לעתים רחוקות נעים לו לאדם לשבת ולהביט באחר בזמן שהוא מתענג על אחד מתחביביו. אף אחד מאיתנו לא מחכה להזמנה לשבת ולראות את אוסף הבולים של השכן מהדירה הסמוכה. בדיוק כמו שאף אחת לא באמת רוצה לראות את פסלי הגבס שדודה שלה הכינה בחוג במתנ"ס השכונתי. ואולם, נראה שאין אדם בעל חוש הומור בריא שלא נהנה לראות את רועי בר נתן כשהוא משתובב לו עם התחביב האהוב עליו: לעשות חיקויים של נשים מבוגרות ב"ארץ נהדרת". עוד מימיו בחבורת דומינו כשהתפרסם עם הדמות המיתולוגית של מאשה, בר נתן הצליח לברוא את עצמו מחדש בתוך דמויות נשיות חזקות, חכמות ובעיקר - קורעות מצחוק. להבדיל מהחיקויים הגאוניים שלו ליאיר נתניהו, צדי צרפתי וכמובן גידי גוב - הדמויות הנשיות שלו, גם כאלה שמבוססות על נשים אמיתיות, לא בהכרח מתבססות על יכולת החיקוי שלו, אלא על שכלול של אלמנטים שוליים בדמות (זוכרים את "שְמה?" בחיקוי של גלי עטרי?) שבעצם בוראים דמות שעומדת בפני עצמה. זה קרה עם הדמות של שוש פוליאקוב לפני שבועיים, וזה קרה שוב אתמול עם החיקוי המושלם של "לה מיור דה נתניה", מרים פיירברג. בשלב מסוים צחקתי כל כך חזק מהחיקוי של פיירברג, שחששתי שהשכנים ידפקו בדלת כדי לבדוק אם הכל בסדר. לזכותו של בר נתן לא נראה שהוא מבקש להקטין את מושא החיקוי שלו וללעוג לה, אלא להפך. הוא מבקש לחגוג אותה. לכן גם עצם הבחירה בו לגלם אישה היא מעשה שובבות מונטי פייתוני באופיו - להבדיל, למשל, מהחיקוי הלעגני (ובצדק) של מירי רגב על ידי יובל סמו.

עוד לפני שהוכרז רשמית, "October Rain" של עדן גולן מעורר סערה ומסתכן בפסילה על ידי איגוד השידור האירופי בטענה שהמילים שלו "פוליטיות". לרגל הדיון המטופש, החלטנו לתת לצ'אט GPT לענות על השאלה, והתשובה מפתיעה: זה בכלל "שיר ביקורתי על חוויית המלחמה"

באיגוד השידור האירופי (ה-EBU) שוקלים לפסול את השיר "אוקטובר ריין" שנבחר לייצג את ישראל באירוויזיון, בטענה כי הוא מכיל מילים פוליטיות. אלו מילות השיר שמעורר סערה

אחרי הקרבות הקשים בעוטף עזה בשביעה באוקטובר והלחימה העיקשת ברצועת עזה, ראש המדרשה לבנות לפני גיוס, הרב אוהד טהרלב, משוכנע יותר מתמיד כי נשים יכולות וצריכות להשתלב במערך הלוחם של צה"ל. עם זאת הוא מדגיש: "אני מדבר על יחידות מגדריות ולא מעורבות"

גורמים בתעשיית המוזיקה מביעים פסימיות לגבי האפשרות שישראל תשתתף השנה באירוויזיון. שר התרבות מיקי זוהר שלח מכתב לנשיא ה-EBU האמון על התחרות בבקשה לאשר את השיר הישראלי "אוקטובר ריין" שנבחר על ידי התאגיד לייצג את ישראל: "השיר מתאר את הסנטימנט הציבורי"

הסנסציה של האוסקר, הלהיט של נטלי פורטמן, הסרט הישראלי הכי מדובר עכשיו וגם שתי קלאסיקות מיידיות. חמישה סרטים שכדאי לראות עכשיו

כמו שעון שוויצרי מדויק, שוב הגיעה העונה שבה הכותרות זועקות "האירוויזיון בסכנה". כמובן מדובר בהפרזה וברור לכולם שהאירוויזיון לא תחת שום סכנה אלא רק ההשתתפות הישראלית בו, אולם אם נניח בצד את ההגזמה, הפעם נראה שהכותרות הללו שמרעידות את ליבם של כל חובבי האירוויזיון בארץ, עלולות להתממש. הבחירה ב-October Rain כשם השיר אינה מקרית. אף אחד לא חשב שב-2024 ישראל תשלח שיר של "יאללה-כפיים-תרימו", אבל ברור שכבר בכותרת יש כאן ניסיון לבעוט בבטן הרכה של אירופה האנטישמית. בניגוד לשנים קודמות שבהן כתבתי "אירופה האנטישמית" בציניות כלפי המבוהלים מהמקום הנמוך שאליו ישראל עלולה להגיע, הפעם אני באמת מתכוון לזה - אירופה נגועה באנטישמיות. אתם לא צריכים כתב אירוויזיון שיגיד לכם שאירועי 7 באוקטובר שימשו כהזדמנות לכל אלו שתפסו את עצמם אירופאים נאורים, מכילים, ליברלים, פלורליסטים, מתקדמים, לאוורר את האנטישמיות שתמיד הסתתרה שם. נכתבו כבר עשרות אלפי פוסטים שמסתיימים ב-"unless you're a Jew". אפילו המסגור באתר החובבים Wiwibloggs נגוע באנטי-ישראליות עם כותרת לכתבה מ-19 בפברואר, לפני שלושה ימים, "האם ישראל תורשה לשלוח שיר טעון פוליטית לאירוויזיון?", רק על סמך שמו.

מה בין כתישת הזית לייסורים הבאים על עם ישראל? ומה לדעת הרב זקס ז"ל יש לשאול את עצמנו במצבים קשים? תובנות על הצדדים המפתיעים של השביעי באוקטובר