קרב מעניין ניטש בימים אלה על נשיאות התאחדות התעשיינים, בבחירות שיתקיימו בסוף החודש. צורי דבוש, יו"ר ובעל השליטה בקליל, הצטרף ברגע האחרון למרוץ מול אברהם נובוגרוצקי, יו"ר חד אסף תעשיות ויו"ר איגוד המתכת והחשמל בהתאחדות. יש לדבוש זיקה לטכנולוגיה – משם הוא התחיל את הקריירה והמסלול העסקי שלו. הוא הגיע לפני ימים אחדים לאולם האירועים לאגו בראשון לציון, כדי לדבר עם משתתפי כנס תעשייה 4.0 של אנשים ומחשבים. דבוש הוא לא תעשיין "קלאסי": הוא נולד באשקלון, שמיני מ-10 ילדים, לחדרנית בבית הבראה של ההסתדרות ופקיד בעמיגור. הוא גם היה הבן הראשון, והיחיד במחזור שלו בבית הספר, שלמד עיצוב אופנה. אחרי שירות בתותחנים ואחר כך במגלן, שם הוא הקים את ההדרכה באמצעות מחשב, דבוש ניסה להתקבל ללימודי אופנה בשנקר, ללא הועיל, והודח מלימודי עיצוב תעשייתי בבצלאל בשל "חוסר כישרון עיצובי". אחרי הכישלונות באקדמיה, דבוש פנה לתחום הטכנולוגיה: ב-1992 הוא הקים את היפרלוג – חברה שעסקה בפיתוח מערכי הדרכה ממוחשבים, ושנתיים לאחר מכן, על בסיס היפרלוג, הוא הקים, יחד עם שרון כרמל, נפתלי שני ואלי רייפמן, את גיאו-אינטראקטיב, שעסקה בפיתוח כותרי מולטימדיה. בהמשך שינתה גיאו-אינטרקאטיב את שמה לאמבלייז, אז אחת מחברות ההיי-טק הגדולות בישראל. היא הונפקה ב-1996 והגיע בשיאה לשווי שוק של שמונה מיליארד דולר – סכום ענק במושגים של שנות ה-90. בשנת 2000 דבוש מכר את חלקו בחברה תמורת 40 מיליון דולר. שנה לאחר מכן, ב-2001, הוא רכש את קליל, חברה ותיקה (נוסדה ב-1950) שעוסקת בפיתוח, עיצוב וייצור חלונות, דלתות ותריסים. או, כלשונו, "עברתי מ-Windows לחלונות". "כשקניתי את קליל, היא הייתה בהפסד שנתי של שני מיליון שקלים ועם חוב לבנקים של 60 מיליון. אחרי שלוש שנים הגדלתי את ההפסד ל-37 מיליון שקלים ואת החוב ל-120 מיליון. בשלב הזה פגשתי את רעיה שטראוס, שהייתה אז הבעלים של שטראוס יחד עם אחיה, מיכאל. היא הכירה לי את קובי לוי, שהכין עבורי תוכנית עם 20 משימות לביצוע. ביצעתי אותן, ובתוך שנה עברנו לרווח". כיום, שווי השוק של החברה עומד על כ-450 מיליון דולר. "אנחנו חייבים לשנס מותניים ולעשות שינוי" דבוש דיבר בכנס על מצב התעשייה בישראל ואמר כי "היא בתקופה מאתגרת, ואנחנו חייבים לשנס מותניים ולעשות שינוי". הוא דיבר גם על מהפכת ה-AI ואמר כי "כשהתחילה מהפכת האינטרנט אמרו שזאת לא מהפכה טכנולוגית אלא חברתית. ניתן לומר את זה גם על הבינה המלאכותית". "שואלים אותי: למה אתה רץ לנשיאות התאחדות התעשיינים? אני משיב כי למדינת ישראל חסר קול של תעשייה, שיסביר את מה שאמור להיות מובן מאליו: למה התעשייה חשובה במדינה. מקבלי ההחלטות לא מבינים את זה. נכון שהממשלה עושה, אבל זה לא מספיק", ציין. "בחו"ל, לפחות בחלק מהמדינות, אם אתה אומר שאתה רוצה לפתוח מפעל – כולם מכרכרים סביבך, ובפרט הממשלה. זה צריך להיות המצב גם בארץ", אמר דבוש. הוא פירט את ה-"אני מאמין" שלו באשר לתעשייה: "צריך לשנות את הביורוקרטיה והרגולציה – מה שיקרה רק ביום שבו מקבלי ההחלטות יבינו את הערך של התעשייה הישראלית. יש לחשוב מערכתית כדי להוריד את יוקר המחייה. כמו כן, יש להביא בפני מקבלי ההחלטות קול חזק וצלול, על מנת לעשות שינוי מהייסוד. התעשיינים עושים בארץ דברים מדהימים. רובם נמצאים פה כי זאת מדינת ישראל. הם היו עושים יותר כסף אם הם היו יבואנים, הופכים את המפעלים שלהם למחסנים או מעבירים אותם לחו"ל. לכן, התעשיינים צריכים להסתובב עם חזה נפוח".

נכון למועד כתיבת שורות אלו המצור הדיגיטלי על איראן עלה מדרגה והפך למלחמה אלקטרונית גלויה בשמי המדינה. האינטרנט הלאומי משותק כמעט לחלוטין זה למעלה מ-60 שעות, עם רמת קישוריות שצנחה לאחוז בודד בלבד מהרמה הרגילה – מצב שגורר נזק כלכלי אדיר הנאמד ב-1.56 מיליון דולר בכל שעה של חשיכה. בנוסף חשוב להבין כי ההחשכה היזומה של שלטון האייתוללות נועדה ראש וראשון לחבל באופן משמעותי ביכולתם של בני העם האיראני להפיץ מידע מהמתחולל במדינה כעת, וזאת לנוכח מאת המונים נגד השלטון הדיקטטורי. הפסקת האינטרנט גם אמורה לחבל ביכולת מארגני המחאה לתקשר בינם לבינם ועם המוחים ברחבי איראן. בתגובה לניתוקם של כ-85 מיליון אזרחים, אילון מאסק וחברת SpaceX שייסד והוא מנכ"לה הפעילו את שירות האינטרנט הלווייני סטארלינק (Starlink) שלהם לטובת העם האיראני וזאת ללא עלות. אלא שביממה האחרונה מתבהר כי לא מדובר בחיבור פסיבי בלבד: מהנדסי SpaceX מנהלים ממש כעת "קרב מוחות" טכנולוגי מול מערכות השיבוש האיראניות, ומבצעים עדכוני תוכנה רציפים (Over-the-air) ללוויינים שמעל איראן, וזאת מטרה לשנות את תדרי השידור בכל כמה דקות, מה שמקשה על האויב להתביית על האות ולחבל בקישוריות. https://t.co/OVgWdd2AEQ DIGITAL LIFELINE: Elon Musk Activates Starlink in Iran as Regime Cuts the Internet BRAVO MUSK!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! — Rheva Acevedo (@curlymoved) January 11, 2026 התגייסותו הנוכחית של מאסק למען האזרחים באיראן מהווה המשך ישיר למדיניותו מסוף שנת 2022, אז נרתם לסייע ל"מחאת החיג'אב" שפרצה בעקבות מותה של הצעירה מהסה אמיני. גם אז הורה מאסק ל-SpaceX להפעיל את שירותי סטארלינק במדינה, כדי להתגבר על חסימות האינטרנט של הממשל, ובדצמבר 2022 הוא אף צייץ כי הגיע ליעד של כ-100 לוויינים פעילים מעל שמי איראן. מהלך זה, שהתבצע בתיאום עם הממשל האמריקני לקידום חופש המידע, הגיע לאחר הצלחתו המוכחת של השירות בסיוע לאוקראינה מול המתקפות הרוסיות, והוא ביסס את מעמדה של רשת הלוויינים ככלי מרכזי לעקיפת צנזורה ודיכוי דיגיטלי במדינות הנמצאות במצוקה. סטארלינק מחתרתי בכבלים בין הבתים כאמור, השלטונות בטהרן לא נותרו חייבים ומחזירים מלחמה ל-מאסק. על פי הדיווחים השונים בעולם, הם פרסו מערכות שיבוש צבאיות מתוחכמות המבוססות על שיבושי GPS. הדיווחים מהשטח מצביעים על מאבק עיקש: בעוד שבימים הראשונים נרשמה פגיעה קלה באינטרנט של סטארלינק, כעת מדווחים מומחי אבטחה על אובדן נתונים של עד 80% באזורים מרכזיים. כדי להתגבר על כך ועל סכנת הזיהוי מרחפנים, המפגינים אימצו טקטיקה של "רשתות שכונתיות": טרמינל אחד מוסתר במיקום מוסווה (כמו צמחייה או פחי אשפה), והאינטרנט מופץ לבניינים סמוכים דרך כבלי רשת פיזיים, נסתרים כדי למזער את החתימה הוויזואלית של הציוד. הדיכוי שמפעיל המשטר באיראן על הציבור גלש גם למישור המשפטי והמודיעיני. לצד הפצת אפליקציות מזויפות המכילות תוכנות ריגול, המשטר מאיים בעונשי מוות תחת האישום הדתי ב"מוחארבה" (מלחמה נגד האל) לכל מי שיימצא מחזיק בציוד הלווייני. זהו כלי משפטי קיצוני באיראן, המאפשר הוצאות להורג מהירות ללא הליך תקין, למי שימצא אשם במעל על ידי הרשויות. למרות המאמץ הממשלתי למנוע את הפצת התיעודים על מותם של לפחות 116 פעילים, המאבק נמשך. מאסק הצהיר בנחישות כי ימשיך להתנגד לניסיונות ההשבתה. הלוויינים במסלול נמוך מהווים כעת את הסיכוי והמחסום האחרון האפשרי בפני בידוד מוחלט של העם האיראני משאר העולם. Today I've asked Starlink/X CEO Elon Musk to activate Starlink Direct-to-Cell and Google CEO Sundar Pichai to expand Satellite SOS for Iran during the ongoing internet blackouts and protests. – https://t.co/GHGEv6mBjH – https://t.co/nYPzI9Gcf2 Many people argue that Iranians… pic.twitter.com/cIK1CfNkUO — Nariman Gharib (@NarimanGharib) January 10, 2026 Direct-to-Cell – האם זהו הפיתרון לקישוריות איראנית? מעניין לגלות כי במקביל למאבק בשטח, היום (א') נפתחה חזית לחץ חדשה על ענקיות הטכנולוגיה. הפעיל האיראני הגולה נרימן גריב, שחי בבריטניה כיום, פנה ב-X אל מאסק וגם לסונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל (Google) בדרישה דחופה: הפעילו מעל איראן את טכנולוגיית Direct-to-Cell (ישיר-לסלולר) ואת שירותי ה-SOS הלווייניים. גריב, שניתח נתונים מאפליקציית VPN פופולרית, הפריך את הטענה כי לאיראנים אין מכשירים מתאימים, והציג נתונים לפיהם כ-15% מהמשתמשים (למעלה ממיליון איש בדצמבר האחרון בלבד) כבר מחזיקים בסמארטפונים סטנדרטיים התואמים לטכנולוגיה. בניגוד לטרמינלים הנוכחיים של סטארלינק הדורשים צלחת וחשופים לגילוי, טכנולוגיית Direct-to-Cell אינה דורשת חומרה מיוחדת כלל; היא מאפשרת לטלפונים רגילים (דגמי LTE מארבע השנים האחרונות) להתחבר ישירות ללוויינים המשמשים כ"אנטנות סלולריות בחלל", ובכך לעקוף לחלוטין את התשתית הקרקעית החסומה מבלי להסתכן בהחזקת ציוד לא חוקי.

הנה בשורה שיהיו מנהלי IT, ואולי אף לא מעט, שיאהבו: מיקרוסופט תאפשר לאלה מהם שמשתמשים באחת מכמה גרסאות של Windows להסיר את ההתקנה האוטומטית של כלי הבינה המלאכותית שלה, Copilot – כך נכתב בפוסט שפרסם שלשום (ו') צוות Windows בבלוג שלו. מנהלי IT שמשתמשים בגרסאות האנטרפרייז, ה-Pro וה-EDU SKU, ושיתקינו בארגונם את Windows 11 Insider Preview Build 26220.7535 (KB5072046) מערוצי ה-Dev והבטה, יוכלו להסיר את האפליקציה של CoPilot מהמכשירים המנוהלים על ידם. אלא שיש לכך כמה תנאים: הן אפליקציית CoPilot והן אפליקציית Microsoft 365 צריכות להיות מותקנות; שיישומון CoPilot לא הותקן על ידי המשתמש עצמו; ושהוא לא הופעל ב-28 הימים האחרונים – ולא משנה על ידי מי הוא הותקן. התנאי האחרון הוא קצת טריקי, משום שהאפשרות "Auto start on log in" היא ברירת מחדל באפליקציה הארגונית של Copilot. מיקרוסופט מאפשרת את ההסרה במסגרת מדיניות חדשה, שזכתה לשם RemoveMicrosoftCopilotApp. בפוסט נכתב כי "אדמינים יכולים כעת להסיר את ההתקנה של CoPilot ממכשירו של משתמש מסוים, באופן ממוקד, על ידי אימוץ המדיניות". הם ציינו כי "אם הם יאשרו את המדיניות, אפליקציית Copilot תוסר באחת. משתמשים יוכלו להתקין אותה מחדש אם יבחרו בכך. המדיניות הזאת אפשרית בגרסאות האנטרפרייז, ה-Pro וה-EDU SKU". המדיניות החדשה טובה למנהלי ואנשי IT שמעדיפים כלי AI אחרים או שמסיבה מסוימת, עדיין לא משתמשים בכלי בינה מלאכותית. בנוסף, באותו פוסט אנשי הצוות הודיעו על כמה תיקונים שביצעו, בהם של בעיה שגרמה לקובץ explorer.exe לקרוס עבור חלק ממשתמשי ה-Insider בעת הפעלת תפריט ההקשר בשולחן העבודה, ושל בעיה שגרמה להדפסות ולתוצרים של סריקות להיות לא קריאים. עוד הם תיקנו בעיות ידועות, שקשורות להפעלת Xbox, קונסולת המשחקים של מיקרוסופט, במסך מלא במחשבי PC; לשורת המשימות ול-System Tray, להגדרות ולבלוטות'.

היום דיווחנו כי ענקית הגנת סייבר קראודסטרייד רכשה את sgnl, המתמחה בניהול זהויות. על מנת לבחון את הסיבות לרכישה יש להעיף מבט על עשור שלם.  ב-2016 מיזוג ענק היה צפוי בהיי-טק הישראלי: צ'ק פוינט פתחה במגעים לרכישת סייברארק. לו היו מגעים אלו מבשילים, הייתה זאת הרכישה הגדולה בתולדות צ'ק פוינט, שחיפשה כיוונים חדשים לצמיחתה העסקית. אילו היה המיזוג מתממש, הוא היה בסדרי גודל פחותים מאלה בהם רכשה ב-2025 פאלו אלטו את סייברארק. ב-2018 החל ניקש ארורה בתפקידו כמנכ"ל פאלו אלטו ונתקל בחומות של ספקנות. המנהל הבכיר לשעבר בגוגל היה זר לאבטחת סייבר, ולא הבחירה הצפויה לתפקיד. ארורה פצח בשורת רכישות אגרסיביות, שהפכה את החברה, שייסד הישראלי ניר צוק – להרבה יותר מספקית פיירוול. הרכישות היו "צנועות" ולא חצו את רף 800 מיליון הדולרים. כשפאלו אלטו, שזכתה למחמאה וכונתה "אפל של תעשיית אבטחת הסייבר", הודיעה על רכישת סייברארק תמורת 25 מיליארד דולר, הרבה גבות הורמו בתמיהה. זו הייתה סטייה משמעותית מהאסטרטגיה של הרוכשת זה שנים. ארורה הסביר כי "זהות, בניגוד לתתי-תחומים בעולם ההגנה, היא חיה אחרת. זה לא משהו שאפשר לפעול בו בהצלחה דרך רכישת סטארט-אפ… רכישת סייברארק מאפשרת לנו לכסות את רוב תחום אבטחת הסייבר". הפלטפורמיזציה של אבטחת המידע מאז העשור הקודם פאלו אלטו מקדמת את "תפישת הפלטפורמה", לפיה נדרשת תשתית אחת (שלה), המספקת את פתרון הגנת הסייבר הטוב ביותר, לטובת כלל תחומי ההגנה וההתמודדות מול שלל האיומים השונים. כך, היא ממצבת עצמה כמי שמציעה פלטפורמת אבטחת סייבר שיודעת להשתלב עם עוד ועוד פונקציות הגנה, ובאמצעותה ניתן לצמצם את מספר ספקיות האבטחה שעימן עובדים הלקוחות הארגוניים. ופאלו אלטו אינה לבד בתפישת הפלטפורמה: עוד חברות הגנת בסייבר מציעות גם הן פתרון הגנה אחוד ומוכלל, ביניהן: פורטינט, טרנד מיקרו, סימנטק לשעבר שהיא כיום חלק מ-ESG, חטיבת ההגנה של ברודקום וגם – קראודסטרייק. פאלו אלטו וקראודסטרייק מתהדרות, כל אחת בשלה, בפלטפורמה בעלת פונקציונליות, מודיעין איומים, אינטגרציה והטמעה פשוטים. שתיהן מבטיחות פלטפורמה שמתאימה לצרכים התפעוליים ולמטרות ארוכות הטווח של הלקוחות הארגוניים. ניהל מדיניות רכישות חדשה. ניקש ארורה, מנכ"ל פאלו אלטו. צילום: ShutterStock ג'ורג' קורץ, מנכ"ל קראודסטרייק, קרא כנראה את תחזיות חברות המחקר: שוק ניהול הזהויות ובקרת הגישה העולמי עמד ב-2024 על 20.41 מיליארד דולר. בשנה החולפת הוא הגיע לכ-23 מיליארד דולר, והשנה יעמוד על 25.89 מיליארדים. בפחות מעשור, התחום יגדל ביותר מכפליים, ויגיע ל-65.7 מיליארד דולרים עד 2034. הסיבות לגידול רבות, מעבר לצמיחה המתמדת בהיקף מתקפות הסייבר ובמורכבותן. המגמה המתפתחת של דפוסי עבודה היברידיים בקרב עובדים מגדילה את הצורך בגישה מאובטחת למשאבי החברה מרחוק, מה שמחזק את שוק ניהול הזהויות והגישה. המגמה המתפתחת של דיגיטציה, יחד עם רגולציות מחמירות, צפויה גם היא להאיץ את השוק. אלה, לצד ההתפוצצות בהיקף זהויות מכונות, לא אנושיות, וזהויות של סוכני AI, וכן אימוץ גובר של פתרונות מבוססי ענן ו-IoT (האינטרנט של הדברים) – יאיצו משמעותית את שוק ניהול הזהויות והגישה. סיבה נוספת לגידול הצפוי בתחום הוא החששות הגוברים בנוגע להגנת הפרטיות בתעשיות רבות. כך, בנובמבר האחרון השיקה סייברארק את CyberArk Secure AI Agents Solution – פלטפורמת אבטחת זהויות מבוססת בינה מלאכותית, לארגונים גדולים. מי על המגרש? שחקניות רבות פועלות בשוק ניהול הזהויות והגישה. על ענקיות ה-IT בתחום נמנות AWS, מיקרוסופט, אורקל, דל, סאפ, סיסקו, היטאצ'י, אקאמאי, פורטינט, ות'אלס, שרכשה ב-2022 את OneWelcome. על הנישתיות נמנות אוקטה, NetIQ, SecureAuth, ForgeRock ו-Ping Identity, שהתמזגו בינואר 2024, HID Global, Simeio, One Identity, FusionAuth ואחרות. יש לשער שבכירי חברות הנישה בתחום שמחו לשמוע על הרכישה של קראודסטרייק את SGNL. בכיר בעולם ה-IT הסביר לאנשים ומחשבים כי "קראודסטרייק נמצאת בעולם התוכן של ניהול הזהויות כבר שנים. זה תחום אסטרטגי עבור החברה הרבה לפני הרכישה הנוכחית. הרוכשת נכנסת עמוק יותר לשוק הזהויות, תוך שהיא ממשיכה להימנע מעימות ישיר עם השחקנים הוותיקים. רכישת sgnl לא הופכת את קראודסטרייק לפלטפורמה המטפלת בניהול זהויות בכלל סביבת העבודה – אבל לא לכך הרכישה נועדה. מדובר בהעמקת הכניסה לשוק הזהויות, במהלך מחושב, אסטרטגי, שנבנה לאורך זמן. זו לא 'מכה' גדולה כמו במקרה של רכישת סייברארק. קראודסטרייק מנסה ללכוד שוק זהויות חדש – לא להתחרות בזה הקיים. המהלך מהווה אתגר רעיוני למודלים של IGA (ר"ת Identity Governance and Administration) ושל PAM (ר"ת Privileged Access Management), ולא תחרות טקטית ישירה, תוך ניסיון לשנות את כללי המשחק. המטרה היא להפוך לשכבת הבקרה והאכיפה בזמן ריצה (runtime) של הדור הבא של אבטחת זהויות – פלטפורמה שכל מערכות הזהות הקיימות מזינות אליה אותות ופרטי נתונים – והן פועלות מולה". כך, הסביר, "קראודסטרייק מנסה להיות שכבת השליטה, שעליה יתבסס כל השוק. החזון הוא לעקוף את IGA/PAM המסורתיים, עם הגדרה מחודשת של הבעיה – במיוחד בעולם של סוכני AI וזהויות לא-אנושיות, שפועלים במהירות ובהיקף לא אנושי. פאלו אלטו השקיעה 25 מיליארד דולר ברכישת מובילת שוק קיימת. קראודסטרייק השקיעה סכום נמוך בהרבה בטכנולוגיה שמטרתה להפוך את הגישות של מובילות השוק – ל-לא רלוונטיות". בשנה שעברה, כשהוכרזה עסקת פאלו אלטו-סייברארק, כתב אחד האנליסטים: "כדי שתהיה לה פלטפורמה שלמה באמת, כפי שפאלו אלטו שואפת לעשות כבר שנים, היא הייתה חייבת פתרון לעולם ניהול הזהויות ובקרת הגישה – כי הזהות היא הגבול הסופי". לכן קראודסטרייק רכשה בסוף השבוע את sgnl, סטארט-אפ הפועל כאמור בעולם ניהול הזהויות, תמורת 740 מיליון דולר. קורץ, מנכ"ל ענקית הגנת סייבר, דחף לעסקה, כי הבין כבר מזמן: בין שלל הדיבורים על בינה מלאכותית ועל הגנה בענן – ניהול זהויות הוא מגרש המשחקים הבא בסייבר.

"רמות השילוב וההטמעה של הבינה המלאכותית במגזרי התעשייה הן שונות, וההטמעות שלה הן בעיקר בשכבת ההנהלה ופחות בשכבת הייצור. כדי להעלות את רמות ההטמעה של ה-AI בתעשייה ולהביא אותה גם לשכבת הייצור, צריך להתמקד בבסיס – תעשייה 4.0. כלומר, להטמיע מערכות חכמות ואוטונומיות, ולדעת לחבר ביניהן", כך אמרה רעות שרון, מנהלת מינהל תעשיות במשרד הכלכלה. לדבריה, "לא לכל מפעל מתאימים כלי ה-AI הכי מתקדמים, אבל כל מפעל צריך להיות מוכן להטמיע AI". שרון דיברה בכנס תעשייה 4.0 של אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים באולם האירועים לאגו בראשון לציון. מנחה הכנס היה אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט. שורה של אתגרים לתעשייה ככלל, אמרה, "שאלנו את עצמנו, במינהל, איך אנחנו מביאים להטמעה כמה שיותר גדולה של בינה מלאכותית בתעשייה. ככל שהעמקנו וניסינו לחשוב על אסטרטגיות ל-2030 ו-2035, הבנו שצריכים לחזק את התעשייה 4.0, שהיא הבסיס". היא אמרה כי "נשקיע ב-2026 בדברים הכי בסיסיים – באיסוף וסידור הנתונים, חיישנים ועוד, כדי לאפשר לתעשייה ליהנות מזה ולהתקדם להטמעת בינה מלאכותית". "אנחנו מתמודדים עם הרבה אתגרים שתעשייה 4.0 היא הפתרון להם. לא באמת חזרנו לשגרה, אנחנו במצב חירום מתמשך, מסיבות משתנות. יש לתעשייה הישראלית כמה בעיות עמוקות, שכל אחת מהן מצריכה טיפול נפרד: תחרות גלובלית, בינה מלאכותית, מחסור בכוח אדם ואי ודאות גיאו-פוליטית. אנחנו מבינים שעם כל הרצון הטוב שלנו, העולם מתקדם מהר, וכדי שנוכל ליהנות מזה אנחנו צריכים לחזור לבסיס ולסייע לתעשייה בכל הרמות", ציינה שרון. "אתגר נוסף הוא האוטומציה והרובוטיקה – קובוטים לצד עובדים", אמרה. "כדי להיות מוכנים לאתגר הזה, העובדים צריכים לשפר את המיומנויות שלהם. הקובוטים אמורים לסייע לעובדים, לא להחליף אותם. לטווח הארוך, אנחנו רוצים לקדם את הפתרון הזה". היא הוסיפה כי "אנחנו פועלים להפחתת הרגולציה, כמנוע צמיחה. מרכז ההיתרים לתעשייה בגליל, שמרכז ממשקי רגולציה במקום אחד, מקצר זמנים ב-50% ונותן ליווי אקטיבי למפעלים. אנחנו גם צריכים להנגיש את הרגולציה. לצורך כך, ביצענו מיפוי של הרגולציה לפי ענפים וכלים דיגיטליים להבנת דרישות. אנחנו עובדים בימים אלה על מרכז נוסף בצפון, והמטרה היא שיהיו עוד מרכזים כאלה באזורים שונים בארץ, בפרט בצפון ובדרום, כדי לסייע לשקם אותם כמה שיותר מהיר". שרון ציינה גם את המרכז לתעשייה מתקדמת שהמשרד מפעיל, ש-"יודע להתאים פתרונות למפעלים. הוא מספק אבחון של רמת מוכנות דיגיטלית, סיוע ב-'שרטוט' מפת דרכים למפעלים כדי להגיע לכך, ליווי – ידע, הדגמה ומימון, והטמעה של בינה מלאכותית, אוטומציה ורובוטיקה". "התפקיד שלנו הוא לאפשר לתעשייה לפעול יותר טוב ולהיות חזקה, כי תעשייה ישראלית חזקה היא החוסן הלאומי", סיכמה. אופיר יוספי, סגן מנהל הרשות להשקעות. צילום: עמית אלפונטה דובר נוסף באירוע היה אופיר יוספי, סגן מנהל הרשות להשקעות. הוא הציג את הרשות ואת מטרתה "לסייע לתעשייה במגוון תחומים וכלים. אנחנו משתדלים להתאים את הכלים והסיוע שלנו למגמות המשתנות ולצרכי התעשייה". "מפעלי הייצור הם לא הפעילות היחידה שלנו, אבל הם הבסיס המרכזי שלנו", אמר יוספי. "מטרתנו היא להטמיע כמה שיותר חדשנות וטכנולוגיה בתעשייה, כדי להתפתח ולצמוח. על מנת שהכלכלה תצמח לא רק על בסיס צריכה, אלא גם על בסיס הסקטור התעשייתי". "יש לנו שלל מסלולים לעידוד השקעות הון ופיתוח תעשייתי, קידום תעסוקה איכותית, וסביבה וקיימות", ציין. "אנחנו מציעים מסלול מענקים לפי החוק לעידוד השקעות הון, ייצור מתקדם לעידוד הפריון וסיוע לתשתיות לפי אשכולות (קלאסטרים). שינינו את הקריטריונים כך שיהיו מוטי טכנולוגיה". "התעשייה הישראלית חייבת לנוע לכיוון הטכנולוגיה, זה צורך קיומי. לכן, בבואנו לשקול השקעות, אנחנו מתייחסים יותר להטמעת טכנולוגיה ופריון במפעלים, ופחות לגידול במספר העובדים ובמחזורים הכספיים שלהם", הוסיף יוספי. לדבריו, "יש לנו גם תוכנית להשקעה בהון אנושי איכותי ובמשרות בשכר גבוה באזורי עדיפות לאומית. זאת תוכנית שפונה לחברות תעשייה ולחברות טכנולוגיה, אבל בפועל עשו בזה שימוש עד היום רק חברות טכנולוגיה. זה עוד סיוע שיכול לתת למפעלים כיוון להתקדם לכיוון הטכנולוגי".

דו"ח מגמות הטכנולוגיה לשנת 2026 של דלויט (Deloitte) מצביע על כך שהבינה המלאכותית תפסיק להיות כלי ניסיוני או תוספת חכמה השנה ותהפוך לתשתית בסיסית, בדומה לחשמל או לאינטרנט, המשפיעה על כלל תחומי החיים והעסקים. עוד מצא הדו"ח כי המעבר משלב הניסוי לשלב ההאצה (Scaling Imperative) של ה-AI מתרחש בקצב מהיר במיוחד, כאשר אימוץ הטכנולוגיה מגיע לשיאים חדשים. כך לדוגמה, לפי הדו"ח, כלי AI ג'נרטיבי מוביל הגיע לכ-100 מיליון משתמשים תוך חודשיים בלבד, לעומת כ-50 שנים שנדרשו לטלפון להגיע ל-50 מיליון משתמשים. קצב זה יוצר אפקט "גלגל תנופה", שבו שיפורים טכנולוגיים, השקעות ותשתיות מאיצים זה את זה במקביל. החוסן הלאומי והאישי לבדו אינו מספיק. כדי להתמודד עם השינויים ולרכוב על גל הסינגולריות הטכנולוגית, הנהלות ומובילי טכנולוגיה בישראל נדרשים לשנות את תפישתם באופן מהותי, להגדיל השקעות, ולהפוך את הטכנולוגיה לאבן הראשה בצמיחה העסקית על פי הדו"ח של דלויט, ה-Agentic AI (הבינה המלאכותית הסוכנית, או מה שרבים מכירים כסוכנים האוטונומיים) צפויה להניע את עידן האינטגרציה הארגונית הבא. שוק ה-Agentic AI העולמי צפוי להגיע ל-35 מיליארד דולר עד 2030. מדובר בשינוי משמעותי שבו ה-AI משתלבת במערכות ליבה קיימות כמו מנועי חיפוש. הדו"ח מעריך שכמעט שליש (29%) מהמבוגרים במדינות מפותחות עתיד לצפות בסיכום חיפוש שנוצר על ידי AI המובנית במנועי החיפוש מדי יום ב-2026. הבינה המלאכותית מתרחבת גם לעולמות הפיזיים (AI Goes Physical) ומחברת מערכות מידע למכונות ותהליכי ייצור. קצב הגידול של האוטומציה הפיזית מרשים, ולפי הדו"ח, מלאי הרובוטים התעשייתיים הפועלים במפעלי העולם צפוי להגיע לכ- 5.5 מיליון יחידות במהלך 2026. השינוי שמביאה הבינה המלאכותית הוא מהותי, מאתגר את המצב הקיים, את ההשקעות הפיננסיות, ואת התרבות הארגונית. שינוי זה דורש לעיתים בנייה מחדש של תהליכים, ולא רק שדרוג. האם בישראל ערוכים להתמודד עם גודל השינוי? השאלה המרכזית הניצבת לפתחנו בישראל היא: האם אנחנו כעם וכחברה, כארגון וכפרטים, ערוכים – עם כל החוסן המוכח שלנו – להתמודד עם גודל השינוי? התשובה נעוצה בפרדוקס הישראלי: מצד אחד, ישראל ידועה כ"סטארט-אפ ניישן" חדשנית ונועזת. מצד שני, ארגונים גדולים בישראל מתמודדים עם "חוב טכנולוגי" משמעותי, הנובע בין היתר, מפערים בתשתיות הליבה, ממעבר איטי לענן, ומאימוץ מוגבל של פתרונות מתקדמים, למשל בעולמות ה-ERP וה-CRM. בנוסף, ההשקעות ב-IT בארגונים ישראליים נמוכות יחסית לארגונים אמריקנים או אירופים באותו סקטור. לאורך השנים הנהלות רבות בארץ טרם השכילו להפנים כי טכנולוגיה אינה רק פונקציה תפעולית אלא מנוע עסקי שמשנה ומצמיח את העסק. המשמעות של החוב הטכנולוגי קריטית בעידן ה-AI: במקום להתמקד בניצול יכולות AI, ארגונים נדרשים לעיתים להשקיע באופן מאסיבי בסגירת פערים טכנולוגיים בסיסיים, דבר שעלול להגביל משמעותית את יכולתם להתמודד עם מהפכת הבינה המלאכותית. לפי הדו"ח, רק אחד מכל עשרה ארגונים בארץ (11%) הצליח להכניס סוכני AI לשימוש שוטף. מצב זה נובע, בין היתר, מהניסיון להטמיע כלי AI בתהליכים קיימים שתוכננו עבור בני אדם, במקום לעצב תהליכים עסקיים חדשים המותאמים ליכולותיה של הבינה המלאכותית. החוסן הלאומי והאישי לבדו אינו מספיק. כדי להתמודד עם השינויים ולרכוב על גל הסינגולריות הטכנולוגית, הנהלות ומובילי טכנולוגיה בישראל נדרשים לשנות את תפישתם באופן מהותי, להגדיל השקעות, ולהפוך את הטכנולוגיה לאבן הראשה בצמיחה העסקית. ארגונים ואנשים פרטיים שיפגינו סקרנות, יסתגלו במהירות ויאמצו את השינוי, עשויים להפיק יתרון משמעותי. עם זאת, חשוב להדגיש כי ההצלחה אינה מובטחת, והיא תלויה ביכולת להטמיע תהליכים חדשים, להשקיע בתשתיות, לחשוב בצורה יצירתית, אך תוך פעולה זהירה ושמירה על עקרונות של בקרת איכות, ציות, אבטחת מידע ורגולציה. רק כך נוכל להבטיח שהחוסן שלנו יתורגם ליתרון טכנולוגי מוביל בעולם. חברות וארגונים, כמו גם אנשים פרטיים, שיהיו סקרנים, יסתגלו במהירות ויאמצו את השינוי, במקום להתנגד לו – יצמחו. הכותב הוא שותף ו-CTO בחטיבת הייעוץ של דלויט ישראל

כשאנחנו מעלים דברים על הכתב, לעתים הנטייה שלנו היא להשתמש בשפה "גבוהה" יותר. אז מה עושים בימינו אלה כדי להציג כתיבה ברמה גבוהה יותר? ניחשתם… ChatGPT, ומסתבר שזה גם עובד. לפי מחקר חדש של שתי חוקרות מהמרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, המכללה האקדמית חמדת ואוניברסיטת חיפה, המתפרסם לרגל יום הלשון העברית שצוין אתמול, עולה כי שימוש ב־ChatGPT משפר תוצרים, אבל אליה וקוץ בה – הוא עלול לפגוע בהבנת הנקרא, ולפעמים כנראה גם משעמם… ממצאי המחקר מראים, כי חיבורים שנכתבו בעזרת הכלי היו ארוכים יותר ומנומקים יותר, כללו שימוש במקורות באופן רחב יותר, וכן רכיבים טיעוניים רבים יותר. עם זאת, השימוש ב־ChatGPT הוביל לפגיעה בלמידה: המשתתפים הביעו הבנה נמוכה יותר של הטקסטים, המעורבות בקריאה פחתה וחוויית המשימה נחשבה מאתגרת פחות ומעניינת פחות. את המחקר הובילו ד"ר לירון פרימור, מרצה בחוג ללשון העברית במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט ובמכללה האקדמית חמדת ופרופ' שרית ברזלי מאוניברסיטת חיפה. במחקר השתתפו 147 סטודנטים לתואר ראשון ובוגרי תואר ראשון, שהוקצו אקראית לכתיבה טיעונית בעזרת ChatGPT או ללא שימוש בו. המשתתפים קראו ארבעה טקסטים קצרים בנושא שפה בקרב בעלי חיים וכתבו חיבור טיעוני לשאלה "האם לבעלי חיים יש שפה בדומה לבני אדם?" התוצרים נבחנו לפי רכיבים טיעוניים, שימוש במקורות, וכן לפי הבנת הנקרא וזכירת המידע. ד"ר לירון פרימור מסבירה: "ממצאי המחקר מצביעים על אתגר חינוכי ברור: כיצד ניתן לתמוך בכתיבה ממזגת של תלמידים המשתמשים בכלי בינה מלאכותית בלי לפגוע בהבנה ובלמידה? המחקר מציע כי פיתוח דרכים להגדלת המעורבות בקריאה עשוי להוות מפתח לשמירה על הבנת הנקרא גם בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות". ואנחנו אומרים: כדי שהקוראים יחושו מעורבות ועניין רחבים יותר, צריך גם נשמה בכתיבה, לא רק מוח…

קראודסטרייק (CrowdStrike) רוכשת את סטארט-אפ ניהול הזהויות SGNL בכמעט 740 מיליון דולר, כך הודיעה החברה בסוף השבוע. העסקה צפויה להיסגר בסוף אפריל. לפי קראודסטרייק, "הרכישה תסייע ללקוחות הארגוניים, משתמשי פלטפורמת האבטחה שלנו בענן, פאלקון (Falcon), לנהל טוב יותר בקשות גישה – עבור זהויות אנושיות ושל מכונות". SGNL הוקמה ב-2021 על ידי סקוט קריז ואריק גוסטבסון. סטארט-אפ קודם שהקימו השניים נרכש על ידי גוגל (Google) ב-2017. שני המייסדים עבדו בענקית החיפוש בעבר, ו-קריז שימש כמנהל מוצר לניהול זהויות והרשאות בגוגל. להעניק ולבטל גישה לזהויות – בהתבסס על מודיעין בזמן אמת ו-AI הנרכשת מספקת לעולם ניהול הזהויות יכולות תזמור, גישה ובקרת גישה דינמית בזמן אמת, תוך התבססות על בינה מלאכותית. מנהלי אבטחה ציינו כי "בקרת גישה רציפה, בזמן אמת, היא רכיב חיוני בעידן שמוגדר יותר ויותר על ידי סוכני AI וזהויות של מכונות. ל-SGNL יש יכולות להעניק ולבטל גישה לזהויות – המבוססות על מודיעין בזמן אמת ו-AI – ולעשות זאת באופן עצמאי, בתוך מילישניות". כך, SGNL פועלת כשכבת אכיפת גישה, והיא נמצאת בין מערכות ניהול זהויות וגישה – ובין המשאבים אליהם ניגשים המשתמשים, המכונות וסוכני ה-AI. Thrilled to welcome the SGNL team to the @CrowdStrike mission. Adversaries don't break in. They log in. In the era of AI agents, static identity is a vulnerability. Legacy tools weren't designed for machine-speed attacks. We are redefining identity as a real-time enforcement… — George Kurtz (@George_Kurtz) January 8, 2026 הנרכשת יושבת בפאלו אלטו, קליפורניה, וגייסה 42 מיליון דולר בשני סבבים. בסבב השני היא גייסה 30 מיליון דולר, בפברואר לפני כשנה. על המשקיעים בה נמנות סיסקו השקעות (Cisco Investments), ברייטמיינד פרטנרס (Brightmind Partners) וקרן הון הסיכון של מיקרוסופט. הנרכשת פיתחה תפישה חדשה המכונה ZSP (ר"ת Zero-Standing Privilege – אפס הרשאה) לפיה, ככלל, למשתמש אין גישה – עד שמגיע צורך עסקי. זאת, בניגוד לרוב המערכות הישנות בתחום, הפועלות תחת הנחה שמשתמשים זקוקים לגישה מתמדת למגוון רחב של מערכות, מצב היוצר סיכוני אבטחה מיותרים. מודל ה'אפס הרשאה' של SGNL מאפשר לארגונים למזער חשיפה לסיכונים, למנוע קציר של הרשאות ולהפחית באופן דרמטי את משטח ההתקפה לאיומים מבוססי זהות. SGNL עושה שימוש בטכנולוגיה בקוד פתוח בשם CAEP. אם הפלטפורמה מזהה סיכון פוטנציאלי, היא תקטע מיד את פעילות המשתמש, אנושי או מכונה – בלא לאפשר לו לסיים את פעולתו. אבטחת זהות  – אחד התחומים הצומחים ביותר בתחום הסייבר אנליסטים ציינו כי ספקיות הגנת סייבר נדרשות לחזק את מערכי הניהול והגנות הזהויות שלהן, כאשר הבינה המלאכותית מגבירה את רמת המורכבות של מתקפות סייבר. כך, אבטחת זהות הופכת לאחד התחומים הצומחים ביותר בתחום הסייבר. לפי IDC, שוק זה צפוי לגדול מכ-29 מיליארד דולר ב-2025 ל-56 מיליארד דולר עד 2029, בין היתר בשל ההתרחבות המהירה של סוכני AI וזהויות לא-אנושיות, הפועלות באופן עצמאי במערכות מבוזרות. ביולי האחרון ספגה מיקרוסופט (Microsoft) גל של התקפות שכוון למערכות SharePoint שלה. בנובמבר אנת'רופיק (Anthropic) חשפה את מתקפת הסייבר הראשונה שמתועדת על ידי בינה מלאכותית. בעולם הזהויות, בשנה שעברה, פאלו אלטו (Palo Alto) רכשה את סייברארק (CyberArk) הישראלית, תמורת 25 מיליארד דולר. בעולם אבטחת הענן, גוגל רכשה את Wiz הישראלית, תמורת 32 מיליארד דולר. "הזדמנות עצומה עבורנו לשנות את שוק הזהות" "אסטרטגיית הרכישה שלנו היא לרכוש צוותים מצליחים וטכנולוגיה חדשנית – במקום כלים ישנים", עקץ ג'ורג' קורץ, מנכ"ל קראודסטרייק, את פאלו אלטו, על רכישת סייברארק. "אנחנו רוצים להציע ללקוחותינו את הערך המרבי, שבו הם יעבדו באופן אחוד מולנו, עם פחות ספקים, פחות מורכבות, פחות עלות ויותר יכולות לעצירת פריצות". קורץ הוסיף ואמר כי: "הרעיון שבינה מלאכותית תהרוס תוכנה – שגוי, צריך אותה כדי להגן על AI". בראיון בלעדי ל-CNBC אמר קורץ כי "זו הזדמנות עצומה ללקוחותינו להגן על עצמם, והזדמנות עצומה עבורנו לשנות את שוק הזהות. העסקה תקדם את טביעת הרגל שלנו בעסקי אבטחת הזהויות. זהו שוק של מיליארדי דולרים, שהפך לאחד ממוקדי התקיפה המשמעותיים ביותר".