גוגל רוצה שמצב הגלישה בסתר שמוצע בדפדפן כרום - המכונה אינקוגניטו (incognito) - יספק באמת גלישה מוסתרת, ולא לכאורה. לפי החברה, בגרסה היציבה הבאה של כרום היא לא תאפשר לאתרים שגולשים אליהם, או להבדיל לספקי שירות, לדעת שהגולשים נמצאים באתרים אם עשו זאת במצב גלישה בסתר. נכון להיום, גם כשעוברים למצב גלישה באופן פרטי, יש מידע רב שנשאר בכל זאת גלוי, כפי שהדפדפן עצמו מודיע בעת שפתוחים חלון חדש: "הפעילות שלך יכולה להיות מוצגת בפני אתרים שאליהם נכנסת, המעסיק שלך או בית הספר, ספק האינטרנט שלך". למעשה, במצב הנוכחי כל מה שכרום עושה הוא שבמצב הגלישה בסתר הוא לא שומר את היסטוריית הגלישה, קבצי עוגיות ונתוני אתרים, וכן מידע שמוזן בטפסים - וכאמור, מדובר במידע שבסופו של דבר מספר גופים כן יכולים להגיע אליו בקלות. לפי גוגל, היא תסגור לולאה פתוחה FileSystem API של הדפדפן, שמאפשרת נכון להיום למעשה להמשיך לעקוב אחר הרגלי הגלישה ולבטל לחלוטין את האפשרות למעקב ולשתילת עוגיות מידע.    

יש עיתונאים טכנולוגיים שאולי יספרו לכם ששוק הטאבלטים הוא עולם הולך ונעלם. יש כאלה, מצד שני, שיספרו לכם שיש לפתע התעוררות בתחום, במיוחד בהיבט של טאבלטים שאפשר לקרוא להם יוקרתיים. אז אלה טועים וגם אלה טועים. השאלה מהו מיקומו של הטאבלט בארגז כלי המחשוב העסקי/צרכני לא תמצא את התשובה המדויקת אף פעם, לכאורה, אבל העובדה היא שהטאבלטים כאן, והם ממש לא נעלמים. הם גם לא זקוקים לתחייה, כי הם לא הלכו לשום מקום - זהו שוק שחי בקצב משלו, עם כמה חברות שמושכות את העגלה קצת קדימה, לכיוון הגבוה, כמו אפל בעיקר עם iPad, אבל גם לנובו עם ThinPad X1 Tab, שמכוונים לכיוון העסקי, וגם סמסונג, שהטאבלט שלה Galaxy Tab S5e הוא מושא הסקירה הזו. הן עושות את זה לאט, אבל הן עושות את זה בהתמדה, ויחד עם עוד מספר חברות אחרות דואגות שמי שירצה לרכוש טאבלט ימצא את מה שהוא מחפש. Tab S5e הוא טאבלט ששייך לקצה העליון של השוק המצומצם הזה. בסמסונג לא חסכו מאמצים, חיצוניים לפחות - אל מה שבפנים אתייחס בהמשך - כדי להציג משהו שנראה יוקרתי ומרהיב כאחד. החברה צמצמה שוליים ובכל זאת דחסה פנימה מסך 10.5 אינץ', עם יחס מסך לגוף של קצת יותר מ-80%. המסך מציע רזולוציה גבוהה של 2,560x1,600 פיקסלים, המלווה בבהירות יחסית גבוהה, שמקלה על השימוש גם בחוץ באור שמש, גם אם לא מזיזים את מחוון הבהירות במערכת ההפעלה עד הסוף שמאלה. מתחת למסך מסתתרת סוללה שאפשר להגדיר אותה רק כענקית, ומציעה נפח עבודה של 7,040mAh, ותומכת בטעינה מהירה בהספק של 18 וואט. בבדיקת הזמן הקבועה שאני מבצע למכשירים המבוססים על אנדרואיד הצליח הטאבלט לחלץ כמעט 11 שעות עבודה, וזה יותר ממרשים, בעיקר שהבדיקה בוצעה בבהירות שבהחלט מספקת לכל השימושים האפשריים: מקריאת ספרים, דרך צפייה בסרטים ועד משחקים. דקיקות וקלילות מעוררות השראה אבל מה שהכי מרשים כנראה בכל המכלול הזה הוא שהמשקל של ה-Galaxy Tab S5e הוא 400 גרם בלבד, ועוביו מגיע ל-5.5 מ"מ - עובי של שלושה דפי הדפסה לערך. העובי, או נכון יותר הדקיקות, של הטאבלטים במשפחת ה-Galaxy Tab S היו תמיד אחד מהמוקדים של מהנדסי העיצוב של סמסונג, וזה ממשיך ברמה מעוררת השתאות גם ב-Tab S5e. עוד דבר שהופך את הטאבלט הזה ליוקרתי הוא שילוב של לא פחות מארבעה רמקולים איכותיים שפותחו בשיתוף עם AKG. הרמקולים משובצים בפינות של ה-Galaxy Tab S5e, וסמסונג סיפקה עבורם גם תמיכה ב-Dolby Atmos. כך שהאיכות גבוהה, ההרגשה שיש צליל היקפי, וחוויית המשחק והצפייה בסרטים ותכנים אחרים רק מקבלים חיזוק עקב התכונה הזו. בסמסונג מדגישים, לפחות הפעם, שמדובר בטאבלט לצריכת מדיה ולא ליצירה, כך שהוא מיועד לספק פתרון לכל אחד מבני המשפחה, בכל מגוון אפשרויות צריכת התוכן בבית. בהתאם לכך, החברה מציעה בין השאר מצב 'ילדים', שחייב השגחת הורים עם סיסמה, לפחות ביציאה ממנו, אבל גם בכל פעם שמנסים לחרוג ממה שמוצע במסך המיוחד למצב הזה - כולל גלישה בטוחה עם דפדפן ייעודי. יש גם מצב משחקים, בו המטרה לא להפריע ולא לספק יכולות האצה כמו בטלפונים הייעודיים, שמגיעים בשנה האחרונה לשוק. ויש גם עוד כלים שמאפשרים לשתף חוויה. מעבר לכך, וכמו כמעט בכל שנה - זה כבר הפך לסוג של מנהג - כשרוכשים את Galaxy Tab S5e מקבלים במסגרת מבצע שעורכת סמסונג ישראל, יחד עם אתר הספרים עברית, עשרה ספרים במתנה. יש רשימה ייעודית לסמסונג, והיא מכילה ספרים עבור כל אחד, בכל גיל, ובכל תחום התעניינות. לפי החברה זו מתנה ששוויה כ-400 שקלים. מה עם התאמה למשחקים מודרניים? [caption id="attachment_295754" align="alignleft" width="300"] לא בטאבלט הזה - משחק רב משתתפים. באטל רויאל. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] והנה הגענו לקראת הסוף למה שיש בפנים, והוא אולי מספיק אכן לרוב סוגי צריכת המדיה, אבל ממש לא למשחקים מודרניים, וזה הורגש היטב בבדיקות, במיוחד לאור העובדה שמדובר במסך ברזולוציה גבוהה.  בדרך כלל סמסונג מציעה בטאבלטים היוקרתיים שלה את המערכות על שבב החזקות ביותר. הפעם משום מה היא הסתפקה ב-Snapdragon 670 של קוואלקום שיחד עם 4/64 גיגה-בייט זיכרון זה מספיק אבל גבולי, במיוחד למי שמחפש ביצועים והיה רגיל בעבר לקבל ביצועים בסדרה הזו. הטאבלט מציע גם תמיכה בבלוטות' 5.0 וב-WiFi 802.11ac, ויש גם מצלמות: הקדמית עם חיישן בגודל של 5 מגה-פיקסל, והאחורית עם חיישן בגודל של 8 מגה-פיקסל ותמיכה במיקוד אוטומטי - אבל מי קונה טאבלט כדי לצלם? Galaxy Tab S5e עולה בחנויות כיום כ-1,900 שקלים, בתצורת הזיכרון בה הגיע לבדיקה, ומי שמחפש עיצוב גבוה, בהחלט ימצא בו תשובה.

היום (ב') נפתח קורס ראשון בישראל להגנת הסייבר המיועד לאנשים בעלי מוגבלויות. את הקורס מובילים ומממנים מערך הסייבר הלאומי ומשרד העבודה והרווחה. במחזור הראשון שלו משתתפים 16 תלמידים ותלמידות על הרצף האוטיסטי בגילאי 21 ומעלה. הקורס נפתח ביוזמתו של רם לוי, מנכ"ל קונפידנס. לוי פנה למערך הסייבר הלאומי בהצעה להרחיב את מעגל העוסקים המקצועיים בהגנת סייבר, על מנת לאפשר לאנשים בעלי מוגבלויות להשתלב בתחום, שהביקוש לעובדים בו רק הולך וגדל. בממשלה אימצו את היוזמה והחליטו, כאמור, להוביל ולממן אותה. הלימודים יארכו כחודש וחצי ויכללו הכשרה תאורטית של כ-250 שעות, לצד הכשרה מעשית. ההכשרה התאורטית תתבצע באמצעות משרד העבודה והרווחה במכללת שיא סקיוריטי ללימוד מקצועות הסייבר וזו המעשית תיעשה בליווי מנטור מקצועי מטעם החברות שנרתמו למהלך, בהן, בין היתר, חברת החשמל, פייסבוק ישראל, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, IPSEC, יבמ ישראל וקונפידנס. ההכשרה תתמקד באחד המקצועות המבוקשים ביותר בתחום הגנת הסייבר: בקר SOC - מרכז הגנה אופרטיבי. הקורס התאורטי מבוסס על תכנית בינלאומית של סיסקו בשם CCNA Cyber OPS והוא כולל שלושה חלקים: יסודות המחשב, כמו סיסטם ותקשורת; יסודות עולם הסייבר; ולימוד המקצוע עצמו. המרצה הראשי בו הוא יקי בן ניסן, מנהל תחום ומרצה בכיר במכללת שיא סקיוריטי, שבחר במשתתפי הקורס לאחר שראיין עשרות מועמדים. בתום תקופת ההכשרה ייגשו התלמידים למבחן הסמכה של מערך הסייבר הלאומי והמסיימים אותו בהצלחה יקבל תעודת מוסמך לתחום הגנת הסייבר. המוסמכים והמוסמכות ייקלטו כל אחד מהם בארגון שליווה אותו במהלך ההכשרה לפרק זמן מסוים, לצבירת ניסיון תעסוקתי, וחלקם אף עשויים להיקלט למסגרת עבודה קבועה באותו הארגון. "'בעלי המוגבלויות' הם לעתים בעלי כישורים גבוהים מהנורמה" אבי וייסמן, מנכ"ל שיא סקיוריטי, אמר כי "חלק ניכר ממי שמוגדרים כ-'בעלי מוגבלויות' הם בעלי יכולות תפקודיות גבוהות, ולעתים הם גם בעלי כישורים גבוהים מהנורמה בחלק מהתפקודים היום-יומיים הטיפוסיים". לדברי אריאל חובב, ראש מחלקת אסדרת מקצועות במערך הסייבר הלאומי, "כשבוגרי הקורס ישתלבו בשוק העבודה, נצליח לסגור מעגל שלם של תרומה לקהילה, הגברת הפריון במשק וחיזוק עמידות בתחום הסייבר במשק הישראלי".

כמעט כל ארגון בימינו חשוף לאיומי סייבר פנימיים, שמקורם בהתקפות מכוונות של אנשים הפועלים בתוך רשת המחשבים של הארגון, כאשר הם מצוידים בהרשאות גישה לרשת. גורמים אלו עשויים להיות עובדי חברה, קבלני משנה, ספקים, שותפים עסקיים ואחרים. כדי להגן על המידע הארגוני הרגיש בצורה הטובה ביותר, מוטלת אחריות על גורמי הביטחון בארגון לגבש תוכנית להפחתת סיכונים הנובעים ממתקפת סייבר פנימית – גם כדי לעשות הכל כי למנוע התממשות של תרחיש שכזה וגם כדי להפחית את הנזק במידה והתרחיש יתממש. במאמר זה נדון בתוכניות להפחתת הסיכונים – מה הן התוכניות המומלצות, מטרותיהן, מה הם מרכיבי המפתח ומה הן שיטות העבודה המומלצות. כיצד מנהלים סיכוני סייבר פנים ארגוניים ניהול סיכונים הוא תהליך הכולל זיהוי, הערכה וצמצום סיכונים פוטנציאליים העומדים בפני הארגון. תהליך זה מאפשר לארגון למזער את הסיכון של התרחיש מלהתממש ולמזער נזקים והפסדים אפשריים. יישום של תוכנית לניהול סיכונים הוא הכרחי עבור כל ארגון, וקיימות כמה המלצות כיצד להקים תהליכי ניהול סיכונים בארגון. הסטנדרטים המקיפים ביותר לכך נקבעו על ידי NIST, ISO, ו-PMI. תוכנית למזעור איומי סייבר פנים ארגונים ממפה את כל האפשרויות ואת הפעולות שיש לנקוט בהן כדי לצמצם את ההשפעה והנזק של הסיכון, ושואפת להגדיר את הסיכונים לארגון ואת הסיבות לסיכונים אלו. יישום התוכנית יכלול כמה שלבים, כאשר השלב הראשון מורכב מזיהוי סיכוני סייבר פנים ארגוניים עם פירוט של כל הסיבות לסיכונים, הזמן והמקום של כל סיכון, ההשפעות האפשריות, המשאבים שיושפעו והגדרת האיומים הבסיסיים. הערכת הסיכונים באמצעות מטריצת הסתברות הסיכון/השפעה כל עסק, מקטן ועד גדול, עומד בפני סיכונים רבים מדי מכדי לטפל בהם בעת ובעונה אחת. לכן הארגון צריך לגבש תוכנית פעולה למקרה שאחד מהתרחישים הללו יתממש, ועל מקבלי ההחלטות בארגון להעריך את כל הסיכונים במונחים של הסתברות ואת ההשפעה האפשרית. הדרך היעילה ביותר לעשות זאת היא על ידי יצירת מטריצת הסתברות הסיכון/השפעה.מטריצה זו מהווה שיטה להעריך את ההשפעה של סיכון על הארגון -  מטריוויאלי עד קיצוני. קבוצת הסיכונים באזורי הכתום והאדום דורשת אסטרטגיה ברורה למתן מענה מידי, וכל תיאור של סיכון צריך לכלול את המרכיבים הבאים: קבלני משנה, נכסים מושפעים (למשל, נתונים של לקוחות), תיאור סיכונים, גורם הסיכון, כיצד נדע שהסיכון התממש, תוכנית תגובה, צוות תגובה - המורכב מעובדים האחראים ליישום התוכנית, ממונה על ניטור סיכונים ותגובה, והחשוב ביותר - פעולות הפחתה, המורכבות מסדרה של פעולות להקטנת ההסתברות לסיכון ולצמצום השפעתו האפשרית. איך מזהים את מקור הסיכון? קיימות שתי שיטות מקובלות לזהות את המקור לסיכון: להתרכז במי שיש להם את האמצעים לתקוף -  שיטה שלפיה מגדירים למי יש אפשרות להתעסק עם הנתונים הרגישים שלך, ללא קשר לכוונה הסופית של אותו גורם, או, לחלופין, להתרכז במי שיש להם מניע לתקוף - עובדים ממורמרים וכו'. יש  לחלק את כל התוקפים הפוטנציאליים לכמה רשימות בהתבסס על הגישה והסיבות לגניבת נתונים, ולכלול קטגוריות כמו עובדים שפוטרו לאחרונה וקבלני משנה חדשים. סוגי תקיפות הסייבר הפנימיות הנפוצות כוללות: שימוש לרעה בנתונים – כמו, למשל, גניבת סודות מסחריים כדי לפתוח עסק מתחרה, דיוג - הודעות אי-מייל המתיימרות להיות לגיטימיות עם דרישה לשלוח את פרטי הכניסה כדי לאמת חשבון, ופעולות זדוניות של עובדים, כמו, למשל, העברת הרשאות גישה לצד שלישי עקב מתן טובת הנאה. זמן = כסף, והרבה כסף, במיוחד כשמדובר באירוע הפרת נתונים זמן התגובה לאירוע סייבר הינו קריטי, ולמרות זאת, מחקר שנערך על ידי מכון פונמון העלה, כי לוקח בממוצע 197 ימים כדי לזהות אירוע של הפרת נתונים. תוכנית תגובה ברורה יכולה להפחית משמעותית את המספר הזה וצריכה לכלול: תפקידים וחובות של כל חבר בצוות התגובה - צוות הכולל מומחים ממחלקות שונות, כגון מנהלים בכירים, אנשי IT, מומחי אבטחת מידע, משאבי אנוש, יחסי ציבור, משפטנים ושירות לקוחות. צוות עם הרכב נרחב שכזה יאפשר להתמודד עם כל ההיבטים האפשריים והתוצאות של התקיפה. כלים לזיהוי וניתוח של תקיפת סייבר פנים ארגונית אין דרך יעילה לשמור על המידע הארגוני מפני איומים פנימיים מאשר לפרוס פתרון הגנה באמצעות ניטור משתמשים, התראות ודיווחים. מערכת EKRAN, למשל, מאפשרת איתור, זיהוי ומניעה כנגד פעילויות פנימיות - זדונית וכאלו שהן תוצאה של טעויות אנוש. EKRAN מאפשרת  למנהלי אבטחת המידע בארגון לעקוב אחר הפעילות של העובדים, הספקים, קבלני משנה, לקוחות ושותפים עסקיים הפעילים ברשת, כולל פעילות של משתמשים חסויים, ומספקת  רשומות של כל הנתונים, רשומות וידיאו עם אינדקס metadata וכן כלים מתקדמים לניהול זהויות ובקרת גישה למערכת.   הכותב הוא מומחה ויועץ של חברת קונסיסט לניהול סיכונים הנובעים מאיום הסייבר הפנים ארגוני.

חברת איטון (Eaton) ישראל, המספקת פתרונות ושירותים לניהול אנרגיה, הודיעה על מינויו של אופיר גורן לתפקיד מנהל הפעילות שלה בישראל. במסגרת תפקידו, גורן יהיה אחראי על החזון העסקי ועל כל פעילות החברה בשוק הישראלי וברשות הפלסטינית. לגורן ניסיון של יותר מ-20 שנים בחברות תשתיות חשמל וטכנולוגיה בתפקידי מכירות, שיווק, תפעול ופיתוח עסקי. לפני שהגיע לאיטון, היה אופיר מנכ"ל חברת VRT Power, המייצרת ומפיצה ציוד לתשתיות חשמל, וכן מנכ"ל ונשיא חברת Solcon, המפתחת ומייצרת פתרונות למערכות מתח נמוך ומתח גבוה, שבה החל את דרכו כאיש תמיכה, התקדם לתפקיד מנהל מכירות מקומי ובינלאומי ולבסוף מונה למנכ"ל. לאופיר תואר בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה מאוניברסיטת אוקלנד, ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה. גורן אמר, כי "אני שמח להצטרף לצוות איטון בישראל. אני בטוח ששילוב האיכות הגבוהה של מוצריי איטון (Moeller לשעבר), זמינות המוצרים במחסן בארץ וצוות העובדים המקומי יביאו לתוצאות טובות". אבי שם-טוב מונה למנהל חטיבת Power Quality באיטון ישראל אבי שם טוב מונה לתפקיד מנהל חטיבת ה-Power Quality של איטון ישראל. לשם-טוב ניסיון רב בניהול מערכי מכירות והוא מומחה בניהול אינטגרציה ופרויקטים בסביבות מחשוב מורכבות. לפני תפקידו באיטון ישראל כיהן כסמנכ"ל מכירות ושיווק בחברת אדווייס, כראש חטיבת המכירות של חברת Darplast וכמנהל המכירות של חברת מורן-לויט. [caption id="attachment_295781" align="aligncenter" width="600"] אבי שם טוב, מנהל חטיבת Power Quality באיטון ישראל. צילום: איטון ישראל[/caption] לאבי שם טוב תואר ראשון במתמטיקה ותואר נוסף בסטטיסטיקה וגיאוגרפיה, שניהם מאוניברסיטת חיפה. איטון מעסיקה כ-100 אלף עובדים ברחבי העולם ומוצריה מופצים ביותר מ-175 מדינות. בישראל יש לאיטון מטה מכירות הממוקם ברעננה ומרכז הפצה לוגיסטי, הממוקם באשדוד. החברה פועלת בשוק המקומי באופן ישיר ובאמצעות שותפים עסקיים.

כשמדברים על טכנולוגיה לבני הגיל השלישי, האסוציאציות הראשונות הן בדרך כלל טכנולוגיות בתחום הבריאות ופיתוחים שיעזרו לילדים לשמור על הקשישים מפני כל צרה שלא תבוא: בין אם אלה נפילות או יחס לא נאות, עד כדי התעללויות, של המטפלים והמטפלות שלהם. האייג'טק - כך נקרא התחום - עוסק בזה, אבל לא רק. "תחום האייג'טק נמצא בתחילת דרכו", אמרה ד"ר יעל בנבנישתי, מנהלת ושותפה בקרן ההשקעות מגדלי הים התיכון ונצ'רס, שעוסקת בתחום. "יש בו הרבה קשיים: קשה ליזמים להבין את הצורך בפילוח, למה צריך לפתח טכנולוגיות דווקא לבני אוכלוסייה זו, מה הפוטנציאל בה. אוכלוסיית בני הגיל השלישי מגוונת מאוד ולכל תת קבוצה ישנם צרכים שונים". "הקושי קיים גם בזיהוי הגורם המשלם", הוסיפה. "קיים קושי להגיע ללקוחות הפוטנציאליים, כיוון שהם לא נמצאים ברשתות החברתיות, ומערך השיווק הופך יקר ומסורבל. מחסום נוסף הנו מחסום הידע: חוסר הידע בנוגע לצורכי ופילוח אוכלוסיית בני הגיל השלישי קיים בקרב היזמים אבל גם בקרב אוכלוסיית בני הגיל השלישי. הם לא מודעים למה שקיים בשוק ועד כמה הטכנולוגיה יכולה לשפר את איכות חייהם". לדבריה, "מכיוון שאין הרבה מכירות, מחירי הפתרונות הטכנולוגיים גבוהים, עיצוב המוצרים מגושם ולא אטרקטיבי, ופרסומם משדר מצוקה - דבר שגורם לקהל היעד להירתע מרכישת מוצרים אלה". במגדלי הים התיכון, שמציעה בתי אבות ודיור מוגן לאוכלוסייה המבוגרת, הבינו את הפוטנציאל שקיים בטכנולוגיה לבני גיל זה והקימו את הקרן לפני כשנתיים, כחברה בת. זו משקיעה בפתרונות מבוססי טכנולוגיה הבאים לשפר את איכות החיים של בני הגיל השלישי, ומתמקדת במיזמים ישראליים בשלבי הסיד או בין המיזמים שמגדלי הים התיכון ונצ'רס משקיעה בהם ניתן למצוא את יוניפר - אפליקציה המסייעת לבני הגיל השלישי לשמור על קשרים חברתיים ולהיות פעילים, במטרה להפיג את תחושת הבדידות; Home, שמסייעת במניעת נפילות ובשמירה על הבטיחות של בני הגיל המבוגר במרחב הביתי; Amity, שמאפשרת להגדיר לחולי דמנציה ואלצהיימר טווח גאוגרפי בטוח, שבן משפחה מקבל התראה כשהחולה עובר אותו; ורומבי, שמעודדת הליכה וספורט בקרב מבוגרים, כך שתמורת צעדים של המשתמש, הוא זוכה ב-"מטבעות בריאות", שניתן לממש אותם כהנחות בעסקים מקומיים, הקרובים למקום מגוריו. [caption id="attachment_288684" align="alignnone" width="600"] ד"ר יעל בנבנישתי, מנהלת שותפה בקרן מגדלי הים התיכון ונצ'רס. צילום: יוסי ויינר[/caption] ד"ר בנבנישתי הגיעה לתחום כתוצאה מחוויה משפחתית קשה שעברה: "סבתא שלי הייתה מאושפזת במחלקה סיעודית", סיפרה. "לילה אחד, הצוות לא סגר את מעקה המיטה, היא התגלגלה ממנה, נחבלה בראשה, סבלה משטף דם במוח ונפטרה בייסורים. בעקבות המקרה, החלטתי לשנות כיוון, להתמחות בגריאטריה ובשיקום, ולעשות הכל כדי שמקרים כאלה לא יישנו". אחרי שעבדה במחלקות סיעודיות היא הגיעה לתחום הדיור המוגן ונבחרה לוועד המנהל של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה. כמו כן, היא משמשת יו"רית החוג לטכנולוגיות לגיל השלישי בהתאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה. בתפקידה הנוכחי, בין היתר, היא עוזרת ליזמים ולסטארט-אפים בתחום, ומסייעת להם ולמגדלי הים התיכון לממש את הפוטנציאל העסקי הגלום בו. מהו הפוטנציאל הזה? "לפי דו"ח של חברת המחקר ריסרץ' אנד מרקטס, שוק מוצרי הטכנולוגיה לטיפול במבוגרים צפוי להיות מוערך ב-10.3 מיליארד דולר בשנה הבאה - זינוק של פי 2.5 לעומת 2015. בשנים האחרונות רואים יותר ויותר קרנות הון-סיכון המיועדות להשקעות בתחום האייג'-טק וקרנות אחרות, שהתמקדו עד עכשיו בתחומי תוכן אחרים, כגון אינשורטק ובריאות דיגיטלית, מבינות את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות המיועדות לבני הגיל השלישי ומצטרפות להשקעות בתחום. הפוטנציאל הזה בא לידי מימוש גם באקזיטים: למשל, גרייט קול נמכרה לחברת הקמעונות בסט ביי תמורת 800 מיליון דולר ואמזון קנתה חברה במיליארד דולר. בישראל, ניתן לציין את אינטואישן רובוטיקס, שמייצרת את הרובוט ELLIQ וגייסה 22 מיליון דולר, ואת וואייאר, שגייסה 79 מיליון דולר. אנחנו רואים יותר ויותר חברות ישראליות בתחום מתקדמות לגיוסי A ומתחילות מכירות בחו"ל, בעיקר בארצות הברית". אילו תחומים הם החמים ביותר בשוק זה? "ארגון אייג'ינג 2.0, שהוא הגוף המרכזי בעולם שפועל לקידום האייג'טק, הגדיר שמונה תחומים חמים: שיתוף בקהילה ועשייה בעלת משמעות, יציבות פיננסית, תנועה וניידות, ניהול חיי היומיום ולייף סטייל, טיפול, ניהול מערכות טיפול, קוגניציה וסיום החיים. אני הייתי מוסיפה גם התמודדות עם הונאות. כמו בעולמות אחרים, הטכנולוגיות המובילות בעולם זה הן שימוש במציאות רבודה ו-וירטואלית, שימוש בממשקי קול, בינה מלאכותית, אינטרנט של הדברים וניתוחי ביג דטה".

חברת איטון (Eaton) ישראל, המספקת פתרונות ושירותים לניהול אנרגיה, הודיעה על מינויו של אופיר גורן לתפקיד מנהל הפעילות שלה בישראל. במסגרת תפקידו, גורן יהיה אחראי על החזון העסקי ועל כל פעילות החברה בשוק הישראלי וברשות הפלסטינית. לגורן ניסיון של יותר מ-20 שנים בחברות תשתיות חשמל וטכנולוגיה בתפקידי מכירות, שיווק, תפעול ופיתוח עסקי. לפני שהגיע לאיטון, היה אופיר מנכ"ל חברת VRT Power, המייצרת ומפיצה ציוד לתשתיות חשמל, וכן מנכ"ל ונשיא חברת Solcon, המפתחת ומייצרת פתרונות למערכות מתח נמוך ומתח גבוה, שבה החל את דרכו כאיש תמיכה, התקדם לתפקיד מנהל מכירות מקומי ובינלאומי ולבסוף מונה למנכ"ל. לגורן תואר בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה מאוניברסיטת אוקלנד, ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת חיפה. גורן אמר, כי "אני שמח להצטרף לצוות איטון בישראל. אני בטוח ששילוב האיכות הגבוהה של מוצריי איטון (Moeller לשעבר), זמינות המוצרים במחסן בארץ וצוות העובדים המקומי יביאו לתוצאות טובות". אבי שם-טוב מונה למנהל חטיבת Power Quality באיטון ישראל אבי שם טוב מונה לתפקיד מנהל חטיבת ה-Power Quality של איטון ישראל. לשם-טוב ניסיון רב בניהול מערכי מכירות והוא מומחה בניהול אינטגרציה ופרויקטים בסביבות מחשוב מורכבות. לפני תפקידו באיטון ישראל כיהן כסמנכ"ל מכירות ושיווק בחברת אדווייס, כראש חטיבת המכירות של חברת Darplast וכמנהל המכירות של חברת מורן-לויט. [caption id="attachment_295781" align="aligncenter" width="600"] אבי שם טוב, מנהל חטיבת Power Quality באיטון ישראל. צילום: איטון ישראל[/caption] לשם טוב תואר ראשון במתמטיקה ותואר נוסף בסטטיסטיקה וגיאוגרפיה, שניהם מאוניברסיטת חיפה. איטון מעסיקה כ-100 אלף עובדים ברחבי העולם ומוצריה מופצים ביותר מ-175 מדינות. בישראל יש לאיטון מטה מכירות הממוקם ברעננה ומרכז הפצה לוגיסטי, הממוקם באשדוד. החברה פועלת בשוק המקומי באופן ישיר ובאמצעות שותפים עסקיים.

תמונות חדשות שפורסמו על ידי OnLeaks@ מספקות מידע על דגם ה-Pixel 4 הצפוי של גוגל. לפי התמונות, שנוצרו על בסיס השמועות וההדלפות, דגם ה-Pixel 4 הוא גירסה מוקטנת של ה-Pixel 4 XL, ובשניהם אין גומות על המסך למצלמה הקדמית. https://twitter.com/OnLeaks/status/1152579012310568960 במקביל לתמונות האלה, גם Ice Universe@ פרסם שתי תמונות של הכיסויים של ה-Pixel 4 וה-Pixel 4 XL, ונראים בהן חיתוכים לשלוש מצלמות אחוריות בצד השמאלי של גב המכשיר – שתי מצלמות רגישות ועוד אחת עבור חיישן זיהוי הפנים. במרכז העליון של הכיסוי יש חיתוך לרמקול, ובצד הימני העליו מופיע חיתוך מסתורי, שלא ידוע למה נועד. https://twitter.com/UniverseIce/status/1152563676240478208 לפי שמועות, גוגל תשלב בחומרה של המכשיר את פרויקט Soli – טכנולוגיה מבוססת רדאר שמאפשרת לעקוב אחר תנועות עדינות ומחוות, שהוצגה לראשונה על ידי גוגל בכנס המפתחים שלה ב-2015. המשתמשים מצפים בהתלהבות לפיקסל 4 ובתוך כך, במשאל השבועי שעורך אתר androidauthority בקרב קוראיו על המכשירים שאמורים לצאת לשוק בגל ההשקות הקרוב של כל החברות המובילות (בהן גוגל, סמסונג, וואווי וגם מכשירים מתקפלים), שמתכוננות להשקות גדולות של מכשירי דגל אנדרואידיים לקראת עונת החגים המתקרבת, תפסה גוגל עם הפיקסל 4 את המקום המוביל. על השאלה "לאיזה מכשיר אתה מצפה במיוחד בשנת 2019?", השיבו מרבית המשיבים – 42% - כי הם מצפים ל-Pixel 4 ול-Pixel 4 XL של גוגל. במקום השני, ובמרחק גדול – 15% -  הגלאקסי Note 10 של סמסונג, במקום השלישי – 12% - המשיבים נלהבים מה-Mate 30 וה-30 Pro של וואווי, במקום הרביעי – 11% - ה-7T של OnePlus, ובמקום החמישי - 8% – ה-Pocophone F2 של שיאומי.