אנשי ה-IT בספרייה הלאומית ביצעו השנה כמה פרויקטי בינה מלאכותית ובינה מלאכותית יוצרת (GenAI), לטובת ייעול הטיפול בחומרים היסטוריים, וניתוח והנגשה שלהם לקהל הרחב ולקהילת החוקרים, כך אמר איציק בורשן, ראש אגף טכנולוגיה ומערכות מידע של הספרייה הלאומית. בורשן דיבר אתמול (ב') בפתח מפגש שערכו חברי פורום C3 מבית אנשים ומחשבים בספרייה שבירושלים. את המפגש הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. "נכנסנו לעולם ה-AI כבר ב-2024", ציין בורשן, "אז התחלנו פרויקט בשיתוף פעולה של אוניברסיטאות בארץ ובעולם לתמלול כתבי יד עבריים עתיקים. המיזם שילב בינה מלאכותית ולימוד מכונה. תמלול כתבי יד בעברית אינו דבר פשוט. הטמענו מודלים של לימוד מכונה (ML), והקמנו תשתית לאימון המודל שיתמלל כתבי יד עבריים". "כמה פרויקטי AI כבר עלו לאוויר בחודשים האחרונים", ציין בורשן, "ביניהם: חיפוש תמונות בשפה חופשית, פיתוח סביבת עבודה ממוחשבת המאפשרת לארכיונאי לשלוח מידע דיגיטלי לג'מיני, לעבד אותו בעזרת כלי AI ולהחזיר מידע מתומלל, מסוכם, המאתר ישויות בתוך פרטי המידע והופך אותן לניתנות לחיפוש. בנוסף, מערכת ה-AI מייצרת קובץ המוכן לקיטלוג אוטומטי במערכות הספרייה, וזו מהווה קפיצת מדרגה בקצב הקיטלוג של הארכיונים. צוותי ה-IT שלה נעזרים ב-AI. הספרייה הלאומית. צילום: איתן חלפון בפרויקט נוסף, לתיעוד עדויות של שורדי.ות טבח ה-7 באוקטובר, הכנסנו מנגנוני AI לטובת חיפוש ישויות בטקסט ואפשרות קישור שלהן לעדויות אחרות. כלל עובדי הספרייה, ובתוכם אנשי ה-IT, מתמקדים בהבנה של צרכי המשתמשים והחוקרים – כדי להרחיב את היכולות הקיימות ולאפשר להם בעתיד גישה מהירה ואינטואיטיבית – דרך ממשקים – אל חומרי הספרייה, לטובת עיבוד המידע". בורשן משמש בתפקיד כשמונה שנים. בעברו היה מנמ"ר קל אוטו, מנמ"ר באינטל (Intel) ובמפעל מיקרון (Micron) בקריית גת, אשר הועבר לאינטל לפני תריסר שנים. בורשן ואנשיו היו אמונים על מעבר הספרייה למשכנה החדש, בהיבטי הכנת התשתיות והטמעת הטכנולוגיות. המעבר למשכן החדש היה אמור להיחגג באוקטובר 2023, ובשל הטבח, נערך בלא חגיגות. "הר של מידע מורשת, המחכה להתגלות" "הספרייה הלאומית", ציין בורשן, "נוסדה ב-1892 ואוספת ומשמרת מגוון ארכיונים, כתבי יד, ספרים, עיתונים, צילומים, תעודות, מפות, יצירות אמנות וחומרים חזותיים וקוליים – בעלי חשיבות לאומית. הנתונים מגוונים: מטה-דאטה, דאטה, אובייקטים דיגיטליים, טקסטים, קבצי וידיאו ומוזיקה". לדבריו, "האתגר שלנו הוא קיומו של הארכיון שלנו, שהוא 'הר של מידע מורשת', המחכה להתגלות". עוד אחראית הספרייה לארכוב האינטרנט הישראלי ולמיזם תיעוד עדויות מה-7 באוקטובר. "אנו מטפלים בנתונים בנפח של יותר מ-3 פטה בייט, עם קצב גידול שנתי של 300 טרה בייט", סיפר בורשן. "אלו משקפים יותר מ-4.5 מיליון ספרים, 2.5 מיליון תצלומים, יותר מ-100 אלף עיתונים, 9 מיליון דפי עיתונים יהודים בעולם, יותר מ-600 אלף כתבי יד ויותר מ-10 אלפים מפות. בסך הכל יש לנו כשלושה מיליון פרטי ארכיון היסטוריים. לאתר נכנסים כמיליון גולשים בחודש". באגף שבראשותו, ציין בורשן, יש 60 עובדים, מחציתם עוסקים בדיגיטציה. מערך ה-IT בספרייה הלאומית מטפל בחמש מערכות ליבה: ERP של פריוריטי; CRM מבית סיילספורס; עלמא – מערכות קיטלוג; פרימו – מנוע חיפוש מכוון ספריות ואוניברסיטאות; ורוזטה – לניהול אובייקטים דיגיטליים. מחסן ממוחשב עם מערכת רובוטית עוד ציין בורשן את המטמון האוטומטי: זהו מחסן ממוחשב, דליל בחמצן למניעת שריפות, ובו מערכת רובוטית, המאחסנת יותר מ-4 מיליון פריטים ומסייעת בשינוע של חומרי הספרייה ממקום אחסונם – אל הקוראים והחוקרים. בימים אלו בורשן ואנשיו עורכים בדיקת היתכנות (PoC) לשינוע אוטומטי – ממערכת האחסון האוטומטי אל אולמות הקריאה, בלא מגע יד אדם. "זו אחת מהמערכות הרובוטיות הגדולות והייחודיות הקיימות", ציין. "הנהלת הארגון, והעומד בראשה, אורן ויינברג, מנכ"ל הספרייה הלאומית, נותנים לנו רוח גבית בכלל פעילותינו", סיכם בורשן. "ה-IT מסייע לנו רבות בהגדלת התפוקות שלנו. טכנולוגיה וחדשנות הם מנועי הצמיחה של הספרייה. שילוב טכנולוגיות מתקדמות, דוגמת GenAI ולימוד מכונה, תומך ביעדיה המרכזיים: איסוף, שימור והנגשה של אוצרותיה לקהל הרחב ולקהילת החוקרים".

בתום משפט מתוקשר שריתק את תעשיית הטכנולוגיה העולמית, חבר המושבעים בבית המשפט הפדרלי באוקלנד, קליפורניה, הנחית מכה ניצחת על אילון מאסק.  לאחר פחות משעתיים של דיונים, קבעו תשעת המושבעים פה אחד כי התביעה של יזם הטק והמולטי-מיליארדר נגד OpenAI ובכיריה, סם אלטמן וגרג ברוקמן, הוגשה לאחר תום תקופת ההתיישנות ולכן אינה קבילה. השופטת איבון גונזלס רוג'רס קיבלה את פסיקת המושבעים ומיהרה לבטל את התביעה, כשהיא מציינת, על פי דיווחים במדיה העולמית כי: "יש כמות ניכרת של ראיות התומכות בממצאי המושבעים, וזו הסיבה שהייתי מוכנה לדחות את התיק בו במקום". הכרעה זו סוללת למעשה את הדרך עבור שאיפות ההנפקה הציבורית (IPO) של ענקית הבינה המלאכותית, שיכולה להגיע לשווי פנומנלי של קרוב לטריליון דולר. Regarding the OpenAI case, the judge & jury never actually ruled on the merits of the case, just on a calendar technicality. There is no question to anyone following the case in detail that Altman & Brockman did in fact enrich themselves by stealing a charity. The only question… — Elon Musk (@elonmusk) May 18, 2026 "סיפורים, לא עובדות" מאסק, שדרש פיצויים של עשרות מיליארדים בטענה כי החברה נטשה את חזון המלכ"רשעל פיו נוסדה, לטובת מודל מסחרי "חזירי", זעם על התוצאה והבטיח לערער. ברשת החברתית X שבבעלותו, הוא פרסם ציוץ תוקפני: "אלטמן וברוקמן אכן העשירו את עצמם על ידי גניבת ארגון צדקה. השאלה היחידה היא מתי הם עשו זאת!". עוד הוסיף מאסק והזהיר כי הפסיקה היא "תקדים נורא" וכי "יצירת תקדים של ביזת ארגוני צדקה היא הרסנית להפליא למתן תרומות באמריקה". מנגד, ההגנה חגגה את הניצחון. עורך הדין הראשי של OpenAI, ויליאם סביט, עקץ את המולטי-מיליארדר מחוץ לכותלי בית המשפט ואמר לכתבי הגרדיאן: "מר מאסק יכול לספר את הסיפורים שלו. מה שחבר המושבעים גילה היום הוא בדיוק זה: סיפורים, לא עובדות". חברת מיקרוסופט, שגם נגדה כוונה התביעה, שחררה הודעה רשמית שבה נמסר כי "העובדות ולוח הזמנים במקרה זה היו ברורים מזה זמן רב, ואנו מברכים על החלטת המושבעים לדחות את הטענות הללו ככאלו שהתיישנו". ???? the richest man on the planet just lost a $134 billion lawsuit in under two hours.. Elon Musk sued OpenAI, Sam Altman, and Microsoft.. claimed they stole a nonprofit he helped build and turned it into a money machine.. wanted Altman fired, the company dismantled, and $134… https://t.co/znS5AHaOzZ pic.twitter.com/lBNVcxV4fY — Tuki (@TukiFromKL) May 18, 2026 מאבקי אגו ויצרים בין שליטי עמק הסיליקון המשפט ארך כשלושה שבועות ולא הסתכם רק בפלפולים משפטיים יבשים, אלא סיפק הצצה נדירה למאבקי אגו ויצרים בין שליטי ובכירי עמק הסיליקון. עדותו של מאסק הייתה סוערת ורצופת עימותים מול עורכי הדין של ההגנה שניסו להציג אותו כמי שמוּנע מקנאה. כשנדרש לענות ב"כן או לא", התפרץ מאסק והטיח, כפי שדווח ב-The Ringer: "השאלות שלך מורכבות מבחינה הגדרתית, לא פשוטות. זה שקר לומר שהן פשוטות… הן נועדו להטעות אותי". האדם העשיר בתבל הוסיף להתגונן וציין: "אם אתה שואל שאלה שאין עליה תשובה פשוטה אפשרית, אז אני חייב לתת תשובה ארוכה יותר, כי כל תשובה פשוטה תטעה את המושבעים". כשנלחץ להודות כי השקעתו בחברה עמדה על 38 מיליון דולר בלבד – רחוק מההבטחות המגלומניות למיליארד דולר – זעק מאסק מדוכן העדים: "תרמתי את המוניטין שלי! לדברים האלה יש ערך! בלעדיי, OpenAI לא הייתה קיימת! אני הגיתי את השם!". בהתייחסו לסכנות הבינה המלאכותית המתדקמת המכונה AGI, הזהיר יזם הטק כי המטרה צריכה להיות עתיד בנוסח "מסע בין כוכבים" ולא מציאות אפוקליפטית בסגנון "שליחות קטלנית", והדגיש למען הסר ספק כי "הסיכון הגדול ביותר הוא שהבינה המלאכותית תהרוג את כולנו". "הקמנו את אחת מקרנות הצדקה הגדולות בעולם" מנגד, מנכ"ל OpenAI אלטמן לא נשאר חייב וניצל את עדותו כדי לצייר את מאסק כאובססיבי לשליטה טוטאלית ולסמכות בלעדית. לטענתו, בתחילת הדרך מאסק סירב לחלוק את ההנהגה משום ש"הוא סמך רק על עצמו בקבלת החלטות לא מובנות מאליהן, שיתבררו כנכונות", כך מתוך דיווח של TechRadar. אלטמן אף הדהים את הנוכחים כשסיפר שכשמאסק נשאל מה יקרה לשליטה בחברה לאחר מותו, הוא השיב: "לא חשבתי על זה המון, אבל אולי השליטה צריכה לעבור לילדים שלי". כפי שדיווחנו, במהלך חקירתו הנגדית, אלטמן דחה מכל וכל את הטענה שהוא "גנב" את העמותה והצהיר: "הקמנו את אחת מקרנות הצדקה הגדולות בעולם". הוא עקץ את יריבו ואמר שאי אפשר לגנוב צדקה, אך "מר מאסק אכן ניסה להרוג אותה, אני מניח שפעמיים", קבע. למרות הביטחון שהפגין, כשעומת אלטמן עם טענות שותפיו לשעבר – בעיקר עם אילייה סוצקבר שהיה ממייסדי החברה – שכינו אותו רמאי המייצר כאוס, נאלץ אלטמן להודות במבוכה: "שמעתי אנשים אומרים את זה". כפי שדיווחנו, כשסוצקבר עלה על דוכן העדים הוא אישר כי אסף במשך שנה ראיות שהצביעו לכאורה על דפוס עקבי של שקרים מצד אלטמן, מסע שהגיע לשיאו בחיבור מסמך בן 52 עמודים שתיעד את ההתנהלות הבעייתית והוביל לניסיון ההדחה הכושל של המנכ"ל בנובמבר 2023. כשנשאל בחקירתו הנגדית מדוע חזר בו לבסוף מתמיכתו במהלך הדרמטי, סיפק סוצקבר הסבר נואש למדי ואמר למושבעים: "הרגשתי שאם לא הייתי עושה זאת, החברה הייתה נהרסת". כאמור, כעת נמתין לגלות האם מאסק אכן יערער על הפסיקה ובאילו תואנות.

גוגל בודקת לאחרונה את האפשרות לקצץ את האחסון החינמי שהיא מעניקה לנרשמים חדשים לג'ימייל לחמישה גיגה-בייט בלבד. נכון להיום, כל משתמש שנרשם לשירותים של החברה מקבל אחסון חינמי בנפח של 15 גיגה-בייט, כך שמדובר בקיצוץ משמעותי במיוחד – שלא לומר ענקי. לפי הדיווחים, הניסוי מתרחש בינתיים באפריקה בלבד, ובמדינות בהן הניסוי מתקיים בפועל המשתמשים כבר מקבלים הודעה על כך שנפח האחסון מוגבל לחמישה גיגה-בייט בלבד. במקביל, במסגרת ההודעה, מספרת גוגל על דרך לעקוף את הגזירה הזו. כדי להשיג את הנפח המלא, המשתמש צריך לצמד את מספר הטלפון האישי לחשבון שלו בגוגל. מי שיסכים לזה יקבל בו ברגע את הקיבולת הנוכחית המלאה, ובדף הרישום כתוב: "גוגל תשתמש במספר הטלפון שלכם כדי לוודא שהאחסון נזקף לזכותו של אדם רק פעם אחת". עם זאת, מאוחר יותר, כתגובה לפנייה, גוגל שינתה קצת את ההסבר: "אנו בודקים מדיניות אחסון חדשה עבור חשבונות חדשים שנוצרו באזורים נבחרים, שתעזור לנו להמשיך ולספק שירות אחסון איכותי למשתמשים שלנו, תוך עידוד משתמשים לשפר את אבטחת החשבון ושחזור הנתונים שלהם". כך או כך, הקטנת האחסון לא אמורה להשפיע על משתמשים קיימים, ובחברה מדגישים, כמובן, שמדובר רק בניסוי – שלא ברור מה בדיוק יוגדר כהצלחה עבורו. ואם אין לכם תיבת ג'ימייל, או שבא לכם להוסיף עוד אחת ליתר ביטחון, זה כנראה בדיוק הזמן לעשות זאת, לפני שהגזירה תגיע לאזורים אחרים בעולם.

ענקית ה-ERP סאפ (SAP) עוברת טרנספורמציה דיגיטלית משמעותית. בשנים האחרונות היא מתמקדת במאמצים נרחבים להנגיש למנמ"רים ומקבלי החלטות את הערך העסקי של S/4HANA ואימוץ מודל RISE הענני לצד מודלי ה-AI החדשניים. בפרק הזה של פודקאסט אנשים ומחשבים, אירחנו את רפי הופמן, סמנכ"ל ומנהל חטיבת סאפ בחברת נס (Ness), ואת עמית רונן, סמנכ"ל לקוחות מגזר פרטי ו-סאפ, ב-נס. הופמן ורונן מסבירים, על רקע הכרזות סאפ על סיום התמיכה בגרסאות הישנות (ECC), מה היתרונות של S/4HANA (סאפ פור האנה), איך בדיוק מתפקד מודל RISE, מדוע יש חשיבות שארגונים כבר היום יתחילו בתהליכי הגירה, ואיפה נכנסת כאן הבינה המלאכותית. מה תמונת המצב של מערכות ERP של סאפ כיום? עמית: "סאפ עברה מספר שינויים בעשור האחרון, כמו למשל מרישוי On-Premise לענן ציבורי, ועכשיו היא מכוונת לעולם הבינה המלאכותית, עם כלים משלה שיביאו ערך ללקוחות. ישראל לא הייתה בין המדינות הראשונות שאימצו טכנולוגיות חדשות, אבל היום המצב שונה. אנחנו מרגישים התעוררות בשוק המקומי, בין היתר בגלל מהפכת הבינה המלאכותית, שמעודדת ארגונים לחשוב על ההגירה לפלטפורמה החדשה". אם אני מנמ"ר בארגון – שכנע אותי למה אני צריך את כל הכאב ראש הזה של המעבר. רפי: "קודם כל זה אירוע כופה. סאפ הודיעה שעד 2030 היא מפסיקה לתמוך במערכות ישנות שלא יהיו בענן (ECC). וזה אומר, שכל הארגונים מבוססי סאפ הם עם שעון חול, שאגב החל עוד לפני כמה שנים, וחייבים להיערך לזה". עמית: "סאפ היא תשתית קריטית שנוגעת גם במערכות ליבה. לפני מספר שנים החברה הבינה שעליה לעבור טרנספורמציה דיגיטלית. זה נעשה בשלבים, כאשר המטרה היא לייעל את האפליקציה ולשפר את חוויית המשתמשים. זה לא בהכרח חלק ממעבר לענן On-Premise, זה חלק משדרוג של כל המערכת, שמותאם לצרכים של הארגונים. מנמ"ר שלא ישדרג את המערכות שלו, הוא לא יהיה שם. מעבר לזה, אנחנו סבורים, שתהליך המעבר מעצים את מעמדו של המנמ"ר מול ההנהלה. הוא יכול להציג להם תוכניות אמיתיות, שישפרו תהליכי עבודה, התייעלות והמון חדשנות עסקית. אלו הם דברים שהנהלות אוהבות לשמוע. מה גם שהאפשרויות שסאפ מציעה היום הן הרבה יותר גמישות, ולשלב בין שותפים שונים ולהגיע לעלויות אופטימליות". האם יש כבר ארגונים שנכנסו לתהליכים אלו? רפי: "ביצענו תהליכים כאלו בשני ארגונים חשובים: נתיבי ישראל, שיעלו לאוויר בזמן הקרוב, ועיריית תל אביב יפו, שם אנחנו בתהליכים מתקדמים. בתל אביב בחנו יחד איתנו את כל החלופות, והצלחנו לייצר עבורם מסגרת תקציב מתאימה, ובכך להקל על העלות התקציבית של העירייה". איך מתבצע תהליך ההגירה? עמית: "השלב הראשון הוא צילום מצב של כלל נכסי המידע של הארגון, מעין בדיקת MRI. מנתחים ביחד את הנתונים והמטרות ומחליטים לאן רוצים להגיע. ואז מתחילים לבנות את התצורה הנכונה, נותנים לארגון הערכת זמן ותקציב, מחברים את כל השותפים, כל לקוח לפי הצורך שלו ואז יוצאים לדרך". רפי: "בנוסף חשוב לייצר תהליך של 'ניהול שינוי' ויחד עם הלקוח, להביא את כל המשתמשים להבנה שהמהלך הזה הוא קריטי לארגון, כי כל שאר המתחרים כבר שם או בדרך לשם". לא לזעזע את המערכת מה המשמעות של תהליכי הגירה מבחינת הארגון? עמית: "זו נקודה קריטית. אנחנו מאוד קשובים לחששות הטבעיים של הארגונים לגבי ההשפעה הפנים-ארגונית. זה בהחלט טבעי. ולכן המתודולוגיה שלנו היא, קודם כל בשלב הראשון לא לזעזע את המערכות. התהליכים הם באזורים שלא משפיעים על העבודה של מרבית העובדים. ההנהלות מאוד אוהבות את הגישה הזו. רק לשם המחשה, בתנובה, למשל, שם ביצענו פרויקט ERP ענק, בנינו בהתחלה מערכת קבלת חלב. לכאורה משהו שולי, אבל זה דבר שלא היה קודם וזה מאוד השפיע על הארגון ועל האנשים. הם ראו שזה עובד. אחרי שמסיימים את השלב הראשון בהצלחה, עוברים לשלבים הבאים, שהם כבר יותר מורכבים ומשפיעים על כולם. ללא ספק אלו הם תהליכים חוצי-ארגון, מלבד הטכנולוגיה, וההנהלה עצמה חייבת להוביל את זה. העובד עצמו לא ירגיש משהו מיוחד, אבל חוויית העבודה שלו תהיה הרבה יותר טובה, וגם התפוקות שלו יהיו טובות בהרבה". מדוע קצב האימוץ בהגירה למערכות החדשות אטי, יחסית למצופה, לא רק בישראל? רפי: "יש חסם של תסכול די טבעי. ארגונים חוששים מצד אחד, יש פחדים, אבל בסוף המנהלים מבינים שצריך להפריד בין האמוציות למציאות. בסופו של דבר זה תהליכים עסקיים. חייבים להבין שאם הארגון לא יבצע את השינוי, אחרים יעקפו אותו. התחרות היא דינמית בהרבה מגזרים והטכנולוגיה שם היא מרכיב חשוב. ולכן אנו אומרים: תן לנו להוביל, יש לנו ניסיון, יש לנו את הידע, יש לנו קבלות". איפה נכנסת כאן הבינה המלאכותית ואיך אתם כחברת נס נערכים? עמית: "כמו כולם, גם סאפ זיהתה את הקצב המהיר של התפרצות ה-AI. השאלה לא הייתה אם להשקיע ב-AI אלא האם נוכל להספיק להדביק את הקצב המטורף. אנחנו בנס, נערכים לזה כבר זמן רב. פיתחנו פלטפורמה של סוכני בינה מלאכותית ללקוחות מבוססי SAP, כדי שיהיה אפשר לבצע את הפרויקטים בצורה הכי טובה ומהירה כלפי הלקוח. ובקרוב מאוד תהיה לנו בשורה אמיתית לשוק הסאפ בישראל. כך למשל, לסאפ יש כלי שנקרא ג'ול – מעין עוזר דיגיטלי חכם, שמאמנים אותו לסייע בתהליכים, שעד עכשיו נעשים בדרכים יותר מורכבות, כמו למשל הזמנת רכש. זה מאוד משמעותי למי שמבצע את זה. זו רק דוגמה". רפי: "הג'ול: הוא מעין סוכן נפרד, שמתמחה בכל התהליכים של ה-ERP בארגון. הוא פתוח לכל המאגרים של שותפים חיצוניים. מי שמכיר את סאפ יודע שזה שינוי דרמטי. זה בפירוש עוזר דיגיטלי, שמגשר בין מערכות הליבה של סאפ לבין המערכות האחרות". בשוק שאתם פועלים בו יש לא מעט שחקנים. מה הבידול שלכם? עמית: "אחד הדברים הייחודיים אצלנו, זה נושא ההכשרות לעולמות ה-AI החדשים. יש לנו נבחרת של עשרות יועצים, שממש מאמנים ובודקים את פלטפורמת ה-AI החדשה שפיתחנו. והדבר השני הוא פיתוח הכלים החדשניים מבוססי ה-AI, שבאמת מביאים בשורה לארגוני הסאפ, והמתודולוגיות שיוצרות ייחודיות מאוד גדולה לנס, שהיום אין לאחרים". רפי: "הייחוד שמבדל בין המתחרים הוא אותו ארגז כלים שיוצר שילוב מנצח בין טכנולוגיה להון האנושי שלנו, וכמובן הלקוחות יודעים להעריך את הערך המוסף האדיר הזה". תנו לי תחזית לחמש שנים, עד כמה שזה נשמע לא הגיוני בימינו. עמית: "קשה מאוד לנחש כי הקצב הוא כל כך מהיר. בטוח שיהיו הרבה סוכנים אוטונומיים שיעשו לא מעט משימות במקום אנשים, ואנחנו נצטרך לשלב בין המוח האנושי לאותם בוטים. ללא ספק יהיה שינוי בתפקידים של כולנו. לטעמי, השינוי יהיה בעיקר בתחום הדאטה. היכולת לנתח את המידע הרב של הארגון תהיה אחד הדברים המרכזיים". רפי: "אני מבקש להסתכל בטווח של בין 5 ל-10 שנים קדימה, ואז, כל הפתרונות של סאפ יהיו מבוססי AI. לשם הולך העולם וסאפ ללא ספק מבינה את זה". להאזנה לפרק המלא – לחצו כאן

בתקופה של 13 חודשים, שהתאפיינה בעיקר בעלייה המהירה בפופולריות של כלים ומודלים ליצירת תמונות, וידיאו ואודיו באמצעות AI, חלה התפשטות אדירה בהיקף התוכן האנטישמי שנוצר באמצעות AI ברשתות החברתיות – כך עולה מדו"ח חדש של ארגון סייברוול (CyberWell) שבוחן את הקשר בין שימוש לרעה ב-GenAI ליצירת תוכן אנטישמי בפלטפורמות חברתיות והמדיניות הדיגיטלית של הרשתות למול תופעה זו.  בנוסף, הדו"ח ממפה את הדפוסים החוזרים ונשנים שבהם תוכן אנטישמי שנוצר באמצעות AI מגיע לקהלים הרחבים ביותר. מאגר הנתונים המאומת של סייברוול, הכולל לבדו מעל 300 פריטי תוכן אנטישמי שנוצרו באמצעות AI הגיע ליותר מ-30 מיליון צפיות וליותר מ-2.8 מיליון אינטראקציות ברשתות החברתיות המרכזיות כיום. המחקר, שניתח מאות פוסטים אנטישמיים שנוצרו באמצעות AI בין ינואר 2025 לפברואר 2026, מצא, כי כלים נגישים ונפוצים כמו סורה של OpenAI, ויאו של גוגל, גרוק של רשת X ו-סונו, שימשו לייצור המוני של תוכן אנטישמי בוטה. תכני AI אלה שילבו ויזואליה, אודיו ונרטיבים מומצאים עם קטעים מאירועי אמת, מה שהפך את התוכן לאמין יותר, מושך יותר וקשה יותר לזיהוי. חלק גדול מהתוכן, שעסק בהכחשת השואה והצגתה באופן לעגני, כוון במיוחד לילדים. בעת הצפייה בתכנים אלה הוצעו בפיד של הרשתות החברתיות גם תכנים שנועדו לפגוע בקטינים או לנצל אותם. בעקבות שימוש נרחב בסורה להפצת תכנים אנטישמיים בעייתיים במהלך תקופת כתיבת הדו"ח, OpenAI סגרה את הכלי, מה שממחיש את האתגרים במניעת ניצול לרעה של מערכות AI מתקדמות. עוד נמצא, כי 79% מהתוכן האנטישמי שנבדק הופיע בפלטפורמות מבוססות וידיאו, בהן אינסטגרם, טיקטוק ויו-טיוב, שבהן סרטונים קצרים היו דומיננטיים במיוחד, ופעמים רבות הופנו לקהלים צעירים באמצעות קהילות גיימינג, תוכן סאטירי וטרנדים ויראליים. סייברוול מצאה כי תוכני AI מבוססי מוזיקה וגיימינג, לרבות תכנים הקשורים למשחקים כמו רובלוקס ומיינקראפט שימשו שוב ושוב להטמעת מסרים אנטישמיים במרחבים הפונים לצעירים. למרות שתוכן אנטישמי מבוסס AI היה קיים עוד לפני 7 באוקטובר 2023, לאחר מתקפת חמאס נרשמה עלייה חדה בחשיפה ובהפצה שלו. העלייה הזו הובילה את CyberWell  להתחיל לנטר אותו באופן שוטף. עם זאת, נקודת מפנה משמעותית התרחשה במהלך העימות ביוני 2025 בין איראן, ישראל וארה"ב, שמאז זוהתה עלייה חדה ומתמשכת בהפצת תוכן אנטישמי מבוסס AI בין פלטפורמות שונות, עד היום. "מערכות בינה מלאכותית שינו באופן יסודי את קנה המידה והמהירות שבהם ניתן לייצר ולהפיץ אנטישמיות ברשת", ציינה מנכ"לית ומייסדת סייברוול, טל-אור כהן מונטמאיור. "כיום ניתן לייצר תוכני שנאה בהיקפים תעשייתיים ולהגיע למיליונים, כאשר האכיפה מגיעה לרוב רק לאחר שהתוכן כבר הופץ בהיקף רחב." עוד עלו בדו"ח כמה ממצאים מדאיגים במיוחד: 33% מהתוכן כלל האדרה או קריאה לאלימות נגד יהודים, ותכנים אלה יצרו 41% מכלל האינטראקציות. ממצא זה מעיד, כי התוכן הקיצוני ביותר מתפשט במהירות רבה ומגיע לקהלים רחבים. בנוסף, נמצא כי תוכן אנטישמי אלים מופיע בשיעור כפול בתכנים שנוצרו באמצעות AI לעומת תוכן שנוצר על ידי משתמשים. הדו״ח מצביע גם על פערים באכיפה בין הפלטפורמות: טיק-טוק הייתה אחראית לחלק הגדול ביותר מהתוכן, 36%, אך גם הציגה את האכיפה הגבוהה ביותר, עם 88%. ,אינסטגרם רשמה את שיעור האינטרקציות הגבוה ביותר – 65% – באופן שאינו פרופורציונלי לחלקה מכלל אף ששיעורים אלה משקפים אכיפה בסופו של דבר לאחר שהתוכן דווח לפלטפורמות, האכיפה של תכנים שנוצרו באמצעות AI מתעכבת לעיתים קרובות, והתוכן נותר ברשת זמן רב מספיק כדי לצבור מאות אלפי ואף מיליוני צפיות לפני הסרתו. "על הפלטפורמות להתקדם מעבר לשקיפות בלבד ולהשקיע במערכות שמסוגלות לזהות נרטיבים מזיקים בקנה מידה רחב, לרבות כאלה שמטמעים בתוך אודיו, ויזואליה ושפה מקודדת שמצליחים לחמוק ממנגנוני זיהוי מסורתיים" הוסיפה כהן מונטמאיור. " Gen AI הוא כלי עוצמתי, אך גם כזה שמנוצל לרעה בקנה מידה רחב. באמצעות חיזוק מנגנוני זיהוי אוטומטיים, השקעה בבקרה אנושית איכותית ושיתופי פעולה עם גורמים מקצועיים חיצוניים, ניתן להתמודד עם צורות השנאה החדשות והמתפתחות ברשת".

שם ותפקיד: אירנה טלסניק, תוכניתנית בכירה באגף הטכנולוגיות בנמל אשדוד. במסגרת תפקידי כתוכניתנית בכירה אני אחראית על הובלת תהליכי פיתוח, ארכיטקטורת תוכנה, פתרון בעיות מורכבות ותכנון פרויקטים, תחזוקת מערכות מידע מבצעיות, פיתוח ותחזוקת מערכות הליבה של הנמל ועוד. תפקידים קודמים: לפני שהגעתי לנמל אשדוד –   מתכנתת בחברה COMTEC. התחלתי לעבוד כמתכנתת מיד אחרי שסיימתי את לימודיי באוניברסיטה. השכלה: תואר ראשון ושני בהנדסת תוכנה ומערכות אוטומטיות מהאוניברסיטה בסנט פטרסבורג בברית המועצות. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? כשהייתי קטנה, אהבתי לבוא לעבודה של אמא שלי, היא עבדה כמנהלת חשבונות. במחלקה שלה כבר היה מחשב ישן שפעל עם כרטיסים מנייר. היה לי מאוד מעניין לראות את התוצאה של הפעולה. שלבי התכנות  מבחינתי האישית הם כמו יצירה, אני מרגישה שזו כמו אומנות של בניית משהו חדש ושימושי. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההייטק? לא נתקלתי במקרים של אפליה. עולם התכנות עבר כברת דרך משמעותית וזה כבר לא מה שהיה בעבר. בעיניי, שוויון אמיתי צריך לבוא מהשטח, מהרצון של נשים להשתלב בתפקידים הטכנולוגיים, ומשמח אותי לראות שעם השנים יותר ויותר נשים בוחרות ללמוד תכנות וטכנולוגיות מתקדמות ולהתפתח בתחום. האם נתקלת באפליה על רקע היותך אישה? לא, לשמחתי לא הרגשתי אפליה בתחום, לא בתקופת הלימודים ולא כשהשתלבתי בעבודה. אני עובדת הרבה שנים בנמל אשדוד בסביבת עבודה שפועלת רבות לקידום נשים ושוויון מגדרי, שילוב נשים בתפקידים תפעוליים וקורסים ל פיתוח קריירה לעובדות.

"המרחק לשימוש יום יומי ב-AI באופן מובהק הוא מצד אחד אינו גדול ומצד שני הוא עדיין מאוד גדול. לדעתי, מנועי השפה הקיימים כבר מספיק חזקים להתמודד כמעט עם כל דבר, אבל התשתית עדיין די רעועה. לפעמים בגלל מידע לא נכון השימוש ב-AI יכול לגרום לבעיה. יש לנו יכולות להרצה אמיתית ביום-יום, אבל אין לנו דאטה מספיק טובה, מספיק נכונה ומספיק ממוטבת. הדבר השני הוא הקשר. גם ה-AI הכי טובה בעולם לא יכולה לתת תשובות טובות אם היא לא יודעת את ההקשרים באופן ברור", כך אמר עמית סיוון, מנכ"ל קליק ישראל, במסגרת הכנס Nimbus SummIT 2026 של אנשים ומחשבים שנערך השבוע באווניו, מרכז האירועים והקונגרסים בקרית שדה התעופה. סיוון היה אחד הדוברים בפאנל שחתם את הכנס תחת הכותרת "מאחורי הקלעים של מהפכת הענן בישראל עם חברות הענן", בהנחיית עיתונאי ופרשן ערוץ 12 עמית סגל, והוא הוסיף כי, "אם לא נפתור את הבעיות הללו לא נוכל לקיים AI תקינה וטובה". "הענן הממשלתי מספיק גדול כדי לספק עבודה להרבה חברות בתחום" רונה קייזר, סמנכ”לית המגזר הציבורי בפיקס סופטוור, דיברה על כך שהענן הממשלתי מספיק גדול כדי לספק עבודה להרבה חברות בתחום. "כבר אמרו שיש מקום לכולם, ואני מסכימה עם זה שאכן יש מספיק עבודה. אבל כמו במרוץ שליחים, צריך שהתזמון במעבר בין רץ לרץ בקבוצה יהיה מדויק, וגם שהמקל יהיה בזווית הנכונה, ובהיבט הזה הממשלה לדעתי קצת חוטאת: מעבירים את המקל מספקית אחת לאחרת באופן לא ברור תמיד ולא מדויק, ומה שקורה במעבר ששוב מתחילים בדיקות, ואז הסברים, וככה מאוד קשה להגיע לתוצאה. אנחנו מאמינים שצריך לקחת אחריות על התהליך כולו מהרגע הראשון עם מעברים ברורים ושלמים, מהאסטרטגיה עד לתוצאה, בלי עיכובים, כדי שהמקל יעבור בין הרצים ונגיע לערך שלשמו יצאת למרוץ". דורון גיגי, מנכ"ל יעל, דיבר בין השאר על תהליך ההתבגרות המהיר שעוברת ה-AI ועל המעבר לפרויקטים בפועל. "אני חושב שאנחנו בשנה האחרונה אולי כבר הגענו להתחלה של מה שאפשר כבר להגדיר כשלב ההתבגרות. כמו הלקוחות שלנו, גם אנחנו ביעל עד עכשיו שיחקנו קצת עם ה-AI כדי לבחון את היכולות ומה היא יכולה לעשות. אז התחלנו להיתקל בבעיות של אבטחת מידע, והתחלנו להתקין שרתים מקומיים, והמשכנו לנסות עד שבהתחלת השנה לקחנו צעד לאחור ואמרנו, רגע בוא נבדוק מבחינה מערכתית עם מה לעבוד. אני חושב שמשרדי הממשלה מתחילים לעבור תהליך דומה. השילוש הלא קדוש בין טכנולוגיה, פתרונות וצרכים עסקיים יישמר, ואנחנו האינטגרטורים נישאר רלוונטיים, גם אם בצורה מעט אחרת". "פער בין הטכנולוגיה לבין היישום בפועל" דוד ביסמוט, מנכ"ל נס קלאוד, התייחס למה שהוא הגדיר כפער בין הטכנולוגיה לבין היישום בפועל. "אני חושב שלממשלת ישראל מגיע ציון לשבח על פרויקט נימבוס. לא היינו יכולים לדבר ממש על מהפיכת ה-AI אם תשתית נימבוס לא הייתה קיימת. זו מהפכה של ממש, אני מאמין ב-AI, ושהאנושות תדע ליישם אותה כך שהיא תיקח אותנו למקום טוב. הפער הוא בדיוק המקום שבו אנחנו בנס נמצאים: אנחנו באמצע ביצוע של פרויקטים אדירים כמעט בכל משרד, דברים שמשנים את השירות לאזרח. אנחנו עוזרים לכל משרד לאמץ יותר מהר ואפילו עוד יותר את היכולות הטכנולוגיות של ה-AI'ים – מתודולוגיה שאומרת לתת במקום הנכון את המענה הנכון. אבל אנחנו עוד מתמודדים עם גבולות הרגולוציה ואבטחת המידע שנדרשים, וזה עדיין גורם שדורש התייחסות רחבה, שמאריכה זמני אימוץ". שגיב גרינשפן, מנכ"ל פריוריטי, אמר, כי "אנחנו יכולים לעבוד עם הרבה מאוד מודלים ולהטמיע מערכת מקיפה של סוכני AI, ומיד לעשות שימושים בענן ולייצר משהו שהוא מאוד עמוק אפילו בזמן מאוד קצר בכל משרד ממשלה בהתאם. אבל לפני כן צריך להתחיל מאיזו דירקטיבה ניהולית שקובעת לאן אתה רוצה להגיע, ורק אחרי זה לדירקטיבה ביצועית, שלצד זה פועלים גם במסגרת של הדירקטיבה התרבותית. וכדי להשיג את זה, לדעתי לכל עובד בארגון חייב להיות איזשהו יעד AI, ולא משנה מה התפקיד. אם לכל עובד תהיה מטרת AI שהוא צריך להגיע אליה, גם אם זה בביטוח לאומי חדרה, זה יחלחל פנימה ויעבוד היטב, וצריך לעשות הכשרות מאוד רחבות בכל הארגון כדי להשיג את זה. מעבר לכך, יש להשתמש ב-KPI ברור, וגם אם מתחילים בקטן, חייבים למדוד אותו ולהשיג אותו". "כמו בכדורגל, הדבר הבסיסי הוא התשתית, האצטדיון" ירון רז, סמנכ"ל בכיר במטריקס השתמש בדימויים מעולם הכדורגל כדי להזכיר שגם מונדיאל 2026 כבר ממש בפתח. "אני חושב שכמו בכדורגל הדבר הבסיסי הוא התשתית, האצטדיון, והחברים בממשלה עם הרבה אומץ וחזון הקימו לנו את המגרש הכי מתקדם ברמה הכי גבוהה. אבל עכשיו צריכים שחקנים כמונו שיביאו את ההשקעה ואת המאמץ, ואנחנו במטריקס עושים את כל המאמץ להביא את התוצאות על המגרש – וזה כולל שכנוע שחקני חוץ וחברות ישראליות לעבוד עם הממשלה. עכשיו צריך את העבודה את האסטרטגיה והביצוע וכולם מאוד מאוד מתאמצים, ואנחנו רואים את הפערים ואנחנו במטריקס חושבים שהגיע הזמן לקפוץ ראש לתוך מערכות הליבה, אל הפרויקטים הכי גדולים. לא פיילוטים, אלא מערכות אמיתיות. יש את הידע וצריך להמשיך באומץ. אנחנו לקראת נקודת הפיתול הזו". אנטולי קושניר, מנהל התחום הציבורי בקומיט, לקח על עצמו את תפקיד נביא הזעם. "אני חושב שכולנו מבינים את תרחיש האיומים, למשל אגמי הנתונים שהופכים ליותר ויותר קריטיים ליישומי ה-AI. אנחנו בחברה, כחלק מהאירוע, מכינים את האגמים הללו ליישום בפועל, והאיום, כמובן, הוא שהם יהיו חשופים לסיכונים, שהמידע הממוטב הזה ייחשף או ייפגע גם על ידי גורמים שמופעלים בידי מדינות. אנחנו מבינים שהאחריות היא אחריות לאומית, וצריך אם כן להחיל פתרונות שלא מאפשרים להעביר מידע בכלל אם הוא אינו מוצפן ומאובטח ואינו מתאים למדיניות המדויקת – ובמקביל לפתור את הבעיות של גישה מאובטחת, ולהעלות את הגובה של החומה כדי שהפתרונות ה-AI והדאטה ייתנו מענה חסין ומאובטח".   הדוברים בפאנל. מימין: אנטולי קושניר, מנהל התחום הציבורי בקומיט, עמית סיוון, מנכ"ל קליק ישראל, דוד ביסמוט, מנכ"ל נס קלאוד, רונה קייזר, סמנכ”לית המגזר הציבורי בפיקס סופטוור, עמית סיוון, מנכ"ל קליק ישראל, …  שגיב גרינשפן, מנכ"ל פריוריטי, ירון רז, סמנכ"ל בכיר במטריקס , דורון גיגי, מנכ"ל יעל.

"גוגל (Google) משקיעה בעולמות הבינה המלאכותית כבר משנת 2012 – השנה בה הכרזנו על מעבד ה-TPU הראשון. ב-2014 רכשנו את דיפ-מיינד (DeepMind), שנחשבת היום לאחת ממעבדות ה-AI המובילות בעולם: זהו המוח שעומד כיום מאחורי פיתוחים כמו מודל ג'מיני (Gemini), נאנו-בננה ו-Veo. ב-2017, קבוצת חוקרים שלנו פרסמה את המאמר 'Attention Is All You Need'. המאמר פורץ הדרך הציג לעולם את ארכיטקטורת ה-Transformer – ונחשב כנקודת מפנה, מעין 'מפץ גדול' שהוביל לפיתוחם של כל מודלי השפה הגדולים (LLM's) המוכרים לנו כיום. ההשקעה שלנו ב-AI היא עקבית ומתמשכת: השקענו בבינה מלאכותית במשך שנים, וכעת אנו קוטפים את הפירות", כך אמר בועז מעוז, מנכ"ל גוגל קלאוד ישראל. מעוז דיבר במסגרת כנס Cloud Me In Nimbus SummIT 2026. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך שלשום (א') באולם האירועים אווניו שבקריית שדה התעופה. בכנס השתתפו מאות לקוחות מארגונים מהמגזר הממשלתי והציבורי, ואת המליאה המרכזית בו הנחה העיתונאי ופרשן חדשות 12, עמית סגל. "בשל ההשקעות הרבות שלנו זה שנים בעולמות הבינה המלאכותית", ציין מעוז, "אנחנו חווים מומנטום אדיר: רשמנו צמיחה של 63% משנה לשנה ברבעון הראשון של השנה, וההכנסות שלנו ברבעון האחרון בתחום הענן עמדו על כ-20 מיליארד דולרים. כך, הגענו למצב בו הכפלנו את כמות הלקוחות החדשים שלנו". "אנו חיים בתקופה מרתקת" לדברי מעוז, "אנו חיים בתקופה מרתקת. מעולם לא היה רגע בהיסטוריה של הטכנולוגיה, בו הופעתה של טכנולוגיה בודדת השפיעה כל כך על העולם כולו, ועל ישראל בתוכו". "לפני שלוש שנים," הוסיף מעוז, "היו מי שהטילו ספק ביכולת של גוגל להיות שחקן בעולם הבינה המלאכותית. אלא שבשנה האחרונה הוכחנו את עוצמתנו, ביססנו מחדש את מעמדנו בחזית החדשנות והפכנו למוקד משיכה מרכזי בתעשייה". בהתייחסו לפעילות הענן, ציין מעוז כי "אנחנו ערוכים ומוכנים למהפכת ה-AI בכלל, ולעידן הבינה המלאכותית הסוכנית (Agentic AI) – בפרט. יש לנו את כל המרכיבים הנדרשים ב-'ערימת ה-IT' לתפעול ולניהול של עולם התוכן הזה: החל מהתשתית, עבור בניתוח הדאטה – מודלי בינה מלאכותית, יישומים ארגוניים, סוכני AI שלנו, והסוכנים של השותפים. עמלנו על פיתוח היצע פתרונות זה במשך 15 שנים, וכיום אנו מציעים את אחת המעטפות הטכנולוגיות העשירות והמקיפות בשוק. זו גם הסיבה שהרוב המוחלט של חברות הסטארט-אפ בתחום ה-GenAI וחדי קרן בוחרים לבסס את הפעילות שלהן על התשתיות, המערכות והיישומים שלנו". מעוז חתם את דבריו בהתייחסו לפעילות ממשלת ישראל: "בתחילת השנה", סיכם, "הממשלה החליטה על הטמעת גוגל וורקספייס (Google Workspace) כסביבת העבודה הדיגיטלית הרשמית שלה. המערכת תשמש את משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה ככלי מרכזי לניהול דוא"ל, מסמכים, יומנים, פגישות ותקשורת ארגונית. המהלך הזה יאפשר, בראשונה, לעובדי המדינה לעשות שימוש מוגן, מבוקר ויעיל בכלי בינה מלאכותית מתקדמים, כחלק אינטגרלי מסביבת עבודה אחת ומאובטחת".