"כששמעתי שמיתוס של אנת'רופיק גילה עצמאית פגיעות בת 27 שנה, ללא כל הכוונה אנושית – לא נדהמתי. מיתוס לא נועד להיות מנוע גילוי פגיעויות – הוא פשוט התפתח, למד והשתכלל. הבינה המלאכותית נותנת עוד יכולות, בלי לגעת בצד הביקוש במשוואה: בני אדם מיומנים שמבינים את הקוד מספיק טוב כדי לתקן אותו. הבעיה היא שהבעיה השתנתה. השקענו שנים בקיצור הזמנים של הגילוי. כעת היא נפתרה ברובה ברמת הקוד, וצוואר הבקבוק עבר כולו לתעדוף ומהירות התיקון. אנחנו נמצאים כרגע בפער בין יכולת הגילוי שהגיעה לבין יכולת השיקום שמתעדכנת", כתבה בסוף השבוע פרייאנקה נילאקרישנן, סופרת ומדענית, חוקרת סייבר וחדשנות, במאמר שפרסמה באתר Hackernoon. לדבריה, "הבינה המלאכותית פתרה את בעיית הגילוי, אבל איש עדיין לא פתר את בעיית התיקון. הפער ביניהם הוא בהיקף של משבר עולמי. זה החצי שחשוב והוא זה שיגדיר את האבטחה הארגונית בעשור הקרוב. הוא כבר שינה את התפקיד של מנהלי ומנהלות האבטחה בארגונים, רק שאף אחד לא עדכן אותם.ן על השינוי". במאמר אחר שפרסמה באותו אתר, נילאקרישנן הפנתה את הזרקור לכמה שדות: AI כבעיה, אתגר וסכנה – לצד חלון ההזדמנויות המתוחם בזמן קצר; השינוי באופי המתקפות, ובעיקר המהירות שלהן; היתרון שהבינה המלאכותית מעניקה לרעים; וחצי מהבעיה, שטרם נפתרה. "יש להתכונן – עכשיו – ליריבים, שחקני האיום בסייבר, שמגיעים למתקפה משודרגים בבינה מלאכותית – ולא כשנראה ראיות לכך בשטח", כתבה. "שימור המומחיות האנושית הנדרשת על מנת לתקן את מה שהבינה המלאכותית תחולל מחייב את התעשייה להתייחס למפתחים כעובדי תשתיות קריטיים, על כל המשמעויות, ההטבות והתמיכה שבמעמד הזה". כך הבינה המלאכותית תוקפת בשנה שעברה תועד המקרה הראשון של מתקפת סייבר שבוצעה ברובה על ידי AI: קבוצת האקרים בחסות סין ניצלה סוכני בינה מלאכותית כדי לחדור עצמונית ל-30 מטרות בעולם. המתקפה מסמלת את מה שקורה בעולם הגנת הסייבר המשולבת בעולם התוכן החדש, של ה-AI: התחום נהיה קריטי עכשיו, הוא מציף שורה של איומים חדשים – מודלים, דאטה ופרומפטים, ומעצים ומגדיל את האיומים הקיימים בהיקף, במהירות ובתחכום. זהירות, בינה מלאכותית! צילום: ShutterStock הבינה המלאכותית פועלת באופן עצמאי לביצוע רוב שלבי המתקפות: הערכת ושיפור הקוד של הנוזקה, גילוי וניצול פגיעויות בארגוני היעד, איסוף אישורי כניסה, השגת תנועה לרוחב ה-IT של הקורבן וקצירת נתונים. זאת, כפי שחזו חוקרי המרכז הלאומי לאבטחת סייבר בבריטניה (NCSC), שהזהירו: "הבינה המלאכותית תהפוך כמעט בוודאות אלמנטים מסוימים של פעילות חדירה ליעילים ואפקטיביים יותר. שימוש ב-AI יוביל לעלייה בתדירות ובעוצמה של איומי סייבר". גרטנר הוסיפה שמן למדורת האיומים: היא חזתה כי 40% מהארגונים ייפגעו בסייבר מאירועים שיתחוללו בשל שימוש בלתי מורשה בארגון ב-"צל בינה מלאכותית" (Shadow AI). לפי ליאור כלב, מוביל מערך הסייבר בדלויט ישראל, "השנה יעמיק השילוב בין בינה מלאכותית, טכנולוגיות מידע וסייבר, עם נקודת מפגש ברורה בין AI for Cyber – בינה מלאכותית לשיפור אבטחת המידע, לבין Cyber for AI – הגנה על תשתיות ופתרונות בינה מלאכותית". חוקרי ESET ציינו כי "נוזקות מבוססות AI עברו ב-2025 מתיאוריה למציאות. נכנסנו לעידן חדש של איומים". "ה-AI לא מחליפה וקטורי תקיפה – היא מחזקת אותם" "הבינה המלאכותית כבר נמצאת בתוך הפרצות: אחת מכל שש פרצות ב-2025 כללה AI. בסיועה, התוקפים פנו לכלים המוכרים", כתבו חוקרי יבמ. לדבריהם, "ה-AI לא מחליפה וקטורי תקיפה ישנים – היא הופכת אותם לחזקים הרבה יותר". לפי נתוני הענק הכחול, ל-63% מהארגונים שנפגעו מפריצה שקשורה ל-AI לא היו יכולות ניהול מבוססות AI. בנוסף, ל-97% מהם חסרו בקרות גישה לכלי בינה מלאכותית – "מה שמסביר מדוע צומחת תופעת צל הבינה המלאכותית: עובדים שמשתמשים בכלים עצמאית ובלא פיקוח ה-IT – מה שמוביל לעוד פריצות". בינה מלאכותית יוצרת – גם להאקרים. צילום: ג'מיני GenAI – החברה הכי טובה החדשה של הרעים אדם מאיירס, סגן נשיא בכיר לתפעול מבצעים נגד איומים בקראודסטרייק, קבע: "הבינה המלאכותית היוצרת היא החברה הכי טובה החדשה של הרעים. מפרופילים בדויים ועד מיילים ואתרים שנוצרו על ידי AI, האקרים עושים בה שימוש כדי להעצים איומים פנימיים ולשפר את יכולות ההנדסה החברתית שלהם. עם הונאה המונעת על ידי בינה מלאכותית שהופכת למשכנעת יותר, ארגונים חייבים לפתח הגנה מונחית מודיעין, שמונעת בעצמה על ידי AI, בשילוב בקרה אנושית. זו הדרך היחידה לעצור איומי סייבר". מהו מיתוס? מיתוס הוא מודל בינה מלאכותית חדש של אנת'רופיק, שהחברה עצמה מסרבת לשחרר לציבור, משום שלדבריה, "זהו איום פוטנציאלי רציני על אבטחת הסייבר של כל ארגון. זהו רגע מפנה באבטחת סייבר. הוא מסוכן מדי". באחרונה נתנה אנת'רופיק את מיתוס למספר מצומצם של חברות, כדי שיבצעו בו בדיקה מקיפה של פגיעויות במוצרי התוכנה שלהן. היום (ה') דיווחנו כי החברה חוקרת האם המודל כבר נפרץ – על ידי משתמש באחת החברות האלה. לפי מכון אבטחת הבינה המלאכותית הבריטי (AISI), המודל החדש הוא "דוגמה ליכולות המשבשות של בינה מלאכותית מתקדמת". מאז הגעת ChatGPT ב-2022, מומחים הזהירו כי הבינה המלאכותית עלולה לגרום לנזק חמור בעולם האמיתי. והנה, כפי שציינו חוקרים, "מיתוס הוא אינדיקציה לקצב ההתקדמות בבינה מלאכותית… עם היכולת לבצע מתקפות בשלבים מרובים ולזהות ליקויים ב-IT בלא הדרכה אנושית. מנקודה זו, מערכות בינה מלאכותית יכולות רק להשתפר, אלא שזה נכון גם עבור ההאקרים". נפרץ, ככל הנראה. מיתוס. צילום: עיבוד ממוחשב: ג'מיני. מקור: gguy, Shutterstock חוקרי סימנטק ציינו כי "הבינה המלאכותית הסוכנית מחליפה נתונים במהירות בין מודלי שפה גדולים, כלים וסוכנים אחרים, ויוצרת נקודות דליפה בלתי מפוקחות. סוכני ה-AI מנסחים מחדש את האופן שבו יישומים ארגוניים מעבירים נתונים. הם שחקנים אוטונומיים, שולחים הנחיות ומעבירים משימות לסוכנים. כל אחת מהפעולות הללו היא זרימת נתונים, ולכן – וקטור דלף פוטנציאלי". לפי IDC, עד 2027, השימוש בסוכנים בארגונים בעולם יגדל פי עשרה. יש כאן משטח תקיפה לחילוץ נתונים מתרחבים מהר יותר ממה שצוותי האבטחה יכולים לעקוב". ואם ב-IDC עסקינן, הנה הערכה של עוד חברת מחקר – גרטנר: עד 2028, יותר ממחצית מהארגונים יסתמכו על פלטפורמות אבטחה ייעודיות לבינה מלאכותית כדי לאבטח שימוש בשירותי AI מצד שלישי ולהגן על יישומי בינה מלאכותית מותאמים אישית. נילאקרישנן סיכמה את הנושא היטב: "הא-סימטריה שאנחנו צריכים לסגור היא זמן, לא גישה". נושא אבטחת הסייבר בעידן הבינה המלאכותית יעמוד במרכזה של ועידת ה-AI Security של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שתתקיים ב-13 במאי במטה של צ'ק פוינט בתל אביב. באירוע ישתתפו מומחי אבטחת מידע, בינה מלאכותית וטכנולוגיה בכלל, שישמעו על המגמות העדכניות והפיתוחים החדשים בתחום. רוצים להשתתף? גם אתם מתעניינים בסייבר, AI ומה שביניהם? לפרטים נוספים ולהרשמה לוועידה לחצו כאן.

אם היה עוד איזשהו ספק ששוק ה-AI דוחף חזק מאוד אל עבר שימוש מוגבר בסוכני AI, בא כנס Next 2026 של גוגל קלאוד והוכיח זאת באופן המובהק שאפשר שעם כל הכבוד לחומרה, בסופו של רוב, הארגונים משתמשים במה שחברות התוכנה מציעות להם. גוגל השיקה בכנס שורה ארוכה של יכולות עבודה עם סוכנים חדשות, דרכים מעודכנות ליצור סוכנים ולנהל אותם, וגם הציגה כיצד להשתמש בסוכני AI כדי להתגונן טוב יותר, בעיקר נגד התקפות של האקרים שישתמשו בסוכני AI משלהם. אחד הדגשים החזקים ששמה גוגל על השולחן הוא הטענה שהיא הספקית היחידה שמציעה כיום פתרונות מוכללים שמציעים תשובה לכל ערמת ה-AI – מתשתית הבינה המלאכותית עם מעבדי ה-TPU שלה, דרך מודלים של מחקר, ועד לפלטפורמת כלים והיסקים, ועכשיו גם הרבה מאוד סוכנים להרצת יישומים שונים. גוגל שמה במרכז ההכרזות החדשות את Gemini Enterprise – מערכת הפעלה סוכנית שלפי החברה מהווה סביבה טכנית מלאה כדי לבנות מערך סוכנים, לנהל אותו ולשלוט בו. מעבר לתמיכה במודלים השונים שלה, מ-Gemini 3.1 Pro ועד Lyria 3, היא תתמוך גם במודלים השונים של אנת'רופיק, כולל במודל Claude Opus 4.6. הפלטפורמה הזו מגיעה עם ADK חדש, שהוא ערכת פיתוח סוכנים בממשק קוד נמוך, עם אפשרות להפצת סוכנים לארגונים ולמשתמשים דרך שוק ייעודי ועם לא מעט סוכנים מוכנים מראש להורדה, שפיתחו הרבה שותפות של גוגל לקראת ההשקה. היבט אחר של העבודה עם הסוכנים החדשים בא לידי ביטוי ב-Workspace – סביבת העבודה המשרדית הארגונית שמציעה גוגל. זה בא לידי ביטוי בתוך Gemini Enterprise עצמה עם סוכן שמטרתו לבצע פרויקטים מורכבים עם הרבה מאוד משימות ושלבים. כמו כן, זה כולל אפשרות לשימוש במקביל בכמה מהאפליקציות, סיכום מידע שקיים בדרייב, בג'ימייל ובכלל הרשת כדי להכין מסמכים מקצועיים, וכן הוספת תיבת דואר נכנס שמיועד לשימוש הסוכנים בלבד. בתיבה זו ירוכז כל המידע שצריך לדעת, והיא תהיה מובדלת מתיבת המייל הרגילה של המשתמש. סוכני AI להגנה על הארגון כאמור, היו בכנס גם הכרזות רבות על שימוש בסוכני AI כדי להגן על הארגון. עיקר הדגש היה על שלושה סוכנים חדשים ששולבו בפלטפורמת Google Security Operations. הראשון הוא סוכן ייעודי לבדיקת הדארקנט, במטרה ליצור פרופיל מדויק של הארגון בהתאם לקבוצת זיהוי האיומים של גוגל, המתמחה בתחום הזה. לפי גוגל קלאוד, הכלי יכול לנתח מיליוני אירועים חיצוניים מדי יום בדיוק של 98% – מה שעוזר להציף רק את האיומים שבאמת חשובים לארגון. סוכן נוסף אמור לאפשר לארגון לזהות איומים באופן פרו-אקטיבי, וזאת על יד שימוש בדפוסי תקיפה חדשים ומתן כלים שיכולים לזהות תוקפים שמצליחים בדרך כלל לעקוף את האבטחות המסורתיות, לטענת גוגל. כמו כן הוסיפה החברה סוכן שיכול לעזור לצוותי האבטחה לבנות מערכי זיהוי על ידי יצירת חוקים ומנגנונים שמותאמים להם תוך חיסכון ניכר בזמן, כי במקום לעשות את העבודה באופן ידני, כעת היא תתבצע באופן אוטומטי. "מערכת מקצה לקצה, שמותאמת לעידן מבוסס הסוכנים" "Gemini Enterprise היא עכשיו מערכת מקצה לקצה, שמותאמת לעידן מבוסס הסוכנים. היא החוט המקשר בין הדאטה, האנשים וכל האפליקציות והסוכנים, שהופכת את כל התהליכים לרצף עבודה חכם ורציף. אנחנו לא מציעים שירותים נפרדים שצריך לחבר לבד, אלא מערך שעבר מיטוב מלא ושהכול פותח בו יחד, כדי להציע את העוצמה והיעילות שנדרשים לעידן החדש של ה-AI", אמר תומאס קוריאן, מנכ"ל גוגל קלאוד, בתדרוך לעיתונאים. TPU 8i. צילום: גוגל קלאוד במהלך התדרוך הציג קוריאן גם את המעבדים החדשים, שגוגל אמורה להשיק בהמשך השנה: מעבד מוגדר שקשור לאימון בשם TPU 8t ואחד נוסף שקשור לפעילות השוטפת של ההיסק בשם TPU 8i. הם יתחברו לשני סוגי אחסון חדשים מהירים במיוחד – Managed Lustre 10T לאימון ו-Rapid Storge לביצועי היסק. גוגל קלאוד גם אמורה להיות הראשונה שתשתמש בדאטה סנטרים שלה ב-VR200 – הסופר מעבד החדש של אנבידיה, שאמור להיות מושק מאוחר יותר השנה. בשילוב Virgo Networking, הוא ישמש להרצת אשכולות הנתונים הגדולים והכבדים ביותר.

אנת'רופיק בוחנת פריצה שככל הנראה קרתה למודל החדש והמסתורי שלה, מיתוס (Mythos) – מודל שהיא סיפקה באחרונה למספר מצומצם מאוד של חברות כדי שיבצעו בדיקות מקיפות של פגיעויות במוצרי התוכנה שלהן. לפי דיווחים, משתמש מצד שלישי בסביבת העבודה של אחד הארגונים הללו השיג גישה למיתוס, על אף שלא היה מורשה לכך. הדיווח הראשוני התפרסם בסוף השבוע באתר בלומברג, שסיפר על כך שכמה אנשים לא מורשים הצליחו לקבל גישה לכלי החזק הזה, ואף הוסיף ציטוט של אחד מהם, שזהותו נשמרה בידי האתר. אנת'רופיק אישרה את הבדיקה. מיתוס שוחרר בתחילת החודש כמודל החדש, שיעיל יותר ממערכות AI מתחרות בזיהוי פגיעויות תוכנה. אנת'רופיק כינתה אותו "מסוכן מדי" ונתנה אותו רק לשורה קצרה של ארגונים גדולים במיוחד – ולא לכלל הארגונים. בין אותן חברות שזכו לקבל את המודל נמצאות אמזון, אפל, סיסקו, ג'יי.פי. מורגן ואנבידיה. הסיבה העיקרית לשחרור המצומצם שלו היא בדיוק מה שקרה כעת: על רקע חששות שניתן יהיה לפרוץ אליו, ושהוא עלול להיות מנוצל על ידי האקרים. המטרה הייתה לעזור לחברות אלה בעצם לחזק את הגנותיהן לפני שגורמים פושעים יוכלו לקבל גישה למיתוס או למודלים דומים של בינה מלאכותית. כלומר, הנחת הייסוד, שגם המודל הזה ייפרץ, קיבלה כעת אישור בפועל. לפי אנת'רופיק, לא זוהו פרצות מחוץ לסביבת של הספקיות שקיבלו את המודל לבדיקה, או במערכות שלה עצמה.

אלי ברששת מונה למנכ"ל חטיבת וואן הראל מבית וואן טכנולוגיות – כך הודיעה הקבוצה היום (ה'). ברששת מחליף את יוסי צייגר, שכיהן כמנכ"ל החטיבה במשך 14 שנים, וממשיך לכהן בה כיו"ר. וואן הראל היא חטיבה שמרכזת את פעילות קבוצת וואן מול המגזר הממשלתי-ציבורי, כספקית של תשתיות מחשוב, שרתים ומערכות מתקדמות לאחסון נתונים. לקוחות וואן הראל כוללים את רוב משרדי הממשלה, וכן מוסדות וארגונים ציבוריים, בתי חולים ממשלתיים ומוסדות אקדמיה. ברששת מביא עימו מעל 30 שנות ניסיון בתעשיית המחשוב והטכנולוגיה. ב-12 השנים האחרונות הוא כיהן כמשנה למנכ"ל וואן הראל, וקודם לכן מילא תפקידי סמנכ"ל מכירות ומנהל רכש בחטיבה, שאליה הצטרף לפני 24 שנים. "מקבל את האתגר בענווה" לדברי ברששת, "אני מקבל על עצמי בענווה את האתגר המשמעותי. צייגר הוביל את וואן הראל בשנים האחרונות להישגים, ובנה תשתית מקצועית ועסקית חזקה, ואני בטוח שנמשיך להוביל ולהצעיד את החטיבה קדימה גם בשנים הבאות". עדי אייל, מנכ"ל וואן טכנולוגיות, ציין כי "מאחורי צייגר 25 שנים של הישגים, מתוכן 14 שנים כמנכ"ל החטיבה. ברששת מביא עימו היכרות מצוינת עם צרכי השוק והלקוחות, והוא האיש המתאים להמשיך את שיתוף הפעולה המוצלח של וואן הראל עם המגזר הממשלתי". צייגר אמר ש-"אני מעביר את תפקיד המנכ"ל לברששת בשמחה ובתחושת ביטחון, בתקופה שבה מהפכת ה-AI מייצרת עבורנו הזדמנויות רבות. תחת ניהולו, החטיבה תמשיך להיות ספק גדול של ממשלת ישראל והחברות הלאומיות, עם פתרונות שמקיפים את כל צרכי המחשוב והתשתיות לעידן של בינה מלאכותית ויישומים עתירי דאטה".

  במאמר "המשולש הדיגיטלי: ארכיטקטורה ארגונית להצלחה עם דיגיטל, AI ודאטה" הצגתי את החשיבות של בניית ארכיטקטורה ארגונית המבוססת על משולש דיגיטלי של שלושה בעלי תפקיד, שפעולתם המשולבת יכולה להבטיח את הצלחת הארגון בעידן הדיגיטלי. במאמר זה ארחיב את הדיון על התפקיד השני מבין שלושת הקודקודים – מוביל ה-AI הארגוני (CAIO – Chief AI Officer). טכנולוגיית ה-AI היא טכנולוגיה וותיקה יחסית שהחלה את צעדיה הראשונים בסביבות  1950 ומאז התפתחה והחלה לחדור לסביבות הארגוניות. בשנת 2022 הייתה קפיצת מדרגה נוספת עם הופעת הבינה המלאכותית היוצרת – ה-Generative AI, ובמיוחד מערכת ChatGPT של חברת OpenAI. ה-AI הוא מונח מעטפת המכיל מספר רב של מודלים, כלים, ושיטות. מקובל להתייחס למספר קטגוריות עיקריות: Analytic AI – אוסף מודלים וכלים ממוקדים בתמיכה בתהליכי קבלת החלטות. מבוסס על היכולת של עיבוד כמויות גדולות של נתונים, איתור מגמות או חריגים ומתן תחזיות והמלצות. דוגמאות נפוצות הן מנועי המלצות, ניתוח תקלות בקווי ייצור, מערכות זיהוי דיבור המשולבות ברמקולים חכמים ועוד. AI Based Applications – מערכות ארגוניות שונות המשלבות AI, למשל מערכות אבטחה המשלבות זיהוי פנים, מערכות לניהול תביעות ביטוח, מערכות המזהות הונאות במערכות פיננסיות ועוד. Embedded AI – מערכות AI המשולבות בתוך מוצרים, כמו במכוניות אוטונומיות, רחפנים, רובוטים, סמארטפונים, טלוויזיות חכמות ועוד. Generative AI – אוסף מערכות המייצרות טקסט, תמונות, ווידיאו, מוסיקה וכד' על בסיס פרומפטים שהמשתמש מציג להן. דוגמאות: ChatGPT, Gemini, Claude, Perplexity, Midjourney, DALL-E ועוד. Agentic AI – יחידות תוכנה מבוססות AI שמבצעות משימות. מערכות אלה מסוגלות לקבל הנחיות ולהפעיל מספר רב של סוכנים ייעודיים לביצוע משימות. דוגמאות מתחום התיירות – תכנון מסלול, הזמנת מלונות, טיסות, כרטיסים למופעים וכד'. תחומי אחריות ופעילויות של מוביל ה-AI במהלך השנים ה-AI חדרה לתחומים רבים ומגוונים ובהם שירות לקוחות, תפעול, תחזוקה, חיזוי ביקושים, ניהול ואופטימיזציה של שרשרת אספקה, פיתוח מוצרים וחדשנות, ניהול סיכונים, גילוי הונאות, שילוב במוצרים חכמים ועוד. רוחב היריעה של יישומי ה-AI בארגון הביא לצורך בבעל תפקיד ייעודי בכיר בעל מבט רוחבי, שיהווה גשר בין הפוטנציאל והמורכבות של הטכנולוגיה לבין פוטנציאל הערך העסקי שלה, מוביל ה-AI. נתאר בתמציתיות את תפקידו ותחומי אחריותו: גיבוש אסטרטגיית AI – גיבוש החזון ואסטרטגיית AI כנגזרת של האסטרטגיה העסקית של הארגון. אסטרטגיית ה-AI תגדיר את החשיבות שהארגון רואה ב-AI, באיזה נושאים הטכנולוגיה תטפל כדי להביא למירב הערך העסקי, רתימת ההנהלה לנושא, ובעצם כיצד להפוך לארגון מוכן לעתיד Future-Ready. גיבוש ויישום תפיסת המשילות (AI Governance) – אחריות, הקמת ועדות היגוי, ניהול סיכונים, אתיקה, ציות לרגולציות, זיהוי הטיות בנתונים, פרטיות משלב העיצוב, אבטחת מידע וסייבר, הצורך בהסברתיות ושקיפות של תוצאות המודלים ועוד. ניהול השינוי (Change Management) – הובלת תהליך ניהול השינוי בעקבות הכנסת טכנולוגיה זו לארגון. בניית כישורי הארגון (Skills Building) – גיוס הטאלנטים הנדרשים (מדעני נתונים, אנליסטים, מומחי AI), הובלת תהליכי הכשרת העובדים ביחד עם אגף HR, הדרכה לשימוש במודלים וכלים, הטמעת הכלים בקרב העובדים. הקמת מרכזי מצוינות (Centers of Excellence) – הקמת מרכזי מצוינות בנושאים רלוונטיים שיוכלו לשרת את האגפים השונים ביישום הטכנולוגיה. בניית ארכיטקטורה טכנולוגית – עבודה ביחד עם מנהל הטכנולוגיות (CTO) לגיבוש הארכיטקטורה והתשתיות הטכנולוגיות הנדרשות כגון ענן, ביג דאטה וכד'. גיבוש הנושאים (Use Cases Selection) – עבודה ביחד עם המנהלים העסקיים לבחירת הנושאים המתאימים ביותר ליישום AI, ניתוחי עלות תועלת ו ROI, בניית מפת הדרכים ליישום מבחינת עדיפויות, הגדרת מדדי הצלחה (KPIs) והערך הצפוי. . ביצוע פיילוטים – השתתפות בבחירת המוצרים והמודלים, שיטת ביצוע הפיילוטים לבחינת הישימות והוולידיות של התוצאות, החלטות על אישור וסיום הפיילוט ומעבר לייצור. קידום השימוש החוזר (Reuse) – חתירה לשימוש חוזר בכלים ומודלים כדי לנצל את המשאבים בצורה יעילה. מעקב וניטור (Performance & Usage Monitoring) – מעקב שוטף אחר השימוש במודלים, הביצועים שלהם, אמינות התוצאות, העדר הטיות, גיבוש נהלים לדיווח על תקלות וצורת הטיפול בהן ועוד. שיתופי פעולה (External Collaboration) – נושא ה-AI מחייב בניית אקוסיסטם עם שותפים מחוץ לארגון כמו אוניברסיטאות, מכוני מחקר, מטה ה-AI הלאומי, מטה הסייבר הלאומי, חברות מסחריות המייצגות מוצרים ועוד. שיתוף הפעולה עם המוביל הדיגיטלי והדאטה מוביל ה-AI צריך לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם המוביל הדיגיטלי כדי להבטיח את שילוב טכנולוגיות ה-AI בחוויות הלקוח, בתהליכים העסקיים ובמודלים העסקיים הנוכחיים והעתידיים, שילוב AI במוצרים שהארגון מייצר ומוכר. הנתונים הם חומר הגלם החשוב ביותר ליישום מודלים של AI ולכן נדרש שיתוף פעולה שוטף עם מוביל הדאטה הארגוני. אזורי שיתוף הפעולה יהיו מיפוי מאגרי נתונים, קידום הנגישות שלהם, קידום פעילות לשיפור איכות, הרשאות ובקרת גישה, אבטחת מידע ועוד. סיכום ההאצה בשילוב טכנולוגיות ה-AI בארגון והחשיבות ההולכת וגדלה שלהן, הביאה לצורך בתפקיד חדש, מוביל ה-AI. מוביל זה מהווה קודקוד חשוב בתוך הארכיטקטורה הארגונית החדשה, ארכיטקטורה לה קראתי המשולש הדיגיטלי. בניית צוות ושיתוף פעולה בין שלושת הקודקודים, תוך בהירות של תחומי האחריות של כל אחד מהם, היא קריטית להצלחת הארגון בעידן הדיגיטלי.   הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית, BDO Consulting, מרצה בתוכניות MBA במכללות אונו ורופין.  

ועדת האיתור לתפקיד ראש מערך הדיגיטל הלאומי המליצה פה אחד על מינויו של תא"ל (מיל') נתי כהן לתפקיד – כך פרסם היום (ה') משרד הכלכלה. המינוי יועלה לאישור הממשלה. אם הוא יעבור את אישורה, כהן יחליף בתפקיד את שירה לב עמי, ששר הכלכלה, ניר ברקת, בחר שלא להמשיך את כהונתה. תא"ל (מיל') כהן נבחר על ידי ועדה שבראשה עמד מנכ"ל משרד הכלכלה, מוטי גמיש – מתוך עשרות מועמדים לתפקיד, שרק בודדים מהם הגיעו לשלב הסופי. הוועדה החליטה להמליץ על כהן "לאור ניסיונו הרחב והייחודי בהובלת מערכות דיגיטליות מורכבות ברמה הלאומית – הן במגזר הציבורי והן במגזרים הביטחוני והפרטי", נכתב בהודעתה. עוד צוין בהודעה כי "כהן מביא עימו שילוב של ניסיון אסטרטגי, ניהולי וטכנולוגי, לצד הבנה עמוקה של אתגרי הדיגיטל בעידן הבינה המלאכותית והסייבר. יכולותיו בהובלת פרויקטים לאומיים רחבי היקף, בניהול מערכות מורכבות ובהנעת שיתופי פעולה בין מגזריים מציבות אותו כמועמד המתאים ביותר לתפקיד". ניסיון כמנכ"ל משרד התקשורת וקשר"ר כהן כיהן כמנכ"ל משרד התקשורת, ובמסגרת תפקידו הוביל את פריסת תשתיות הסיבים האופטיים בישראל ואת יישום הדור החמישי, והוביל החלטות ופעולות רבות במסגרת המדיניות הדיגיטלית של הממשלה. קודם לכן הוא שימש כקצין הקשר והתקשוב הראשי בצה"ל, שם פעל לטרנספורמציה הדיגיטלית של הצבא והיה חלק מהקמת מערכי סייבר מתקדמים. בכלל זה, הוא הקים את חטיבת ההגנה בסייבר באגף התקשוב, והיה לו תפקיד מפתח בהעברת צה"ל לטכנולוגיית ענן מבצעי ו-ERP ניהולי. לאחר פרישתו ממשרד התקשורת ניהל כהן את עולמות התקשורת והסייבר בקבוצת ההשקעות האמירתית-ישראלית ומונה לדירקטור במגדלי תקשורת, שעוסקת בהקמה ובהפעלה של אתרי אנטנות סלולריות. בספטמבר 2020 הוא מונה ליו"ר דירקטוריון אקרון תוכנה, שמפתחת פלטפורמה לניטור, סייבר ושליטה על מערכות דיגיטליות. כמו כן, כהן חבר בתנועת הביטחוניסטים ומשמש כפרשן בערוץ 14. השר ברקת אמר כי "מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מהפכה דיגיטלית, שתשפיע על כל תחומי החיים – מהכלכלה ועד לשירות לאזרח. כהן מביא עימו ניסיון מוכח בהובלת מהלכים לאומיים מורכבים, והוא האדם הנכון להוביל את מערך הדיגיטל הלאומי בשנים הקרובות. אני בטוח שבהובלתו נמשיך לחזק את החדשנות, התחרותיות והיכולות הטכנולוגיות של מדינת ישראל". שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי היוצאת. צילום: ניב קנטור "צפירת הרגעה" למי שהביע חשש ממינוי פוליטי מינויו של כהן, מהטובים שבאנשי המקצוע במדינת ישראל, הוא "צפירת הרגעה" לאחר החשש שנוצר, שלפיו המינוי של ראש מערך הדיגיטל הבא, אחרי לב עמי, יהיה פוליטי. זאת, בין היתר עקב העובדה שהיא מונתה על ידי שרת הכלכלה הקודמת, אורנה ברביבאי. סיום תפקידה של לב עמי לא עבר בשקט: היא שיגרה, באמצעות עו"ד גלעד ברנע, מכתב לנציבות שירות המדינה, שבו טענה שאי חידוש העסקתה לא נובע מטעמים מקצועיים, ושמעורבות של השר לטובת מינוי פוליטי עלולה לפגוע בעצמאות המקצועית והניהולית של המערך. ברקת טען שההחלטה להיפרד מלב עמי נובעת מחוסר שביעות רצון מתמשך מתפקודה. לב עמי כתבה במכתבה כי היא הראתה לברקת, בפגישה שהתקיימה ביניהם, כיצד היא מממשת את היעדים שהוצבו לה עם תחילת כהונתה. בסביבתה אמרו שאם אכן היה לברקת חוסר שביעות רצון, מדוע הוא חיכה ולא פיטר אותה עם מינויו ב-2023? עוד טען ברקת שאין להחלטה שלא להאריך את כהונתה כל קשר לרצון למנות לתפקיד מינוי פוליטי כזה או אחר – טענה שמוכחת כעת, עם מינויו של כהן לתפקיד.

"המדע והטכנולוגיה הישראליים הם חזקים וברמה גבוהה, ויש להם המון הישגים. מייסדי המדינה הקדישו למדע חשיבות רבה ומשקל רב, והתפקיד שלנו הוא כל הזמן להמשיך את המגמה הזו, להשקיע במדע ובטכנולוגיה כדי שימשיכו להיות מוזנים ולהזין את מערכת החינוך והתעשייה שלנו", כך אומרת פרופ' מירי ימיני, שמונתה בסוף השנה שעברה לתפקיד המדענית הראשית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בראיון לאנשים ומחשבים. זהו הראיון הראשון שהיא נותנת מאז כניסתה לתפקיד. פרופ' ימיני מגדירה בראיון את תפיסת העולם שלה לגבי קידום המדע והטכנולוגיה בארץ, מצביעה על המגמות שהממשלה מתכוונת לקדם בתחום, מספרת על מיזם שנודע לאפשר למדענים ישראליים לשוב לארץ, ומנדבת עצה לנשים שמהססות לצלול למחקר או להיי-טק. ימיני היא פרופסור מן המניין בפקולטה לחינוך מדע וטכנולוגיה בטכניון. היא עלתה לארץ עם משפחתה ב-1990 מאוקראינה, שאז עוד הייתה חלק מברית המועצות, ומספרת שלאחר העלייה, מצבה הכלכלי של משפחתה הדרדר והוריה נאלצו להתפרנס מעבודות פיזיות קשות – בניגוד למעמדם בארץ הולדתם. למרות זאת, הם עשו מאמצים ועודדו אותה למצוינות. למרות קשיי שפה והסתגלות חברתית, פרופ' ימיני התקבלה לעתודה האקדמית ולמדה מדעים מדויקים. במהלך השירות הצבאי היא השלימה תואר שני בביו-טכנולוגיה, ובהמשך עשתה דוקטורט בתחום של גילוי חומרים בלתי קונבנציונליים. אולם, הרצון שלה לעסוק באנשים הביא אותה לכך שאחרי מימין: שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, והמדענית הראשית במשרד, פרופ' מירי ימיני – במעמד המינוי. צילום: דוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה (ארכיון) מונית לתפקיד לפני כמה חודשים. מהו החזון שלך? "יש לי חזון לתחומי המדע והטכנולוגיה ל-15 שנים קדימה. הוא כולל שלושה דברים: מצוינות, אמון ושיתוף. במצוינות אני מבחינה בין תחום המחקר לנושא המחקר. מחקר בנושא מעניין ובעל פוטנציאל למצוינות יקבל עדיפות, ולכן לא נכון להיצמד לרשימה מסוימת של תחומי מחקר. דבר שני, אחד התפקידים שלי הוא לבנות אמון עם הקהילה האקדמית, לחבר בצורה אורגנית בינה לבין משרדי הממשלה השונים. לכן, אנחנו עושים פעילויות להכנסה של מדענים לתהליכי קבלת ההחלטות. הדבר השלישי הוא שיתוף הקהילה המדעית. אני מסתובבת במוסדות מחק ופוגשת המון מדענים ומדעניות. אני כמו סוג של חיישן שמסתכל, לומד ובהתאם לזה פועל". מהן תוכניות העבודה שלכם בשנה הקרובה? "טרם קיבלנו החלטה לגבי אופן החלוקה של תקציב 2026. בשנה שעברה מימנו מחקרים בהיקף של 130 מיליון שקלים, ואנחנו מקווים להמשיך במגמה זו. התמקדנו בבלו-טק, חומרה מתקדמת, חלל אזרחי וביו-קונברג'ס. כמו כן, בעקבות המלחמה, התמקדנו בנושאים כמו פוסט טראומה ושיקום גופני. אנחנו מפרסמים את הנושאים האלה והחוקרים מגישים בקשות למימון המחקרים, שזה בערך 30% מהכסף. יש ערוץ נוסף שמסייע למימון, וזה הערוץ הבינלאומי. יש לנו הסכמים עם כ-40 מדינות, ואנחנו מחליטים עם כל מדינה על 2-3 נושאים משותפים ויוצאים בקול קורא, כאשר המימון הוא משותף. זה מקדם את שיתופי הפעולה הבינלאומיים, שהם מרכיב חשוב בפעילות שלנו, משום שהמדע והטכנולוגיה הם גלובליים. ב-2026 נקדם, במסגרת מזלול זה, נושאים של טכנולוגיות מים מתקדמות וקוונטום. יש גם את המסלול הבין משרדי, שבו כל משרד ממשלתי בא אלינו עם בעיה מחקרית ואנחנו יוצאים בקול קורא, כדי לסייע למשרדים לקבל החלטות על בסיס מחקרים מדעיים". עד כמה המדע והטכנולוגיה משפיעים כיום על החוסן הלאומי? "אני רואה אותם כחלק מרכזי בתוך אקו-סיסטם שלם שמרכיב את המדינה ואת החברה הישראלית, וגם האנושית כולה. המדע והטכנולוגיה הישראליים חזקים ברמה גבוהה, ויש להם המון הישגים". אבל המצב עדיין לא כך כיום. יש מחסור במדענים ובתשתיות, ותקציב המשרד הוא לא מה שהיה מצופה. "אני מסכימה איתך. אין לי השפעה על גודל התקציב שהממשלה קובעת, אבל אני עושה כמיטב יכולתי על מנת להשתמש בתקציב שעומד לרשותי בצורה היעילה ביותר ובעלת האימפקט הגדול ביותר. אני כל הזמן מצויה בתהליכים של קבלת החלטות וקביעת סדרי עדיפויות, ועובדת בצמוד לקהילה המדעית. בנוסף, אני נמצאת הרבה במוקדי קבלת ההחלטות – בוועדות השונות, בכנסת ובמקומות אחרים, ובקשר הדוק עם ה-ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה), כדי לנסות להגדיל את הסל. אני מקדישה לא מעט זמן כדי להגדיל את המשאבים, זה חלק מהתפקיד שלי". נדרשים עוד תקציבים לקידום המדע והטכנולוגיה בישראל. צילום: ג'מיני יש מחסור במדענים שהולך ומחריף. מה המשרד עושה בנושא זה? "המחסור נובע קודם כל מהשינויים שכל העולם עובר בתחום ההשכלה הגבוהה, לטובת התאמה לעידן החדש של הבינה המלאכותית, שללא ספק משנה את האופן שבו אנחנו לומדים, מלמדים וחוקרים, ומשנה את הערך של התארים האקדמיים. המדינה מממנת השבה של מדעניות ומדענים לישראל, כדי שיעשו פה את קידום והנגשת המדע וההיי-טק בפריפריה הוא חלק ממטרות המשרד. מה אתם עושים לטובת זה? "אנחנו תומכים בשבעה מרכזים של מרכזי מחקר ופיתוח בפריפריה, שבהם האנשים המקומיים מבצעים מחקרים. המרכזים האלה פעילים ויש בהם לא מעט הצלחות, שיבשילו אולי בעתיד לפרויקטים ממשיים. דבר נוסף, אנחנו בין הגופים המממנים היחידים שנותנים מענקים למכללות בפריפריה". מה את אומרת לאישה צעירה שמתלבטת האם להיכנס לעולמות המדע והטכנולוגיה? "הגישה שלי מאוד פשוטה: אני אומרת לאותן נשים – תנסו, מקסימום תיכשלו ואז תנסו שוב. אם לא תנסי – לא תצליחי לעולם. צריך לתת לא רק לנשים, אלא לכל אחד, את היכולת להתמודד עם כשלונות". לסיום, האם נמשיך להיות אומת הסטארט-אפ גם בשנה הקרובה? "העוצמה המדעית והטכנולוגיה של ישראל צריכה להוות בסיס ליצירת חברה, שלום וצדק חברתי. צריך לייצר גיוון ולהביא לידי ביטוי במדע ובטכנולוגיה את מגוון האוכלוסיות של אומת הסטארט-אפ. זה חלק אינטגרלי מהחוסן של החברה. אנחנו צריכים את זה בסדרי העדיפויות הלאומיים, להשקיע במדע ובטכנולוגיה כדי להמשיך להיות מובילים".  

רד האט, הספקית המובילה בעולם של פתרונות קוד פתוח, הכריזה על Red Hat AI Factory with NVIDIA – פלטפורמת תוכנה משותפת, המשלבת את Red Hat AI Enterprise עם NVIDIA AI Enterprise, כדי לספק פתרון בינה מלאכותית מקצה לקצה, שמותאם לארגונים שפורסים AI בהיקף רחב. Red Hat AI Factory with NVIDIA הוא אבן הדרך האחרונה בשיתוף הפעולה העמוק בין החברות, שמאיץ את אספקת חידושי ה-AI העדכניים ביותר ללקוחות ארגוניים, תוך מתן תמיכה החל מיום 0 עבור ארכיטקטורות החומרה של אנבידיה. לפי IDC, בעוד שההוצאות על AI ארגונית צפויות להגיע ליותר מטריליון דולר עד 2029 – שבמידה רבה מונעות על ידי יישומי סוכני AI, ארגונים שואפים לשנות את האסטרטגיות שלהם לעבר תהליכי עבודה של סוכנים בצפיפות גבוהה ולהתמודד עם הדרישות הנובעות מכך לגבי AI inference ותשתיות. כדי לסייע לארגונים לעמוד בקצב, פתרון Red Hat AI Factory with NVIDIA מאפשר לצוותי תפעול ה-IT לייעל את ניהול התשתיות המסורתיות ואת דרישות הבינה המלאכותית המתפתחות. פתרון Red Hat AI Factory with NVIDIA מאיץ את הדרך לייצור מודלי AI ומספק פלטפורמת תוכנה למפעלי AI, שפועלת על תשתית מחשוב מואץ שמניעה ביצועים גבוהים יותר לדגמים ול-GPU של אנבידיה, שמניעים את פעילות המודלים. הפלטפורמה נתמכת על תשתיות מפעלי AI של יצרניות מערכות מובילות, כולל סיסקו, דל טכנולוגיות, לנובו וסופר מיקרו. הדבר מאפשר למנהלי IT וצוותי תפעול להרחיב ולתחזק פריסות בינה מלאכותית באותן קפדנות תפעולית ויכולת חיזוי כמו כל עומס עבודה ארגוני. פלטפורמת התוכנה משלבת שיתוף פעולה בקוד פתוח, מומחיות הנדסית ותמיכה של רד האט ואנבידיה, כדי לספק פתרון אמין ברמה ארגונית. Red Hat AI Factory with NVIDIA מספק בסיס ניתן להרחבה לפריסות AI בכל סביבה – בין אם מקומית, בענן או בקצה. הוא כולל יכולות ליבה ל-AI inference, כיוונון מודלים והתאמה אישית, יחד עם פריסה וניהול סוכנים, עם דגש על אבטחה. כך, ארגונים יכולים לשמור על שליטה ארכיטקטונית ממרכז הנתונים ועד לענן הציבורי. "דרוש שינוי יסודי באופן ניהול מערך המחשוב של ה-AI" לדברי כריס רייט, CTO וסגן נשיא בכיר להנדסה גלובלית ברד האט, "המעבר משלב הניסויים ב-AI לייצור בקנה מידה תעשייתי דורש שינוי יסודי באופן שבו אנחנו מנהלים את מערך המחשוב של ה-AI. באמצעות Red Hat AI Factory with NVIDIA, אנחנו מאיצים את הדרך לפרוס AI ולהתקדם במהירות לייצור. עם בסיס יציב ובעל ביצועים גבוהים, שמונע על ידי היצע הענן ההיברידי המוכח שלנו, אנחנו מאפשרים ללקוחותינו להחזיק באסטרטגיית AI משלהם ולהתרחב באותה הקפדנות שהם מיישמים בפלטפורמות ה-IT המרכזיות שלהם". ג'סטין בויטאנו, סגן נשיא לפלטפורמות AI ארגוניות באנבידיה, ציין כי "ארגונים בונים מפעלי AI שהופכים נתונים למודיעין בהיקף רחב במהלך ה-inference, ודורשים תשתית ותוכנה ברמת ייצור שמשתרעות על פני הענן ההיברידי. Red Hat AI Factory with NVIDIA מספק את בסיס התוכנה שמסייע לארגונים לעמוד בקצב החדשנות המהיר של התשתית, תוך שהם יכולים לבנות ולפרוס בצורה אמינה את הדור הבא של סוכני הבינה המלאכותית".