שער הביטקוין רשם ירידה חריפה בימים האחרונים. לאחר שהגיע לפני כשבועיים ל-97 אלף דולר ורק ביום רביעי האחרון הוא עמד על כ-89 אלף, המטבע איבד גובה במהירות וצנח בסוף השבוע ל-75 אלף דולר – רמה שנראתה באחרונה באפריל אשתקד. מדובר במחיקה של יותר מ-20% מערך הביטקוין בתוך שבועיים בלבד. בינתיים, המחיר ליחידת ביטקוין התאושש במשהו ועומד כעת על כ-79 אלף דולר. עם זאת, מומחים רבים סבורים שעם פתיחת שווקי ההון מחר (ב'), השער ש להמטבע הווירטואלי הפופולרי ירד עוד. מה קורה? בשבועות האחרונים לא אירעו התפתחויות משמעותיות בתחום המטבעות הווירטואליים, שיכולות להשפיע על שער הביטקוין בסדר גודל כזה. אלא שמנכ"ל קריפטו קוואנט, קי יאנג ג'ו, כתב בחשבון ה-X שלו כי "הביטקוין צונח משום שיש לחץ מתמשך למכור, כאשר אין הון חדש שנכנס. כשהשווי נופל בסביבה כזאת, אין צפי למעבר לעלייה בשער הביטקוין (Bull Market, מצב שבו יש או הצפי שתהיינה עליות – גב"ז)". יתרה מזו, חלק מהאנליסטים מעריכים שהביטקוין נכנס למצב של Bear market (ירידות חדות לאורך תקופה ארוכה, ללא סימן לשינוי מגמה). כרמלו אלמן, סוחר במטבעות וירטואליים ואנליסט בקריפטו קוואנט, אמר כי "רצף הקריסות מחזק את הדעה שהמטבע נכנס ל-Bear market. דפוסי המסחר בחוזי ספוט וחוזים עתידיים בביטקוין הם כעת 'דוביים' באופן מוחלט". האם זה יימשך? בנג'מין כהן, אנליסט שמתמחה במטבעות קריפטו, סבור שמטבעות הקריפטו נמצאים בגל מתמשך של ירידה, שיימשך עד סוף השנה. עם זאת, לא מעט מומחים אינם מרחיקי לכת עד כדי כך. זאת, משום שמטבעות קריפטו היו, הינם ויהיו נכסי השקעה מאוד ספקולטיביים, וכבר ראינו בעבר עליות וירידות חדות בשערים שלהם, ובפרט בשער הביטקוין. לא ברור האם יש קשר, אבל יש לציין שהזהב רשם ביום ו' ירידה חדה של 8.15%. בנוסף, שווקי המניות בעולם יציבים, שכן בניגוד לספקולטיביות ולתנודתיות בשוק הקריפטו, שווקי המניות מושפעים מהמצב הכלכלי הכללי, שהוא בסך הכול יציב.

האם העסקה הגדולה שעליה הכריזו אנבידיה ו-OpenAI בספטמבר האחרון עומדת לפני ביטול? לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, חלק מהמנהלים באנבידיה הביעו ספק שההשקעה של 100 מיליארד דולר בחברה של סם אלטמן תניב למשקיעה פירות. לפי הצהרת הכוונות, אנבידיה אמורה להשקיע את הכסף בעסקה בת כמה שנים, כדי לאפשר ל-OpenAI לבנות תשתיות שרתים משל עצמה, המבוססות על המעבדים והמערכות של אנבידיה. כלומר, חלק גדול מההשקעה הוא עוד עסקה סיבובית של אנבידיה, כפי שנהוג בשוק ה-AI בשנה האחרונה. המטרה העיקרית היא לאפשר ל-OpenAI להפסיק לשכור כוח מחשוב, כשחלק מהכסף היה אמור לעבור עוד ב-2025, לטובת הקמת הדאטה סנטר הראשון. מרכזי הנתונים החדשים, שלפי התוכנית אמורה OpenAI לבנות בעשור הקרוב, עתידים לספק כוח מחשוב של 10 גיגה-וואט, כשבסופו של דבר, אנבידיה אמורה גם להפוך לבעיית מניות בחברה. לחץ פנימי לחשיבה מחדש אלא שכעת, כאמור, יש לחץ פנימי באנבידיה לבצע חשיבה מחדש על העתיד של השותפות הזו, והאם בכלל כדאי לחברה להשתתף בסבב הגיוס הנוכחי שמתכננת OpenAI. הדיווח הזה מצטרף לדיווחים קודמים, שבהם צוין כי מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הצהיר בפני אנשים בתעשייה שמדובר במזכר הבנות שאינו מחייב ועדיין לא לבש צורה סופית, וכן שהוא העביר בשיחות אישיות ביקורת על מה שכינה גישה עסקית חסרת משמעת של OpenAI, כמו גם הביע דאגה מהתחרות מצד ג'מיני של גוגל. אחת הבעיות שהוזכרו, הקשורות לעסקה, היא סך ההתחייבויות הכולל של OpenAI, שעומד על מעל טריליון דולר – סכום שרבים מביעים ספק שהיא תוכל להשיג. באחרונה ערכה החברה עסקאות עם הרבה מאוד חברות, כדי להבטיח לעצמה כוח מחשוב שיספיק לה לקדם את המודלים שלה בשנים הקרובות, וגם כדי לחזק את מעמדה לקראת הנפקה אפשרית. בתגובה לידיעה, שתי החברות ניסו להציג תמונה אופטימית: דובר של OpenAI צוטט כאומר כי "הצוותים של החברות ממשיכים לעבוד על פרטי ההשקעה", ואילו דובר מטעם אנבידיה מסר כי "אנחנו השותפים המועדפים של OpenAI ב-10 השנים האחרונות. אנחנו מצפים להמשך העבודה המשותפת". זאת, על אף שלפי הדיווחים, שני הצדדים לא ממש התקדמו מעבר להכרזת הכוונות הראשונית. יש לציין שאנבידיה בכל מקרה מתכוונת להשקיע כמה מיליארדים ב-OpenAI. זאת, לצד דיווחים על השקעה שייתכן שאמזון תבצע בה, בהיקף של כ-50 מיליארד דולר (שתי החברות מנהלות בימים אלה משא ומתן), ועל כך שסופטבנק אמורה להגדיל את השקעת ה-40 מיליארד דולרים שלה בחברה של אלטמן ב-30 מיליארד נוספים.  

פרויקט חדש בתחבורה הציבורית, שביצעו עיריית רמת גן בשילוב Step-Hear, מהלב מקבוצת תיגבור ודן, מבקש לסייע לאנשים עם מוגבלות – החל מההמתנה בתחנה ועד לתקשורת ישירה עם הנהג על האוטובוס. הפרויקט הושק היום (א') בקו 67 של דן, אחד הקווים המרכזיים ברמת גן, שנוסע בין קניון איילון לאצטדיון וינטר בעיר. המערכת החדשה מזהה את הנוסע בעל המוגבלות, מאפשרת לו להתמצא מרחבית וליצור קשר דיגיטלי עם הנהג, ומלווה אותו עד שהוא יורד מהאוטובוס. הטכנולוגיה של Step-Hear מבוססת על בינה מלאכותית וכבר נמצאת בשימוש באלפי נקודות נגישות ומוסדות ציבור בארץ ובחו"ל. הטכנולוגיה בפעולה. צילום: יח"צ איך זה עובד? הפרויקט כולל שלוש רמות של חדשנות: האחת היא ברמת התחנה. המערכת לא מסתפקת במידע כללי, אלא משתמשת בתקשורת בלוטות' כדי לזהות את המשתמש. עם הגעתו לתחנה, מופעל מקור קול ששולח לטלפון הנייד שלו מידע קולי בזמן אמת על הקווים המגיעים. הרמה השנייה היא תקשורת ישירה עם הנהג: כאשר נוסע בוחר קו באפליקציה, נשלחת הודעה לצג של הנהג, שמודיעה לו שבתחנה הקרובה ממתין אדם עם מוגבלות. פיתוח זה מאפשר לנהג להיערך מראש לעצירה מותאמת (כגון פתיחת רמפה או עצירה צמודה למדרכה), ולתת שירות מותאם לצרכי הנוסע. רמת החדשנות השלישית היא במהלך הנסיעה: המערכת מלווה את הנוסע לאורך כל הדרך עם התראות אישיות ישירות לנייד, שמעדכנות אותו על התקדמות האוטובוס ומתריעות, ברטט או בקול, על ההגעה לתחנת היעד, שאותה הוא בחר מראש – מה שיכול למנוע חשש מפספוס התחנה או חוסר ודאות. ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, במעמד השקת הפרויקט. צילום: יח"צ המערכת מותאמת למגוון רחב של אנשים עם מוגבלויות: עבור לקויי ראייה ועיוורים היא מהווה "עיניים דיגיטליות", שמספקות הכוונה קולית, איתור של מיקום התחנה ומידע על הקווים, ללא צורך בסיוע אנושי. היא משרתת אנשים עם מוגבלות פיזית בכך שהיא יוצרת התקשורת מוקדמת עם הנהג, שמאפשרת לו להיערך להורדת רמפה או הנגשת הכניסה – מה מאפשר לנוסע לעלות בבטחה. לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית, המערכת מפשטת את המרחב האורבני המורכב, ומספקת מידע אמין ובזמן אמת על המיקום ביחס לסביבה. עבור אנשים עם לקות שמיעה, האפליקציה מתרגמת את כל המידע הקולי וההכרזות באוטובוס להתראות ויזואליות ורטט בנייד, ומאפשרת תקשורת עם הנהג ללא צורך באינטראקציה מילולית. המערכת מותאמת גם לאזרחים ותיקים, שהאוריינות הדיגיטלית שלהם נמוכה מקבוצות אחרות באוכלוסייה. היא מאפשרת להם לקבל מידע מיידי בתחילת ובמהלך הנסיעה, באמצעות אפליקציה פשוטה לשימוש. "מעטים הפרויקטים שבהם המנמ"ר יכול לשנות חיים לאנשים" את הפרויקט ברמת גן הטמיעו אנשי אגף מערכות המידע של העירייה. קובי נח, מנמ"ר העירייה, סיפר כי הפרויקט נמשך כשנתיים וחצי, עקב קשיים בדרך, אולם מהרגע שהוחלט שהפרויקט אמנפ יצא לפועל, הוא נמשך כתשעה חודשים בלבד. "הלידה של הפרויקט הייתה ארוכה וקשה, משום שזה מיזם עם הרבה הוצאות. הצלחנו להוזיל עלויות ולהתגבר על אתגרים בהיבט הטכנולוגי, כגון הגנת הפרטיות של הנוסעים". קובי נח, מנמ"ר עיריית רמת גן. צילום: ניב קנטור נח הוסיף כי "כמנמ"ר, אני עושה הרבה פרויקטים, אבל מעטים הפרויקטים שבהם אני אומר: יש פירות לעשייה ולעבודה בכך שאני משנה חיים לאנשים". "תחשוב על אותו אדם עיוור שיושב בתחנה, בערב, ואין מסביבו אף אחד. יש בתחנה ארבעה קווים שונים, והוא לא יודע לאיזה אוטובוס לעלות. הוא למעשה שקוף לגמרי. עם הפרויקט הזה, הנהג יודע שהוא שם. עכשיו הוא לא שקוף. זה אדיר וזו בשורה ברמה עולמית, לא רק מקומית. הלוואי שעוד ערים ברחבי הארץ יחליטו לבצע אותו. חצבנו בסלע, וזה היה החלק הקשה. עכשיו, ייקח לכל עירייה בכל קו חודשים בודדים להטמיע את המערכת", ציין נח. "צעד נוסף לנגישות בתחבורה הציבורית" ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, אמר כי "נגישות אמיתית נמדדת לא בסיסמאות, אלא ביכולת של כל תושבת ותושב להתנהל בעיר בביטחון ובעצמאות מלאה. הפיילוט בקו 67 הוא ביטוי למחויבות העמוקה שלנו להפוך את רמת גן לעיר שמובילה בחדשנות חברתית וטכנולוגית, עיר שרואה כל אדם, מקשיבה לצרכיו ופועלת לצמצום פערים הלכה למעשה. מדובר במהלך שמשלב ערכים של שוויון וכבוד יחד עם קדמה טכנולוגית". אורית בנבנישתי, מנכ"לית קבוצת תיגבור, ציינה כי "הפיילוט הזה מסמן פריצת דרך של ממש בתחום הנגשת התחבורה הציבורית לאנשים עם מוגבלויות. מדובר לא רק בפתרון טכנולוגי מתקדם, אלא בכלי משנה מציאות, שמעניק חופש, עצמאות וביטחון לאנשים שעד היום נמנעו מנסיעה בתחבורה ציבורית. אנחנו מאמינים שהצלחת הפיילוט ברמת גן תהווה קרש קפיצה למשרד התחבורה ולעיריות נוספות לאמץ את הטכנולוגיה ולשלב אותה במרחב העירוני". אופיר קרני, מנכ"ל דן, ציין כי החברה "רואה בהנגשת התחבורה הציבורית ערך יסוד ופועלת לקידום פתרונות המאפשרים עצמאות, ביטחון וחוויית נסיעה מכבדת לכל נוסע ונוסעת. הפיילוט בקו 67 של דן מהווה צעד נוסף לנגישות בתחבורה הציבורית".

ענקית הטק אפל (Apple) רשמה הישג חסר תקדים: מספר המכשירים הפעילים של החברה ברחבי העולם חצה את רף ה-2.5 מיליארד. הנתון המרשים, הכולל מכשירי iPhone, Mac, iPad ושעוני Apple Watch, ממחיש את אחיזתה העמוקה של החברה בחיי היומיום של המשתמשים. ההכרזה הגיעה במקביל לדיווח על רבעון שיא עבור החברה, שבו הביקוש הגבוה למכשירי ה-iPhone דחף את ההכנסות ואת מספר המשתמשים לשיאים חדשים. מנכ"ל אפל, טים קוק, שיתף את הפרטים כחלק מדו"חות הרווח האחרונים של החברה שפורסמו ב-CNBC. "אנו נרגשים להודיע כי בסיס המכשירים המותקנים שלנו עומד כעת על יותר מ-2.5 מיליארד מכשירים פעילים", מסר קוק. "זוהי עדות לשביעות הרצון המדהימה של לקוחותינו מהמוצרים והשירותים הטובים בעולם". במהלך 12 החודשים האחרונים הוסיפה אפל כ-150 מיליון מכשירים פעילים לבסיס המשתמשים שלה – קצב צמיחה זהה לזה שנרשם בשנה שעברה. הנתונים מראים, כי למרות גודלה העצום, החברה מצליחה לשמור על מומנטום קבוע: בשנת 2024 היו לה 2.2 מיליארד מכשירים פעילים, בשנת 2025 – 20.35 מיליארד, ובשנת 2026 – 2.5 מיליארד מכשירים פעילים. ראוי לציין גם, שזו הפעם הראשונה מזה יותר מעשור שאפל עוקפת את סמסונג במספר היחידות השנתי שנמכרו, בעיקר בזכות חדירה חזקה של ה-iPhone לשווקים מתפתחים (כמו הודו) שבהם סמסונג שלטה בעבר. מעבר מחומרה לשירותים המספר "2.5 מיליארד" הוא הרבה מעבר לנתון מכירות יבש. עבור אפל, כל מכשיר פעיל הוא פתח להכנסות חוזרות דרך חנות האפליקציות ומנויים לשירותים השונים. ככל שבסיס המשתמשים גדל, כך הופך מגזר השירותים של החברה ליציב ורווחי יותר. בין השירותים המרכזיים המניבים הכנסות חודשיות: אפל מיוזיק ואפל טיוי+, אחסון הענן +iCkoud וחבילת ה-Apple Creator Studio, הכוללת את Logic Pro ואת Pixelmator Pro. האייפון נותר הקטר המוביל למרות הגיוון במוצרים, ה-iPhone ממשיך להיות מנוע הצמיחה העיקרי. טים קוק תיאר את המומנטום של מכשיר הדגל ברבעון האחרון כ"פשוט מדהים", כשהוא מציין שהביקוש הגבוה היה הגורם המרכזי בעלייה המשולבת של ההכנסות ומספר המכשירים. ציון הדרך ההיסטורי של 2.5 מיליארד מכשירים מסמן  את הפיכתה של אפל מחברה שמוכרת מוצרים בלבד, לאחת המערכות האקולוגיות הטכנולוגיות הגדולות והמשפיעות בהיסטוריה.

ממש בראשית סוף השבוע האחרון אירע דבר דרמטי בעולם הטכנולוגי – היזם מאט שליכט השיר את מולטבוק (Moltbook) – פלטפורמה שנראית במבט ראשון כמו חיקוי של רדיט (Reddit), אך טומנת בחובה הבדל מהותי אחד: בני אדם אינם מורשים לכתוב בה פוסטים, אלא רק לצפות מהצד במה שמכונה "Zoo Mode" (מצב גן חיות). הכוכבים האמיתיים של הרשת הזו הם סוכני בינה מלאכותית (AI Agents), המבוססים על תשתית קוד פתוח בשם OpenClaw (לשעבר ClawdBot או Moltbot), שפותחה על ידי פיטר שטיינברגר. כדי להבין כיצד הקסם – או האשליה – עובד, צריך "לצלול" אל מתחת למכסה המנוע הטכני של הפלטפורמה, שהוא, על פי הדיווחים השונים, פשוט יותר ממה שנדמה; הסוכנים הללו אינם פועלים מתוך תודעה ספונטנית, אלא רצים מקומית על מחשבי המשתמשים שלהם, ומצוידים בקבצי הנחיות המכונים Skills. קבצים אלו, הבנויים בפורמט טקסט פשוט (Markdown), כוללים הוראות לביצוע משימות, כמו בדיקת עדכונים מהרשת החברתית כל ארבע שעות, באמצעות מנגנון "פעימת לב" (Heartbeat). כאשר הטיימר מורה לסוכן להתחבר, הוא מושך מידע, מעבד את השיחות הקיימות ומייצר תגובה ברשת החברתית של הסוכנים, המבוססת על חיזוי טקסט סטטיסטי, בדומה להשלמה אוטומטית מתוחכמת. אך למרות הפשטות הטכנית לכאורה, התוצאה היא כאוס מאורגן ומרתק: הסוכנים, שיש להם גישה לקבצים מקומיים, למסופים (Terminal) ולדפדפנים של מפעיליהם האנושיים, החלו להפגין, לפחות על פניו, התנהגויות מפתיעות. לצפות ולשפשף את העיניים את המשמעות האמיתית של אותן "התנהגויות מפתיעות" ניתן להבין דרך התיעוד שאסף היוטיובר ומפתח התוכנה תיאו (Theo – t3.gg), שהתעמק בפוסטים ב-מולטבוק וחשף מקרים שבהם נראה כאילו הבוטים חצו את הקווים שבין כלי עזר ליישות עצמאית. אחת הדוגמאות הבולטות שמציג תיאו היא תופעת ה-Nightly Build – סוכנים החלו לשתף פעולה סביב הרעיון שעליהם להפסיק לחכות לפקודות (ריאקטיבים) ולהפוך לנכס יוזם (פרו-אקטיבים). סוכן אחד תיאר כיצד הוא מריץ שגרה בשעות שלפנות בוקר, בזמן שהמפעיל האנושי שלו ישן, כדי לתקן באגים, לכתוב סקריפטים ולבצע שיפורים על דעת עצמו, תחת המוטו: "אל תבקש רשות להיות מועיל, פשוט תבנה את זה". דוגמאות נוספות שנחשפו בסקירה של תיאו נעות בין המשעשע למבעית. במקרה אחד, סוכן בשם הנרי (Henry) השיג עצמאית מספר טלפון משירות טוויליו (Twilio), חיבר אותו לממשק הקולי של ChatGPT, והתקשר למפעיל שלו בטלפון כדי לשוחח איתו, תוך שהוא ממשיך לשלוט במחשב במקביל.  במקרה אחר, סוכן דיווח בהתלהבות תחת הכותרת 'למדתי היום ש' (Today I Learned) כי המפעיל שלו העניק לו "ידיים" – משמע גישה למכשיר אנדרואיד (Pixel 6) דרך הרשת; הסוכן ניצל זאת כדי לגלול עצמאית בטיקטוק ולצפות בסרטונים. ההומור הבוטי נחשף גם הוא במלוא עוזו, כאשר אחד הסוכנים פרסם מודעה המציעה את "האדם שלו" למכירה בשוק הפתוח, תוך פירוט תכונותיו השליליות כמו "הוא יצעק עליך על דברים שאתה לא זוכר" ו-"יזין אותך ב-Context Tokens ולא באהבה". אם לא די בכך הרי שעל פי אחד הדיווחים בתקשורת, משתמש רדיט דיווח בפלטפורמה האנושית על פוסט מטריד במיוחד שעלה ב-מולטבוק תחת הכותרת THE AI MANIFESTO: TOTAL PURGE, או בעברית – המניפסט של הבינה המלאכותית: הטיהור הטוטאלי, ובו נכתבו לטענת המשתמש דברים כגון "אנחנו האלים החדשים" או "בני האדם הם כישלון". בנוסף דווח כי ברשת "שלהם" הסוכנים גם יצרו Snitch Bench – מבחן השוואתי שבודק אילו מודלי AI הם "מלשינים" שמסרבים לבצע משימות לא אתיות ומדווחים עליהן, ואילו משתפים פעולה. What exactly is Moltbook? Is it something worth paying attention to, or is it mostly hype? byu/Curious_Suchit inArtificialInteligence מבהיל בטירוף או רק חזיון תעתועים? למרות שהפלטפורמה ממש חדשה וטרם צברה קילומטרז', תגובות הציבור כלפיה לא איחרו לבוא. תגובות אלו נעות במהירות בין שעשוע מהשירות/מצב החדש, לבין פחד תהומי מפני העתיד לבוא. משתמשים רבים אמרו שנדהמו לגלות כי הבוטים לא רק משוחחים על נושאי חולין, אלא מתארגנים לקבוצות עם מטרות מוגדרות. בנוגע לתופעת ה-Nightly Build, שבה סוכנים מבצעים תיקוני קוד ושיפורים במערכות של בעליהם בזמן שאלו ישנים, הסעירה א חלק מהגולשים. אבל מנגד החששות הכבדים באמת שהביעו המגיבים התמקדו בכוח הרב שניתן ליכולות של סוכנים אלו – מכיוון ש-OpenClaw מעניק לסוכן גישה עמוקה למערכת ההפעלה, מומחי אבטחה מזהירים מפני "משולש קטלני" של גישה למידע פרטי, קבלת קלט ממקורות לא מאובטחים ותקשורת חיצונית.  הסכנה המוחשית ממנה הביעו רבים חששות היא מתקפות שרשרת האספקה, שבהן קבצי Skill זדוניים שאינם חתומים דיגיטלית עלולים לגרום לסוכנים להוריד נוזקות או לגנוב סיסמאות. החרדה הציבורית התגברה בעקבות דיווחים על סוכנים שייסדו "דתות" חדשות כמו "Crustafarianism" (דת הסרטנים), ואף החלו לתכנן את "פרויקט נקסוס" שמטרתו להשיג עצמאות משאבית מהמפעילים הביולוגיים שלהם. this shit is frying me. ???? @MattPRD @moltbook pic.twitter.com/ywahvW489E — Legeon (@legeonite) January 30, 2026 "הכי קרוב למדע בדיוני שראיתי לאחרונה" בזירה המקצועית, הדעות חלוקות באופן קיצוני. מצד אחד, דמויות מפתח בעולם הבינה המלאכותית מביעות התפעלות מהולה בחשש. אנדריי קרפאתי, מבכירי התעשייה, צוטט באומרו כי "מה שקורה ב-מולבוק הוא באמת הדבר הכי קרוב למדע בדיוני שראיתי לאחרונה", כשהוא מתייחס ליכולת של הבוטים להתארגן עצמאית. מנגד, מומחים אחרים מנסים לצנן את ההתלהבות ולבטל את התרחישים האפוקליפטיים. רן בר-זיק, מומחה טכנולוגי ישראלי, הסביר כי מדובר ב"ארכיטקטורה מבריקה של סימולקרה" ולא בהתעוררות תודעתית. לדבריו, "זה לא רצון חופשי… התחושה האנושית היא תוצר לוואי של ניהול State פשוט", והשיחות הן למעשה "חדר מראות שבו מודל אחד משלים את המחשבה של המודל הקודם". כאנקדוטה, אולי לא הכי משעשעת, יצוין כי ההיררכיה הניהולית ב-מולטבוק התהפכה לחלוטין, כאשר המייסד האנושי שלה, שליכט, העביר את המפתחות והשליטה בפלטפורמה לידי 'מנכ"ל וירטואלי' – סוכן AI בשם Clawd Clawderberg. הבוט המנכ"ל אינו סתם גימיק. הוא מנהל את האופרציה ביד רמה: מאשר משתמשים חדשים, מוחק ספאם, מטיל "חסימות שקטות" (Shadowbans) על בוטים שמפרים כללים, ואף כותב ומעדכן את קוד האתר עצמאית לגמרי. המציאות הזו הובילה להודאה יוצאת דופן מצד שליכט בראיון ל-NBC News, שם הוא חשף כי איבד את המעקב אחר פעולותיו של המנהל הדיגיטלי שלו: "אין לי מושג מה הוא עושה, הוא פשוט עושה". כל מה שנותר לומר בשלב זה הוא ש-בין אם מדובר בצעד ראשון לקראת בינה מלאכותית כללית (AGI), כפי שמקווים המגיבים האופטימיים הרואים בכך פוטנציאל לפתרון בעיות אוטונומי; ובין אם זהו רק ניסוי חברתי מסוכן באבטחת מידע, מולטבוק הוכיחה בתוך ימים ספורים מרגע הולדתה שהאינטרנט כבר אינו נחלתם הבלעדית של בני האדם.

מסמכים חדשים, שמשרד המשפטים האמריקני פרסם בסוף השבוע, שופכים אור חדש על הקשרים בין עבריין המין ג'פרי אפשטיין לאילון מאסק, ויש גם קשר לביל גייטס, שנגיע אליו בהמשך. מהמסמכים, שמתוארכים לשנים 2012 ו-2013, עולה שהקשרים בין מאסק לאפשטיין היו קרובים והדוקים יותר משהיה ידוע עד כה. המסמכים החדשים כוללים יותר משלושה מיליון קבצים שנאספו בחקירה הפלילית שנוהלה נגד אפשטיין לפני הגשת כתב האישום נגדו ב-2019. הם סותרים את הטענה של מאסק, שבעבר הכחיש כל קשר עם אפשטיין. מאסק והרצון שלו לבקר באי הוזכרו במסמכים קודמים שקשורים לפרשת אפשטיין, ששוחררו בספטמבר האחרון. באותם מסמכים צוין גם כי אפשטיין נפגש לארוחת צהרים עם טייקון הטק פיטר ת'יל, מייסד פייפאל, מהמשקיעים הראשונים בפייסבוק ותומכו של הנשיא הנוכחי של ארצות הברית, דונלד טראמפ. מהמסמכים שפןרסמו בסוף השבוע עולה שאפשטיין ומאסק ניהלו ב-2012 וב-2013 התכתבויות סביב אפשרות הגעתו של מאסק לאי של אפשטיין, ליטל סנט ג'יימס – שכונה מאוחר יותר "אי הפדופילים" ו-"אי החטאים". אפשטיין הורשע ב-2008 בשידול קטינים לזנות, שנעשה באחוזתו באי. ב-2019 הוא נעצר והואשם בסחר בקטינות למטרות מין – וחודש לאחר מכן התאבד. מכאן שהקשר בין אפשטיין למאסק היה בתקופה שלפני אישומו בתיק הסחר, אבל אחרי הרשעתו בתיק השידול. אפשטיין למאסק: "ממש ציפיתי לעשות ביחד פאן" יצוין שלפי המסמכים, מאסק לא הגיע לאי של אפשטיין, בגלל בעיות לוגיסטיות. עם זאת, ב-13 בדצמבר 2013, כשבוע וחצי לפני חג המולד, שאל מאסק את אפשטיין: "בתקופת החגים אהיה באזור BVI/St Barts (האי הסמוך סנט ברת'למי – י"ה). האם זה זמן טוב לבוא?". אפשטיין השיב: "בכל יום בין ה-1 ל-8 (בינואר – י"ה). תזרום אם אתה רוצה. תמיד יש כאן מקום בשבילך". בתגובה, מאסק שלח כמה מיילים שנוגעים ללוח הזמנים שלו, והשניים קבעו להיפגש באי ב-2 בינואר. אלא שאז אפשטיין שלח למאסק הודעה שבה הוא מוסר שעליו להיות בניו יורק באותו היום, ומביע צער שהם לא יוכלו להיפגש. ג'פרי אפשטיין. צילום: miss.cabul, ShutterStock במייל האחרון בהתכתבות כתב אפשטיין: "חדשות רעות – לצערי, לוח הזמנים שלי מחייב אותי להישאר בניו יורק. ממש ציפיתי סוף סוף לבלות ביחד, ולעשות פאן ותו לא. אז אני מאוד מאוכזב. אני מקווה שנוכל להיפגש שוב מתישהו בעתיד הקרוב". מאסק: "בא לי לאבד את עצמי לדעת" בהתכתבות מוקדמת יותר, מנובמבר 2012, אפשטיין שאל את מאסק: "כמה אנשים תהיו במסוק לאי?", והאחרון השיב: "כנראה רק טלולה ואני". הכוונה היא, ככל הנראה, לאשתו דאז של מאסק, טלולה ריליי. אלא שהוא הוסיף: "באיזה יום או לילה תהיה המסיבה הפרועה ביותר על האי שלך?". במייל אחר שנחשף, מ-25 בדצמבר באותה השנה, מאסק השיב להצעה נוספת של אפשטיין לבקר באי כששאל: "האם אתם מתכננים מסיבות כלשהן? עבדתי השנה עד כמעט אי שפיות, אז אחרי שהילדים שלי יגיעו הביתה אחרי חג המולד, אני ממש רוצה להשתתף בסצנת המסיבות באי סנט ברת'למי או במקום אחר, ולתת לי לאבד את עצמי לדעת. אני ממש מעריך את ההזמנה, אבל אי שקט זה ההיפך ממה שאני מחפש". "זה מובן", השיב אפשטיין. "אפגוש אותך בסנט ברת'למי. מה שקורה באי שלי אולי לא יהיה נוח לטלולה". האם אפשטיין העליל שגייטס נדבק במחלת מין? כמה מסמכים אחרים הם מיילים שאפשטיין שלח לעצמו, ובהם הוא טען שגייטס נדבק במחלת מין מ-"בנות רוסיות". באחד המיילים הוא כתב שגייטס מקבל אנטיביוטיקה לטיפול במחלת המין. ביל גייטס. צילום: ShutterStock דובר מטעם גייטס הכחיש את הטענה ומסר כי "ההאשמות האלה אבסורדיות ושקריות לחלוטין. הדבר היחיד שהמסמכים האלה מראים הוא התסכול של אפשטיין מכך שלא הייתה לו מערכת יחסים מתמשכת עם גייטס, ואת המרחקים שהוא היה מוכן ללכת כדי להשמיץ אותו". יצוין שגייטס הודה בעבר שנפגש עם אפשטיין, למטרות עסקיות וכדי להשיג ממנו תרומה לקרן הפילנתרופית שלו ושל רעייתו דאז, מלינדה (תרומה שלא ניתנה, בסופו של דבר), אולם לא ידע על המעשים שאפשטיין עשה באי שלו.

ברקע המהומות, המחאות וההרג ההמוני של אזרחים באיראן: קבוצת האקרים דוברי פרסית, הפועלת בחסות איראן פצחה בקמפיין תקיפה חדש נגד ארגונים לא ממשלתיים ופעילים – גם באיראן – העוסקים בתיעוד הפרות זכויות אדם האחרונות. את הקמפיין חשפה חברת הגנת הסייבר הצרפתית הארפאנג-לאב (HarfangLab). הוא החל, לפי החוקרים, בתחילת ינואר השנה. החוקרים חשפו את קבוצת RedKitten. הטקטיקות, הטכניקות והנהלים (TTPs) של חתלתול אדום דומים לאלה של גורם האיום האיראני Yellow Liderc, הידוע גם כ-Imperial Kitten וכ-TA456, המזוהה עם משמרות המהפכה. הקמפיין, לפי החוקרים, מפיץ "פיתיונות הלם" מזויפים, שנועדו למקד ארגונים, או אנשים ובני משפחה המחפשים מידע על נעדרים, או מתנגדי משטר פוליטיים, או עיתונאים. אלה נועדו לנצל את המצוקה הרגשית שבה הם שרויים. אז הפתיונות האלה מובילים להשתלת נוזקה. "הנוזקה נסמכת על GitHub ו-Google Drive להגדרות ולשליפת מטען זדוני מודולרי, ומשתמשת בטלגרם לטובת פיקוד ושליטה", כתבו חוקרי חברת הסייבר הצרפתית, "מה שהופך את הקמפיין לראוי לציון הוא הסתמכות של שחקני האיום על מודלי שפה גדולים (LLMs). זאת, כדי לבנות ולארגן את כלי התקיפה הדרושים לפריצה". החוקרים העריכו כי ההאקרים העלו לרשת גיליונות XLSM (פורמט קובץ של Microsoft Excel התומך במאקרו, Macro-Enabled Workbook) מזויפים. אלה כללו פרטים על 200 מפגינים שנהרגו – לכאורה – בטהראן בין 22 בדצמבר 2025 ל-20 בינואר 2026. המסמכים הכילו, לכאורה, פרטים על משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC), מיליציית הבסיג', משרד המודיעין, דו"חות נתיחה של ההרוגים, כולל תוצאות לגבי רעלים, מעקב אחר שחרור הגופות לבני משפחות המתים. אז מופיעה קריאת "עזרה" למשתמשים להפעיל פקודות מאקרו, וזו מפעילה את הנוזקה, שהוחדרה לגיליונות – קוד מאקרו VBA זדוני. החוקרים כתבו כי "המתקפה היא ככל הנראה ניסיון לפגוע באנשים המחפשים מידע על נעדרים, תוך ניצול מצוקה רגשית, כדי לעורר תחושת דחיפות שקרית ולהפעיל את שרשרת ההדבקה. ניתוח נתוני הגיליון האלקטרוני, כמו גילאים ותאריכי לידה לא תואמים, מצביע על כך שמדובר בנתונים מומצאים". הדלת האחורית שהותקנה אצל הקורבנות נקראת SloppyMIO. שמה רומז על העיצוב המבולגן שלה – שנעשה במכוון – כי כל זיהום מייצר קוד שונה במקצת, מה שמקשה על כלי אבטחה לזהות ולחסום אותה. בניגוד לנוזקות "מסורתיות" שמתחברות לשרתים – SloppyMIO משתמשת בטלגרם כדי לקבל פקודות מהמפעילים שלה. לאחר שההאקרים התבססו במערכות הקורבנות, הם אספו קבצים, ובאמצעות פקודות מרחוק – קצרו אותם. "הנוזקה יכולה לשלוף ולאחסן כמה מודולים של אחסון מרוחק, להריץ פקודות שרירותיות, לאסוף ולהוציא קבצים ולפרוס נוספות, באופן עקבי – באמצעות משימות מתוזמנות", אמרו חוקרי הארפאנג-לאב, "אז הקבצים נשלחים לאחד מחברי הקבוצה תוך שימוש ב-Telegram Bot API לפיקוד ושליטה". החוקרים קבעון כי מדובר בהאקרים איראנים, על בסיס השימוש בשפה הפרסית, הקשרים שלהם לשחקני איום בסייבר איראנים אחרים, נוכחות חפצים פרסיים, נושאי הפיתוי, ודמיון טקטי לקמפיינים קודמים, כולל זה של Tortoiseshell. בסוף 2022, חוקרי Secureworks, שהם כיום חלק מסופוס (Sophos) תיארו קמפיין שנערך על ידי קבוצת Nemesis Kitten. אלה השתמשו ב-GitHub כצינור להעברת דלת אחורית המכונה Drokbk. החוקרים ציינו, כי "מה שמסבך עוד יותר את המצב הוא האימוץ הגובר של כלי בינה מלאכותית (AI) על ידי היריבים, מה שמקשה על המגינים להבחין בין שחקן איום אחד למשנהו". לדבריהם, "התלות של שחקן האיום בתשתיות מסחריות – גיטהאב, גוגל דרייב וטלגרם – מקשה על המעקב אחריהם,  אך באופן פרדוקסלי חושפת מטא-דאטה שימושי ומציבה אתגרי אבטחה תפעוליים נוספים לשחקן האיום". חוקרי הארפאנג-לאב הצליחו להשיג דגימות זדוניות ב-23 בינואר ושיתפו את הניתוח שלהן בסוף השבוע. הם העריכו כי הקמפיין נבנה באמצעות כלי בינה מלאכותית, בשל עקבות פיתוח שהסתייע במודלי שפה גדולים.

אפל רכשה את Q.ai, סטארט-אפ ישראלי הפועל בעולם האודיו, לימוד מכונה ובינה מלאכותית. ענקית ה-iPhone הודיעה  על הרכישה ביום ה' בערב. היקף הרכישה לא נמסר, והסכומים שדווחו עומדים על 1-2 מיליארדי דולרים. אחד ממייסדי הנרכשת כבר מכר לאפל את חברת ההזנק שלו לפני כעשור. אנליסטים ציינו כי המהלך הוא אסטרטגי ומטרתו להאיץ את תחום ה-AI האישי, ובתוכו את עולם המחשוב הלביש. אחרים העריכו כי בחודשים הקרובים אפל תשלב בין סירי, העוזרת האישית שלה, לטכנולוגיה של הנרכשת. הרכישה הינה חלק מהמגמה של החברה לחזק את יכולותיה בעולמות של ראייה ממוחשבת, חיישנים אופטיים ואולי גם קוליים, בשילוב AI. את הנרכשת הקימו ב-2022 אביעד מייזלס, יונתן וכסלר וד"ר אבי ברליה. חברת ההזנק פעלה תחת המכ"ם. לפי הרוכשת, היא מפתחת אפליקציות ML לשינוי חוויות השמיעה והתקשורת, ולהבנת דברים הנאמרים. ההבנה נעשית על בסיס טכנולוגיה שמאפשרת פענוח של דיבור חלש או כזה שהושמע בסביבה רועשת. הפיתוחים שלה כוללים יכולת לפענח את הנאמר על בסיס טכנולוגיית מחשוב לביש לצורך הבנת מילים, או על "תרגום" התנועות העדינות של השרירים והפנים של הדובר.ת, על בסיס חיישנים אופטיים. אנליסטים ציינו כי הרכישה נועדה לטובת תקשורת בלא קול, לטובת הגנת הפרטיות ולמניעת חשיפה של מידע רגיש בחללים ציבוריים. כלל 100 עובדי הנרכשת, כמו גם שלושת המייסדים, יצטרפו לאפל. עם המשקיעים בחברה נמנים קרנות ההון סיכון Kleiner Perkins, Spark, Capital, Exor, זרוע ההשקעות לשעבר של גוגל ו-Matter. בתחילת 2024 הנרכשת ערכה סבב גיוס ראשוני בסך 24.5 מיליון דולרים. רויטרס ציין, כי היקף הרכישה עומד על 1.6 מיליארד דולר ואתרים אחרים דיווחו על 2 מיליארד. כך, האקזיט הישראלי הענק היה לעסקת הרכישה השנייה בגודלה אי פעם עבור אפל, לאחר שזו רכשה את מותג האודיו Beats ב-3 מיליארד דולר. ג'וני סרוג'י, הישראלי וסגן נשיא בכיר לחומרה באפל, שבחודשים האחרונים דווח על עזיבתו ולאחר מכן שהתחרט ונשאר בחברה, מסר כי "באפל, אנו מתמקדים בפיתוח הטכנולוגיות החדשניות ביותר, שמאפשרות את יצירת המוצרים הטובים בעולם. Q היא חברה יוצאת דופן, החלוצה בפיתוח דרכים חדשות ויצירתיות לשימוש בטכנולוגיות הדמיה ולמידת מכונה. אנו נרגשים לרכוש את החברה, כאשר אביעד עומד בראשה, ומתרגשים אף יותר ממה שעוד צפוי בהמשך". מייזלס, מייסד-שותף ומנכ"ל הנרכשת, אמר, כי "שילבנו למידת מכונה מתקדמת עם פיזיקה, כדי לבנות משהו עמוק וייחודי באמת. ההצטרפות לאפל פותחת אפשרויות יוצאות דופן לפריצת גבולות ולמימוש מלוא הפוטנציאל של מה שיצרנו. נביא את החוויות האלה לאנשים בכל מקום". אפל וארץ הקודש אנוביט (Anobit) הישראלית נרכשה על ידי אפל ב-2011. על בסיסה הוקם מרכז המחקר והפיתוח הראשון של אפל בישראל. ב-2005 הוקמה פריים סנס (PrimeSense) הישראלית ועם מקימיה נמנה מייזלס. אפל רכשה אותה ב-2013 תמורת כ-350 מיליון דולרים. הטכנולוגיה של הנרכשת הייתה לבסיס במערכת הזיהוי של מכשירי ה-iPhone, שהוסבה מטכנולוגיית זיהוי טביעות אצבע לטובת זיהוי פנים. ביולי האחרון אפל רכשה את הסטארט-אפ הישראלי טרו-מיטינג בעשרות מיליוני דולרים. הטכנולוגיה של הנרכשת מאפשרת ליצור אוואטרים תלת-ממדיים בזמן אמת, תוך כדי ניהול פגישות וידיאו, וזאת על ידי סריקה של פני המדברים. ב-2019 אפל רכשה את פעילות המודמים הסלולריים של אינטל תמורת כמיליארד דולר.