קרן יד הנדיב השלימה הטמעת פרויקט ERP בענן, מבוסס NetSuite, כחלק ממהלך של התייעלות ארגונית שנעשה בקרן. את הפרויקט הובילה הובילה נטקלאוד מקבוצת יעל, כאשר הפרויקט כלל גם את החברות בחו"ל הקשורות לקרן. היקף הפרויקט מאות אלפי שקלים. במסגרת הפרויקט, שארך כחצי שנה, הוחלפו מערכות ותיקות On premise במערכות חדשניות במודל SaaS, המאפשרות, ניהול יעיל יותר של תשלומי מענקים, תהליכים פיננסיים , תהליכי בקרה תקציבית ועוד. "הפרויקט הוא חלק מתוכנית ארגונית, שמטרתה להעביר את פעילות הארגון לטכנולוגיות חדשניות ותשתיות ענן, ובכך לייעל את תהליכי העבודה ולהפחית סיכוני IT", אומר אלישע הרשברג, מנמ"ר יד הנדיב, ומוסיף: "מדובר בקפיצת מדרגה עבור הצמיחה הארגונית שאנחנו שואפים אליה, תוך גמישות תפעולית ושקיפות מידע בזמן אמת והגעה ליכולת קבלת החלטות ארגוניות מיטביות ומבוססות דאטה". יפית מאיר, מנהלת הפרויקט מטעם נטקלאוד של יעל, מציינת, כי "מורכבותו של הפרויקט הייתה נעוצה בהיותה של הקרן מלכ"ר, שתהליכי עבודתו כוללים דיווח ייחודי לרשויות, אינספור תקציבים המחויבים בניהול מדויק, בקרה מוקפדת אחר הוצאות, ותהליכים נוספים שחייבו ממשקים חכמים שיתמכו בהם". לדבריה, "בארגונים רבים, המעבר ממערכות מסורתיות לחדשנות טכנולוגית הוא לעתים מאתגר. צוותי יד הנדיב אימצו את תהליך השינוי והסתגלו למערכת החדשה במהירות, הודות לממשק הפשוט והידידותי שלה". יד הנדיב היא קרן פילנתרופית, בעלת אופי בינלאומי, הפועלת בישראל מטעם נאמנויות משפחת רוטשילד ומתמקדת בתחומים של מצוינות אקדמית, חינוך, הגיל הרך, סביבה והחברה הערבית. בין פרויקטי הדגל של הקרן: משכן כנסת ישראל, בניית בית המשפט העליון, הקמת המרכז לטכנולוגיה חינוכית ומעבר הספרייה הלאומית.

בעידן שבו בינה מלאכותית הופכת לכלי חובה בכל ארגון, SoluGen AI מביאה גישה שונה – אנושית יותר, מדויקת יותר, ובעיקר מותאמת לצרכים האמיתיים של הלקוחות. החברה מתמחה בפיתוח והטמעת פתרונות AI ייעודיים לעולמות הביטוח, הפיננסים והשירותים המקצועיים, תוך חיבור בין טכנולוגיה מתקדמת להבנה עסקית עמוקה של האתגרים היומיומיים של הארגונים. מה שמייחד את SoluGen AI הוא לא רק היכולת לפתח מודלים מתקדמים, אלא הגישה הארגונית: להבין לעומק את הצורך, לנתח את תהליכי העבודה, ולהתאים את הפתרון המדויק לכל לקוח. במקום להציע "פתרון מדף", הצוות של SoluGen AI בונה יחד עם הלקוחות מערכות חכמות שמדברות בשפה שלהם, ומשתלבות במערכות הקיימות בקלות וביעילות. הפלטפורמה של החברה כוללת מגוון פתרונות מבוססי בינה מלאכותית – החל מ-Claims AI לניהול תביעות ביטוח חכמות, דרך Document Intelligence לניתוח מסמכים פיננסיים בזמן אמת, ועד עוזרים דיגיטליים מבוססי LLMs, המסייעים לעובדים ולמנהלים לקבל החלטות מדויקות ולייעל תהליכים. בינה מלאכותית לשירות האדם – לא להחלפתו מאחורי הפיתוחים עומדת תפישת עולם ברורה: בינה מלאכותית צריכה לשרת את האדם – לא להחליף אותו. הפתרונות של Solugen AI נבנים סביב האדם – חוויית המשתמש, קיצור זמני עבודה, שיפור יעילות, וחיסכון בעלויות – כך שהטכנולוגיה תעצים את העובדים ותשחרר אותם לעסוק בדברים החשובים באמת. לדברי מנכ"ל החברה, אדיר אורן: "אנחנו מאמינים שהכוח האמיתי של AI לא נמצא באלגוריתמים, אלא ביכולת להבין את הלקוח, האתגר, התרבות הארגונית, ואת הדרך שבה הלקוח רוצה לעבוד. אנחנו לא רק בונים מוצרים, אנחנו בונים התאמה – בין הצורך לפתרון הנכון. אנו מזמינים אתכם להגיע, לפגוש את הצוות ולהכיר מקרוב את הפתרונות שישנו את הדרך שבה עסקים עובדים עם בינה מלאכותית. בואו לשמוע מהמייסד וה-CTO שלנו, נחמיה קנלסקי, והצוות שלנו איך אנחנו משנים את כללי המשחק בעולמות הביטוח והפיננסים עם פתרונות ה-GenAI אשר פותחו אצלנו בחברה". SoluGen AI היא חברת בינה מלאכותית המתמחה בפיתוח פתרונות מותאמים אישית לעולמות הביטוח, פיננסים, למידה ו-ERP. החברה משלבת טכנולוגיות LLM מתקדמות עם הבנה עסקית עמוקה כדי לסייע לארגונים להפוך ליעילים, חכמים ורווחיים יותר. החברה תשתתף בכנס ה-AI שיערך לקראת סוף החודש, בהפקת אנשים ומחשבים – לפרטים והרשמה לחצו כאן. לפרטים נוספים פנו לאדיר אורן: adiro@solugen.ai.

שנה לאחר שהרחיבה את קרן הבינה המלאכותית שלה למיליארד דולר, סיילספורס ונצ'רס (Salesforce Ventures) הודיעה במסגרת כנס ה-Dreamforce, שנערך בשבוע שעבר בסן פרנסיסקו, כי תשקיע למעלה מ-850 מיליון דולר כדי לתמוך בדור הבא של חברות בינה מלאכותית ארגוניות. עד כה, הקרן השקיעה ב-35 חברות ראשונות בתחום הבינה המלאכותית, אשר שוויין המשולב זינק ליותר מ-270 מיליארד דולר, מה שמציב את סיילספורס ונצ'רס כמשקיעת הון סיכון מובילה בנוף הבינה המלאכותית הארגונית. Salesforce Ventures announced it has deployed over $850 million to support the next generation of enterprise AI companies. The firm has invested in 35 AI-first companies, positioning Salesforce Ventures as a leading VC in the enterprise AI landscape. https://t.co/FfYs23XxKF pic.twitter.com/bfTEzWbUEH — Salesforce News & Insights (@SalesforceNews) October 16, 2025 התקדמות זו מראה את מחויבותה של סיילספורס ונצ'רס לזיהוי ולתמיכה בחברות מגדירות שוק. תיק ההשקעות של הקרן כולל חברות חדשניות כמו אנת'רופיק (Anthropic), קוהיר (Cohere), אילבן לאבס (ElevenLabs) – שנרכשה על ידי פאלו אלטו נטוורקס (Palo Alto Networks) – כמו גם את Together AI וראנוויי (Runway), עם השקעות חדשות במובילות מתפתחות כמו fal AI, וורלד לאבס (World Labs) ו-רייטר (Writer). "לאחר 15 שנות השקעה בטכנולוגיה ארגונית, ראינו כיצד שינויים משמעותיים בטכנולוגיות יוצרים מובילי שוק חדשים", אמר פול דרו, שותף מנהל בסיילספורס ונצ'רס. "אנו מאמינים שבינה מלאכותית היא השינוי הטכנולוגי העמוק ביותר של זמננו, והשפעותיו ישנו תעשיות. אנו מתמקדים במייסדים שבונים בינה מלאכותית מאובטחת ואמינה, שתספק החזר השקעה ותעצב את העתיד שאנו רוצים להיות חלק ממנו". סוג חדש של שותפות על הפרק נוף הבינה המלאכותית המתפתח במהירות דורש סוג חדש של שותפות. על ידי זיהוי מגמות מתפתחות ותמיכה בגורמים פורצי דרך מובילים, סיילספורס ונצ'רס מספקת תשואות פיננסיות חזקות ומביאה תובנות חדשניות ישירות למערכת האקולוגית הארגונית הרחבה יותר. המומנטום מגל ההשקעות האחרון בבינה מלאכותית אפשר לסיילספורס ונצ'רס להגדיל את השקעותיה ביותר מ-25% מחברות תיק ה-AI הקיימות שלה, מה שמדגיש את המחויבות ארוכת הטווח לתיק העבודות שלה. הגישה של החברה, המתמקדת במייסדים, מספקת יותר מסתם הון, ומעניקה לחברות גישה לרשת עולמית חזקה ותובנות חסרות תקדים לשוק. "סיילספורס ונצ'רס הייתה שותפה חשובה, ואנו מעריכים את הגישה השיתופית להפליא שלהם", אמר קרישנה ראו, מנהל הכספים הראשי של אנת'רופיק. "הם סיפקו תובנות יקרות ערך על לקוחות ועזרו לאנת'רופיק להתרחב מהר יותר".

חברת הסייבר ההתקפי NSO לא תוכל יותר להשתמש בווטסאפ (WhatsApp) כדי לחדור למכשירים של משתמשים. פיליס המילטון, שופטת מחוזית אמריקנית, הוציאה לבקשת מטא (Meta) – חברת האם של ווטסאפ – צו מניעה קבוע ל-NSO, וזאת לאחר שציינה כי עדיין יש ראיות לכך שפגסוס של NSO יכולה באופן טכנולוגי לחדור למכשירים על ידי שימוש באפליקציית המסרים הפופולרית. הפסיקה מגיעה בעקבות ערר שהגישה NSO על סכום הפיצויים שנקבע שעליה לשלם בעבר, ובהיבט זה החברה הצליחה: מטא לא תקבל את 167 מיליון דולר הפיצויים שקבעו שמגיעים לה המושבעים במשפט הראשוני, אלא תסתפק בכ-4 מיליון דולר בלבד. המקור לשינוי הוא, לפי השופטת, העובדה שלא היה בסיס לקבוע שמדובר "בהתנהגות חמורה במיוחד", להגדרתה. A US federal judge permanently barred the cyberintelligence firm NSO Group from accessing Meta’s WhatsApp platform, following a ruling issued yesterday. The decision also reduced a previous multimillion-dollar damages award granted to Meta in May. Judge Phyllis Hamilton… pic.twitter.com/w6g2yPkpNR — Daniella Modos – Cutter -SEN (@DmodosCutter) October 18, 2025 הגנה על פרטיות המשתמשים ההחלטה של המילטון לתת צו מניעה קבוע נובעת, לטענתה, מכך ש-"חלק ממה שחברות כמו ווטסאפ 'מוכרות' הוא פרטיות מידע, וכל גישה בלתי מורשית מהווה הפרעה למכירה זו. התנהגות הנתבעים מהווה נזק ישיר".  עם זאת, למרות ש-מטא ביקשה גם להרחיב את צו המניעה לשאר השירותים שהיא מספקת, כולל לפייסבוק (Facebook) ולאינסטגרם (Instagram), המילטון קבעה שהראיות לאורך התיק התמקדו בעיקר ב-ווטסאפ, ולכן לא הייתה דרך לקבוע אם נזקים דומים נגרמו בפלטפורמות האחרות של מטא. כזכור, הפרשה החלה ב-2019 כשמטא תבעה את חברת המודיעין הקיברנטי הישראלית בגין מה שטענה שהן הפרות של חוק הונאות מחשב וניצול לרעה של חוק הגישה לנתוני מחשב של קליפורניה, וכן בגין הפרת תנאי השירות של ווטסאפ לפי הדיווחים באותם ימים, NSO באמצעות פגסוס פגעה בפרטיות של למעלה מ-1,400 פעילים זכויות אדם, פוליטיקאים, עיתונאים ודיפלומטים, כשהיא חודרת למכשירים שלהם באמצעות תוכנת המסרים המיידיים הפופולרית. Today’s ruling bans spyware maker NSO from ever targeting WhatsApp and our global users again. We applaud this decision that comes after six years of litigation to hold NSO accountable for targeting members of civil society. It sets an important precedent that there are serious… https://t.co/xTYV1iMac5 — Will Cathcart (@wcathcart) October 17, 2025 "הפסיקה של היום אוסרת על יצרנית תוכנות הריגול NSO לפגוע שוב ב-ווטסאפ ובמשתמשים הגלובליים שלנו. אנו מברכים על החלטה זו, שמגיעה לאחר שש שנים של התדיינות משפטית כדי להטיל על NSO אחריות. היא קובעת תקדים חשוב לכך שישנן השלכות חמורות לתקיפת חברה אמריקנית", אמר וויל קאת'קארט, העומד בראש ווטסאפ, לאחר הפסיקה.

"אנחנו לא ממש יודעים איך יפעלו וייראו ארגונים בשלב שלאחר ההטמעה של שכבת AI במערכי ה-IT שלהם. מה שכן בטוח הוא שהם יהיו יעילים יותר, מהירים יותר, והעובדים בארגונים יעשו עבודות שונות מהיום. סוכני ה-AI ישנו הכול", כך אמר מיק קוסטיגן, סגן נשיא ב-סיילספורס (Salesforce). קוסטיגן דיבר בשבוע שעבר (ד') בכנס השנתי Dreamforce 2025, שנערך בסן פרנסיסקו. לכנס הגיעו יותר מ-50,000 משתתפים, לקוחות ושותפים עסקיים של החברה. כנס השנתי Dreamforce 2025 של סיילספורס, שנערך בסן פרנסיסקו. צילום: יח"צ צוות Futures ותפישת העתיד קוסטיגן עומד בראש צוות Futures, הכולל מומחים מתחומים שונים, שיחד מנסים טכנולוגיות מתקדמות ומזהים את המגמות המתפתחות המעצבות את עתיד עולם העבודה. לדבריו, "אנו פועלים באופן פתוח ומשתנה: נקודת המוצא שלנו היא שאין עתיד אחד, אלא כמה וכמה תרחישים, ואז מנסים להעריך מי מהם הכי סביר שיקרה. הגישה מבוססת במידת מה על תורת ה-זן של קבלה והשלמה עם כל אפשרות שתתרחש, והיערכות לקראתה, ככל הניתן. בהינתן שחסרים לא מעט חלקים בפאזל, אנחנו יודעים ששכבת הבינה המלאכותית הסוכנת בארגונים תצמח, תהיה בשלה יותר ומשולבת לעומק בכלל התהליכים הארגוניים". תפקידם של העובדים בני האנוש יתמקד, לפי קוסטיגן, "בדברים הייחודיים להם – בדגש על יצירתיות, ערכים, מיתוג, מדידת שביעות רצון. אחד התפקידים שלהם יהיה מעין מנהלי צוותים, 'מנהלי משמרת', אשר עוסקים בשילוב בין הסוכנים והעובדים בני האנוש, וכן בניהול ותזמור של הצוותים ההיברידיים". "סוכני ה-AI", ציין, "יעבדו על המשימות בהן לבני אנוש אין כל יתרון, או להפך – הם ישלבו שני מסמכים בני אלפי מילים, ויעשו זאת בתוך שניות, פעולה שתארך שעות לעובדים אנושיים. הסוכנים יאפשרו לחשוף עוד הקשרים ויותר תובנות, הם יוכלו לטפל באופן אוטונומי בכל מיני בעיות, כגון אבטחת מידע, ובעיקר יורידו את העומס מהעובדים. סוכנים טובים יותר מעובדים בני אנוש, למשל – בטיפול במידע לא מובנה". שלוש תפישות לארגון העתיד "ארגון העתיד", הסביר קוסטיגן, "יפעל על בסיס שלוש תפישות: ליבה עצמונית (Autonomic core); 'לופים' (סבבים) של למידה; ומיקוד בלקוח. אחרי הפנמה של תפישות אלה, העבודה תחולק בין הסוכנים ובני האנוש, בכמה צורות, במשולב ולחוד". לדבריו, "הליבה העצמונית נדמית להיות כמו הלב ומערכת הולכת הדם בגוף. ברוב המכריע של הזמן איננו מודעים לפעילותה, אבל היא נמשכת כל הזמן. סבבי הלמידה יהיו רבים ומתמשכים, תוך שיפור תהליכי עבודה, והעברת משימות בין הסוכנים לבני אדם, במידת הצורך. בחלק זה בתפישה, הדגש הוא על הפקת יותר משמעויות, עם העשרת הנתונים בתובנות. השלב השלישי הוא מיקוד בלקוח, תפישה שאיננה חדשה אבל היא תקבל יותר חשיבות בעידן ה-AI". "כאשר לעוד ועוד ארגונים יהיו סוכני בינה מלאכותית", סיכם קוסטיגן, "היתרון התחרותי יגיע ממקום אחר. הארגונים המנצחים לא יהיו אלה עם הכי הרבה אוטומציה, אלא אלה בהם ייערכו סבבי למידה משתפרים בין אנשים ומכונות, עם כמה שיותר פעילות ליבה אוטונומית, וארגונים שיהיו עוד יותר מוּטי לקוח. יש משפט האומר 'אי אפשר לנווט במים חדשים תוך שימוש במפות ישנות'. כך גם לא ניתן להתמודד עם מציאות חדשה, כזו הכוללת אתגרים חדשים, תוך שימוש בדרכים, שיטות ודפוסי חשיבה ישנים".

בילדוטס (Buildots), המספקת פלטפורמת בינה מלאכותית לניהול פרויקטים בתחום הבנייה, רוכשת את הסטארט-אפ הישראלי ג'נדה (Genda), שפיתח פלטפורמת ניהול כוח אדם ובטיחות לתחום הבנייה. סכום העסקה לא פורסם. לפי הודעת החברות מיזוג היכולות הטכנולוגיות שלהן "ייצור את פלטפורמת ה-AI הראשונה מסוגה בעולם, שתשלב תובנות על התקדמות הפרויקטים יחד עם ניהול כוח האדם באתרי הבנייה". עוד נמסר כי המהלך יקדם את חזונה של בילדוטס לספק מידע רחב ושקיפות על כל מרכיבי תהליך הבנייה בפלטפורמה אחת. ג'נדה הוקמה בשנת 2019 על ידי ארז דרור (המנכ"ל), אייל קוליק (ה-COO) ושי לוי (ה-CTO), ומעסיקה כיום 20 עובדים בישראל ובארצות הברית. החברה גייסה למעלה מ-10 מיליון דולר מהקרנות ICI Funds, TenOneTen Ventures, S3 Ventures ו-Jibe Ventures. הנרכשת משלבת בינה מלאכותית עם חיישנים ואינטגרציה לסמארטפונים, ומאפשרת לקבלנים לקבל תמונת מצב מלאה של כוח האדם באתר והעבודות המתבצעות בזמן אמת בשטח, ובכך מבטלת את הצורך בניטור ובניהול מעקב ידני. בנוסף, היא מציעה כלי ניהול בטיחות דיגיטליים המייעלים עמידה בדרישות רגולציה, תקשורת ודיווח על סיכונים. ניהול ומעקב אוטומטיים אחרי התקדמות פרויקטים בענף הבנייה הרוכשת, בילדוטס, משלבת בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת לצורך ניהול ומעקב אוטומטיים אחר התקדמות פרויקטים בענף הבנייה. הפלטפורמה שפיתחה מספקת לצוותי בנייה נתונים מדויקים ותחזיות על תהליך הבנייה, ומאפשרת קבלת החלטות מבוססות נתונים. פלטפורמת בילדוטס משפרת את השקיפות והיעילות בפרויקט, מונעת כ-50% מהעיכובים בפרויקטים – השקולים לשלושה עד ארבעה חודשי עבודה – ומסייעת בכך בהשלמת פרויקטים בזמן ותוך שמירה על התקציב. רכישת ג'נדה, כך לפי הרוכשת, מקרבת את היכולת הזו צעד נוסף קדימה, וזאת משום שהפלטפורמה המאוחדת העתידית תספק שקיפות מלאה לגבי היחס שבין כוח אדם, התקדמות ופריון, כולל זיהוי סיכוני עיכובים בפרויקט, קבלת תמונה ברורה אם מאמצי מניעת עיכובים אכן מביאים לתוצאות הרצויות, קבלת תובנות בנוגע לניהול כוח האדם בתכנון עתידי ועוד.  ארז דרור, מנכ"ל ומייסד שותף של ג'נדה, ימשיך לנהל את הפעילות ממטה החברה באוסטין וללוות את הלקוחות, בהם DPR, Hensel Phelps, Clark Construction, JE Dunn, ANDRES Construction. בילדוטס הוקמה ב-2018 על ידי רועי דנון (מנכ"ל), אביב ליבוביץ' (סמנכ"ל מוצר) ויקיר סודרי (סמנכ"ל טכנולוגיות) – שלושתם בוגרי תוכנית תלפיות. החברה גייסה מאז הקמתה 166 מיליון דולר מקרנות רבות, בהן  קרן לייטספיד (Lightspeed Venture Partners), קומרה קפיטל (Qumra Capital), או.ג'י ונצ'רס (OG Venture Partners), טי.אל.וי פרטנרס (TLV Partners), פועלים אקוויטי (Poalim Equity), פיוצ'ר אנרג'י ונצ'רס (Future Energy Ventures), אינטל קפיטל (Intel Capital) ו-ויולה גרות' (Viola Growth). בתום הגיוס האחרון, שהתרחש בסוף חודש מאי האחרון, הודיעה בילדרס על השלמת סבב גיוס D בהיקף של 45 מיליון דולר. הסבב הובל על ידי קרן קומרה קפיטל, ובין המשתתפות בו ניתן למנות את TLV פרטנרס, קרן הצמיחה של ויולה ופועלים אקוויטי. בילדוטס רשמה בשנים האחרונות צמיחה חדה, בין היתר הודות לבנייה המואצת של חוות שרתים ומפעלי שבבים, כתוצאה מההתפתחות המהירה של טכנולוגיות בינה מלאכותית. החברה מעסיקה כיום מעל 250 עובדים במשרדיה בתל אביב, אירופה וצפון אמריקה, ונמצאת בשלבי התרחבות וקליטת עובדים. "אבן דרך נוספת במסע של התעשייה לעבר מצוינות תפעולית" רועי דנון, מייסד שותף ומנכ"ל בילדוטס: "הרכישה הזו מייצגת אבן דרך נוספת במסע של התעשייה לעבר מצוינות תפעולית. כאשר קבלנים משתמשים בבילדוטס כדי לזהות סיכוני עיכוב ולפתח תוכניות מניעה, הם רוצים לדעת אילו מהלכים באמת השפיעו. המטרה שלנו היא לספק תשובה ברורה ומיידית לכך. אף פתרון טכנולוגי אחר לא הצליח עדיין לספק, באופן אוטומטי וסמוך לזמן אמת, תמונה מקיפה של פריון באתרי בנייה. שילוב היכולות הטכנולוגיות של ג'נדה בפלטפורמה שלנו יהיה צעד משמעותי בדרך לכך". ארז דרור, המייסד השותף ומנכ"לה של ג'נדה מסר כי "ייסדנו את ג'נדה לאחר שראינו את היעדר הפתרונות הטכנולוגיים לאתגרים היומיומיים של אתרי בנייה. בשש השנים האחרונות הצוות שלנו הפך לחלק בלתי נפרד מהדרך שבה קבלנים מובילים בארצות הברית מנהלים את כוח האדם והבטיחות בפרויקטים שלהם. כעת אנו פותחים פרק חדש כחלק מבילדוטס. יחד, נחשוף תובנות פריון שלא ניתן היה לאתר עד כה ונאפשר לקבלנים להגיב מהר יותר למה שקורה בפועל, וגם לתכנן קדימה בצורה חכמה ויעילה יותר". “אנחנו ברגע מכונן עבור תעשיית הבנייה. המירוץ לעליונות בתחום הבינה המלאכותית יוצר ביקושים חסרי תקדים לתשתיות שבבים, חוות שרתים, תעשיות מדויקות ומתקני אנרגיה. בילדוטס ממלאת כבר עכשיו תפקיד מרכזי במירוץ הזה, בהאצת תהליכי בנייה יחד עם השחקנים הגדולים ביותר בעולם בתחומים הללו. התובנות הייחודיות שמביאה ג'נדה לפלטפורמה של בילדוטס יאפשרו לתת ללקוחות רמה עוד יותר גבוהה של חיזוי, זיהוי חריגות והאצה של פרויקטים. הלכה למעשה, בילדוטס בונה את מודל הבסיס (Foundation Model) הראשון בעולם לתעשיית הבנייה", אמר טל מורגנשטרן, שותף בקרן קרן לייטספיד וחבר דירקטוריון של בילדוטס.

חברת אמזון מדווחת כי היא נערכת לגל פיטורים תאגידי נוסף, אשר צפוי להכות במיוחד בחטיבת משאבי האנוש והטכנולוגיה, המכונה פנימית People eXperience and Technology, או בקיצור PXT. חטיבת PXT, שבראשה עומדת בת' גאלטי, אחראית על פונקציות ליבה של משאבי אנוש, טכנולוגיות משאבי אנוש וגיוס עובדים. לפי דיווחים שצוטטו על ידי המקורות, מדובר במהלך שיכול לכלול קיצוץ של עד 15% מצוות PXT, המהווים כ-1,500 מתוך כ-10,000 עובדי משאבי אנוש בחברה. הפיטורים הללו הם חלק מאסטרטגיית יעילות רחבה יותר שמקדם המנכ"ל, אנדי ג'סי. אף על פי שחטיבת PXT צפויה להיות המוקד המרכזי של הקיצוץ הקרוב, צפויים גם צמצומים נוספים בחלקים אחרים של עסקי הליבה הצרכניים של אמזון, אם כי היקפם ולוחות הזמנים המדויקים שלהם – עדיין אינם ברורים. אנדי ג'סי, מנכ"ל אמזון. צילום: יח"צ AWS המעבר ל-AI צפוי לצמצם משמעותית את כוח העבודה יצוין כי ההחלטה על גל הפיטורים הנוכחי אינה עומדת בפני עצמה, אלא משתלבת במגמה רחבה יותר של התייעלות ואימוץ נרחב של טכנולוגיית בינה מלאכותית. למעשה, אמזון מתכננת להשקיע מעל 100 מיליארד דולר בהוצאות הוניות השנה, תוך התמקדות נרחבת בהרחבת הדאטה סנטרים שלה לענן ולבינה מלאכותית. השימוש הנרחב ב-AI צפוי להניע יעילות ניכרת ולצמצם את הצורך בכוח אדם תאגידי. המנכ"ל ג'סי הדגיש את חשיבות הטכנולוגיה החדשנית שמשבשת את העולם כיום, וכתב בהצהרה בחודש יוני: "כמעט בכל פינה בחברה, אנו משתמשים בבינה מלאכותית יוצרת כדי לשפר ולהקל על חיי הלקוחות… טכנולוגיות כמו GenAI הן נדירות; הן מגיעות פעם בחיים ומשנות לחלוטין את מה שאפשרי עבור לקוחות ועסקים. לכן, אנו משקיעים בהן באופן נרחב, וההתקדמות שאנו עושים ניכרת". ג'סי אף ציין כי "אנו מצפים שזה יפחית את כוח העבודה התאגידי הכולל שלנו ככל שנשיג יעילות משימוש ב-AI". על פי הערכות, עובדים שיתאימו את עצמם לשינוי המהותי הזה, יסייעו בבניית יכולות AI פנימיות ויספקו תוצאות ללקוחות – הם אלה שימוצבו לתפקידי השפעה גבוהה. הצמצום הממוקד במחלקת PXT מעיד על כך שתפקידי גיוס, טיפול בעובדים וניהול טכנולוגי בתחום משאבי האנוש הם למעשה מהראשונים שבהם צפויה אוטומציה מבוססת AI במטרה להחליף משימות אנושיות. הגל הנוכחי מתרחש לאחר תקופה של קיצוצים חסרי תקדים באמזון. ג'סי, שתפס את תפקיד המנכ"ל בשנת 2021, פיקח על סבבי הפיטורים הנרחבים ביותר בתולדות החברה, שבמהלכם עזבו את החברה כבר לא פחות מ-27,000 עובדים תאגידיים בין השנים 2022 ל-2023. מגמה זו נמשכה בשנה האחרונה עם גלי פיטורים קטנים יותר, כולל מאה תפקידים שבוטלו ביחידת המכשירים והשירותים של ענקית הטק מסיאטל במאי, ומאות עובדים שפוטרו בחטיבת הענן AWS (ר"ת Amazon Web Services). חשוב לציין שהקיצוץ הנוכחי שונה מתהליכי שחיקה רגילים, וזאת למרות שאמזון הודיעה כי היא עדיין מתכננת לגייס 250,000 עובדי מחסנים ולוגיסטיקה לקראת עונת החגים. מפוטרים בלי חשיפה. נהגי הקבלן של אמזון. צילום: ShutterStock ויש גם מי שמפוטרים בשקט ולא בגלל AI אך חשוב לציין כי דפוס דומה של צמצום כוח אדם, המלווה בחוסר ודאות ובהיעדר הגנות, מתקיים גם בשרשרת האספקה הלוגיסטית של אמזון – אך חורג מההגדרה המקובלת של פיטורי עובדים ולכן כלל לא זוכה בהכרה. הסיבה לכך היא שנהגי המשלוחים, הנוהגים ברכבים ממותגי אמזון ולובשים את הווסטים של החברה, אינם מוגדרים כעובדי אמזון רשמיים, אלא כעובדי קבלן המועסקים על ידי אלפי שותפים חיצוניים, המכונים Delivery Service Partners (ר"ת DSPs), או כקבלנים עצמאיים במסגרת Amazon Flex. סטטוס זה מעניק לנהגים הגנות תעסוקתיות מועטות הרבה יותר. המצב בא לידי ביטוי כאשר אמזון מחליטה לסיים חוזים עם שותפי משלוחים באופן פתאומי, מה שמוביל לפיטורים המוניים של הנהגים ללא מתן התרעה מספקת. לדוגמה, אמזון סיימה את החוזה עם CNC Logistics בדרכים, צעד שהשפיע על 75 עובדי הקבלן. מכיוון שהנהגים מועסקים על ידי הקבלנים, הם אפילו אינם זכאים להגנת החוק הפדרלי המחייב מתן התרעה של 60 יום במקרים של פיטורים מאסיביים. מומחי לוגיסטיקה מתארים מצב זה כ"פיקציה משפטית", בטענה שכאשר 99% ממאמצי הקבלן מוקדשים לחברה אחת, העובדים הם למעשה עובדיה של אותה חברה. אמזון טוענת כי במקרים שבהם DSP יוצא מהתכנית, היא מסייעת לנהגים המושפעים למצוא הזדמנויות אצל קבלנים אחרים באזור, ואכן מומחים ועובדים מציינים כי לעיתים קרובות המעבר ל-DSP אחר הוא קל מאוד. עם זאת, תהליך החלפת העבודה אינו תמיד חלק, ודורש בדיקות רקע וסמים, וכל תקופה של חוסר עבודה משבשת את יכולתם של הנהגים לשלם שכר דירה וחשבונות

שילוב בני נוער מהפריפריה ביחידות הטכנולוגיות הוא נושא שזוכה לתשומת לב כבר הרבה מאוד שנים, ומדי פעם הוא עולה על סדר היום כחלק מהשיח על קיפוחם של בני נוער מהפריפריה בשילוב ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל. עמותת בנתיבי אודי, שמפעילה מזה כמה שנים תוכנית הכשרה לבני נוער, הנקראת "ניצנים", פרסמה נתון, שלפיו 50% מבוגרי התוכנית, המכסה אלפי בני נוער מכל הפריפריות בארץ, משתלבים ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל. בפרק הזה של פודקאסט אנשים ומחשבים אירחנו את יניב אוסי, סמנכ"ל אסטרטגיה וחדשנות בפרויקט בעמותה. בראיון השתתפה גם רב"ט דורית חנניה, אחת מבוגרות התוכנית, המשרתת היום בבסמ"ח בתפקידי פיתוח והדרכה. : יניב אוסי, הצג את עצמך. "נולדתי בראשון לציון, למשפחה חמה. התגייסתי לצה"ל לפני 25 שנים כעתודאי, ואפשר לומר שאת מרבית השירות עשיתי באזורי התוכנה והטכנולוגיה. שני תפקידים מאוד משמעותיים שעשיתי היו קורס מפקד השלמת קצונה מפקד בסמ"ח, בית הספר למקצועות המחשב בבאר שבע. בבסמ"ח נחשפתי לפערים החברתיים, וזה חיזק אצלי את הרצון להיות שותף לפעילות שתצמצם את הפערים. כיום אין לי ספק שבני הנוער שגרים בפריפריה אינם פחות מוכשרים מבני נוער אחרים, וכל מה שצריך לעשות זה לתת להם את ההזדמנות לבטא את הכישורים שלהם". אז התחברת לתוכנית "ניצנים". ספר בקצרה למאזינים במה המדובר? "תוכנית 'ניצנים' היא חלק מהפעילות הענפה של עמותת בנתיבי אודי, שהוקמה לפני כ-31 שנים לזכרו של אודי אלגרבלי, קצין קשר בחטיבת הצנחנים, שנפל בדרך למוצב ריחן במלחמת לבנון הראשונה, יוני 1982. הוריו והמשפחה הקימו את העמותה כדי להנציח את רוחו של אודי, שהאמין שכל אדם יכול לעשות הרבה דברים, והאמין בחיבורים בין אוכלוסיות. "במסגרת הפעילות של העמותה, הוקמה לפני כעשר שנים תוכנית 'ניצנים'. היא נולדה בעצם מצורך שנולד בעקבות תחילת המעבר של אגף התקשוב דרומה והיו חסרים אנשים. תת אלוף (מיל') ארנון זו ארץ, שהיה מפקדו של אודי, הוביל את היוזמה, יחד עם חפצי זוהר, שמחזיקה את תיק החינוך בעיריית באר שבע. היא התלהבה מאוד מהרעיון, ובשלב הראשון נפתחו קבוצות של 80-90 תלמידים בתוכניות הכשרה. "אני נחשפתי לתוכנית בערך עוד כשהייתי מפקד בסמ"ח. סייענו להם לגבי התכנים שהם עשו שם, כדי שהיא תהיה תואמת לצורכי הצבא ותכשיר את התלמידים טוב יותר למבחני המיון ליחידות התקשוב של צה"ל, כמו ממר"ם. "החזון שלנו הוא להיות חלק מהמאמץ לשמור את מדינת ישראל חזקה במדע ובטכנולוגיה. וכדי לעשות את זה, אנחנו צריכים לפנות לאוכלוסיות בתת ייצוג בפריפריה ולא רק לעולמות התוכנה והטכנולוגיה בכלל. הכוונה גם לנשים ולחברה הערבית". דגש על חינוך למצוינות תאר בקצרה מהי התוכנית. איך מאתרים את בני הנוער האלו? "ל'ניצנים' יש מספר מסלולי הכשרה. הבסיסי הוא לתלמידי חטיבות הביניים, שם הם מקבלים את היסודות הראשונים של עולמות התכנות והמחשבים. בדרך כלל זה מתקיים בין כתלי בת הספר שעתיים בשבוע. השלב הבא מיועד תלמידי תיכון, י'-י"ב בוגרי מסלול החטיבה, והיא נקראת 'ניצנים פרו'. חמש שעות בשבוע, אחרי שעות הלימודים, שכוללות תרגולים, חשיבה לוגית והתמחויות בתחומים קצת יותר מורכבים. בין היתר, מלמדים סייבר, בשיתוף עם מערך הסייבר, התמחות הנדסה וכמובן גם בינה מלאכותית, לימוד מכונה ועוד. אנחנו לא מחליפים את מערכת החינוך, כאשר הדגש הוא על חוויית למידה עצמית, התנסות, ובעיקר חינוך למצוינות. אין דף ונייר או מורה שמעביר תכנים. לדעתי זה הייחוד הכי חשוב שמסייע לבוגרים שלנו להצליח".  מי הם המדריכים שלכם? "המדריכים שלנו הם סטודנטים למדעי המחשב מהאקדמיה, שמקבלים תגמול יפה, שכולל גם עבור שעות של הכנה וקשר עם בני הנוער. יש להם מערכי הדרכה מוקפדים שאנחנו מספקים, והתנאי הוא כמובן רציפות בעבודה עם בני הנוער, הם עושים עבודה מעולה".  כמה בני נוער בסך הכל נהנים מהתוכניות שלכם? "כיום אנחנו פעילים בעשרות יישובים מכל הארץי עם 3,600 בני נוער. המספרים כוללים את המסלול הבסיסי של חטיבות הביניים, ומסלול הבוגרים, כאשר שם אנו גדלים בהתמדה בכל שנה". מתקבלים בזכות הכישורים מה המסלול בהמשך מבחינת הצבא? "תלמיד שלנו מקבל סימון מציונות ברישומי צה"ל. כמובן שלא מבטיחים שום דבר מראש. אבל הבוגרים שלנו מקבלים עדיפות בזימונים למבחני המיון ליחידות הטכנולוגיות, כמו ממר"ם. אחת המשימות שלנו, בתהליכי ההכשרה היא, לסייע להם להתכונן טוב יותר למבחנים אלו. בנוסף, יש להם אפשרות להזדמנות שניה, להשתתף במכינה ייחודית שאנו עושים יחד עם בסמ"ח. אנחנו מאתרים את המועמדים שלא עברו את מבחני המיון בפעם הראשונה, מזהים את פונציאל המצוינות, ומדייקים אותם היכן שצריך לשפר. זה בוטקום של שלושה שבועות, והתוצאות הם מדהימות. אח"כ הם בדרך יגיעו לבסמ"ח ומשם ישובצו ליחידות השונות. "צריך להבהיר ולחדד: בני הנוער האלו מתקבלים ליחידות הטכנולוגיות בזכות הכישורים שלהם והמצוינות שהם מגלים. אין כאן הסללה, אין העדפה מתקנת לפריפריה או משהו דומה. אני חייב לציין כי אנו זוכים לשיתוף פעולה מעולה מכל משרדי הממשלה, רשות החדשנות, מערך הסייבר ועוד". רב"ט דורית חנניה, ספרי קצת על עצמך. "אני גרה בצפון. לא למדתי מחשבים בתיכון כי פחות עניין אותי, אבל כאשר התגייסתי שלחו לי התאמה לתקשוב, וזימנו אותי למכינה של בסמ"ח שיניב סיפר עליה. הייתי שם חמישה שבועות, וזו הייתה צורת למידה אחרת. לימודים די קשים, אבל הצוותים עושים הכל כדי שתצליח. אין כמעט מצב לכישלון. בעיקר למדתי איך אפשר ללמוד לבד, להתגבר על קשיים, וזה נתן לי המון". מה קרה אחרי שסיימת את המכינה? "הגעתי לבסמ"ח, שם שובצתי לקורס של מפתחת לומדה ואחרי זה נשארתי להדרכה. אין ספק שללא המכינה לא הייתי בכלל מגיעה לתחום, כי לפני כן לא רציתי בכלל ללמוד מחשבים אבל המכינה נתנה לי הרבה מעבר למקצוע היא לימדה אותי מה זו מצוינות, איך ללמוד לבד ועוד".  להאזנה לפודקאסט המלא לחצו כאן.