באחד הימים שבהם עשיתי קצת סדר בבית פיניתי פינה בין ארונות וקיר כדי לאחסן בהם את התיקים שלי באופן מסודר. לא תיקי נסיעות, לא מזוודות, רק לכמה תיקי גב שמיועדים לעולם שאני חי בו רוב הזמן – תיקי מחשב. את הבת שלי זה הצחיק. לא שהיה שם משהו חדש, אבל כשהכול היה ביחד, זה נראה […]

צפון קוריאה היא המדינה המסוגרת והמבודדת ביותר בעולם. תיירים כמעט שלא מגיעים אליה, אזרחיה מנותקים מהאינטרנט ומכל תקשורת עם העולם (אלא אם הם עושים את זה במחתרת), התעמולה "חוגגת" באמצעי המדיה במדינה וגם ברחובות, ומנמל התעופה של פיונגיאנג, הבירה, אפשר לטוס למעט מאוד יעדים – בעיקר פנימיים ובסין. זוהי גם אחת המדינות המסוכנות בעולם, בוודאי אל מול העולם המערבי. כבר שנים שהיא מפתחת ומנסה להתחמש בנשק גרעיני, והיא משתפת פעולה, צבאית וכלכלית, עם מדינות ציר הרשע – רוסיה, סין, איראן ועד לימים האחרונים גם סוריה. כמו כן, היא מסוכנת בסייבר ומבצעת מתקפות רבות, שחלק גדול מהן הוא גניבת מטבעות וירטואליים. צפון קוריאה מהווה די אניגמה עבור רוב העולם. מטבע הדברים, מקום כל כך מסוגר, מבודד ומאיים הוא גם מקום כל כך מסקרן. הצלם משה שי הוא מהזרים הלא רבים שביקרו בצפון קוריאה ומהאנשים הבודדים שצילמו שם. הוא תיעד במצלמתו, ככל שרק יכול היה, כיצד מתנהלים החיים במדינה המבודדת, ומביא מהמראות היפים והנדירים במדינה זו. התמונות לפניכם:

מוקדם יותר השנה הוסיפה אפל למכשירי ה-iPhone יכולת של העברת הודעות לוויין לא דחופות. כעת, כך מעריך מארק גורמן מבלומברג, יש אפשרות שהחברה מתעתדת להוסיף תכונה זו גם ל-Apple Watch Ultra הבא, בנוסף לניטור לחץ דם – תכונה שהשמועות עליה מדווחות כבר זמן רב. על פי התיאור של גורמן, תכונת ההודעות בלוויין תפעל כמו ב-iPhone, ותאפשר לשלוח הודעות טקסט מהשעון ללא חיבור סלולרי או Wi-Fi. גורמן מדווח גם, כי אפל מוציאה את המודמים של אינטל מהשעון שלה ומחליפה אותם ברכיב של מדיה-טק, ועדיין אין לה תוכניות להשתמש במודמים העצמיים שלה במכשירים הלבישים. הרכיב החדש הכלול ב"לפחות חלק מהדגמים" יכול לתמוך ב-RedCado – שירות דור 5 ו-IoT המיועד למכשירים לבישים, המקריב חלק מהאנטנות ורוחב הפס לצורך הפחתת העלות והארכת חיי הסוללה. הוספת שירות לווייני עשויה לסייע לאפל למשוך אליה כמה מחובבי שעוני inReach של גארמין,  שאולי ירצו לשאת עליהם מכשיר אחד פחות, גם אם מאות שעות ההסוללה של ה-inReach עדיין מנצחים בטיולים ממושכים. ככל הנראה, השירות יינתן על ידי גלובלסטאר, שותפת הלוויין של אפל ל-iPhone, שנתח של 20% ממנה נרכש על ידי אפל בחודש שעבר. באשר לניטור לחץ הדם, גורמן אומר, שהוא "עשוי להגיע גם ב-2025", אבל הוא מציין שהתכונה כבר נדחתה בעבר. כמו זיהוי דום נשימה בשינה ותכונות בריאות אחרות של השעון, גם תכונה זו לא תציע מדידות ספציפיות, אבל היא יכולה להתריע על אירועי לחץ דם גבוה.

"הענן הוא אינסופי ביכולת הגידול שלו. אלא, שלעתים יש מצבים של הקצאות יתר של שירותי הענן, צריכת יתר, או שיש עלות משתנה של השירותים הללו. ארגונים נדרשים לכלי בקרה וניהול, שיערכו ניטור וניתוח של העבודה בענן, יחשפו אנומליות ויביאו לשינוי בהתנהלות ולצמצום בעלויות של שירותי הענן", כך אמר אלדד מיידר, מומחה FinOps בקבוצת הענן של נס (Ness). מיידר דיבר בוובינר שערכה באחרונה נס ללקוחותיה, אשר דן באופטימיזציה ויעילות בצריכת שירותי הענן. הוובינר נערך בשיתוף אנודוט (Anodot), שמפתחת פלטפורמות ייעודיות עבור עולם ה-FinOps, ומיוצגת בארץ על ידי נס. "FinOps דורש הבנה מעמיקה של התנהלות בענן" לדברי מיידר, "תפישת ה-FinOps מחברת בין גורמי הארגון השונים: פיתוח, תשתיות, כספים, DevOps ונוספים. לעתים יש נתק ביניהם, מה שעלול להביא לחריגות בתקציב. החריגות יכולות להגרם משלל סיבות, ביניהן – העלאות של שירותים בלחיצת כפתור, מבלי שהמשתמשים או המנהלים יידעו. יש לעבוד בצורה מסודרת, כשכולם מעודכנים וכל מהלך העלאה או צריכה של שירות – אושר. המצב מחמיר כשהארגון פועל בסביבה מרובת עננים (Multi-Cloud), אז קשה לדעת מי צרך מה מהשירותים". "אנו מסייעים לארגונים למטב את צריכת שירותי הענן שלהם", ציין. "למשל, אנו מציעים לאנשי ה-DevOps לעבור לשיטת תשלום אחרת, שלאורך זמן תהיה זולה יותר, ובמקביל תבטיח את המשכיות השירות שהמשתמש רוצה. אנו יודעים להתאים לכל ארגון ויחידה את השירותים נכונים".  "עוד אנו מציעים לארגונים להשיג התייעלות דרך כלי ניהול ובקרה חכמים ואוטומטיים, לצד מתודולוגיות ניהול עולם ה-FinOps. השילוב של כלי אוטומציה ומתודולוגיות סדורות, עושות אופטימיזציה מהירה מאוד לנושא העלויות והשליטה עליהן". "בהיבט הטכנולוגי", ציין, "אנו בוחנים את הארכיטקטורה של הלקוח הארגוני, ובודקים האם והיכן ניתן לשנות אותה לטובת הורדת עלויות. למשל, האם יש שרת שניתן להעבירו משכבת ה-IaaS, התשתיות, לשכבת הפלטפורמה, PaaS, כך שעלותו תהיה זולה יותר. הדבר חשוב עוד יותר במהלך פרויקט, אז תמיד, תוך בקרה סדורה, ישנם שינויים בארכיטקטורה לטובת התייעלות". "אנחנו עוזרים לארגונים לבנות את התקציב החודשי לפי מחלקות וסביבות, עם שימוש בכלי חישוב, הדרכות, בקרות, ניטור סביב השעון ושימוש בכלי חיזוי עלויות של ספקית הענן", אמר מיידר. "משם, אנו מלווים ארגונים לאורך זמן, כדי לחשוף חריגות ואנומליות בצריכה. וכדי לדעת על חריגות בזמן אמת, אנו בונים מנגנון זיהוי והתרעה".  "FinOps דורש הבנה מעמיקה של התנהלות בענן", סיכם מיידר. "אנחנו מתחייבים בפני אנשי ה-IT, הכספים וה-DevOps להחזר השקעה מהיר ולחיסכון של מינימום 15%, כשיש פרויקטים שאנו מגיעים אף  ל-30-35%. FinOps זה חיסכון, אבל הוא למעשה פועל-יוצא של עבודה נכונה בענן: אם הארגון עובד נכון וצריכת השירותים מאושרת ומנוטרת, הארגון לא רק שלא ישלם מעבר לנדרש, אלא גם יחסוך משמעותית ויעבוד נכון עבור כלל היחידות בארגון". תום למפרט, אנליסט FinOps בחברת אנודוט. צילום: פרטי "הפתרון שלנו לניהול ולבקרת הוצאות ענן – חוסך עד 30% בממוצע" תום למפרט, אנליסט FinOps בחברת אנודוט, אמר כי החברה הישראלית הוקמה ב-2014, פיתחה פלטפורמה חכמה למיטוב עלויות, היא ממוקמת ברביע של גרטנר כ"מובילת חזון", ולה יותר מ-150 לקוחות בעולם. בישראל, הפתרון מדורג כמוביל השוק לשנת 2024 על ידי חברת STKI. "אנו עושים מיטוב לתקציבי ארגונים בהיקף מצטבר של מאות מליוני דולרים", אמר. "כך, חברת היי-טק מהמובילות בעולם, התקשתה לשלוט בצריכת הענן שלה. שילבנו כוחות ויצרנו מצב בו כל המלצה תגיע למחלקה הרלוונטית, וכך יצרנו חיסכון מטורף כמעט באופן מיידי לארגון". "אופן העבודה שלנו", הסביר, "כולל ארבעה שלבים: מיפוי מה הארגון מוציא בענן; סידור הוצאות ענן ושיוכן למחלקות; הגדרת חריגות לטובת התרעות; המלצות ליישום לטובת חיסכון. המוצר שלנו מבוסס על שלושה רבדים: נראות, מיטוב וניטור, המאפשרים ניהול יעיל של ההוצאות הארגוניות". "פלטפורמת הניטור והניתוח שלנו", סיכם למפרט, "היא מערכת אוטומציה חכמה הנשענת על לימוד מכונה, ומאפשרת להגיע לחיזוי מדויק של התנהלות המערכת ברמה גבוהה. הפתרון שלנו לניהול ולבקרת הוצאות ענן, חוסך עד 30% בממוצע בשימוש, והוא תומך בכל העננים הגדולים. כך שבארגונים מרובי עננים, הפתרון של אנודוט מייצר ערך גבוה מאוד במשמעות החסכון והוזלת העלויות לארגון. האתגר של ניהול הוצאות הענן ניצב לפתחם של מנמ"רים ומנהלי כספים, בכל מגזר במשק".

עוד אקזיט לאומת הסייבר: פורטינט, אחת החברות הגדולות בתחום אבטחת המידע, הודיעה אמש (ד') כי היא רוכשת את פרספשן פוינט הישראלית. החברות לא פרסמו את סכום הרכישה, אולם ההערכות בשוק נעות בין 100 ל-200 מיליון דולר. מדובר בעסקה שכולה במזומן. פרספשן פוינט מציעה הגנה על אימיילים, ענן, דפדפנים ארגוניים, אפליקציות וקבצים שמועלים. היא מגנה של תוכנות שונות לסביבות העבודה, בהן מיקרוסופט 365, גוגל וורקספייס, סיילספורס, AWS S3 וזנדסק, מפני סוגי מתקפות שונים: פישינג, מתקפות יום אפס ועוד. הפתרונות של פרספשן פוינט, המבוססים על בינה מלאכותית, צפויים לסייע לפורטינט באבטחת פלטפורמות נוספות, מבוססות ענן, בהן סלאק וטימס. מפורטינט נמסר כי "סביבת העבודה המודרנית לא נסמכת עוד רק על אימיילים. העסקים של ימינו נסמכים על כלים רבים על מנת להישאר מקושרים ופרודוקטיביים, לרבות פלטפורמות מסרים כמו סלאק וטימס, שירותי שיתוף קבצים ואפליקציות תוכנה כשירות. בעוד ששירותים אלה הפכו לחיוניים לארגונים, הם מציגים מורכבות ואתגרי אבטחה ייחודיים לעסקים". עוד כתבה החברה כי "פתרונות אבטחה מסורתיים לעתים קרובות נכשלים במענה לסיכונים שיש בסביבות העבודה המודרניות, שמספרם הולך וגדל. הרכישה הזו היא רגע מכריע במשימה שלנו לספק פתרונות סייבר מקיפים, מקצה לקצה. על ידי שילוב יכולות ה-AI של פרספשן פוינט, אנחנו יכולים להגן טוב יותר על ארגונים מפני איומים מתקדמים". פרספשן פוינט נוסדה לפני כמעט עשור – ב-2015 – על ידי מיכאל אמינוב ושלומי לוין. יורם זלינגר משמש כמנכ"ל החברה. היא גייסה עד כה כ-75 מיליון דולר. פורטינט היא, כאמור, אחת החברות הגדולות בתחום אבטחת המידע, ושווי השוק שלה עומד על כ-75 מיליארד דולר. זו הרכישה השנייה שלה בישראל – ב-2019 היא קנתה את אינסיילו תמורת עשרות מיליוני דולרים. אינסיילו מציעה פתרון לאבטחת נקודות קצה, בעיקר מפני שיבוש נתונים וגניבת מידע.  

"ארגונים נדרשים לפלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית, שתפיק באמצעותה תובנות מהמידע. אנחנו מציעים לארגונים כלים ויכולות כדי לבנות ולמקסם תהליכים כמה שיותר אוטומטיים על ידי AI", כך אמר ניר בר-לב, מנכ"ל סרוויס נאו ישראל. בר-לב דיבר במפגש פורום C3 מבית אנשים ומחשבים, שנערך היום (ה') בקיבוץ מגל, שם נמצא אחד משלושת מפעלי נטפים בישראל. סרוויס נאו, אמר בר-לב, פועלת בשוק הישראלי מ-2012, ועם נטפים זה כעשור שנים. הסניף המקומי שלה מונה יותר מ-250 עובדים, רובם במו"פ, על בסיס חמש הרכישות שביצעה בארץ, והשאר – במכירות ובתפעול. "יש לנו יותר מ-70 לקוחות בישראל, ממגוון מגזרים: פיננסי, היי-טק, פארמה, תקשורת, שירותים, גיימינג, וארגונים מהמגזרים הביטחוני והציבורי", ציין. "אנחנו נמצאים ברובד 5 בענן הממשלתי נימבוס ועובדים עם כמה גופי ממשל. צה"ל הוא הלקוח הכי גדול שלנו בישראל". הוא הוסיף כי החברה העולמית מונה 26 אלף עובדים ויש לה שווי שוק של 230 מיליארד דולר. בר-לב סיים באומרו כי "נפעל להמשך הרחבת הפעילות העסקית והצמיחה שלנו בישראל, תוך מתן ערך עסקי משמעותי ללקוחותינו". פלטפורמת הענן של סרוויס נאו עידן יורפסט, ה-CTO של סרוויס נאו ישראל. צילום: פלי הנמר עידן יורפסט, ה-CTO של סרוויס נאו ישראל, ציין כי "אנחנו מציעים פלטפורמה מבוססת ענן, שמציעה יכולות בתחומי ניהול השירות ללקוח; ניהול תמיכת שירות הלקוחות; אינטגרציות; גישה לטכנאים עם מי שנמצא מאחורי הדסק; תהליכי און בורדינג פשוטים למשתמשים, אבל גם כאלה שמציגים להם תמונה מלאה; ניהול שירותים לשטח; ואינטגרציית מערכות לכלים אחרים, לרבות לפורטלים ארגוניים – של ה-IT, משאבי האנוש וכדומה". "המטרה", הסביר, "היא שהעובד לא יצטרך כמה פורטלים שונים כדי לבצע את עבודתו, אלא שהכול ירוכז בפורטל אחד, תוך שקיפות וביצוע של התהליכים מאחורי הקלעים. כך, הלקוחות השונים בדרג ההנהלה מקבלים תמונה עסקית אחת, שמפשטת את קבלת ההחלטות ומעניקה סיוע משמעותי להצלחתו". "המערכת שלנו מאפשרת מיפוי אוטומטי, כולל של המערכות ומצבן, משילות, בקרה (Audit) ותהליכי אוטומציה", אמר יורפסט. "כל ארגון הוא דינמי וצריך לתמוך בשלל תהליכים. הפלטפורמה שלנו מבוססת Low Code/No Code, ומאפשרת לפתח כל אפליקציה על בסיסה. עוד היא מבצעת קונסולידציה של מערכות בסביבה הארגונית, יודעת להתממשק למערכות האחרות בארגון ומציעה החזר השקעה מהיר". "אם בעבר התמקדנו בעולמות ה-IT, הרי שכיום, פלטפורמת סרוויס נאו היא חלק בלתי נפרד מהליבה העסקית בארגון", סיכם יורפסט. "הפלטפורמה מבוססת על בינה מלאכותית, ומאפשרת להפיק באמצעותה תובנות מהמידע. סרוויס נאו משקיעה הרבה מאוד משאבים בכך, פיתחה מנוע LLM בפלטפורמה, מובילה בתהליכי בינה מלאכותית יוצרת, משתפת פעולה עם אנבידיה והיא בעלת יכולות התממשקות גם עם כלים נוספים, דוגמת OpenAI, מיקרוסופט ו-AWS".

היטאצ'י ונטרה ישראל קיימה יחד עם מד"א יום פתוח להתרמת דם במשרדיה בהרצליה כדי לסייע עם המחסור במנות דם בישראל. במהלך יום ההתרמה התקבלו כ-35 מנות דם. יום ההתרמה נערך במסגרת ה-Giving Week העולמי השנתי של היטאצ'י וכחלק מיום ההתנדבות הבינלאומי במטרה להניע שינוי חיובי באמצעות התנדבות. חברת היטאצ'י יזמה 25 פרויקטים ברחבי העולם – כולל ישראל – כדי לתמוך בעמותות ובארגונים מקומיים. יחד, עובדי החברה ביצעו 1,700 שעות התנדבות במטרה להגביר את מחויבותה של היטאצ'י להשגת היעדים לפיתוח בר-קיימא (SDGs) ברמה המקומית, הלאומית והבינלאומית. חיים כהן, מנכ"ל היטאצ'י ונטרה ישראל, אמר כי, "בהיטאצ'י, אנו מחויבים לתרום את חלקנו כדי ליצור מעורבות, שיתוף פעולה וחדשנות לקידום עתיד בר-קיימא לכולם. השנה בחרנו לקיים את יום ההתנדבות שלנו יחד עם מד"א כדי לעזור לצמצם את המחסור במנות דם. מידי שנה, אני שמח וגאה לראות את ההתגייסות של העובדים למטרות חשובות של תרומה לקהילה".

נס מקבוצת חילן נבחרה כשותפה מובילה לשנת 2024 של AWS. על פי ענקית הענן, "זוכי הפרס השנה הפגינו חדשנות יוצאת דופן ומחויבות להצלחת לקוחות. הם סייעו לארגונים ולחברות למנף טכנולוגיות מתקדמות, לייעל את התפעול ולהניע צמיחה עסקית באמצעות פתרונות ענן מתקדמים, וכל זה באמצעות עשרות מומחים טכנולוגיים מוסמכי AWS ובזמן הגעה לשוק מואץ. באמצעות קבוצת הענן, נס מציעה שירותי ייעוץ מקצועיים, המסייעים לארגונים לנצל את מלוא הפוטנציאל של שירותי הענן של AWS. צוות המומחים של החברה מספק ליווי צמוד בכל שלבי המעבר לענן, החל מגיבוש אסטרטגיה מותאמת אישית, עבור בתכנון וביצוע ההגירה או ההקמה של סביבות הענן, באופטימיזציה מתמשכת של התשתיות והיישומים ועד יישום פתרונות מתקדמים בעולמות הדאטה, ה-AI ועוד. גבריאלה שלמה, מנהלת חטיבת AWS בקבוצת הענן של נס: "אני גאה בזכייתנו בפרס יוקרתי זה, המהווה הוכחה ניצחת ליכולות שלנו לספק ללקוחותינו בישראל פתרונות ענן חדשניים ואיכותיים. שיתוף הפעולה ההדוק שלנו עם AWS ממקם אותנו בחזית הטכנולוגיה העולמית, ומאפשר לנו להוביל את לקוחותינו אל עבר עתיד דיגיטלי מתקדם, תוך ניצול מיטבי של יכולות ה-AI, הדאטה והטרנספורמציה הדיגיטלית שמציעה סביבת הענן".