לא נעים להיות כיום יצרנית של מחשבים אישיים: לפי נתוני חברת המחקר IDC, הרבעון השני של 2023 היה הרבעון השישי ברציפות שבו השוק התכווץ. לפי החברה, בשלושת החודשים שבין אפריל ליוני נשלחו ממחסני יצרניות המחשבים השונות 61.6 מיליון מחשבים אישיים בלבד, לעומת 71.1 מיליון יחידות באותה התקופה בשנה שעברה, ברבעון שבו התחילה הנפילה הגדולה. מדובר בירידה גדולה, של 13.1%, במונחים של שנה לשנה. החברה שהכי סבלה מכך הייתה דל, שאיבדה לא פחות מ-22% בהשוואה בין הרבעונים השניים של 2023 ו-2022, והתוצאה היא שנתח השוק שלה צנח מ-18.6% ל-16.8%, עם מכירות של 10.3 מיליון יחידות מול 13.2 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. אייסר, אמנם עלתה למקום החמישי ברשימת המוכרות הגדולות, על חשבון אסוס, אבל סבלה ירידה גדולה של 19.2% כשמכרה ארבעה מיליון מחשבים אישיים לעומת 4.9 מיליון. לנובו ממשיכה להוביל את הטבלה, אבל גם היא התרסקה, עם ירידה של 18.4% – מ-17.4 מיליון ל-14.2 מיליון יחידות, ועם נפילה לנתח שוק של 23.1%. יש בכל זאת שתי מנצחות גדולות: הראשונה היא אפל, שאמנם נותרה במקום הרביעי עם מכירות של 5.3 מיליון יחידות בלבד, אבל זו עלייה יפה לעומת 4.8 מיליון יחידות, שזה אומר פלוס של 10.4%. השנייה היא HP, שירדה אמנם, אבל ברמה מזערית, של 0.8% – מ-13.5 ל-13.4 מיליון, ועלייה בנתח השוק ל-21.8%. "רכבת ההרים של ההיצע והביקוש שעמה מתמודדת תעשיית המחשבים האישיים בחמש השנים האחרונות היא מאתגרת ביותר", אמר ריאן רייט, סגן נשיא ב-IDC. "החברות לא רוצות להיתפס עם מחסור, כפי שקרה ב-2020 וב-2021, אך יחד עם זאת, נראה שרבות מהססות להמר שהשוק יתאושש. בצד הצרכני, אנחנו רואים חזרה להרגלי טרום המגיפה, כשכמה צרכני מחשוב משתתפים באותו מחשב, ואנחנו מאמינים שהארנק הצרכני יעדיף את הטלפונים על פני המחשב האישי. בפן המסחרי, צמצום כוח האדם, עבור חברות גדולות רבות, כמו גם הצגת הבינה המלאכותית היוצרת, רק מוסיפים בלבול לגבי השימוש בתקציב, שגם כך הוקטן".

ההאקרים לא קופאים על השמרים: במחצית הראשונה של 2023 התוקפים פיתחו שיטות חדשות לעקוף את אמצעי האבטחה של מיקרוסופט (Microsoft) וגם תרמיות סחיטה מינית "חזרו לאופנה". עוד חלה עלייה מדאיגה בהיקף האפליקציות העוסקות בהונאות הלוואות; כך עולה ממחקר האיומים של ESET, ממנו ניתן ללמוד כי פושעי הסייבר מתאימים את עצמם למציאות החדשה. בחציון הראשון של 2023, ציינו החוקרים, "הבחנו בהתפתחויות שונות המוכיחות את יכולתם יוצאת הדופן של עברייני סייבר להסתגל למציאות החדשה ואת המירוץ לגילוי כיווני תקיפה חדשים: ניצול חולשות, קבלת גישה באופן לא מורשה, הדלפת מידע רגיש והונאת אנשים". אחת הסיבות לשינויים בתבניות ההתקפה, היא מדיניות אבטחה קשוחה יותר של מיקרוסופט, במיוחד בנוגע לפתיחת קבצים בהם ניתן להפעיל פקודות מאקרו. בנוסף, מפעילי נוזקת ה-Botnet הידועה לשמצה, Emotet – התקשו להסתגל למשטח ההתקפה המצטמצם, מה שעשוי להצביע על כך שקבוצה אחרת רכשה את נוזקת ה-Botnet הזו. בתחום הכופרות, פושעי הסייבר הגדילו את השימוש בקוד מקור מודלף, כדי ליצור וריאנטים חדשים של כופרות. האקרים משנים גישה בהתאם להתפתחויות בשטח "במחצית הראשונה של 2023", נכתב בדו"ח, "תוקפים החלו להשתמש בקבצי OneNote נגועים בנוזקות במקום קבצי Office הכוללים מאקרו סקריפטים, כחלק ממאמץ חדש שנועד לעקוף את אמצעי האבטחה של מיקרוסופט. כך הם מצליחים להטמיע סקריפטים וקבצים שונים ישירות ב-OneNote. בתגובה, מיקרוסופט שינתה את הגדרות ברירת המחדל, וכך גרמה לעברייני הסייבר להמשיך לחפש כיווני תקיפה אחרים, כשאחת מהם היא עלייה בכמות מתקפות כוח גס (Brute Force) לשרתי SQL של הענקית מרדמונד, שעשויה להצביע על גישה חלופית אחת שנבדקה". רומן קובץ', סמנכ"ל מחקר ב-ESET. צילום: לינקדאין "קוד המקור המודלף של משפחות כופרות כמו Babyk, LockBit ו-Conti – מאפשר להאקרים חובבנים לקחת חלק בפעולות כופרה, אך באותו הזמן מאפשר לנו להתגונן מפני מגוון רחב יותר של וריאנטים, באמצעות מערך כללי יותר של כללי זיהוי ומניעה", ציין רומן קובץ', סמנכ"ל המחקר של ESET. "אמנם כמות האיומים הנוגעים למטבעות דיגיטליים הולכת וקטנה", נכתב, "אפילו לנוכח העלייה האחרונה בערך הביטקוין – אך פעילויות עברייני הסייבר הקשורות למטבעות דיגיטליים שומרות על הקצב הרגיל שלהן. יכולות הכרייה הזדונית וגניבת המטבעות, בהן משולבים זני נוזקות מגוונים, גדלה אף היא. ההתפתחות הזאת מזכירה תבניות שכבר נראו בעבר – נוזקות להקלטת הקלדות (Keyloggers) זוהו בהתחלה כאיום מבודד, אך בסופו של דבר הפכו ליכולת שקיימת במשפחות נוזקה רבות". לגבי איומים אחרים המתמקדים ברווח כספי, חוקרי ESET זיהו עלייה מחודשת בכמות הונאות הסחיטה המינית באמצעות דוא"ל, ואלו מנצלות את הפחד של אנשים בנוגע לפעילויות שלהם ברשת. עוד זוהתה עלייה מדאיגה בכמות אפליקציות ההלוואות המזויפות למכשירים מבוססי אנדרואיד (Android). אלו מתחזות לשירותי הלוואה אישית ומנצלות את חולשתם ומצבם הכלכלי של אנשים שזקוקים לכסף בדחיפות.

אלפי מפגינים ממחאת ההיי-טקיסטים חסמו הבוקר (ג') את רחוב קפלן בתל אביב, במסגרת "יום השיבוש" שהוכרז, כמחאה על המשך יישום התוכנית המשפטית של הממשלה. המוחים צעדו על הרחוב, תחת הכותרת "לא נממן דיקטטורה!", ולאחר מכן הצטרפו לצעדות אחרות שיצאו כחלק מיום המחאה. חלקם אף ירדו לנתיבי איילון וחסמו אותם לזמן קצר. המפגינים התאספו הבוקר ליד שרונה בתל אביב והחלו לקרוא קריאות נגד "ההפיכה המשטרית", לשיטתם, לאחר שאמש אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את ביטול עילת הסבירות, ברוב של 64 תומכים מול 56 מתנגדים. במהלך היום מתקיימות ויתקיימו הפגנות במוקדים שונים ברחבי הארץ, כולל במוקדי תעסוקת היי-טק כגון רמת החייל בתל אביב, מת"ם בחיפה ובאר שבע. ההפגנות המרכזיות ייערכו אחר הצהרים בנתב"ג, ובערב בירושלים וברחוב קפלן בתל אביב. אלפים רבים משתתפים הבוקר במחאות ברחבי הארץ. במהלך הבוקר נפצעה אחת המפגינות מפגיעת מכת"זית בכביש 1, וכבישים מרכזיים נחסמו ברחבי הארץ. מפגינים אחרים נכנסו לטרמינל 3 בנתב"ג – ופונו על ידי המשטרה.  צילום: מחאת ההיי-טקיסטים גם אתמול התקיימה מחאה של היי-טקיסטים – בכנסת, לאחר שכמה מנהלים ובכירים בהיי-טק קרעו קריעה במהלך דיון של ועדת הצעירים, כ-"אות אבל על ריסוק ההיי-טק הישראלי עקב החקיקה האנטי דמוקרטית של הממשלה", לדבריהם. בנק ישראל הזהיר אתמול מההשפעה השלילית שעלולה להיות להמשך החקיקה על הכלכלה בכלל ועל ההיי-טק בפרט. "הסיכון המרכזי לצמיחה הוא התממשות תרחיש שבו שינויים חקיקתיים ומוסדיים ילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה והמשך הפיחות של השקל, בפגיעה בייצוא, ובירידות בהשקעות", אמרו בבנק. בהודעה שפרסם אתמול מטה מחאת עובדי ההיי-טק נכתב כי "ממשלת ישראל מחריבה את הדמוקרטיה וצועדת לעבר 'התאבדות' כלכלית. לא סביר שהממשלה דוחפת יזמים, שהכניסו מאות מיליונים במיסים למדינה, להקים חברות מחוץ לישראל, לא סביר שהממשלה מוותרת על המגזר שאחראי לשליש מהכנסות המדינה ממיסים ולא סביר שמשקיעים שמאמינים בהיי-טק הישראלי מפחדים לשים כאן את כספם בגלל הממשלה. נצא להפגין בכל מקום – לא נממן דיקטטורה!"

אבנר זיו, לשעבר מנמ"ר בנק ישראל, מונה לתפקיד מנמ"ר בית החולים איכילוב (המרכז הרפואי על שם סוראסקי) בתל אביב. זיו יחליף את המנמ"ר היוצא, אייל קלנר, וידווח למנכ"ל, פרופ' רוני גמזו. זיו הוא אל"מ (מיל'), ששימש בעבר כמפקד יחידת מצפן בצה"ל. בתפקידו האחרון הוא כיהן כמנכ"ל חברת הסטארט-אפ Cloud of Things – Secure IoT, שפיתחה פלטפורמה ליישומי אינטרנט של הדברים ושנמכרה לפני כשנה. לפני כן היה זיו במשך כחמש שנים מנמ"ר בנק ישראל. במהלך כהונתו בבנק המרכזי הוא הוביל כמה פרויקטי IT ומחשוב בולטים, כגון הקמת מערכת נתוני אשראי לבנקאות פתוחה. לדברי זיו, הוא רואה בתפקידו החדש אתגר גדול וחשוב, בבית חולים שהוא מהמרכזיים בישראל. "יחד עם המנכ"ל, פרופ' גמזו, והצוות הנפלא שאני פוגש באיכילוב, נממש את חזון הדיגיטל 2030 שלו, ליישום הבריאות הדיגיטלית בכל בית החולים", אמר. זיו יהיה אחראי על 300 עובדים באגף מערכות המידע של בית החולים. מנמ"רים זזים באחרונה דווח על שינויים בתפקידי מנמ"רים ומנהלים טכנולוגיים בכלל בארגונים שונים. כך, קובי כץ, לשעבר מנמ"ר רפאל, עבר לתפקיד מנמ"ר מכבי שירותי בריאות; רונן יוכפז, עד לא מכבר סמנכ"ל הטכנולוגיות של בנק הפועלים, מתחיל בימים אלה את תפקידו כמנמ"ר אל על; אמיר רוזן, לשעבר מנמ"ר חברת האופנה איראני גרופ, מונה למנהל אגף מוצרים בבנק לאומי; ומשה מורגנשטרן מונה למשנה למנכ"ל מגדל, לשם הוא עבר מחברת ביטוח אחרת – מנורה מבטחים. את מקומו במנורה תפס יקי זנו, לשעבר מנמ"ר שירות בתי הסוהר.

במכללה האקדמית בית ברל נערך כנס בינה מלאכותית ושימוש בכלי AI בחינוך ובאקדמיה. במהלך הכנס שמעו עשרות משתתפים מומחים בתחום הבינה מלאכותית והתנסו בסדנאות יישומיות של שימוש בכלי AI בפדגוגיה ובאקדמיה. כניסתם של כלי בינה מלאכותית לתחום החינוך והאקדמיה מהווים אתגר מרתק ומהפכני. הטכנולוגיות המתקדמות מאפשרות למערכות חינוך ואקדמיה להשתמש בידע וביכולות המתפתחות כדי לשפר ולתמוך בתהליכי הלמידה וההוראה, אך מביאות בצידן גם אתגרים של אמינות הידע ומעלות שאלות על מקומה של הרגולציה והאתיקה. בין היתר, נידונה בכנס השאלה כיצד תשפיע הבינה המלאכותית והיכולות של תוכנות כמו ChatGPT על היכולת שלנו ללמד וללמוד. לצד הרצאות מומחים על אתיקה ורגולציה בבינה מלאכותית, השפעות בינה מלאכותית על מחקר, הוראה, הערכה בחינוך ובאקדמיה, התנסו עשרות המשתתפים בסדנאות יישומיות, כמו יצירת סרטונים מטקסט, כתיבת פרומפטים בכלי AI, סדנה לתמיכה במחקר אקדמי, השוואה בין מודלים שונים של בינה מלאכותית – ChatGPT, Bard של גוגל ועוד. בין המרצים שהשתתפו: דניאל קובלר, מנהל מרכז החדשנות בבית ברל, ד"ר ערן גל ממכון טכנולוגי חולון HIT, דני אלבז, מנגיש AI לארגונים ושי גרשון, מהמכללה האקדמית בית ברל.

ענף ההיי-טק, כמו כל מדינת ישראל, "חי" בחצי השנה האחרונה בשני יקומים מקבילים: מצד אחד המחאה, שנמשכת כבר 29 שבועות ברציפות, והיום (ג') העלתה הילוך, ומהצד השני – הפעילות העסקית נמשכת כרגיל, למרות הפגיעה בענף בגלל התוכנית המשפטית של הממשלה והשלכותיה. אלפי מנהלי ועובדי היי-טק השתתפו היום בהפגנות ברחבי הארץ, וכמו לכל אורך המחאה, היו ממוביליהן – בין אם במחאות הכלליות ובין אם בהפגנות במוקדי תעסוקה של הענף, שהמרכזית שבהן התקיימה ברחוב קפלן בתל אביב, והייתה סוערת במיוחד. במהלך ההפגנה חסמו ההיי-טקיסטים את הרחוב, ולאחר מכן, יחד עם צעדות שהגיעו מרחבי העיר, ירדו לנתיבי איילון וחסמו גם אותם. עסקים כרגיל? אנשי ההיי-טק מוחים הן עקב הסיבה הכללית – הפגיעה של התוכנית המשפטית של הממשלה בדמוקרטיה הישראלית עד כדי הפיכתה לדיקטטורה, לשיטת המוחים, והן עקב הפגיעה בענף, שניתן לראות אותה לאורך ולרוחב הדו"חות האחרונים של שלל גופים, ובאזהרות של המומחים, ובכלל זה של בנק ישראל. כמעט בכל שבוע מפורסמים עוד ועוד דו"חות, סקרים ואינדיקטורים נוספים שמוכיחים עד כמה הפגיעה במגזר זה ממשית – וסופה עדיין לא נראה באופק. טענת הממשלה היא כי הירידה בהשקעות בהיי-טק היא כלל עולמית, עקב המשבר הכלכלי הגלובלי. זה נכון, אלא שהירידות בהיי-טק הישראלי גדולות יותר מאשר בשאר העולם, עקב השפעותיה של אותה תוכנית משפטית. המחאה ברחוב קפלן, היום (ג'). צילום: מחאת ההיי-טקיסטים במקביל, למרות התוכנית המשפטית (והמחאה נגדה), הפעילות העסקית השוטפת לא עצרה ולא עוצרת, למעט ימי השיבוש, שגרמה להפסקת עבודה בחלק מהארגונים – כמו היום. החברות ממשיכות לפתח ולייצר, והראש היהודי, כמו שאומר השיר, ממשיך להמציא לנו פטנטים, כולל טכנולוגיים. כנסים כרגיל גם אנחנו, באנשים ומחשבים, המשכנו וממשיכים את הפעילות שלנו, שכוללת, בין היתר, קיום ועידות, כנסים ומפגשים מקצועיים. לכנסים האלה מגיעים אנשי מקצוע, מנמ"רים ומנהלי בכירים מכל מגזרי המשק. יש ביניהם תומכים של התוכנית המשפטית ומתנגדים לה, ולפחות בחלקת האלוהים הקטנה שלנו, בכנסים, משאירים את המחלוקות בחוץ – דבר נדיר בחברה הישראלית מאז שהתוכנית יצאה לדרך. בכנסים שלנו, ממשיכים הדיונים המקצועיים בנושאים בוערים אחרים, טכנולוגיים, שיש להם השפעה על כל אחד. כך יקרה גם מחר: החל משעות הבוקר יתקיימו במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, במקביל, שלושה כנסים ותערוכה מקצועית. הכנסים יעסקו בשלושה נושאים חשובים: IT בשלטון המקומי, מערכות ERP וניהול ידע (KMDM). מה שנותר לקוות הוא שכאשר נחזור לכנסים, אחרי החגים (ואחרי הכנסים של מחר), נהיה במדינה שקטה יותר, עם פחות מחלוקות ועם יותר פעילות של מגזרים חשובים כמו ההיי-טק – כי אין לנו ארץ אחרת בכנס הראשון, שבמרכזו יעמדו הערים החכמות והתקשוב בשלטון המקומי באופן כללי, יוצגו מחקרים בנושאי תחבורה חכמה על ידי חוקרים ממרכז בר אילן לערים חכמות. לצידם יציגו מנמ"רים של רשויות מקומיות את הפרויקטים שהם הובילו בשנים האחרונות, עם דגש על השנה האחרונה, ואת התוכניות שלהם לעתיד. תוכניות אלה כבר מתממשות, לפחות בחלקן, ויוסיפו להתממש בשנה הבאה, אחרי הבחירות המוניציפליות – ולהפוך את הערים שבהן הן מתממשות לטובות יותר לתושביהן. הכנס השני יעסוק בהתפתחויות החדשות בנושא ותיק – ניהול ידע. ניהול מסמכים וידע הם נושא (או, למעשה, שני נושאים עם הרבה קווי דמיון), שסמוכים לבינה המלאכותית, לביג דאטה ולאנליטיקה, ואפשר לומר אפילו נושקים להם. הכנס ייגע גם בשימוש ב-ChatGPT בארגונים – בפאנל מיוחד, שהתוכנה תיטול בו חלק, לא פחות. גם האירוע השלישי יעסוק בנושא ותיק אבל תמיד מתחדש – ה-ERP, שהוא חלק מליבת המחשוב של הארגונים. ה-ERP הוא כבר לא רק תוכנות התשתית הארגוניות, אלא גם מערכות CRM ,BI ומחשוב ענן. במסגרת הכנס ישתפו נציגים מארגונים שונים במשק מידע עם הקהל על יישומי ERP בארגוניהם. בתחילת הוועידה ישמעו המשתתפים הרצאה של נציג יחידת מרכב"ה, שמפעילה את פרויקט ה-ERP הגדול ביותר של הממשלה, שהחל אי שם בשנות ה-90'. מערכת מרכב"ה מהווה את התשתית לכל הפעילות המחשובית של משרדי הממשלה. לצד הכנסים תהיה תערוכה שבה יציגו חברות שונות את הפתרונות שלהן לשוק הארגוני, כך שארגונים שזקוקים לפתרונות האלה יוכלו לא רק לשמוע עליהם אלא גם להתחיל בתהליכי רכש שלהם. בתקווה: פחות מחלוקות, יותר פעילות – וכנסים שלושת הכנסים הללו הם הכנסים האחרונים שלנו לפני חופשת הקיץ. במקבל, אנחנו נערכים לכנסי הסתיו, בהם ועידת הפסגה השנתית השנייה במספר, שתרכז אליה את בכירי הענף, המנמ"רים והספקים, ובכירים נוספים במשק. הכנס ייערך ב-15 באוקטובר, גם הוא בלאגו, וכמו בשנה שעברה, תנחה אותו עיתונאית חדשות 12, דפנה ליאל. מה שנותר לקוות הוא שכאשר נחזור לכנסים, אחרי החגים (ואחרי הכנסים של מחר), נהיה במדינה שקטה יותר, עם פחות מחלוקות ועם יותר פעילות של מגזרים חשובים כמו ההיי-טק. על המשפט הזה, כך נדמה, יכולים ואף שמחים לחתום אנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית, תומכי הממשלה ומתנגדיה, כי בסופו של דבר, אין לנו ארץ אחרת.

ארגונים בכל הגדלים פועלים כדי להטמיע אסטרטגיות אפס אמון (Zero Trust). מאז 2021, חברות פרסו יותר פתרונות למימוש אסטרטגיות אפס האמון שלהם. 67% מהארגונים נמצאים כיום בתהליך של הטמעה – בהשוואה ל-66% ב-2021. אלא שלמרות ההתקדמות של חברות בנושא, הן עדיין חוות אתגרים: 48% מהארגונים העידו שחוסר התממשקות בין פתרונות Zero Trust הפרוסים באתר המקומי ובענן מהווה הבעיה המשמעותית ביותר שעליהם לטפל בה – כך עולה ממחקר חדש של פורטינט. המחקר נערך בקרב 570 מקבלי החלטות בעולמות ה-IT והאבטחה במרבית התעשיות, מ-31 מדינות ברחבי העולם, כולל ישראל. ארגונים דיווחו בו על אתגרים הקשורים לאכיפת מדיניות קצה-לקצה, השהייה של יישומים ומחסור במידע מהימן שיסייע להם לבחור ולתכנן פתרון אפס אמון. לפי המחקר, חברות רבות צריכות לאבטח את הגישה ליישומים הן באתרים המקומיים והן מחוץ לרשת: קרוב ל-40% מהן עדיין מארחות יותר ממחצית מהיישומים שלהן באתרים המקומיים. עוד נמצא כי 75% מהמשיבים נתקלו בבעיות עקב הסתמכות על ZTNA (ר"ת בקרת גישה מבוססת אמון) – בענן בלבד. איחוד הספקים – חשוב החוקרים מצאו שקיימת חשיבות לאיחוד של הספקים ולשיתוף פעולה בין פתרונות. זאת, כי פריסה של פתרונות שמגיעים מספקים רבים הובילה לאתגרים כמו פערי אבטחה חדשים ועלויות תפעול גבוהות. 90% מהמנהלים דירגו את האיחוד בין הספקים והפתרונות כ-"חשוב מאוד" ו-88% דירגו את שיתוף הפעולה בין הפתרונות כבעל חשיבות גבוהה. הממצאים מראים כי חברות מחפשות לאחד בין פתרונות כדי לפשט את הפעולות ולהפחית את עלויות התפעול של האבטחה. גישה מאובטחת לשירותי קצה (SASE) הוא תחום שנמצא בעדיפות גבוהה. 58% מהמנהלים דירגו את "יעילות האבטחה" כאחד משלושת האתגרים המשמעותיים ביותר. 89% מהם ציינו כי אינטגרציה של SASE עם הפתרונות באתרים המקומיים – גם היא חשובה מאוד. עוד עולה מהמחקר כי בניגוד לטענות שהכול עובר לענן, מרבית הארגונים עדיין מיישמים אסטרטגיית יישומים ונתונים היברידית. "ה-ZTNA צריך לעבוד ללא קשר למיקום של היישומים והמשתמשים", ציינו עורכי המחקר. המנהלים העידו שהאזורים העיקריים שאסטרטגיית ה-ZTNA היברידית צריכה לכסות הם: יישומי אינטרנט (81%), משתמשים באתרים המקומיים (76%), משתמשים מרוחקים (72%), יישומים באתרים המקומיים (64%) ויישומי SaaS, תוכנה כשירות (51%). ג'ון מדיסון, סגן נשיא לתחום מוצרים ומנהל שיווק ראשי בפורטינט, אמר כי "אמנם, ארגונים רבים יותר מטמיעים אסטרטגיית אפס אמון, אך הם עדיין מתמודדים עם אתגרים הקשורים לאינטגרציה. כדי להטמיע בהצלחה את תפיסת אפס אמון, ארגונים זקוקים לפתרונות שתוכננו כדי לאחד בין התקשורת והאבטחה, והם בעלי יכולת להתפרש על פני סביבות רבות".

אחת השאלות החשובות, שעולה שוב ושוב ביקום החדש שנבנה סביבנו, שבו כבר כמעט כל אספקט בחיים נוגע בבינה מלאכותית יוצרת, היא האם אנחנו בכלל יכולים לסמוך על ה-AI. מדובר בחלק משורה של שאלות אתיות שנוגעות לסיכונים שנובעים ממידע שאינו נכון, הטיות שנובעות מאיכות הנתונים ובעיות של פרטיות, וגם משאלות שניתן להגדירן כסובייקטיביות, כמו חשש מהתקדמות והפחד מהשינוי שעומד להתרחש בשוק העבודה. "הדילמות האתיות בנושא הבינה המלאכותית מלוות אותנו שנים רבות, אבל עכשיו, עם הפריצה של הבינה המלאכותית היוצרת, יש התחדדות של ההיבט הזה, ואנחנו מתמודדים הרבה יותר עם הסיכונים והדילמות שמלוות אותנו, גם אם יש בה הזדמנויות רבות ופריצות דרך. אפשר לראות את ההתבטאויות של אבות הבינה המלאכותית על סכנותיה. יש אומרים שזה יותר מסוכן מסכנות האקלים, שהם חרדים מההשפעה שיכולה להיות ל-AI על האנושות. יש הרבה מידע מוטעה ומוטה ואפליה, ואלה דברים שצריכים להתמודד איתם", כך אמר שלומי כהן, מנהל פרקטיקת הבינה המלאכותית בדלויט. שלומי כהן, מנהל פרקטיקת הבינה המלאכותית בדלויט. צילום: נדב כהן יונתן כהן אמר את הדברים בפתיחה של הפאנל שאותו הוא הנחה, שעסק בסוגיה הזו ושהתקיים במסגרת כנס Future of AI של Lynx מבית אנשים ומחשבים. הכנס נערך באחרונה במרכז האירועים והכנסים לאגו שבראשון לציון. הפאנל היווה חלק ממסלול שדן בבינה המלאכותית יוצרת התוכן כחזית החדשה של הטכנולוגיה, לאחר התפצלות המליאה למסלולים השונים. בכנס נכחו מאות מומחים, אנשי מקצוע ומתעניינים בעולמות הבינה המלאכותית. "זה מגיע מכל התחומים. לכל אחד מהלקוחות שמתחבר לפלטפורמה שלנו יש תוכן מהותי שונה. הצורה שבה בחרנו להתייחס לעניין של האמינות הוא לטפל במידע בצורה של הפרד ומשול, ולקחת כל תחום ולהתמקד בו. יש לנו מיליוני נקודות נתונים, ואנחנו לוקחים את המידע ומשתמשים בו באמצעות סיווג, ובודקים את האינטראקציות מול כל תחום ותחום, בכל תעשיה. צריך להתמקד בנתונים ולהבין מה מזינים למודלי הבינה המלאכותית, ויש כיום הרבה עבודה כדי להבטיח שלא יהיה מידע לא תקני, בהיבטים השונים שלו. אנחנו עושים זאת ומבצעים משוב מול הלקוחות, כדי לוודא שזה אמין. מה שכבר הבנו, בכל מקרה, הוא שחייב להיות אדם בלולאה הזו", אמר עדי גלסמן, דירקטור בכיר להנדסת נתונים בזנדסק. עדי גלסמן, דירקטור בכיר להנדסת נתונים בזנדסק. צילום: נדב כהן יונתן ד"ר אופיר הולדר, מייסד שותף ומנכ"ל בסטארט-אפ החדש יחסית מולטיקס, התייחס לנושא התממת הנתונים. "יש היבטים חשובים בשימוש בדאטה סינתטי כדי לאמן מודלים. מעבר לכך שצריך להכין את המידע כך מראש, זה לא פותר את בעיית הפרטיות, כי צריך לתת דוגמאות ספציפיות וזה כולל מידע ישיר. נשאלת השאלה: איך זה משפיע על המודל? אם המאפיין הקלאסי של הנתונים הסינתטיים נשמר? זה לא פתרון קסם, ואם רוצים מודל טוב באמת, גם סטייה קטנה ממידע אמיתי יכולה לפגוע בו. מכאן נובע שהפיכת המידע לסינתטי היא בעייתית, בסופו של דבר", אמר. ד"ר אופיר הולדר, מייסד שותף ומנכ"ל במולטיקס. צילום: נדב כהן יונתן כיצד מתמודדים עם ההיבטים של אפליה והטיה? האם צריך להתערב באלגוריתם? בן פרבר, שעומד מאחורי הפודקאסט AI פשוט, הוא מאלה שדוגלים בהתערבות. "התוצאות שמתקבלות הן מאחר שרוב הנתונים של הכלים הללו מבוססים בהכרח על המידע שקיים באינטרנט, ומה לעשות, כנראה שהמידע הממוצע מספר, לדוגמה, שרופא הוא גבר בן 50 שנראה טוב. אנחנו עוד אולי מבינים שיש כאן הטיה, אבל מה עושים עם הדור הצעיר יותר, שפשוט מקבל ומאמין לתוצאות הללו, כי זה מה שהמודל מספר לו? האם כך אנחנו רוצים לחנך את הדור הבא? האם המפתחים של הכלים צריכים להתערב, לשנות את התכונות, וכן להוסיף תכנים ידנית בשביל החינוך של הדור הבא? כן, אני חושב שצריכה להיות התערבות, לפחות ברמה של ליידע כל משתמש בכל רמה שיהיה מודע להטיות הללו – כי יש רבים, אם לא הרוב, שמשתמשים בבינה המלאכותית היוצרת בלי שהם מודעים לכך", ציין. בן פרבר, האיש שמאחורי הפודקאסט AI פשוט. צילום: נדב כהן יונתן ד"ר אילן ששון, מייסד שותף ומנכ"ל דאטה סיינס, התנגד: "מי יהיה אחראי לאפליה המתקנת? מי יהיה אחראי לזה שהיוצרים מבצעים תיקונים נכונים?", שאל. "צריכים להתייחס לכך בזהירות, ואם נתחיל בהטיות זה לא ייגמר, אי אפשר לסמוך על זה. אבל אם היו מציעים מכונת בינה מלאכותית שלא תהיה מוטית, שהיא תהיה אחראית על הבינה המלאכותית ותלמד מזה – אפשר יהיה לסמוך על זה יותר". ד"ר אילן ששון, מייסד שותף ומנכ"ל דאטה סיינס. צילום: נדב כהן יונתן הוא התייחס לתפקידו של הרגולטור בנושא, לאור כך שהאיחוד האירופי עומד לפרסם את צו הבינה המלאכותית שלו. "הרגולטור צריך להגדיר כללים. לעולם הוא יאמר בדיוק מה לעשות, ובינה מלאכותית זה הרבה יותר קשה. אבל, הוא צריך לוודא שמפתחים מערכות שאתם מודעים לכך מראש שתהיה הטיה בכל היבט", אמר ד"ר ששון. "האירופים מאוד מתקדמים, האחרים יעקבו אחריהם, ואני חושב שצריך להיות גוף שעוסק בכך גם בישראל – אבל ספק אם הוא יוכל באמת לבדוק, ביום שיהיה אירוע, שעשו את כל מה שצריך כדי למנוע את הבעיה".