קטאר-גייט אמורה להיות קריאת ההשכמה לכל ישראלי, לכל אדם שביטחון המדינה חשוב לו. הסכנה היא בטריקים השיווקיים שעלולים להשתיק את ההתנגדות לפעולות ראש הממשלה

בר אולי מבין את גודל האיום על הדמוקרטיה, ואין ספק שהחטופים יקרים לו. זה עדיין לא מסביר: איך לעזאזל היד שכתבה מכתב שמאשים את נתניהו בהפקרתם, היא גם זו שהמליצה לו לשלוח את המטוסים שעלולים להרוג אותם 

בזמן שהציבור טרוד בהדחת היועמ"שית וראש השב”כ, הוא מתקשה לשאול שאלות על תכלית הלחימה: האם המטרה היא שחרור החטופים או כיבוש עזה תוך הקרבה שלהם? כשסיכויי נורמליזציה עם סעודיה צונחים, חובה לדבר על מחיר כיבוש עזה

זה לא חייב להתנהל כך. כל אחד מהנזכרים כאן יכול היה לפעול בצורה שהייתה מפחיתה את הלהבות ומרגיעה את המבוהלים שמהצד השני. זה היה מעציב את הבייסים מחבבי הקטטות, אבל מסייע לכל מי שמתקשה לא להתייאש להצליח במשימתו זו  

אין אמת באמירה שהתקציב נטול בשורה: יש בו בשורות ענק לשני מגזרים שממשלת נתניהו תלויה בשביעות רצונם; המשתמטים והמשיחיים

כיום אנו חווים עיוות בל-יסולח של המושג דמוקרטיה. המלחמה נמשכת. חטופות וחטופים עודם במנהרות. וכאילו יקום אחר – מתעסקת הממשלה בחקיקות ההפיכה השיפוטית ובהדחות ראשי מערכות אכיפת החוק שאינם נושאים חן בעיניה

מלחמת לבנון לא הובילה לשלום אלא למות מאות חיילים ישראלים ולתנאים שהובילו להתפתחות הארגון הרצחני שנהפך לחיזבאללה. בימים אלו ממשלת ישראל פתחה עוד מלחמת ברירה. גידי ארגוב, בנו של שלמה ארגוב שניסיון ההתנקשות בו הביא לפתיחת מלחמת לבנון, כותב

אם מישהו חשב שהסרת התמונה של ברוך גולדשטיין מקיר ביתו של איתמר בן גביר תגרום לו להיות כשיר לתפקיד שר הוא טעה. כולנו אשמים בסיוע לכתם המוסרי שמטילה על החברה הישראלית כהונתו של בן גביר כשר בממשלת ישראל. ונתניהו? הוא ייזכר כמי שהכניס בדלת הראשית את הכהניזם לקודש הקודשים של הממסד