חברת הסטארט-אפ סקיילינקס ביצעה שלשום (ג') ניסוי ראשון של הטסת משלוח באמצעות רחפן. במסגרת הטיסה הועברו קפסולות קפה עבור לקוחות נספרסו ביפו. הרחפן ועליו הקפסולות המריא משטח מיוחד שהוכשר בחניון רדינג בצפון תל אביב וטס מעל קו החוף של העיר, עד לנמל יפו, שם הוכשר שטח שיהיה בעתיד שדה תעופה ייעודי לרחפנים. מהשדה העמיסו שליחי החברה את המטענים על כלי הרכב שלהם ויצאו להביא את המשלוח לבתיהם של הלקוחות. השימוש ברחפני משלוחים ללא צורך בשליח אנושי הוא בין מהפכות המסחר של העת האחרונה בשוק הבינלאומי. המגמה העולמית של שילוח מסחרי אישי הולכת ומתגברת, ואיתה הצורך למציאת פתרונות שילוח חדשניים. אחת החברות הבולטות בנושא היא אמזון, שמנסה מזה זמן מה את שירות המשלוחים באמצעות רחפן שלה (Prime Air) בארצות הברית ובבריטניה. עם זאת, השבוע דווח כי היא פיטרה 100 עובדים בחטיבה שלה שעוסקת בנושא, וגורמים פנימיים בחברה צוטטו כאומרים שהחטיבה הזאת "קורסת לתוך עצמה". חלק מהמאמץ לצמצום עומסי התנועה בתל אביב סקיילינקס היא אחת מחברות הסטארט-אפ שמשתתפות בתוכנית סיטיזון – מעבדת החדשנות ושדה הניסוי שהוקמו בפארק עתידים בתל אביב. היא מבצעת את הניסוי בשיתוף חברת השילוח פליינג קארגו וגט דליברי מקבוצת גט. הפיילוט הוא חלק מתוכניות שעושה עיריית תל אביב-יפו בשיתוף גורמי מקצוע ורשויות ממשלתיות לצמצום גודש התנועה בעיר. מטעם העירייה מובילה את הפיילוט סיגל וייצמן, מחזיקת תיק החדשנות במועצת העיר, ושותפים לנו אגפי מערכות המידע והתחבורה – שהוא הלקוח של הפרויקט. הפיילוט יימשך חצי שנה ובמהלכו תיבדק האפקטיביות שלו בהיבט השירות ללקוחות נספרסו תושבי יפו, והאם הוא באמת חוסך עומסי תנועה. סיגל וייצמן, מחזיקת תיק החדשנות בעיריית תל אביב-יפו. צילום: דוברות העירייה הרחפנים, בעת טיסתם, מצלמים ומעבירים מידע למרכזי בקרה, שם מנתחים את הדטה ומשווים אותה אל מול כמויות המשלוחים שהחברה מוציאה ליפו בעזרת שליחים ממנועים. בפיילוט מעורבים גם רשות התעופה האזרחית (רת"א) וגופים נוספים, שבודקים את ההיבטים הקשורים בהטסת רחפנים במרחב האווירי של תל אביב, לרבות בטיחות ודרכי התנהלות. בהמשך ייפתחו נתיבים נוספים ויתווספו עוד חברות, שיבצעו שירותי משלוחים מוטסים. "יש לעודד חברות טכנולוגיות לשנע מוצרים באוויר" לדברי וייצמן, "הטסת משלוחים בעזרת רחפן תתרום לשיפור השירות לתושבי תל אביב-יפו ולצמצום גודש התנועה בגוש דן. כמו כן, יש לעודד חברות סטארט-אפ ליזמות טכנולוגית בשינוע אווירי של מוצרים, ובעתיד אף של אנשים". היא ציינה כי "משבר הקורונה העצים תהליכים חדשים ואני רואה איך נוצרו הזדמנות וחיבורים עם גופים בכל הארץ, לרבות סיטיזון, על מנת שיימצאו דרכים יצירתיות להגיע ללב שכונות ולהביא מוצרים חיוניים ללקוחות, שירכשו אותם". "העתיד כבר כאן", אמר ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי. "התחלנו בפיילוט שיבדוק, בצורה מדודה ונכונה, את היכולת בשימוש ברחפנים בצורה מסחרית במרחב העירוני. אנחנו עושים זאת בצורה מבוקרת על מנת לאמוד את היכולת ולצד זה למצוא את האיזון הנכון בנתיבי האוויר העירוניים".

בניסיון להגדיל את הכנסותיה גם ממנויי החינם שלה, בדומה למה שמציעה גוגל עם יו-טיוב Lite, אפליקציית המוזיקה הפופולרית ספוטיפיי החלה להציע חבילות פרימיום חדשות, בהן גם חבילה זולה במיוחד של 0.99 דולר לחודש. אתר The Verge פרסם הודעה שקיבל אחד מקוראיו עם הצעה לחבילה שנקראת ספוטיפיי פלוס, והיא תכלול אמנם פרסומות, אבל תציע תכונות שקיימות בתוכניות יקרות יותר, כמו האזנה לפי בחירה ואפשרות לדלג על שירים ללא הגבלה. בהצהרה שפרסמה, ציינה ספוטיפיי, כי היא עורכת ניסוי של חבילה הכוללת פרסומות בקרב קבוצה נבחרת של משתמשים כדי לסייע לחברה ללמוד יותר על המשתמשים, וכי ייתכן שהניסוי יוביל להצעות נוספות או לעדכון של חבילות. חלק מהמשתמשים הנכללים בניסוי המחירים עשויים לקבל גם הצעות נוספות במחירים שונים. ספוטיפיי כרגע מציעה מנוי חינמי, שבו המשתמשים יכולים להאזין לספריית המוזיקה שלה עם הגבלה על יכולת לבחור שירים מחוץ לרשימות ההשמעה ובתוספת פרסומות, ויכולת מוגבלת של דילוג על שירים – עד שישה דילוגים בשעה. תוכניות הפרימיום כוללות יכולת לדלג על שירים ללא הגבלה, האזנה למוזיקה באיכות הגבוהה ביותר ללא פרסומות, וגם אפשרות להורדה של שירים ופודקאסטים. התוכניות של ספוטיפיי כוללות מנוי ליחיד של 9.99 דולר, מנוי זוגי לשני חשבונות תמורת 12.99 דולר, או מנוי משפחתי לעד שישה חשבונות תמורת 15.99 דולר לחודש. סטודנטים זוכים להנחה ולמנוי של 4.99 דולר לחודש.

יצרניות אביזרי המחשב והציוד ההיקפי למדו כבר מזמן שעיצוב הוא חלק מהמשחק. ווסטרן דיגיטל מביאה זאת לידי ביטוי, לדוגמה, בסדרת כונני ה-Elements החיצוניים שלה, שיש לה כבר ותק די נאה בשוק. עוד מהתחלת הדרך שילבה ווסטרן דיגיטל אלמנטים שמראים על מחשבה שהכונן צריך להיראות טוב ולא רק להעביר נתונים באמצעות חיבור כבל USB – וזה לא השתנה לאורך הזמן. עם זאת, בכונן החדש שעליו הכריזה החברה, ה-Elements SE SSD, יש לפחות הבדל משמעותי אחד: זהו כונן שבפנים יש לו רכיבי זיכרון, קרי – SSD, ולא פלטות קטנות שמסתובבות. כשמתעסקים עם רכיבי זיכרון קל יותר לעצב משהו שנראה קצת אחרת. בהתאם, ה-Elements SE SSD מזכיר בצורתו פתקית נייר בגודל של 6.5 ס"מ לאורך ולרוחב, אבל עם עובי של 9.5 מ"מ. זה אומר שפשוט אפשר לשמור אותו בכיס המכנס או החולצה – ואפילו לא צריך לחשוש שהוא ייפול משם. בחברה מבטיחים שאם הוא נופל מגובה של שני מטרים הוא פחות, לא יקרה לו דבר. קטן, אבל קצת קשוח. הביצועים לא מדהימים, מהירות העברת הנתונים המרבית היא 400 מגה-בייט לשנייה, אבל לא תמיד הביצועים נמצאים במקום הראשון ברשימת הדרישות. המראה והעיצוב לא פחות חשובים. המחיר בארץ ייקבע כשהכונן, על נפחיו השונים, יעשה עלייה בפועל. בחו"ל המחירים הם 89.99 יורו ל-480 ג'יגה-בייט, 149.99 יורו ל-1 טרה-בייט ו-279.99 יורו ל-2 טרה-בייט.

אריק רייס הוא יזם, סופר ובלוגר מעמק הסיליקון שבארצות הברית. במהלך תקופה קצרה (2003-2006) הספיק רייס לחוות הן כשלונות והן הצלחות בעמדת הובלה של חברות היי-טק. את ספרו The Lean Startup פרסם בשנת 2011, במטרה לשתף את העולם ברעיונות ה'סטארט-אפ הרזה', רעיונות שגיבש במהלך עבודתו בחברת IMVU ולאחר מכן כיועץ ומרצה לחברות סטארט-אפ. במקביל ייסד רייס את תנועת הסטארט-אפ הרזה, התנועה מקיימת מפגשים וכנסים בנושא. לפניכם פרק 5 בספר, שעוסק בסיפור שעומד מאחורי הזינוק המטאורי של פייסבוק. זינוק בשנת 2004 הגיעו לעמק הסיליקון שלושה סטודנטים, תלמידי שנה ב' באוניברסיטה, כשבידיהם הרשת החברתית האקדמית המתחילה שיצרו, ואשר פעלה באותה עת בכמה קמפוסים. לא הייתה זו הרשת החברתית המובילה בשוק, ואפילו לא הרשת החברתית האקדמית הראשונה; חברות אחרות השיקו קודם לכן מוצרים דומים שכללו פיצ'רים רבים יותר. ואכן, כשברשותה 150,000 משתמשים רשומים, הכנסותיה היו צנועות מאוד; ובכל זאת, באותו קיץ גייסו מייסדי הרשת לראשונה 500,000 דולר מקרנות הון סיכון. פחות משנה אחר כך הם גייסו 12.7 מיליון דולר נוספים.  יש להניח שעד עתה כבר הספקתם לנחש כי שלושת הסטודנטים הללו אינם אלא מארק צוקרברג, דסטין מוסקוביץ' וכריס יוז – מייסדי פייסבוק. סיפורם של השלושה ידוע עתה בכל רחבי תבל, ואכן, פרטים רבים בו ראויים לתשומת לב. למרות זאת, אני מעדיף להתמקד בהיבט אחד בלבד: כיצד הצליחה פייסבוק לגייס הון כה רב, בשעה שממדי השימוש בה היו כה קטנים?  על פי כל התיאורים, מה שהרשים את המשקיעים – יותר מכל – היו שתי עובדות על אודות צמיחתה הראשונית של פייסבוק. העובדה האחת הייתה הזמן הרב שמשתמשי פייסבוק פעילים שהו באתר: יותר ממחצית המשתמשים במוצר חזרו אל האתר מדי יום ביומו. זוהי דוגמה לאופן שבו יכולה חברה לתקֵּף את היפותזת הערך שלה – היינו, כי הלקוחות מזהים ערך במוצר שהחברה מציעה. הצליח לכבוש משתמשים ומשקיעים. מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג הצעיר, בשנת 2008. צילום: פליקר הדבר המרשים השני בכוח המשיכה המוקדם של פייסבוק היה הקצב שבו נטלה את ההובלה בקמפוסים הראשונים המעטים שבהם פעלה. קצב צמיחתה של פייסבוק היה מדהים: היא הוּשקה ב-4 בפברואר 2004, ועד סוף אותו חודש כמעט שלושה רבעים מהסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטת הרווארד השתמשו בה – בלא שהושקע ולוּ דולר אחד בשיווק או בפרסום. במילים אחרות: פייסבוק תיקפה גם את היפותזת הצמיחה שלה. שתי ההיפותזות הללו, היפותזת הערך והיפותזת הצמיחה, מייצגות שתיים משאלות האמונה העיוורת החשובות ביותר שמולן ניצב כל סטארט-אפ מתחיל. באותה עת שמעתי אנשים רבים שביקרו את משקיעיה המוקדמים של פייסבוק בטענה ש"אין לה מודל עסקי" וכי הכנסותיה צנועות ביחס לאומדן הערך שהוגש על ידי משקיעיה. המבקרים הללו ראו בפייסבוק חזרה להגזמה וההיסחפות שאִפיינו את עידן הדוט-קום – כאשר חברות בעלות הכנסות קטנות גייסו סכומי עתק מתוך ניסיון למשוך כמה שיותר משתמשים ולצעוד לעבר צמיחה מהירה. בעידן הדוט-קום, סטארט-אפים רבים תכננו להרוויח הון רב מאוחר יותר, באמצעות מכירת המשתמשים שברשותם למפרסמים אחרים. למען האמת, חברות דוט-קום כושלות אלו לא היו שונות אלא במעט ממתווכים ששילמו כסף בעבור תשומת לב של לקוחות – כדי למכור אותה בהמשך לאחרים. פייסבוק הייתה שונה מהן, משום שהשתמשה במנוע צמיחה אחר. היא לא שילמה בעבור רכש לקוחות, ומעורבותם הגבוהה של המשתמשים בה הבטיחה הצטברות יומיומית של קשב לקוחות עצום. מעולם לא הוטל ספק בכך שקשב לקוחות הוא בעל ערך בעיני מפרסמים; השאלה היחידה הייתה כמה יהיו הללו מוכנים לשלם בעבורו.  יזמים רבים מנסים לפתח את פייסבוק הבאה, אולם כאשר הם מנסים ליישם את לקחי פייסבוק – או את סיפורי ההצלחה של סטארט-אפים ידועים אחרים – הם מתבלבלים עד מהרה. האם הלקח הנלמד מפייסבוק הוא שֶׁאַל לסטארט-אפ לחייב לקוחות בתשלום בראשית דרכו? ואולי הלקח הנלמד הוא שלעולם אַל לסטארט-אפ להוציא כסף בעבור שיווק? לא ניתן לענות על שאלות אלו באופן מופשט; לכל דרך פעולה ישנן כמעט אינסוף דוגמאות סותרות. במקום זאת, סטארט-אפים נדרשים לערוך ניסויים שיסייעו להם לקבוע איזו דרך פעולה תהלום את מצבם ואת התנאים המסוימים שהם נתונים בהם. בעבור סטארט-אפים, תפקידה של האסטרטגיה הוא לסייע בהבנת השאלות שנכון לשאול.

אריק רייס הוא יזם, סופר ובלוגר מעמק הסיליקון שבארצות הברית. במהלך תקופה קצרה (2003-2006) הספיק רייס לחוות הן כשלונות והן הצלחות בעמדת הובלה של חברות היי-טק. את ספרו The Lean Startup פרסם בשנת 2011, במטרה לשתף את העולם ברעיונות ה'סטארט-אפ הרזה', רעיונות שגיבש במהלך עבודתו בחברת IMVU ולאחר מכן כיועץ ומרצה לחברות סטארט-אפ. במקביל ייסד רייס את תנועת הסטארט-אפ הרזה, התנועה מקיימת מפגשים וכנסים בנושא. לפניכם פרק 5 בספר, שעוסק בסיפור שעומד מאחורי הזינוק המטאורי של פייסבוק. זינוק בשנת 2004 הגיעו לעמק הסיליקון שלושה סטודנטים, תלמידי שנה ב' באוניברסיטה, כשבידיהם הרשת החברתית האקדמית המתחילה שיצרו, ואשר פעלה באותה עת בכמה קמפוסים. לא הייתה זו הרשת החברתית המובילה בשוק, ואפילו לא הרשת החברתית האקדמית הראשונה; חברות אחרות השיקו קודם לכן מוצרים דומים שכללו פיצ'רים רבים יותר. ואכן, כשברשותה 150,000 משתמשים רשומים, הכנסותיה היו צנועות מאוד; ובכל זאת, באותו קיץ גייסו מייסדי הרשת לראשונה 500,000 דולר מקרנות הון סיכון. פחות משנה אחר כך הם גייסו 12.7 מיליון דולר נוספים.  יש להניח שעד עתה כבר הספקתם לנחש כי שלושת הסטודנטים הללו אינם אלא מארק צוקרברג, דסטין מוסקוביץ' וכריס יוז – מייסדי פייסבוק. סיפורם של השלושה ידוע עתה בכל רחבי תבל, ואכן, פרטים רבים בו ראויים לתשומת לב. למרות זאת, אני מעדיף להתמקד בהיבט אחד בלבד: כיצד הצליחה פייסבוק לגייס הון כה רב, בשעה שממדי השימוש בה היו כה קטנים?  על פי כל התיאורים, מה שהרשים את המשקיעים – יותר מכל – היו שתי עובדות על אודות צמיחתה הראשונית של פייסבוק. העובדה האחת הייתה הזמן הרב שמשתמשי פייסבוק פעילים שהו באתר: יותר ממחצית המשתמשים במוצר חזרו אל האתר מדי יום ביומו. זוהי דוגמה לאופן שבו יכולה חברה לתקֵּף את היפותזת הערך שלה – היינו, כי הלקוחות מזהים ערך במוצר שהחברה מציעה. הצליח לכבוש משתמשים ומשקיעים. מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג הצעיר, בשנת 2008. צילום: פליקר הדבר המרשים השני בכוח המשיכה המוקדם של פייסבוק היה הקצב שבו נטלה את ההובלה בקמפוסים הראשונים המעטים שבהם פעלה. קצב צמיחתה של פייסבוק היה מדהים: היא הוּשקה ב-4 בפברואר 2004, ועד סוף אותו חודש כמעט שלושה רבעים מהסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטת הרווארד השתמשו בה – בלא שהושקע ולוּ דולר אחד בשיווק או בפרסום. במילים אחרות: פייסבוק תיקפה גם את היפותזת הצמיחה שלה. שתי ההיפותזות הללו, היפותזת הערך והיפותזת הצמיחה, מייצגות שתיים משאלות האמונה העיוורת החשובות ביותר שמולן ניצב כל סטארט-אפ מתחיל. באותה עת שמעתי אנשים רבים שביקרו את משקיעיה המוקדמים של פייסבוק בטענה ש"אין לה מודל עסקי" וכי הכנסותיה צנועות ביחס לאומדן הערך שהוגש על ידי משקיעיה. המבקרים הללו ראו בפייסבוק חזרה להגזמה וההיסחפות שאִפיינו את עידן הדוט-קום – כאשר חברות בעלות הכנסות קטנות גייסו סכומי עתק מתוך ניסיון למשוך כמה שיותר משתמשים ולצעוד לעבר צמיחה מהירה. בעידן הדוט-קום, סטארט-אפים רבים תכננו להרוויח הון רב מאוחר יותר, באמצעות מכירת המשתמשים שברשותם למפרסמים אחרים. למען האמת, חברות דוט-קום כושלות אלו לא היו שונות אלא במעט ממתווכים ששילמו כסף בעבור תשומת לב של לקוחות – כדי למכור אותה בהמשך לאחרים. פייסבוק הייתה שונה מהן, משום שהשתמשה במנוע צמיחה אחר. היא לא שילמה בעבור רכש לקוחות, ומעורבותם הגבוהה של המשתמשים בה הבטיחה הצטברות יומיומית של קשב לקוחות עצום. מעולם לא הוטל ספק בכך שקשב לקוחות הוא בעל ערך בעיני מפרסמים; השאלה היחידה הייתה כמה יהיו הללו מוכנים לשלם בעבורו.  יזמים רבים מנסים לפתח את פייסבוק הבאה, אולם כאשר הם מנסים ליישם את לקחי פייסבוק – או את סיפורי ההצלחה של סטארט-אפים ידועים אחרים – הם מתבלבלים עד מהרה. האם הלקח הנלמד מפייסבוק הוא שֶׁאַל לסטארט-אפ לחייב לקוחות בתשלום בראשית דרכו? ואולי הלקח הנלמד הוא שלעולם אַל לסטארט-אפ להוציא כסף בעבור שיווק? לא ניתן לענות על שאלות אלו באופן מופשט; לכל דרך פעולה ישנן כמעט אינסוף דוגמאות סותרות. במקום זאת, סטארט-אפים נדרשים לערוך ניסויים שיסייעו להם לקבוע איזו דרך פעולה תהלום את מצבם ואת התנאים המסוימים שהם נתונים בהם. בעבור סטארט-אפים, תפקידה של האסטרטגיה הוא לסייע בהבנת השאלות שנכון לשאול.

"כוח המחשוב חווה שינוי ועובר מהמרכז לקצה. הכיוון הינו ביצוע פעולות מתוחכמות יותר בסביבה המרוחקת. אנו מביטים על עולם מחשוב הקצה, ה-Edge, מההתחלה ועד הסוף, ממרכז המחשבים עד ניהול השירות בקצה, כפתרון מוכלל. כך, אנו מאפשרים לכוחות הלוחמים בשטח, בקצה, ממשק מונגש לנתונים המעובדים בענן", כך אמר מני צרפתי, ארכיטקט פתרונות בכיר ברד האט (Red Hat), ישראל יוון וקפריסין. צרפתי דיבר בכנס שערך הסניף הישראלי של ענקית הקוד הפתוח. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ה') באולם איסט בתל אביב, בהשתתפות יותר ממאה אנשי המגזר הביטחוני. "ה-IT בצבא", הסביר צרפתי, "פועל בסביבה לא פשוטה, עם שפע אתגרים, בהם הצורך באבטחת מידע ברמה גבוהה, שינוע נתונים בזמן אמת והנגשת הנתונים לכלל המשתמשים, כולל בקצוות". לדבריו, "אנו פועלים במקומות רבים בצבא, לרבות הענן המבצעי, שהוקם על ידי ממר"ם, על בסיס טכנולוגיות רד-האט. המערכת המבצעית הרב-זרועית מקנה לצבא מרחב דיגיטלי אחד, עם ערך מבצעי רב". לדברי צרפתי, "באחרונה, גופים רבים בצבא בחרו ב-OpenShift כפלטפורמה מבוססת קוברנטיס לענן ולקונטיינרים, ואנו מבצעים עימם פעילות נרחבת בתחום לבניית פלטפורמה, המאגדת את הנתונים והאפליקציות". הוא ציין, כי "פלטפורמת הענן שלנו, מבוססת הקוד הפתוח, מאפשרת לבנות מודל משולב, של מחשוב ענן מרכזי ועננים מבוזרים. כך, קל לנו להוסיף יכולות ושירותים באופן מאובטח מלב הארגון ועד לקצה". לדברי צרפתי, "תא"ל עומר דגן, מפקד יחידת לוטם שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר בצה"ל, אמר באחרונה כי 'מבצע שומר החומות היה הראשון שבו צה"ל מימש את תפיסת ההפעלה שלו לניצחון, תוך התבססות על הדיגיטל כמאפשר… היקף המשתמשים בענן המבצעי הוכפל, וכך גם היקף השיתופיות… מספר המשתמשים במהלך המבצע – גדל. כדי לממש טרנספורמציה דיגיטלית יש לעשות זאת בתפיסת 'ענן תחילה'. מפקד לוטם אף ציין ממד משמעותי: במהלך המבצע נעשו 200 תהליכי DevOps לשינוי אפליקציות שפעלו בשטח, כך, תוך כדי הלחימה צה"ל הוריד לשטח שירותים שעברו שינוי – בצורה גמישה ומהירה". גיל רוזנברג, ארכיטקט פתרונות בכיר, רד האט, אמר כי "אנו מציפים ארבעה תחומי עשייה חשובים. האחד, היציאה אל הקצה: איך 'מגלגלים' את שירותי הענן הללו מהדטה סנטר עד הקצה, ליחידות הניידות. השני, כיצד פתרונות ביג דטה ולימוד מכונה מביאים למיטוב ולמיצוי משאבים, כולל טיפול בכל מחזור החיים של הנתונים. השלישי, אתגר האחסון של הביג דטה, הדורש ביצועים ברמות חריגות. המענה הוא עם אחסון מבוסס תוכנה למערכות Object Storage, שמטפלות בכמויות אחסון גדולות של אובייקטים שונים. והרביעי – כיצד לייצר אג׳יליות ולהוסיף יכולות של מוצרי צד ג' לשירותים הקיימים, לטובת מיצוי מירבי של משאבי הפרויקט". גיל רוזנברג, ארכיטקט פתרונות בכיר ברד האט. צילום: יח"צ רוזנברג הוסיף כי "לימוד מכונה הוא נושא המעסיק רבות את אגף התקשוב וההגנה בסייבר. לטובת קבלת תובנות על הבעיות וליצירת תהליך משופר של קבלת החלטות מושכלות המענה, בממר"ם בנו פלטפורמה ללימוד המכונה כשירות – MLaaS – גם פה, הפתרון מבוסס OpenShift". מיטל מר חיים, מנהלת מגזר ביטחון ברד האט, סיכמה באומרה, כי "אנו מעניקים לצבא פלטפורמה אחידה, שבה מנוצלות כלל היכולות שלה, עם ניטור אחיד וניהול אחיד של כלל המשאבים, עם טיוב שלהם, מיכון ואבטחת מידע חוצת-ארגון. ככה, הלוחמים בקצה ינצלו טוב יותר את היישומים. בעזרת הענן ניתן להכיל הרבה יותר יישומי דטה, לנצל טוב יותר את המשאבים ולהגיע למצב שבו פורסים את היישומים בשטח בצורה מהירה ומונגשת. כך הצבא מקבל מהפלטפורמה ערכים מבצעיים נוספים". מיטל מר חיים, מנהלת מגזר ביטחון ברד האט. צילום: שרון אלדר

ההכרזה של מיקרוסופט על Windows 365, וההחלטה שלה להוציא לבדיקה גלובלית את מערכת ההפעלה העננית שניתן להפעילה דרך כל דפדפן, גרמה להתעניינות רבה מאוד, שבחברה מגדירים כ-"משמעותית". התוצאה בפועל היא כמות גדולה מאוד של משתמשים שמנסים להירשם ולהתחבר ל-Windows 365 כדי להתנסות, ומגלים שהם לא יכולים לעשות זאת – המקום שהוקצה לכך בשרתים של מיקרוסופט פשוט נגמר. סקוט מנצ'סטר, מנהל קבוצת Windows 365 במיקרוסופט, הודיע שהחברה החליטה להשהות בינתיים את ההרשמה לגירסת הניסיון. מי שמתחבר עכשיו מקבל הודעה שהוא יכול להירשם, אבל הוא עדיין לא יכול להתחיל להשתמש, והוא יקבל הודעה מתאימה ברגע שגירסת הניסיון תהיה שוב זמינה. במקביל פועלת החברה מאחורי הקלעים להגדרת נפח אחסון גדול נוסף, כדי להבטיח שהיא תוכל לתת מענה לביקוש, המשמעותי כאמור. כזכור, השירות מוגדר בהתאם לכמות המעבדים, זיכרון ה-RAM וזיכרון האחסון שרוצה המשתמש שיהיה במחשב הווירטואלי שלו, והוא נע מ-24 דולר לחודש עבור מעבד יחיד עם RAM של 2 גיגה-בייט, 64 גיגה-בייט אחסון, ועד 162 דולר עבור 8 מעבדים עם 32 גיגה-בייט RAM ו-512 גיגה-בייט אחסון. דרך אגב, מי שלא רוצה לחכות יכול מיד להירשם לאחת מהתוכניות בתשלום של Microsoft 365 ולהתחיל לעבוד מיד. אין קשר בין השרתים הללו.

כולם מעתיקים ומשבטים מכולם, וכעת תורה של טיקטוק (TikTok) – שהיא דווקא אפליקציה שהצליחה להפגין מקוריות ולשנות את פני המדיה החברתית, ושכולם מנסים לחקותה. טיקטוק החליטה משום מה לשבט תכונה מצליחה קיימת וכעת, הפלטפורמה מושפעת בעצמה ממתחריה, ומנסה גם היא להוסיף פורמט סטוריז לשירות. מומחה המדיה החברתית מאט נווארה הוא שחשף את קיומה של בדיקה שכזו להוספת הסטוריז, ו-The Verge קיבל לדברים את אישור צוות העיתונות של החברה הבעלים, בייט-דאנס. נאוורה פרסם אתמול (ד') מספר ציוצים בטוויטר, בהם שיתף את עוקביו במבט ראשון על התכונה החדשה. הוא לא כתב הרבה מלל, אבל במעט מילים שבחר בהחלט נראה שהביע תדהמה מסוימת מהחלטת הרשת החברתית הידועה כמצליחה בזכות עצמה להעתיק תכונה שכבר שובטה בעבר על ידי מתחרותיה. More screenshots of TikTok Stories pic.twitter.com/1PVfgJ9YWT — Matt Navarra (@MattNavarra) August 4, 2021 מתרשמים, משבטים, לפעמים מבטלים ולפעמים מצליחים במיוחד מילארדי משתמשים באינסטגרם מבית פייסבוק אולי בטוחים שהסטוריז היא תכונה שמאפיינת בעיקר את אינסטה, אולם למעשה מדובר על המצאה שהביאה לעולם בכלל רשת חברתית אחרת, קטנה ופחות מצליחה בהרבה, ששמה סנאפצ'ט. בעצם בתחילה "גנבה" אינסטגרם מסנאפצ'ט בכלל את המסננים המפורסמים שלה, ואז לאחר מכן, ב-2018, "אימצה" בלי להסס גם את פורמט פלטפורמות כמו פינטרסט, טוויטר ולינקדאין, וגם פייסבוק עצמה בשירות הליבה שלה, סברו גם הן שסטוריז זה "שוס" שכדאי לאמץ בחום, אבל לא לכולם הניסיון הצליח כמו לאינסטגרם. טוויטר החליטה באחרונה שהסטוריז שלה, Fleets שמם, אינם עובדים והפסיקה את הפורמט בשירות שלה. נזכיר עם זאת כי אינסטגרם אפילו העתיקה בעצמה את פורמט טיקטוק המצליח ב-2019, עם תכונה בשם Reels שכוללת, הפלא ופלא, סרטונים בני 15 שניות שמשתמשים יכולים להתאים למוזיקה ולשתף כסטוריז, באותה דרך שעושה פלטפורמת טיקטוק. כעת נותר רק להמתין ולראות האם משתמשי טיק-טוק יעניקו לתכונה המשובטת חיבוק חם ונלהב, אם לאו.