לא פשוטים הם חייו של צופה ריאליטי בישראל. "על מה אתה מדבר?", בטח תגידו. "המסך הישראלי נע על הציר שבין 'הישרדות', תחרויות שירה וריאליטי אוכל מתחלף", ובזה אתם לא טועים. אבל לא ההיצע הוא מה שהופך את חייו של חובב הריאליטי למתישים, אלא התוכן של אותן תכניות או נכון יותר - מה שערוצי הברודקאסט עושים עם התוכן הזה. אז לא, גם אם יש לכם פורמט מקסים כמו "המטבח המנצח MKR" ובו 15 צמדים מתחרים זה בזה על הזכות להיות המסעדנים הבאים של ישראל, אין סיכוי שנוכל ליהנות ממנו במשך שלושה ימים בשבוע לאורך כמעט שלושה חודשים (ובבקשה אל תבקשו ממני להתייחס אל 'הישרדות', גם לסבלנות שלי יש גבול). אם כך, גמר "המטבח המנצח" שחלקו השני שודר אתמול בקשת 12 ובו זכו אבי פרץ וליאור חפצדי, היה בעיקר אנחת רווחה וזעקת "יש, זה נגמר". זה חבל במיוחד, כי במיוחד העונה היו ל"מטבח המנצח" את כל החומרים להיות ממתק הריאליטי שיעביר לנו חודש-חודשיים של כיף בזמן הקרונה. בזמן שבילוי במסעדות שף הפך לחוויה רחוקה, כתוצאה משילוב של מצוקה בריאותית ומצוקה כלכלית, "המטבח" איפשרה לנו לברוח למגוון עצום של מסעדות בכל פינות הארץ, לפחות לכמה שעות שבוע. מהאוכל התאילנדי העממי של כוכי והדר, לאוכל התאילנדי ה'פלצני' של נדב ודניאל, עד לאוכל ה'אייל שני' (שף שהפך לסגנון בישול) של ירדן ואושרי וכמובן אל מטבח הירושלמי של אבי וליאור. לא משנה מה אתם אוהבים לאכול, תוכלו למצוא את זה כאן.

"אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהָיָה קָשֶׁה לְהַאֲמִין אִם לֹא תָּקוּם לִהְיוֹת אֶזְרָח - הֵם יַעֲשׂוּ אוֹתְךָ נָתִין" ("הפסיקו את המוסיקה" / החצר האחורית) בתוך מדינה שהכל בה כל כך פוליטי, המוזיקה הישראלית חיה זה מכבר במין אנומליה: בזמן שעמיתיהם בספרות, בקולנוע, במחול ובתיאטרון חורתים על דגלם יצירה פוליטית ונמצאים בחזית מאבקים שונים - רוב המוזיקאים הישראלים בזרם המרכזי, להוציא הבלחות וכמה דמויות קבועות (בעיקר אחינועם ניני, עמיר בניון, אריאל זילבר, יזהר אשדות והבילויים), שותקים. לעתים השקט מחריש אוזניים. בקיץ האחרון, האקסיומה הזאת נקרעה לגזרים סביב מחאת בלפור וסגירת אולמות התרבות. אחרי אמדורסקי ומוקי, שהגיבו מיידית להתרחשויות, הטפטוף נהפך למבול ווקאלי ויצירתי: יותר ויותר אמנים מביעים תמיכה בהפגנות, וחשוב מכך - משחררים שירים חדשים הקשורים ישירות לנושא. לראשונה זה שנים ארוכות, לשאלות הבוערות שעל סדר היום הישראלי יש פסקול מעודכן, מגוון, חוצה ז'אנרים - ולא מתנצל. כמו שבדיקת וואלה! תרבות הראתה, לפחות במקרה של אסף אמדורסקי, מסתבר שהחשש מסנקציות תקשורתיות שכנגד היה מעט מוגזם. זאת מבלי להמעיט בתגובה אפשרית עתידית של הקהל, שאותה עוד מוקדם לבחון.