לראשונה מאז 7 באוקטובר, פגיעה בחיי חטופים הפכה לאופציה ריאלית. אם כמעט שנתיים היה מדובר בטאבו, כעת הנושא פתוח לדיון. רצח חטופים – בעד ונגד

הממשלה הזאת לא מחפשת פתרונות או מנסה להעניק רוח גבית ללוחמים. היא מתעקשת לשדר לציבור הישראלי גילום של קלקול ציוני

בכול מה שקשור לגיוס חרדים, ליו”ר ועדת חוץ וביטחון יש שני תפקידים קריטיים: לפקח על הצבא ולוודא שהוא מגייס את מי שהוא חייב לגייס, ולמנוע שינוי חקיקה שעלול לגרום לנזק בלתי הפיך. ויולי עמד בשתי המשימות האלה בצורה מדויקת

מה גורם לאומנים לחתום על עצומה שמאשימה את צה"ל ומדינת ישראל? ואיך הפכה הרגשנות הציבורית לאוטו-אנטישמיות חדשה, עטופה באידיאלים מוסריים?

מחדל 7 באוקטובר הוא כשל מדיני חמור לא פחות מאשר כשל צבאי ומודיעיני. בראש ובראשונה, הוא אמור ללמד צניעות, מדינית וצבאית כאחד. ברוח זו, פתרון סוגיית חמאס אינו יכול ואסור שיחנה על כתפיהם הצנומות של חטופינו הנמקים בשבי

היום, הציבור יודע מה יהיו המחירים של ויתור על הרצועה: הנוח’בות יחזרו, חמאס יישאר בשלטון, נוותר על כל יתרון טקטי ונסתכן בחטופים נוספים ובהרג חיילים

פגשתי אותו על מדרכה צדדית באמסטרדם. הרחק משדרות הקופי שופס המפורסמות. נחפז כזה. מבטו נעוץ ברצפה. שקית קניות ביד