אחד הדברים שהופכים את עידן הקורונה לסיוט מתמשך הוא החיים המעגליים: עלייה בתחלואה, חרדה, הגבלות, סגר, חרדה, פתיחה וחזרה לשגרה, עלייה בתחלואה, חרדה - וחוזר חלילה. באמצע: אבטלה, קריסת התרבות, התיירות והפנאי, מבוכת מערכת החינוך - הכל חוזר על עצמו, כפארסה וטרגדיה גם יחד. כשזה מצטרף להליכה רביעית בקלפי בשנתיים, כבר ברור שנתקענו באיזו גרסה מקומית של "לקום אתמול בבוקר", "קצה המחר" או "מז"ל טוב". התקשורת, שסדר היום שלה מדגים את החזרתיות הזאת אולי יותר מכל, נעשית קהה ככל שהזמן חולף, ורגישה עוד פחות למורכבות הסיטואציה. הדוגמה הבולטת ביותר היא האדישות היחסית שבה השלימה עם מקרי המוות ההולכים ונערמים כתוצאה מהמגיפה, מבלי לדפוק מספיק על השולחן. ואולם, בהיבטים חזרתיים מסוימים אחרים, מד הלחץ דווקא עלה, והסבלנות פקעה: ככל שזה נוגע להפרות הבוטות של המגבלות במגזר החרדי, נדמה שהפעם התקשורת הסירה את הכפפות, והתמסרה לתסכול מהתיעודים המבישים מירושלים ובני ברק.

סגר, פרנויה, אבטלה ואפס מקומות בילוי, בשנה האחרונה גם האנשים שתמיד זלזלו בכם כשדיברתם על טלוויזיה לפתע החלו לבדוק אם יש לכם כיוון לאיזו סדרה טובה (בפרטי כמובן). אתם יודעים, משהו שאפשר יהיה לראות בבינג', שזורם לצפייה משותפת גם עם בן/בת הזוג. אה, כן, ואם אפשר שיהיה דומה לסדרה האחרונה שהם אהבו ממש: "גמביט המלכה" / "הכתר" / "אמילי בפריז" / אחר. מה שאומר שזאת הייתה שנה לא רעה בכלל לחברות הסטרימינג, בראש ובראשונה נטפליקס שהמניה שלה רשמה עלייה של 67%. מצד שני, למרות שהקורונה והסגר העולמי היו אמורות להפוך את שנת 2020 לחלום הוורוד של נטפליקס, היא גם הייתה שנה לא פשוטה עבורה בזמן שעוד ועוד מתחרות יצאו לשוק והציעו לה פייט במגוון תחומים (בינתיים, רובן ככולן פועלות בעיקר בשוק האמריקני). חשוב לציין בעיקר את HBO Max ו-Disney+: הראשונה היא חלק מקבוצת האחים וורנר, השנייה היא פשוט דיסני, ששתיהן אמנם הושקו עם כמות תכנים מצומצמת יחסית (לנטפליקס) אבל מציעות אלטרנטיבה קשה בדמות תכנים איכותיים ומדוברים מאוד. מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר

העיבוד החדש לסטיבן קינג מוכיח שוב שהגיע הזמן להניח ליצירותיו, הפתעה לטובה מהסדרה התורנית על הישרדות באי בודד, והשילוב בין גדולי הקומדיה טינה פיי וטד דנסון לא יוצר את הניצוצות שקיווינו להם. זה מה שחשבנו על "העמדה", "אבודות בטבע" ו"אדוני ראש העיר"

למרות תצוגות משחק מוגזמות, מסרים צורמים כמו הצגת הטרדות מיניות כאינטראקציות לגיטימיות, היעדר גיוון אתני ויחס בעייתי לקהילת הלהט"ב - "סקס והעיר הגדולה" שורדת את מבחן הזמן, ועושה זאת בשנינות, אומץ, חכמה ורגישות. הנה ההוכחות

זעירא, מי שהיה בעלי חברת "התקליט", הלך לעולמו כחודשיים לפני יום הולדתו ה-90. זעירא הוציא אלבומים לאמנים רבים ובהם אריאל זילבר, אילן ואילנית, שמוליק קראוס, הגבעטרון ויפה ירקוני. בנו הוא המפיק ניצן זעירא, בעל חברת נענע דיסק

האם הראיונות החושפניים של טיילור מלכוב וקים אור אזולאי הלכו רחוק מדי או שדווקא הגיעו במקום ובזמן הנכון? האם התחקיר הספרותי של "הארץ" פאתטי או ראוי? מי בת ה-17 שכבר עכשיו הפציצה עם שיר השנה, ומה משותף למעריצי "עשרה אחוז"? הפודקסט של וואלה! תרבות