הבינה המלאכותית, שמסייעת לנו לכתוב סקירות, דו"חות וגם ידיעות עיתונאיות, תסייע החל מהיום (ג') לחברי הכנסת לכתוב נאומים. זאת, באמצעות מערכת בינה מלאכותית פנימית לחברי הכנסת, שכוללת את מחולל הנאומים "דבר עם". המערכת הושקה והוצגה היום בכנס השני בנושא בינה מלאכותית במשכן, שיזם יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה. המערכת, שמותאמת אישית לח"כים ומבוססת על הענן של AWS, פותחה על ידי אגף מידע בכיר בכנסת, בשיתוף אגף בכיר לטכנולוגיה ומחשוב. היא נועדה לשפר את עבודתם הפרלמנטרית של הח"כים באמצעות מתן מידע "אמין, עדכני ומדויק", על פי הודעת הכנסת. המערכת מכירה לעומק את העבודה הפרלמנטרית, ובכלל זה מושגים שגורים בכנסת: הצעת חוק, הצעה לסדר, נאום בן דקה ועוד. מחולל הנאומים הוא חלק מרכזי ובלתי נפרד מהפיתוח החדש. זהו כלי בינה מלאכותית ייעודי, שמאפשר לח"כים לקבל טיוטות נאומים "איכותיות ומקצועיות, המותאמות לשימוש בדיוני המליאה ובוועדות הכנסת", לפי ההודעה. מחולל הנאומים מבוסס על הידע שקיים במאגר הנאומים בכנסת, שכולל את כל הנאומים שנישאו במליאה מ-2003, והוא אף מסוגל לנתח ולספק מידע זמין ברשת. המחולל מתאים את הטיוטות לסגנונו האישי והייחודי של כל חבר כנסת. אגף בכיר מידע ואגף בכיר טכנולוגיה ומחשוב בדקו את המערכת באמצעות כלי בינה מלאכותית חיצוניים, ועל פי הודעת הכנסת היא "קיבלה ציונים גבוהים במיוחד בכל הנוגע לאיכות התוצרים, להתאמה אישית לח"כים ולרלוונטיות התוכן. בנוסף, המערכת זוכה להגנה מקיפה ומתקדמת מבחינת אבטחת מידע, תחת פיקוח ישיר של מערך הסייבר במשכן הכנסת, כדי להבטיח שמירה מלאה על פרטיות וסודיות". "צעד משמעותי בקידום החדשנות בכנסת" יו״ר הכנסת, אמיר אוחנה, אמר כי "השקת מערכת הבינה המלאכותית והטמעתה בכנסת מסמנת צעד משמעותי בקידום החדשנות בכנסת. מערכת זו תסייע לחברי ולעובדי הכנסת להתמקד במימוש שליחותם ברמה המקצועית הגבוהה ביותר, תוך שימוש בבינה המלאכותית לשיפור השירות לציבור. אנחנו גאים בפיתוח זה, המשלב ידע פרלמנטרי עשיר שנצבר בכנסת עם בינה מלאכותית אמינה, מאובטחת ומותאמת לצרכי הכנסת". שמוליק חזקיה, סמנכ"ל מידע בכנסת, ציין כי “המערכת כולה פותחה תוך דגש על דיוק, התאמה אישית ואבטחה. הבדיקות המקיפות שביצענו הוכיחו כי המערכת עולה בהרבה על פתרונות קיימים. זהו כלי שיסייע להם להתמודד עם אתגרי הזמן המודרני, תוך שמירה על הסגנון האישי והמסר הפוליטי של הח"כים".

CES, תערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, ננעלה ביום ה' האחרון, וכמובן, הייתה עמוסה בפיתוחי בינה מלאכותית. המגמה הבולטת בתערוכה לא הייתה ChatGPT ודומיו, אלא מה שנקרא "בינה מלאכותית במכשירי קצה", או Edge AI, בעגה המקצועית. עיקר העניין היה בהטמעה של מודלי בינה מלאכותית קטנים (יחסית), מקומיים, שרצים על חומרה מקומית, בלי צורך בגישה לאינטרנט. אחרי הכישלון המהדהד של סיכת ה-AI של humane.ai, במשך חודשים, החברות בתחום די פחדו לצאת עם התקני AI לבישים ומקומיים, אבל ב-CES השנה נראה שהעסק מתחיל להבשיל: מוטורולה, למשל, יצאה עם ספק תכשיט ספק שרשרת עם תליון שכולל בתוכו בינה מלאכותית מקומית. באופן מפתיע, לחברות הישראליות יש נוכחות משמעותית בשדה החדש והמלהיב הזה של Edge AI. בחרנו להתמקד באחת מהן, ולהזכיר חברה נוספת. הכירו את היילו, שהיא חלק מקומץ חברות שמפתחות מעבדי בינה מלאכותית (מה שנקרא גם מעבדים נוירוניים, או NPU), שמסוגלים להריץ מודלי AI קטנים ומקומיים, ללא צורך בגישה לאינטרנט. ב-CES הציגה החברה הישראלית הציגה שורה של פיתוחים בתחום בינת הקצה. המלהיב שבהם, בעייני לפחות, הוא בינה מלאכותית בקופסה, שאפשר לחבר דרך חיבור USB סטנדרטי, ולהוסיף יכולות AI גם למחשבים ישנים יותר שלא מצוידים במעבדים נוירונים מובנים – כצו האופנה של השנתיים האחרונות. זאת, בדומה למוצר של מעבדים גרפיים עוצמתיים בקופסה חיצונית, שגיימרים יכולים לחבר למחשב שלהם כדי לאפשר לו יכולות עיבוד גרפיות חזקות – אלא שהדבר הזה דורש לא פעם חיבור מיוחד. היילו הציגו בתערוכה מוצר שכזה, ביחד עם ענקית המחשבים הטאיוואנית אסוס, בשם הלא סקסי בעליל UGen 300. ברם, הקופסה הזו תאפשר לכל מי שרוצה להריץ מודלי בינה מלאכותית מקומיים, מכל סיבה שהיא – היעדר חיבור לאינטרנט, רגישות המידע המעובד ומהירות יותר גבוהה בעיבודים מורכבים (שוב, יחסית, משום שאי אפשר להשוות את המודלים הללו בגודל ל-LLM שרץ על ארונות מפלצתיים של אנבידיה). באופן דומה, היילו עובדת עם חברת המחשבים הקטנים והזולים רספברי פאי, והשתיים מציעות מודול חומרה שאפשר להרכיב על הלוחות של החברה, ולקבל יכולות AI. דניה גולן, מנהלת השיווק של היילו, מסבירה בשיחה עם אנשים ומחשבים שכך, למשל, אפשר להריץ מקומית מודל ראייה שיודע לזהות תוכן של סרטונים ולתאר אותם מילולית, או ניתוח של סרטוני אבטחה ממצלמות. מודל שמאפשר לתמלל סרטים – וגם להתריע כשהכלב עולה על הספה "החידוש הגדול הוא שהפתרון שלנו יודע לעשות צ'ט ו-VLM (ר"ת Vision-language Model, מודל ראייה-שפה – נ"ל). הוא משלב מודל של LLM InVision שמאפשר לצפות בסרט, לתמלל את מה שנאמר בו ואף להמחיש את מה שאתה רואה בסרט. אתה גם יכול להגיד לו: תתריע לי כשהילד חוזר מבית הספר, שהכלב עולה על הספה או כאשר השליח של וולט מגיע", אומרת גולן. המודלים והמעבדים של היילו משמשים גם התקנים אחרים, כמו מכסחת דשא אוטונומית, שמשתמשת במעבד של החברה לצורך ראיית מכונה, או מערכות שיקוף, שיכולות לסרוק תיקים במהירות באתרים עם קהל גדול ולאתר כלי נשק, מבלי ליצור עיכובים משמעותיים בתור. המודל יתריע בפניכם כשללאו שוב יתחשק לרבוץ על הספה. צילום: Stock-asso, ShutterStock "המטרה היא להביא בינה מלאכותית לידיים של כל מי שרוצה בכך, וזה נתמך בקהילה שהקמנו בעקבות השיתוף פעולה עם רסברי. חברים בה מעל 100 אלף משתמשים שמעלים קוד, שואלים שאלות ומדברים אחד עם השני", מוסיפה גולן. הכול, אגב, חינמי ובקוד פתוח, וכל אחד יכול להוריד מודלים מוכרים כמו כאלה של OpenAI, או Llama של מטא, כאוות נפשו. ואם בקוד פתוח עסקינן, שווה להזכיר את לייטריקס הישראלית, שהייתה חלק מההכרזות של אנבידיה ב-CES השנה. החברה מירושלים שחררה את מודל הווידיאו LTX-2, שהוא מודל עיבוד ויצירת טקסט, תמונות ו-וידיאו, שכולל גם משקולות פתוחות. כלומר, היוצרים והמתכנתים יכולים לשחק "עם הקרביים" של המודל, בניגוד למודלים אחרים. גם כאן מדובר בפיתוח ישראלי שמשלב ידיים עם ענקית טכנולוגיה מוכרת. איך אומר עודד בן עמי בחיקוי שלו בארץ נהדרת? גאווה ישראלית.

ארגונים רבים מצאו את עצמם מיד לאחר ה-7 באוקטובר נכנסים למוד של הישרדות – על רקע גיוס המילואים הנרחב, המספר הרב של עובדים מפונים, הצורך בסיוע אזרחי לדרום, לצפון ולצה"ל, והטראומה הכללית שפקדה את ישראל. מטבע הדברים, לא מעט ארגונים הקדישו אז פחות זמן להטמעת חדשנות. אלא שאורן בן נתן, מנכ"ל קצב מוצרי גומי, החליט שדווקא אז זה הזמן לחדש ולהתחדש. הוא הסביר על כך בכנס תעשייה 4.0 של אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים. "קצב היא חברה משפחתית, שממוקמת בחיפה", הסביר בן נתן, המשמש גם כיו"ר דור ההמשך בהתאחדות התעשיינים. "יש לה שתי חטיבות – מסחרית ותעשייתית. החטיבה התעשייתית מציעה פתרונות בישול למטבחים תעשייתיים ופתרונות ארגונומיה. יש לקצב שתי מחלקות ייצור: האחת של גלילי מתכת וגומי, והשנייה של גומי. הלקוחות שלנו מגיעים מסגמנטים רבים". בן נתן אמר כי "יום לפני המלחמה היינו במהלכם של פרויקטים עם המכון לייצור מתקדם והג'וינט, והכנסנו תהליכי חדשנות כל הזמן. מערבל הגומי שלנו, הלב של המפעל, נרכש חודש לפני המלחמה בטורקיה". "מיד לאחר ה-7 באוקטובר פתחנו את המפעל, ופעלנו לגיוס של מעל חצי מיליון שקלים לרכישת ציוד לצה"ל. זה מה שעשינו בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה. לאחר מכן, הלקוחות התקשרו אלינו ואמרו שהם צריכים את הפתרונות שלנו, שאנחנו צריכים לייצר אותם עבורם. החלטנו שאנחנו לא זזים מהמפעל, אף על פי שהוא יושב במפרץ חיפה, ליד רפאל ובתי הזיקוק – מה שאומר שהחיזבאללה כיוון עלינו הרבה טילים", אמר. "בתוך המשבר, זה הזמן להשקיע בכל לקוח" "החלטתי שדווקא אז זה הזמן להשקיע יותר מתמיד בחדשנות", הוסיף בן נתן. "הבנתי שבתוך המצוקה והמשבר, זה הזמן להשקיע בכל לקוח, עם דגש על אוטומציה והסרת תלות בגורם האנושי, ועל כך שאף אחד לא הולך לשום מקום מבחינת כוח אדם". "הטמענו את מערכת ה-BI ביונית. היא עלתה לאוויר אחרי שבועיים. המשכנו עם הג'וינט לפיילוט להשקעה בחדשנות בתעשייה הלא טכנולוגית. השקענו בנוסף בחברת פרקטיקל בייצור מתקדם. ככל שהיו יותר טילים ומלחמה השקענו יותר בעשייה ובחדשנות, יחד עם המכון לייצור מתקדם, משרד הכלכלה ועוד", סיים.

"כמוסד פיננסי, אנחנו רואים את מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת כהזדמנות עסקית. קפצנו על היכולות החדשות ואימצנו אותן. שינינו את המוטו של הבנק מ-'להיות ראשון' ו-'אנחנו פה בשבילך' למוטו חדש: 'בנקאות יוזמת', שנשענת על טכנולוגיות חדשניות", כך אמר ארז רחמיל, משנה למנכ"ל והממונה על חטיבת הטכנולוגיה והמחשוב בבנק הפועלים. רחמיל דיבר בפתח מפגש של C3, פורום המנמ"רים והמנכ"לים של אנשים ומחשבים, שחבריו התארחו היום (ג') במטה בנק הפועלים בתל אביב. המפגש עסק באתגרי חדשנות ו-IT במגזר הפיננסי ופתח אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לפני שהגיע לבנק הפועלים היה רחמיל סמנכ"ל הטכנולוגיות של פלייטיקה. לדבריו, "עבדתי שם יותר מעשור, וההגעה לבנק הפגישה אותי עם אווירה וסביבה שונות ממה שהכרתי בעבר. כבנק, האתגרים שלנו שלובים וכרוכים בכלכלה הישראלית, ששוב, מפגינה חוסן אחרי משברים. הכלכלה המקומית חוזרת למסלול, ועושה זאת בגדול: התוצר הלאומי נמצא במצב של שיפור; ישראל דורגה במקום השלישי בין הכלכלות של מדינות העולם ב-2025; והבורסה הגיעה לתשואות שיא, והיא זו שמניעה את הפעילויות הכלכליות במשק". "הטכנולוגיה ממשיכה להיות מנוע צמיחה עבור העולם הפיננסי: היו ב-2025 אקזיטים טכנולוגים מטורפים", אמר. "אנחנו חיים בעידן של טכנולוגיה היפר-התפתחותית. זוהי תחילתה של מהפכה שהשפעתה ניכרת והיא מחוללת שינוי בכלל המשק. המענה שלנו לאתגרים הוא על ידי טיפול מעמיק בדאטה ובנייה של סוכני AI על סטרואידים". 100 מיליון תובנות מבוססות AI "כחלק מחימום המנועים וההיערכות לעידן הבינה המלאכותית נכנסנו לניתוח מעמיק של מאגר ביג דאטה שהיה ברשותנו, והנפקנו כ-100 מיליון תובנות אודות הלקוחות, בפילוחים, הגדרות והשוואות שונות. את הדאטה הזאת אנחנו מנגישים ללקוחות בהתאמה אישית", ציין רחמיל. דנית הבנקאית. צילום: בנק הפועלים "עשינו את קפיצת המדרגה השנייה בתחום כאשר יצאנו במהלך שיווקי לקבלת הטבה של 'מנייה במתנה', שמיועד ליותר ממיליון לקוחות הבנק", הוסיף. "לפני המהלך, חששנו מיצירת עומס במוקדי שירות הלקוחות, כאשר אלה יישאלו שאלות רבות בתחום, בעיקר מצד מי שאינו בקי במניות. לכן, העלינו הילוך: הקמנו את דנית הבנקאית, סוכנת AI בשפה טבעית, בערוצי קול ו-ווטסאפ. לשמחתנו, דנית מנעה פגיעה ברציפות ואיכות השירות, ושיפרה את חוויית השירות. אחת הסיבות לשיפור הייתה שבמהלך האימון של דנית הזנו אותה בנתוני אמת, והיא השתפרה תוך כדי תנועה. לא היו תלונות, כי דנית הייתה שם בזמן אמת, וכך היא ענתה לצרכי הלקוחות". לסיכום אמר רחמיל, מוביל ה-IT בבנק הפועלים, כי "המהלכים שהובלנו הציתו את הדמיון שלנו ופתחו עבורנו עולם חדש. לכן, לצד ההשקעה הרבה שלנו בעולם ה-AI החדש בשנה החולפת, נשקיע בתחום רבות גם השנה. הטכנולוגיה פותחת עבורנו הזדמנויות לשנה החדשה".

החשב הכללי ממשרד האוצר, וסמנכ"לית ממשל וחברה ב משרד ראש הממשלה הניחו אמש (ב') את אבן הפינה למרחב החדשנות הממשלתי – מרחב ראשון מסוגו שנועד להוות זירה להתנסות, ייעול ושיפור תהליכי הליבה של הממשל. מרחב החדשנות הינו יוזמה של החשב הכללי ומוקם כחלק מתהליך רחב של צוות החדשנות הממשלתי, המובל על ידי משרד רה"מ, ומניח לראשונה את מתווה הפעולה האסטרטגי לחדשנות בממשל. עבודת הצוות מוּנעת מתוך הבנה כי חדשנות אינה פריבילגיה, אלא כלי אסטרטגי יישומי שחייב להיות מוטמע בכל מנגנוני השלטון. לפי הודעת היוזמים, המרחב יאפשר למשרדים לפתור אתגרי ליבה מקצועיים בסביבה התומכת בחשיבה חדשנית ובניהול סיכונים מאפשר. במרחב יתבצע תהליך האצה לגיבוש תהליכי עבודה יעילים, שיסתיים בפתרון יישומי ובליווי המשרד בתהליך ההטמעה בשטח. עוד נודע כי פעילות המרחב תתמקד באיתור "צווארי בקבוק" מערכתיים, ותקדם יוזמות בעלות אימפקט גבוה, תוך שימוש במתודולוגיות של חדשנות פתוחה, פיילוטים ו-Sandbox (ארגז חול). בנוסף ילווה את המרחב אקוסיסטם עוטף שיכלול בין היתר, מיטאפים – מפגשי למידה והעברת ידע; האקתונים; שולחנות עגולים; והנבטת מיזמים. המרחב מוקם לשימוש כלל הממשלה – כמיזם משותף בין הממשלה וג'וינט ישראל, בהובלה משותפת של החשב הכללי ומשרד ראש הממשלה בליווי צוות החדשנות הממשלתי. המבנה הפיזי שלו יוקם בקמפוס גב-ים, גבעת רם ירושלים, כחלק מהחיבור לקמפוס החדשנות באזור. "המטרה שלנו ברורה: להפוך את הממשלה לארגון חכם וגמיש" החשב הכללי רוטנברג אמר במהלך הטקס אתמול כי "הנחת אבן הפינה היום אינה רק אירוע נדל"ני, היא מסמלת שינוי עומק בתרבות הניהול הממשלתי. מרכז החדשנות אינו 'אי' בודד של טכנולוגיה; זהו המקום שבו רעיונות חדשניים פוגשים את הפרקטיקה היומיומית של תהליכי העבודה. אנחנו מאמצים כאן אסטרטגיה דו-כיוונית: פועלים ביעילות תחת האילוצים הקיימים כדי לייצר פתרונות מהירים, ובמקביל פועלים להסרת חסמים רגולטוריים ארוכי טווח. המטרה שלנו ברורה: להפוך את הממשלה לארגון חכם וגמיש, המשתמש בנתונים ובטכנולוגיה כדי להעניק שירות טוב יותר לאזרחי ישראל ולייעל את עבודת עובדי המדינה". דרורית שטיינמץ, מ"מ מנכ"לית משרד רה"מ: "מרחב החדשנות אותו אנו משיקים הערב הוא צעד משמעותי בהגברת האפקטיביות הממשלתית. העבודה המשותפת של גופי המטה כחלק מהצוות הבין-משרדי מאפשרת לנו לייצר 'מרחב בטוח' בדרך לפיצוח האתגרים הלאומיים העומדים לפנינו, מתוך מחויבות עמוקה להטמעת חדשנות פורצת דרך בשירות הציבורי. מרחב זה ישמש כלי להתקדמות, אפקטיביות ופיתוח רעיונות חדשניים ליעול תהליכי הממשלה. מהלך זה מצטרף למהלכים רבים נוספים בתחום החדשנות, הסייבר והבינה המלאכותית ששמים את ישראל בקדמת הבמה". לירון הנץ, סמנכ"לית ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה: "חדשנות בממשל היא לא מותרות. הערב הוא הזדמנות של ממש לשלב בין שני מאמצים בו-זמנית – אסטרטגי ויישומי. אנו מפרסמים לראשונה את המתווה הממשלתי לחדשנות בממשל, תוך כדי פיתוח מרחב החדשנות. ברוח העקרונות הבינ"ל של ה-OECD ניקח קדימה – איים של חדשנות לעבר מהלך לאומי, שימנף יכולות ויהווה קפיצת מדרגה בתחום". "המרחב יאפשר תרבות של כישלון בדרך להצלחה" אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי לחדשנות וטכנולוגיה, אמר במהלך הטקס: "אנו מגשימים חלום שהתגבש במשך מספר שנים, בית לחדשנות בממשלה, מקום שיפיץ את תורת החדשנות בממשלה ויאפשר לממשלה לחשוב ולפעול אחרת. המרחב לחדשנות יאפשר חשיבה מחוץ לקופסה ודחיפה לשינוי פרדיגמות ותפישות כשלנגד עינינו מתן שירות יעיל, איכותי ומהיר לאזרח ולעסק. המרחב יאפשר תרבות של כישלון בדרך להצלחה, כי אין הצלחה ללא כישלון ואין סיכוי ללא לקיחת סיכון. אנו בחשב הכללי תומכים ומלווים מהלכי חדשנות ברכש הממשלתי, מתנאי השירות ועוד עולמות תוכן של החשכ"ל, שכבר הביאו להאצת פעילות הממשלה והמשק בתחומים רבים, ובאמצעות המרחב נוכל להרחיב פעילויות אלו לכלל עולמות התוכן בממשלה". ד"ר הדס מינקה-ברנד, מנכ"לית ג'וינט-ישראל: "מאז קום המדינה, הג'וינט פועל לבניית התשתיות החברתיות האיתנות של ישראל, ואנו רואים זכות גדולה בשותפות הרחבה שלנו עם הממשלה לקידום המגזר הציבורי. המרחב החדש יאפשר לנו לרתום את הניסיון החברתי, דיגיטלי ותהליכי של הג'וינט אל תוך עולמות התוכן הממשלתיים, ובכך למלא את המחויבות העמוקה שלנו להפוך את המערכות הציבוריות ליעילות ומועילות יותר עבור כל אזרח, צעד חיוני בדרך להבטחת המשך הצמיחה והחוסן של החברה הישראלית כולה".

"2025 לא הייתה עוד שנה. עסקנו בה רבות בהטמעת רכיבי AI, כי התחום הגיע לבשלות באזורים מסוימים, עם שיפורים בעולמות התפוקתיות וחוויית הלקוח. הבאנו לקפיצה משמעותית בתפעול וביכולת של מוקדי התמיכה, והתמקדנו בבניית ממשק אישי מול הלקוחות ובבניית יכולת להמשכיות, לטובת עבודה רב ערוצית, תוך שילוב עבודת אדם-מכונה. כך, עם פילוח לקוחות בעלי צרכים שונים, אנחנו מנצלים את הפוטנציאל שיש ב-AI ורואים בו הזדמנות", אמר גדי גנון, מנהל אגף דאטה ו-AI בבנק הפועלים. גנון דיבר במסגרת מפגש של C3, פורום המנמ"רים והמנכ"לים מבית אנשים ומחשבים. חברי הפורום התארחו היום (ג') במטה בנק הפועלים בתל אביב. המפגש עסק באתגרי חדשנות ו-IT במגזר הפיננסי ופתח אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. גנון, כמו המנמ"ר, ארז רחמיל, עבד בעברו בפלייטיקה. לפני כן הוא שירת ביחידה 8200. מענה מותאם אישית, שמאפשר לספק חוויות שונות ללקוחות שונים לדברי גנון, "בעולם הטכנולוגי החדש, עלינו לעבור ממצב של FOMO – הפחד מהחמצה, למצב של ROI – החזר השקעה. זה קורה בין היתר בעזרת בינה מלאכותית". הוא ציין כי "בשנה החולפת בנינו תוכנית אסטרטגית לכניסה מדורגת לעולם ה-GenAI. כאנשי מוצר, הבטנו מה עושים ועשו בנקים דיגיטליים מובילים בעולם. ראינו שאפליקציות B2C (מארגון ללקוח – י"ה) הושפעו מהעולם החדש: יש לנו ויזואליות חזקה; שילבנו היבטי סושיאל; הדקנו את הקשר והנאמנות של הלקוחות, המעורבות (Engagement) שלהם, על בסיס מישחוק (גיימיפיקציה); וערכנו התאמות עמוקות אישיות, היפר-פרסונליזציה. השאיפה שלנו היא שבעתיד, הלקוח ייצר את התוכן בעצמו". "בשל המיקוד בחוויית לקוח בעידן זה, השיחה של הלקוח עם הבנק חייבת להיות עם ממשק אישי", אמר גנון. "מוסדות פיננסיים מובילים דיברו על המשכיות רב-ערוצית. אם הלקוח החל לפעול מול הבוט, נדרש שהוא יוכל להמשיך לפעול באפליקציה, במעבר שקוף וחלק בין הערוצים. כך ענינו לאתגר של ממשק המשכי ולעבודת אדם-מכונה. עם מענה מותאם אישית, אנחנו מספקים היצע שונה לפלחים שונים של לקוחות". גנון ציטט שני מחקרים, של MIT והרווארד, שלפיהם עדיין, 95% מפרויקטי ה-AI נכשלים. "זה מטריד", אמר. הסיבות לכישלון, לדבריו, הן: "יש פיילוטים מבריקים, אבל הם לא עונים לבעיה גדולה שמטרידה את הארגון, ויש חוסר אינטגרציה עם מערכות קיימות. לכן, אנחנו משקיעים בחיבור בין מערכות לגאסי ל-API ול-MCP, 'המלכים החדשים'. עוד קבענו שהכול יהיה מדיד, אין יוזמות בלי מדידה. יצאנו לדרך לטובת הפקת ערך אמיתי". "זיהינו בקמפיין 'מניה במתנה' יכולת לתת ערך לסוכני AI", אמר. "התאים לנו, כאירוע, לבחון אותו, כי הוא היה מתוחם בזמנים. במלחמה מול איראן, ביוני האחרון, עלה צורך לשיחות מרוחקות – כולם היו בבית. בנינו מענה בתוך שבועות ויצאנו לדרך באוגוסט, לאחר גיבוי של כל חלקי הארגון". סוכן 2.0 ל-"מניה במתנה" "השלב הבא", ציין גנון, "היה סוכן 2.0 ל-'מניה במתנה', ואותו השקנו בנובמבר. הוא כלל רמות מורכבות גדולות יותר ועדכון במה בחר הלקוח – במניה או במזומן. הוספנו עוד מתווה, 'שוק הון לצעירים', ופעלנו לצמצום השיהוי. הקפדנו על דיבור בשפה פשוטה ולא בנקאית, עם עמידה בדרישות הרגולטוריות. שינינו הרבה תהליכים. הבנו שאין להכניס סוכן או בוט לתהליך עסקי קיים – חובה לתכנן תהליך עסקי חדש. בנינו מבט 360 מעלות על הלקוח, תוך חיבור עולמות ה-AI והאבטחה, ומיקוד באמון שלו. פתחנו עולם חדש לבדיקת הרגש, תוך כדי תנועה. הבנו שחובה לחבר את העובד האנושי לתהליך". "התוצאות שיקפו הצלחה", סיכם גנון. "רמת שביעות רצון הלקוחות גדלה. דנית הבנקאית, סוכנת ה-AI, עונה סביב השעון, ו-40% מהפניות הן מחוץ לשעות העבודה. עשינו פילוח: למשל, לטובת דיבור איטי יותר ללקוחות מבוגרים, או מענה לחרדים בעלי טלפונים כשרים וטיפשים. העלייה לאוויר היא בהדרגתיות, עם יכולת מהירה לפעולות רול בק. עיצבנו מחדש תהליכים ותפקידים. שילבנו AI ובקרה אוטומטית. זו הייתה חוויה מטורפת בשנה עמוסה". אחרי גנון עלה חגי הוכברגר, מנהל אגף פרויקטים אסטרטגיים בחטיבה הקמעונאית בבנק הפועלים, שהציג את תפיסת הממשק העתידי ואת אתגרי חווית השימוש. למה ביט כל כך תפס? דובר נוסף במפגש היה איתי ברטל, מנהל ביט – אחד המוצרים הפופולריים של בנק הפועלים. "ביט הוא מוצר חוצה מגזרים, נפוץ, בשימוש מיליוני לקוחות – לא רק של הבנק", אמר. "ביט לוקח פעולה בנקאית מורכבת יחסית, מרובדת, והופך אותה לשקופה ללקוח, פשוטה ומיידית, עם כמה שפחות לחיצות". אפליקציית ביט "ביט תפס כי הוא ענה על צורך יומיומי ברור, על ידי ביצוע פעולה אחת מיידית ונגישה, עם חוויית צריכה מותאמת במובייל ואימוץ טבעי ו-ויראלי. זה מה שגרם לו לתפוס כאש בשדה קוצים", ציין. "ביט הוא לא עוד מוצר בנקאי קלאסי, אלא בעל התנהלות אחרת, עם גמישות ופיתוח מהיר, יכולת לשילוב שירותי ענן ומינוף שלו מול שירותי הבנק". "בנינו שכבת תשתית שתאפשר צמיחה", הוסיף ברטל. "בנינו קטלוג מוצרים ותשתית ייעודית לענן. בכל פיתוח חדש אנחנו מאמצים תוכנה כשירות (SaaS) ככל הניתן. המוצר הפך לפלטפורמה פיננסית רבת אפשרויות: להחזיק יתרה, או לנהל כמה יתרות. יש לנו אחריות תפעולית ורגולטורית גדולה יותר, ועלינו לענות לדרישות הנחוצות עם שמירה על חוויית שימוש פשוטה". "אנחנו ממשיכים לייצר בידול ומתקדמים בכלל החזיתות", סיכם ברטל. "המענה מתבסס על תמיכה רזה, המשך מתן ערך, הישענות על דאטה ו-AI, וחוויה מזמינה ונעימה. נמשיך בצמיחה בשוק רווי, תחרותי ומרובה שחקנים, חלקם חדשים, תוך מיקוד במהירות ובאחריות".

באפל יכולים להתחיל את 2026 עם חיוך קל: לפי נתונים ראשוניים של חברת מחקר השווקים קאונטרפוינט, החברה שלחה ממחסניה לחנויות הכי הרבה טלפונים מבין כלל החברות, ובפעם הראשונה מזה 14 שנה, נתח השוק שלה בסוף 2025 היה גדול מזה של יריבתה הגדולה, סמסונג – 20% לעומת 19%. בסך הכול, משלוחי המסארטפונים עלו אשתקד רק ב-2% לעומת 2024 – שנה שגם בה השוק חווה עלייה קלה בלבד, של 4%. הן אפל והן סמסונג מכרו יותר סמארטפונים – או, לפחות, ביצעו יותר משלוחים של סמארטפונים – ב-2025 בהשוואה ל-2024. אולם, בעוד שהעלייה של אפל הסתכמה ב-10%, לכ-243 מיליון יחידות, זו של סמסונג נעצרה על 5% – מה שהביא אותה ל-235 מיליון סמארטפונים בלבד ולאיבוד הכתר המסורתי שלה. הרבעון הרביעי היה זה שדחף את אפל לפסגה, בזכות המשך מכירות טובות של משפחת ה-iPhone 16, ומכירות שעלו על הציפיות של המשפחה החדשה, iPhone 17. סמסונג נהנתה לאורך השנה בעיקר ממכירות של משפחת שוק הביניים שלה, Galaxy A, ובמקביל זכתה לראות מכירות מעט טובות יותר של משפחת ה-Galaxy S25 ושל Galaxy Z Fold 7, בהשוואה לדור הקודם. מה עם החברות האחרות? שיאומי שמרה על מיקומה השלישי, אך איבדה 1% בנתח השוק וירדה ל-13%. לעומת זאת, בכמות המכירות היא שמרה על אותו נתון מהשנה הקודמת. שיאומי מקדימה גם השנה את החברות האחיות ויוו ואופו, ששמרו על נתח שוק של 8%, כאשר המכירות של ויוו עלו מעט ואלה של אופו ירדו מעט. על אף שהן עדיין לא קרובות לחמישייה הראשונה, בקאונטרפוינט ציינו לטובה את Nothing, שמשלוחי הטלפונים שלה זינקו ב-31%, ואת גוגל, שרשמה בשנה החולפת צמיחה של 25% עם מכשירי הפיקסל שלה. בשוק מחכים לראות מה יקרה ב-2026, לאור הצפי לעלייה במחירים של הטלפונים, בגין הגידול החד במחירי הזיכרונות. יותר צרכנים משדרגים למכשירי פרימיום – ומשלמים יותר "ב-2025, שוק הטלפונים החכמים המשיך במעבר ההדרגתי שלו לכיוון רמות מחירים גבוהות יותר, כשהוא מונע בידי שדרוג צרכנים למכשירי פרימיום. במקביל, הביקוש למכשירי דור חמישי עלה בחדות באזורים מתפתחים. חששות הקשורים למכסים גרמו ליצרניות להקדים את המשלוחים במחצית הראשונה, אך ככל שהשנה התקדמה, השפעת המכסים התבררה כמתונה מהצפוי – מה שבלם את השפעתם על נפחי המחצית השנייה", כך לפי האנליסט שילפי ג'יין.

כדי להצליח ביישום AI בארגון, על הארגון לבחון את המוכנות שלו בתחילת המסע, אבל גם למדוד באופן עקבי ותקופתי את העמידה במדדים המצביעים על עמידתו ביעדים שנקבעו. המדידה היא כלי חשוב בתהליך ניהול השינוי הנדרש ליישום AI בפרט, וטרנספורמציה דיגיטלית בכלל. המדידה מייצרת מוטיבציה ומאפשרת תחרות בריאה בתוך הארגון – כאשר מחלקות או אגפים רואים את המדדים, זה מייצר מוטיבציה נוספת לשפר את התוצאות. מבחינת המנהלים – המדידה מאפשרת להם לקבל החלטות טובות יותר לגבי הקצאת משאבים. המדידה מאפשרת לעובדים וצוותים להבין את הפערים, לא במטרה להאשים, אלא מהווה למידה ארגונית ושיפור מתמיד של ההישגים. במאמרי ממאי 2025, שכותרתו ששת ממדי המוכנות להטמעת ה-AI בארגון, הוצג מודל של שישה ממדי היערכות ארגונית לקראת יישום מוצלח של טכנולוגיות AI בארגון. התרשים הבא הוצג במאמר יחד עם אוסף של שאלות שיסייעו לארגון לבחון מוכנותו ליישום ה-AI. תרשים עכביש צילום: רז הייפרמן במאמרי מהי ההזיקה בין טרנספורמציה דיגיטלי ובינה מלאכותית, שפורסם ביולי 2025, הובהר כי יישום AI הוא חלק בלתי נפרד מהטרנספורמציה הדיגיטלית – המסע הארגוני ליישום טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות לשיפור הביצועים. טכנולוגיות ה-AI, עם כל החדשנות וסיכוני השיבוש שלה, אינה יוצאת דופן בהקשר זה. יחד עם זאת, בגלל החדשנות והפוטנציאל העסקי של הטכנולוגיה והאתגר ביישומה, חשוב שהארגון יקדיש תשומת לב מיוחדת ליישום, ויגדיר אוסף של מדדים ברורים למדידת ההצלחה של היישום וההטמעה וכאמצעי ניווט לקראת מימוש החזון הדיגיטלי שלו. כמו שנאמר 'מה שלא נמדד, לא מנוהל' ולכן חשוב שיישום ה-AI יימדד לאורך תקופה. שימוש במדדים רלוונטיים ולאורך זמן, יאפשר להפוך את החזון ליעד קונקרטי המוביל את הארגון לפעולה ומימוש מדידת תהליך ההטמעה והיישום של ה-AI בארגון מטרת מאמר זה היא להציג אוסף של מדדים אפשריים למדידת תהליך ההטמעה והיישום של ה-AI בארגון. המאמר מציג מספר דוגמאות למדדים אפשריים, לכל אחד מהממדים במודל המוכנות. אין בכך לומר שמדדים אלה, ורק אלה, צריכים להימדד. אלה מדובר בדוגמאות וכל ארגון יכול להתאים את המדדים, כך שיקבעו לצרכיו ויעדיו. ניתן להוסיף או לגרוע מדדים בהתאם לצרכים הייחודיים של הארגון. כמו שנאמר "מה שלא נמדד, לא מנוהל" ולכן חשוב שיישום ה-AI יימדד לאורך תקופה. שימוש במדדים רלוונטיים ולאורך זמן, יאפשר להפוך את החזון ליעד קונקרטי המוביל את הארגון לפעולה ומימוש. מספר דוגמאות למדדים אפשריים – ממד 1 – אסטרטגיה ומנהיגות בנושא AI: ממד זה בוחן את קיומה של אסטרטגיה ומנהיגות לנושא ה-AI. עצם הקיום של הבינה המלאכותית בארגון אינו משמעותי, אלא רק אם היא תורמת באופן ישיר לקבלת החלטות אסטרטגיות. מדדים אפשריים לבחינת ההשפעה האסטרטגית של ה-AI על תוצאות עסקיות: אחוז המיזמים האסטרטגיים המשתמשים ב-AI מתוך כלל המיזמים האסטרטגיים של הארגון אחוז ההשקעה במיזמי AI ביחס לתקציב הכולל לדיגיטל ו-IT החזר על ההשקעה (ROI) למדידת הרווח הנקי שנוצר בעקבות מיזמי AI לעומת העלות הכוללת לפיתוחם והפעלתם של היישומים אחוז ממחזור המכירות של מוצרים ושירותים הנובע מיישום ה-AI ביישומי הליבה של המוצרים והשירותים אחוז מצמצום העלויות שניתן לייחס ל-AI מהירות המחזור של חדשנות – מספר המוצרים/שירותים/שיפורים לשנה הנובעים מיישום ה-AI אחוז ההחלטות הנובעות מ-AI לעומת סך ההחלטות האסטרטגיות שהארגון קיבל ממד 2 – אנשים וכישורים: ממד זה בוחן את הזמינות והמיומנות של עובדים וצוותים ליישום הבינה המלאכותית. אחוז העובדים בארגון המשתמשים ב-AI מתוך כלל העובדים אחוז השיפור בפרודוקטיביות – תפוקה לעובד לפני ואחרי יישום AI אחוז האוריינות של עובדים – מספר העובדים שעברו הכשרות ב-AI לעומת כלל העובדים בארגון אחוז העובדים המשתמשים באופן שוטף בכלי AI למילוי תפקידם ביחס לכלל העובדים מספר המומחים ל-AI בארגון ביחס לשנה קודמת ממד 3 – יישומים בעלי ערך עסקי: ממד זה בוחן האם הארגון השקיע משאבים לאיתור ובחירת היישומים (Use Cases) המתאימים ליישום AI ובעלי פוטנציאל ערך לארגון. הזמן בשבועות מהשלמת פיילוט (POC) ועד העברתו לייצור רמת ההכנסות הנובעת ממונטיזציה של נתונים (מכירות של נתונים ומודלים) מספר הניסויים ברבעון שהארגון מבצע עם מודלים של AI אחוז הדיוק בחיזוי במודלים של AI אחוז השיפור בפרסונליזציה – מדידת ההמרה ביישומים מבוססי AI לעומת יישומים אחרים רמת האמון של הלקוחות כתוצאה מסקרי לקוח אחוז התהליכים העסקיים ששודרגו באמצעות AI לעומת כלל התהליכים העסקיים אחוז התהליכים האוטונומיים מבוססי AI לעומת כלל התהליכים העסקיים ממד 4 – נתונים: הנתונים הם התשתית לפיתוח ואמון המודלים השונים. אחוז מאגרי הנתונים במצב AI-Ready שעברו תהליכי ניקוי/סימון/נגישים באמצעות APIs מבין כלל מאגרי הנתונים בארגון ממד 5 – תשתית טכנולוגית: ממד זה בוחן את מוכנות התשתית הטכנולוגית הנדרשת לפיתוח, שילוב ויישום טכנולוגיות בינה המלאכותית. אחוז הזמינות של פלטפורמת ה-AI רמת המוכנות של הנתונים מספר ההעברות לייצור לרבעון של מודלים של AI הזמן בימים שלוקח לעדכן מודלים מספר אירועי אבטחת מידע ופרטיות הקשורים ל-AI ממד 6 – משילות AI: ממד זה בוחן האם הארגון הגדיר מדיניות והנחיות מתאימות, האם הוגדרו ועדות היגוי והסמכויות שלהן ומבנים ארגוניים תומכים. אחוז היוזמות בנושא AI שעברו תהליך אישור פורמלי בוועדת היגוי ביחס לכלל היוזמות שהוועדה אישרה אחוז המודלים שעברו תהליך פורמלי של אישור מבחינת הטיות, אתיקה ופרטיות מספר אירועי הטיות (Bias) שהתגלו ברבעון רמת העמידה בכללי הציות והרגולציה הזמן בימים מגילוי אירוע AI עד לגמר טיפול באירוע לסיכום ניתן לומר כי המדידה של יישום ה-AI בארגון קריטית כדי להבטיח את הצלחת יישום הטכנולוגיה החשובה הזו בארגון. המדידה מייצרת שפה אחידה וחוצת-ארגון, שקופה, ומניעה לפעולה לשיפור מתמיד. המדדים שהוצגו כאן הם רק דוגמאות, וכל ארגון צריך לבחון מהם המדדים הרלוונטיים עבורו, כמו גם להוריד ולהוסיף מדדים בהתאם ליעדיו. המדדים שהארגון יבחר למדוד, יעצבו את תהליך היישום של הטכנולוגיה ואת תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית שלו. מדדים ברורים ושקופים מעודדים את צוותי העבודה להתקדם ולעמוד ביעדים. ללא מדידה – ההתקדמות אינה ברורה ומתחילות תהיות לגבי מצב היישום. מחקרים שונים מצביעים על אחוז גבוה (70%) של כישלונות בתהליכי הטרנספורמציה, ואחד ההסברים לכך הוא היעדר מדידה. אל תתנו ליישום ה-AI בארגונכם להיכנס לסטטיסטיקה העגומה הזאת – תשקיעו במדידה כדי לשפר את סיכויי ההצלחה. הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית, מבית BDO Consulting ומרצה בתוכניות MBA במכללות אונו ורופין