קשה להבין איך לא רעדה ידן של אותן מפגינות שצילמו את אימה של השרה מאי גולן בתקרית ההיא בנתב"ג, ואז הפיצו את הסרטונים ואת חרפתה ברבים

השתתפות מיעוטים במשחק הדמוקרטי מובטחת באמצעות הסכמה אנושית לא כתובה שיהיה מי שיגן עליהם. בהיעדר חוקה, כל שנותר לנו הוא בית המשפט

אין פלא שבזמן האחרון נתניהו לא מדבר על איראן. האיש שעשה קריירה מהפחדה עומד חסר אונים מול העובדה שנשאר מחוץ לריקוד של טהרן וארה"ב

כמו שלנצח יקושר אריאל שרון למלחמת לבנון הראשונה, ולעולם יוזכר שמעון פרס לצד הקריאה "לוזר", כך תהיה מורשת נתניהו קשורה בעבותות לשיקוץ הזה