ועדת חוץ וביטחון של הכנסת בראשות ח"כ צביקה האוזר, לא אישרה היום את בקשת הממשלה להסמיך את פעילות מערכת האיכון של השב"כ עד ל-22.9, וקיצרה אותו בשישה ימים, כלומר עד ה-16.9. בכך ביקשה הוועדה להביע את מורת רוחה מהתנהלות הממשלה, בכל מה שקשור להצעות שהועלו לקיצור ימי הבידוד בעקבות איכוני השב"כ, והיעילות שלהם. כזכור, חוק השב"כ, שנועד לסייע במאמץ לצמצום התפשטות נגיף הקורונה, אושר בוועדה ובמליאת הכנסת בחודש יולי. הוא לווה בביקורת ציבורית על פגיעה בפרטיות ועל כך שיש חלופה אזרחית של משרד הבריאות. לפיכך נוסח ההצעה שאושר, בכל פעם רשאית הממשלה להכריז על הסמכת שב"כ לתקופה שלא עד 21 יום, והכרזה זו מובאת לדיון בוועדת החוץ והביטחון, שבסמכותה לאשר או לא לאשר את בקשת הממשלה. איכוני השב"כ לאיתור מגע עם חולי קורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock הפעם הדיון בוועדה עסק בכך שלא הובאו נתונים ודיווחים מה נעשה כדי לקצר את ימי הבידוד של אלו שאובחנו בקורונה. "832 אלף איש הוכנסו לבידוד", אמר ח"כ האוזר. "יציאה מהבידוד ביום ה-12 לאחר בדיקה, פירושה מעל מיליון ושש מאות אלף ימי עבודה מבחינת המשק, וימים בהם לא נשלל חופש התנועה של אדם מבחינת זכויות הפרט והחברה. זה חיסכון משוער של כ-150 מיליון שקל בחודש וכ-2 מיליארד שקל בשנה, למשק הישראלי", הוסיף האוזר. "אל מול זה, בהינתן כי נכנסים לבידוד כ-100 אלף אזרחים בשבוע, יידרשו 12 אלף בדיקות ביום למי שנמצא בבידוד בכדי לקצר את זמן הבידוד – אני בטוח שאם במשרד האוצר ייתנו דעתם לעלויות אלה מול אלה, גם הם ישתכנעו בהצדקה הכלכלית לכך", הבהיר האוזר. האוזר הביע את זעמו על כך שכאשר נציג משרד הבריאות נשאל האם יש להם נתונים עדכניים איך נוהגים במדינות כמו אוסטריה ושוויץ, השיב כי עדיין לא קיבלו תשובות. "אני בטוח שאילו רוה"מ היה יודע שמחכים לתשובות מפקידים בשבדיה או אוסטריה, הוא בעצמו היה מתקשר למקבילים לו שם", אמר האוזר. הוועדה קיצרה את תוקף הסמכת הפעילות, כדי שבזמן הזה יביאו בפניה את הנתונים לגבי קיצור ימי הבידוד.

ארגוני אנטרפרייז לא ממהרים לאמץ טכנולוגיות חדשות. בטח לא כשזה מגיע למושגים כמו למידת מכונה (ML), או למידה עמוקה (DL), תתי-תחום של בינה מלאכותית (AI) בהם המחשב מצליח לבצע משימה על ידי קוד ולאחר מכן משפר את עצמו תוך כדי פעולתו. ולא סתם. ישנם סיכונים במימוש פרויקטים בתחום ה-AI. כשנכנסים ליישום כזה אנו יודעים מה אנחנו רוצים להשיג, אבל התוצאה לא מובטחת. למשל, אנחנו רוצים למצוא דפוסים חדשים או אנומליות, אבל אולי הן לא קיימות, או שיכול להיות שהנתונים עליהם רוצים להתבסס בעייתיים או לא איכותיים. אולי אפילו אסור לנו להשתמש בהם מבחינה רגולטורית. היבט נוסף מורכב לפרויקטים כאלה הוא תחושת חוסר השליטה וחוסר הוודאות בשימוש ביישומים ה"חושבים בעצמם" ונראים לנו כמו "קופסה שחורה". החשש שהתוצאות לא מהימנות, לא נכונות או יובילו לטעויות עסקיות, ואפילו לתביעות, פשוט מונע את יישום הפרויקט מלכתחילה. האמת היא שגם תמיד קל לנו יותר לקבל טעויות אנוש ולהפנות לשם את האצבע בהקשרים של אחריות ואשמה. אז מה בכל זאת אפשר לעשות כדי לא להשאיר כסף על הרצפה, ולאפשר לארגונים אלו ליהנות מהאפשרויות הגלומות בשימוש במודלים חכמים? הרבה! אחת הדרכים להפחית ולגדר את הסיכונים, בכל הנוגע לפרויקטים של למידת מכונה או למידה עמוקה, היא לקבל את העובדה שאכן יש מורכבות וסיכון, להבין את האלמנטים והרכיבים המאתגרים וכחלק ממתודולוגיית העבודה להגדיר נקודות החלטה ונקודות יציאה. אלה יאפשרו מצד אחד למזער את ההשקעה ומצד שני למצוא חלופות (FallBack). היבט נוסף המאפשר להפחית סיכונים נוגע בהיבטי הפיתוח האג'ילי. פיתוח אג'ילי הוא באז שתופס חזק בשנים האחרונות וכולם רוצים להיות שם, אבל הוא לא תמיד בא בהלימה עם תהליכי העבודה בארגונים גדולים. ארגון אנטרפרייז משול לא אחת לספינה גדולה, בעוד פיתוח של מודלים בתחום למידת המכונה חייב להיות דינמי, במעגלי התפתחות מהירים ותדירים. לכן, כדאי להגדיר פרויקטים מסוג זה באופן שונה ולטפל בהם באופן נפרד, עם מתודולוגיה המתאימה להם – והכל יד ביד בצוותים משותפים עם המשתמשים בפועל. ליישם אותם באופן מושכל. פרויקטי AI. אילוסטרציה: BigStock המודל שלומד מתוך הנתונים מאמץ וממשיך הטיות דרך אחרת להתחיל להשתמש בתפישות של בינה מלאכותית, היא לחשוף את הנהלות הארגונים והמשתמשים העסקיים לתחום בצורה חדשנית: סדנאות מדליקות שמאפשרות להם הצצה והבנה של מודלים בתחום, דוגמאות לאופן מימוש פרויקטים בנושא, הצגת מקרי מבחן דומים מהארץ ומהעולם, ואפילו ירידה לדוגמאות של אלגוריתמים. בדרך זו אנו גם מפיגים את החששות וגם מקדמים את היכולת לחשוב על רעיונות עסקיים חדשניים למימוש. מענה לסיכונים העסקיים הנוגעים לנכונות תוצאות המודל, ניתן דרך בניית מנגנונים אוטומטיים לתיקוף שוטף של המודל. בנוסף, נבנים מנגנונים על מנת להתמודד עם היבטים רגישים יותר, כמו ההוגנות והאתיות של המודל. מה הבעיה? שבחיים האמיתיים ההתנהגות האנושית שלנו היא לא תמיד הוגנת, והיא עלולה להיות מוטה בהקשרים של אוכלוסיות שונות (למשל מגדר ומגזר), דבר המוביל לכך שבנתונים עצמם יש הטיות. וכך, המודל שלומד מתוך הנתונים מאמץ וממשיך את אותן ההטיות. ההתמודדות מגיעה דרך איתור ההטיות האפשריות ויצירת מערך בקרות לבחינה אוטומטית ומתמשכת עליהן. שימוש נכון במודלים של למידת מכונה ולמידה עמוקה מביא לפריצות דרך עסקיות ומאפשר לארגון להשיג מהר יותר וטוב יותר את מטרותיו. אל תתנו לאתגרים שמלווים יישום כזה להפריע לכם ולמנוע מכם את כל הפלוסים שיש בהם. פשוט טפלו בהם בצורה מושכלת. הכותבת היא מנהלת חטיבת פרויקטים במטריקס BI, זרוע ה-BI והביג דטה של מטריקס

קבוצת הכופרה, המוכרת בשם NetWalker, נקשרה באחרונה עם שלל מתקפות על עסקים, לאחר שהפכה זמינה לרכישה במרחבי הרשת האפלה (Dark web) במודל של 'נוזקה כשירות', Ransomware-as-a-Service. למרות שהנוזקה ידועה בצורותיה השונות כבר מחודש אוגוסט 2019, הרי שבחודשים האחרונים היא הפכה למסוכנת ופעילה הרבה יותר. זאת, בעקבות הזמינות שלה במודל הפצה של RaaS. הזינוק בשימוש בכופרה הניב להאקרים שמאחוריה הכנסות של מיליוני דולרים תוך קצת יותר מחמישה חודשים, כך לפי נתונים שפרסמה החטיבה למחקרי סייבר מתקדמים של מק'אפי (McAfee). הכופרה NetWalker חדשה יחסית בנוף איומי הסייבר. היא זוהתה בראשונה רק לפני כשנה ופעלה בעצימות נמוכה עד לתחילת 2020. על פי חוקרי מק'אפי, ההאקרים שמאחוריה פועלים במתכונת דומה לקבוצות שמאחורי נוזקות ידועות אחרות כמו Maze ו-REvil. היא אף מאיימת בפרסום מידע חסוי של החברה המותקפת – באם תסרב לשלם את הכופר. מאז תחילת השנה, ההאקרים שמאחורי NetWalker מציעים את הכלים והתשתית שלה ברשת האפלה ומאפשרים לפושעי סייבר אחרים להוציא לפועל מתקפות כופר באמצעותה – בתמורה לחלקים מתשלום הכופר. ההצעה פורסמה בפורומים ברשת האפלה, והזמינה פושעי סייבר להפוך לשותפים ולסייע בהפצת הכופרה. על פי הדיווחים, להאקרים שמאחורי NetWalker יש העדפה ברורה לשותפים בעלי ניסיון מוכח בפשעי סייבר וגישה לרשתות מידע של תאגידים וחברות עסקיות. "האנשים שמפיצים את NetWalker במודל 'כופרה כשירות' מעדיפים איכות על פני כמות. הם מחפשים בעיקר שותפים דוברי רוסית שיש להם ניסיון עם רשתות גדולות", נכתב בדו"ח של מק'אפי. "השותפים המבוקשים ביותר הם כאלה שיש להם דריסת רגל ברשתות של קורבנות פוטנציאליים למתקפת כופר, ומסוגלים לגנוב מידע בקלות. זה לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שפרסום מידע חסוי של קורבנות התקיפה הינו חלק ממודל הפעולה של NetWalker". NetWalker – שימשה לתקיפת יעדים רבים במערב אירופה ובארה"ב מתחילת השנה, שימשה הכופרה NetWalker למספר רב של תקיפות נגד יעדים במערב אירופה וגם בארה"ב, כאשר לפי הדיווחים הקבוצה מעדיפה לתקוף ארגונים גדולים. בחודש יוני האחרון, אוניברסיטת קליפורניה הותקפה באמצעות NetWalker ונדרשה לנהל עם התוקפים משא ומתן ברשת האפלה אודות תשלום כופר בסך 1.14 מיליון דולר. מתקפה דומה בוצעה גם באוניברסיטת מישיגן. ניהלה או לא ניהלה משא ומתן על דמי הכופר? Cygilant הקורבן האחרון של כנופיית NetWalker הוא סטארט-אפ לזיהוי איומים בשם Cygilant – כך דיווח TechCrunch. לפי הדיווחים, צילומי מסך של הספריות וקבצי הרשת הפנימית של הסטארט-אפ פורסמו ברשת האפלה, באתר המשויך עם כנופיית NetWalker. "צוות המרכז שלנו להגנה ותגובה מפני איומי סייבר נקט בפעולה מיידית ונחרצת כדי לעצור את ההתקדמות של המתקפה נגדנו", אמרה כריסטינה לטוקה, סמנכ"לית הכספים של Cygilant. "אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם חוקרי פורנזיקה של חברת צד-שלישי ועם גורמי אכיפת החוק, על מנת להבין את טיב המתקפה ואת מידת ההשפעה שלה. אנו מחויבים לרמת אבטחה גבוהה ומתמשכת של הרשת שלנו, ולהמשיך לחזק את כל ההיבטים בתכנית האבטחה שלנו". לטוקה הוסיפה כי החברה לא שילמה כופר לתוקפים, עם זאת TechCrunch ציין כי המידע וצילומי המסך שפורסמו ברשת האפלה נעלמו משם – מה שבדרך כלל מעיד על תהליך משא ומתן בין התוקפים לקורבן.

מאת: הילל יוסף מזה כמה שנים, עוד הרבה לפני שמישהו חשב על סגר ביתי או שמע את המילה 'קורונה', בקבוצת טלדור כבר החלו בהטמעת תוכנה לבחינות ממוחשבות. "הלקוח הראשון שלנו היה משרד החינוך, ומאז – עשרות אלפי נבחנים נבחנו בהצלחה בדרך זו", אמרה ענבר סלבקין, מנהלת אגף פיתוח עסקי, חטיבת BPO  מקבוצת טלדור. "החל מ-2015" אמרה סלבקין, "התחלנו לשווק בישראל את Assessment Master מבית SoNET, המשמש כפלטפורמה לניהול מבחנים ממוחשבים. קבוצת טלדור זכתה במכרז של משרד החינוך בהיקף 6 מיליון שקלים, וב-2017 התחלנו לבצע בחינות בגרות בפועל, כשאלפי תלמידים ערכו בחינות בגרות דרך התוכנה". "בשנה שעברה", אמרה, "זכינו במכרז של משרד הבריאות לבחינות ממוחשבות לכלל מקצועות הרפואה, ביניהם רופאים וצוותי סיעוד. הגענו לשני שיאים: במבחן אחד נבחנו במקביל 2,650 אחים אחיות באולמות גדולים, כמו בנייני אומה וגני התערוכה, ובשני, נבחנו 1,700 רופאים ורופאות במקביל". "אנו מספקים שירות זהה למשרד הכלכלה, הבוחן מדי שנה אלפי אדריכלים, מהנדסים, הנדסאים, טכנאים וחשמלאים. לקוח נוסף שלנו הוא רשות הטבע והגנים, הבוחן ומסמיך ציידים ולוכדי נחשים". תפעול בחינה מקצה לקצה "התועלות ללקוחות הממשלתיים והציבוריים הן בקבלת פתרון מקצה לקצה, הכולל שירותי תוכנה, שירותי תפעול ומחשוב וגם תשתיות וציוד הקמה וקצה", הסבירה סלבקין, "לכל מבחן, קבוצת טלדור מעסיקה מאות טכנאים הנמצאים בשטח ותומכים בתקלות IT או תקשורת" לדבריה, "הלקוח לא צריך לעשות דבר, הוא מקבל את החומרה, ציוד מחשבים ושירותי התוכנה הכוללים גם את בניית הבחינה ובדיקת הבחינות. כל נבחן מקבל מחשב מתקדם עם מעבדים טובים, עמדה מסודרת ותוכנה התומכת במצבי אונליין ואוף-ליין, לפי דרישת הלקוח". "תוכנת Assessment Master של SoNET מתקדמת באלפי שנות אור לעומת התוכנות האחרות הקיימות בשוק", הדגישה, "היא שולטת בשוק הבחינות באוסטרליה ולה הטמעות נרחבות באירופה, עם עשרות אלפי משתמשים הנבחנים בו-זמנית. התוכנה אינטראקטיבית, עם שילוב סרטונים, תמונות, גרפים ומאמרים, קטעי סאונד ועוד. הנבחן יכול 'למרקר' משפטים, אינו זקוק למחשבון, לדפי נוסחאות ולמפות. הכל שתול בבחינה עצמה. התוכנה בעלת תקן האבטחה 27001 ומאוחסנת על שרתי AWS". מענה לבעלי מוגבלויות ולקויות "התוכנה", ציינה סלבקין, "מותאמת לבעלי מוגבלויות ולקויות. כך, למשל – אנשים עם מוגבלות ראייה, יכולים להאזין לבחינה מוקלטת, להשיב בדיבור ולא בכתב, והתוכנה מתמללת אוטומטית את התשובות. בעלי לקויות יקבלו הארכות זמן, בהתאם לזמן שהוקצב להם. התוכנה מספקת מבחר נרחב של הנגשות. אנו עונים לאתגר האתיקה ושמירה על טוהר הבחינות באמצעים שונים, עם שמירה על שוויוניות בין הנבחנים, עם מניעת העתקות מהבית, באמצעות נעילת המחשב למצב של חיפוש ברשת, לצד מצלמה העוקבת אחר הנבחנים ומוודאת כי לא יביטו בטלפון הנייד שלהם". לדבריה, "התוכנה מבצעת תהליכי אוטומציה ותומכת בדו"חות חכמים, החוסכים בזמן ועלויות בצורה ניכרת. כך, יש למשל, ציינון תשובות במבחן אמריקני באופן אוטומטי; מתן משקל שונה לחלקים שונים במבחן; דו"חות סטטיסטיים חכמים – המסייעים ללקוח לעשות פקטור; חוויית שימוש טובה, ידידותית ומסודרת, עם תיקונים בשאלות תוך כדי המבחן; וכן, שיפור הליכי הערעור על הציונים". מבחנים בימי קורונה "אנו צופים כי בשנה הקרובה ייעשה יותר שימוש בתוכנה למבחנים נוספים", סיכמה, "המגזר הממשלתי-ציבורי, ובעקבותיו גם העסקי-פרטי, יעשו יותר שימוש בתוכנה ובאופצית המבחנים הממוחשבים, בשל מגיפת הקורונה והצורך בפתרונות דיגיטליים מתקדמים. פתרונות אלו מאפשרים המשך שגרת לימודים, קיום מבחנים והסמכות, באופן שאינו מצריך התקהלות ואינו מסכן את ציבור הנבחנים והבוחנים. הצורך לתפעול כולל של המהלך, אשר מצריך ניהול לוגיסטי מדוקדק ואבטחת מידע ברמה הגבוהה ביותר – יובילו את השוק לפתרונות מוסדרים ומבוססים, מחברות ותיקות ובעלות ניסיון מוכח בתחום".

התחרות המעמיקה בשוק התקשורת ממשיכה להוביל את מגמת הירידה בעלויות לצרכן על שירותי תקשורת, ולצד כך ממשיכה לשחוק את ההכנסות של חברות התקשורת, אשר התכווצו בשנת 2019 בכ-5%, המהווים כ-910 מיליון שקלים (ללא מע"מ). ההכנסות בשנת 2019 הסתכמו בסך של כ-17.4 מיליארד שקלים, לעומת כ-18.5 מיליארד ב-2018 ו-19.2 מיליארד שקלים ב-2017. ממצאים אלה ואחרים עולים מדו"ח סיכום הכנסות שוק התקשורת לשנת 2019, שפרסם היום (ב') אגף הכלכלה במשרד התקשורת המבוסס על נתוני חברות התקשורת ועיבודי אגף כלכלה. עיקרי הדו"ח מעידים, כי העמקת התחרות מביאה לעלייה בצריכת השירותים ולגידול משמעותי באיכותם, מגמה שלפי משרד התקשורת צפויה להתעצם בשנים הקרובות, וזאת במקביל להתפתחויות הצפויות כתוצאה מפריסת תשתיות הדור החמישי ברחבי המדינה. לפי הממצאים, הירידה המשמעותית ביותר בהכנסות, של יותר מחצי מיליארד שקלים, הייתה בשוק הסלולר, כתוצאה מהתחרות הגוברת, שמביאה לירידה עקבית ומתמשכת במחירי השירותים לצרכן. עוד בתחום הסלולר, בשנת 2019 נצפו שיעורי נטישה של כ-36% שגדלו משמעותית בשנים האחרונות, מטווח של 15%-19% בשנים 2010-2006, לטווח של 35%-40% בשנים 2019-2015, באופן שמעיד על רמת התחרות הגבוהה בו. גם בהשוואה ליתר מדינות העולם, ישראל מאופיינת בשיעורי נטישה גבוהים במיוחד. בתחום תשתיות האינטרנט והשירותים הנלווים, נראה שפריסת הסיבים מתחילה להתבטא גם במספרים, ושיעור הנגישות לשירות המבוסס על סיבים אופטיים יותר מהכפיל את עצמו ב-2019, מ-12% ממשקי הבית בסוף 2018 ל-25% בסוף 2019. כתוצאה מהמעבר לסיבים, גדלה ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי של החברות מתשתית האינטרנט, שכעת משווקת במהירויות גבוהות משמעותית מבעבר, וזוהי הקטגוריה היחידה שבה נרשמה עלייה בהכנסות במהלך שנת 2019 בשוק התקשורת. עוד מציין המשרד, כי חלה עלייה של כ-40% במהירות ההורדה המשווקת הממוצעת לעומת שנת 2018, והיא יותר מהכפילה את עצמה במהלך 2019, בעיקר בעקבות התחברות מנויים לתשתית הסיבים, זאת לצד ירידה של 20% במחיר הממוצע למגה משווק. בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית פחתו ההכנסות ב-4.3% ב-2019, כתוצאה מהתחזקות התחרות בעקבות הרחבת הפעילות של שחקנים חדשים, שנכנסו בעיקר באמצעות שידורים מבוססי אינטרנט בפס רחב. בתחומים נוספים, הדו"ח מראה, כי ההכנסות במגזר הגישה לאינטרנט (ISP) קטנו ב-16% ב-2019, במגזר התקשורת הבינלאומית קטנו ההכנסות בשנה זו ב-24% – כהמשך למגמה בשנים האחרונות כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית והמעבר לשימוש באפליקציות חינמיות למטרה זו, וגם ההכנסות ממגזר הטלפוניה הנייחת קטנו ב-11% ב-2019, בהמשך למגמה משנים קודמות.

עולם העבודה והתעסוקה בעידן הקורונה עובר שינויים ומהפכה משמעותית, שעדיין קשה להעריך את מלוא השפעותיה. שני סקרים שפורסמו היום מראים, כי יותר ממחצית הלא מועסקים בישראל, אם בחל"ת או שפוטרו, פסימיים ביותר לגבי הסיכוי שלהם לחזור למעגל העבודה בשנה הקרובה. סקר אחר שנעשה בקרב מעסיקים הראה, כי רק אחד מתוך חמישה מעסיקים סבור, כי יקלוט עובדים בשנה הקרובה. אחוז גדול של מעסיקים הודיעו, כי אין סיכוי שיחזיר את העובדים שלהם למשרה מלאה, ורק 12% מהמעסיקים בכל המגזרים במשק צופים גיוס של עובדים. מציאות זו מתקשרת להשפעה אחרת, רחבה יותר, של הקורונה, והיא קשורה בכל אלו שלא פוטרו או יצאו לחל"ת, ונשלחו לעבוד מהבית או עברו לסביבה היברידית על פי קפסולות ותקנות משתנות אחרות חדשות לבקרים. המציאות הזאת מעמידה את המעסיקים ואת העובדים בפני ים של אתגרים, שמגדילים את חוסר הוודאות. זאת מפני שהעולם כולו, הן ברמה הטכנולוגית והן ברמת החוקים והיחסים בין העובד למעביד עדיין לא מצא פתרונות מלאים לאתגר של ניהול ארגון, שעובדיו לא נמצאים ביחד כל הזמן והם מפוזרים בבתים או במקומות מרוחקים. האתגר הזה נופל לפתחם של מנהלי HR בכל הארגונים, שאם עד לפני הקורונה עסקו בגיוס ובנושאי רווחה בארגון, כיום הם הפכו לגורם שצריך לאפשר לארגון להמשיך לעבוד, ובעיקר לאפשר לעובדים לעבוד בצורה בטוחה ויעילה. סקר של חברת גרטנר (Gartner) מיפה את האתגרים והפתרונות שמנהלי HR צריכים לעשות בימים אלו, והוא משקף מציאות די דומה לישראל. כך, הסקר העלה, כי 48% מהעובדים ככל הנראה יעבדו מרחוק לפחות בחלק מהזמן, לעומת 30% לפני המגיפה. זה הבסיס לאתגר המרכזי של מנהלי משאבי האנוש והמנכ"לים, כיצד לא מאבדים את היתרון של עבודת צוות בעידן הדיגיטלי, כיצד מגדירים יעדים ואיך ממציאים מחדש את כל עולם הערכת העובדים, שנוגע בלית ברירה בכל הנושא של פיקוח על שעות עבודה באמצעים טכנולוגיים. בעולם וגם בישראל יש לא מעט פתרונות תוכנה, שהיו קיימים קודם, אבל עכשיו הם חווים פריחה, בהם כאלה של חברות הזנק ישראליות. אתגר נוסף להתמודדות עם המציאות הוא מצד אחד התייעלות ושחרור עובדים ומצד שני עדיין דרושים אנשים לביצוע משימות. פה דווקא הסקר של גרטנר מראה, כי מצד אחד ארגונים צמצמו את השימוש בתופעת מיקור חוץ של עובדים, ומצד שני הם מגייסים עובדים שלא במשרה מלאה, ללא קביעות, יותר על בסיס קבלני משנה. תפקיד המעסיק: טיפול ברווחתו של העובד בהיבט כלכלי, פיזי, ונפשי נושא מעניין נוסף שמגלה הסקר הוא, שעידן הקורונה מגביר את תפקידו של המעסיק בטיפול ברווחתו הכלכלית של העובד, וגם הפיזית והנפשית. כל זה מתקשר למהפיכה נוספת, שכבר החלה לפני הקורונה והתגברה עם התפרצותה: שינוי בתפקידים, היעלמות של מקצועות ישנים ופריחה של מקצועות חדשים. העובדים האלו יהיו העובדים שיהוו את עמוד השדרה של הארגון ויוגדרו כעובדים קריטיים, אבל הם ייבחרו לא על פי השכלתם, אלא על פי המיומנויות שלהם. הדוגמה הפורחת ביותר היא, בין היתר, בעולם ההיי-טק, כאשר תפקידי פיתוח שונים מאוישים על ידי צעירים שלא ישבו שעה אחת על ספסל הלימודים באקדמיה. הנקודה שחוזרת על עצמה בסקר היא האנושיות, החמלה והיחס לעובד גם ואולי בגלל שהוא מרוחק. עד כדי כך, שיש תחזיות שאומרות שאחרי עידן הקורונה עובדים ישפטו את המעסיקים שלהם על פי היחס האנושי שלהם בתקופת הקורונה. כאמור, האתגרים האלו הם גלובליים וזהים כמעט בכל מדינה, כולל בישראל. כנס המשרד החדש, THE NEW OFFICE, של אנשים ומחשבים יעסוק בהיבטים השונים של המשרד החדש, שמבוססים על כך שהעובדים מעבירים את המשרד שלהם אליהם הביתה, עם כל המשמעויות שיש לכך, והמעסיקים נדרשים להתמודד עם שורה של אתגרים כיצד להמשיך לנהל. במרכז המפגש ייערך פאנל של מנהלות משאבי אנוש מחברות מובילות במשק כמו אינטל, אפס-פלייר (APPSFLYER) , צ'ק פוינט, וכן מנהלים בכירים ממגזרים שונים, מנציבות שירות המדינה, מהתעשייה, מהמלונאות ועוד. הכנס יציג גם את הפתרונות הטכנולוגיים של חברות הטק הגדולות, שמסייעות לארגונים לנהל ולנתב טוב יותר את העובדים. כמו כן, תהיה התייחסות להיבטי רגולציה. לכולם ברור שעולם חוקי העבודה יצטרך לעבור רוויזיה אמיתית כדי לתת מענה לסביבת העבודה החדשה. שורה תחתונה: המגיפה הכלכלית שנוצרה בגלל המגיפה הבריאותית לא תיעלם אם וכאשר יימצא חיסון. שוק העבודה, התעסוקה והמעסיקים נמצא בעיצומה של מהפיכה, אבל כל השינויים הטקטוניים האלה יישענו ככל הנראה עדיין על יסוד אחד: הגורם האנושי, השיתוף וההכלה בין עובדים, מעסיקים ולקוחות.

שם ותפקיד: אודל רוזנברג, מנהלת מגזר בקבוצת SQLink ותק בתפקיד: מעל שבע שנים. תפקידים קודמים: ניהול מכירות. השכלה/שירות צבאי: תואר ראשון בכלכלה וניהול בהצטיינות, תואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון בהצטיינות – אוניברסיטת בן גוריון. משפחה: רווקה, אם יחידנית לשני נסיכים. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? תמיד נמשכתי לטכנולוגיה. לעולם הזה יש דינאמיות וקצב התפתחות מסעיר. אפשרויות הצמיחה והגדילה של סטארט-אפים וארגונים מרתקים, ואותי מרגש להיות שותפה ליצירת העתיד הטכנולוגי. בורכתי בלקוחות שבמרוצת השנים הפכו לחברים, ואני זוכה לתת להם שירות וללוות אותם בצמיחה המקצועית מארגון לארגון. אני מאמינה ש-SQLink ואני מהווים עבורם שותף אמיתי לאתגרים שמולם הם ניצבים, הן בשל יכולות התגובה המהירות, הגמישות, המקצועיות וסל השירותים שאנחנו מעניקים להם, שנבנה מתוך למידת הצרכים של לקוחותינו. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? עם עובדות אי אפשר להתווכח, והרוב בשוק משתייך באופן מובהק למין הגברי, אבל לא מדובר בהיעדר יכולות של המין הנשי… אני מרגישה אחראית כאישה בתעשייה לעידוד גיוס נשים לתפקידים טכנולוגיים ותפקידי ניהול. המגזר שלי מגייס נשים ואוכלוסיות מוחלשות באחוזים גבוהים מתוך תחושת שליחות. תמיד אעדיף לגייס אישה, לא רק כדי להילחם בסטטיסטיקה, אלא כי אני חושבת שישנן תכונות שנשים ניחנות בהן והן נכס לכל ארגון. בכלל זה מולטי-טאסקינג, יכולת תגובה מהירה, יצירתיות ועוד. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?  לא! בשבע השנים שבהן אני עובדת ב-SQLink, אחוז הנשים המנהלות רק עולה… בפורום ההנהלה שלנו קיים רוב נשי מובהק. כולי תקווה, שהמגמה המוצנעת אך קיימת היום בשוק של העדפת נשים ע"י ארגונים לתפקידים טכנולוגיים תימשך ובמרוצת השנים נראה את התעצמות המין הנשי בתחום. אנו חיים בתקופה שמנפצת מיתוסים. כפי שאנו עדים כרגע לניפוץ המיתוס של עבודה מהמשרדים בלבד ולאימוץ האפשרות לעבודה מרחוק, כולי תקווה כי המיתוס/מציאות של שוק ההיי-טק הגברי ינופץ גם הוא, וניפגש בעוד כמה שנים לכתבת המשך על תופעת הרוב הנשי בתעשייה…

ארגונים מגיעים כיום להבנה שהדפסה משרדית המתבצעת בעמדה מרכזית עשויה להסוות עלויות נסתרות וחוסר יעילות. שוחחנו עם יניב אמינוף, מנהל מכירות החטיבה העסקית, Epson ישראל, על איך אימוץ פתרון של הדפסה היברידית ושימוש במדפסות טכנולוגיית דיו רב-תכליתיות, מהווה החלטה עסקית הגיונית ומה קורה גם בימי קורונה. עם כל הדיבורים בשנים האחרונות על "המשרד הדיגיטלי" ועל "היעלמות הנייר", ערכם של מסמכים פיזיים לעובדים ולעסקים נמצא עדיין מעל לכל ספק, ועדיין, חברות, ובמיוחד כיום בעידן של הידוק חגורה, חייבות לחפש דרכים לנהל נכון את העלויות השוטפות. יניב, איך זה בא לידי ביטוי בתנאי השטח, בעסקים עצמם? "אחת הדרכים שבהן החברות יכולות לשלוט בעלויות ההדפסה היא באמצעות הדפסה צבעונית בעמדה מרכזית. כלומר, במקום להמשיך ולתמוך במדפסות ומכונות צילום מבוזרות לקבוצות עבודה, אנו רואים שיותר ויותר חברות ממנפות את היתרון הגודל המצוי במרכוז של מכשירים רב-תכליתיים ומרכזי צילום מסמכים. אבל, עם זאת, ארגונים מגיעים כיום להבנה שהדפסה משרדית מרכזית עשויה להסוות עלויות נסתרות וחוסר יעילות. כאן נכנס לתמונה מושג חדש יחסית של 'הדפסה היברידית', שלהערכתי אכן מהווה החלטה עסקית הגיונית. נקודה נוספת למחשבה: איך נערכים למטלות ההדפסה כשחלק מהעובדים, בחלק מהזמן של השבוע, נמצא בכלל בבית? בארגונים שמעבירים את העבודה ממדפסות מחלקתיות ואישיות למרכזי הדפסה משולבים, רואים שמידה רבה של פרודוקטיביות יכולה ללכת לאיבוד. בהתאם למחקר של אוניברסיטת קליפורניה נדרשות יותר מ-23  דקות לעובדים, כדי לחזור לעבודה לאחר הפרעות דוגמת הצורך לקום למדפסת. אם נכפיל את הזמן הזה עם מספר כל העובדים שקמים בכל פעם שיש צורך בהדפסה, נבין שמדובר באובדן משמעותי בפרודוקטיביות". אז מרכז הדפסה טוב, אבל, לא תמיד? יש אלטרנטיבה? "למרות הדיגיטציה בעסקים שקיימת כיום, רוב הארגונים ממשיכים לסמוך על עותקי נייר קשיחים כדי לבצע את העבודה. בסיכומו של דבר, עבודה ללא הדפסה לחלוטין אינה אופציה. ריכוזיות מתאימה לסביבות מסוימות, אולם, להערכתי ועל בסיס הניסיון שלנו ב-Epson, צריך לחשוב על פריסה מאוזנת יותר, שכוללת צי מדפסות מבוזר ומותאם מקומי. על פי המודל שלנו, הפתרון נמצא בתמהיל של טכנולוגיית הדפסה, שהופך את ההדפסה למשימה קלה, ובה בעת מטפל בחלק מהדאגות הנפוצות ביותר של ריכוזיות. אחת החלופות שאנו רואים לעתים בחברות לשימוש בגישת מרכזי הדפסה, היא לפרוס מדפסות לייזר צבעוניות בקבוצות עבודה הזקוקות לגישה רבה יותר להדפסה צבעונית… אולם, ארגונים רבים מגלים שלמרות שזו נראית אסטרטגיה טובה לגבי שימוש בנייר, התוצאה יקרה יותר מאשר צפו מראש, בגלל מחזורי עבודה מומלצים וגבוהים (15,000 דפים לחודש ויותר), שאינם מותאמים למרבית העסקים, וכל זה, עוד לפני שאנו בכלל מדברים על העובדה ששלב החימום ההתחלתי של כל מדפסת לייזר 'שורף' לא מעט משאבי טבע – כלומר, חשמל". מה האיזון שאליו אתה מכוון? "בהתחשב בצורך ההולך וגדל לפרודוקטיביות ולבקרת עלויות, יותר ויותר ארגונים מוצאים כי הוספה של מדפסות רב-תכליתיות (MFP) צבעוניות ומרכזיות, יחד עם מדפסות טכנולוגיית דיו צבעוניות ומבוזרות היא פתרון עסקי הגיוני, שמסייע למנוע אובדן פרודוקטיביות אינהרנטי והפרעות לזרימת העבודה. צריך לקחת בחשבון שטכנולוגיית הזרקת דיו הגיעה לשלב בו היא בהחלט יכולה להוות חלופה עסקית נכונה, כשהיא מפגינה עלות נמוכה, איכות גבוהה ושמירה נכונה יותר על איכות הסביבה. איזון מתבקש נוסף, שגם הוא 'היברידי' בדרכו, הוא בעובדה שעובדים העובדים חלק מהזמן בביתם, מצפים להיות מסוגלים להתמודד עם מטלות הדפסה, לעתים די גדולות. דרך אחת היא לשלוח את החומר להדפסה היישר למדפסת שבמשרד, ולבקש שיאספו אותו, אבל, דרך שראינו הופכת ליותר ויותר פופולרית, היא לצייד עובדים במדפסות בטכנולוגיית דיו גם בביתם. לנו יש גם את הפתרונות הארגוניים ה'כבדים' יותר וגם היצע עשיר של מדפסות קטנות יותר לעובדים בבית. ההמלצה שלי לכל מנמ"ר שעומד בפני פרשת דרכים: לייזר או טכנולוגיית דיו, לשקול היטב איזה שילוב של הדפסה מתאים ביותר לעובדים בארגון שלו. צריך לפעול כדי להתאים את המשאבים הזמינים (שגם הולכים ומצטמצמים) עם שיפורים בתהליך העסקי והאמצעים לבקרת עלויות, שיש להם השפעה ניתנת למדידה ומתמשכת. זה השלב בו צריך למצוא ספקים ושותפים עסקיים שמציעים את השילוב הנכון של מומחיות, חזון ויכולות, שיאפשרו להפיק את המרב מהדפסה בארגון". למידע נוסף: היכנסו לאתר או Yaniv.Aminof@epson.eu להרשמה לאירוע לחצו כאן