שער המטבע הווירטואלי החשוב ביותר, הביטקוין, ירד מאז תחילת החודש שעבר ביותר מרבע: ב-6 באוקטובר הוא הגיע לשיא של 123,857.1 דולר, ואילו היום (ד'), נכון לכתיבת שורות אלה, הוא עומד על פחות מ-91,500 דולר – שער שהוא לא היה בו מאז חודש מאי. שוק הביטקוין שווה כיום כ-1.9 טריליון דולר, והמגמות בו מסמלות את מה שקורה במטבעות הקריפטו באופן כללי. עצם הירידות בשערו של הביטקוין לא הפתיעו, שכן בנכס ספקולטיבי כמוהו, סביר שתהיה תנודתיות, אך מה שהפתיע הוא העוצמה שלהן. מה אומרים המומחים? לנוכח הירידות החדות נשאלת השאלה האם הביטקוין נכנס לעונת החורף, כלומר האם המגמה למטה תימשך, ואולי אף תחריף. רוב המומחים בשוק ההון לא סבורים שזה יקרה. לדבריהם, הירידות הן זמניות, ובטווח הארוך שוק הקריפטו בכלל ושוק הביטקוין בפרט לא ייפגעו. לואיס לאבל, מנכ"ל חברת ההשקעות בקריפטו פרונטיר אינווסטמנטס, אמר כי "אנחנו עדים למגמה חריפה של מימוש רווחים, אחרי העליות החדות בשער הביטקוין בשבוע הראשון של אוקטובר. אני לא סבור שמדובר בשוק שמתמוטט, אלא בעיקר במימוש רווחים, לצד שינוי בהיקף הסחר במטבע ואולי גם שינויים בהיקפי הבעלות על מטבעות ביטקוין". קווין קלי מחברת ההשקעות אמפליפיי, שמתמחה בהשקעות בקריפטו, אמר כי "היסטוריית שער הביטקוין היא של הרבה תקופות של עליות וירידות, ויש לראות את הירידות הנוכחיות בהקשר הזה. עם זאת, אני רואה שינוי בגל הנוכחי, שמראה ששוק מטבעות הקריפטו מתבגר: בפעם הראשונה אני רואה נכס פיננסי נסחר במציאות של יציבות מוסדית, כלומר הוא מושפע רבות ממגמות השקעה ארוכות טווח, וגם מהיקפי הנזילות של השוק". אלא שיש בשוק ההון גם דעות אחרות: כך, לדוגמה, לוק לאנגו, מומחה השקעות בנכסי קריפטו, אמר כי "אני חושב ששוק המטבעות הווירטואליים ימשיך להיות תנודתי. הוא יוסיף לחוות עליות וירידות. עם זאת, אני סבור שהירידה הנוכחית עשויה להימשך זמן רב יותר מאשר מגמות דומות בעבר. כדי להעריך מגמות בשוק הקריפטו יש תמיד לבחון את טווח השינוי בממוצע זמן של 50 שבועות. ב-13 השנים האחרונות, כל אימת שהממוצע בטווח זמן זה היה מתחת לממוצע הכללי של 50 שבועות, החגיגה הסתיימה והשוק עבר מעליות לירידות חדות. זה מה שקורה עכשיו, ואני סבור שאנחנו נכנסים לתקופה של ירידות בשער הביטקוין". גם ארתור היינס, שאף הוא משקיע בנכסי קריפטו, מעריך שמגמת הירידה תימשך, מאחר ש-"המסחר במטבעות קריפטו בימים אלה קשור רבות במסחר ב-ETF – קרנות סל הנתונות להמרה, ובמצב הנזילות בשוק ההון באופן כללי. יש כעת בעיה גלובלית בהיקפי הנזילות ולהערכתי, זה השפיע וימשיך להשפיע על המימושים במטבעות הביטקוין". אז מה המסקנה – האם אנחנו נמצאים בגל של ירידות שהוא חלק מהתנודתיות הרגילה בשער הביטקוין, כפי שסבורים חלק מהמומחים, או שהפעם המצב אחר, כפי שאומרים מומחים אחרים? התשובה לכך תתגלה בקרוב. מה שכן, השימוש בביטקוין עולה, משום שגורמים רגולטוריים רבים מתחילים להכיר בחשיבותו ולעודד את השימוש בו כתחליף למטבעות קונבנציונליים – ובטוח שזה משפיע על שער המטבע.

גוגל הכריזה באופן רשמי על הדור החדש של ג'מיני, מנוע ה-AI המתקדם שלה. לפי החברה, המודל החדש, ג'מיני 3, הוא כמובן המודל הכי חכם שהיא הציגה עד היום, והוא ישלב את כל היכולות שהציגה בדורות הקודמים כדי לאפשר "לכל רעיון להפוך לבר ביצוע" – עם יותר יכולות חשיבה חכמה, עם יותר יכולות היסק וגם חלונות הקשר עוד יותר גדולים שיאפשרו יותר דיוק, וגם הבנה טובה יותר של ניואנסים. גוגל מתחילה לשחרר באופן הדרגתי את ג'מיני 3 Pro, המודל שהיא מכוונת לשימוש יומיומי שיהיה זמין באופן מיידי, אך כנראה עדיין חלקי, באפליקציה, במנוע החיפוש ובכלים למפתחים. במקביל, היא ממשיכה לעבוד על Gemini 3 Deep Think, שלמרות שהוא מבוסס על אותה ליבה, אמור לשמש כמודל היסק מתקדם יותר עם יכולות חזקות בהרבה, כולל שימוש במספר מודלים במקביל, עבור פרויקטים מורכבים יותר. מועד ההשקה בפועל של המודל הזה עדיין לא ידוע, ובכל מקרה בגוגל מתכוונים להציע אותו למנויי ה-AI Ultra בלבד. השילוב של גמיני 3 במנוע החיפוש מוצע בינתיים רק למשתמשים בארצות הברית, שמנויים לתוכניות ה-AI Pro וה-AI Ultra, והוא יבוא לידי ביטוי באמצעות ביצוע כמה חיפושים במקביל, עבור משמעויות שונות שנובעות מהשאילתה, במטרה לספק את התשובה הכי רלוונטית. אחד ההיבטים של שילוב המנוע החדש בחיפוש הוא יכולת ליצור ממשק ויזואלי, שיעטוף את התשובות לשאילתה באופן ברור ונגיש יותר כדי לספק חוויית שימוש אחרת. בגוגל קוראים לזה Generative UI, והכוונה היא ליצור ממשקים דינמיים, שמותאמים לצרכים של המשתמש בהתאם לשאילתות שלהם שיכולים לכלול גם אלמנטים אינטראקטיביים וכן אלמנטים ויזואליים שכוללים, בין השאר, אפשרות לעיצוב של דף אינטרנט מלא לפי הצורך בתצורה של מגזין. השינוי באפליקציה מלווה גם בעיצוב מחודש שלה, החל מדף ראשי בעל תצוגה חדשה וברורה יותר, וכלה בדף חדש שמכיל את כל השאילתות שבוצעו באפליקציה לאחרונה באופן מסודר, כולל יצירת תמונות, שאילתות וגם תכנונים שונים שבוצעו על ידי המשתמשים. מעבר לכך האפליקציה מצוידת בעתה בסוכן שיכול לפעול בשם המשתמש, במיוחד במטלות שדורשות כמות גדולה של צעדים ובירורים ותוך שימוש באפליקציות שמקושרות לאפליקציית הצ'אטבוט הראשית. כן הציגה החברה כאחד הדברים שיהיו זמינים מיידית את פלטפורמת Antigravity, שמטרתה לאפשר עבודה של כמה סוכני בינה במקביל במסגרת של סביבת פיתוח. לפי החברה, הסוכנים במערכת לומדים מתהליכים קודמים כדי להשתפר עם הזמן ולייעל את שלבי העבודה, עם סוכנים שיכולים לתכנן ולבצע באופן אוטונומי מטלות שונות שקשורות ליצירת תוכנה בשם המפתח, ואפילו תוך בדיקה ואימות קוד שהם יבצעו בעצמם. כדי להשלים את התמונה גוגל פתחה גם מיני אתר ייעודי , שבו היא מציגה את המנוע החדש בכל השימושים האפשריים שלו, מאלו שזמינים כעת ועד אלו שיהיו זמינים בהמשך. במקביל להשקה של מודל ה-AI הראשי החדש של החברה, מנכ"ל החברה, סונדר פיצ'איי, העניק ראיון ל-BBC News שבו הוא אמר, כי הצמיחה האדירה בהשקעות ב-AI שחווה השוק לאחרונה זה "רגע יוצא דופן", אם כי במקביל יש מידה מסוימת של "אי רציונליות" בהשקעות הנוכחיות. בנוסף הוא טען, שאם תתרחש התפוצצות של הבועה, כפי שלא מעט חוזים שיקרה לאור השקעות הענק שמרחשות כיום בשוק, "אני חושב שאף חברה לא תהיה מחוסנת, כולל אנחנו", אמר. "אנחנו יכולים להסתכל אחורה על האינטרנט עכשיו. היה ברור שהיה הרבה מאוד עודף השקעות, אבל אף אחד מאיתנו לא הטיל ספק שלאינטרנט יש הרבה מאוד עומק. אני מצפה שב-AI זה יהיה אותו דבר. אז אני חושב שזה גם רציונלי וגם שיש אלמנטים של חוסר רציונליות ברגע כזה". הוא גם אמר שוב, כי אין ספק שה-AI משפיעה ותשפיע על שוק העבודה כפי שאנחנו מכירים אותו. "נצטרך להתמודד עם שיבושים חברתיים. זה יתפתח ויעביר עבודות מסוימות שינויים, ואנשים יצטרכו להסתגל, ואלו שכן מסתגלים לבינה מלאכותית יצליחו יותר. לא משנה אם אתה רוצה להיות מורה או רופא. כל המקצועות האלה יהיו קיימים, אבל האנשים שיצליחו בכל אחד מהמקצועות האלה הם אנשים שלומדים כבר כיום כיצד להשתמש בכלים האלה", הוא הוסיף.

בסדרת המותחן הפוליטי יום אפס (Zero Day), שמשודרת בנטפליקס, מגלם רוברט דה נירו את ג'ורג' מאלן, לשעבר נשיא ארצות הברית, שכותב את זיכרונותיו. סוכנת ספרותית שבאה לזרז אותו בכתיבת האוטוביוגרפיה התקועה שלו מעורבת בתאונת דרכים קטלנית, שמתרחשת בעקבות דקה של כאוס בכלי תחבורה, ברשתות החשמל ובתקשורת. הכאוס מוביל לסדרת אסונות ותאונות – ולאלפי הרוגים. בלי ספוילר: מכאן ואילך מתבררת קנוניה פוליטית חוצת עולם, שמשולבת בעוד נפילה בסגנון יום אפס – חמורה וממושכת יותר. אתמול (ג') התרחשה "הפסקת חשמל" רחבת היקף. זו נגרמה עקב בעיות בקלאודפלייר, שמעניקה שירותי אספקת תוכן וניהול של עומסי תעבורה לאתרים ולפלטפורמות. התקלה גרמה להפרעות משמעותיות ברחבי האינטרנט, לבעיות גישה ולהשבתה של אתרים שונים, בהם X; של שירותים מבוססי AI כמו ChatGPT וקלוד; של כלים דיגיטליים פופולריים, כולל ספוטיפיי, שופיפיי ודיסקורד; ושל כמה בורסות קריפטו. היא תוקנה כעבור יותר מארבע שעות. לא הייתה זו התקלה הטכנית הראשונה שמשפיעה באופן גלובלי על מאות אלפי אתרים ומיליוני משתמשים. רק לפני כחודש, כמעט ממחצית רשת האינטרנט נפלה כאשר השבתה ב-AWS הקריסה שירותים מקוונים רבים בכל העולם, בהם טינדר, זום ופורטנייט. קלאודפלייר עצמה חוותה תקלות נוספות – בספטמבר השנה, ב-2019 וב-2022. מראה לא מחמיאה במיוחד שורת הכשלים וההשבתות הללו מציבה בפנינו מראה לא מחמיאה במיוחד: רשת האינטרנט משלבת לעומק מיליוני ישויות טכניות – פלטפורמות, יישומים ואתרים מקוונים, באופן שתקלה או הפרעה אצל ספקית שירות IT מרכזית אחת עלולה, ואף עושה זאת בפועל, לגרום להשפעות גלובליות הרות אסון ומסלימות. נכון, זו לא הייתה מתקפת סייבר. למרות זאת, האירוע הזה המחיש לעין כל עד כמה מהר שיבושים והפרעות בשירות, שמגיעים בהפתעה, עלולים להשפיע על ההמשכיות העסקית של ארגונים. עם כל החשיבות במיקוד של הארגונים בהתגוננות מפני איומים זדוניים, הם נוטים להתעלם מהצורך בחוסן בעולם התחזוקה, זה שאינו קשור לאיומי סייבר: תצורה שגויה, כשל תפעולי או בעיות בצד של ספקיות השירות. מנמ"רים.ות, וגם מנהלי.ות אבטחת מידע והגנת סייבר, הוציאו מחברות ורשמו שיעורי בית: השבתות של ספקיות IT גדולות אינן דבר היפותטי – הן בלתי נמנעות כאשר שירות קריטי תלוי באופן מלא בענן ציבורי, הארגון מאבד שליטה על חלק מהותי מהשרידות התפעולית שלו. ארגונים נדרשים לאפשר רציפות עסקית בענן, בכל ענן שעליו הם יושבים, וגם בקרקע, און-פרם. לצד התלות בענן, האירוע משקף גם את הסיכון המגיע משרשרת האספקה הדיגיטלית. זו כוללת לעתים מספר גדול של שירותי צד ג', שלפעמים הם בעצמם החולייה החלשה ביותר. עמידות בסייבר: לא משהו ש-"נחמד שיהיה", אלא כורח במשך שנים מסתובבת הקלישאה שלפיה "כל ארגון נפרץ או ייפרץ – השאלה היא רק מתי הוא ידע שזה קרה". האירוע של אתמול מוכיח שעמידות סייבר היא לא משהו ש-"נחמד שיהיה", אלא כורח. הוא משקף את העובדה שארגונים צריכים להשקיע בהיערכות למתקפות ולאירועי סייבר מתוך הנחה שאלה יקרו בוודאות, ולכן עליהם להיערך במישור ההתאוששות מאסון ויצירת רציפות תפקודית – לא פחות מההשקעה במניעה. עוד אירועי שממחיש את החשיבות של המוכנות להתאוששות מאסון. צילום: ShutterStock חלק מהמענה לחוסן בסייבר הוא הצורך בגיוון. עבור רבים מהארגונים, הסיבה שהם נפגעו אתמול הייתה התלות המוחלטת שלהם בקלאודפלייר, בלא יצירת חלופות מראש, בעולמות ה-CDN והענן הציבורי. האירוע הזכיר, למי ששכח.ה, את החשיבות של תוכניות תגובה לאירועים (IR), עם ספרי הפעלה, נהלים ברורים, הגבלות – וגם שקיפות ותקשורת פתוחה. כדי שכל זה יקרה, ארגונים צריכים לערוך הדמיות ותרגולים של תרחישי השבתה, אימות מנגנוני גיבוי והבטחת התפקוד של מערכות הגיבוי, כחלק מהרצון לצמצם את ההשפעה של השבתה עתידית על התפעול שלהם. קיומן של תוכניות התאוששות מאסון הוא שלב חיוני והכרחי להמשכיות העסקית של הארגון ולצמצום זמני ההשבתה. בנובמבר 2024 הוציא מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה, דו"ח ביקורת בתחומי הגנת הסייבר וה-IT. "כשהתחלתי בכהונתי", כתב, "הגדרתי את תחום הסייבר כאחד מנושאי הליבה בביקורת, במטרה לבחון את היערכותם ומוכנותם של גופים להתמודדות עם הסיכונים המשמעותיים במרחב הקיברנטי… הגופים החיוניים במשק נדרשים להיות ערוכים להתמודד עם תקיפות ברמה של מדינה או מעצמו". לסיכום, מנמ"רים.ות, וגם מנהלי.ות אבטחת מידע והגנת סייבר, הוציאו מחברות ורשמו שיעורי בית: השבתות של ספקיות IT גדולות אינן דבר היפותטי – הן בלתי נמנעות.  

החברות הגדולות בבריטניה נמצאות בסיכון לפריצה, לאחר שמאות אלפי אישורים תאגידיים שלהן נמצאו באתרי פשיעת סייבר. שתי חברות הגנת סייבר סוקורה (Socura) ו-פלייר (Flare) עקבו אחרי קהילות פשיעת סייבר, ברחבי האינטרנט וברשת האפלה. הן בחנו את מצב אישורי הגישה של חברות גדולות בממלכה. ממצאי המחקר שהן ערכו העלו כי למאה החברות הגדולות בשוויין הנסחרות בבורסת לונדון, FTSE 100, נקצרו כמעט חצי מיליון, 460 אלף, אישורי גישה של עובדים. לפי הדו"ח, הנושא את הכותרת FTSE 100 for Sale, לחלק מהחברות דלפו עד 45,000 אישורים, ול-15 מהן, יותר מ-10,000 כל אחת. הגניבות היו בארגונים מכמה מגזרי התעשייה, והמגזר שמוביל בהיקף הגניבות ממנו היה זה של השירותים הפיננסיים, ממנו נגנבו יותר מ-70 אלף אישורי גישה. לפי המחקר, חלק גדול מהבעיה נובע מהתפשטות נוזקות מסוג Infostealer. אלו גנבו כ-28,000 אישורים תאגידיים, נתון המשקף בממוצע 280 אישורים גנובים בכל אחת ממאה החברות הגדולות בבורסת לונדון.  עם זאת, "מספר זה, יש להניח, הוא רק קצה הקרחון, שכן אלו רק המסמכים שאנו מודעים להם מהדלפות פומביות, מהרשת האפלה ומערוצים בהם עושים שימוש הפושעים", נכתב. החוקרים הוסיפו כי "בהחלט ייתכן מצב בו יש עוד אישורי גישה גנובים רבים – שטרם נמכרו, אבל הם נמצאים בשימוש פעיל, או הופצו בערוצים שאינם ידועים לנו". היגיינת סיסמאות לקויה – עדיין מהווה אתגר אבטחה משמעותי המחקר חשף כי היגיינת סיסמאות לקויה עדיין מהווה אתגר אבטחה משמעותי, אפילו עבור הארגונים הגדולים ביותר במדינה: ביותר ממחצית (59%) מחברות FTSE 100 היה לפחות עובד אחד שהסיסמה שלו היא פשוט המילה 'סיסמה' (password). שימוש חוזר בסיסמאות היה גם הוא נפוץ. עובד אחד השתמש בשלוש וריאציות של אותה סיסמה – שמו של שחקן הטלוויזיה רוס קמפ (Ross Kemp) – בשש גניבות אישורים שאומתו. הדו"ח גם מצא כתובות אימייל וסיסמאות של סמנכ"לים באותן מאה חברות ענק, אשר שותפו באתרים אפלים, כמו Doxbin. "פושעי סייבר הם ביסודם אופורטוניסטים", כתבו החוקרים. "רוב האנשים לא יבזבזו זמן יקר על פריצה לפרטי מידע, כאשר הם יכולים למצוא או לקנות אותם בקלות באינטרנט. יישום אימות רב-שלבי (MFA), ניטור חשיפה לאיומים של דליפות נתונים חדשות, וזיהוי ותגובה מהירה לנוזקות והתחברות חשודה – כולם צריכים להיחשב כחלק מהבסיס שכל עסק צריך כדי למזער סיכונים". הדו"ח מסתיים בשורת המלצות לארגונים: אכפו מדיניות סיסמאות חזקה, עשו שימוש במנהלי סיסמאות, וחנכו את העובדים בהתאם; יישמו אימות רב-שלבי, MFA, ומפתחות גישה עמידים לפישינג, בכל המכשירים והשירותים; יישמו מדיניות גישה מבוססת על עוצמת האימות, מצב המכשיר, רמת הסיכון למשתמש וגורמים נוספים; בצעו מעקב יזום אחרי משטח התקיפה הארגוני, על ידי בדיקה שוטפת של פרטי מידע שנחשפו ואיפוס סיסמאות לחשבונות שנפרצו; יישמו מדיניות ברורה של 'הבא את המכשיר שלך' (BYOD) שמחייבת אימות רב-שלבי לגישה לשירותי החברה; הטמיעו בקרות זיהוי חזקות לאיתור ולזיהוי התנהגויות חשודות, כמו כניסות לא שגרתיות ונוזקות של גנבי מידע.

ההיי-טק הישראלי חייב הרבה מאוד לדור המייסדים. האנשים האלה לא רק הניחו את אבן הפינה, אלא בנו בניין לתפארת, שההיי-טקיסטים של היום מוסיפים לו עוד הרבה קומות, משדרגים ומפתחים אותו. חלק מחלוצי הענף נפטרו ואחרים פרשו לגמלאות, אבל יש גם לא מעט מהם שעדיין פועלים, מסייעים לתעשיית ההיי-טק הישראלית להמשיך ולפרוח, ומשקיעים את זמנם גם בתחומים אחרים. בסדרת כתבות חדשה באנשים ומחשבים אנחנו חוזרים אל אלה מדור המייסדים של הענף שהקימו את התעשייה וניהלו אותה בעשורים הראשונים – וממשיכים לתת לה מניסיונם וזמנם עד היום. לה וגם לפעילות למען החברה. אנחנו פותחים את הסדרה עם גיל ויזר, שכיהן כמנכ"ל DEC (דיגיטל) ישראל ובהמשך כמנכ"ל HP ישראל. הפגישה איתו נערכת בבית קפה שכונתי תל אביבי, שעה לפני שהוא פוגש כמה חברים ותיקים מדיגיטל, שהוא מקפיד לשמור על קשרים איתם. זאת, לצד פעילותו לחיבור בין אנשים ולסייע בכל הזדמנות. "אני מאמין שכחלק מהתרומה שלי, הזמן, האנרגיה והידע שצברתי חייבים להיות זמינים למי שיכול להפיק מכך תועלת", הוא מסביר. "מנטור ומורה דרך, זמין, נגיש ונענה לכל עניין" לאורך הקריירה שלו, ויזר הוביל את יישומן של מהפכות טכנולוגיות בישראל. הוא היה מעורב בבניית תשתיות המחשוב, שהפכו את ענף התוכנה והחומרה בישראל למוביל ותרמו תרומה רבה למעמדו הנוכחי. כיום, בגיל 84, עיקר התרומה שלו היא בפעילות חברתית וציבורית. ויזר משמש כיו"ר של שלושה ארגונים – עמותת ידידי מגן דוד אדום בישראל, MDANet ו-BGN Technologies. בתפקידיו אלה הוא תורם מניסיונו הרב לניהול, אסטרטגיה וחיבור בין אנשים, תוך שמירה על המיקוד בליבת הפעילות של כל ארגון. "דרך העבודה הזו אני יכול להוסיף ערך מוסף באופן שמניב תועלת מיידית, בצנעה וללא כותרות", הוא אומר. כיו"ר עמותת ידידי מגן דוד אדום בישראל, ויזר פועל לחשיפת ארגון ההצלה הוותיק ופועלו לציבור, לגיוס תרומות, לשיפור תהליכים ולחיבור אנשים מנוסים לקידום פרויקטים חיוניים בעלי ערך מוסף לארגון. כיו"ר MDANet, הוא מסייע לחברה לשווק את היכולות המקצועיות והטכנולוגיות של מגן דוד אדום בארץ ובחו"ל. איתמר אברמוביץ', מבכירי מגן דוד אדום, שעימו שוחחנו, מעיד: "בצנעה ובנחישות, גיל מלמד אותנו לחשוב מחוץ לקופסה וממליץ לחולל מהלכים בראייה קצרת וארוכת טווח. הוא מנטור ומורה דרך, זמין, נגיש ונענה לכל עניין". BGN Technologies, שכאמור, ויזר משמש גם כיו"ר שלה, היא חברה בת של אוניברסיטת בן גוריון, שעוסקת ביישום, בחשיפה ובשיווק היכולות המחקריות והטכנולוגיות שפותחו במוסד האקדמי הדרומי, כמו גם בהבאת חברות בינלאומיות לנגב. ואמנם, שורה של חברות היי-טק פועלות בבאר שבע ובסביבה, ומשתפות פעולה עם האוניברסיטה. גיל ויזר בעבר. בנוסף לפעילות הענפה הזאת, ויזר מייעץ ומסייע בהכוונת פרויקטים אסטרטגיים, תוך העברת ידע ומיטוב קשרים שצבר במשך שנים רבות בתעשייה. "אלה שאני מייעץ להם עסוקים בליבה של פעילותם, ואני עוזר להם בניהול, שותפויות וקשרים, ובהובלת יוזמות עם מתנדבים מסורים", הוא מסביר. יש לציין שפעילותו הציבורית של ויזר לא החלה באחרונה: בעבר הוא היה יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת חיפה, והקים וניצח על ועדי פעולה בבתי ספר כגון שבח מופת בתל אביב והתיכון הערבי בלוד – פעילות שבמסגרתה הוא סייע לקידום יזמות חינוכית ולהעצמת תלמידים. לדבריו, הוא מוצא בעשייה החינוכית והציבורית עניין והנאה לא פחות מאשר בתעשיית ההיי-טק ובטכנולוגיה. סדר יום שלא מבייש מנכ"ל חברת היי-טק ויזר פורס את סדר יומו הטיפוסי, שכולל פגישות עם הנהלות הגופים ומתנדבים, חיבור בין ארגונים, סיוע בהטמעת פרויקטים ומתן ייעוץ אסטרטגי. "אני שם כדי למלא את הפערים בין הרצון של הארגון לבין היכולת שלו ליישם. החיבור האנושי, הידע והקשרים הם הכלים שלי", הוא מסביר. "יש בארגונים הללו אנשים מדהימים ומסורים, שעושים עבודת קודש בתחומם. מרגש אותי לפגוש את זה בכל פעם מחדש, ואני גאה להיות להם לעזר". בנימה אישית, לצד העשייה הציבורית האינטנסיבית, ויזר מקפיד על שגרה בריאה: הוא משכים מדי בוקר עם רעייתו, ליאורה, להליכה ושחייה בים, שייט ותיק, חובב מסעות וצילום, צרכן תרבות, אמנות ומוזיקה, ואיש משפחה מסור לאשתו, שלושת בניו ושבעת נכדיו. "זה החלק שמאזן את כל הפעילות הציבורית – המשפחה, התחביבים והעניין התרבותי נותנים לי אנרגיה וחיוניות", הוא אומר. לסיכום, גיל ויזר הוא דוגמה חיה לכך שרבים מהדור שהקים את תעשיית ההיי-טק הישראלית עדיין כאן וממשיכים לתרום. הוא אישית עושה את זה על ידי חיבור בין אנשים, ייעוץ וסיוע – ועושה זאת עם חיוך, אנרגיה ותשוקה שלא פגה עם השנים. סייעו בהכנת הכתבה: יצחקי קורן ואופיר אדלמן, מחבריו של ויזר בדיגיטל.

לא רק קרנות הון סיכון ויזמי היי-טק: הזמר עומר אדם נטל חלק בסבב גיוס Safe של הסטארט-אפ אריון סקיוריטי והשקיע בחברה מיליון דולר – רבע מהסכום הכללי של הסבב, שהגיע לארבעה מיליון. זוהי ההשקעה הראשונה של אדם בחברת אבטחת סייבר. הסכום הכללי שהחברה גייסה מיום הקמתה הוא 13 מיליון דולר. יש לאדם שורה של השקעות, בהן בתחומי הטכנולוגיה. בין השאר, יש לו שותפות עם אירופה ישראל וקרן ליאן גרופ להקמת חוות שרתים תת קרקעית בעפולה, בהשקעה כוללת של מאות מיליוני שקלים, והוא השקיע בחברת הפינטק נימבל. הזמר הפופולרי מצטרף לשורה של משקיעים באריון סקיוריטי, בהם היזם הסדרתי שלמה קרמר, שהיה בין מייסדי צ'ק פוינט, אימפרבה וקאטו נטוורקס, ואשת העסקים יסמין לוקץ'. המשקיעות העיקריות בחברה הן הקרנות בלומברג קפיטל, ויולה ונצ'רס ו-Operator Partners. לצד לוקץ' וקרמר נמנים על האנג'לים ששמו מכספם באריון רובי ארונשווילי, מייסד ומנכ"ל CYE סקיוריטי; אריק ליברזון, מייסד פנטרה; היזם הסדרתי איתי בוגנר; ניר עומר, לשעבר מפקד מצו"ב; מתי סימן, מייסד צ'קמרקס; עידן נוריק, מייסד פאראגון; דני ברן, מקים חטיבת הסייבר בצה"ל, ומייסד ומנכ"ל אוטוריו סקיוריטי; דניאל קריבלביץ, מייסד סיידר; יונתן לנגר, מייסד קלארוטי; עופר בן נון, מייסד טאלון; מיכאל דולינסקי, מייסד ארמטיק, שנרכשה על ידי טנאבל; ונועה זילברמן, מייסדת אודו סקיוריטי. מימין: שירה זלטנר, סמנכ"לית אופרציה ופיתוח עסקי באריון סקיוריטי, ומייסדי החברה – אריאל ליטמנוביץ', סמנכ"ל הטכנולוגיות, יאיר לדיז'נסקי, סמנכ"ל המו"פ, ורון ארבל, המנכ"ל. צילום: נדב מרגלית רון ארבל, מנכ"ל אריון, שייסד את החברה יחד עם אריאל ליטמנוביץ' ויאיר לדיז'נסקי, אמר כי "אנחנו גאים בהבעת האמון של עומר אדם, שהוא משקיע פעיל ומעורב משמעותית. בתקופה קצרה הוא הוכיח את עצמו כנכס והביא לנו תועלת רבה". גישה פרו-אקטיבית לאבטחת ענן אריון סקיוריטי, שמעסיקה 28 עובדים, ביצעה את סבב הסיד שלה, בסך של תשעה מיליון דולר, חצי שנה לאחר הקמתה, עוד לפני שהיה לה מוצר. מאז היא פיתחה פתרון שמאפשר לארגונים לנקוט בגישה פרו-אקטיבית לאבטחת מחשוב ענן – למנוע את ההיווצרות של פרצות האבטחה מלכתחילה, או למנוע מהן להגיע לסביבת הענן, במקום שהם יפנו לחברות כדי לתקן את הפרצות לאחר שהן קרו. באריון אומרים שהפתרון שלה מוריד משמעותית את הסיכון האבטחתי של הארגון ויוצר חיסכון משמעותי במשאבים ארגוניים שנדרשים כדי לתקן פרצות אחרי שהתגלו. הפלטפורמה שפיתחה החברה מבוססת, בין היתר, על טכנולוגיות AI לאיסוף מידע, שנועד לסייע ביישום הגישה הפרו-אקטיבית. באריון סקיוריטי מציינים שמכיוון שמדי שנה, שוק אבטחת הענן העולמי מגלגל עשרות מיליארדי דולרים וצומח בשיעור דו ספרתי, הפוטנציאל העסקי שלה הוא די גדול.

X חשפה את צ'אט (Chat) – שדרוג מוצפן לשירות המסרים המיידיים של הפלטפורמה. הוא כולל גם תמיכה בשיחות וידיאו וקול, הודעות נעלמות ושיתוף קבצים. השירות זמין כעת ב-iOS ובאינטרנט, כאשר גרסת אנדרואיד תגיע "בקרוב". הוא מחליף את מערכת המסרים הקיימת של X. לדברי החברה, צ'אט תומך בהצפנה מקצה לקצה (E2EE) הן עבור הודעות והן עבור קבצים, אם כי דף התמיכה מציין שזה לא מכסה מטא-נתונים של הודעות – כמו מי קיבל אותן, או מתי הן נשלחו. כמו כן, אין הגנה מפני התקפות אדם-באמצע, והחברה מודה שאם "גורם פנימי זדוני או X עצמה" יפגעו בשיחה מוצפנת, לא תהיה למשתמשים דרך לדעת זאת, למרות שדרכים לאמת את האותנטיות של ההודעה וזהות המכשיר ישולבו בהמשך. Say hello to Chat – all-new secure messaging on X. • end-to-end encrypted chats and file sharing • edit, delete, or make messages disappear • block screenshots and get notified of attempts • no ads. no tracking. total privacy. pic.twitter.com/7dmDEDkYvO — Chat (@chat) November 14, 2025 תכונות פרטיות נוספות כוללות הודעות שנעלמות, שניתן להגדירן למחיקה אוטומטית לאחר פרק זמן מוגדר, ואפשרויות לקבל התראה כאשר צולם מסך בצ'אט או לחסום צילומי מסך לחלוטין. ניתן לערוך ולמחוק הודעות, והשירות תומך שיחות קוליות ווידיאו, ובעתיד דם תהיה אפשרות להערות קוליות. X – אז טוויטר – הציגה לראשונה הודעות מיידיות מוצפנות בשנת 2023, לפני שהשהתה את התכונה בחודש מאי האחרון בזמן שעבדה על "שיפורים". נראה שאלו הגיעו תוכנת צ/אט החדשה.

ההסתדרות הכריזה אתמול (ג') על סכסוך עבודה בחברת ריבון (Ribbon) ישראל (לשעבר ECI), זאת בעקבות כוונת הנהלת החברה לבצע מהלך התייעלות ולצמצם את מצבת כוח האדם בחברה. המהלך, שעלול להפחית משמעותית את היקף הפעילות באתר הישראלי, עלול להשפיע לרעה על המשך הפעילות של האתר בארץ. במרכז הפיתוח של החברה בישראל מועסקים כיום כ-550 עובדים, רובם אנשי פיתוח חומרה ותוכנה. עיקר הפעילות מרוכזת באתר בפתח תקווה, לצד מרכז פיתוח נוסף, קטן יותר, אשר פועל בבאר שבע. החברה הישראלית הוותיקה עוסקת בפיתוח ציוד תקשורת לרשתות, ובשנת 2020 מוזגה לתוך חברת ריבון (Ribbon) האמריקנית והפכה לחטיבת האופטיקה שלה. עובדי החברה התאגדו בהסתדרות לפני כעשור לאחר מאבק סוער, שבמהלכו ביקשה החברה לפטר כמאה עובדים. בסיום המאבק נחתם הסכם קיבוצי שנחשב לאחד החדשניים בענף. מאז המיזוג עם ריבון, ההנהלה מבקשת לבצע מהלכי התייעלות חוזרים ונשנים, במקום להציג תוכנית אסטרטגית לשיווק ומכירה של המוצרים. בתקופה האחרונה פנתה ההנהלה לנציגות העובדים בדרישה נוספת לצמצום מצבת כוח האדם. לפי נציגות העובדים, המהלך הנוכחי עלול לפגוע בביטחון התעסוקתי של רבים מהם, וכאמור, אף לאיים על עצם קיומו של האתר בישראל. בהסתדרות מדגישים, כי הסכסוך נועד לבלום פגיעה רחבה בעובדים, לשמור על היציבות של מרכז הפיתוח בישראל ולהבטיח את זכויותיהם של העובדים שעלולים להיפגע ממהלך ההתייעלות. עוד נמסר, כי ההסתדרות תמשיך ללוות את עובדי החברה ותפעל כדי להבטיח את המשך פעילותה בישראל. יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק בהסתדרות, יקי חלוצי, מסר, כי "ההסתדרות היא הגב החזק של עובדי ECI/ריבון מאז 2018, דרך כל המשברים שידעה החברה מאז. כמו בעבר, כך גם הפעם – נדע לייצג את העובדים, לשמור על ביטחונם התעסוקתי ולדאוג לאיתנות ולעתיד של אתר החברה בישראל. אני ממליץ להנהלת החברה לא לבחון את כוחנו. מי שינסה אותנו, יפגוש את עוצמתם של עובדי ECI המאוחדים ואת עוצמתה של ההסתדרות".