מתחילת המלחמה, שאתמול (ב') מלאה לה שנה, נפלו 726 חיילי וחיילות צה"ל, ובתוכם – 14 חיילות וחיילי אגף התקשוב וההגנה בסייבר. בשבת הארורה של ה-7 באוקטובר, נהרג סא"ל סהר ציון מחלוף ז"ל ממודיעין, מפקד גדוד תקשוב 481 – מנמ"ר אוגדת עזה. הוא היה בן 36 בנופלו. עוד באותה שבת, נהרג סרן עידן בלוי ז"ל, בקרב במוצב נחל עוז. בלוי, בן 21 בנופלו, מראשון לציון, היה קצין הקשר של גדוד 13 בחטיבת גולני. סגן יואב מלייב ז"ל, בן 19 מקריית אונו, נהרג בקרב בזיקים. הוא היה סגן קשר"ג (ר"ת קצין קשר ותקשוב גדודי) בגדוד 77 שבחטיבה 7. סגן יונתן גוטין ז"ל ממודיעין-מכבים-רעות היה קצין תקשוב ביחידה הרב ממדית. בן 20 בנופלו. יונתן היה ספורטאי מצטיין, חבר נבחרת ישראל בג'ודו ואף התחרה באליפויות ישראל לנערים ויצא לתחרויות בינלאומיות. סמ"ר סיון שמחה אסראף ז"ל, תושבת אשקלון, הייתה רכזת אמצעי תקשוב בחטיבה הצפונית שבאוגדת עזה. היא הייתה בת 20 בנופלה, ועמדה לסיים כעבור שבועיים את שירותה הצבאי. סמ"ר נועם אלימלך רוטנברג ז"ל, מבאר שבע, היה מתכנת במפקדת פיקוד ההכשרות והאימונים. הוא נהרג במסיבה ביישוב רעים. בן 24 בנופלו. סמ"ר ים גולדשטיין אלמוג ז"ל נהרגה בביתה בכפר עזה, יחד עם אביה, נדב ז"ל. אמה, חן, ושלושת אחיה של ים, נחטפו לרצועה, שם שהו בשבי במשך 51 ימים עד ששוחררו. ים הייתה מפקדת בבה"ד 7. סמל רותם קוץ ז"ל, בת 19 במותה, שירתה כמפקדת כיתת טירונות בבה"ד 7. אלפים ליוו למנוחות את לבנת ואביב קוץ, ואת ילדיהם, רותם (19), יונתן (16) ויפתח (14), שנרצחו בביתם בכפר עזה. החמישה נטמנו בבית העלמין גן יבנה. אביב קוץ ז"ל שימש סמנכ"ל בחברת הייעוץ אביב מבית מטריקס. ב-5 בנובמבר 2023 נהרג רס"ל משה רענן אלפסי ז"ל, קצין ציוד קשר בגדוד 869, מנהריה. הוא היה בן 24 בנופלו. משה הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנהריה, והותיר אחריו הורים, זהבה ודוד. סמל שי מיכאלי ז"ל מראשון לציון, שירת בחיל הקשר והתקשוב, כחייל ל"א (לוחמה אלקטרונית) בגדוד 5114. הוא נפל באפריל השנה, בן 20 בנופלו. אחד מתחביביו של שי היה משחק השחמט. סמל בן אבישי ז"ל, בן 20 מנהריה, חייל מגן צופן בפלחי"ק (פלוגת התקשוב של) חטיבת הצנחנים, נפל באפריל השנה. הוא הותיר אחריו הורים – אופיר ומאיה, ואחים – יהונתן ויואב. אבישי נהרג בפעילות מבצעית בסימטאות הצפופות של מחנה הפליטים ג'באליה. רס"ר אורי דנינו ז"ל נחטף מהמסיבה ברעים כשניסה להציל מבלים שהכיר באותו יום בפסטיבל נובה. בהמשך הוא נרצח בשבי חמאס. הוא היה נגד תקשוב ושו"ב בגדוד 202 בחטיבת הצנחנים. אורי היה בחור ירושלמי בן 25 ממשפחה חרדית, שחזר בשאלה. גופתו הושבה מהרצועה לארץ בספטמבר האחרון. בשבוע שעבר נהרגו סמל דניאל אביב חיים סופר ז"ל ורב"ט טל דרור ז"ל – מפגיעת כטב"ם מעיראק בצפון הגולן. דניאל, בן 19 מאשקלון, היה חניך במסלול ייעודי לקצונת קשר"גים (ר"ת קציני קשר גדודיים) בגדוד 13 של חטיבת גולני. הלווייתו התקיימה השבוע (א') בחלקה הצבאית בבית העלמין בגבעת ציון באשקלון. טל, בן 19 מירושלים, היה מש"ק תקשוב בגדוד 13 של חטיבת גולני. הוא התגייס לצה"ל בחודש מאי השנה, וסיים מכינה בהצטיינות. הלווייתו נערכה אתמול (א') בבית העלמין הצבאי בהר הרצל.

"למחרת פרוץ המלחמה, ב-8 באוקטובר, עשינו הערכת מצב. מיפינו מי מהלקוחות עובד ומי מתקשה לעבוד, ופעלנו סביב השעון כדי לאפשר לכלל הלקוחות הארגוניים שלנו להבטיח המשכיות עסקית ולעבוד ללא הפרעה. זאת, כאשר חלקם נאלצו להעתיק את פעילותם לאתר אחר. הלקוחות יושבים בגולן ובגליל, וחלק מהם מוגדרים כ-מל"ח (ר"ת משק לשעת חירום) – יצרניות מזון, ארגוני תובלה, מפעלי תעשייה ורשויות מקומיות", כך אמרה שרון אלפסי, מנהלת השלוחה הצפונית של אברא. הסניף הצפוני של אברא יושב בקריית שמונה ומעניק שירותי IT ליותר מ-300 לקוחות ארגוניים בגליל ובגולן, עד חיפה. רבים מהלקוחות של החברה בצפון פונו, פונו חלקית או מצויים תחת הפגזות חוזרות ונשנות של טילי החיזבאללה, וכך גם רבים מעובדי החברה, שפונו אף הם מבתיהם. בראיון לאנשים ומחשבים אמרה אלפסי כי "מטרת העל שלנו בתקופה מאתגרת זאת הייתה ועודנה כפולה: לתמוך בארגונים כך שיוכלו לקבל המשכיות עסקית מתמשכת, ולתמוך בעובדים, שעשרות מהם פונו מביתם. המשך העבודה הרציפה עשה טוב גם לעובדים, שהמשיכו לעבוד וזה שחרר אותם קצת מהלחץ של התקופה". "מטה החברה סייע לעובדים בהיבטים שונים: עזרה למשפחות המגויסים למילואים, תמיכה נפשית, מתן מענה מלא ואפשרות לעבוד מכל מקום. במקביל, חלק מהעובדים התחילו לעבוד במשרדי אברא ברעננה", אמרה. כך אברא מימשה את ההמשכיות העסקית במלחמה – גם בצפון "כספקית שירותי IT ללקוחות הצפוניים היה ויש לנו יתרון לאורך ימי המלחמה, כי גם אנחנו צפוניים. כך, המשכנו להיות קרובים ומחוברים ללקוחות. זה מאוד סייע בתחילת הדרך, כשכולם חשו בלבול ונדרשו להבין איך לפעול במצב החדש. היינו שם כדי לעזור ולתת להם את הכלים להמשיך לנהל את העסקים שלהם", ציינה אלפסי. לדבריה, "את ההמשכיות העסקית מימשנו במגוון אופנים: הקמנו ללקוחות אתרי גיבוי משניים ושלישיים, העברנו אותם לאירוח במתקני דאטה סנטר במרכז הארץ, העלינו את חלקם לענן הציבורי ומימשנו שלל פתרונות שסיפקו המשכיות עסקית בכל מצב. עוד הוספנו ללקוחות שכבות הגנה בעולם הסייבר, כמענה לגידול בהיקף המתקפות על כלל הארגונים בארץ". הסניף הצפוני של אברא מעסיק 150 עובדים. במחצית 2021 היא רכשה את השליטה (60%) בענאגל ניהול (Anagal-Next), חברה מהגליל, לפי שווי של כ-20 מיליון שקלים. ענאגל, שהעסיקה בעת הרכישה כ-100 עובדים, עסקה בתשתיות חומרה, הטמעת מערכות ERP, מערכות ליבה ודיגיטל, אי-קומרס וכן סיפקה שירותי ניהול נתונים, שירותי פיתוח, הקמת פרויקטים טכנולוגיים ודיגיטציה. לסיכום אמרה אלפסי כי "אני אופטימית ומאמינה שכאשר המלחמה תסתיים, יהיו לנו הרבה הזדמנויות עסקיות, שיביאו לקפיצת מדרגה בפעילות שלנו. יש בצפון פוטנציאל עסקי שלא מומש במלואו והוא יגדל ב-2025, כאשר יחל הליך השיקום של היישובים ויוזרמו לשם כספים. ככל שהמלחמה נמשכת – הדרישות מצד הלקוחות גדלות. המסר שהעברנו לעובדים וללקוחות הוא שיש לנו משימה – ונעמוד בה. זה סוג של ציונות חדשה – אנחנו מאפשרים לעסקים בצפון לפעול ולהמשיך להניע את גלגלי הכלכלה".

סמסונג תכניס מתישהו בשנה הבאה לשימוש תכונה שאפל מאפשרת למשתמשיה כבר שנים: לנעול ולפתוח את דלת הבית באמצעות הטלפון או השעון החכם של גלקסי. זאת, אם יש ברשות המשתמש מנעול חכם. משתמשים שירצו לנעול או לפתוח את הדלת עם המכשיר יצטרכו לקרב אותו אל הדלת (מה שנקרא טאפ) – בדיוק כמו שעושים כשרוצים לשלם באמצעות המכשיר החכם. הם לא יצטרכו לפתוח לצורך כך את הטלפון ולהוריד אפליקציה ייעודית, כמו שאפשר לעשות כיום, בהנחה שלא רוצים להשתמש במפתח המסורתי. ההכרזה הזו "מתחבאת" בהודעה לעיתונות שהחברה הוציאה אודות החידושים שהיא הכריזה עליהם בכנס SDC24, שנערך באחרונה. האפשרויות החדשות לנעילת ופתיחת הבית הן חלק מהפתרון של סמסונג לבתים חכמים, SmarThings, ותוצאה של שיתופי פעולה חדשים שלה עם חברות שמייצרות מפתחות חכמים, בהן Schlage ו-Aqara. בדיווחים בתקשורת הטכנולוגית נמסר כי הפתרון יהיה תואם לתקן אלירו – מילה באספרנטו שפירושה הוא "גישה". התקן פותח על ידי 200 חברות, בהן אפל, גוגל וסמסונג, כמו גם יצרניות שבבים כגון קוואלקום ויצרניות המפתחות החכמים שהוזכרו כאן. העבודה על התקן החלה ב-2021 והוא הושק בנובמבר בשנה שעברה. סמסונג אמורה להשיג תמיכה בתקן של אלירו בשנה הבאה, ואז היא תוכל לאפשר את השימוש בנעילת ופתיחת הדלתות החכמות. מעניין לראות האם סמסונג תהיה החברה הראשונה שתאפשר שימוש במפתח חכם בהתבסס על התקן של אלירו – גם אפל התחייבה לתקן זה ואף היא צפויה לעבור אליו בשנה הבאה. בלוטות', ענן ואבטחה פתרון SmarThings משתמש בבלוטות' ובענן כדי לפעול, מה שאומר שאפשר יהיה לעקוב אחר השימוש במפתח החכם מכל מקום שבו יש חיבור לרשת. סמסונג כבר תומכת במעל חצי מיליון מפתחות חכמים שמקושרים לפתרון. למי שמודאג מבעיות אבטחה, יש למפתח החכם PIN דיגיטלי, ויש בו אלמנט אבטחה מוטבע. מי שלא מתלהב משימוש ב-PIN יוכל לפתוח או לנעול את הדלת באמצעות שימוש בטביעות אצבע. בעלי מכשירי גלקסי עם רוחב פס רחב מאוד (Ultra-Wide) יופתעו לגלות שהדלת בבית או במשרד שלהם נפתחת פשוט כשיעברו על ידה.

שופט אמריקני הורה אתמול (ב') לגוגל לבצע שינויים משמעותיים בעסקי האפליקציות לנייד שלה, וזאת בעקבות פסיקת בית המשפט לטובת מפתחת המשחקים אפיק גיימס (Epic Games). כידוע, הקרב בין מפתחת המשחקים – החברה האם של הכותר הלוהט פורטנייט (Fortnite) – לענקית ממאונטיין וויו נמשך כבר כמה שנים. אפיק האשימה את גוגל בחבלה בהפצת אפליקציות ותשלומים בתוך האפליקציה במכשירי אנדרואיד אם אלו אינם במבצעים דרך חנותה (ומספקים לה עמלות ושליטה על שוק זה). לטענתה, החברה מנהלת את ה-Google Play Store באופן מונופיליסטי. בשלהי שנה שעברה, חבר מושבעים פדרלי החליט פה אחד לטובת אפיק וקבע שחנות גוגל ושירות החיוב שלה אכן מתנהלים כמונופול לא חוקי. מנכ"ל אפיק, טים סוויני, לעג לגוגל עם משחק מילים על מצבה כעת, וצייץ בתגובה: "בעקבות ההפסד שלה ב-Epic v Google ופסק הדין של היום, המחייב את Google Play להיפתח לחנויות מתחרות בארה"ב, גוגל הודיעה שהיא תערער", אלא שהמילה appeal שונתה בידי סוויני ל-a peel, במובן של קליפה, והוא צירף לציוצו ציור של בננה. Following its loss in Epic v Google and today's remedies verdict requiring Google Play to open up to competing stores in the USA, Google has announced it will a peel. https://t.co/lsBSORHicF pic.twitter.com/EAjXhFV1mQ — Tim Sweeney (@TimSweeneyEpic) October 7, 2024 ההתקלות בין שתי החברות החלטה משום ש-אפיק רצתה וניסתה להציע באופן עצמאי את הכותרים שלה, כמו פורטנייט – שמייצרים רווחים באמצעות רכישות בתוך האפליקציה של תלבושות לדמויות ושאר 'סקינים'. היא פתחה חנות משלה, אבל בתגובה גוגל וגם אפל – שהתקוממה על אותה תופעה בכל הקשור באפיליקציות המשחק ל-iOS שלה – חסמו אותה כליל מחנויותיהן. עקב כך קראה חברת הגיימינג תיגר על השליטה החוזית של גוגל ואפל בהפצת אפליקציות לנייד ופתחה נגדן, בנפרד, במשפטים ב-2020. החברה ביקשה שענקיות הטק יפסיקו לחבל ביכולתה להציע לגיימרים רכישות זולות יותר של מוצרי פורטנייט ולהיטיה האחרים. מאמציה של אפיק נשאו פרי ובסוף השנה שעברה היא זכתה במשפט זה. הקביעה האחרונה היא למעשה נגזרת של תביעתה זו, והיא כוללת שלל שינויים שגוגל צריכה לעשות בחנותה כדי לחדול מניהולה באופן לא חוקי. באופן מעניין, אפיק הפסידה עקרונית בתביעתה הדומה מאוד נגד אפל, ונגד השליטה שלה ב-App Store ובשוק האפליקציות למכשירי iOS. אם מחפשים הסברים לכך אפשר שהם נעוצים בעובדה שהמשפט של גוגל הוכרע על ידי חבר מושבעים, בעוד שמשפטה של ​​אפל הוכרע בידי שופט, כך הדגיש דיווח אחרון ב-CNBC. השופט פירט את השינויים שנגזרים על ניהול חנות האפליקציות Play Store בגלל הפסדה של גוגל במשפט מול אפיק גיימס. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: שאטרסטוק אז מה השינויים שהשופט הורה שעל גוגל לעשות בחנותה? השופט הפדרלי האמון על המקרה, ג'יימס דונאטו, הוציא אתמול צו בית המשפט המחייב את גוגל לפתוח את המערכת האקולוגית של אפליקציית האנדרואיד שלה לתחרות, על ידי כך שתאפשר למשתמשים להוריד חנויות אפליקציות של צד שלישי דרך ה-Play Store שלה, וזאת במשך שלוש השנים הבאות. בנוסף, גוגל חייבת לאפשר למפתחי אפליקציות להשתמש במערכות חיוב משלהם לרכישות בתוך האפליקציה, החל מנובמבר 2024 עד נובמבר 2027. בית המשפט גם הורה לגוגל להסיר את הוראותיה האוסרות על מפתחי אפליקציות לקשר משתמשים ולקוחות אל אפשרויות תשלום חיצוניות, ועליה אף להודיע ​​על כך למשתמשים. יתר על כן, נאסר על גוגל להעביר תשלומים ליצרני מכשירים סלולריים, על מנת שיתקינו מראש את חנות האפליקציות שלה במכשיריהם, והיא אף אינה רשאית לסכם איתם או עם מפיצי אפליקציות אחרים על חלוקת הכנסות שנוצרו מחנותה בתמורה לבלעדיות בהצעתן למשתמשים. הצו אמור להיכנס לתוקף ב-1 בנובמבר, כדי לספק לגוגל זמן לציית לשינויים ולשנות את הנהלים הנוכחיים שלה. גוגל הצהירה על כוונתה לערער על פסק הדין של שופט דונאטו ועשויה לבקש השהייה של הצו בערעורה. החברה טענה כי הרפורמות המוצעות עלולות להיות יקרות ומגבילות מדי עבורה, וכן להזיק לפרטיות הצרכן ולאבטחה. עם זאת, השופט דחה עודז קודם לכן את טיעוניה אלו, והדגיש את הצורך של גוגל להתייחס לממצאים של התנהגות מונופוליסטית לאלתר. מבקרי החברה אומרים שהעמלות שגובה גוגל (של עד 30% על כל תשלום שבוצע בחנות האפליקציות שלה) הביאו למחירים גבוהים יותר לצרכנים. קרבות ההגבלים העסקיים הולכים וסוגרים על גוגל נזכיר כי רק באוגוסט האחרון, במשפט הגבלים עסקיים נגד גוגל, שופט בית המשפט המחוזי של ארצות הברית, עמית מהטה, צידד במשרד המשפטים האמריקני, שהאשים את החברה בהפעלת מונופול בלתי חוקי בתחום אחר – תחום החיפוש אונליין. בנוסף, בחודש שעבר סיימה השופטת המחוזית, ליאוני ברינקמה, לשמוע טיעונים על טענות ממשלתיות דומות לפיהן גוגל שולטת בשוק טכנולוגיית הפרסום. עוד מעניין לדעת כי אפיק גיימס לא מתכוננת לוותר או להניח לגוגל או לענקיות הטק האחרות, שלטענתה אוחזות בגרונה ומפריעות לה להרוויח כראוי ממוצריה. בשבוע שעבר נודע, כפי שדיווחנו, כי המפתחת שבה ותבעה שוב את גוגל, וכן את סמסונג, בטענה ששתי ענקיות הטכנולוגיה עסקו בהתנהגות אנטי-תחרותית כדי לחסום תחרות בהפצת אפליקציות.  פסיקת השופט מאתמול היא על תקן התפתחות משמעותית במאבק ההגבלים העסקיים המתמשך של גוגל מול שלל גופים והאשמות, ואם החברה לא תצליח להפוך את רוע הגזרה (מבחינתה) – היא עשויה להתמודד ממש בקרוב עם תחרות אמיתית בשוק האפליקציות לאנדרואיד. אם כך יקרה, גם אנחנו הצרכנים, אפילו כאן בישראל, עתידים לחוש בתוצאות השינוי הזה.

אם למישהו היה ספק, אינטל לא מתכוונת לוותר על חזית הבינה המלאכותית – ולא רק בהיבט של החומרה. יחד עם Inflection AI הכריזה החברה אתמול (ג') על פתרון בינה מלאכותית חדש לארגונים, המכונה Inflection for Enterprise. הפתרון נועד לעזור לפתח מערכות סייען בינה מלאכותית בהתאמה ייעודית, תוך חיסכון במשאבים ועם זמן הגעה לשוק הרבה יותר מהיר. לפי שתי החברות, הסייען לומד את סגנון התקשורת של הארגון ואת התרבות הארגונית הייחודית שלו. הוא יכול לעזור בכתיבת מסמכים בסגנון של הארגון, לענות על שאלות בהתאם לנהלים הפנימיים או לנתח נתונים לפי צרכיו. אם תרצו, מדובר במעין עובד וירטואלי, שמכיר היטב את מקום עבודתו – מהמדיניות שלו ועד לתרבות הארגונית. המערכת מבוססת על Gaudi 3, המעבד להאצת חישובי בינה מלאכותית, שפותח על ידי הבאנה לאבס הישראלית – חברה בת של אינטל, והוא ישתמש ב-Tiber AI Cloud, שירות הענן של חברת הענק. בתחילת 2025 אמור הפתרון הזה להיות מושק כהתקן עצמאי, במארז בפני עצמו שמבוסס על Gaudi 3, כך שניתן יהיה להריץ אותו גם בחיבור לענן הפנימי של הארגון באמצעות אינטגרציה קלה ומבלי לחשוש מדלף מידע. "השותפות שלנו עם Inflection AI מביאה משהו חדש לשוק – פתרון בינה מלאכותית שנותן תוצאות מהר. Gaudi 3 עובד עם תוכנות פתוחות ומשיג ביצועים מעולים ביחס לחשמל שהוא צורך. זה אומר שכל חברה, קטנה או גדולה, יכולה עכשיו להשתמש בבינה מלאכותית מתקדמת ובמחיר סביר", אמר ג'סטין הוטארד, סגן נשיא בכיר ומנכ"ל של קבוצת מרכזי הנתונים וה-AI באינטל. AI Playground זמינה גם עבור מעבדי ה-Core Ultra 200V היבט נוסף שקשור לאינטל ולזירת הבינה המלאכותית הוא הכרזה של החברה כי אפליקציית AI Playground זמינה כעת גם עבור מעבדי ה-Core Ultra 200V החדשים שלה, ומגיעה עם מגוון תכונות חדשות, שמספקות חוויית בינה מלאכותית קלה ונוחה יותר, לדבריה. היישומון מאפשר כעת ליצור תמונות מטקסטים, לשפר תמונות באופן אוטומטי, לבחור להשתמש במספר מודלים של שפה טבעית גדולה, להשתמש בצ'טבוט מקומי ועוד. האפליקציה זמינה להורדה בחינם מאתר החברה, כאשר נדרשת התקנה פשוטה תחת Windows, ביחידת הקצה.

אמריקן ווטר (American Water), חברת המים הציבורית הגדולה ביותר בארה"ב, חוותה מתקפת סייבר. היא הודיעה כי השביתה כמה מהמערכות שלה, וכי אף לא אחד ממתקניה נפגע. אמריקן ווטר מספקת שירותים ליותר מ-14 מיליון איש, והיא מנהלת יותר מ-500 מערכות מים וביוב ברחבי ארה"ב, בכ-1,700 קהילות בקליפורניה, ג'ורג'יה, הוואי, אילינוי, אינדיאנה, איווה, קנטקי, מרילנד, מיזורי, ניו ג'רזי, פנסילבניה, טנסי, וירג'יניה ומערב וירג'יניה. החברה ממוקמת בקמדן, ניו ג'רזי, ולה שווי שוק של 26.69 מיליארד דולר. American Waterworks, serving 14M+ thirsty Americans, detected unauthorized activity in its networks on Oct 3. The company quickly pulled the plug on its customer portal and billing operations, leaving customers high and dry (at least when it comes to paying their bills). pic.twitter.com/bARrascJgT — Pacific Security Labs (@pacificseclabs) October 8, 2024 "תקרית אבטחת סייבר" בסוף השבוע האחרון הודיעה החברה לרשות ניירות ערך האמריקנית, ה-SEC, כי זיהתה ביום ה' האחרון פעילות בלתי מורשית ברשת שלה, שהוגדרה על ידה כ"תקרית אבטחת סייבר". "עם היוודע דבר הפעילות הזו, החברה הפעילה באופן מיידי את פרוטוקולי התגובה לאירועים שלה' ומומחי אבטחת סייבר של צד שלישי", מסרה אמריקן ווטר. "כדי לסייע בפעילויות הכלה וצמצום האירוע, לצד חקירה שלו ומידת היקפו, הודענו מיד לרשויות אכיפת החוק על האירוע ואנו מתואמים איתן באופן מלא". החברה מסרה כי היא מאמינה ש"אף אחד ממתקני המים או השפכים שלנו לא הושפע לרעה מהתקרית הזו… אנו צופים כי לא תהיה לאירוע השפעה מהותית… אך כרגע איננו יכולים לחזות את היקף ההשפעה המלא של האירוע". באתר האינטרנט שלה, אמריקן ווטר פרסמה כי היא השביתה את פורטל שירות הלקוחות המקוון שלה, MyWater, מה שהוביל לעיכובי חיובים. החברה מסרה כי הלקוחות לא יחויבו בתשלום יתר על עמלות במהלך תקופה זו. יצוין כי כמה עיתונאים לא הצליחו להיכנס לאתר של אמריקן ווטר. לא ברור אם הסיבה קשורה למתקפת הסייבר, או שהחברה השביתה באופן יזום את הגישה אליו.  לא נמסרו פרטים טכניים על מועד המתקפה, אופי המתקפה, או זהות התוקפים. איום סייבר על אספקתם התקינה. מים. צילום: Shutterstock על הכוונת: ספקיות תשתיות קריטיות המתקפה על אמריקן ווטר מגיעה לאחר שבאחרונה פורסם כי שחקן איום בסייבר, הפועל בחסות סין, הצליח לחדור לרשתות של כמה ספקי תשתיות קריטיות, הוא עשה זאת במשך חמש שנים, וההאקרים תקפו מערכות מים וביוב. ה-FBI השביתה את רשת הבוטים של קבוצת האיומים. מקורות חשפו כי ייתכן שלקבוצת ההאקרים – וולט טייפון שמה – הייתה גישה לרשתות IT של ספקיות תשתיות קריטיות, במשך חמש שנים לפחות. חודש לאחר החשיפה, מייקל רייגן, מנהל הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה, וג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי, שלחו מכתב התרעה לכל המושלים בארה"ב. הם הזהירו אותם מפני סכנת השיתוק וההשבתה העלולה להתרחש בשל מתקפות סייבר על תשתיות קריטיות. "מתקפות שכאלו כבר מתרחשות, במיוחד כנגד ספקיות מים", נכתב. "מתקפות סייבר משבשות פוגעות במערכות מים וביוב ברחבי ארצות הברית… למתקפות הללו יש פוטנציאל לשבש את עורק החיים הקריטי של מי שתייה נקיים ובטוחים, וכן להסב נזק כספי משמעותי על הקהילות הנפגעות".

מרכז השלטון המקומי וראשי רשויות מקומיות מתנגדים לכוונת הממשלה לשנות את המעמד החוקי של מערך הדיגיטל הלאומי ולהעניק לו סמכויות אכיפה על המגזר המוניציפלי, בכל מה שקשור להאצת תהליכים דיגיטליים בשירות לתושב – כך נודע לאנשים ומחשבים. הם אומרים כי אם הממשלה רוצה להטיל רגולציה כזו, עליה להקצות לרשויות תקציבים על מנת ליישם את התהליכים – כך שיוכלו לעמוד בכללי הרגולציה. הסעיף השנוי במחלוקת כלול בפרק בחוק ההסדרים, שכבכל שנה, אמור להיות מובא על ידי הממשלה לאישור הכנסת יחד עם תקציב המדינה. הצעת החוק מטילה על מערך הדיגיטל הלאומי, בשיתוף משרד הפנים, לפעול לקידום טרנספורמציה דיגיטלית בשלטון המקומי, באופן שיסייע לרשויות לספק שירות ציבורי אחיד. לפי הצעת החוק, הרשויות יצטרכו להגיש למערך הדיגיטל בתוך 18 חודשים מיום כניסתו לתוקף תוכניות לדיגיטציה של השירותים שהן נותנות לתושבים, ולפרט כיצד הן הולכות ליישם אותן. "כשל מתמשך של מערך הדיגיטל הלאומי" בשלטון המקומי מותחים ביקורת על נוסח הצעת החוק, בנימוק שמתן סמכויות לגוף שהיה עד כה מייעץ מבלי להקצות לכך תקציב לא יקדם את הדיגיטציה ברשויות המקומיות, בעיקר לא באלה החלשות והקטנות, שנמצאות בפריפריה. לירון דורון לוי, מנכ"לית מרכז השלטון המקומי. צילום: שמרית מאור לדברי לירון דורון לוי, מנכ"לית מרכז השלטון המקומי, "יש פה כשל מתמשך של מערך הדיגיטל הלאומי, כגוף ממשלתי, שכבר ארבע שנים נכשל ביישום הדיגיטציה ברשויות. במקום להפנות את התקציבים שיש שם לרשויות, הופכים את מערך הדיגיטל לרגולטור עליהן ויגרמו לכך שהן יעברו על החוק. סמכות בלי תקציבים לא תועיל בשום דבר". היא העירה כי מדובר בחלק מבעיה הרבה יותר עמוקה, של מערכת היחסים בין הממשלה לשלטון המקומי. דורון לוי הסבירה שאין לה בעיה שהמערך יהיה רגולטור על הרשויות המקומיות בנושא, אבל המהלך צריך להיות מלווה בהקצאת תקציבים מתאימים. "הדיגיטל ברשויות המקומיות הוא שירות שהן נותנות, שאמור להיות מתוקצב על ידי הממשלה, ולכן זה צריך להיות מתוקצב על ידה, כמו שהיא מתקצבת תשתיות לאומיות וקריטיות. זה לא צריך להגיע מתקציבי רשויות – חלשות בדרך כלל, שהיותן חלשות היא הסיבה שהן לא מיישמות טרנספורמציה דיגיטלית", ציינה. "אולטימטום של ממש" שי רוזנצוויג, ראש מועצת אלפי מנשה ויו"ר ועדת הטכנולוגיה בשלטון המקומי. צילום: דוברות המועצה המקומית אלפי מנשה לביקורת הצטרף שי רוזנצוויג, ראש מועצת אלפי מנשה ויו"ר ועדת הטכנולוגיה בשלטון המקומי. הוא אמר לאנשים ומחשבים כי "בזמן שהרשויות המקומיות מתמודדות עם אתגרי המלחמה ומנסות לספק שירותים חיוניים לתושבים בתנאים קשים, מגיעה פתאום, כאילו מיקום מקביל, דרישה אבסורדית להקים מערך דיגיטל בתוך 18 חודשים. זו לא סתם דרישה – זה אולטימטום ממש, עם איום של רגולציה מכבידה אם לא נעמוד בו". "הזוי עד כמה המדינה פועלת בחוסר רגישות וניתוק מול הרשויות המקומיות", אמר רוזנצוויג. "במקום לתת לנו כלים אמיתיים, תקציבים ותמיכה מקצועית להקמת מערך דיגיטל פנימי יעיל, הממשלה מעדיפה להפוך את מערך הדיגיטל הלאומי לעוד גוף ביקורת. זה לא רק חוסר הבנה של המציאות בשטח, זו התנערות מוחלטת מאחריות והעברתה לכתפי הרשויות המקומיות. אני אומר, בשמי ובשם חבריי ראשי הרשויות, שלא נקבל זאת". הוא הוסיף כי :בארבע השנים האחרונות, המדינה לא קידמה אצלי כל דיגיטציה שהיא. אין לנו מנמ"ר, כי אף אחד לא מוכן לעבוד בסכומים שאנחנו יכולים לשלם". עופר תדר, מנכ"ל עיריית אום אל פאחם. צילום: פרטי המהלך צפוי לפגוע במידה רבה ברשויות מקומיות במגזר הערבי, שרובן נמנות על הרשויות החלשות. עופר תדר, מנכ"ל עיריית אום אל פאחם, אמר כי "אנחנו, כמו כל החברה הערבית, מתמודדים עם אתגרים כלכליים במשק וקיצוצי תקציב. אנחנו עושים מאמצים לפתח אקו-סיסטם חדשני לתושבים, ועכשיו באה הממשלה ודורשת מאתנו להשקיע מיליונים בדיגיטציה". מה אומרים במערך הדיגיטל ובמשרד הפנים? ממערך הדיגיטל הלאומי נמסר בתגובה כי "הפרק הרלוונטי בחוק ההסדרים יאפשר למערך ולמשרדי הממשלה לשפר את השירות לציבור, וכן לחזק את היכולות הדיגיטליות של השלטון המקומי. לצד זאת, החלטת הממשלה שמלווה את חוק ההסדרים תטיל על מערך הדיגיטל הלאומי אחריות בנוגע לקידום הרשויות המקומיות בדיגיטל, ובכלל זה קידום סטנדרט של מידע לטובת תפיסה של 'רשות פתוחה', הקמה של תשתיות דיגיטליות רוחביות, אפשור זרימת מידע בין הממשלה לשלטון המקומי, ואף סיוע בחיזוק ההון האנושי הטכנולוגי ברשויות המקומיות". ממשרד הפנים נמסר כי "ד"ר שרון אפריל, מנהלת היחידה לקידום הדיגיטל בשלטון המקומי, מזמינה את ראשי הרשויות באופן אישי ליצור קשר באשר לחקיקה הקרובה. יצוין כי מתוך הבנת הקושי בשלטון המקומי, החקיקה כוללת החרגות והתאמות לרשויות המקומיות, ומכירה בצורך בסיוע וליווי שלהן. הדבר מקבל ביטוי באותה החלטת ממשלה ובהטלת חובה על מערך הדיגיטל בנושא. משרד הפנים ומערך הדיגיטל הלאומי ממשיכים להושיט יד לעבודה משותפת עם מרכז השלטון המקומי ועם כל רשות שמעוניינת לפעול לקידום ההיבטים הטכנולוגיים והדיגיטליים בתחומה. יצוין כי פרק זה, כמו כל חוק ההסדרים, צריך לעבור אישורים בכנסת ובממשלה, והוא עשוי להשתנות, כפי שקורה בדרך כלל".

ענקית השעונים והאלקטרוניקה היפנית קסיו חוותה מתקפת סייבר משמעותית לפני שנה, ב-5 באוקטובר 2023, אולם אישרה את דבר קיומה רק בימים האחרונים. קסיו היא חברה ותיקה, שנוסדה ב-1946, והיא ידועה בשעוני היד שלה. אלא שהיא מייצרת גם מוצרים אלקטרוניים כגון טלפונים סלולריים, מצלמות דיגיטליות, כלים מוזיקליים אלקטרוניים, מחשבונים – וגם שעונים דיגיטליים. החברה הודיעה לפני ימים אחדים שגורמים בלתי מורשים "הצליחו להשיג גישה לרשת שלנו, וכתוצאה מכך אירעה תקלה במערכת, ששיבשה כמה שירותים". בשל האירוע, מומחים העלו "חששות כבדים" בדבר מצב אבטחת המידע והגנת הפרטיות של לקוחות החברה. הפרצה התגלתה בראשונה כאשר במערכות הפנימיות של קסיו התרחשה תקלה. עם גילויה, קסיו דיווחה מיד על התקרית לרשויות הרלוונטיות ושכרה מומחי אבטחת סייבר חיצוניים כדי לערוך חקירה יסודית. לא נמסר מה מקור הפריצה ומה הלאום של ההאקרים שתקפו. "החברה יישמה אמצעים להגבלת גישה חיצונית למערכות שלה", נמסר מקסיו, "והיא עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם רשויות אכיפת החוק כדי לזהות את התוקפים". עוד הודיעה הענקית היפנית כי היא פנתה ללקוחות שהושפעו מהמתקפה, הודיעה להם על הפריצה וסיפקה עבורם תמיכה בערוצים ייעודיים. "אנחנו מחויבים לשפר את פרוטוקולי האבטחה שלנו, על מנת למנוע תקריות עתידיות", מסרה קסיו ופירטה: "השיפור ייעשה בכמה מישורים, ביניהם סקירת נהלי ניהול תפעולי וחיזוק אמצעי אבטחה טכניים בכל תשתית הרשת שלנו". "קסיו מביעה צער עמוק על אי הנוחות והדאגה שנגרמו כתוצאה מהתקרית הזו", נמסר. "החברה מדגישה את מחויבותה לתיקון המצב ולשמירה על נתוני הלקוחות בעתיד. ניישם שיפורי אבטחה מקיפים ונמשיך בהדרכת העובדים על אמצעי אבטחת סייבר".