מקלדות בגודל של 75%, ש-"התגרשו" מהמקלדת הנומרית בצד ימין, הן כבר לא משהו כל כך נדיר. לעתים די קרובות הן גם צבעוניות, וזה נכון גם במקרה של המקלדת החדשה מבית אסוס, Jelly75 KD201. זו מקלדת שעובדת עם Windows ועם macOS, ויכולה להתחבר, באמצעות בלוטות' או דונגל, לעד חמישה מכשירים בו זמנית. אם צריך, אפשר גם לחבר כבל USB-C. המקלדת מגיעה עם תושבת גומי מובנית, שלפי החברה מפחיתה רעשים ומשככת את רעידות המקשים, כך שחוויית ההקלדה איכותית יותר. המתגים אמורים להחזיק מעמד עד 50 מיליון הקלקות. לפי אסוס, ללא שימוש בתאורה האחורית שלה, Jelly75 KD201 יכולה להחזיק מעמד כשנה שלימה ללא טעינה, ועם משקל של כ-1.2 ק"ג היא כבדה יחסית לתחום זה של מקלדות 75%. המשקל הגבוה נובע מתוספת הבסיס, שגם מוסיף לגובה שלה עוד כמה מ"מ – לכמעט 40 מ"מ. בנוסף, ניתן לשלוף את המקשים בקלות יחסית, אם לצורך ניקיון ואם לצורך החלפה של מתגים, בלי שצריך לנתק את המקלדת מהמחשב וללא כלים מיוחדים. Jelly75 KD201 זמינה בשתי ערכות צבעים: כתום למקשי ה-Esc והרווח עם מקשי בקרה ושליטה בצבע אפרפר, או ירוק בליווי שחור, בהתאמה. המחיר עומד על 489 שקלים והיא זמינה החל מהיום (ב'), לכבוד החנוכה.

"בסוף העשור, השירות הציבורי לאזרחים יהיה שונה לחלוטין – הם לא ירדפו אחרי אתרים מעצבנים וטפסים, כי הבוט יעבוד עבורם. לשמחתנו, החלומות על ענן המחשוב הממשלתי, נימבוס – התגשמו הלכה למעשה. השנה ערכנו בחינות היתכנות לכמה וכמה פרויקטי AI, וב-2026 ניכנס לתחום בכל הכוח. עד 2030, כלל תהליכי הממשלה יהיו מבוססי AI", כך הבטיחה שירה לב עמי, מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי. לב עמי דיברה בכנס AI-e-Gov25 של אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (ב'), בשיתוף מערך הדיגיטל, באולם האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. השתתפו בו מאות בכירים במגזר הציבורי, בממשלה ובחברות ה-IT שעובדות איתם. לדברי לב עמי, "במבט קדימה, השירות הציבורי-ממשלתי לאזרחים בשנת 2030 יכלול שלושה מסלולים: תשתיות, ענן ודאטה, ובינה מלאכותית. עולם השירות ישתנה: בוט שמכיר את האזרח ועובד עבורו יפעל באופן פרו-אקטיבי, יבצע מאחורי הקלעים את כלל התהליכים מול הממשלה ויעניק חוויית שירות כמו במגזר הפרטי". "השנה עברנו מתכנון למימוש נימבוס" "כל מה שתכננו שיקרה בנימבוס – קרה", אמרה לב עמי. "השנה עברנו מתכנון למימוש. כל התוכניות התממשו הלכה למעשה. הממשלה עושה כיום שימוש נרחב בענן, על מנת להשיג גישה למידע וליכולות, ופתרונות טכנולוגיים חדשים. הענן מהווה מנוע צמיחה אמיתי, אבל הוא לא עבורנו מטרה לכשעצמה. חשיבותו היא בסיוע לממשלה להתקדם".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "המסלול השלישי, והלא פחות חשוב, הוא עולם ה-AI", הוסיפה. "הבינה המלאכותית מסייעת להשיג יותר תועלות במימוש פרויקטים. על מנת שזה יצליח, דרוש אומץ לאומי. זה לא פשוט להחליט ולא קל בהיבט התהליכי, זו תרבות אחרת. אנחנו רוצים פתרונות AI אחראיים, עם אבטחת מידע, הגנה על הפרטיות ושמירה על האינטרסים הציבוריים". "ממשלת העתיד תעבוד עוד יותר לטובת הציבור" לדבריה, "הדיגיטל יסייע לאזרחים לפעול מול הממשלה ולעשות זאת באופן חכם: לא לעבוד מול אוסף של אלפי הליכים מורכבים ושירותים – אלא מול ישות אחת, מבוססת שירות אחוד". לב עמי סיכמה באומרה כי "על מנת שחזון 2030 יתממש יש לעבוד קשה – וביחד. יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור והרבה מה לעשות כדי לממש את התוכניות העתידיות. ממשלת העתיד תעבוד עוד יותר לטובת הציבור. הטכנולוגיה היא האתגר, והיא גם זו שתאפשר לחלום להתממש. הסיפור הוא אנשים: עובדי מערך הדיגיטל הם מקצוענים, מחויבים, ובאו לשנות ולהביא לשירות טוב יותר לאזרחים". ד"ר נחמן אורון, יו"ר ועדת התכנים של כנס AI-e-GOV ויועץ בכיר למחשוב הממשלתי. צילום: ניב קנטור הכנס נפתח בדברים של ד"ר נחמן אורון, יו"ר ועדת התכנים שלו ויועץ מחשוב בכיר למגזר הממשלתי. הוא אמר ש-"במשך שנים אנחנו, אנשי התוכנה והיישומים, התקנאנו באנשי החומרה והתשתיות, שעבדו לפי חוק מור. אלא שחוק מור חדל להתקיים והקצב של הכפלת יכולות המחשוב ירד משנה וחצי-שנתיים לשבעה חודשים לערך. הפיתוח נכנס לעולם חדש. מפתחים מדברים עם סוכני AI. אנחנו בעידן של תאוצה של כלל המחשוב, והמהלך יחולל שינוי עצום בעולם – גם בעבודת הממשלה. השינויים בשנתיים הקרובות יהיו הרבה יותר גדולים ומשמעותיים מאלה שקרו ב-20 השנים האחרונות".

חברת אקוואריוס, הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, הודיעה על מינויו של רועי ברגיל למנכ"ל החברה. ברגיל מביא עמו ניסיון עשיר בתעשייה הביטחונית הגדולה בישראל, לרבות תפקידים בכירים בתחומי ניהול פיתוח עסקי, ניהול פיננסים וניהול מסחרי בתעשייה האווירית. בתפקידיו האחרונים בתעשייה האווירית כיהן ברגיל כסמנכ"ל פיתוח עסקי במטה החברה וקודם לכן כמנהל הכספים של חטיבת התעופה. ברגיל הוביל עשרות עסקאות בינלאומיות בהיקפים מצטברים של עשרות מיליארדי שקלים, ניהל צוותים רחבי היקף וביסס שיתופי פעולה עם תאגידים מובילים בעולם התעופה, התעשייה והמסחר ותחומי הטכנולוגיה. לדברי הדירקטוריון, הבחירה בברגיל נעשתה לאחר תהליך בחינה מקיף ומדוקדק, מתוך כוונה לחזק את יכולות ההרחבה העסקית לתחומים חדשים, תיעוש מוצרי החברה בשנים הקרובות ועוד. בחברה מציינים, כי המינוי תואם את התוכניות האסטרטגיות להיערכות לכניסה לתחומים חדשים  ולמימוש הזדמנויות בארץ ובעולם, כמו גם שדרוג יכולות הליבה הטכנולוגיות, הייצוריות והעסקיות. ברגיל מסר עם מינויו, כי "חברת אקוואריוס מחזיקה בטכנולוגיה ייחודית וביכולת הנדסית מרשימה. אני מאמין כי על בסיס התשתית הקיימת, תוך הרחבות מתבקשות, ניתן לייצר מנועי צמיחה חדשים ולפתוח דלת להזדמנויות נוספות, הן בתחום פעילות הליבה והן בתחומים נוספים, ביטחוניים ודואליים, בהם יש ביקוש מתגבר לפתרונות חדשניים". בחברה מוסיפים כי שילוב ניסיונו של ברגיל בעולמות הפיתוח העסקי הגלובלי בתחומים הרלוונטיים, הניסיון העשיר בתחום הפיננסי והמסחרי צפוי לתמוך בבחינה של אפיקים טכנולוגיים ועסקיים חדשים, תוך שמירה על רציפות תפעולית והמשך קידום מהלכי פיתוח שהחברה מובילה בשנים האחרונות. אקוואריוס מפתחת מנועים וגנרטורים, המיועדים לעשות שימוש במימן או דלקים לא מזהמים אחרים, ובכך תאפשר להפוך מרכזים מסחריים או מפעלים לירוקים. במקביל, החברה פועלת למקסום הפוטנציאל העסקי של התשתית הטכנולוגית ויכולותיה התעשייתיות באמצעות הרחבת הפעילות לשווקים נוספים בעלי צרכים מידיים.

תוכנית סקייל-אפ חדשה של שגרירות בריטניה בישראל, בשם ScaIL UK, תסייע לחברות ישראליות לצמוח בממלכה. היא תכלול שמונה עד 10 חברות, שיקבלו ידע, תובנות וחיבורים שדרושים להם להצלחה בשוק הבריטי. לונדון היא אחת הערים המהוות האבים מובילים בעולם בכלל ובאירופה בפרט לחברות היי-טק, בעיקר באזור ה-Tech City, שנמצא במזרח העיר. חברות פינטק רבות ממוקמות בבירה הבריטית, בין היתר מאחר שהיא נחשבת למרכז פיננסים בולט. ככלל, בריטניה מעוניינת להגדיל בעשור הקרוב את ההשקעות בסטארט-אפים שפועלים בממלכה, ליצור משרות לעובדים מיומנים ולהפוך אותה למקום הטוב ביותר לעסקים. האסטרטגיה מתמקדת בשמונה תעשיות מרכזיות: אנרגיה נקייה, ייצור מתקדם, ביטחון, תחומי התוכן והעיצוב, שירותים פיננסיים, שירותים עסקיים ומקצועיים, דיגיטל וטכנולוגיה, ומדעי החיים – כולם תחומים שבהם החדשנות הישראלית מוכרת ברחבי העולם. תוכנית ScaIL UK מתכתבת עם האסטרטגיה החדשה, ומטרתה היא לבסס את מעמדה של בריטניה כמובילה עולמית בתחום הטכנולוגיה. חברות צמיחה ישראליות שפועלות באותם שמונה סקטורים מוזמנות להגיש מועמדות לתוכנית, שכוללת שישה מפגשי עומק בתל אביב, בנוסף ליציאה כחלק ממשלחת לבריטניה. המשתתפים יקבלו כלים מעשיים לכניסה לשוק הבריטי, גישה ישירה לבכירים ומובילי חדשנות במדינה, וכן תובנות על מסגרות רגולטוריות, משפטיות ומבצעיות – כלים שיאפשרו להם להקים או להרחיב את נוכחותם בשוק של הממלכה המאוחדת "חיבור בין שאפתנות להזדמנויות" קרי מורגן, מנהלת מינהל סחר חוץ במשרד המסחר והעסקים של בריטניה (DBT) לאירופה וישראל, אמרה כי "אנחנו מחברים סקייל-אפים ישראליים לכלכלה טכנולוגית בשווי של 1.2 טריליון דולר – הגדולה באירופה והשלישית בגודלה בעולם. יש בבריטניה תשתיות ברמה עולמית, מערכת משפט יציבה ואסטרטגיה תעשייתית ברורה, שנועדה להגדיל השקעות ולהפוך אותה למקום ידידותי מאוד לביזנס. יש כאן חיבור בין שאפתנות להזדמנויות" סיימון וולטרס, שגריר בריטניה בישראל, ציין כי "עם כוח עבודה מיומן במיוחד וחיבורים עסקיים גלובליים שאין להם תחרות, בריטניה מציעה לסקייל-אפים ישראליים מיקום אידיאלי לצמיחה, השקעה והתרחבות. באמצעות ScaIL UK, אנחנו מעניקים לחברות את הכלים והביטחון לקבל החלטות השקעה ארוכות טווח, תוך ניצול יתרונות כמו מס החברות הנמוך ביותר במדינות ה-G7, תמריצי מחקר ופיתוח נדיבים, וראייה גלובלית מהיום הראשון. התוכנית מחזקת את הקשרים הכלכליים העמוקים בין חברות בריטיות לישראליות, ופותחת אופקים חדשים לחדשנות ושיתופי פעולה". להרשמה לתוכנית לחצו כאן. המועד האחרון להרשמה הוא ה-28 בדצמבר השנה בשעה 12:00.

תעשיית ההיי-טק הישראלית בהחלט יכולה לסכם את השנה בסיפוק, מבחינת שווי האקזיטים וההנפקות – ולא רק בגלל המכירה של וויז לגוגל תמורת 32 מיליארד דולר, בעסקה שמהווה האקזיט הגדול ביותר בענף. לפי דו"ח שפרסמה היום (ב') PwC, גם בלי העסקה הזאת, שווי האקזיטים וההנפקות של חברות היי-טק ישראליות ב-2025 זינק פי שניים ל-26.8 מיליארד דולר. יחד עם העסקה של אסף רפפורט וחבריו, הוא טיפס ב-340% ל-58.8 מיליארד. ככלל, מספר האקזיטים וההנפקות עלה מ-53 אשתקד ל-84 בשנה המסתיימת בקרוב. השנה ראינו גידול בולט, של 60%, במספר האקזיטים, אך גם ירידה בולטת, של 40%, בסכום הממוצע לעסקה: זה קטן מ-268 מיליון דולר ב-2024 ל-160 מיליון ב-2025. עם זאת, ב-2025 חלה ירידה במספר העסקאות הבינוניות, בסכום של בין 100 ל-500 מיליון דולר, וכמחצית מהאקזיטים היו בשווי של עד 50 מיליון. המובילות של עסקאות אלה היו חברות ילידיות לבינה מלאכותית (AI Native) צעירות, שנרכשו בתוך פחות משלוש שנים ממועד הקמתן. זאת, לאחר שהן קיבלו הצעות רכישה אטרקטיביות מחברות שהעדיפו לאמץ טכנולוגיות AI במהירות, במקום לפתח אותן באופן אורגני. האקזיט הבולט של השנה בהיי-טק הישראלי: מכירת וויז לגוגל. בתמונה מייסדי וויז: מימין – רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט וינון קוסטיקה. צילום: אבישג שאר ישוב עוד מצביעה PwC על כך שהשנה יצאו לפועל 13 עסקאות המשך בשווי כולל של כ-31 מיליארד דולר – זינוק של 713% לעומת שבע עסקאות בסך של 3.8 מיליארד דולר בלבד ב-2024. יצוין כי עסקאות אלה לא נכללות בניתוח השנתי. הזינוק הוא במידה רבה תוצאה של עוד עסקת ענק שבוצעה השנה: המכירה של סייברארק לפאלו אלטו תמורת 25 מיליארד דולר. עסקאות המשך נוספות היו רכישתה של סאפיינס על ידי אדוונט תמורת 2.5 מיליארד דולר והמכירה של ורינט לתומא בראבו – עסקה בשווי של שני מיליארד דולר. שווי ההנפקות זינק השנה משמעותית, עם שבע עסקאות בשווי של 14.6 מיליארד דולר לעומת שש הנפקות בשווי 781 מיליון אשתקד. אחת ההנפקות הבולטות של חברת היי-טק ישראלית השנה הייתה זו של ענקית הפינטק איטורו, שהונפקה בנאסד"ק לפי שווי של 4.3 מיליארד דולר. מה היה השווי המצרפי של העסקאות השנה? שתי עסקאות הענק, של וויז וסייברארק, הביאו לזינוק בשווי המצרפי של כלל העסקאות השנה – חדשות והמשך – ל-89.8 מיליארד דולר לעומת 17.2 מיליארד ב-2024. מדובר בסכום השני בגודלו מאז ומעולם בישראל, שני רק לשווי הכולל ב-2021, שהייתה שנת שגשוג להיי-טק הישראלי – שעמד על יותר מ-100 מיליארד דולר. מקור: PwC השנה ביצעו שש חברות ישראליות עסקאות רכישה או הנפקה בסכום של יותר ממיליארד דולר: בנוסף לרכישה של וויז (כאמור, רכישת סייברארק לא נכללת בדו"ח של PwC), מדובר במכירת נקסט אינשורנס ב-2.6 מיליארד דולר ובמכירת מליו ב-2.5 מיליארד דולר, יחד עם שלוש חברות שהונפקו השנה בוול סטריט: Navan לפי שווי של 6.2 מיליארד דולר, איטורו לפי שווי של 4.3 מיליארד ו-ויה לפי שווי של 3.6 מיליארד. ב-PwC מציינים כי עסקאות אלה התניעו את מה שיכולה להסתמן כחזרתן של חברות הטכנולוגיה הישראליות לוול סטריט. יותר עסקאות כחול לבן מגמה משמעותית השנה הייתה עלייה בכמות העסקאות כחול לבן, שבהן גם הרוכשת וגם הנרכשת הינן חברות ישראליות, או בעלות זיקה משמעותית לישראל. מספרן זינק ב-2025 פי שניים – מ-15 ל-30. מדובר ב-35% ממספר העסקאות הכולל, אל מול 28% ב-2024. לעומת זאת, הסכום הכולל של הרכישות הכל ישראליות ירד ב-41% ל-1.9 מיליארד דולר – מה שמשקף את המגמה המרכזית בדו"ח: גידול בכמות העסקאות לצד ירידה בשווין המצטבר. הרוכשות האמריקניות ממשיכות להיות הדומיננטיות ביותר באקו-סיסטם הישראלי, עם 43 רכישות, המהוות 51% ממספר העסקאות הכולל. זאת, לעומת 31 רכישות שהיוו 58% מכמות העסקאות הכוללת אשתקד. החברות האמריקניות רכשו השנה חברות ישראליות בסך של כ-51 מיליארד דולר, לעומת שלושה מיליארד דולר שחברות אירופיות שילמו תמורת רכישת חברות ישראליות ו-2.5 מיליארד ששילמו תאגידים מאוסטרליה וניו זילנד. אילו תחומים מובילים את האקזיטים? הדו"ח מעלה שתחום הבינה המלאכותית והענן (ב-PwC כוללים את שני התחומים ביחד) הוביל עם 20 עסקאות, אלא ששווין הסתכם ב-1.5 מיליארד דולר בלבד. מגמה דומה נרשמה בתחום הסייבר, שבו נרשמו 18 עסקאות בשווי כולל של כשני מיליארד. אם מוסיפים את עסקת וויז, מדובר ב-19 רכישות בסכום של 34 מיליארד דולר. האחים יוני ורונן אסיא, ואביהם, דיוויד (במרכז), ביום הנפקת איטורו. צילום: אי-טורו מנגד, הפינטק ממצב את עצמו כמנוע הערך המרכזי של השנה, עם 16 עסקאות בשווי של 16.4 מיליארד דולר. עוד בלט לחיוב תחום המוביליטי והלוגיסטיקה עם ארבע עסקאות בסכום כולל של 3.6 מיליארד דולר, ובראשן הנפקת ויה. בכל אחד מהתחומים בריאות דיגיטלית, דיפנס-טק והתוכנה לארגונים נרשמו שש עסקאות. "רף עליון חדש במיקום של ישראל על מפת האקזיטים" ירון וינצבליט, שותף היי-טק וראש תחום הביקורת ב-PwC ישראל, אמר כי "שבירת מחסום השווי של עסקאות הענק הינה ללא ספק אירוע משמעותי וביטוי לעוצמת הטאלנט המקומי. עסקאות וויז וסייברארק קיבעו רף עליון חדש במיקום שלנו על גבי מפת האקזיטים הגלובלית, ומוכיחות שיש לישראל מקום מיוחד בקביעת מוסכמות של עתיד הסייבר העולמי". "מנגד", הוסיף, "בשנה החולפת, מספר העסקאות אמנם גדל באופן די משמעותי לעומת השנה הקודמת, אך השווי שלהן, בנטרול עסקאות הענק, דווקא פחת. זאת, בין היתר, בגלל גידול במספר החברות הצעירות, שנרכשו פחות משלוש שנים לאחר שקמו. 54% מאותן חברות מוגדרות כבעלות זיקה משמעותית ל-AI. חברות כאלה, בזכות צוותים קטנים ויעילים, שנעים במהירות, מייצרות עניין רב בקרב חברות טכנולוגיה גדולות יותר, שמבקשות להשביח את עצמן או לבצע 'פעולת הגנה'. Base44, שנקנתה כמה חודשים ממועד הקמתה על ידי וויקס ב-80 מיליון דולר, ו-Aim Security, שנמכרה בטרם מלאו לה שלוש שנים לקאטו נטוורקס בתמורה ל-350 מיליון, הינן דוגמאות אפשריות למגמה שייתכן שתתעצם בעתיד הקרוב".

חברת ווייזסטמפ (WiseStamp) השיקה תוכנית מנטורינג, המסייעת לנשים שעלו לארץ במהלך המלחמה להשתלב בתפקידים מרכזיים בחברות היי-טק בישראל. החברה פיתחה פלטפורמה לניהול חתימות אימייל ארגוניות. במחזור הראשון של תוכנית "חותמת" (Chotemet) משתתפות נשים שעלו לאורך השנתיים האחרונות מארה"ב, אירופה, דרום אמריקה, רוסיה ואוסטרליה. היא כוללת מפגשים משותפים שמקנים כלים להשתלבות  בעולם ההיי-טק, כולל היכרות עם שוק […]

מאת: אור אקהאוז,Enterprise account executive Financial service industry ב-MongoDB. בשנה האחרונה, על רקע הזינוק ב-AI, בנקים בעולם בוחנים הטמעת אוטומציות, במטרה לייעל תהליכים ולקצר זמני טיפול. כך, למשל, בנק אוף אמריקה, שהעביר את תהליך פתיחת החשבון לבינה מלאכותית, חסך אלפי שעות עבודה בחודש ושיפר את חוויית השירות ללקוחות, עם חיסכון ממוצע של שעה ללקוח בתהליכי הרישום. לפי דו"ח של Caspian one, חברת ייעוץ שמתמחה בטכנולוגיה ופיננסים, יותר מ-70% מהמוסדות הפיננסיים בעולם כבר מטמיעים מערכות AI – צעד שחוסך להם עד 40% בעלויות התפעול. דו"ח נוסף, של PwC, מעיד כי מערכות בינה מלאכותית מביאות ל-30% גידול בהשלמת תהליכי רישום ושיפור של פי שניים במדדי שימור לקוחות עם מערכות AI. אמנם, התמריץ לארגונים וללקוחות ברור, אלא שהדרך לשם איננה פשוטה. מערכות ליבה ישנות, מסדי נתונים קשיחים וארכיטקטורות שנבנו לעולם רגולטורי יציב ומובנה מתקשים להתמודד עם נפחי מידע עצומים, נתונים לא מובנים וצורך בחיפושים סמנטיים מהירים. כשה-AI פועלת מעל תשתית כזו, היא מתקשה לממש את הפוטנציאל. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שחלק ניכר מפרויקטי הבינה המלאכותית נתקעים בשלב הפיילוט, רבים חורגים מהתקציב ומעטים מגיעים לסביבת הפרודקשן. ארגונים זקוקים לתשתית נתונים מודרנית וגמישה, שמסוגלת להתמודד עם שינויים תכופים, עומסים גבוהים וסוגי מידע שונים. לאחר התאמה של תשתיות אלה ל-AI, הן מאפשרות תהליכי פיתוח מהירים וייעול קצבי עבודה של צוותי הנדסה. כיצד מבצעים את המעבר מהמערכות המיושנות ל-MongoDB? כאן נכנסת MongoDB לתמונה, עם תשתית נתונים מודרנית, גמישה וסקלבילית, שמאפשרת לחבר בין נתונים מורכבים ליכולות כמו חיפוש וקטורי, הבנה הקשרית והזרמת מידע בזמן אמת. ברגע שמערכות הנתונים מתעדכנות והמידע זמין, רלוונטי וקריא עבור מנועי הבינה המלאכותית – התמונה משתנה. MongoDB זמינה להתקנות מקומיות (און-פרם) ובשלוש ספקיות הענן הגדולות – AWS, גוגל קלאוד ו-Azure של מיקרוסופט. אך כיצד מבצעים את המעבר ממערכות הליבה המיושנות למערכת מודרנית כגון MongoDB? מוסדות רבים ניסו וחוו את הכאב בתהליכי חדשנות ממערכות ליבה. העולם רווי בפרויקטי מודרניזציה שנמשכו שנים, שרפו תקציבי עתק ובמקרים רבים הניבו התייעלות מוגבלת. האתגר המהותי בשכתוב קוד ושחרור לוגיקה עסקית ממערכות ישנות, והמרתם לטכנולוגיה מודרנית, נותר משוכה משמעותית לחברות. כאן MongoDB מביאה בשורה עם MongoDB AMP (ר"ת Application Modernization Platform). MongoDB הפתרון משלב כלי AI מתקדמים עם הידע והניסיון של מהנדסי MongoDB, ומאפשר האצה משמעותית במודרניזציה ממסדי נתונים רלציוניים לפתרון של החברה. בנוסף, MongoDB AMP לא מסתפק במסדי הנתונים, אלא ממיר את שכבת הקוד של האפליקציה כך שתפעל בסביבה החדשה והמודרנית. בנק Bendigo and Adelaide, הבנק השישי בגודלו באוסטרליה, זיהה את הפוטנציאל ובחר להשתמש ב-MongoDB AMP לפרויקט המודרניזציה שלו. התוצאות: הפחתה של 90% בזמן המיגרציה של אפליקציות ישנות, כולל העברה של 32 אפליקציות ב-30 יום. הזמן הנדרש לבדיקות יישומים קריטיים צנח מ-80 שעות לדקות בודדות. בשיתוף הפעולה עם MongoDB, הבנק צלח העברת תשתית לסביבה מרובת עננים ונהנה מגמישות מלאה, ללא השבתות וללא תלות בספק יחיד. כל שינוי טכנולוגי התבצע במהירות, מבלי לסכן את היציבות, ותהליכים שדרשו תיאום בין עשרות גורמים הפכו לפשוטים, מהירים ומבוקרים, הודות ל-AI. מנהלי מוסדות פיננסיים מבינים שבכדי להקפיץ את היכולות שלהם הם חייבים תשתית מודרנית וניהול דאטה, שמסוגלים לענות בשניות על שאלות עסקיות קריטיות. מדובר במהפך טכנולוגי פנימי ובמהלך שמעניק יתרון תחרותי משמעותי, והופך את הארגון לחדשני ולכזה שמכתיב סדר יום בשוק. MongoDB תקיים ביום ד', ה-24 בדצמבר, וובינר בנושא בנושא Interactive Banking: Modernizing Financial Services. להרשמה למפגש הווירטואלי לחצו כאן.

"בשנתיים האחרונות עמלנו על בניית תשתית שתניע את השינוי בשירות לאזרחים. במהלך התקופה המאתגרת 'לחמנו בשוחות' – עבדנו, יצרנו יחד מפת דרכים לענן, כדי שהמערכות יוכלו 'לעכל' את כל התוכניות שלנו להמשך. לצד הענן, על מנת לשפר עוד יותר את השירות שהממשלה מעניקה לאזרחים, נדרש מידע איכותי וזמין", כך אמרה עופרה פרנקל, המנמ"רית הראשית במערך הדיגיטל הלאומי. פרנקל דיברה בכנס AI-e-Gov25 של אנשים ומחשבים, בשיתוף מערך הדיגיטל, שהתקיים היום (ב') במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. השתתפו בו מאות בכירים בממשלה, במגזר הציבורי ובחברות IT שעובדות איתם. לדבריה, "כל אחד ממשרדי הממשלה מיפה בשנתיים האחרונות את נכסי ה-IT והטכנולוגיה שלו. זיהינו שמתוך כ-3,200 מערכות, 60% יכולות לעבוד עם הטכנולוגיות החדשות בענן. בנינו את המצפן שלנו לשלוש השנים הקרובות". "מפת הדרכים שלנו קיבלה לפני כשבוע את אישור הממשלה, שאימצה אותה ונתנה לה תקציב של כמיליארד שקלים. כעת אנחנו ממתינים לאישור הסופי בכנסת", הוסיפה. "בימים אלה אנחנו מתחילים לעבוד על התוכניות האופרטיביות, על מנת לממש את מפת הדרכים הזו. כעת, אחרי ש-'אספנו' מ-'רצפת הייצור' את כלל הנתונים והמערכות, איגמנו אותם וזיהינו היכן קווי השוני בין משרדי הממשלה השונים – אנחנו פועלים לטובת אחידות בין המשרדים". שלושה מעגלי השפעה פרנקל הסבירה שיהיו למהלך שלושה מעגלים של השפעה: "המעגל הראשון הוא זה הפנים משרדי. המעגל השני הוא זה שיוצר השפעה בין משרדי הממשלה השונים, ובעקבותיו – על האזרחים. מעגל ההשפעה השלישי מקרין על כלל המשק".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "סיימנו תהליכים רבים בשלושת מעגלי ההשפעה הללו, והבאנו להתייעלות רבה, לצד טיפול נכון ומדויק יותר בהוצאות ובהכנסות. כמו כן, חיברנו תהליכים למול משרדי הממשלה השונים", אמרה. "היעד המרכזי: אחידות" לדבריה, היעד המרכזי של המהלך הוא ליצור אחידות. "המטרה היא לא להיות, למשל, במצב שבו האזרח נדרש להזדהות יותר מאשר פעם אחת כשהוא נכנס לכמה מערכות שונות של הממשלה. האזרח לא מעניין שהוא עבר ממשרד ממשלתי אחד לשני", ציינה פרנקל. היא הוסיפה כי "אין שירות חכם ללא מידע זמין. מתוך התפיסה הזו, שמנו דגש על העברת וזרימת מידע בין משרדי הממשלה השונים, והסרנו חסמים בנוגע למידע כך שהוא יהיה אמין, זמין, נגיש וזורם נכון. באופן זה מתקבלים תהליכי שירות שעובדים מקצה לקצה, עם פעולה נכונה ומהירה בענן, ועבודה משותפת בין משרדי הממשלה". "שותפות זו היא הגורמת להצלחה. היא זו שמביאה ערכים עסקיים, מציבה מדדי הצלחה ומייעצת היכן להשקיע על מנת להצליח עוד יותר", אמרה פרנקל. "אנחנו מקימים צוותים של 'מובילי דיגיטל' במשרדים. אלה יביאו לערך עסקי ומדדי הצלחה, ויחד עם הטכנולוגיה הם יהוו הקטר שמניע את השינויים. כעת, כל מה שנותר לנו לעשות הוא ליישם. יחד נביא שירות טוב יותר לאזרחי המדינה. נטייב את המידע שברשותנו, ננפק יותר שירותים שיהיו יותר זמינים, מבוססי דיגיטל, ונשלב הרבה AI בתהליכים שנערכים בתוך משרדי הממשלה. אני מאמינה שבשנה-שנתיים הקרובות יתחולל השינוי האמיתי", סיכמה.