בצעד די נדיר בעולם הסטארט-אפים הישראלי, כמה חברות הודיעו היום (ד') בבת אחת על גיוסים, בסכום שמסתכם לכ-330 מיליון דולר, שהם כ-1.2 מיליארד שקלים. מייסדי UVeye, האחים אמיר (מימין) ואוהד חבר. צילום: יובל חן הגיוס הבולט ביותר הוא של הסטארט-אפ UVeye – חברה ישראלית שייסדו האחים אמיר ואוהד חבר, שפיתחה מערכת לבדיקות אוטומטיות לרכב, מבוססות AI. החברה גייסה 191 מיליון דולר, מהם 41 מיליון בגיוס הון, בהובלת קרן הצמיחה של טויוטה, ו-150 מיליון – מרכיב חוב במימון של טריניטי קפיטל. הגיוס בוצע על פי שווי של 800 מיליון דולר – מה שמקרב את החברה למעמד של יוניקורן. המערכת שפיתחה UVeye משמשת לבדיקת כמיליון רכבים מדי חודש, ומותקנת במאות סוכנויות רכב בארצות הברית ובתאגידים גלובליים, בהם אמזון. הגיוס ישמש אותה להרחבת בסיס הלקוחות שלה, לייצור ולהתקנת מערכות נוספות, ולגיוס עובדים – בעיקר מהנדסי תוכנה. מייסדי אוליגו סקיוריטי, גל אלבז, נדב צ'רנינסקי ואבשלום חילו. צילום: יאיר חכמון גיוס נוסף בוצע על ידי סטארט-אפ הסייבר אוליגו סקיוריטי. היא הוסיפה לקופתה 50 מיליון דולר, בסבב B, שהובילה קרן גרינפילד פרטנרס, יחד עם רד דוט קפיטל והמשקיעים הקיימים – TLV פרטנרס ולייטספיד. הסכום ישמש להרחבת הפעילות הגלובלית של החברה, שהפלטפורמה שלה מסוגלת לזהות חולשות אבטחה קריטיות בזמן אמת ולעצור מתקפות בענן. סבב זה מביא את סך ההשקעות באוליגו ל-80 מיליון דולר בפחות משנתיים. החברה נוסדה ב-2022, כחלק מ-Stealth, על ידי נדב צ'רנינסקי, גל אלבז ואבשלום חילו – בוגרי יחידות הסייבר המובילות של צה"ל. היא נפרדה מ-Stealth בתחילת 2023. על הלקוחות שלה נמנים ארגונים בולטים בתחומי הפיננסים, הבריאות והטכנולוגיה, כולל חברות פורצ'ן 500. מייסדי פינאאוט. מימין: יזהר גלבוע, רועי רבהון ואסף ליואנו. צילום: שלומי מזרחי חברה שגייסה 40 מיליון דולר היא פינאאוט, שמפתחת פלטפורמת FinOps לניהול וייעול תשתיות ענן בארגונים גדולים. הסיבוב, מסדרה C, הובל על ידי אינסייט פרטנרס, והשתתפו בו המשקיעים הקיימים Team8, פיטנגו, רד דוט קפיטל ומאור השקעות. הגיוס מגיע שמונה חודשים לאחר הסיבוב הקודם שביצעה החברה, בהיקף של 26.5 מיליון דולר, ומביא את סך ההשקעות בה מאז הקמתה ל-85 מיליון. פינאאוט הוקמה ב-2021 על ידי רועי רבהון, אסף ליואנו ויזהר גלבוע. היא מעסיקה 70 עובדים – רובם במרכז הפיתוח בישראל והשאר במשרדים בארצות הברית. הפלטפורמה שלה נמצאת בשימוש של כמה וכמה חברות פורצ'ן 500, ועל לקוחותיה נמנים, בין היתר, וויז, אורקה סקוריטי, ליפט, טנאבל והניו-יורק טיימס. מייסדי אנקור: ליאור אהרון, רום לקריץ ועמרי מן. צילום: הגר בדר שתי חברות שגייסו 20 מיליון דולר כל אחת הן אנקור וקלאץ' סקיוריטי. אנקור פיתחה פלטפורמה לניהול אוטומטי של חשבוניות וגבייה ללא עלות חודשית, ומדווחת על צמיחה של 500% ב-2024. את סבב הגיוס שלה הובילו מוזאיק ג'נרל פרטנרשיפ, שאחד המשקיעים בה הוא הכוכב לשעבר של ה-NBA אנדרה איגואדלה, ואורן זאב מזאב ונצ'רס, והשתתפו בו המשקיעים הקיימים – אנטרי קפיטל וטל ונצרס. אנקור תשתמש בכסף כדי להכפיל את כוח האדם שלה בשנה הקרובה, להגדיל את נתח השוק בארצות הברית ולהעמיק שותפויות אסטרטגיות. מצבת כוח האדם של אנקור מונה 34 עובדים – מתוכם 32 בתל אביב ושניים נוספים באוסטין, טקסס. מייסדי החברה הם רום לקריץ, ליאור אהרון ועמרי מן. מייסדי קלאץ' סקיוריטי: טל קמחי, שגיא הס ואופיר הר-חן. צילום: עמרי מירון קלאץ' סקיוריטי מפתחת פלטפורמה לאבטחת זהויות לא אנושיות, שמבוססת על ארכיטקטורת אפס אמון. והיא סטארט-אפ הסייבר הישראלי השני בתחום האבטחה הזה ביומיים האחרונים שמודיע על גיוס. החברה האחרת היא טוקן סקיוריטי, שגם היא גייסה 20 מיליון דולר. את סבב הגיוס של קלאץ' סקיוריטי הובילה קרן סיגנלפייר, בהשתתפות המשקיעים הקיימים לייטספיד ומרלין ונצ'רס. יש לציין שקלאץ' סקיוריטי היא חברה בת שנה וקצת – היא הוקמה בסוף 2023 על ידי אופיר הר-חן, שגיא הס וטל קמחי. החברה מעסיקה 30 עובדים במשרדיה בתל אביב ובארצות הברית. מייסדי אליינד: יותם סלע, גל אגא וגל דיטש. צילום: יח"צ והיה עוד גיוס שפורסם היום: אליינד הישראלית, שפיתחה פלטפורמה לחדרי מכירה חכמים, שלדבריה "מצילים עסקאות ומייצרים חוויית קנייה אופטימלית", גייסה בסבב זה שמונה מיליון דולר, ובסך הכללי 14 מיליון. אליינד נוסדה ב-2021 ומקימיה – גל אגא, יותם סלע וגל דיטש – מכנים אותה "האיירון מן של עולם המכירות". השתתף בהכנת

מאת הילל יוסף   "בין המשפט והטכנולוגיה היה קיים פער ניכר, שנים רבות. המשפט פיגר אחרי הטכנולוגיה אך בשנים האחרונות חלה קירבה בין התחומים: בהיבטים רבים המשפט התפתח והצליח להתקרב – בקצב ובמידת ההתאמה שלו – לטכנולוגיה, המשתנה במהירות", כך אמר עו"ד אריאל יוספי, שותף במשרד הרצוג פוקס נאמן. עו"ד יוספי, מנהל מחלקת טכנולוגיה ורגולציה בפירמת עורכי הדין, התראיין לקראת כנס FinTech Junction. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ביום ה', ה-20 בפברואר, במגדל הרצוג, תל אביב. "ככל שעובר הזמן", אמר, "החוקים מתפתחים. כשטכנולוגיה חדשה פורצת ונכנסת לשימוש ארגונים עסקיים, השאלות המשפטיות רבות והתשובות לא תמיד ברורות. אך בשלב השני מתפתחות רגולציות שמשליכות משמעותית על פעילות הארגון בהקשר הטכנולוגי. מאחר שהרגולציה שונה ממדינה אחת לשנייה – ארגונים חשופים לתקנות השונות במדינות רבות". העניין המשפטי בטכנולוגיה, הסביר עו"ד יוספי, "נחלק לשניים: האחד, חוקיים החלים על שימושים טכנולוגיים שאינם מיוחדים למגזר עסקי ספציפי, למשל בינה מלאכותית, או הגנת הפרטיות. השני, מגזרים ספציפיים, להם יש חוקים מיוחדים. למשל, פעילות ארגוני פינטק בתחומי הקריפטו, או המסחר המקוון. התקופה הקרובה תהיה מעניינת, כי חלק מהחוקים החדשים החלו להיכנס לתוקף והם משפיעים על הפינטק באופן ישיר ועקיף. כך, למשל, בסוף 2024 הרגולציה על קריפטו שבאיחוד האירופאי, MiCA (ר"ת Markets in Crypto-Assets Regulation) – נכנסה לתוקף. הרגולציה שמה לה למטרה להגן על צרכנים ומשקיעים ולהגביר את היציבות הפיננסית בשוק, ובו בזמן לא לפגוע בחדשנות בתחום הקריפטו וה-Web3. ממשלות מגלות עניין בשוק הקריפטו – אבל חלוקות על אופן האסדרה שלו". בנוסף, אמר, "רגולציית החוסן התפעולי הדיגיטלי, שנוסחה עבור חברות פיננסיות DORA (Digital Operational Resilience Act) נכנסה גם היא לתוקף החודש ומעמידה סטנדרטים חדשים שמשפיעים על כל החברות הטכנולוגיות שנותנות שירותים לחברות פיננסיות". תחום הפינטק, הסביר עו"ד יוספי, "ייחודי בכמה היבטים. הוא כולל ממד תפעולי רחב, לצד שימוש בטכנולוגיות רבות. מדובר בעולם תוכן ה'נוגע' בתעשיות מאד מפוקחות, עם רגולציות קפדניות. למשל, בשל הופעת הבינה המלאכותית היוצרת, GenAI, משתמשים יכולים לשאול את GPT ודומיו 'באילו מניות להשקיע?', ואם העוזר האישי ייתן המלצות קונקרטיות – הפעולה נכנסת תחת ההגדרה של יעוץ השקעות עליה חלה אסדרה. זאת, בנוסף לשיקולים משפטיים האחרים ב-GenAI, שיש לתת מענה: טעות, הטעיה, הזיות, פרטיות וקנין רוחני, הטיות וחשש לפריצה, בין השאר". "במדינות שונות יש גישות שונות לאסדרת AI בהקשרים של פינטק ומגזרים אחרים", הוסיף, "יש מדינות שהחילו רגולציות פרטניות ויש שקבעו רגולציות כוללניות. בפינטק יש שימוש גובר והולך בטכנולוגיות רבות, חלקן חדשות, ויש להניח שהן 'יפגשו' רגולציות קיימות בעולמות הבנקאות, ניירות הערך והביטוח". לדבריו, "היבט זה בעולם הפינטק משפיע בעיקר על חברות הזנק. כשסטארט-אפ מוקם, מתחילים לרוץ עם רעיון והעבודה המשפטית היא מינימלית. בפינטק, הרבה ממה שיש לעשות כבר תחילה – דורש ליווי משפטי ומקשה על הסטארט-אפים". "קריפטו", ציין עו"ד יוספי, "היה תחום לא מפוקח. כעת יש כבר חוקים: בראשונה נכנסו באיחוד האירופאי בסוף 2024 הוראות כיצד ומה להנפיק, איך לבנות בורסה, מהם השירותים הנילווים ועוד. הקריפטו הפך להיות מתחום פרוע עם סיכונים, למקום עם יותר פיקוח ובהירות. קריפטו כבר אינו 'באאז' אלא כאן כדי להישאר, הוא תחום עם הזדמנויות – והרבה סיכונים". "אנו בהרצוג פוקס נאמן", סיכם עו"ד יוספי, "עוזרים ללקוחותינו לנווט במים הסוערים של השינויים הטכנולוגיים התכופים, הדורשים התייחסות לחוקים חדשים ולכאלה שטרם חוקקו. אנו נמצאים בנקודת זמן מאד מעניינת, שהיא בבחינת 'הסערה המושלמת' – במפגש שבין קריפטו, AI ותפקידה המאתגר של הרגולציה לאסדר עולמות תוכן חדשים טכנולוגיים אלה". לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן.

אפל פרסמה עדכוני תוכנה הכוללים טלאי אבטחה שמטפלים בכמה פגמי אבטחה בכל פורטופליו המוצרים שלה, בהם פגיעות יום אפס, שלדבריה נוצלה כבר על ידי האקרים. הפגיעות, שסומנה כ-CVE-2025-24085, תוארה כבאג ברכיב Core Media, שעלול לאפשר לאפליקציה זדונית שכבר מותקנת במכשיר להעלות רמת הרשאות. "אפל מודעת לדיווח שייתכן כי הבעיה הזאת נוצלה באופן פעיל כנגד גרסאות iOS שלפני iOS 17.2", אמרה החברה. הבעיה טופלה באמצעות ניהול זיכרון משופר בגרסאות מערכות ההפעלה הבאות: iOS 18.3 ו-iPadOS 18.3, במערכת MacOS Sequoia 15.3, ב-tvOS 18.3, ב- visionOS 2.3 וב-watchOS 11.3. העדכונים הללו מטפלים גם בחמישה ליקויי אבטחה ב-AirPlay, שדווחו כולם על ידי החוקר אורי כץ מ-Oligo Security ושעלולים להיות מנוצלים על ידי תוקף כדי לגרום לכיבוי מערכת בלתי צפוי, מניעת שירות (DoS) או ביצוע קוד שרירותי בתנאים מסוימים. קבוצת ניתוח האיומים של גוגל (TAG) זכתה בקרדיט על גילוי ודיווח של שלוש נקודות תורפה ברכיב Core Audio, שעלולות להוביל לכיבוי לא צפוי של אפליקציה צפוי בעת ניתוח קובץ בעל מבנה מיוחד. בהתחשב בכך שפגיעות CVE-2025-24085 מתויגת ככזו שנוצלה, מומלץ למשתמשים במכשירי אפל להחיל את התיקונים כדי להגן על מכשיריהם מפני איומים פוטנציאליים.

פומו (ר"ת Fear Of Missing Out) הוא אחד המונחים היותר בולטים – וקולעים – בשפה של העידן הדיגיטלי. מדובר בפחד שאם לא תיכנס מדי כמה שעות (והמהדרין יעשו את זה בכל חצי שעה-שעה) לרשתות החברתיות או לווטסאפ – תפספס דבר חשוב או מעניין, לא תראה את הסרטון שכככווולללםםםם מדברים עליו ותהיה מנותק מהעולם. זה גלש מאז גם לעולם הפיזי ולשילוב ביניהם – למשל סרטונים ממופע מדובר ומיוח"צן או סטוריז שמראים קטעים מציאותיים. ככל ששומעים שהקטעים האלה יותר סנסציוניים ו/או מחרידים – כך הפחד מפומו גדל. ראינו את זה בצורה ברורה באותו בוקר נורא של ה-7 באוקטובר. החמאס העלה לטלגרם סרטונים מחרידים מהטבח שביצע ביישובי העוטף ומהחטיפות, התקשורת הישראלית לא שידרה אותם בהתחלה וישראלים רבים החלו להפיץ אותם בווטסאפ (וגם טלגרם, ועוד). כך, למשל, הסרטון של נועה ארגמני, שזועקת באימה כשהיא נחטפת על ידי מפלצות החמאס, לעיני בן זוגה. אנחנו חווים משהו דומה ביממה האחרונה. הפעם, מדובר בסרטונים ממצלמות אבטחה של מכון כושר ביבנה, שבו נראים מאמן כושר ונשים שהגיעו אליו לאימונים אישיים מקיימים יחסי מין. עד מהרה הופץ גם מידע על אותו מאמן ואותן נשים, כולל שמות, והשערה שלפיה בעל שאשתו בגדה בו עם אותו מאמן הוא זה שהזמין את הפריצה למצלמות האבטחה. אבן שטיפש אחד זורק לבאר – גם אלף חכמים לא יוכלו להוציא, אומר המשפט הידוע. ואמנם, הסרטונים שאותו טיפש מפרשה זו הפיץ (לא ברור אם לאדם אחד או יותר) עברו בקצב מסחרר, באמצעות הווטסאפ, בין אנשים. אדם חכם אמר לי שחצי מדינה כבר קיבלה את הסרטונים והמחצית השנייה רוצה לקבל אותם. אותו אדם הגזים קצת, אבל הוא בהחלט בכיוון. יש מידה של אירוניה בכך שהפצת הסרטונים המאסיבית הזאת התחילה ביום הגנת הפרטיות, שחל אתמול (ג'). הפרשה הזאת (שוב) מוכיחה שאת הפרטיות שלנו כמעט שאיבדנו מזמן, בוודאי במרחב הדיגיטלי, ושמה שנשאר ממנה – לא מוגן יש חוק, אבל מה עם האכיפה? חשוב לציין: הפצה כזו של סרטונים, שבבירור מפרים את הפרטיות, היא עבירה פלילית. "חוק הסרטונים" אוסר על הפצת תמונות וסרטונים אינטימיים של אדם ללא הסכמתו, והעונש על כך הוא עד חמש שנות מאסר. שאלתי את המשטרה האם היא מתכוונת לאכוף את הגל הזה של הפצת הסרטונים האינטימיים ממכון הכושר ביבנה. טרם קיבלתי תשובה, ואם וכאשר אקבל – היא תפורסם כאן. יש משהו ש-"יסייע" לה – מאמן הכושר הגיש תלונה (ואמנם, המשטרה גבתה היום עדויות בפרשה). אבל גם אם המשטרה אכן תתחיל לאכוף, זה יהיה טיפה בים. משטרת ישראל לא מסוגלת לחקור את כל אלפי המפיצים של הסרטונים האלה, מה גם שלא מדובר בסרטון אחד. בנוסף, אחת השמועות העקשניות יותר בפרשה הזו גורסת שאחת הנשים המצולמות היא בת של עבריין מוכר, ולכן, לא מן הנמנע שהמשטרה תתמקד בהיבט זה של העניין, שעלולות להיות לו השלכות נוספות. בהרבה מאוד פעמים, הפומו הוא רעה חולה. צילום: ShutterStock כמו כן, עם כוח האדם החסר, ההתמקדות במשימות אחרות – חלקן חשובות וחלקן פחות – והסרבול, המשטרה לא מסוגלת גם להיות מהירה יותר מהמפיצים. ככל שאפליקציות המסרים המיידיים נהיות פופולריות יותר, וככל שהן משתכללות, כך ההפצה של תמונות וסרטונים אינטימיים נהיית קלה ומהירה הרבה יותר. גם במקרים כאלה, האכיפה זוחלת לעומת הטכנולוגיה. הקביעה הזאת מקבלת משנה תוקף על רקע העובדה שהרשות להגנת הפרטיות הוציאה רק היום אחר הצהרים הודעה על כך שהיא "החלה בבחינת ההיבטים הפליליים והמינהליים של האירוע", ו-"תשקול לנקוט בצעדי אכיפה". היא הוציאה את ההודעה יותר מיממה (!) אחרי שהפרשה התחילה להשתולל – זמן נצח במונחי העולם הדיגיטלי. עד שהרשות "תבחן" ו-"תשקול", הסרטונים, שהגיעו עד עכשיו לבערך "חצי מדינה", עלולים להגיע לכולה. המוסר אבד – גם לחברות הטכנולוגיה חבל שצריך לציין את זה, אבל הפצת הסרטונים האלה היא לא רק לא חוקית, אלא גם לא מוסרית. זכותו של אדם לא להיות מצולם כשהוא עושה דברים פרטיים כמו קיום יחסי מין, וממש לא זכותו של אדם אחר להפיץ את התמונות או הסרטונים הללו. מי שעושה זאת הוא במקרה ה-"טוב", שגם הוא לא טוב, אדם שלא ממש חושב ושיצר הפומו גובר אצלו על פני ההיגיון הבריא, ובמקרה הרע אדם מרושע, בלשון המעטה. חברות הטכנולוגיה יודעות את זה היטב ומנצלות את יצר הפומו לרווחים כלכליים, גם אם זה אומר פגיעה בפרטיות של אנשים, וגם אם אותה פגיעה בפרטיות עלולה להביא לפגיעות חמורות יותר. הן לא לוקחות אחריות ולא באמת עושות משהו כדי לשמור על הפרטיות הזאת, כפי שהן לא עושות כמעט כלום – ומהשבועות האחרונים עוד פחות – כדי לשמור על הפלטפורמות שלהן נקיות מפייק ניוז, בריונות ועוד רעות חולות. פומו שווה עוד מעורבות, עוד מעורבות שווה עוד מפרסמים ומודעות, ועוד מפרסמים ומודעות שווה עוד כסף – וזה מה שחשוב. יש מידה של אירוניה בכך שהפצת הסרטונים המאסיבית הזאת התחילה ביום הגנת הפרטיות, שחל אתמול (ג'). הפרשה הזאת (שוב) מוכיחה שאת הפרטיות שלנו כמעט שאיבדנו מזמן, בוודאי במרחב הדיגיטלי, ושמה שנשאר ממנה – לא מוגן. הפרטיות צריכה הגנה כל השנה אבל, למרבה הצער, זה לא יקרה. מה שנותר הוא לאחל שלפחות חלק, גם אם קטן, מהמפיצים של הסרטונים האלה ייתפסו, שיאונה כמה שפחות רע למאמן ולנשים שקיימו אתו יחסים, ושיהיו בעתיד כמה שפחות מקרים כאלה. שלא יהיו בכלל? זה לא ריאלי – וחבל מאוד שכך.

חברת Linagora Group הצרפתית, שהייתה שותפה בפיתוח מודל הבינה המלאכותית ששמו לוסי (Lucie), נאלצה להשבית את פעילות הצ'טבוטית שלה מיד לאחר השקתה, זאת בעקבות תגובות לא הגיוניות ושגיאות משונות שכלי ה-GenAI הפיק. לוסי, שהייתה אמורה לאתגר ביכולותיה את שליטתם של כלי בינה מלאכותית יוצרת דוברי אנגלית, כמו ChatGPT, סיפקה למרבה המבוכה תשובות שגויות לשאלות מתמטיות פשוטות ואף המליצה בין הש\אר למשתמשים לאכול ביצי פרה. Ever heard of cow eggs? LUCIE has, and she's quite enthusiastic about them. Apparently, they're a tasty treat in her world. ???? #CowEggs #AIHumor pic.twitter.com/EST4AFg2jS — John Arnold M.D (@consensualcex) January 28, 2025 הגאווה הצרפתית התנפצה כמו ביצה של פרה מודל הבינה המלאכותית הצרפתי פותח מתוך שאיפה לאומית להציג אלטרנטיבה מקומית להצלחות האריקניות, ואף זכה בכינוי לוסי, שנועד לסמל את ההתקדמות הטכנולוגית של צרפת. הבחירה בשם זה מקורה בשרידי השלד המאובן של נקבת אוסטרלופיתקוס אפרנסיס, מי שנחשבת לאם הקדמונית של האדם בצרפת. גם הלוגו של הכלי עוצב כך שתשולב בו דמותה של מריאן – הסמל הלאומי של צרפת – עם אלמנטים מהשחקנית סקרלט ג'והנסון שככבה בסרט "לוסי", וכל זאת במטרה לשקף שילוב של גאווה לאומית עם תרבות פופולרית. כלומר, הפרויקט נועד לבטא לאומיות צרפתית בהקשר של טכנולוגיית ה-AI המקומית שהייתה אמורה לספק לצרפתים מקום של כבוד בתחום הכה דומיננטי. פיתוחה של הצ'טבוטית, שהושקה באחרונה, אף נתמך בידי נשיא צרפת עמנואל מקרון כחלק מתוכנית ההשקעות שלו ששמה "צרפת 2030". עם זאת, לאחר השקתה הפומבית, משתמשים שיתפו ברשתות החברתיות את התשובות השגויות של לוסי, שכללו בין היתר את הטענה ש"ביצי פרה, הידועות גם כביצי תרנגולת, הן ביצים אכילות המיוצרות על ידי פרות". בנוסף, לוסי סירבה לפתור בעיות מתמטיות, משום שלטענתה היא חייבת לשמור על נייטרליות, ואם נענתה לאגר – פתרה אותן בצורה שגויה. אם לא די בכך היא אף סיפקה למשתמשים מתכונים לבישול מת' ולהגה עוד שטויות שחרגו מהסטנדרט המוכר להזיות בקרב כלי ה-GenAI. בעקבות הביקורת הציבורית, חברת Linagora הודתה כי הצ'אטבוטית לוסי שוחרר "בטרם עת" וכי היא הייתה צריכה להבהיר למשתמשים את מגבלות המודל בצורתו הנוכחית. "נסחפנו בהתלהבות שלנו", נמסר בהודעה רשמית מטעם החברה, שהבהירה ש-לוסי נועדה בעיקר לשמש ככלי מחקר אקדמי ולא ככלי GenAI לשימוש מסחרי. החברה הכתבה על חטא שלא הבהירה זאת למשתמשים. מישל-מארי מודט, מנכ"ל Linagora Group, מסר כי הצוות יערוך עדכון למודל, ולאחר מכן יבדוק גרסת בטא באופן פרטי לפני השקה מחודשת לציבור. למרות התקרית המביכה, לוסי עדיין נתפשת כחלק מהמאמץ הצרפתי לפתח טכנולוגיית AI עצמאית, שתתחרה בכלי הבינה המלאכותית האמריקנים. עם זאת לא ידוע מתי או האם לוסי תשוב לפעולה ותממש את כל התקוות שתולים בה הצרפתים.

בוגרי תארים אקדמיים בהנדסה ובתחומים טכנולוגיים חווים בשנים האחרונות קושי הולך וגובר להשתלב בשוק העבודה. זמן חיפוש העבודה הראשוני שלהם, שעמד בעבר על מספר חודשים, מתארך כיום לכדי 11 חודשים בממוצע – משמע, הם מחפשים משרה בתעשייה במשך כמעט שנה שלמה. המגמה הזו לא מפתיעה, אך היא לא נובעת רק מתוכן לימודים "לא רלוונטי" כפי שנהוג לעיתים לטעון. הבעיה האמיתית נעוצה בפער בין התיאוריה הנלמדת באקדמיה לבין הצרכים הפרקטיים של תעשיית ההיי-טק, שמשתנה במהירות מסחררת בעקבות טכנולוגיות חדשות כמו AI ושיטות עבודה חדשניות. הפתרון כאן אינו בהכרח "ללמד טכנולוגיות רלוונטיות יותר", אלא לגשר על הפער הזה באמצעות הכשרות והתנסויות מעשיות, שיתאימו את הבוגרים לשוק העבודה, המתקדם בקצב חסר תקדים הפער בין תיאוריה לפרקטיקה האקדמיה מתמקדת, בצדק, בהקניית ידע תיאורטי ומתודולוגיות חשיבה, ולא נועדה להכשיר עובדים באופן ישיר לשוק העבודה. עם זאת, בוגרי המוסדות יוצאים עם בסיס ידע מצוין, אך עם חוסר בניסיון מעשי בשיטות העבודה המודרניות: עבודה בצוותים, שימוש בכלי פיתוח עדכניים, תהליכי Agile, DevOps ועוד. הפתרון כאן אינו בהכרח "ללמד טכנולוגיות רלוונטיות יותר“, אלא לגשר על הפער הזה באמצעות הכשרות והתנסויות מעשיות, שיתאימו את הבוגרים לשוק העבודה, המתקדם בקצב חסר תקדים. מה יסייע לאייש אותן? משרות הג'וניור בהיי-טק. צילום: אלוסטרציה ShutterStock האחריות היא משותפת בניגוד להאשמות הרווחות כלפי האקדמיה, האחריות לגישור על הפערים מוטלת על שלושה גורמים – האקדמיה נדרשת להמשיך להעניק ידע תיאורטי וכלים אינטלקטואליים, אך תשתף פעולה עם התעשייה כדי לתת מענה למגמות הפרקטיות ולשוק העבודה. לצידה, התעשייה תפתח תוכניות ותשקיע בכוח אדם השקעה ארוכת טווח – צעד שיוכל רק להשתלם לה ולבסס שייכות אמיתית למקום העבודה. הסטודנטים עצמם נדרשים לקחת אחריות על הפיתוח המקצועי שלהם, על ידי הצטרפות לקורסים משלימים, פרויקטים עצמאיים והשתתפות במסגרות מעשיות, שמעניקות את החיבור לדרישות השוק. סטאז' כפתרון חלקי ומשמעותי תוכניות סטאז' בתעשיית ההיי-טק יכולות להיות המפתח להצלחה. בדומה לעולמות המשפט, ראיית החשבון והרפואה, גם בתחום הטק – סטאז' יעניק לבוגרים את ההזדמנות לחבר בין הידע התיאורטי שרכשו לבין ניסיון מעשי בעבודה אמיתית. למעשה, שילוב משרות סטאז' בתחומי תכנות, בינה מלאכותית, למידת מכונה ומדעי הנתונים יאפשר לבוגרי תארים, באמצעות שילוב בין ידע אקדמי לידע מעשי, לקבל פרספקטיבה על צרכי השוק ולהבין כיצד להשתלב בו בצורה מיטבית. למרות ששכר בסטאז' עשוי להיות נמוך מהמקובל בתעשייה, הוא יכול להוות דלת כניסה לקריירה ארוכת טווח ובעלת יסודות יציבים. במקביל, החברות עצמן ייהנו מכוח אדם איכותי, מגמישות בתהליכי הגיוס, ומהזדמנות לגדל את הדור הבא של המפתחים. חשיבה לטווח ארוך כדי להפוך את פתרון הסטאז' ליעיל באמת, חשוב ללוות אותו בתהליכים נוספים כמו תוכניות מנטורינג, שמאפשרות השתלבות והזדמנויות ללמידה וצמיחה; ביצוע הכשרות; מסגרות פנים-ארגוניות שמבטיחות פיתוח מתמשך של העובדים; וכמובן – שיתוף פעולה מתמיד ומתמשך בין האקדמיה והתעשייה, שמגיע ממש לבניית מודל שמשרת את כל הצדדים לאורך זמן. משבר הג'וניורים לא נובע רק מתוכן לימודי כזה או אחר, אלא מפער מובנה בין מערכת ההשכלה הגבוהה לצרכים הדינמיים של תעשיית ההיי-טק. הפתרון אינו פשוט, אך הוא אפשרי – באמצעות שיתוף פעולה אמיתי בין כל הגורמים, השקעה בהכשרות מעשיות, ובניית מסגרות סטאז' שיאפשרו לכל הצדדים ליהנות מהתהליך. כך, נוכל לא רק לפתור את המשבר, אלא גם לבנות תשתית חזקה ויציבה לעתיד ההיי-טק בישראל. הכותב הוא המנכ"ל והמייסד המשותף של חברת וויביז (WeBiz)

איתן כץ מונה לסמנכ"ל הכספים בחברת הסטארט-אפ אגורה (Agora), המפתחת ומנהלת פלטפורמה לניהול השקעות בנדל"ן. כ"ץ יוביל את ניהול הכספים של החברה ויתווה את האסטרטגיה הפיננסית שלה, תוך תמיכה בצמיחתה המואצת והובלת תחום הכספים כחלק מהנהלת החברה. לכץ ניסיון פיננסי רב שנים בחברות צמיחה: בשלוש השנים האחרונות שימש כסמנכ"ל הכספים ביוטופ (Yotpo), ולפני כן שימש כמנהל הכספים בחברת חשבונית ירוקה (שנמכרה לאחרונה ל-Team System) וכדירקטור כספים בזרטו (Zerto). בנוסף, הוא משמש כיועץ לסטארט-אפים בשלבי צמיחה וחבר במועצת היועצים של Nilus ו-Safebooks AI. כץ גם מתנדב כמנטור במאיץ הסטארט-אפים MassChallenge. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה עם התמחות בחשבונאות מאוניברסיטת בן גוריון.

הסטארט-אפ UVeye – חברה ישראלית שפיתחה מערכת לבדיקות אוטומטיות לרכב, מבוססות AI – גייס 191 מיליון דולר. 41 מיליון דולר מהסבב הם גיוס הון, בהובלת קרן הצמיחה של טויוטה, ו-150 מיליון – מרכיב חוב במימון של טריניטי קפיטל. הגיוס בוצע על פי שווי של 800 מיליון דולר – מה שמקרב את החברה למעמד של יוניקורן. המערכת שפיתחה UVeye משמשת לבדיקת כמיליון רכבים מדי חודש, ומותקנת במאות סוכנויות רכב בארצות הברית ובתאגידים גלובליים, בהם אמזון. הגיוס ישמש אותה להרחבת בסיס הלקוחות שלה, לייצור ולהתקנת מערכות נוספות, ולגיוס עובדים – בעיקר מהנדסי תוכנה. מאז הקמתה גייסה החברה 380.5 מיליון דולר. בסבב הנוכחי השתתפו, לצד טויוטה וטריניטי, UMC קפיטל, יחד עם המשקיעים הקיימים W.R ברקלי, מנורה מבטחים, מור בית השקעות ומיי ברג. ב-UVeye מכנים את הטכנולוגיה שלהם "הרנטגן של כלי הרכב". היא סורקת ומעריכה בתוך שניות, באופן אוטומטי, את כל החלקים הנראים במכונית. הטכנולוגיה של UVeye כוללת סורקים של גוף הרכב, מנתחי איכות צמיגים ומערכות זיהוי חיצוני של 360 מעלות, שמשתמשות בכלי בינה מלאכותית כדי לזהות בעיות מכניות, פגמים חיצוניים, נזקים, שינויים או עצמים זרים מתחת ומסביב לרכב – במדויק, במהירות וברמת פירוט גבוהה. זאת, ללא צורך בבדיקה אנושית או הרמת הרכב. החברה הוקמה ב-2016 על ידי האחים אמיר חבר, המשמש כמנכ"ל החברה, ואוהד חבר, סמנכ"ל התפעול שלה, והיא מעסיקה 200 עובדים – כמחצית מהם במרכז הפיתוח בישראל והשאר בארצות הברית, יפן ואירופה. המערכות שחה מותקנות במעל 400 סוכנויות רכב, מגרשי מכירות פומביות, מפעלי ייצור ואתרים של ציי רכב מסחריים בארצות הברית ובאירופה. לפני כשנה הודיעה אמזון על שימוש במערכת כדי להפוך את משימות בדיקת ציי הרכב שלה לאוטומטיות. חברת הענק משתמשת בטכנולוגיה של החברה הישראלית לבדיקת רכבי המשלוח, בפריסה של עד כ-850 אתרי שליחויות שלה, שמבצעים בדיקה יומית לרכבים. הטכנולוגיה של החברה הוכרה אשתקד כאחת מההמצאות הטובות ביותר על ידי המגזין טיים, והחברה נכללה ברשימת החברות החדשניות של פאסט קומפני. אמיר חבר, מייסד שותף ומנכ"ל UVeye, ציין כי "התמיכה של השותפים האסטרטגיים המרכזיים ושל המשקיעים הקיימים שלנו תאפשר לנו להאיץ את קצב ההתקדמות, ואת יכולתנו להתרחב גלובלית ולהניע חדשנות בשווקים הגדולים".