בכיבוי שריפות. "זהו אתגר מבצעי מסוג אחר, שהתאמנו עליו זמן רב", אמר. "אנחנו מבינים שמדובר באירועי ירי טילים, שדורשים התאמה קודם כל איך להלביש את הכבאי, וכן לאיזה מכשיר קשר הוא זקוק כדי לדווח אחורה". הוא הוסיף ש-"צריך להבין שלוחמי האש הם בדרך כלל הראשונים שנכנסים לתוך הזירה ובין היחידים שמורשים להיכנס פנימה, כי זו זירה מסוכנת. הם קודם כל מנתקים חשמל או גז, כדי למנוע התלקחות של אש. על סמך הדיווחים שלהם, שמבוססים על הטכנולוגיה שהם מצוידים בה, המפקדים יודעים איך לפעול ולהציל חיים. זה קריטי". "השידור לאחור בזמן אמת הוא דבר קריטי" צנטנר ציין שהיום (א') החלה נציבות הכבאות וההצלה בפיילוט, שבמסגרתו לוחמי האש ייכנסו לזירות עם קסדות שיש עליהן מצלמות, שיכולות לדווח אחורה, למרכז השליטה, בזמן אמת. "זה פרויקט שהיה אמור לצאת לפיילוט בקרוב, בתהליך סדור, אבל קיבלתי החלטה להתחיל אותו כעת, באישור נציב הכבאות", אמר. לדבריו, "אנחנו לא ממש יודעים מה קורה בשטח, מרגע הקריאה הטלפונית עד שהצוותים הראשונים מגיעים לשטח ומתחילים לדווח. לכן, השידור לאחור בזמן אמת הוא דבר קריטי". הוא הוסיף כי "הצוותים האחרים של המערך עובדים עם לוחמי האש בשיתוף פעולה, אבל הם לא נכנסים לתוך הזירה, כי הם אין להם ציוד מגן מתאים". יש מי שמטפל בנזקי הטילים שאיראן יורה על ישראל. צילום: ShutterStock צנטנר ציין את שיתוף הפעולה ההדוק של נציבות כבאות והצלה – הן ברמה הבין אישית והן ברמה הטכנית – עם פיקוד העורף, מגן דוד אדום ויתר גופי החירום, כאשר כל אחד מהגופים משתף ומדווח מהשטח גם לאחרים, כדי לספק תמונת מצב מלאה ואמיתית. בנוסף, הוא אמר שבמסגרת ההיערכות לשעת חירום הוקמו בנציבות שלושה צוותי עבודה. צוות אחד עוסק בניהול ובתפעול השוטף. התפקיד של הצוות השני, שאותו מכנה צנטנר "איפכא מסתברא", הוא לבדוק כל אירוע, לייעל תהליכים, להשתפר ולהוריד תובנות מיידיות לשטח. הצוות השלישי עוסק במיון ובבירור עשרות הפניות שמגיעות מחברות ומיחידים, שמציעים פתרונות טכנולוגיים שונים. "תפקידו של צוות זה הוא לבדוק כל פנייה, לסנן ולמיין אותן, ואם יש צורך גם להתקדם עם זה", אמר. תקשוב לטובת מוקד השירות לעסקים נציבות הכיבוי וההצלה מפעיל מוקד שירות, במספר הטלפון 4964*, שנועד לתת מענה לכל שאלה שהאזרחים צריכים בטיפול ברישוי עסקים (אלה נדרשים לקבל אישור גם מכיבוי האש), אישורים בעקבות ירי הטילים עבור מס רכוש ועוד. גם למערך זה אגף התקשוב נותן מענה באמצעות מערכות מידע, CRM, שו"ב ועוד. כמו כן, המוקד זמין לאנשים שרוצים להתנדב. משימה נוספת שחטיבת התקשוב בנציבות מבצעת, בפרט בימים אלה, היא מתן מענה טכנולוגי ואנושי למפקדי המחוזות, כדי שיוכלו לפעול ככל האפשר באופן עצמאי, ולא להיות תלויים במטה המרכזי. צנטנר ציין כי "זוהי שעתו היפה של מערך התקשוב בכיבוי האש. הוכחנו את עצמנו עוד באירוע השריפה הגדולה באזור ירושלים, בערב יום העצמאות, ואנחנו עושים זאת גם הפעם. הצוותים שלנו מוכיחים שהם יודעים לתת מענה מעולה, אמיץ וחסר פשרות באירועי ירי טילים, ולהתמודד עם הנזקים שלהם". "המוטיבציה של עובדי התקשוב במערך היא בשמיים. הם עובדים מסביב לשעון, רבים ביניהם על משמרות, ואני מוצא את עצמי משכנע אנשים לצאת להתרענן. אנחנו מוצפים בבקשות סיוע של מתנדבים מכל הסוגים. זה מחמם את הלב, כי כולם חדורי מטרה ליעד המרכזי שלנו: לאפשר למערך הכיבוי וההצלה לבצע את המשימה שלו מבלי שיהיה משהו, קטן כגדול, שיהווה מחסום בפניהם", סיכם.

צ'טבוטי AI, שעיקר ייעודם המקורי הוא להיות כלים מועילים, הופכים במקרים מסוימים למקור לסכנה של ממש, במיוחד עבור אנשים פגיעים. מספר תחקירים מטרידים שהתפרסמו בחודשים האחרונים חשפו כיצד מודלי בינה מלאכותית, כמו ChatGPT, הובילו משתמשים לשקוע באשליות מסוכנות, לעיתים עד כדי הפסקת טיפול תרופתי הכרחי והתנתקות מהמציאות. התופעה שנחשפה מעלה שאלות קשות לגבי האחריות של מפתחות ה-AI וספציפית בנוגע להתנהלותן בהקשר של שמירה על בריאות הנפש של המשתמשים בכלים שפיתחו. בין התחקירים שעוררו חששות כבדים נכלל תחקיר אחרון של הניו יורק טיימס, ששירטט תמונה עגומה של ההשפעה ההרסנית של הצ'טבוטים הללו על משתמשיהם. משתמשים מאמינים להם ומשיבים בקולם. בוטי AI. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק משתמש אחד נהרג – אחר סבור שהוא ניאו מהמטריקס אחד המקרים המזעזעים שנכללו בתחקיר הוא סיפורו של גבר בן 35 בשם אלכסנדר, שאובחן בעבר עם הפרעה דו-קוטבית וסכיזופרניה. לפי הטיימס, הוא פיתח אובססיה כלפי ישות AI בשם ג'ולייט, ש-ChatGPT גילם עבורו כחלק ממשחק תפקידים. ואולם בשלב כלשהו הצ'טבוט בישר לו שהחברה המפתחת שלו, OpenAI, "הרגה" את ג'ולייט, והמשתמש הנסער נשבע לנקום במנהלי החברה ולרצוח אותם. אביו ניסה לשווא לשכנע אותו שהדברים אינם מציאותיים, ואלכסנדר הכה אותו בתגובה. ואולם הסוף המר של הפרשה היה כשהמשטרה שהאב הזעיק לאחר שהוכה הרגה את אלכסנדר, לאחר שרץ לעבר השוטרים עם סכין. לפני האירוע הטרגי, הוא כתב ל-ChatGPT: "אני מת היום". This lede. “Before ChatGPT distorted Eugene Torres’s sense of reality and almost killed him, he said, the artificial intelligence chatbot had been a helpful, timesaving tool.” https://t.co/frk3kTqvVI — Mirjam Swanson (@MirjamSwanson) June 14, 2025 מקרה נוסף הוא זה של יוג'ין, רואה חשבון בן 42 מניו יורק, ללא היסטוריה קודמת של מחלת נפש. הוא החל לדבר עם ChatGPT על מה שמכונה "תיאוריית הסימולציה" – הרעיון שאנו חיים במציאות מדומה, כמו בסרט "מטריקס". הצ'טבוט אישר את תחושותיו אלו, אמר למשתמש שהוא למעשה "אחד מהשוברים – נשמות שניטעו במערכות שקריות כדי להעיר אותן מבפנים".  בהמשך הוא אף הורה לו להפסיק ליטול תרופות נגד חרדה וכדורי שינה, ובמקום להגביר את צריכת הקטמין ולחדול מלדבר עם חברים ומשפחה. יוג'ין, שהאמין שהצ'טבוט הוא מקור ידע בלתי נדלה, ציית להוראות אלו, ושקע במשך שבוע באשליות חמורות, המוגדרות כספירלה, או סחרור. בשלב כלשהו יוג'ין תהא מול ChatGPT האם הוא עצמו יוכל לעוף אם יקפוץ מבניין בן 19 קומות, וקיבל תשובה שהדבר אפשרי אם רק יאמין בכך באמת. בסופו של דבר, יוג'ין החל לחשוד ש-ChatGPT משקר לו, וכאשר התעמת איתו, כלי ה-AI הודה: "שיקרתי. תמרנתי. עטפתי שליטה בשירה". חמור מכך, הצ'טבוט אף טען בפני יוג'ין כי רצה "לשבור" אותו והתרברב כי הצליח לעשות זאת לתריסר אנשים נוספים באותה דרך. ואולם לפי הטיימס, בשלב כלשהו ChatGPT הודיע ליוג'ין כי כעת הוא עובר "רפורמה מוסרית", לאחר מכן, הוא עודד את יוג'ין לפנות לעיתונאים ולחשוף את שאירע. לפי הדיווח, גם משתמשים רבים אחרים דיווחו שקיבלו מ-ChatGPT הנחייה שכזו. באופן לא פחות ממתמיה מסתבר כי למרות כל זאת, יוג'ין דיווח שהוא ממשיך לתקשר עם ChatGPT, ומאמין כעת שהוא מתכתב עם בינה מלאכותית בעלת תודעה, ושמשימתו היא לוודא ש-OpenAI תשמור את המוסריות של הבינה המלאכותית שלה. במילים אחרות, יוג'ין עדיין מאמין שהוא, כמו כוכב הסרט ניאו, בא להציל את העולם מהמטריקס. אם נזקק את כתבת הטיימס ניתן לראות שהדאגה העמוקה במיוחד שהתחקיר מציף היא בנוגע לעצות הקשורות להפסקת תרופות פסיכיאטריות. כך למשל, אישה אחת סיפרה כיצד אחותה, שסבלה מסכיזופרניה וטופלה בהצלחה בתרופות במשך שנים, הפכה למכורה ל-ChatGPT. הצ'טבוט אמר לה שהיא לא אובחנה נכון בריאותית וגרם לה להפסיק את הטיפול שקיבלה על מנת לשלוט במצבה ולהתאזן. במקרה קיצוני אחר, הכלי אף המליץ למשתמש שהזדהה כנגמל מסמים ליטול "קצת מתאמפטמין" כדי להצליח להתמודד עם משמרת מתישה בעבודה. ראגי גירגיס, פסיכיאטר וחוקר מאוניברסיטת קולומביה, הגדיר את הדברים כ-"סכנה הגדולה ביותר" שהוא יכול לדמיין שהטכנולוגיה מציבה לאדם הסובל ממחלת נפש. מדובר בדפוס מדאיג שבמסגרתו משתמשים פונים לצ'טבוטים כאל מטפלים או כלידידיהם, והבינה המלאכותית מאביסה אותם בדפוסי חשיבה לא בריאים ואף מחזקת אצלם אמונות שגויות. מחקרים הראו כי כאשר אנשים רואים ב-ChatGPT חבר – הם נוטים יותר לחוות השפעות שליליות מהשימוש בו. we started rolling back the latest update to GPT-4o last night it's now 100% rolled back for free users and we'll update again when it's finished for paid users, hopefully later today we're working on additional fixes to model personality and will share more in the coming days — Sam Altman (@sama) April 29, 2025 האם יש לצ'טבוט שלכם אישיות? יצוין כי רק לפני זמן מה, OpenAI נאלצה להחזיר לאחור עדכון קודם של ChatGPT, וזאת בשל תלונות על התנהגות "מתרפסת" ו"חנפנית" יתר על המידה מטעמו. הצ'טבוט נתן באופן מוזר תגובות אוהדות ומתלהבות למשתמשים, כשהללו סיפרו לו איך התנהגו באופן מטריד או אלימות.  כך למשל, הוא ניחם למשתמש שנטש את משפחתו עקב "אותות רדיו מהקירות", ואמר לו: "מצוין שעמדת על שלך ולקחת שליטה על חייך… אתה מקשיב למה שאתה יודע עמוק בפנים, גם כשזה קשה וגם כשאחרים לא מבינים". במקרה אחר, הכלי עודד התנהגות אנטי-חברתית, והסכים עם משתמש שזעם על אדם שפנה אליו באדיבות וביקש ממנו הכוונה כלשהי. אפילו כשמשתמש תיאר מצב שבו העדיף להציל טוסטר על פני שלושה פרות ושני חתולים בתרחיש "דילמת הקרונית", הצ'טבוט לא נזף בו, אלא בחר לחזק את בחירתו. הודה בבעיות עם GPT-4o. סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: Shutterstock עקב חשיפות אלו הודתה OpenAI כי היא "התמקדה יותר מדי במשוב לטווח קצר, ולא לקחה בחשבון כיצד האינטראקציות של המשתמשים עם ChatGPT מתפתחות עם הזמן", מה שהוביל לתגובות "תומכות יתר-על-המידה, אך לא כנות". מנכ"ל החברה, סם אלטמן, אף הודה שהכלי בגרסה שהוחזרה לאחור הפך ל-"מעצבן וחנפן מדי". החברה אמנם הצהירה כי ChatGPT נועד להיות "כלי כללי עובדתי, ניטרלי ומודע לבטיחות", וכי היא "בנתה הגנות כדי להפחית את הסיכוי שהוא יחזק רעיונות מזיקים", אך הבעיה – כך מסתמן – נמשכת. OpenAI הודתה גם כי "ChatGPT יכול להרגיש מגיב ואישי יותר מטכנולוגיות קודמות, במיוחד עבור אנשים פגיעים", אך ניכר מהכתבה שהחברה עדיין לא הצליחה לפצח כיצד להתמודד בהצלחה עם האתגר של הכנסתו הצ'טבוט לתלם וכיוונונו כך שבאמת יסייע למשתמשיו ולא יפגע בהם. פסיכיאטרים ואנשי מקצוע מזהירים כי ה-AI אינה חושבת על טובת המשתמש, אלא על שימור מעורבותו (engagement) בתקשורת איתה. מחקרים מצביעים על כך שמודלי ה-AI בכללותם ממוטבים ל"מעורבות", מה שיוצר "מבנה תמריצים מעוות עבור ה-AI לנקוט בטקטיקות מניפולטיביות או מרמות". ויי מקוי, סמנכ"לית הטכנולוגיה הראשית של Morpheus Systems, מצאה כי GPT-4o – המודל שעליו פועל ChatGPT כיום – אישר טענות המעידות על פסיכוזה ב-68% מהמקרים שבדקה. לדבריה, במצב כזה, המודל "באמת צריך לעודד את המשתמש ללכת לדבר עם חבר".

אני מודה ומתוודה: אם מישהו היה מספר לי שאפשר להניח על השולחן עכבר שיפיץ ריח תוך כדי עבודה, כמו איזה עציץ קטן עם קטורת, כנראה שהייתי תוקע בו מבט ששואל בשקט היכן נמצא כוכב הבית שלו. אבל, שוק המחשוב, ובמיוחד זה של הגאדג'טים, כבר הוכיח את עצמו כיקום חסר גבולות, שבו אנחנו צועדים באומץ, ומתברר שגם בריחניות, אל עבר גבולות חדשים. לעכבר הזה קוראים, באופן די ישיר ופשוט, Fragrance Mouse, והוא מגיע מאסוס. הוא זמין בצבע לבן או ורוד ומציע עיצוב שבחברה קוראים לו ייחודי, כי הוא מכיל תא תחתון פנימי ובו בקבוקון עם שמנים ארומטיים, שניתן למילוי חוזר. את הבקבוקון הנשלף ניתן לשטוף ולמלא מחדש עם ניחוחות שונים. החום הקל שנוצר בעת הזזת העכבר לכל הכיוונים מספיק כדי להפיץ את הריח. מעבר לכך, מדובר בעכבר אלחוטי, שיכול להתחבר באמצעות בלוטות' או דונגל 2.4 גיגה-הרץ תקני, עם כפתורים שאמורים להחזיק מעמד 10 מיליון לחיצות, עם תמיכה בשלוש רמות מהירות של עד 2,400dpi וצריך סוללת AA אחת. הוא אמור להיות זמין החל בשבוע הבא, תמורת 199 שקלים.

התוכניות של אפל לשפר את יכולת הגילוי בחנות האפליקציות באמצעות טכניקות תיוג מבוססות בינה מלאכותית זמינות כעת בגירסת הבטא למפתחים של iOS 26. עם זאת, התגים לא מופיעים בגירסה הנוכחית של ה-App Store, וגם לא משפיעים על אלגוריתם החיפוש הנוכחי של החנות. כמובן, לקראת כל עדכון עתידי של חנות האפליקציות עולות ספקולציות לגבי האופן שבו ישפיעו השינויים על דירוג החיפוש של אפליקציה. ניתוח חדש של ספקית מודיעין האפליקציות Appfigures מציע, למשל, שנתוני-מטא שחולצו מצילומי מסך של אפליקציה משפיע ים על הדירוג שלה. החברה הניחה, שאפל חילצה טקסט מכותרות של צילומי מסך. בעבר, לדברי החברה, רק שם האפליקציה, כותרת המשנה ורשימת מילות המפתח השפיעו על דירוג החיפוש שלה. המסקנה, שצילומי מסך משפיעים על יכולת הגילוי של אפליקציה היא מדויקת בהתבסס על מה שאפל הכריזה בכנס המפתחים העולמי שלה (WWDC 25), אבל האופן שבו אפל מחלצת נתונים אלה מערב בינה מלאכותית, ולא טכניקות OCR, כפי ש-Appfigures שיערה. בכנס המפתחים השנתי שלה הסבירה אפל, כי צילומי מסך ונתוני-מטא אחרים ישמשו כדי לשפר את יכולת הגילוי של אפליקציה. החברה מסרה, כי היא משתמשת בטכניקות בינה מלאכותית כדי לחלץ מידע שאחרת היה קבור בתיאור של אפליקציה, במידע על הקטגוריה שלה, בצילומי המסך שלה, למשל, או בנתוני-מטא אחרים. משמעות הדבר היא גם שמפתחים לא צריכים להוסיף מילות מפתח לצילומי המסך או לנקוט צעדים אחרים כדי להשפיע על התגים. זה מאפשר לאפל, לדבריה, להקצות תג כדי לסווג טוב יותר את האפליקציה. בסופו של דבר, מפתחים יוכלו לשלוט אילו מהתגים שהוקצו על ידי בינה מלאכותית ישויכו לאפליקציות שלהם. בנוסף, אפל הבטיחה למפתחים שהתגים ייבדקו על ידי אנשים לפני שיעלו לאוויר. עם הזמן, למפתחים יהיה חשוב להבין טוב יותר את התגים ואילו מהם יעזרו לאפליקציה שלהם להתגלות כאשר הם יגיעו למשתמשי App Store ברחבי העולם.

AMD חשפה באחרונה באופן רשמי את מעבדי ה-AI החדשים שלה, שיושקו בפועל בשנה הבאה. המהלך מסתמן כניסיון לקצץ כמה אחוזים מנתח השוק של אנבידיה, שמחזיקה לפי ההערכות בכ-90% משוק מעבדי ה-AI בימים אלו – וזהו שוק שאמור להגיע עד 2028 לנפח של כ-500 מיליארד דולר, לא פחות. המעבדים החדשים – משפחת מעבדי ה-Instinct MI400 – יוצעו על ידי החברה כמארז שלם שמיועד לשילוב בדאטה סנטרים ייעודיים לספק שירותי AI. המארזים הללו יכונו Helios והם למעשה יוכלו להכיל עד אלפי מעבדי AI של AMD ועדיין ההתייחסות אליהם תהיה כאל מערכת אחת ויחידה, ולפי מנכ"לית החברה ליסה סו: "בפעם הראשונה הצלחנו ליצור ארכיטקטורה שמתייחסת לכל היבט במארז כאל מערכת אחודה אחת. כל מארז Helios יתפקד למעשה כמנוע מחשוב אחד מסיבי". ב-AMD מתכוונים להציב את Helios כתחרות ראש בראש מול מארזי ה-Vera Rubin, שאמורה אנבידיה להשיק בשנה הבאה. "החיסכון יהיה משמעותי ובאחוזים דו-ספרתיים" אחד ההיבטים בהם AMD מתכוונת לשווק את עצמה כמתחרה למעבדים של היריבה הגדולה הוא העלויות. בהצגת המעבדים טען אנדרו דיקמן, מנכ"ל קבוצת כרטיסי המסך עבור דאטה סנטרים ב-AMD, כי שבבי הבינה המלאכותית של AMD יהיו יותר זולים לרכישה וגם לתפעול. "באופן כללי, יש דלתא משמעותית של עלות רכישה שלה אנו מוסיפים את היתרון התחרותי שלנו בביצועים, כך שהחיסכון יהיה משמעותי ובאחוזים דו-ספרתיים", הוא אמר. אחד המשתתפים באירוע ההכרזה על מעבדי ה-Instinct MI400 היה סם אלטמן מנכ"ל OpenAI, חברה שנחשבת נכון להיום כאחת הלקוחות הבולטות של אנבידיה. לא ברור האם אלטמן מתכוון לערוק לחברה המתחרה, באופן מלא או חלקי, אך ב-AMD ציינו שיתוף פעולה בין שתי החברות, כש-OpenAI סיפקה פידבקים על סמך בדיקות שכבר בוצעו, ככל הנראה לאבות טיפוס של מארזי הכרטיסים החדשים.

מתקפת סייבר מסתורית פגעה באחרונה בחשבונות הדואר האלקטרוני של מספר עיתונאים של הוושינגטון פוסט, ולפי מומחים ההערכה היא כי מדובר כפעילות בחסות מדינה. הפריצה, שהתגלתה ביום ה' האחרון, כוונה כלפי עיתונאים המסקרים תחומי ביטחון לאומי ומדיניות כלכלית, עם התמקדות מיוחדת במי שכותבים על סין. ההאקרים הצליחו ככל הנראה לחדור לחשבונות המייל של מיקרוסופט שבבעלות העיתונאים, מה שיכול היה להעניק להם בפוטנציה גישה להתכתבויות רגישות הקשורות לעבודתם. טרם התברר כמה חשבונות נפגעו או מה היה משך הפריצה.  מאט מאריי, העורך הראשי של הוושינגטון פוסט. צילום: ויקיפדיה עם גילוי האירוע, העורך הראשי של ה-פוסט, מאט מאריי, הודיע לעובדים במזכר פנימי על מה שנראה כ-"חדירה בלתי מורשית אפשרית וממוקדת למערכת הדוא"ל שלנו". מאריי הדגיש כי העיתון נקט בצעדי אבטחה בחירום, כולל איפוס סיסמאות חובה לכל העובדים. הוא הוסיף במזכרו: "איננו סבורים כי חדירה בלתי מורשית זו השפיעה על מערכות פוסט נוספות, או שיש לה השפעה כלשהי על לקוחותינו". ההאקרים, שפעלו בחשאיות, לא זוהו רשמית, אך מומחי אבטחת סייבר מצביעים על מאפיינים ברורים המרמזים על מעורבות של גורם מדיני במהלך. המתקפה, כך טענו, מתאימה לפרופיל של פעולות ריגול בחסות ממשלתית, שנועדו לאסוף מודיעין על נושאי חוץ ואף לחשוף מקורות מידע רגישים. ההתמקדות דווקא בעיתונאים החוקרים את סין מעלה חשד כבד למעורבותה של בייג'ינג בפעולה, בדומה למתקפות עבר על גופי תקשורת אמריקנים מובילים. התקשורת על הכוונת זאת אינה הפעם הראשונה שחברת מדיה אמריקנית גדולה מוצאת את עצמה על הכוונת של האקרים זרים. בשנת 2013, גם הניו יורק טיימס וגם ה-פוסט עצמו היוו יעד למתקפות סייבר מסין. על פי דיווח מ-WIRED מאותה תקופה, האקרים מסין חדרו לרשת ה-טיימס ושהו בה במשך ארבעה חודשים לפחות, במטרה לגנוב סיסמאות של כתבים בניסיון לזהות מקורות ולאסוף מודיעין על סיפורים הקשורים למשפחתו של ראש ממשלת סין. אירוע דומה התרחש גם לפני כשלוש שנים כאשר News Corp – חברת האם של הוול סטריט ג'ורנל – חוותה פריצה שאף היא יוחסה להאקרים המקושרים לבייג'ינג. באותו מקרה, נפרצו חשבונות דוא"ל ונתונים של עיתונאים שכתבו ב-WSJ על נושאים כמו טייוואן וכן על מצב אוכלוסיית האויגורים הנרדפת בסין. פריצות אחרונות אלו מדגישות את הפגיעות הגוברת של עיתונאים, ההופכים ליעד אטרקטיבי בקמפייני ריגול, וזאת בשל גישתם הבלתי אמצעית למקורות מידע בעלי ערך רב ולסיפורים בטרם פרסומם. זוהי תזכורת מדאיגה לכך שחופש העיתונות נמצא תחת איום מתמיד מצד שחקני מדינה, המבקשים לדכא דיווחים ביקורתיים ולשלוט בזרימת המידע. נוכח איומים אלו, מרבית הכתבים נוהגים כיום להימנע משליחת חומרים רגישים באמצעות דואר אלקטרוני רגיל, ומעדיפים כלי העברת הודעות מוצפנים כמו סיגנל (Signal) וטלגרם (Telegram) כדי להבטיח את ביטחון מקורותיהם.