איש ההיי-טק הוותיק, פאדי עבּוד, שמונה לאחרונה כ-Intel Fellow ומכהן כמנכ"ל מוביל במעבדות Power, Performance, and Thermal עבור עסקי ה-Client SOC של אינטל, מונה ליושב ראש שותף בדירקטוריון של ארגון צופן-תשבּיק. עבּוד, שמכהן כחבר דירקטוריון בארגון בשנה האחרונה, ימלא את התפקיד לצד אלון בר שני, יזם ואיש היי-טק ותיק אשר מונה לפני מספר חודשים ליו"ר שותף, ויחליף את ד"ר רמזי חלבי, יזם ואיש עסקים ששימש כיו"ר הוועד המנהל בארגון צופן-תשבּיק מזה 16 שנה. במסגרת תפקידו, פאדי, עם קריירה מרשימה של 34 שנה ב-אינטל, ישלב בין ניסיונו רב השנים בתעשיית ההיי-טק לבין פעילות צופן-תשבּיק. צופן-תשבּיק, בראשות המנכ"לית מייסם ג'לג'ולי, הוא ארגון חיים משותפים שנוסד על-ידי ערבים ויהודים, המאמין ופועל בהתאם לערכי השותפות, השוויון, השילוב והגיוון בין כל רבדי החברה הישראלית. הבחירה ב-עבוד נובעת מהצורך בתגבור הדירקטוריון בדמות מנוסה מוכרת ומובילה בתעשיית ההיי-טק הישראלית והגלובלית, מהחברה הערבית, כאשר שותפות כזו בוועד המנהל תשקף ותקדם את ערך החיים המשותפים, אשר צופן-תשבּיק מקדם בפעילותיו המגוונות. זאת בנוסף לחיזוק קשרי העבודה ויחסי הגומלין עם חברות ההיי-טק – בעיקר נוכח האתגרים הרבים שהמשק, הכלכלה והחברה הישראלית עוברים בשנים האחרונות, כולל מיתון, משבר חוקתי ומלחמה והשלכותיהם המאתגרות. צופן-תשבּיק פועלת לשילוב מהנדסים ערבים בתעשיית ההיי-טק, שמזה למעלה משנתיים מתמודדת עם האטה, מיתון, עזיבת משקיעים, משבר כלכלי-ביטחוני וחברתי ומלחמה, המשפיעים על יכולת התעשייה לקלוט מהנדסים בכלל ומהנדסים מהחברה הערבית בפרט. "צופן-תשבּיק מחבר בין אנשים שונים להשגת מטרה עילאית" פאדי עבוד, יושב ראש שותף בארגון צופן-תשבּיק: "החינוך שקיבלתי בבית, והניסיון של במשך יותר מ-30 שנה בהיי-טק לימדו אותי שהצלחה ושמחת חיים טמונים בעשייה מתוך אהבה, לאהוב את מה שאתה עושה ובעיקר את מי שאתה חיי ועובד איתם ולמענם. ארגון צופן-תשבּיק מגלם את כל הערכים האלה הלכה למעשה ומחבר בין אנשים שונים להשגת מטרה עילאית. שאיפה למצוינות בחברה הערבית, דרך שילוב שוויוני בהיי-טק והכל מתוך תרומה ואהבה". מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית צופן-תשבּיק: "מינויו של פאדי עבוד ליושב ראש שותף של ארגון צופן-תשבּיק הוא צעד חשוב ומשמעותי עבורנו. הבחירה בפאדי נעשתה לאור ניסיונו העשיר בתעשיית ההיי-טק והקשרים הרחבים שצבר במהלך 34 שנות קריירה מרשימות, אשר הופכות אותו לדמות מופת עבור סטודנטים ומהנדסים צעירים. פאדי מהווה דוגמה חיה למהנדס ערבי שבנה קריירה יוצאת דופן, תוך שהוא מפלס דרך ומוביל בהצלחה בתעשיית ההיי-טק הגלובלית. לאור האתגרים הרבים שבפניהם ניצבת תעשיית ההיי-טק, במיוחד בתקופה זו של האטה כלכלית, מצב חירום ומלחמה, ישנה חשיבות רבה להדק את הקשרים עם החברות והגורמים המובילים בתחום. אני בטוחה כי השותפות בין פאדי ואלון בר-שני, שניהם בעלי ניסיון רחב במגוון תחומים, תסייע להעמיק את הקשר עם אנשי מפתח ותסייע לצופן-תשבּיק להמשיך לפתח את פעולתה ולהשפיע באופן חיובי על החברה הישראלית וההיי-טק בפרט".

"כשהתחלתי בתפקידי, לפני כשנה לערך, הבחנתי שזמן ההמתנה לקבלת מענה במוקד התמיכה ארוך מאוד, ולפעמים עמד על ממוצע של 20 דקות, מה שגרם למשתמשים להיות עצבניים, ובצדק, כי הם לא מקבלים מענה בזמן סביר. על מנת לשפר את מדדי השירות והתמיכה, הוחלט בהתייעצות עם מנכ"ל החברה, רו"ח אילן שמש, להעביר את המוקד למיקור חוץ. ואכן, המוקד עבר לשירות מנוהל על ידי נס (NESS).  בשל כך, זמן ההמתנה ירד דרסטית, לפחות מדקה", כך סיפר מקסים קורוסטישבסקי, מנמ"ר ש.ל.ה. שירותי רפואה.  קורוסטישבסקי שוחח עם גבי גדג', מנהל חטיבת שירותים מנוהלים, מרכזי תמיכה ושירות, בקבוצת מיקור החוץ של נס. השיחה הייתה במסגרת מפגש שערכה נס ללקוחותיה בעולמות השירות ותמיכת ה-IT. המפגש התקיים ביום ה' האחרון במלון פרימה מילניום ברעננה, תחת הכותרת "מדיד, מנוהל, ממוטב: עולם השירות והתמיכה החדש". מעבר המוקד למיקור חוץ פינה משאבים – למשל לפיתוח כלי AI ש.ל.ה. שירותי רפואה (כללית סמייל, כללית אסתטיקה וכללית רפואה משלימה) היא חברה בת של שירותי בריאות כללית. החברה הוקמה ב-1988 ומפעילה כ-200 מרפאות. היא מונה כ-6,000 עובדים – בתפקידים רפואיים, פרה-רפואיים ואדמיניסטרטיביים. קורוסטישבסקי, לשעבר CTO ובהמשך מנמ"ר משרד הבינוי והשיכון, היה במשרד הממשלתי הראשון שביצע עלייה ל-נימבוס, מכרז ענן המחשוב הממשלתי.   לדבריו, "התפישה שלי גורסת שעלינו, אנשי הטכנולוגיה וה-IT, לחבור ולהעמיק את הקשר עם הגורמים העסקיים בארגון. עלינו להוציא למיקור חוץ פעילויות שלא בליבה העסקית שלנו, ולהתמקד ביצירת חדשנות סביב ליבת הארגון. הוצאת מוקד השירות למיקור חוץ של נס, היא דוגמה להתייעלות מגובה בשיפור איכות השירות. המטרה היא שאנו, אנשי הטכנולוגיה וה-IT, נביא למשתמשים כלים חדשים, בכל עולמות הטכנולוגיה, ביניהם DATA ו-AI. כך, נביא לגורמים העסקיים בארגון יותר ערך ויותר יכולות. למשל, הטמענו רכיבי AI לזיהוי סנטימנט בקרב הפונים לשירות לקוחות, על מנת לחזות נטישה. עקב מעבר המוקד למיקור חוץ, התפנו לנו משאבים שאותם אנחנו משקיעים בפיתוח רשומה רפואית מתקדמת, הרופאים יכולים להשקיע יותר בטיפול במטופלים, כי כלי ה-AI שפיתחנו מספקים קיצור זמן חשוב. כל כלי דיגיטלי שאנו מעניקים למשתמשים, לרופאים, לאדמיניסטרציה או ללקוחות, משפרים ומפשטים את השירות, למשל, ייעוץ און ליין".  "כך", אמר קורוסטישבסקי, "בשנה האחרונה ערכנו מהפך במגוון השירותים של ש.ל.ה., עם יותר כלי דיגיטל, יותר שירותים אונליין, והגענו למצב בו המנהלים מקבלים תמונה אודות הארגון, הפעילויות שלו והלקוחות – של 360 מעלות דרך המצפן הניהולי שפיתחנו".  "כל מנהל מערכות מידע וטכנולוגיה", סיכם, "צריך לבחור במה לעסוק ולזהות היכן הוא יכול להשיא הכי הרבה ערך עסקי לארגון. עליו לברר לעומק עם הגורם העסקי היכן יתקבל הערך העסקי הגבוה ביותר – ושם להתמקד עם הבאת הכלים הטכנולוגיים הנכונים. ואת כל מה שלא בליבה – להוציא החוצה. כך ניתן להניע שינוי שממוקד בתועלות עסקיות, להעז ולהוביל יוזמות טכנולוגיות חדשניות". דודו אשכנזי, סמנכ"ל בכיר ומנהל קבוצת מיקור חוץ ב-נס. צילום: שאולי לנדנר סטודיו ארט "ארגונים הפנימו את הצורך בהעברת מרכזי התמיכה למודל שירות מנוהל"  דוד אשכנזי, סמנכ"ל בכיר ומנהל קבוצת מיקור החוץ בנס, פתח את המפגש ואמר כי "ארגונים בעולם ובארץ מתמודדים בשנים האחרונות עם האצה דיגיטלית מטורפת. זה קורה בכלל המגזרים, ביניהם – הבריאות, הפיננסי, התעשייתי והביטחוני. בכל ארגון וארגון גדלה הדרישה לעוד שירותי IT. אלה צריכים להימדד, על מנת להוכיח את הערך העסקי שלהם".  "נס", ציין אשכנזי, "חוגגת בימים אלה מלאת 25 שנים להקמתה, ובתוכה, את הפעילות שלנו בעולם השירותים המנוהלים, מיקור חוץ, ניהול ותפעול מרכזי תמיכה. אלו הן פעולות הליבה שלנו, והן קשורות ישירות ליציאה לענן, שהיא מיקור חוץ של עולם התשתיות". "כל פעילות שמוציאים החוצה", הוסיף אשכנזי, "יש למדוד. צריך לדעת ולהבין מה הערך העסקי של השירות שהוצאנו החוצה, ובהתאם – להפנים את התועלות הטמונות בו, לארגון ולגורם העסקי".  "ל-נס", סיכם, "יש ניסיון רב שנים בתפעול מקצה לקצה של מחלקות IT בכלל ושל מוקדי ומרכזי תמיכה ושירות בפרט, בעשרות ארגונים – מסטארט-אפים ועד לארגוני ענק מכלל המגזרים. בשל המעבר לעבודה היברידית, ארגונים הפנימו את הצורך בתפעול מוקדי תמיכה ושירות מקצועיים ואיכותיים, כמו גם את הצורך בהעברת מרכזי התמיכה למודל שירות מנוהל. מאות נציגי התמיכה שלנו פועלים בקרב עשרות לקוחות מכלל המגזרים. אנחנו מספקים למוקדי התמיכה והשירות את התשתיות המתאימות, הן לצורך הצלחת העובדים והן לשיפור איכות השירות עבור הארגון".

האן ג'ונג-הי, מנכ"ל משותף של סמסונג, מת אמש (ג') במפתיע, מהתקף לב – כך הודיעה החברה. ג'ון יאנג-היון, שמונה כמנכ"ל משותף של האן רק בשבוע שעבר, ישמש מעתה כמנכ"ל היחיד של הענקית הדרום קוריאנית. האן מונה למנכ"ל ב-2022. במסגרת תפקידו, הוא היה אחראי על חטיבת יישומי הדיגיטל ויחידת חוויות המכשירים של סמסונג. ג'ונג-הי הוא ותיק בחברה: הוא הצטרף אליה ב-1988, ובמשך השנים התקדם בתוכה. ב-2011 הוא מונה לראש חטיבת מחקרי המוצרים של סמסונג. בהצהרתה, סמסונג נתנה לו את הקרדיט על כך שהיא הפכה למובילה בתחום מכשירי הטלוויזיה, ועל התרומה שלו לצמיחתה במהלך השנים. עוד נכתב בה: "תנחומינו הכנים למשפחה ולאוהבים שלו במהלך תקופה קשה זו". מועצת המנהלים של סמסונג מונה ארבעה חברים בלבד, והאן היה אחד מהם. המוות שלו מגיע שבוע בלבד לאחר שהוא אירח בסוואון שבדרום קוריאה את הפגישה השנתית של בעלי המניות של החברה – שבה ג'ון מונה, כאמור, למנכ"ל משותף. ג'ון קודם אשתקד לניהול חטיבת הסמיקונדקטורים של החברה. בפני ג'ון עומדים הרבה אתגרים, כמנכ"ל יחיד: סמסונג אמנם מצליחה בתחומים שהאן ניהל, ובעיקר הטלוויזיות, אבל בעולם הסמיקונדקטורים רווי הבינה המלאכותית היא נמצאת מאחורי מתחרות כ-TSMC. כמו כן, היא ידעה ברבעונים האחרונים רווחים נמוכים יחסית והמניה שלה ירדה בחצי השנה האחרונה בקרוב ל-4%. היום, לאחר פרסום ההודעה על מותו של האן, היא ירדה ביותר מ-1%.

תקציב המדינה אושר היום (ג') במליאת הכנסת סופית, ברוב גדול של 66 תומכים מול 52 מתנגדים – מה שמקנה לממשלה מרווח נשימה. התקציב כולל תוספת משמעותית לביטחון ולכספים קואליציוניים, ומנגד קיצוץ בתקציבים שמיועדים ליישובי העוטף, להרחבת סל התרופות, לנוער בסיכון וללהט"בים. גם עם ההיי-טק הוא לא מיטיב – לפחות לדברי יו"ר ועדת המשנה של הכנסת לענף, ח"כ אביגדור ליברמן. התקציב שאושר היום הוא הגדול ביותר בתולדות המדינה, ועומד על קצת פחות מ-620 מיליארד שקלים. מתוכו, תקציב משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה עומד על 415.6 מיליון שקלים ותקציב רשות החדשנות על כ-2.5 מיליארד. ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ועדת המשנה להיי-טק של הכנסת. צילום: פלי הנמר ח"כ ליברמן, לשעבר שר האוצר, אמר במהלך הדיון כי "אחד הכישלונות בתקציב הביזה הזה הוא ההפקרה המוחלטת של ההיי-טק – מנוע הצמיחה של המשק הישראלי. כולם אוהבים להתגאות בוויז, שנמכרה באקזיט של 32 מיליארד דולר, אבל בפועל, הממשלה לא עושה דבר כדי לתמוך בענף. אין תמריצים, אין השקעה, אין תכנון לעתיד". "באיראן מייצרים כ־250 אלף מהנדסים בשנה, ובישראל – רק 8,000", הוסיף ליברמן. "זה רק לא עוד נתון – זו סכנה לאומית". "אנחנו חייבים להחליט עכשיו מה עושים עם ביג דאטה, ענן כחול לבן, קוואנטום ובינה מלאכותית. אבל במקום לחשוב קדימה, הממשלה בוחרת להזרים 5.4 מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים – ביזה תקציבית לאור יום. אם הכסף הזה היה מושקע בתשתיות טכנולוגיות ובקידום חדשנות, היינו מגדילים את הכנסות המדינה באופן דרמטי", ציין. "ניצול כספי המיסים של ההיי-טק כפרה חולבת" גם פורום ההיי-טק למען ישראל התייחס להעברת התקציב. מהפורום, שכולל מנכ"לים ומנכ"ליות מתחום ההיי-טק, נמסר כי "התקציב מוכיח שוב את הניתוק של הממשלה ממדינת ישראל. זהו תקציב שמעביר מיליארדים למגזרים שאינם נושאים בנטל, תוך פגיעה בחינוך ובמגזר היצרני, וממשיך בפגיעה אנושה בדמוקרטיה ובעתיד ילדינו". בנוסף, נמסר מהפורום כי "במקום שיקום הדרום והצפון, עידוד צמיחה והשקעה בביטחון – הממשלה מובילה לקריסת הכלכלה, לניצול כספי המיסים של ההיי-טק כפרה חולבת, לבריחת משקיעים, ליוקר מחייה חונק ולהרס עתיד המדינה". שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. צילום: ShutterStock מנגד, שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', אמר בדיון, כשהציג את התקציב, כי "זה תקציב המלחמה והמילואימניקים. זהו סיפורם של גיבורי הגבולות, מתיישבים חלוצים, ושל עם שלם שיוצא למלחמה כדי לנצח ולהשיב את החטופים". נאומו לש סמוטריץ' נקטע פעם אחר פעם על ידי האופוזיציה. הדיון על התקציב היה מרתוני, לאחר שהאופוזיציה ביצעה פיליבאסטר. בנוסף, הוא לווה בהפגנות מחוץ לכנסת, שמנעו מהח"כים להגיע במשכן במכונית – והם נאלצו ללכת ברגל.

עם כל הסערות והשיבוש המתרחשים בסביבה העסקית, עובדה אחת נותרה ברורה – הצלחה בעידן הנוכחי תלויה במידה רבה ביכולת הארגונים לבצע טרנספורמציה עסקית דיגיטלית ולשלב מערכות וטכנולוגיות דיגיטליות בכל מימדי הפעילויות של הארגון ובדרך בה הוא מייצר ומספק ערך ללקוחותיו. בתקופה האחרונה נושא הבינה המלאכותית (AI), ובמיוחד הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI), שולט בשיח המקצועי – אין כנס, הרצאה, מצגת, מאמר, שאינם מתייחסים לכך. הבעיה היא שיש ארגונים שחושבים שיישום טכנולוגיות חדשניות אלה, מבטיחה את הצלחת הטרנספורמציה הדיגיטלית, וזו טעות. אף טכנולוגיה בודדת, חדשנית ומשבשת ככל שתהיה, אינה יכולה להביא להצלחת הטרנספורמציה הדיגיטלית. ההצלחה תלויה בראש וראשונה באנשים, בתרבות הארגונית, ביישום והטמעת תהליכים עסקיים מתקדמים, בפיתוח חוויות לקוח איכותיות, וביישום מודלים עסקיים חדשניים. האתגר אמיתי של הטרנספורמציה נעוץ במנהיגות שמבינה את המתחולל ומגבשת דרכים ותהליכים ארגוניים, במטרה להתמודד עם השיבוש הפוטנציאלי העתידי. הסביבה החדשה מחייבת את המנהיגים לאמץ תפישות, צורות חשיבה ונקודות מבט חדשות הטכנולוגיות משנות במהירות את הסביבה העסקית, בכל הענפים העסקיים. יש חשיבות רבה שמנהלים יבינו, יגבשו ויישמו את האסטרטגיה העסקית והדיגיטלית של הארגון ויפתחו בהתאם את היתרון התחרותי שלהם. כדי להצליח, על המנהלים להבין את המהות האמיתית של הטרנספורמציה העסקית הדיגיטלית, טרנספורמציה הכרחית להצלחה בעידן הדיגיטלי הנוכחי. אחת הטעויות הנפוצות של מנהלים היא התפישה שהאתגר העיקרי של הטרנספורמציה הוא אתגר טכנולוגי, בעוד שהמיקוד העיקרי צריך להיות הטרנספורמציה העסקית – טרנספורמציה בתרבות ארגונית, במבנה ארגוני תומך חדשנות, בניהול השינוי, בפיתוח כישורי העובדים, במודלים עסקיים חדשניים, בתהליכים עסקיים וניהוליים חדשים, ועוד. השיפורים וההתקדמות של הטכנולוגיות הדיגיטליות הם, בדרך כלל, רק המניע, הטריגר, המחוללים שינויים עמוקים בסביבה העסקית. האתגר אמיתי של הטרנספורמציה נעוץ במנהיגות שמבינה את המתחולל ומגבשת דרכים ותהליכים ארגוניים, במטרה להתמודד עם השיבוש הפוטנציאלי העתידי. הסביבה החדשה מחייבת את המנהיגים לאמץ תפישות, צורות חשיבה ונקודות מבט חדשות. הנושאים העסקיים הקריטיים להצלחת המסע הדיגיטלי  אנשים, כישורים וכישרונות – המיקוד של הטרנספורמציה העסקית חייב להיות העובד. הוא זה שעובר את השינוי העיקרי וחייב להסתגל לסביבה ולתפישות החדשות. לשם כך, על הארגון להכשיר אותו, לטפח את היכולת שלו לקבל החלטות באופן אוטונומי, ללמד אותו את הטכנולוגיות החדשות ולגרום לו להרגיש נוח עם השינוי. עובדים כאלה חוששים פחות מהשינוי והופכים לשותפים פעילים בתהליך הטרנספורמציה ולא שותפים אדישים ופאסיביים. תהליכי טרנספורמציה עלולים להיכשל בגלל החשש של העובדים לאבד את תפקידם או לא להתאים את עצמם לסביבה עם תהליכים עסקיים שונים, שהיא עתירת טכנולוגיות חדשות. חשש זה עלול להביא להתנגדויות ובסופו של דבר לכישלון של הטרנספורמציה. לעיתים הסביבה החדשה מחייבת עובדים מוכשרים (טאלנטים) שמסוגלים להסתגל במהירות, לעצב את הסביבה החדשה ולקלוט אותה במהירות וביעילות. השימור של עובדים אלה הוא אתגר לא פשוט ויש להשקיע בכך משאבים ותשומת לב. מנהיגות – המנהיגות, כאמור, היא אבן בניין חשובה והכרחית להצלחת הטרנספורמציה. על המנהלים לגבש חזון ואסטרטגיה ברורים, להיות מעורבים בתהליך, להוות דוגמה, לתקשר בצורה ברורה את מטרת הטרנספורמציה ותועלותיה העתידיות. מנהיגות בסגנון מסורתי וקשוח, יכולה לגרום לעובדים חששות והתנגדויות. התרבות הארגונית – התרבות הארגונית מהווה תשתית הכרחית להצלחת הטרנספורמציה העסקית. העובדים והמנהלים הם אלה שצריכים להוות דוגמה באימוץ התפישות החדשות, במוכנות לשינוי, בשימוש ובשילוב טכנולוגיות דיגיטליות בכל פעילויות הארגון. מחקרים רבים מצביעים על אחוזים גבוהים של כישלונות במאמצי הטרנספורמציה העסקית הדיגיטלית (בסביבות 70 אחוז, אבל במגמת ירידה). בניתוח בדיעבד, מתברר שאחד הגורמים העיקריים לכך הוא התרבות הארגונית והתנגדות של העובדים לשינויים, ולא כישלון של הטכנולוגיה. לו גרסטנר, המנכ"ל לשעבר של חברת יבמ, כתב בספרו "מי אמר שפילים אינם יודעים לרקוד" משנת 2003: "בתקופתי ב-יבמ הגעתי לתובנה שהתרבות הארגונית ביבמ, היא לא אחד ההיבטים במשחק, היא המשחק עצמו". אחת האמירות המפורסמות, המיוחסת לפרופ' פיטר דרוקר, אבי תורת הניהול המודרנית, היא "התרבות הארגונית אוכלת את האסטרטגיה לארוחת בוקר". כדי להצליח במסע הדיגיטלי, ארגונים חייבים "להסתכל במראה" ולבחון את התרבות הארגונית שלהם והאם היא מתאימה לארגון המבקש להצליח בעידן הדיגיטלי. התעלמות ממימד זה, עלול להביא לכישלון המהלך כולו. ניהול ומוכנות לשינוי – חשוב לטפח תרבות של מוכנות לשינוי, עידוד של העובדים לבצע ניסויים, ללמוד מהצלחות וגם מכישלונות, מוכנות לקחת סיכונים וכדומה. תרבות המענישה עובדים על כישלונות, עלולה להוות חסם רציני לטרנספורמציה עסקית. שיתופי פעולה ואינטגרציה רוחבית – הטרנספורמציה העסקית מחייבת לעיתים לשבור את המחיצות הקיימות בין מחלקות. אם התרבות הארגונית אינה תומכת ומעודדת שיתופי פעולה, עבודה בצוותים רב-תחומיים, קידום חדשנות, אג'יליות, למידה בלתי פוסקת, סקרנות וניסוי, סיכויי ההצלחה של הטרנספורמציה העסקית הדיגיטלית נמוכים מאוד. חשיבות מיוחדת יש לתת לאינטגרציה של היחידות העסקיות ויחידת ה-IT המובילות הטמעה של טכנולוגיות חדשות. קבלת החלטות מבוססת נתונים – טרנספורמציה עסקית דיגיטלית מתבססת במידה רבה על נתונים. הסביבה הדיגיטלית דינמית מחייבת תהליך בלתי פוסק של קבלת החלטות מבוססות נתונים (Data Driven Decision Making), אנליטיקה מתקדמת ו-AI. על הארגון לטפח את היכולות האנליטיות של העובדים ואת היכולת שלהם לעבוד עם נתונים וכלי ניתוח מתקדמים, להפקת תובנות. ארגונים עם תרבות המעודדת ומטפחת קבלת החלטות מבוססות נתונים, הם הארגונים המצליחים להתחרות היטב בעידן הדיגיטלי. מיקוד בלקוח ובחוויות הלקוח – הארגון הפועל בסביבה דיגיטלית חייב לאמץ דפוסי מחשבה של מיקוד בלקוח, במקום מיקוד במוצר. הלקוחות מצפים שהארגון יספק להם חוויות איכותיות, שירותי איכותי, נוח ומהיר. הסביבה הדיגיטלית מאפשרת ללקוחות לא מרוצים לנטוש במהירות ולעבור למתחרה. תהליכים עסקיים גמישים – על הארגון ליישם תהליכים עסקיים גמישים ודיגיטליים, שאפשר להתאימם במהירות לסביבה המשתנה ללא הרף. לא ניתן לספק חוויות לקוח איכותיות אם הארגון מיישם תהליכים עסקיים ישנים ומקובעים. מודלים עסקיים דיגיטליים – מודלים עסקיים דיגיטליים מהווים את "הדובדבן שעל הקצפת". על ארגונים לחקור ולבחון באופן שוטף מודלים עסקיים דיגיטליים חדשניים ולהיות מוכנים לאמץ אותם. לסיכום, כפי שהצגנו במאמר זה, האתגר האמיתי של הטרנספורמציה הוא שילוב נכון של טרנספורמציה עסקית עם טרנספורמציה דיגיטלית. התפישה שהאתגר הוא בעיקרו דיגיטלי, היא טעות ועלולה להביא לכישלון התהליך כולו. התרבות הארגונית היא ללא ספק אחד האתגרים והמכשולים הגדולים ביותר לטרנספורמציה. חשוב שמנהלים יהיו ערים לכך ויקדישו משאבים ותשומת לב. השינויים הבלתי פסוקים בסביבה העסקית – קורונה, אתגרי האקלים, הגלובליזציה ועוד – מצביעים על החשיבות והחוסן של ארגונים דיגיטליים. כותב המאמר הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital

אימג'סאט אינטרנשיונל (ISI) היא מובילה עולמית בתחום פתרונות המודיעין מבוססי החלל. מעל 25 שנים, החברה מהווה שותפה אסטרטגית של ארגוני ביטחון ומודיעין מהגדולים בעולם, ומספקת פתרונות מתקדמים, המותאמים למשימות מורכבות ולצרכים המודיעיניים הרגישים ביותר. פרויקט תוכנית החלל הלאומית של צ'ילה (SNSAT) בין השאר, ISI מבצעת את תוכנית החלל הלאומית של צ'ילה (פרויקט SNSAT), שבמסגרתה החברה מקימה עבור המדינה הדרום אמריקנית יכולות לאומיות בתחומי החלל והמודיעין. הפרויקט כולל, בין היתר, שיגור 10 לוויינים מתקדמים, הקמת תשתיות קרקעיות לניהול ולעיבוד מידע גיאו-מרחבי (GIS) ופיתוח יישומים הנדרשים למדינה בתחומי ביטחון, ניהול משאבי טבע, חיזוי אסונות טבע, ניטור ימי ועוד. לצורך מימוש החזון השאפתני, גייסה ISI מובילים עולמיים מצטיינים בתחומם כשותפים לתוכנית משלב התכנון והייזום, דרך הפיתוח, ההתקנה וההטמעה של המערכות, ועד להפעלתן השוטפת. נכון למועד זה, סיפקו ISI ו-HPE את מרבית תכולות הפתרון, שהותקן באתרי היעד אצל הלקוח במהלך 2024 במצב תפעולי מלא. הפרויקט עתיד להיות מושלם בתצורתו המלאה במהלך 2025. מהלך הפרויקט תכנון ופיתוח הפרויקט ארכו כשנתיים והושקעו בכך כ-15 שנות אדם. בנוסף, במימוש המקטע הקרקעי, שכולל, בין היתר, את כלל תשתיות המחשוב, הושקעו כארבע שנות אדם. תקציב התוכנית, כולל המקטע החללי, מוערך, על פי פרסומים, ב-110 מיליון דולר. המערכת משרתת אלפי משתמשי קצה, הפרוסים ברחבי צ'ילה. ISI, חברה ייחודית ומובילה עולמית בתחומים אלה, גברה בתחרות על ביצוע הפרויקט על גופים מסחריים ובינלאומיים רבים. אחת מהשותפות ומקבלניות המשנה העיקריות של ISI היא HPE ישראל, שהעמידה קבוצת מומחים רחבה ומגוונת, כולל תמיכה של מנכ"ל HPE העולמית, על מנת לתכנן ולהקים מערך IT אדיר ביבשת רחוקה. הפתרון כולל הקמה של אגם נתונים מרכזי, שישמש כמקור המידע העיקרי של הפרויקט ויתמוך בכלל האתרים לצורך ניתוח מידע ו-Geo Portal. לצורך עיבוד וניתוח הנתונים הוקמו מספר אשכולות מחשוב עתיר ביצועים ובינה מלאכותית (HPC & AI), המבוססים על טכנולוגיות של HPE Cray ואנבידיה. בנוסף, בכל אתר הוקם ענן פרטי, המבוסס על HPE PCBE, שמיועד לתמוך באפליקציות המקומיות של כל אתר, תוך שימוש בפתרונות גיבוי מתקדמים של Veeam וHPE StoreOnce. פתרון התקשורת בפרויקט מתבסס על HPE Aruba Networking מקצה לקצה, כולל יישום פתרון SD-WAN ומיקרו-סגמנטציה של החברה. כמו כן, הפרויקט כלל הטמעה של פתרונות משלימים מחברות מובילות, שבוצעה על ידי חטיבת HPE Services, ובהם של F5, צ'ק פוינט, CTera וסקאליטי. בהקמת מערך ה-IT היו מעורבים עשרות מומחים משתי החברות. ההקמה עברה בהצלחה מרובה וזכתה לשבחים רבים מצד הלקוח הסופי. כמו כן, הפרויקט זכה בפרס יוקרתי במסגרת תחרות מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים – עדות לחדשנות הישראלית ולביצוע יוצא הדופן של הצוותים המעורבים. "הזכייה – תעודת כבוד לתעשייה הישראלית" שלמה עינדי, סמנכ"ל תוכניות חלל וניהול פרויקטים באימג'סאט, אמר כי "אנחנו חברה מובילה עולמית באספקת פתרונות למיצוי מידע גיאו-מרחבי, המבוסס על נכסים בחלל ועל שימוש בטכנולוגיות AI. מדובר בפתרון ייחודי, שמאפשר היתוך וניהול מתקדם של מידע רב מאוד ומגוון, מבוסס מיקום, ואנחנו גאים ושמחים שפרויקט זה זכה בפרס במסגרת תחרות IT Awards. זוהי תעודת כבוד לתעשייה הישראלית, לייחודו של הפרויקט וליישום המוצלח שלו. תודה ל-HPE, וכמובן לכל צוות אנשים ומחשבים". עידו עוזיאל, סמנכ"ל המכירות לתחומי האנטרפרייז והמגזר הציבורי ב-HPE ישראל, ציין כי "שיתוף הפעולה שלנו עם ISI הביא לזכייה המרשימה בפרויקט, וגם יצר שותפות אמיתית בתהליך היישום. ביחד, בנינו פתרון רובסטי, חדשני וייחודי, ויישמנו אותו בהצלחה מרובה מעבר לים. אין ספק שזהו פרויקט דגל, שניתן ללמוד ולשאוף לעשות כמותו עוד ועוד". לדברי חיים קלוס, סמנכ"ל הטכנולוגיות של HPE Services, "הניסיון העשיר שלנו לאורך כל השנה בתכנון, ליווי ויישום מלא של מגה פרויקטים בסדרי גודל מסוג זה ואחרים הינו הערך האמיתי ללקוחותינו. הקשבה לצרכי הלקוח ואפיון הפתרונות המדויקים, תוך שילוב מנעד רחב של הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, מהווים עוגן אמיתי להשגת כל מטרה שאותה הלקוח מציב. אני גאה להוביל את צוותי המומחים השונים ב-HPE Services – מקצוענים אמיתיים, שתמיד נמצאים שם עבור לקוחותינו". בתמונה למעלה: מימין – עידו עוזיאל, סמנכ"ל המכירות לתחומי האנטרפרייז והמגזר הציבורי ב-HPE ישראל; גיא תורג'מן, מנהל הלקוח ב-HPE; לירון וין, סמנכ"לית השיווק של אימג'סאט; אלי בן שושן, מנהל הפרוייקט ב-HPE ישראל; ורוני קרסנטי, מנהלת פרויקט בתוכנית צ'ילה באימג'סאט.

מחקר מטריד שמפרסם היום (ג') איגוד האינטרנט הישראלי מעלה כי חלק ניכר מאוד מהציבור הישראלי נפל קורבן להונאות ברשת ופישינג בשנה האחרונה. תופעת ההונאות הפיננסיות ברשת היא רחבה מאוד: מחקר שפורסם על ידי GASA – הברית הבינלאומיות נגד הונאות – מראה שרק ב-2023 גנבו הפושעים מהקורבנות שלהם מעל טריליון דולר באופן זה. איגוד האינטרנט חשף היום כי בישראל, 42% מהציבור נפלו קורבן להונאות רשת ב-12 החודשים האחרונים. מתוכם, 22.7% חוו לפחות מתקפת פישינג אחת, 14.2% נפגעו מהונאת רשת – רכישת מוצר או שירות ברשת שלא סופק, ו-5.18% ציינו שנפלו קורבן להונאה כלכלית, שבה העבירו מידע לגורם שפנה אליהם ברשת בטענה לזכייה בירושה, בהגרלה או בהשקעה. הונאות רשת הן כמובן לא הסוג היחיד של פגיעות סייבר שמהן סובל הציבור הישראלי: על פי המחקר, 30% מהישראלים חשופים לפגיעות סייבר וגניבת מידע אישי רחבות כתוצאה מחולשות דפדפנים ומערכות הפעלה לא מעודכנות בטלפון הנייד או במכשירים חכמים אחרים; ו-21% מאיתנו גילו תוכנה זדונית – נוזקה או וירוס – באחד או יותר ממכשירינו. נתונים נוספים מראים שהמודעות שלנו לסיכוני הסייבר ובעיקר לדרכים לצמצם אותם עדיין לא כל כך מפותחת. כך, 70% מהנשאלים דיווחו שהם משתמשים באותה הסיסמה למספר שירותים או חשבונות דיגיטליים ו-38% לא יודעים לזהות אם כתובת של אתר מאובטחת או לא. רק כ-7%: אנחנו לא מפחדים שניפול למתקפת סייבר בשנה הקרובה נתון נוסף מראה כי החשש של הישראלים שייפלו קורבן לפשיעת סייבר בשנה הקרובה הוא רב – 55% מאיתנו חוששים מזה. 39% מהנשאלים מסכימים עם ההיגד "אני מפחד.ת ליפול קורבן לפשע סייבר בעתיד הקרוב", 22.2% ניטרליים לגבי האמירה, 16.5% מהנשאלים מסכימים במידה רבה, 15.3% לא מסכימים ורק 6.7% לא מסכימים כלל. לא נמצאו בשאלה זו הבדלים משמעותיים בפילוח לפי מגדר, גיל, הכנסה והשכלה. המחקר בוצע במסגרת קמפיין ארצי חדש של איגוד האינטרנט הישראלי, שהמושק היום ברשתות חברתיות תחת השם לא נופלים ברשת. הקמפיין נתמך על ידי הקרן למימון תובענות ייצוגיות של משרד המשפטים, ונועד להעלות מודעות בציבור ולתת לו כלים להתגוננות בפני מכת הונאות הרשת, שהתגברה מאוד בשנתיים האחרונות, ובעיקר מאז פרוץ המלחמה בעזה. במסגרת הקמפיין הועלה לרשת גם עמוד הדרכה ומידע ייעודי לציבור, שמכיל מידע חיוני על הונאות נפוצות, שנאסף על ידי קו הסיוע לאינטרנט בטוח של האיגוד, ומדריכים דיגיטליים למשתמשי הרשתות, לזיהוי והתגוננות בפני הונאות. לפנייה ודיווח על הונאות ותוכן פוגעני ברשתות ניתן לפנות לקו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי.

כשכתב המשטרה הוותיק של חדשות 12, משה נוסבאום, אובחן עם מחלת ניוון השרירים ALS (בעברית: טרשת אמניוטרופית צידית), הוא החליט להיאבק. לא רק שהוא נשאר על המסך והמשיך לשדר ככל שיכל, עד שהדיבור שלו הפך לבלתי מובן ופגע בקצב השידור, נוסבאום החליט שהוא ממשיך בחייו כרגיל – כפי שסיפר בסוף השבוע בראיון לדנה וייס, ששודר, כמובן, בחדשות 12. הפעם האחרונה שנוסבאום עלה לשדר בעצמו הייתה כמה ימים לפני מתקפת ה-7 באוקטובר, ובבוקר המתקפה עצמו, על אף שהיה בין הראשונים שהגיעו למערכת – הוא כבר לא התיישב על הכיסא באולפן ואמר את דברו. כעת, בעזרת כלי בינה מלאכותית, הוא חוזר לשדר על המסך, באופן חסר תקדים למדי. נוסבאום הוא העיתונאי הראשון בישראל, וככל הנראה גם בעולם, בעל מוגבלות משמעותית כמו ניוון שרירים, שחוזר לשדר על המסך, כשהבינה המלאכותית הוגה את המילים במקומו. זאת, לאחר שלשדר בעצמו הפך למטלה שהפכה קשה מאוד ומעייפת עבורו, בשל הטרשת. הטכנולוגיה עצמה לא חדשה. אולפני דיסני עשו בה שימוש כבר לפני כמה שנים, עבור הסדרה אובי וואן קנובי, שבה הם השתמשו בהקלטות ארכיון כדי לשחזר את קולו הייחודי של דארת' ויידר, הנבל האגדי ממלחמת הכוכבים. בניגוד לסיפור של נוסבאום, שרצה לחזור למסך, ג'יימס ארל ג'ונס, אז בן 91, פרש ממשחק קול, והחליט שהוא מעביר את השרביט הלאה. כדי לשמר את ה-"מורשת" של הקול של ויידר נעשה בסדרה שימוש בבינה מלאכותית, שהגתה עבור הדמות את הטקסטים שלה, במקומו של ג'ונס. מאז, הטכנולוגיה רק השתכללה, נעשתה נגישה וזמינה לכל אחד, ולא רק לאולפנים הוליוודיים גדולים כמו דיסני. אגב, ג'ונס הלך לעולמו בספטמבר האחרון, בגיל 93. כיצד זה עובד? לצערנו, לא הצלחנו לקבל תשובות מאנשי חדשות 12, אולם על פי המתואר בראיון עם נוסבאום בגרסת ה-AI, התהליך עובד כך: נוסבאום מקליד את כל הטקסט שלו ומצולם בווידיאו, כמו בראיון עם וייס. לאחר מכן, לירון דהן, מנהל הפיתוח הטכנולוגי של חדשות 12, לוקח את הטקסטים של נוסבאום, מעביר אותם דרך כלי טקסט לדיבור (Text to Speech) עם מודל של הקול שלו, בהסתמך על דגימות קול ארכיוניות ממהדורות ותוכניות שבהן הוא שידר, ובעצם משבט את הקול של כתב המשטרה הוותיק ומלביש אותו על קלטות הווידיאו בעריכה. אגב, גם בשידור, עדיין ניתן להבחין בחוסר התאמה קל בין תנועות השפתיים של נוסבאום ב-AI לקול המושמע.   View this post on Instagram   A post shared by החדשות – N12 (@n12news) כלי טקסט לדיבור לא חסרים בשוק: OpenAI, למשל, מציעה כלי כזה למפתחים בעלות הזניחה של 0.015 דולר ל-1,000 תווים מוקלדים, ויש חברות נוספות שעוסקות בתחום – ריווייסר, PlayAI, אני ווייס לאב ואין וידיאו. הטכנולוגיה הספציפית נקראת Voice Cloning, שיבוט קול – בהסתמך על הקלטה קיימת או הקראה של משפטים קצרים מוגדרים מראש. לו רצו בחדשות 12, הם היו יכולים להחליף את נוסבאום לחלוטין בגרסת אווטאר שלו, עם כלים אחרים מחברות כמו D-ID, שיוצרות מגישים וירטואליים שלמים שנראים מציאותיים לחלוטין. כך הם היו יכולים גם לייתר לחלוטין את צילום הווידיאו שלו. אף על פי שהאפשרות קיימת, במקרה של כתב המשטרה הוותיק של חדשות 12, הבינה המלאכותית לא מחליפה אותו לחלוטין, כאמור. המקרה הזה הוא דוגמה טובה כיצד יכולות הבינה המלאכותית מסייעות לאדם עם מוגבלויות להמשיך ולתרום באופן יצרני לארגון שאליו הוא משתייך, ויש לקוות שעוד ארגונים יאמצו את הגישה היצירתית הזאת, ויראו כיצד ה-AI יכולה לשמש כגורם מאפשר לשילוב פעיל של בעלי מוגבלויות אצלם.