בין אם אתם משתמשים בענן זה או אחר, ביותר משירות ענן אחד או כלל לא משתמשים בקלאוד – בסופו של דבר ודאי יש לא מעט תכנים שאתם רוצים לשמור קרוב ליד, או לפחות שיהיו זמינים לכם גם באופן מקומי. זו הסיבה העיקרית ששוק הכוננים החיצוניים המבוססים על חיבור USB לא ייעלם בקרוב. אבל, כפי שיודע כל בעל מחשב נייד שמשתמש במשך שנים בחיבורי ה-USB שלו, הכמות שלהם מוגבלת – גם במחשבים גדולים ועתירי חיבורים, שלא לדבר על מחשבים דקים וקלים. זאת הסיבה שסאנדיסק, שהיא כבר כמה שנים חברה בת של ווסטרן דיגיטל, החליטה לפתח כונן זעיר במיוחד בשם Extreme Fit. הכונן המדובר הוא לא רק קטן, כזה שלא מפריע לחיבור הסמוך ומשאיר אותו פנוי, הוא גם מיועד לשימוש תמידי – להישאר מחובר למחשב כל הזמן, בלי לפחד שיקרה לו נזק כשמכניסים אותו לתיק. Extreme Fit מתאים לחיבור UCB-C, המידות שלו הן 18.5×13.7×16 מ"מ והוא שוקל שלושה גרם בלבד. לפי החברה, הוא מסוגל להעביר נתונים בקצב מרבי של 400 מגה-בייט/לשנייה והוא מתאים ל-Windows 10 ומעלה, ל-macOS 12 והלאה, וגם ל-iPadOS 15 ויותר. הכונן הזעיר מוצע בנפחים שנעים מ-64 גיגה-בייט במחיר של 15 דולר ועד ל-1 טרה-בייט תמורת 110 דולר.

במשך יותר מעשור היו צוותי מוצר אובססיביים לשני מספרים: מספר המשתמשים הפעילים היומי (DAU) ושיעור השימור (Retention Rate). הם הפכו לקיצור דרך לבריאות המוצר – אם ה-DAU עולה והנטישה יורדת – סימן שהכול טוב. הדשבורדים מוארים בירוק, מצגות המשקיעים נראות מרשימות והצוותים חוגגים. אבל ככל שאנחנו מתקדמים לעומק העידן הנוכחי, התמונה מסתבכת. למדנו שמוצרים יכולים להיות ממכרים מבלי להיות בעלי ערך אמיתי. הם יכולים לצמוח במהירות, אך לשחוק אמון. הם יכולים למקסם מעורבות בטווח הקצר – אך להחמיץ השפעה אמיתית בטווח הארוך. אז עולה השאלה שהרבה מנהלי מוצר שואלים היום: איך בעצם נראית הצלחה משמעותית? המגבלות של המדדים המסורתיים DAU ושיעור שימור מודדים דבר אחד – התנהגות, לא ערך. הם מספרים לנו כמה פעמים המשתמש נכנס, לא מדוע הוא נכנס, מה הוא השיג, או איך הוא מרגיש לאחר השימוש. משתמש עשוי לפתוח את האפליקציה מדי יום מתוך הרגל – או כי הוא תקוע בבעיה שלא נפתרת. משתמש ש"נשמר" אולי פשוט לא מצא אלטרנטיבה טובה יותר. במקרים רבים, השימור משקף תלות ולא שביעות רצון. בעידן שבו מערכות בינה מלאכותית מתאימות אישית את חוויית המשתמש ומגבירות אוטומציה, מדדי פעילות טהורים הופכים לפחות משמעותיים. בוט שעונה לשאלות או אלגוריתם שדוחף התראות יכולים לנפח שימוש – מבלי לשפר תוצאה אנושית כלשהי. האתגר של צוותי המוצר כיום הוא המעבר ממדידת שימוש למדידת השפעה. עלייתם של מדדים מבוססי תוצאה דור חדש של אנשי מוצר משנה את החשיבה ממדידת פעולות למדידת תוצאות. המעבר הוא מ-"כמה פעמים המשתמש נכנס" ל-"כמה ערך המשתמש קיבל". דוגמאות למדדים חדשים: ציון השפעת לקוח (Customer Impact Score) –  מדד משולב לבחינת מידת השיפור שחווה הלקוח (זמן שנחסך, מטרות שהושגו, שביעות רצון) מדד התאמה למשימה (Mission Fit Index) – בוחן עד כמה השימוש במוצר תואם את הייעוד המוצהר שלו. למשל, האם אפליקציה פיננסית באמת משפרת בריאות כלכלית? ערך למשתמש (Value Per User) – במקום למדוד פעילות, מודדים את הערך שהמשתמש מפיק לאורך זמן. חשיבה זו מושפעת מהתפתחותם של ארגונים מונחי-השפעה, שמודדים הצלחה לא רק לפי צמיחה, אלא לפי תרומה. בתחומים כמו בריאות, חינוך, סביבה ופיננסים, מדידה מבוססת תוצאה היא לא רק מוסרית – היא גם אסטרטגית. מדדים לעידן האמון בעולם הנשלט על ידי אלגוריתמים, אמון הפך למבדל אמיתי. המשתמשים מודעים יותר לפרטיות, חשדנים יותר ומהססים להישאר בפלטפורמות שמנצלות אותם. לכן צומחים מדדים חדשים סביב אמון: שיעור שימור אמון (Trust Retention Rate) – אחוז המשתמשים שממשיכים לשתף מידע ולהסכים לשימוש בו לאורך זמן. ציון שקיפות (Transparency Score) – בוחן עד כמה המוצר ברור לגבי המלצותיו, האלגוריתמים שלו ושימושו בנתונים. מדד תמיכת לקוחות (Customer Advocacy Index) – גרסה עדכנית ל-NPS, המודדת לא רק נכונות להמליץ, אלא גם תמיכה פעילה (הפניות אורגניות, מעורבות בקהילה). חברות שעוקבות אחר מדדים כאלה נוטות להצליח יותר בטווח הארוך – גם אם ה-DAU שלהן נמוך יחסית. הצלחה בת-קיימא בשנים הקרובות קשורה יותר ויותר לצמיחה אתית – כזו שמבוססת על אמון ואחריות. מדדי בריאות מערכתית שינוי נוסף שמתרחש הוא המעבר ממדדים ברמת המשתמש למדדים ברמת המערכת כולה. מוצרים אינם חיים בבידוד; הם חלק ממערכות – קהילות, שרשראות אספקה, רשתות יוצרים, מרקטפלייסים. מדידת בריאות המערכת כולה הופכת לגבול החדש של ניתוח מוצר. לדוגמה: מרקטפלייס עשוי למדוד איזון אקוסיסטם – עד כמה היצע וביקוש גדלים בהרמוניה. רשת חברתית יכולה למדוד חיוניות קהילה – היחס בין אינטראקציות חיוביות לרעילות. מוצר מבוסס AI עשוי למדוד שלמות משוב (Feedback Integrity) – עד כמה לולאות משוב מתקנות הטיות לאורך זמן. המעבר הזה משקף הבנה חדשה: מוצרים הם מערכות חיות. מערכת בריאה יוצרת ערך לאורך זמן – הרבה מעבר לגרף שימוש חד-פעמי. דשבורד של 2026 והלאה איך ייראה דשבורד מוצר מודרני? פחות עמוס במדדי הבל הישן, ויותר ממוקד במדדי "כוכב צפון" אמיתיים, שמשלבים נתונים כמותיים ואיכותיים. ארגון מוצר בוגר עשוי לעקוב אחרי שלושה סוגי מדדים: מדדי תוצאה: התקדמות לעבר מטרות משתמש או עסק. מדדים אתיים: הוגנות, שקיפות, השפעה סביבתית או חברתית. מדדים מערכתיים: חוסן, איזון ויכולת הסתגלות. במערכת כזו DAU ושימור לא נעלמים – הם פשוט מקבלים הקשר חדש, לצד מדדים עשירים יותר שבודקים אם המוצר באמת משפר חיים. המשמעות של הצלחה הצלחה אמיתית בעידן החדש אינה נמדדת רק לפי מספר המשתמשים שחוזרים – אלא לפי הסיבות שבגללן הם חוזרים, מה הם מרוויחים, ואיך הם מרגישים בעקבות השימוש. זהו מעבר מתפיסה כמותית לתפיסה איכותית – ממספרים על לוח בקרה, אל הבנה עמוקה של הערך האנושי, החברתי והמערכתי שהמוצר מייצר. אם בעבר ההצלחה נראתה כמו גרף שצומח כלפי מעלה, הרי שהיום היא נראית יותר כמו מערכת יחסים מתפתחת בין המשתמש למוצר. מוצר שמצליח באמת הוא כזה שהופך לחלק אורגני ומשמעותי מחיי המשתמש – כזה שמקל, מחזק, או פותר בעיות אמיתיות ולא רק מושך תשומת לב. המוצרים שישגשגו בעידן החדש יהיו אלה שמודדים וממטבים ערך, אמון ובריאות מערכתית – לא רק מעורבות. מוצרים שיבינו שהשפעה אמיתית נוצרת לא כשמשתמשים מבלים יותר זמן באפליקציה, אלא כשאותו זמן הופך לזמן איכות. האתגר האמיתי של מנהלי מוצר הוא לא עוד לייעל משפכי המרה או לשפר שיעורי קליק, אלא לפתח משמעת ואומץ למדוד את מה שבאמת חשוב – גם כשזה מורכב, מופשט, או קשה לתרגום למספרים. זה דורש שינוי תרבותי: לעבור ממדידה לשם נוחות למדידה לשם משמעות. כדי לעשות זאת, על מנהלי מוצר לשאול שאלות חדשות: האם אנחנו באמת עוזרים למשתמשים להשיג את המטרות שלהם? האם המוצר שלנו יוצר אמון או שוחק אותו? האם הוא משפר את המערכת שבה הוא פועל – או מנצל אותה? כששאלות כאלה הופכות לחלק מה-DNA של צוותי מוצר, גם ההגדרה של הצלחה משתנה. הצלחה כבר לא נמדדת רק בנתונים רבעוניים, אלא בהשפעה מצטברת – על אנשים, על קהילות, ועל המערכת כולה. כי בסופו של דבר מדדים לא רק מודדים הצלחה – הם מגדירים אותה. הם מספרים לנו מה חשוב לנו באמת. וב-2026, הצלחה משמעותית לא תימדד בכמה משתמשים נרשמו, אלא בכמה חיים השתפרו.   הכותב הוא מנהל מוצר ראשי בפיוניר ישראל וחוקר באקדמיה.

בזק בינלאומי הודיעה היום (ב') על הקמה של אגף חדש, שיעסוק בדאטה סנטרים. את האגף ינהל גיל קומר, שאף יצטרף כחבר בהנהלת החברה. האגף החדש ירכז את הפעילויות של בזק בינלאומי בתחום חוות השרתים בענן, ויציע שירותי ענן ופתרונות אחסון וגיבוי באתרים בישראל ובחו"ל. קומר יהיה אמון על הביצועים העסקיים, התפעוליים והאסטרטגיים של האגף. מערך הדאטה סנטרים של בזק בינלאומי כולל חמש חוות שרתים, שפרוסות על כ-6,000 מ"ר. יכולת אספקת החשמל של מרכזי הנתונים של החברה היא 10 מגה-וואט. הרשת מספקת שירותי אירוח, אחזקה וניהול שרתים, גיבוי ואחסון מידע. היא משמשת לאירוח אתרי פרודקשן, וכאתר גיבוי והתאוששות מאסון. יש לחברה גם פתרונות אירוח בחו"ל, כולל אתר התאוששות מאסון באתונה. קומר הוא בעל ניסיון של מעל 16 שנות ניהול מערכות מידע ותשתיות בחברות גלובליות: צורן, מעבדות המחקר של יבמ, אינטל ועוד. כמו כן, יש לו יותר מ-17 שנות ניסיון בתחום הפיתוח העסקי בחברות כגון אורקל וסאן. קומר מחזיק תואר בתעשייה וניהול ומנתח מערכות מידע מהטכניון. לדברי רון גלב, מנכ"ל בזק בינלאומי, "הדאטה סנטרים מהווים מנוע צמיחה מרכזי בפעילות של בזק בינלאומי, והיא שחקנית מרכזית בתחום זה בישראל מזה שנים רבות".

עידית חן, סמנכ"לית מערכות מידע בלובינסקי. צילום: ניב קנטור "ההחלטה להעביר את מערכת הסאפ לענן, עם מחויבות לשדרוג גרסה, הייתה למעשה האתגר הראשי, כי היה כמובן צריך לאשר העברת תקציב ולשכנע את הדירקטוריון שצריך את זה. ולמעשה לא הייתה ממש ברירה – הגענו לעולם הביג דאטה שאי אפשר לנהל באופן מקומי, והענן מסייע לנו בזה. הענן גם מסייע לנו בהיבט של ה-DR, במיוחד כי אנחנו חלק מחברה גלובלית ואנחנו במדינה תחת סיכון של פגיעת טילים. הענן כמובן גם מאפשר לנו לקבל את היכולות של ה-AI", כך אמרה איריס נחשוני, סמנכ"לית מערכות מידע באורמת טכנולוגיות, במהלך כנס 'ועידת הפסגה' של אנשים ומחשבים שנערך אתמול (א') באולמי לאגו בראשון לציון. נחשוני הייתה אחת מהדוברים בפאנל 'הענן שלנו – התרומה לעסקים והחזר העלויות', שהנחתה עידית חן, סמנכ"לית מערכות מידע בלובינסקי, אשר ראיינה את הדוברים בשיטת אחד לאחד, עם שאלות עיקריות על שימושים בענן, כולל האתגרים בדרך למימוש והתחשבות בעלויות של הפרויקטים והתחזוקה שלהם. "המעבר לענן לא מעניין אם הוא לא משפר את הצד העסקי" "אנחנו מובילים חדשנות ותהליכים טכנולוגיים ב-25 בתי חולים, והמטרה שלנו היא בעצם להפוך את בתי החולים לבתי רפואה עתידיים, שנוכל לתת בהם הרבה שירותים דיגיטליים שלא נותנים כיום", סיפר אייל כהן, מנהל תחום טכנולוגיה תשתיות וענן בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים.  "אנחנו כבר מעלים לענן גיבויים ו-DR, ולא לשכוח שמדובר בתחום תפעול שהאויבים מאוד רוצים לפרוץ אליו, כזכור מהלל יפה, ואחד הדברים החשובים לכן זה אבטחה וגיבוי. היינו מהראשונים שעברו לרשת הישראלית, באמצעות נימבוס כמובן, והאתגר זה לקחת את הידע ולהעלות את הכל לענן. גם להבטיח סגמנטציה וביטחון זה אתגר של ממש. זה דורש הרבה מאוד הכשרות בכל השכבות", הוסיף כהן. מימין: אייל כהן, מנהל תחום טכנולוגיה תשתיות וענן בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים. משמאל: איתי זימן, מנמ"ר ברינקס ישראל. צילום: ניב קנטור איתי זימן, מנמ"ר ברינקס ישראל (Brink's Israel), סיפר בפאנל על הצרכים בעבודה מול מוסדות פיננסיים. "יש לנו רגולציה כמו בכל המערכת הבנקאית, ורוב הלקוחות שלנו הם בנקים, וזה הקשה מאוד על המעבר לענן, כי צריך לספק תשובות איך שומרים על הנתונים. בדקנו לכן קודם כל איך עולים לענן בדברים שאינם קשורים לרגולציה. לדוגמה בכספומטים הגדולים, שהשאלה היא מתי למלא אותם מחדש ואת זה העלנו לענן, וזה דרך קידוד כדי שלא יוכלו לזהות באיזה כספומט מדובר עד שזה מגיע אלינו ועובר פענוח, כשאבטחת המידע היא עניין ראשי. עוד מערכת שעשינו זה כל הרשת של קשרי לקוחות וזה פשוט מדהים, היום 80% מהתקשורת זה בווטסאפ ומסיימים הרבה יותר מקרים בהרבה פחות זמן". "האתגר העיקרי היה השינוי בתפישה" שמעונה נווה, סמנכ"לית מערכות מידע בבית בלב אמרה כי "כארגון שמיועד לגיל השלישי והרביעי, הגישה לא הייתה רק העברה לענן, אלא כיצד לעשות את זה נכון עם תפישה הוליסטית. יש כמה אתגרים, כי מדובר בארגון עם מידע רפואי רגיש במיוחד. הראשון זה אבטחה; השני זה רגולציה; וכן כסף ובגרות של הספקים ושל הפתרונות שהם מציעים כדי שהמעבר יהיה חכם וחלק, כולל של מערכות לגסי – כי לפעמים יש מרחק בין הדיבורים ליכולת. המעבר עצמו לא מעניין אם הוא לא משפר את הצד העסקי, במיוחד עבור ארגון כמונו שמתייחס להוצאות כספים מאוד בזהירות – והיה חשוב מאוד גם לבדוק את התפעול היומיומי".  מימין: שמעון חקון, סמנכ"ל מערכות מידע בנטפים. משמאל: שמעונה נווה, סמנכ"לית מערכות מידע בבית בלב. צילום: ניב קנטור מבחינת שמעון חקון, סמנכ"ל מערכות מידע בנטפים, "האתגר העיקרי היה השינוי בתפישה. עברנו ממצב של מכירה של מוצרים למצב בו אנחנו למעשה מבצעים מכירה של שירות, והוא מוצע באמצעות הענן עם כמות גדולה מאוד של נתונים שמגיעים מהחיישנים אשר מוצבים בשדות, ועם עיבוד שמבוצע בענן. אנחנו מוכרים שירותים במודל של מנוי, ומנהלים את הנתונים עבור הלקוחות. הנושא הפיננסי מחייב בקרה שבועית ואפילו יומיומית כדי לוודא שהצריכה וגם המיטוב יהיו מדויקים וטובים". מימין: עידן יורפסט, מנכ"ל סרוויס נאו ישראל; משמאל: עמית זנו, סמנכ"ל שיווק ומכירות בקבוצת OMC, ורביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל. צילום: ניב קנטור "הענן הוא פקטור חיובי בקידום ה-AI" רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), סיפר כי, "ב-רמ"י כל נושא הענן מתחיל במוטיבציה ליהנות מהפיתוח והמחקר המתקדם, כי שם החברות שמות את הכסף. כרשות אנחנו מפעילים הרבה AI בליבה המקצועית, והענן הוא פקטור חיובי בקידום ה-AI. האסטרטגיה שלנו היא עמ"י של רמ"י, ענן מקרקעי ישראל, ואנחנו שמים בו את כל התהליכים, הכספים וגם גיאוגרפיות והכל עטוף ב-AI, עם טרנספורמציה מלאה שעשינו. כמובן שעבור ספר הנכסים של המדינה צריך לספק אבטחה ברמה גבוהה. עוד נקודה חשובה זה איך להתאים את כוח האדם לתפקידים החדשים הללו", הוסיף שמואלי. עידן יורפסט, מנכ"ל סרוויס נאו ישראל (ServiceNow Israel), אמר כי הבדיקה היא לקבל מהלקוחות משוב מה הם חווים. "הדבר הראשון זה אג'יליות באימוץ טכנולוגיה, ורוצים לאמץ במהירות הרבה יותר גדולה והתהליכים של הענן מאפשרים זאת. האתגר המרכזי שחווים זה השיח עם מנמ"רים, שרוצים יותר ביצועים וטכנולוגיה, ומצד שני מנהל כספים שרוצה לצמצם הוצאות. אנחנו מאפשרים לקבל תמונה אמיתית עם מיטוב של תהליכים ולנהל תקציב באחריות עם מבט קדימה וזה מאפשר להשתמש בביטחון גדול יותר. כמו כן חשוב לא להגיע למצב של צ'ק פתוח, כי כך לפעמים משלמים יותר מדי לספקיות הענן גם כשאין צורך. לכן חשוב מאוד לבצע מיטוב וכן לדאוג לאישורים ולדעת לתכנן נכון קדימה, ולהשתמש ביותר מספק אחד". עמית זנו, סמנכ"ל שיווק ומכירות בקבוצת OMC, טען שהאתגר המשמעותי לארגון גדול מאוד הוא להתאים את הסביבה בדיוק לשימוש שלו. לדבריו, "בארגונים שונים יש תקופות עומסים ותקופות שפחות, ולכן צריכים לבנות סביבה גמישה עם התאמת גודל מעלה ומטה, ויש רגישות גבוהה מאוד לאבטחת מידע ולעלויות. בזכות העובדה שבנינו סביבה מאוד גמישה העלויות הן לפי שימוש בפועל, אז מעבר לחיסכון הזה, יש כמובן גם חיסכון רב בתשתיות וכוח אדם טכנולוגי, שמתעסק בכיבוי שריפות במקום בהתקדמות. כשעושים חישוב צריך לקחת את כל הדברים האלה בחשבון".

הבינה המלאכותית נכנסה לחיינו בסערה לפני כמה שנים, בפרט עם ה-GenAI, ומחוללת מהפכות בשוק העבודה, בלימודים ובכלל בחיי היום יום שלנו. אלא שיש לה גם צד אפל – התנהגויות של ה-AI שאנחנו לא יכולים לחזות, הטיות AI, הזיות ועוד. על ההתמודדות עם אתגר זה זכה באחרונה ד"ר יונתן בלינקוב מהפקולטה למדעי המחשב על שם טאוב בטכניון בפרס קריל. את הפרס מעניקה קרן וולף, והוא נועד לעודד הצטיינות במחקר מדעי. המחקר שעליו קיבל ד"ר בלינקוב את הפרס עוסק בפיתוח שיטות לזיהוי ולניתוח של ידע במודלי שפה גדולים (LLMs), ומטרתו היישומית היא לאפשר לחוקרים להתמודד עם התנהגויות בלתי צפויות שצצות במערכות בינה מלאכותית, לרבות כאלה שעלולות להיות מזיקות. במילים פשוטות יותר, המטרה היא להבין טוב יותר את הבינה המלאכותית, כולל את הצדדים הפחות מועילים שלה. ד"ר בלינקוב הצטרף לטכניון ב-2020, לאחר שהשלים דוקטורט ב-MIT ופוסט דוקטורט שם ובאוניברסיטת הרווארד. הדוקטורט שלו עסק בהבנה של מודלים של למידה עמוקה, בדגש על מערכות תרגום אוטומטי וזיהוי דיבור. בינתיים יצאו לעולם ה-GPT וה-ChatGPT של OpenAI ששינו את כללי המשחק בתחום, וכעת המחקרים שלו עוסקים במה שעומד ביסוד שלהן ושל מערכות הבינה המלאכותית היוצרת המובילות האחרות – מודלי שפה גדולים. לדבריו, "החלטות מבוססות בינה מלאכותית משפיעות עלינו יותר ויותר, וחלקן הרות גורל. לכן אנחנו מפתחים כלים שישמשו, בין השאר, להתמודדות עם אתגרים של הטיות, מידע מוטעה ופגיעה בפרטיות". תסביר בבקשה. "נניח שנשאל את הצ'ט שאלה בחשבון: כמה זה 24 כפול 13? סביר להניח שנקבל תשובה נכונה. אבל, אותנו מעניין לדעת איך הוא הגיע לתשובה הזו. כלומר, האם הוא באמת יודע חשבון או משנן תשובות על בסיס מה שלימדו אותו. עושים זאת על ידי ניסיון להבין כיצד פועלים הנוירונים, שבעזרתם מבצעים את לימוד המכונה". למה זה חשוב? "כי זה עוסק לא רק בתרגילי חשבון. אם, למשל, אני מבקש מהצ'ט לתקן ולהוסיף דברים למאמר מקורי – על סמך מה הוא ייתן לי את התשובה? האם הוא משנן תבניות, או שהוא יודע להתמודד עם דברים חדשים? אין לנו עדיין תשובה אחידה לשאלות הללו, אבל ברור לנו שאין אלגוריתמים רובסטיים, שיודעים הכול, אלא כנראה שיש אוסף של תבניות. זה מביא אותנו להניח שהמכונה מפתחת כללי אצבע. למשל, במקרה של שאילת שאלה בחשבון, אנחנו רוצים לדעת האם יש נוירונים שמזהים, נניח, את כל הכפולות של חמש, או שהוא יודע לאסוף מידע מדפוסים קיימים, ואם אנחנו יודעים שיש נוירון כזה, איך אנחנו יכולים לשלוט בו ולשפר אותו, כדי התשובות תהיינה בעלות רמת אמינות הרבה יותר גבוהה – דבר מאוד חשוב לנו, כמשתמשים". עד כמה הצלחתם? "בחלק מהמקרים הצלחנו, ובחלק עדיין לא. למשל, יש לנו יכולת מסוימת להשפיע על תופעה של הזיות במערכת בינה מלאכותית. אבל האתגרים הרבה יותר מורכבים וקריטיים: למשל, כל הנושא של מידע פרטי, או כזה שאתה לא רוצה שייחשף. אז נכון שאם תשאל את ChatGPT או כל כלי GenAI אחר שאלה לגבי מידע אישי על מישהו, סביר להניח שלא תקבל תשובה, בעיקר מטעמי רגולציה. אלא שזה מידע שקיים אצלם, והמטרה שלנו היא לנסות להשפיע על אחד הנוירונים, כך שידאג שהמידע האישי הזה בכלל לא יהיה אצלם. זאת, מאחר שכיום, הכול חשוף לפריצות והתקפות, או שמי שרוצה את המידע שלך יכול לשאול שאלות קצת יותר מתוחכמות – ולקבל אותו מכלי ה-GenAI". "יש עוד דברים, והם הרבה יותר מסוכנים", הוסיף ד"ר בלינקוב. "אם תשאל את הצ'ט איך בונים נשק ביולוגי או כימי, סביר שלא תקבלו תשובה. אבל בניסוח שאלות מתוחכמות יותר המידע הזה עלול להגיע אליך. ומה עם מקרים שבהם אתה פונה לצ'ט בנושא שאף אחד לא פנה אליו בנושא עד לאותו הרגע? בכל אלה, השאלה היא על סמך מה הצ'ט השיב לך – וזה הדבר שאנחנו חוקרים". "קיימת עוד שאלה: איך מעדכנים את המודל? זה לא דאטה בייס. לעדכן מכונה כמו ChatGPT בכל פעם זה דבר מטורף. אין עדיין פתרון מושלם לאתגר הזה. נעשו כבר כמה עבודות, אבל יש עוד מה לעשות. זה אתגר שמעסיק אנשים וגם ארגונים שמטמיעים מערכות בינה מלאכותית". האם אתם רוצים להשתמש במחקר למוצר או להקמת סטארט-אפ? "לא בשלב זה. נכון שיש גופים שיודעים לקחת מחקר וליישמו – לנו יש שיתוף פעולה, למשל, עם חוקר בארצות הברית, אבל אני נשאר באזור המחקר".

אקזיט ענק בהיי-טק הישראלי: לוקוסוויו הישראלית, שמפתחת מערכת שמסייעת לניהול פרויקטי תשתיות אנרגיה בארצות הברית, נמכרת לאייטרון האמריקנית, ספקית פתרונות טכנולוגיים לניהול תשתיות אנרגיה ומים, תמורת 525 מיליון דולר במזומן. העסקה צפויה להיסגר ברבעון הראשון של 2026, בכפוף לאישורים רגולטוריים. לוקוסוויו, שנוסדה ב־2014 על ידי היזם שחר לוי, המשמש כמנכ"ל החברה, פיתחה מערכת שמאפשרת ניהול של כלל התהליכים הכרוכים בבניית תשתיות אנרגיה, בדגש על תשתיות חשמל וגז. באמצעות המערכת יכולות חברות האנרגיה להאיץ את בניית התשתיות ולסנכרן בין כלל התהליכים והגורמים המעורבים בפרויקטים מורכבים אלה. לאורך שנותיה גייסה לוקוסוויו כ-70 מיליון דולר בלבד. על המשקיעים בה נמנות קרן IGP, כללטק, OurCrowd, לאומי פרטנרס, דיסקונט קפיטל ואנג'לים. תחום הפעילות של לוקסוויו, בנייה של תשתיות אנרגיה, נהנה בימים אלה מגאות, בין היתר על רקע משבר האקלים והמרוץ ל-AI. מדי שנה מושקעים מעל 500 מיליארד דולר בשדרוג תשתיות האנרגיה בעולם ועל פי הערכות, סכום זה צפוי לגדול ולהגיע לשישה טריליון דולר עד 2050. הטכנולוגיה של החברה מוטמעת ביותר מ-25 חברות תשתיות האנרגיה הגדולות בארצות הברית ומשמשת מעל 150 קבלני תשתיות. לוקסוויו חצתה באחרונה את הרף של מיליון פרויקטי תשתית אנרגיה מסוגים שונים, שנוהלו בארצות הברית באמצעות המערכת שלה, בהיקף כספי של עשרות מיליארדי דולרים. "פרק חדש של צמיחה גלובלית ומוצרית" מנכ"ל אייטרון, טום דיטריך, אמר כי "הפלטפורמה הדיגיטלית של לוקוסוויו מרחיבה ומחזקת את יכולות השרידות שאנחנו מציעים ללקוחות. הפתרון מבוסס התוכנה כשירות (SaaS) של החברה נבנה במיוחד עבור תשתיות קריטיות, והוא מאפשר לנהל פרויקטי בנייה בצורה יעילה וחכמה יותר. בתקופה שבה יש צורך אדיר להאיץ את הקמת רשתות האנרגיה ולשפר את יעילות התפעול, לנוכח הצורך המשמעותי בהאצת פיתוח רשתות התשתית ובהגברת היעילות התפעולית, החיבור בין אייטרון ללוקסוויו יוצר פלטפורמה חזקה". לוי ציין כי "ההצטרפות לאייטרון פותחת עבורנו פרק חדש של צמיחה גלובלית ומוצרית. שתי החברות רוצות לספק פתרונות שיאפשרו לחברות תשתיות האנרגיה לצמוח באופן מהיר, חכם, בטוח ובר קיימא, ובהתבסס על הטכנולוגיות המתקדמות ביותר. העסקה הזו מוכיחה שחדשנות ויזמות ישראלית יכולה לתמוך בשוק האנרגיה, שנחשב לאחד השווקים המורכבים והמעניינים ביותר, על רקע משבר האקלים, והשקעות העתק בדאטה סנטרים ובבינה מלאכותית". החברה הנרכשת יוצגה במשא ומתן על עסקת הרכישה על ידי עו"ד תומר פרקש ממשרד הרצוג וכן ארנסט אנד יאנג ישראל, בהובלת נועם קנטי.

שלוש דקות לאחר חצות, דיווחה בזק, החברה האם של פלאפון לבורסה כי חתמה עם הוט על מזכר עקרונות בלתי מתחייב לרכישת מלוא הבעלות על הוט מובייל על ידי פלאפון בסכום של 2.1 מיליארד שקלים. בדיווח לבורסה נמסר, כי מזכר העקרונות קוצב פרק זמן של 45 ימי עסקים, שפלאפון תוכל להאריכו ב-15 ימי עסקים נוספים לקיום בדיקות נאותות על הוט מובייל ולניהול משא ומתן בין הצדדים וכולל מתווה מוצע להתקדמות במשא ומתן בין הצדדים לגיבוש הסכמות מסחריות ומשפטיות ביניהן לקראת חתימה על הסכם מחייב. עוד נמסר בדיווח, כי ככל שייחתם בסופו של התהליך הסכם מחייב, ביצועו יהיה כפוף לאישורים רגולטוריים שונים, בהם של משרד התקשורת והממונה על התחרות הכלכלית. פלאפון היא החברה הראשונה שפעלה בישראל בתחום הסלולר, בראשה עומד המנכ"ל אילן סיגל, יש לה יותר מ-2.6 מיליון מנויים והיא זו שבזכותה נכנסה המילה פלאפון כמילה גנרית לשפה העברית.

אלפבית, חברת האם של גוגל, הכריזה בימים האחרונים על התחייבות פיננסית חסרת תקדים בגובה 40 מיליארד דולר, שבכוונתה להשקיע בטקסס עד שנת 2027. השקעה פיננסית זו מיועדת לבניית תשתית ענן ובינה מלאכותית, והיא מייצגת את ההשקעה הגדולה ביותר של גוגל בכל מדינה בארצות הברית עד כה. מנכ"ל גוגל ואלפבית, סונדאר פיצ'אי, אישר את ההשקעה וציין בהודעה: "אנו מכריזים היום על השקעה חדשה של 40 מיליארד דולר בטקסס עד 2027 לבניית תשתית ענן ו-AI ולתמיכה באלפי מקומות עבודה חדשים". פיצ'אי הדגיש כי "הם אומרים שהכול גדול יותר בטקסס – וזה בהחלט חל על הזדמנות הפז עם ה-AI". Today, we're announcing a new $40B investment in Texas through 2027 to build Cloud & AI infrastructure and support thousands of new jobs. This includes new data centers in Armstrong and Haskell Counties and a major investment to strengthen energy resilience and abundance. We're… pic.twitter.com/XykM8keWOY — Sundar Pichai (@sundarpichai) November 14, 2025 מטרת העל: להוביל את העולם בתחום ה-AI מטרת ההשקעה הכוללת היא להבטיח כי ארה"ב תשמור על חוט השדרה הטכני שלה, על מנת להוביל את העולם בתחום ה-AI.  מושל טקסס, גרג אבוט, הצטרף להכרזה של ענקית הטכנולוגיה וציין כי המדינה היא "מוקד הפיתוח של AI, בו חברות יכולות לשלב חדשנות עם אנרגיה מתרחבת". במסגרת תוכנית ההשקעה, גוגל תבנה שלושה דאטה סנטרים חדשים במדינה: אחד במחוז ארמסטרונג ושניים במחוז האסקֶל. אחד ממרכזי הנתונים במחוז האסקֶל ייבנה לצד מתקן סולארי ואחסון סוללות חדש – מהלך שנועד למזער את ההשפעה של הדאטה סנטרים החדשים והעוצמתיים על רשת החשמל המקומית. כמו כן גוגל עדכנה כי תתמוך בחיזוק "חוסן ושפע האנרגיה" במדינה, והכריזה על השקת קרן 'השפעה אנרגטית' (Energy Impact Fund) חדשה בהיקף של 30 מיליון דולר שנועדה להאיץ יוזמות בתחום האנרגיה. בנוסף, ענקית הטק תספק למעלה מ-6,200 מגה-וואט של ייצור ואספקת אנרגיה חדשה באמצעות הסכמי רכישת חשמל עם מפתחי אנרגיה. כדי לתמוך בבנייה ובתחזוקה של התשתיות החדשות, גוגל אף תממן מאמצים לטיפוח ופיתוח כוח אדם ייעודי בטקסס. מאמצים אלה יכללו הכשרה של עובדי חשמל קיימים ושל יותר מ-1,700 חניכים עד שנת 2030, בשיתוף עם ארגון ה-Electrical training ALLIANCE. צעד זה עתיד להביא ליותר מהכפלת מספר החשמלאים הפעילים במדינה. Between abundant sand, plenty of sun and space (literally) to put it in, we can do it:) — Sundar Pichai (@sundarpichai) November 15, 2025 מאסק נדהם. פיצ'אי לא התרגש ההכרזה של מנכ"ל גוגל, שהתבצעה בציוץ ב-X, עוררה תגובה מצד הבעלים של הרשת החברתית, אילון מאסק, שהוא כידוע גם מנכ"ל טסלה, xAI ו-SpaceX. מאסק התייחס לדברים בתגובה על הציוץ של פיצ'אי וכתב: "זה מדהים כמה כסף מושקע כל כך מהר במחשוב בינה מלאכותית! וזה כשעדיין יש עוד הרבה כל כך לפנינו". פיצ'אי ענה למאסק בהומור, כשהוא מציין את היתרונות של טקסס כמקום להצבת מרכזי דאטה וכתב: "לשים את זה בין חול בשפע, המון שמש ומקום (פשוטו כמשמעו) – אנחנו יכולים לעשות את זה". נזכיר כי למרות הביקורת של מאסק הרי שחברת xAI שייסד בעצמו היא חלק מקונסורציום משקיעים שרוכש מרכז נתונים נפרד בטקסס, בהיקף של 40 מיליארד דולר. בכלל, ההשקעה של מאונטיין וויו משתלבת במגמה רחבה יותר, שבה חברות טכנולוגיה אחרות, כמו מטא, אנת'רופיק, פרמי, איירן ואורקל, כבר הכריזו לאחרונה על התחייבויות להוצאה משמעותיות בארה"ב בכלל ובמיוחד בטקסס. למעשה טקסס מדורגת במקום השני בארה"ב במספר מרכזי הנתונים, כאשר נרשמה בה עלייה מהירה בקיבולת הדאטה בזכות מחירי האנרגיה הנמוכים יחסית והסביבה העסקית הנוחה. אנליסטים של בלומברג אינטליג'נס ציינו כי ההשקעה האחרונה הזו מטעם גוגל היא "סימן נוסף לגיוון הגיאוגרפי של תשתית מרכזי הנתונים של אלפבית". NOW – Trump announces $500 billion AI "Project Stargate."pic.twitter.com/73ry5J7uQz — Disclose.tv (@disclosetv) January 21, 2025 ולא רק טקסס על הכוונת של הטק בארה"ב יצוין כי בנוסף להשקעות המאסיביות בתשתיות AI בטקסס, אמזון מתכננת להשקיע 20 מיליארד דולר בפיתוח אתרי AI בפנסילבניה, מיקרוסופט מפתחת מתחם דאטה סנטר בעלות של 4 מיליארד דולר בוויסקונסין ומשתפת פעולה בהפעלת כור גרעיני בפנסילבניה, ומטא בונה מתחם AI בלואיזיאנה, שישתמש בכמויות חשמל עצומות. כל זאת על רקע העובדה שבלב תשומת הלב הממשלתית בארה"ב עומד 'פרויקט סטארגייט', הנתמך על ידי הנשיא דונלד טראמפ, ושנועד להרחיב את תשתית ה-AI בארה"ב כדי להתחרות בסין. 'סטארגייט', שהוכרז בינואר 2025 הוא מיזם בשיתוף OpenAI, סופטבנק, אורקל ו-MGX (משקיע המגובה על ידי איחוד האמירויות), וכולל השקעה מתוכננת של 400 מיליארד דולר למשך שלוש שנים, עם יעד כולל של 500 מיליארד דולר עד 2028, עליה הודיע טראמפ קצת אחרי תחילת כהונתו. טראמפ וממשלו אף דחפו להרחבת פיתוח מרכזי הנתונים דרך תוכנית פעולה ל-AI שפורסמה ביולי 2025, וכן הציע הממשל לבנות אתרי דאטה סנטר במעבדות הלאומיות. יחד עם זאת, תוכניות אלו עלולות להתעכב, שכן הצעת חוק רפובליקנית בטקסס (SB6) יכולה להפיל מכשולים רגולטוריים כבדים על דאטה סנטרים חדשים, הכוללים תהליכי אישור של עד שנתיים ותשלום עמלות נוספות לרשת החשמל, מה שיכול להעלות את עלויות הבנייה ובסופו של יום "לחנוק" את ההשקעה הנדרשת ליוזמת טראמפ.