מסומליה עד תימן, מסוריה ועד אולי גם קליפורניה בעתיד - הפער בין זהויות אזוריות לממשל המרכזי ממשיך ליצור מדינות ששולטות בקושי על עיר הבירה, לצד מדינות אחרות שהתפרקו לגמרי. בבחירה בין שמירה על פסאדה של מדינה לפשיטת רגל והתחלה מחדש, לא בטוח לגמרי מה עדיף

לוין ונתניהו רק צריכים לבחור איזה אופי לשוות לישיבת אי–האמון ביועמ"שית ביום ראשון: עליהום של השרים או בית דין שדה בנוסח מרוסן יחסית. השאלה הגדולה היא כיצד תתפקד בהרב-מיארה, כשמבחינת הממשלה היא כבר הודחה

הבא בתור לעמוד בראשות הוועדה הוא השופט נועם סולברג. אם ועדת החקירה בסכנה להיות "מוטית פוליטית" תחת סולברג, מדוע שלא תהיה כזאת כשתדון בפסילת רשימות לכנסת?