חברת הסייבר הישראלית סיגניה חשפה היום (ד') פרטים על מתקפה שבמסגרתה אזרח צפון קוריאני הצליח לחדור לרשת של חברה מערבית, שזהותה לא נמסרה – לא באמצעות פריצה, אלא תחת מסווה של עובד לגיטימי. המתקפה נחשפה בעקבות חקירה פורנזית שביצעה סיגניה, לאחר שהחברה שנפלה קורבן לאותה מתקפה העבירה לה לבדיקה מחשב שהיא נתנה לעובד חדש – וזה החזיר אותו. במהלך הניתוח מצאו החוקרים מערך שליטה מרחוק מתוחכם, שהתבסס על שילוב יצירתי של פרוטוקולי רשת נשכחים, כלים פופולריים כמו זום וסקריפטים זדוניים מוסווים בתוך סביבת פיתוח תקינה. העובד – אזרח צפון קוריאני שאותה חברה מערבית העסיקה במיקור-חוץ – השתמש בזהות מזויפת וקיבל גישה מלאה למערכות הפנימיות של הארגון, תוך שימוש ב-VPN הארגוני ובלפטופ שנשלח אליו כחלק מתהליך הקליטה. בתוך סביבת העבודה שלו הוטמעו סקריפטים קלי משקל, מבוססי פיית'ון, ששימשו כתשתית סמויה להפעלת פקודות, שליטה מרחוק והעברת מידע רגיש. המערכת פעלה תוך שימוש בטכניקות התחמקות מתקדמות, כולל ניצול פרוטוקול ARP ליצירת פעולות מותנות (טריגרים), תשתית תקשורת מבוססת WebSockets ושליטה באמצעות פונקציות שיתוף המסך של זום – וכל זאת מבלי להפעיל תוכנה זדונית מסורתית. רכיבי השליטה הוסתרו בתוך תהליכי עבודה שגרתיים של מפתח תוכנה, ואפשרו לתוקף לפעול מבלי לעורר את חשד מערכות ההגנה או עמיתיו לעבודה. "התוקף לא ניצל חולשת קוד, אלא חולשת אמון" "מדובר בדוגמה חריגה לכך שלעתים האיום הוא לא האקר שתוקף את הארגון מבחוץ, אלא ממש מבפנים", ציין שהם סימון, סמנכ"ל בכיר לשירותי סייבר בסיגניה. הוא הוסיף כי "במקרה זה, התוקף לא ניצל חולשת קוד, אלא חולשת אמון. ההצלחה של המתקפה התבססה על שימוש מושכל בכלים לגיטימיים ובפרוטוקולים שנמצאים מחוץ לפוקוס של מערכות הזיהוי הרגילות". סימון אמר כי מתקפה זו מדגישה את הצורך בגישה רחבה יותר לאיתור איומים – כזו שכוללת ניטור אנומליות בפרוטוקולי רשת, שימוש לא שגרתי בכלים לגיטימיים והתנהגויות שנראות תקינות על פני השטח, אך מצביעות על פעילות זדונית סמויה.

במשך שנים ישראל השקיעה מיליארדים בהגנה על תשתיות קריטיות מפני מתקפות סייבר. מערכת הביטחון, הבנקים, ספקי האנרגיה ואפילו גופים ממשלתיים מוגנים מאחורי חומות סייבר מתקדמות, אך בעוד כולם עסוקים בלחזק את החומות, התוקפים למדו לעקוף אותן לחלוטין. המתקפות החדשות אינן מכוונות ישירות כלפי היעד הסופי, אלא כלפי מי שמחזיק את המידע – הספקים. כך, במקום לתקוף ישירות את משרד המשפטים, למשל, התוקפים יעדיפו לחדור לחברה חיצונית שמספקת לו שירותי תוכנה או תקשורת ולגנוב את המידע משם. זה בדיוק מה שקרה לאחרונה בפרשת דליפת המידע מחברת האבטחה. המידע שדלף לא כלל סודות מדינה, אך הוא הכיל פרטים רגישים על אזרחים המחזיקים נשק, כולל מספרי רישיונות וכתובות. זהו מקרה קלאסי של מתקפה על שרשרת האספקה – התחום הרגיש ביותר כיום בעולם הסייבר. במקום לנסות לחדור למאגרי הנתונים המוגנים של המדינה, התוקפים זיהו את החולייה החלשה – ספקים פרטיים שמחזיקים נתונים רגישים אך לא נהנים מאותן רמות הגנה מחמירות. "בבסיס הרגולציה החדשה צריכה לעמוד ההבנה, כי לא מספיק להגן על המערכות המרכזיות; יש להבטיח שגם השחקנים הקטנים יותר יעמדו בסטנדרטים מחמירים של אבטחה. שנית, על גופים ממשלתיים ועסקיים לבחון מחדש את שרשרת האספקה שלהם ולהבטיח, שכל ספק שעובד עימם מאמץ נהלי אבטחה נוקשים" המקרה הזה הוא לא יוצא דופן. ככל שהרגולציה על אבטחת מידע במוסדות מרכזיים מתחזקת, כך גדל הפיתוי לתקוף את השחקנים ההיקפיים שמחזיקים במידע קריטי, אך ללא מנגנוני הגנה מתקדמים. בעולם העסקי ראינו זאת קורה שוב ושוב – מחברות טכנולוגיה ועד תשתיות קריטיות – ספקי המשנה הופכים ליעד המועדף על האקרים. הבעיה חמורה במיוחד בענפים שבהם יש תלות גבוהה בספקים חיצוניים. לדוגמה, בעולם התקשורת יש רשת סבוכה של ספקי משנה – טכנאים, מתקינים וקבלני שירות – שלכולם יש גישה לנתוני לקוחות. לעיתים, במכשירי השירות שלהם (כגון טאבלטים) מאוחסנים פרטים אישיים של עשרות אלפי לקוחות, כולל כתובות, מספרי טלפון, ולעיתים אף סיסמאות לראוטרים הביתיים. אם האקר מצליח לפרוץ למכשיר כזה, הוא מקבל גישה לנתונים רבים, מבלי שיצטרך להתמודד עם חומות ההגנה של חברות התקשורת הגדולות. אז מה עושים? הפתרון? ראשית, יש צורך ברגולציה מחייבת על ספקי שירותים וגורמים חיצוניים שמחזיקים במידע רגיש. אמנם כבר כיום יש רגולציה על ספקים של אחסון ושירותים דיגיטליים (הוראת שעה למלחמת "חרבות ברזל"), אבל אין רגולציה כללית. בבסיס הרגולציה החדשה צריכה לעמוד ההבנה, כי לא מספיק להגן על המערכות המרכזיות; יש להבטיח שגם השחקנים הקטנים יותר יעמדו בסטנדרטים מחמירים של אבטחה. שנית, על גופים ממשלתיים ועסקיים לבחון מחדש את שרשרת האספקה שלהם ולהבטיח, שכל ספק שעובד עימם מאמץ נהלי אבטחה נוקשים. לבסוף, נדרשת הגברת הפיקוח והאכיפה – לא רק על מאגרי מידע גדולים, אלא גם על החברות שמספקות להן שירותים. העולם עבר ממתקפות ישירות למתקפות עקיפות. במקום לתקוף את החומה, התוקפים פשוט מחפשים את השער האחורי. הגיע הזמן שגם מדינת ישראל תבין זאת ותתחיל לפעול בהתאם.   הכותב הוא עו"ד שותף במשרד עו״ד פטמן תמם ושות'. עוסק בפלילים ובסייבר. ראש תוכנית תואר שני MBA סייבר בקריה האקדמית אונו/

קבוצת טראמפ למדיה וטכנולוגיה (TMTG – ר"ת Trump Media & Technology Group‏) – הלא היא החברה שהקים דונלד טראמפ בפרק הזמן שבו לא היה נשיא ארצות הברית – מבצעת גיוס הון ענק, במטרה ליצור רזרבת ביטקוין משמעותית. הצעד לא רק שמבליט את השינוי בגישתו של הנשיא האמריקני לקריפטו בכלל אלא שהוא מדגיש גם את המגמה הגוברת בקרב חברות לאמץ אסטרטגיות אוצרוּת מבוססות מטבעות דיגיטליים. TMTG, שהיא החברה אשר מפעילה את פלטפורמת המדיה החברתית של טראמפ Truth Social, הודיעה כי התקשרה בהסכמי מנויים עם כ-50 משקיעים מוסדיים, והגיע לגיוס כולל של כ-2.5 מיליארד דולר. גיוס זה, שצפוי להיסגר היום (ד'), מורכב מכ-1.5 מיליארד דולר במכירת מניות רגילות של החברה וכ-מיליארד דולר באגרות חוב בכירות מובטחות, הניתנות להמרה בריבית של 0.00%. המטרה המוצהרת של החברה היא להשתמש בהון ליצירת מה שמכונה "אוצר ביטקוין" (Bitcoin treasury). הצעד הזה, שיהווה אחד מעסקאות אוצר הביטקוין הגדולות ביותר של חברה ציבורית, נתפש על ידי מנכ"ל ויו"ר טראמפ מדיה, דווין נונס, כמהלך אסטרטגי חשוב. נונס הצהיר: "אנו רואים בביטקוין כלי עילי להשגת חופש פיננסי, ועכשיו טראמפ מדיה תחזיק מטבע קריפטוגרפי כחלק חיוני מהנכסים שלנו". הוא הוסיף כי השקעה זו תסייע "להגן על חברתנו מפני הטרדות ואפליה מצד מוסדות פיננסיים, הפוגעים באמריקנים ובחברות אמריקניות רבות". נונס ציין גם שההחזקה בביטקוין תיצור סינרגיות ועסקאות מתוכננות נוספות בהקשר לפלטפורמות  Truth Social ו-+Truth. המהלך הוא גם "צעד גדול קדימה בתוכניות החברה להתפתח לחברת החזקות, על ידי רכישת נכסי 'היהלום שבכתר' נוספים, המייצרים רווחים בהתאם לעקרונות 'אמריקה תחילה'". גיוס זה, לפי דיווחים שונים, מצטרף למגמה עכשווית גוברת שבמסגרתה חברות ומדינות מאמצות אסטרטגיות אוצר מבוססות ביטקוין, כאשר הנכס הדיגיטלי הולך והופך לכלי פיננסי בעל חשיבות גיאופוליטית.  בחודש מאי לבדו, מספר חברות אשר אוצרות ביטקוין הגדילו את החזקותיהן במטבע הקריפטו הדומינטי, בכללן MicroStrategy, Semler Scientific ו-MetaPlanet. אנליסט שוק העריך לאחרונה כי בקצב הצבירה הנוכחי של גופים מוסדיים, ישויות גדולות יהיו הבעלים של 50% מסך היצע הביטקוין בעולם עד שנת 2045. הוא הוסיף כי צמיחה זו באימוץ המוסדי של האסימון מוּנעת מ"בריחה לחוף מבטחים" מבעלות על נכסים מסורתיים, כמו אגרות חוב וכסף פיאט, לטובת נכסים בעלי אופי אחר לגמרי, כמו ביטקוין וזהב. Trump Jr. said TMTG will use the proceeds of a $2.5 billion "private offering" to create a Bitcoin Treasury, making the apex cryptocurrency a “crucial” part of its reserve pile. https://t.co/WMlxpCXlaa — The Parasite Class (@TrickFreee) May 28, 2025 טראמפ והקריפטו – מסלידה לחיבה יוקדת המהלך של טראמפ מדיה מתרחש על רקע שינוי ניכר בגישתו של הנשיא החדש/ישן בעצמו כלפי עולם הנכסים הדיגיטליים. בעבר, בתקופת כהונתו הראשונה, הוא התייחס למטבעות קריפטוגרפיים כאלו משהו ש-"אינו כסף", תוך ציון תנודתיות וערך המבוסס "על אוויר". אולם ניכר כי טראמפ עשה שינוי של 180 מעלות ואימץ את הקריפטו אל חיקו במהלך קמפיין הבחירות האחרון שלו לנשיאות. והשינוי הזה סייע לו, לכאורה, לא מעט. כך למשל, במהלך אירוע שהתקיים לפני שנה בדיוק, טראמפ קיבל הבטחות מתומכי תעשיית הקריפטו כי יוציאו סכומים נכבדים על בחירתו מחדש. בשבוע שעבר, טראמפ אף "גמל" לכ-220 מהמשקיעים המובילים באחד ממיזמי הקריפטו האחרים שלו – מטבע המם TRUMP$ – בארוחת ערב יוקרתית. יצוין כי נכסי טראמפ ומשפחתו בעולם הקריפטו כוללים גם אסימוני NFT, מטבעות מם, החזקה בחברה חדשה להפקת ביטקוין, בשם American Bitcoin, ופלטפורמת קריפטו מבוזרת בשם World Liberty Financial, המציעה מטבע יציב צמוד לדולר האמריקני. JUST IN: ERIC TRUMP SAYS THAT #BITCOIN IS ONLY AT THE BEGINNING OF AN "INCREDIBLE RIDE" HE SAYS $1 MILLION IS NEXT. HIGHER ???? pic.twitter.com/X4Rk1au2Gu — The Bitcoin Historian (@pete_rizzo_) May 22, 2025 פעילויות קריפטו אלה של הנשיא משכו תשומת לב ובדיקה מצד מחוקקים. עם זאת, המקורות מציינים גם שחברים בממשל טראמפ, בכללם סגן הנשיא, ג'יי.די. ואנס, ומי שהוכתר לכהן כ"צאר הקריפטו", דייוויד סאקס, צפויים להשתתף בכנס קריפטו לצד בניו של הנשיא, דון ג'וניור ואריק טראמפ. בנוסף, לפי הדיווחים במדיה, המהלך הנוכחי אינו הפעילות היחידה של TMTG  בתחום הפיננסים וההתרחבות. החברה השיקה את Truth.Fi, מותג פיננסים ופינטק, ובוחנת מיזוגים ורכישות פוטנציאליים. בחודש שעבר, היא הגיעה להסכם מחייב להשיק מוצרי השקעה קמעונאיים שונים, כולל קריפטו ותעודות סל (ETFs), המתואמים עם מדיניות טראמפ. יש לציין כי הדיווח על עסקת גיוס ההון לקופת הביטקוין לווה בתחילה בהכחשה נמרצת מצד דוברים של טראמפ מדיה, שכינו את המקורות לדיווחים המוקדמים "טיפשים במיוחד", אלא שלבסוף החברה אישרה רשמית את הגיוס בהודעה ששחררה אתמול. מניות TMTG ירדו לאחר הודעה זו על גיוס ההון.

"מאז ה-7 באוקטובר, לא מובן מאליו בכלל שהיי-טק ימשיך להיות תמיד קטר הצמיחה של המשק. יש נתק הולך ומתחזק, הולך וגדל, בין הממשלה להיי-טק, ויותר ויותר אנשים מהענף רואים את עצמם כחלק מהקבוצה שלא מרגישה שייכת למדינה", כך הזהיר פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר מכון המחקר RISE Israel ויו"ר הבורסה בתל אביב. הוא דיבר אתמול (ג') בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך בירושלים – במסגרת מושב על מנועי הצמיחה של המשק. את המושב הנחתה דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומנהלת הכנס. פרופ' קנדל, לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, אמר ש-"כדי שההיי-טק לא ייכנס לספרי ההיסטוריה נדרשת מעורבות הוליסטית כלל ממשלתית, בדגש על ניהול סיכונים – ולא רק להסתמך על ההנחה ש-'יהיה בסדר' או 'אנחנו אופטימיים'". "יש יותר מדי נורות אזהרה" הוא ציין כי "יש יותר מדי נורות אזהרה: ירידה מתמשכת במספר המשקיעים, יותר סטארט-אפים נסגרים מאשר נפתחים, והדבר היעיל ביותר שחברות היי-טק עלולות לעשות, וחלקן כבר עשו, בעקבות המצב הוא להעביר את פעילותן לחו"ל. אם זה יימשך – זה יהיה אסון". עוד הוא אמר שהשינויים הגלובליים שמתחוללים בשנים האחרונות והאירועים בישראל מחזקים את הצורך בהתערבות ממשלתית, כדי שענף ההיי-טק ימשיך להיות מנוע הצמיחה של המשק. כמו כן, הוא עמד על בעיית המחסור החמור בעובדים, שמונע את התפתחות ההיי-טק ומביאה לכך שהוא לא מממש את מלוא הפוטנציאל שלו. "בשנות ה-90' הייתה עלייה גדולה מברית המועצות, שכללה מהנדסים שתרמו רבות לענף, אבל הם יצאו לפנסיה ואין מספיק אנשים אחרים שמחליפים אותם. בתי הספר לא מנפקים מספיק בוגרים, האקדמיה לא יודעת למשוך טאלנטים, כי היא לא יכולה להתחרות עם השכר בשוק הפרטי – וכך יוצא שהאקו-סיסטם הולך ונעשה קטן יותר", הדגיש פרופ' קנדל. "ההשקעות הממשלתיות בהיי-טק צריכות להיות הרבה יותר גדולות" דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר בפאנל כי ההיי-טק הוא עדיין קטר ועוגן מאוד משמעותי בכלכלה הישראלית, ותרומתו לתמ"ג בהשוואה לממוצע מדינות ה-OCED – גבוהה. עם זאת, הוא הזהיר כי "אסור להסתכל רק על העלייה של פעילות הענף בעשור האחרון, כי הרבה דברים השתנו ברמה הגלובלית, הריבית השתנתה ויש סיכונים גיאו-פוליטיים וכלכליים, שמשפיעים גם עלינו". בהתייחס להשפעת המלחמה אמר בין כי "ב-2023 נרשמה ירידה בהשקעות, אולם ב-2024 החלה התאוששות ויש תקווה שהיא תימשך גם ב-2025. אולם, המספרים עדיין נמוכים". דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. צילום: ערן לם הוא דיבר על שינוי מבני מהותי שמתרחש בתעשיית ההיי-טק, ברמה העולמית, ועל העובדה שממשלות משקיעות בענף הרבה יותר כסף – "מה שמייצר את מרוץ החימוש הטכנולוגי. בישראל, היקפי ההשקעות הממשלתיות בהיי-טק צריכים להיות הרבה יותר גדולים". בין דיבר בכנס גם על ההליכה של העולם לדיפטק, וציין כי רשות החדשנות מתאימה את עצמה למציאות זו ומפנה חלק ניכר מהמשאבים שלה להשקעה בחברות דיפטק ישראליות. "עד כה השקענו ב-150 חברות כאלה, בהיקף של 400 מיליון שקלים, ובצירוף הכסף שחברות השלימו מהון עצמי, מדובר על השקעה של מיליארד שקלים. זה סכום לא גדול, אבל משמעותי מאוד", אמר. בפאנל השתתפו גם שלושה יזמי היי-טק שפועלים מעוטף עזה ושהצליחו להתגבר על אתגרי המלחמה: ג'ק (טאטו) ביחיו, מייסד הסטארט-אפ UBQ, עמיר שוקרון, מייסד ומנכ"ל משותף בבריקס, וארז פרייבך, מייסד ושותף בזוטא קור. כן השתתפה בכנס אתמול שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי, שאמרה כי "הדיגיטל מאפשר לבנות תשתיות של המגזר הציבורי שקשה להרוס. החלטות מדיניות שמתקבלות הן דבר שאפשר לשנות יחסית בקלות. כשאנחנו בונים פלטפורמות דיגיטליות שמשנות את התהליכים, הן עוברות את הנקודה שממנה קשה לחזור אחורה".

"התחלנו את השינוי במחשוב הממשלתי, והוא הגיע לשיאו עם הניצחון הראשון – פרויקט נימבוס, עננים בלטינית. ראש הממשלה ונשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס ז"ל, אמר כי 'אנשים בלי פנטזיות לא עושים דברים פנטסטיים'. נימבוס הוא פנטזיה שהתגשמה. זה לא עוד פרויקט IT, כי אם מערכת העצבים החדשה של המדינה. זו תשתית חזקה, מאובטחת ויעילה. אנחנו, באגף החשב הכללי, גורמים לדברים לקרות, ומעניקים מאות שירותים דרך נימבוס", כך אמר היום (ד') רו"ח יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר. הוא הוסיף כי "נימבוס הוא המקום שבו אומת הסטארט-אפ פוגשת את הממשלה. הפרויקט הזה הוא מהפכה של ממש". "עם הפנים קדימה, לעתיד – האתגר הבא הוא להטמיע בינה מלאכותית בלב הפעילות הממשלתית. מהלך זה יכול לשבור מחסומים, להביא להתייעלות ולשפר את השירות לאזרחי המדינה, שעבורם אנחנו עובדים", ציין. רוטנברג דיבר במליאה המרכזית של AWS Summit Tel Aviv – כנס הלקוחות והשותפים של הסניף הישראלי של ענקית הענן. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך זו הפעם ה-12, והוא התקיים היום (ד'), בהשתתפות אלפים, באקספו – גני התערוכה בתל אביב. "תסכול הוא דלק שמניע לשינוי", ציין. "הממציא תומס אלווה אדיסון אמר כי 'אי שביעות רצון הוא הצורך הראשון של הקִידמה'. חוסר שביעות רצון הוא תנאי ראשוני והכרחי לשינוי. כמה שאדיסון צדק. רבים מאתנו חשים תסכול למול משרדי הממשלה: השירות איטי והמערכות מיושנות. יש חוסר תיאום במסגרת 'תסמונת האי הבודד': כל משרד ממשלתי עובד לבד ולא מתממשק עם התמונה הכוללת. המצב נדמה למרוץ שליחים, שבו כל רץ עובר לכיוון אחר. האזרח הקטן נאלץ לשלם מחיר גדול – בזמן, כסף, ובהתשה מהביורוקרטיה". "אנשי החשב הכללי – סמנכ"לי הכספים של משרדי הממשלה" לדברי החשב הכללי, "לכל משרד ממשלתי יש אג'נדה, תקציב ותרבות ארגונית משלו. אולם, מי שרואים את התמונה הגדולה הם אנשי החשב הכללי. אנחנו סמנכ"לי הכספים של משרדי הממשלה, שומרים על הקופה הציבורית וגם רוצים שהממשלה תשרת את הציבור טוב יותר. כולם רוצים יותר ערך בפחות ביורוקרטיה. זה יקרה וכבר קורה, עם ממשלה שעובדת בצורה חכמה ויעילה, כזו שהיא מונחית דאטה ועוברת לענן". "לפני חמש שנים", אמר רוטנברג, "הבנו – במשרד ראש הממשלה, במשרד האוצר ובמערך הדיגיטל הלאומי – שדרושה לישראל מהפכה טכנולוגית אמיתית. אלא שאז, להביא ארצה את ספקיות הענן הציבורי הבינלאומיות היה בגדר חלום רחוק, שאפתני ומעט מטורף". "אבל אז קרה הקסם", ציין, "ובעקבות מכרז מחשוב הענן הממשלתי, ספקיות הענן הציבורי הגיעו לישראל, הביאו עימן ידע וטכנולוגיה, בנו דאטה סנטרים ענקיים לטובת האזורים המקומיים בענן, השקיעו סכומי עתק במשק ואף יצרו משרות חדשות. הן היו שותפות אמיצות של הממשלה במימוש החזון של הבאת הענן ארצה. אני שמח על שיתוף הפעולה של הממשלה עם AWS". לסיכום אמר רוטנברג כי "קפיצת המדרגה שתגיע בשל הטמעת רכיבי בינה מלאכותית בענן המחשוב הממשלתי תביא לכך שבתוך שנים לא רבות, השירות הציבורי יקטן בלפחות 20%. אני קורא ליזמים.יות ולמפתחים.ות להיות חלק מהשינוי המתחולל במגזר הציבורי ולהביא רעיונות חדשניים. יחד ניצור מגזר ציבורי שהוא מנוע לחדשנות וליעילות. העתיד כבר כאן".

מינהל התכנון הודיע היום (ד') על מינויו של חנוך יהושע למנהל אגף טכנולוגיות, מידע ודיגיטל בארגון. הבחירה נעשתה לאחר מכרז שנערך על ידי ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה. במסגרת תפקידו יהיה יהושע אחראי על ניהול כל שירותי הטכנולוגיות, המידע והדיגיטל במינהל התכנון, ועל הובלת תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית וחדשנות בארגון. כמו כן, הוא יפעל להטמעת שיטות עבודה חדשניות, לניהול תקציבי המערכות, ולניהול מכרזים ופרויקטים רחבי היקף. יהושע מביא עימו ניסיון של מעל 25 שנים בפיתוח תוכנה, חדשנות וניהול מערכות מידע. בתפקידו האחרון הוא שימש כמנהל חטיבת הדליברי במשרד המשפטים, שם ניהל פרויקטים לאומיים חוצי ארגוני ממשלה ובינלאומיים בהיקף של מעל מיליארד שקלים. הוא ניהל צוותים של מאות עובדים, והיה אחראי לפיתוח והטמעה של מערכות חדשניות בטכנולוגיות מתקדמות, כולל AI, ענן וכלי DevOps. ליהושע תואר ראשון בניהול מערכות מידע ממכללת רופין, והוא בוגר קורס מנמ"רים ובוגר קורס כוכב הדיגיטל הלאומי.

"בשנת 2017 כמעט ולא היו פרוסים בישראל סיבי תקשורת. בחלוף שש שנים, ל-92% מכלל משקי הבית בארץ יש נגישות לסיבים אלה. בתוך שנתיים, להערכתי, נגיע למצב של קרוב ל-100% פריסה של סיבים בישראל. תשתיות תקשורת הן תנאי הכרחי לעיר חכמה", כך אמר אלעד מקדסי, מנכ"ל משרד התקשורת. מקדסי דיבר בכנס SMART CITIES, הוועידה השנתית לתקשוב בשלטון המקומי. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך בשבוע שעבר באולם אירועים לאגו בראשון לציון והשתתפו בו מאות מומחים בתחום. את הכנס הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. מינויו של מקדסי למנכ"ל משרד התקשורת אושר בסוף מרץ השנה. הוא מכהן כמנכ"ל בפועל של המשרד מנובמבר 2024, ושימש לפני כן כסמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה במשרד. לפני כן שימש בכמה תפקידים ניהוליים ברשות התחרות. חייבת תשתיות תקשורת מתקדמות. עיר חכמה. צילום: אילוסטרציה. BigStock "רשתות הסיבים הן תשתית העתיד" "באחרונה", אמר מקדסי, "שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, פרסם מדיניות חדשה, לסגירה הדרגתית של רשתות הנחושת ומעבר מלא לרשתות אולטרה רחבות-פס, מבוססות סיבים אופטיים. בשורה זו תקרה עד סוף שנת 2030: אינטרנט מהיר, יציב ובעל קיבולת גבוהה – בכל הארץ, לכל בית ובמחירים תחרותיים, לצד תועלת שתגיע מצמצום הזיהום שנוצר בשל כפל התשתיות. המדיניות החדשה תוביל לשדרוג משמעותי של תשתיות התקשורת, תספק מענה אמיתי לביקושים ההולכים וגדלים לרוחב פס, תקטין את עלויות התפעול בגין כפל התשתיות, תסייע במעבר לשירות באיכות גבוהה לכלל הצרכנים ובמחירים תחרותיים, ותקטין את התלות ברשתות ישנות הסובלות מתקלות, הפרעות ומהירות מוגבלת. רשתות הסיבים הן תשתית העתיד – המעבר המלא אליהן יאפשר לכלל הציבור ליהנות מתקשורת מתקדמת, אמינה ומהירה". "בעולם תשתיות תקשורת הסלולר מצבנו פחות טוב", אמר מקדסי, "ולכן, עלינו לחשוב איך לקדם אותו". לדבריו, "ל-33% מאוכלוסיית המדינה יש נגישות לתקשורת בטכנולוגית דור5. זאת לעומת 73% מאזרחי מדינות אירופה ו-51% מאזרחי מדינות העולם". "חלק משמעותי מתוכנית העבודה של משרד התקשורת לשנת 2025", סיפר מקדסי, "הוא לבצע את אותה קפיצת מדרגה הנדרשת בתחום הסלולר. אנו רוצים לקדם תשתיות תקשורת מתקדמות, ולהביא להסרת חסמי פריסה. קיים צורך דחוף בשיפור האיכות של כיסוי רשת הסלולר בישראל. לשם כך, הקמנו צוות בין-משרדי לגיבוש מתווה להתמודדות עם כשלים רגולטוריים, פיננסיים ותכנוניים". הוא ציין כי "בחודש דצמבר השנה נסגור את רשתות דור2 ודור3. המדובר במהלך משמעותי לשדרוג הרשתות לדורות 4 ו-5. אנו מבזבזים משאבי תדר על מערכות ישנות, ורוצים לפנות את אותם משאבים לבניית התשתית המתקדמת החדשה". "נרחיב את השימוש ביישומים חכמים", סיכם מנכ"ל משרד התקשורת. "אנו רוצים לאפשר לעוד חברות פרטיות, כמו גם לרשויות מקומיות, להקים רשתות לטובת שימושים מגוונים. נסיר חסמים תכנוניים, נטמיע נכסי סלולר חדשניים ונוביל מהלכים להטמעת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים".

קבוצת וואן טכנולוגיות (ONE Technologies) הודיעה השבוע על מינויה של רותי רוזנטל לתפקיד מנהלת משאבי האנוש שלה. במסגרת תפקידה תוביל רוזנטל את גיבוש והטמעת אסטרטגיית משאבי האנוש, התקשורת הפנים-ארגונית ואת מערך הרווחה בחברה, בה מועסקים כ-10,000 עובדים. רוזנטל איישה בעשור האחרון מספר תפקידים ב-וואן טכנולוגיות. בתפקידה האחרון כמנהלת השיווק של הקבוצה, הובילה מהלכים אסטרטגיים חוצי-ארגון, יזמה והטמיעה תהליכי עבודה לחיזוק והעמקת המותג, וניהלה את תכנון וביצוע אסטרטגיית השיווק של וואן. בעבר שימשה כמנהלת מינהלת משאבי אנוש בחברות בינת מערכות תוכנה ו-אבנט תקשורת מקבוצת רד-בינת. עדי אייל, מנכ"ל וואן טכנולוגיות: "חברת וואן צומחת בכל תחומי הפעילות הודות לעובדים המעולים שלה. אין לי ספק כי רותי תוביל בהצלחה את ניהול המשאב האנושי בחברה, לאור תרומתה בשנים האחרונות והידע הרב שצברה בתפקידים קודמים שמילאה ב-וואן. אני מאחל לרותי הצלחה רבה ובטוח שתוסיף לתרום לפיתוח המצויינות ב-ONE גם בשנים הבאות". "ההון האנושי הוא הנכס הכי חשוב בקבוצת וואן", אמרה רוזנטל. "כמנהלת משאבי אנוש אפעל לביסוס תרבות ארגונית המקדמת ערכים של שיתוף פעולה, חתירה למצוינות ותרומה לקהילה, ולחיזוק מעמדה של וואן כחברה הטובה ביותר עבור העובדים".