למרות גל הביטולים הראשוני בעקבות ההסלמה בצפון והמלחמה עם איראן, מספר ערים ורשויות מקומיות הודיעו כי הן פועלות להחזיר את האמנים לבמות יום העצמאות. עיריית גבעתיים הודיעה היום (שישי) כי תקיים את חגיגות יום העצמאות ה-78 לישראל כסדרן. בערב החג, יום שלישי, יופיעו בפארק גבעתיים ליאור נרקיס, מ' המסתערב, יסמין מועלם ויובל רפאל - ואילו במוצאי החג יופיעו בפארק גבעתיים מיקי מה נשמיקי ושלום חנוך. רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים ויו"ר ועדת התרבות במרכז השלטון המקומי: "לאור הפסקת האש והסרת המגבלות המסתמנת, אני קורא לכל הרשויות, למרות הקשיים הלוגיסטיים, להחזיר את אירועי עצמאות ולאפשר לתושבים לחגוג את יום העצמאות כמו שצריך. אנו בגבעתיים עובדים במרץ על האירועים הגדולים המתוכננים בפארק גבעתיים, בערב עצמאות ומוצאי עצמאות, עם מיטב האמנים". במקביל מנסות ערים ורשויות מקומיות נוספות להחזיר את מופעי הענק בערב יום העצמאות. בירושלים הודיעה העירייה כבר לפני מספר ימים כי ההופעות תתקיימנה כסדרן. גם קריית גת הודיעה כי ההופעות יתקיימו כמתוכנן ובמתכונת רחבה. ראש העיר כפיר סוויסה כתב בפייסבוק: "אני שמח לבשר לכם כי עקב השינוי המסתמן בהנחיות פיקוד העורף - חגיגות העצמאות בקריית גת בשבוע הבא יתקיימו ובגדול!". בעיר צפויים להופיע אושר כהן, דודו אהרון וטל מוסרי.

בשיר השני של בניה ברבי - רגע אחרי שסיים את "מישהו איתי כאן" והתחיל עם "עכשיו הלב פתוח", הוא נעמד על הבמה, הישיר מבט אל הקהל וצעק: "ערב טוב פסטיבל הגיטרה!". שנייה אחר כך, במקום ריף דיסטורשן מנסר, התחילה על הבמה חגיגה של דרבוקות. הרגע המשעשע הזה די מסכם את הווייב של אירוע הפתיחה של פסטיבל הגיטרה באילת: עם כל הכבוד לגיטרות, ויש כבוד, זו קודם כל מסיבה ישראלית. הדיסוננס הזה התחבר לי מיד לניגוד קומי אחר. רק לפני ארבעה חודשים עמדתי במתחם לא רחוק באילת, וראיתי את הדג נחש חותמים את פסטיבל הפסנתר. בדיוק כמו ששאנן סטריט הוא לא השם הראשון שעולה לראש כשחושבים על פסנתר, כך גם בניה ברבי הוא לא הראשון שחושבים עליו בהקשר של גיטרות. נו מילא. גיטרות? פסנתר? דרבוקות? אפשר בכלל לדבר על הנס הגלוי הזה שבו יש פסטיבל מוזיקה בישראל? רק לפני שבועיים עדיין היו אזעקות באילת, הפסטיבל שאמור היה להתקיים באמצע חודש מרץ נדחה - ומעטים האמינו שיתקיים. אז נכון, במקור את ערב הפתיחה אמורים היו להרים עידן עמדי, ברי סחרוף, תיסלם וג'יין בורדו - אך השינוי רק הדגיש את "הישראליות" של האירוע, לטוב ולרע, כשהמושכות הועברו לעמדי, ברבי והתקווה 6.

כשלאבא שלך יש חוזה עם נטפליקס, לא קשה להשיג תפקיד ראשי בסרט שלהם. למרבה הצער, סיידי סנדלר מתקשה להרים את "שותפות", וגם הבת של סקורסזי לא מתעלה

טימור החל את דרכו ב-1957 בקול ישראל, והיה בין חלוצי הטלוויזיה. ברדיו בלט טימור כמגיש ועורך של שורה ארוכה של תוכניות פופולריות, ובהן "בחצי היום" ו"מחפשים את המטמון". בתאגיד השידור הישראלי "כאן" ספדו: "הרדיו זרם בעורקיו. אנו מחבקים בחום את משפחתו וחבריו"