WiFi 8, הדור הבא של התקן האלחוטי, אמור להיות מושק במהלך 2027. אינטל, כאחת החברות שפעילות מאוד בפיתוח של התקן החדש, חשפה בסוף השבוע את הכיוון החדש שמנחה את יצירתו ואת העברת המיקוד ממהירות נטו למענה לצרכים הקיימים – וכמובן שהבינה המלאכותית נמצאת במוקד. קרלוס קורדיירו, מנהל טכנולוגיה ראשי לתחום האלחוט בקבוצת הלקוחות של אינטל, אמר במסיבת עיתונאים שערכה החברה כי תקן הקישוריות החדש מיועד במפורש כדי לספק מענה לצרכים בעידן ה-AI. "אנחנו נמצאים שנתיים אחרי ההשקה של WiFi 7, אז הגענו לקצב הרבה יותר חזק. עד הדור הקודם, קפיצת הביצועים הייתה, באופן מסורתי, במוקד, אבל המיקוד הפעם ישתנה: לא נראה אפנון עוד יותר מתקדם כדי להגביר את קצב השיא ואת רוחב הפס, ולהוסיף עוד ערוצים – מה שהתקן החדש יספק הוא התאמה לעידן ה-AI", הוסיף. "השאלה שעמדה לפנינו היא מה אנחנו צריכים לפתח ומהם מניעי השוק העיקריים, ואז אנחנו צריכים לתרגם את זה לתרחישי שימוש – ומשם להתחיל לפתח את הטכנולוגיה". עד 10 פטה-פלופ כוח מחשוב במהירות של עד 10 אלפיות השנייה הוא סיפר כי יש כמה מגה מגמות בשוק שמשפיעות על הצרכים האלחוטיים של המשתמשים בדור ה-AI, והם אלה שהתוו, כאמור, את הכיוון שבו מפותח התקן. "בעתיד יהיו לכל משתמש הרבה מחשוב והרבה אחסון, של עד 10 פטה-פלופ ועד 10 פטה-בייט, בהתאמה, והכול יהיה צריך להיות זמין ומהיר, במהירות של עד 10 אלפיות השנייה. לכן צריך להוסיף לביצועים מהדור הקודם יותר אמינות ולקצר עוד יותר את זמני השהיה, וכן לאפשר לרשתות להיות מודעות להקשרים וגם לצרכים של המשתמשים", אמר. מיקוד בקישוריות בעידן הבינה המלאכותית. צילום: דיוויד ס. אולברייט, stock.adobe.com אחד ההיבטים שבו תהיה לבינה המלאכותית נוכחות חזקה הוא כמות המכשירים שדורשים חיבור אלחוטי – מטלוויזיות, דרך מחשבים ועד לטלפונים, יחד עם העובדה שהם מפוזרים מאוד ברחבי הבית והמשרד – מה שנכון להיום יכול לגרום לכך שהאות לא מספיק חזק במקרים מסוימים. "זה קורה בכל בית ובכל מקום עבודה, ועל אף שכל המכשירים משתמשים באותו WiFi, לכל אחד מהם יש יכולת אחרת ודרישות שונות מהחיבור האלחוטי. ההתייחסות למיקס הזה של המכשירים מאתגרת, כי כולם מחוברים לאותה רשת ולעתים קרובות, מכשיר שלא זקוק להרבה רוחב פס הופך לצוואר בקבוק. זה אחד האתגרים הגדולים שאנחנו מזהים כיום בשוק, ואנחנו מתייחסים לזה כאחד הדברים המרכזיים ש-WIFI 8 יפתור. הוא יעשה זאת עם מערכת תעבורה חכמה ועם מערכת שיודעת להתמודד עם אזורים מתים הרבה יותר טוב, וכן מיקוד לפי הצורך בכל מכשיר שנמצא במפת הטווח", ציין קורדיירו. פיתוח (גם) כחול לבן מערכת הניהול החכמה, כמו עוד יכולות שמוטמעות בתקן החדש, מפותחות בחלקן הנכבד בידי מהנדסי קבוצת האלחוט והקישוריות של אינטל בישראל, שבראשה עומד אילן ברסלר. אחד הדברים שפיתחה הקבוצה כדי לתת מענה לצורך בניהול חכם של הרשת הא אלגוריתם תיוג, שיודע לזהות ולסמן באופן אוטומטי כל חבילת מידע ברשת, ולהגדיר מה רמת הדחיפות שלה. מידע של שיחת וידיאו, לדוגמה, יתויג כבעל עדיפות עליונה, בעוד הורדה של קבצים ברקע תתויג ברמת חשיבות רגילה – והתיוגים הללו יאפשרו לנתב להבטיח שהפעילויות הרגישות ביותר לזמן תגובה יקבלו תמיד קדימות. החידוש הכי מרשים, לפי אינטל, שאמור להביא לשוק WiFi 8 הוא מערכת חישה. לטענת החברה, התקן החדש יאפשר להבין מה קורה בסביבה של המכשיר שבו נמצאים גם ללא צורך במצלמות, אלא באמצעות מה שמזכיר במידה מסוימת מכ"ם: אלגוריתם שיהיה מסוגל לזהות שינויים זעירים באדוות של התדרים שנגרמים מתנועה בחדר. כך, לדוגמה, אחרי שמגדירים קו בסיס בחדר ריק, האלגוריתם יוכל לזהות כל שינוי קטן בזמן אמת, ואפילו שינוי זעיר. למשל, הנפת יד. את השינויים האלה אפשר יהיה לחבר לתרחישים שונים של פעולות, ואם תרצו, מדובר בסוג של מערכת אבטחה ללא מצלמות.

"העולם הטכנולוגי חווה שינויים בקצבים מהירים ממה שהכרנו בעבר. ארגונים נדרשים להמשיך בתהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית שהם החלו בתחילת העשור. רק רמת מוכנות טכנולוגית גבוהה יכולה לסייע לארגונים, הנדרשים לפעול בכמה חזיתות טכנולוגיות ולאפשר גישה דיגיטלית לפתרונות ולשירותים. ארגונים צריכים לבצע התאמות כדי לאפשר לתהליכים העסקיים לפעול טוב ומהר יותר. כמענה ללקוחות שרוצים לצלוח את הטרנספורמציה הדיגיטלית בהצלחה, נוציא לפועל את החזון שלנו: לאפשר רכישת פתרונות IT ותקשורת בצורה דיגיטלית, לקבל מידע ושירות באמצעות מרקטפלייס מבוסס AI, המספק שירותי IT בקליק", כך אמרה הדס תמם נצר, מנהלת מרקטפלייס וחוויית לקוח, בזק בינלאומי. תמם נצר דיברה בסופו של יומו השני (ה') של כנס לקוחות ושותפים עסקיים שערכה החברה. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך משך יומיים בשבוע שעבר במלון אלמא בזיכרון יעקב, תחת הכותרת TOP100. "לצד הרצון שהמידע העסקי יהיה זמין ונגיש מכל מקום", ציינה, "יש לוודא שהוא גם מאובטח ברמה גבוהה, בענן ובקרקע. נוף האיומים גדל מיום ליום, ואז האבטחה הופכת לנושא מהותי". "בשנים האחרונות", אמרה תמם נצר, "אנו עורכים טרנספורמציה עסקית בתוך הבית ומתמקדים במתן פתרונות ושירותי IT למגזר העסקי. כבר כיום אנו מספקים מגוון שירותים בתחום התשתיות לארגונים ולעסקים. כך, אנחנו חברה היברידית, המחברת את ה-IT המסורתי לעולם החדש. בעולם דיגיטלי שמתקדם מהר מאי פעם, ארגונים כבר לא יכולים להרשות לעצמם רק 'להסתגל' – הם חייבים להוביל". בקרוב: מרקטפלייס עם פתרונות IT בלחיצת כפתור "בסוף השנה הבאה", ציינה תמם נצר, "נעלה עם מרקטפלייס שבו ניתן יהיה לרכוש מגוון שירותים טכנולוגיים מתקדמים של השותפים שלנו, דוגמת מיקרוסופט, סיסקו, אטרה, אקרוניס ורבים נוספים". "עם המרקטפלייס שאני אמונה על בנייתו", הסבירה, "אנחנו בונים פורטל לקוחות רחב, בו כל לקוח יקבל גישה לחשבון האישי שלו לטובת רכישה של פתרונות, ובכך להקל ברכישת שירותים וביצוע שינויים. לקוח עסקי ייכנס לחנות מקוונת של בזק בינלאומי ויזמין פתרונות IT בלחיצת כפתור, תוך מענה מהיר ומיידי, 24/7 – ובאופן אוטומטי. נציע מענה דיגיטלי מקצה לקצה עבור כל פעולה – החל משלב המכר, דרך התפעול ועד לשירות". היא הוסיפה כי "אנחנו בוחנים אפשרות להשתמש ביישומי AI באופן מובנה בשירותים הטכניים שלנו. המטרה היא לטייב את השירותים ללקוחות ולאפשר להם אופטימיזציה עסקית באמצעות AI. בינה מלאכותית יכולה לייצר אופטימיזציה בתחומים רבים: ניהול עולמות קול סנטר, ניהול יעיל של הענן, אבטחת הסייבר והגנת הנתונים, התקשורת והדאטה סנטר". "בתחום הקול סנטר", אמרה תמם נצר, "אנו מציעים ללקוחות שימוש במנוע קונטקסטואלי לעיבוד שפה טבעית, הפועלת בעולם הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI). יישום זה משמש כדי להבין מה הלקוח רוצה וכיצד אפשר לסייע בפתרון תקלות". "הנגשת השירותים המתקדמים לכלל המגזר העסקי היא חיונית ואף טבעית", סיכמה תמם נצר. "היא נולדה מתוך הבנה שישנה חשיבות רבה למענה מהיר ומיידי לצורכי הלקוחות שלנו, כפי שחווינו בלא מעט מצבים בשנים האחרונות. כחברה שפועלת בעידן הטרנספורמציה הדיגיטלית, חשוב לנו להנגיש שירותי IT מתקדמים לכמה שיותר לקוחות עסקיים, ולהזמין פתרונות IT בלחיצת כפתור, כאשר גם חלק מהשירותים השוטפים יהיו זמינים בצורה דיגיטלית. זמן שווה כסף והרעיון הוא לבצע מהפכה אמיתית וליצור מענה דיגיטלי מקצה לקצה עבור כל פעולה. כך, ננגיש 'טכנולוגיה כשירות' ונייצר חווייה אחרת עבור הלקוחות – שם נמצא העתיד".

הכללית תקים ענן שירותי בריאות מונע נתונים ובינה מלאכותית, כחלק מתוכנית אסטרטגית ליישום והטמעת בינה מלאכותית לכל רוחב פעילות הקופה – בבתי החולים, במרפאות בקהילה ובמטות שלה. בראיון לאנשים ומחשבים מפרט אבי עטיה, סמנכ"ל מערכות מידע בשירותי בריאות כללית, על המהלך, כמו גם על תוכניות העבודה של הקופה בתחום ה-IT לשנה הבאה. "היעד שלנו הוא להפוך את מערכות הדיגיטל בארגון מכלים אדמיניסטרטיביים בלבד לכאלה שמספקים גם שירותים ומענה קליני. זאת, בנוסף ליצירת שער כניסה אחיד לצרכי הלקוח ולחיבור דיגיטלי-אנושי", אמר עטיה. הוא הוסיף כי "המטרה שלנו היא להפוך לארגון שמספק שירותי בריאות שמונעים על ידי מידע ובינה מלאכותית, במסגרת תוכנית להעמקת הדיגיטציה, שתתמוך ביעדים האסטרטגיים של הארגון". היעדים של תוכנית העבודה עוסקים בשיפור השירות ללקוחות, במיצוי זמן הטיפול הקליני ובהעמקת הקשר בין המטופל לרופא על ידי הפחתת המשימות המנהליות המוטלות על הצוות הרפואי. "הבינה המלאכותית תשדרג את תפיסת הלקוח 360 מעלות, שכבר קיימת בכללית. זה כולל איסוף ומיפוי של כל המידע הרפואי על הלקוח, והנגשת מידע אחיד בשפה אחת לכל הגורמים הרלוונטיים", אמר עטיה. תוכנית שאפתנית מדובר בתוכנית עבודה שאפתנית, שתצריך למידה והיכרות של עובדים ומנהלים עם כלים חדשים, וייעול שיטות עבודה ותהליכים. עטיה ציין כי בשלב הראשון, התוכנית תוטמע בחטיבת מערכות המידע והדיגיטל של הכללית. יש להטמעה של התוכנית קודם כל בארגון ה-IT של הקופה שלוש מטרות: לבחון היתכנות האם אפשר לעשות זאת גם ביחידות האחרות של הקופה, להפיק לקחים ולשמש דוגמה, כך שיבינו בארגון שלא מדובר בתוכנית תיאורטית. "המטרה היא להפוך את החטיבה ל-AI Oriented ולתמוך ביעדים הארגוניים", אמר עטיה. "אבל, כדי שנוכל להוביל את הארגון כולו, באופן רוחבי, להפוך למבוסס בינה מלאכותית, עלינו להתחיל קודם כל אצלנו. על זה נעבוד בשנה הבאה". "אין לדעת כיצד ה-AI תשפיע על כוח האדם בכללית" אחד הסעיפים המרכזיים בתוכנית העבודה של ה-IT של הכללית ב-2026 הוא הקמת תשתיות בינה מלאכותית ודאטה מתקדמות, והנגשתן ליחידות השונות של הקופה – בתי החולים, מרכזי החדשנות ועוד. כמו כן, עטיה וצוותו יפעלו על מנת להטמיע יכולות AI בתהליכי הפיתוח, האבטחה והסייבר. עטיה הוסיף כי "הבינה המלאכותית נועדה לחסוך משאבים – לא בהכרח להחליף כוח אדם, אלא לאפשר עשייה רבה יותר. אנחנו צריכים להתמודד עם מגבלות כמו אמינות ופרטיות בארגון בריאות, ואין לדעת כרגע כיצד הדברים ישפיעו על כוח האדם". סעיף אחר בתוכנית העבודה כולל עיסוק משמעותי ברציפות התפקודית בכלל ובמצבי חירום בפרט, בדגש על אירועי סייבר ואבטחת מידע. "אופי המתקפות, בהיקף ובאיכות שאנחנו רואים בחודשים האחרונים ועם שימוש ביכולות AI, דורש מאיתנו מוכנות והגנה טובים יותר", אמר עטיה. "אנחנו פועלים כל הזמן על מנת לשפר את מעגלי ההגנה, ובקרוב נשלב בה יכולות בינה מלאכותית. במקביל, אנחנו מבצעים סימולציות ותרגילי סייבר לכל היחידות – בתי החולים, הקהילה והמטה". בעוד מהלך בהיבט הרציפות התפקודית, הכללית העבירה בחודש ספטמבר את השרתים שלה לחווה באזור המרכז, ברמה Teir-3, לצורך התאוששות מאסון "זה ישפר משמעותית את יכולות הרציפות התפקודית שלנו, גם במצבי חירום וניתוק תקשורת", ציין עטיה. לקראת תיק קליני אחוד עטיה סיפר כי הארגון נמצא בתהליך למידה על מנת ליצור תיק קליני אחוד, שיאחד את התיקים הקיימים ואת כל ממשקי מערכות המידע של יישומי הליבה הרפואיים בכללית. "זהו פרויקט שאפתני, שמטרתו לאחד את כל המידע הרפואי של המטופל – מהקהילה ומבתי החולים – למאגר נתונים אחד", הסביר. בשנה הבאה צפויים אנשי הכללית להמשיך את המעבר לענן ולתפיסת מולטי קלאוד. זה כולל את הענן הקיים, Azure של מיקרוסופט, הענן הממשלתי, נימבוס, ומעבר לניהול דאטה בקלאוד, על כל יכולותיו. גם תחום הרפואה מרחוק יוסיף לקבל תשומת לב בשנה הבאה. עטיה ציין כי בכללית עתידים לפתח מערכות מתקדמות לטיפולי בית וניטור מרחוק, ולהרחיב את מודל בית החולים הווירטואלי שכבר פועל בבילינסון לבתי חולים נוספים.

במשך שני עשורים היו מערכות CRM היו הלב הפועם של כל ארגון. אבל בואו נודה באמת: כמה מאיתנו באמת אוהבים לעבוד איתן? להיכנס למערכת, למלא טפסים, לעדכן שדות, לחפש בטבלאות אינסופיות. זה לא טבעי, זה לא יעיל, וזה בטוח לא מה שאנשי מכירות ושירות רוצים לעשות עם הזמן שלהם. הבעיה האמיתית: ממשקים שנבנו למחשבים, לא לבני אדם. כשחברה גדלה מ-10 עובדים ל-100, משהו נשבר. בהתחלה, כולם זוכרים את כל הלקוחות. יוסי יודע שאבי מחברת XYZ אוהב קפה חזק ושהוא תמיד מבקש הנחה בסוף החודש. אבל כשהצוות גדל? המידע הזה הולך לאיבוד. ואז מגיע ה-CRM. אבל הפתרון הפך לבעיה. לפי מחקרים, נציג מכירות ממוצע מבלה עד 65% מזמנו במילוי נתונים במערכת, במקום לדבר עם לקוחות. חברות משקיעות מאות אלפי שקלים בפרויקטי הטמעה מורכבים, באינטגרציות יקרות, ובסוף? שיעור האימוץ עומד על פחות מ-40% ברוב הארגונים. העובדים פשוט לא רוצים לעבוד עם זה. נסקור כאן כיצד ה-AI משנה את תחום שירות הלקוחות, האם נוכל לא רק לדעת מי הלקוח, אלא גם לדעת מה הוא צריך לפני שהוא עצמו יודע זאת? ואיך Model Context Protocol הופך כל עובד למומחה עם "עוזר אישי" שמכיר את כל הלקוחות? לכל מנהל יש חלום: לתת לכל עובד "גמד קטן", שיעשה הכל בשבילו. וכאן נכנס התפקיד של ה-AI. תארו לעצמכם עולם אחר. אתם מתקשרים ללקוח, ובזמן אמת יש לכם "עוזר אישי" דיגיטלי שיודע הכל: מי הלקוח, מה הוא קנה בעבר, על מה הוא התלונן, מה הוא אמר בשיחה שעברה לפני שבועיים. העוזר הזה מתעד את השיחה, מזהה את הנושאים החשובים, מעדכן את כל המערכות הרלוונטיות (CRM, מערכת משימות, לוח שנה), ואפילו מציע לכם מה להגיד הלאה בהתבסס על מה שעבד בעבר. נשמע מדע בדיוני? האמת שזה כבר כאן. השם הטכני: Model Context Protocol (MCP). מה זה MCP, ולמה זו המהפכה האמיתית? MCP הוא תקן חדש שפיתחה אנתרופיק (Anthropic), יוצרת קלוד, שמאפשר למודלי AI לעבוד ישירות עם כלים וממשקים שונים בצורה אוטונומית. במקום שאתם תצטרכו להעתיק ולהדביק מידע בין מערכות, ה-AI עושה את זה בשבילכם, בזמן אמת. בעולם הישן (CRM מסורתי) אתם מדברים עם לקוח בטלפון, ואחרי השיחה פותחים את ה-CRM, ממלאים שדות: שם, תאריך, נושא, סטטוס, עוברים למערכת אחרת להוסיף משימה, שולחים מייל ידני ומעדכנים גיליון אקסל לדיווח. כל התהליך לוקח 10-15 דקות אחרי כל שיחה. כעת, בעולם החדש (MCP + Voice AI): אתם מדברים עם לקוח בטלפון, מערכת Voice AI מאזינה ומבינה בזמן אמת, מזהה: נושא השיחה (תלונה, הזמנה, בקשת תמיכה), מעריכה סנטימנט (הלקוח כועס? מרוצה?), ואוטומטית מעדכנת את ה-CRM, אוטומטית יוצרת משימה למנהל אם צריך טיפול ואוטומטית שולחת מייל סיכום ללקוח. הזמן שלכם: 0 דקות. אתם ממשיכים לשיחה הבאה. לא מדובר בקסם, אלא בטכנולוגיית MCP. הפרוטוקול הזה מאפשר למודל ה-AI "לדבר" עם עשרות מערכות שונות ולבצע פעולות מורכבות בלי התערבות אנושית. במעגל הקסום הזה כולם לומדים, כולם משתפרים והלקוח מקבל שירות טוב שמותאם לו אישית. לפי גרטנר, עד 2026 כבר 75% מהאינטראקציות עם מערכות ארגוניות יתבצעו באמצעות שפה טבעית (קולית או טקסטואלית), לא באמצעות טפסים וטבלאות. מה זה אומר בפועל? תחשבו על אנליסט מכירות שצריך לייצר דוח. במקום לבלות שעות בחיתוך דאטה מה-CRM, הוא פשוט שואל: "תראה לי את כל העסקאות שסגרנו ברבעון האחרון עם חברות בתחום הפינטק, מעל חצי מיליון שקל, לפי אזור גיאוגרפי". תוך שניות הוא מקבל גרף, ניתוח מגמות, והמלצות. או נציגת שירות שמקבלת לקוח כועס בטלפון. המערכת מזהה את הכעס (ניתוח סנטימנט), מחפשת את כל ההיסטוריה של ההתקשרות עם הלקוח, ומציעה לה בזמן אמת: "הלקוח הזה כבר התלונן פעמיים בחודש שעבר. הנה מה שעבד אז. מומלץ להציע ללקוח החזר מלא". ושאלת הזהב היא – האם הבוט יחליף את הנציג? זו השאלה שכולם שואלים. התשובה: לא. לפחות לא לגמרי. הבוטים הקוליים מצוינים בטיפול בפניות חוזרות, בשאלות פשוטות, במידע עובדתי. אבל כשצריך אמפתיה, שיקול דעת מורכב, או יצירתיות – אנשים עדיין עושים את זה הרבה יותר טוב. מה שכן קורה זה חלוקת עבודה חכמה. הבוט מטפל ב-80% מהפניות הפשוטות, ומשחרר את הנציגים האנושיים לטפל ב-20% שבאמת דורשים מגע אנושי. התוצאה: לקוחות מרוצים יותר (קיבלו מענה מיידי), עובדים מרוצים יותר (עושים עבודה מעניינת), וחיסכון של 30-50% בעלויות. הכותב הוא מייסד משותף וסמנכ"ל טכנולוגיות ב-וויסנטר.

אפל החלה לשנות את מועדי ההשקות של מכשירי ה-iPhone, כשדגם ה-iPhone 17 e צפוי בתחילת 2026. לפי שמועה שהתפרסמה ברשת הוא יכלול שדרוג גדול במצלמה שלו. סדרת הדגמים של ה-iPhone 17 שהושקה באחרונה הגיעה עם מגוון שיפורי מצלמה, אבל שדרוג אחד הופיע בכל הדגמים, והוא המצלמה הקדמית החדשה של 18 מגה-פיקסל, שמאפשרת לצלם סלפי שכולל את כולם בתמונה ללא מאמץ מצדכם. אפל הוסיפה את המצלמה החדשה לכל הדגמים בסדרת ה-iPhone 17, ולפי הדיווח חדש, היא מגיעה גם ל-iPhone 17 e הזול. בהערת מחקר שנחשפה על ידי 9to5Mac, כותב האנליסט ג'ף פו, שה-iPhone 17 e יושק "באמצע הרבעון הראשון של 2026", ואחד השיפורים המרכזיים שלו לעומת ה-16 e יהיה המצלמה הקדמית המשודרגת של 18 מגה-פיקסל. זהו מהלך מפתיע בהתחשב בכך שקו ה-e הזול מקבל גם את שבב ה-A19 של ה-iPhone 17, שהוסיפו את המצלמה הקדמית החדשה, ושההבדלים בין הדגמים מצטמצמים. החלק האחורי של ה ה-iPhone 17 e עדיין צפוי לכלול רק מצלמה ראשית אחת, וסביר להניח שהוא לא יזכה לתמיכה ב-ProMotion כמו ה-iPhone 17.

קבוצת יעל (Yael Group) – מהמובילות בשוק ה-IT המקומי – הציגה את מכלול הפתרונות שלה לתחום ה-AI בכנס Top Summit שהתקיים בשבוע שעבר (א'). הקבוצה מציעה לארגונים מעטפת הוליסטית משלב הייעוץ, דרך תכנון הפתרון ועד יישום מקצה לקצה, תוך התמחות ביצירת ערך עסקי, חדשנות ויעילות. הבסיס לפתרונות הבינה המלאכותית של הקבוצה כולל עקרונות ברורים של התייעלות, שיפור ביצועים, חיזוק חוויית הלקוח והפחתת עלויות. מהלכים אלו מתווספים ליתרונות עסקיים נוספים, כמו הגדלת הכנסות, שיפור איכות השירות וחיזוק מערכי הגנת הסייבר. כלל אלה מותאמים באופן אישי לכל ארגון, בהתאם לצרכיו העסקיים, התפעוליים והטכנולוגיים. "השוק עדיין רק בשלב הטעימות" לקבוצת יעל ניסיון של למעלה מ-60 שנה בעבודה מול מגזרים המובילים במשק הישראלי: ביטחון, פיננסים, המגזר הציבורי, חברות פארמה, תעשייה, צריכה ושירותים, כולל קופות החולים, הבנקים הגדולים ומשרדי הממשלה. הקבוצה מדגישה את היכרות העומק עם צורכי הלקוחות, לצד היכולת להתאים פתרון מדויק לכל גוף, לשפר את חוויית השירות, לצמצם עלויות ולהעצים את רמת האבטחה. צוותי הקבוצה משלבים בפרויקטים פתרונות חדשניים מהמותגים המובילים בתחום ה-AI, מ-ג'מיני (Gemini) ו-Contact Center AI של גוגל (Google), המשך בפתרונות אבטחה של פרומפט סקיוריטי (Prompt Security), בפתרונות חוויית לקוח כמו מיילסטון זירו (Milestone Zero) וכן בשילוב אייג'נט-פורס (Agentforce) של סיילספורס (Salesforce). שילוב זה מאפשר לארגונים ליהנות מכלל רבדי ה-AI – צמצום עלויות, אוטומציה, שיפור היקפי המכירות ושדרוג משמעותי של השירות. "למרות שמדברים היום הרבה על AI, בפועל, השוק עדיין רק בשלב הטעימות" ציין נדב שפיר, סמנכ"ל מכירות ופיתוח עסקי בקבוצת יעל. "אני מאמין שבשנה הקרובה התהליך הזה ימשיך להבשיל, ובשנים הקרובות נראה ארגונים נוספים מאמצים יכולות מתקדמות של בינה מלאכותית בהדרגה ולא בבום אחד. בפרויקטים שלנו בעולמות ה-AI אנחנו מביאים לידי ביטוי את הידע הטכנולוגי המגוון בתחומים: דאטה, ניתוח נתונים, סייבר ואבטחה, אוטומציה של תהליכים, דיגיטל ועוד. ארגונים שמתכננים קדימה ושואפים להשיג יתרון עסקי, מתכננים כבר היום פרויקטים שמשלבים AI בליבת העסקים שלהם", סיכם. אודות יעל יעל היא אחת מקבוצות ה-IT המובילות בישראל, המספקת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים להתמודדות עם אתגרים עסקיים עכשוויים. הקבוצה, הפועלת בישראל מאז 1963 ומעסיקה למעלה מ-2,000 עובדות ועובדים, מתמחה בפתרונות עסקיים מבוססי טכנולוגיה ובליווי ארגונים בתהליכי יישום והטמעה של מערכות תוכנה וחומרה מהמובילות בעולם. תחומי הפעילות של הקבוצה כוללים תשתיות ואינטגרציה, מערכות ERP ו-CRM, ענן ודיגיטל, דאטה ואנליטיקה, אבטחת מידע, פתרונות ייעודיים לאנשי כספים, ניהול תוכן ומסמכים, פיתוח מערכות משובצות מחשב, וכן שירותי מיקור חוץ וייעוץ. יעל מספקת פתרונות IT מתקדמים לארגונים מכלל תחומי המשק, כולל בנקים, חברות ביטוח, קופות חולים, גופים ציבוריים, גופים ביטחוניים, משרדי ממשלה, חברות פרמצבטיקה, טכנולוגיה, מוצרי צריכה ועוד, ומקיימת שותפות אסטרטגית עם ספקיות טכנולוגיה מובילות כגון: יבמ (IBM), מיקרוסופט (Microsoft), אורקל (Oracle), גוגל, AWS, טיבקו (TIBCO), דל (Dell), סיילספורס ועוד.

"אחד הדברים שקבענו לעצמנו בשנה האחרונה זה לחשוב איך אנחנו מייצרים AI שתגיע בגדול לכל היחידות. לא פרויקטים בודדים בכל יחידה, אלא לחשוב איך מביאים הכל, לכל המשרד ומהר. זה אחד האתגרים היותר גדולים, כי פרויקטים ייעודיים כבר עשינו וחלק כבר עובד, למשל הנפקת אישורים לעמותות. אבל אם נמשיך בצורה כזאת, פרויקט אחר פרויקט לכל יחידה, ויש לנו חמישים יחידות עסקיות, נסיים, מי יודע אם בכלל, בעוד הרבה מאוד שנים", כך אמר ששון סופרי, מנהל אגף בכיר, טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים, במהלך כנס ועידת הפסגה השנתית ומפגש הפורומים היוקרתיים של אנשים ומחשבים שנערך בשבוע שעבר באולם לאגו שבראשון לציון. הוא אמר את הדבר כשהשתתף בפאנל 'בונים מחדש: ה-IT הממשלתי והאסטרטגיה הדיגיטלית של ישראל שאחרי', והוסיף: "מבחינתנו אנחנו בונים מפעל AI, שמציע מנגנונים שמבצעים עיבוד נתונים ומחזירים תכנים באופן אוטומטי בלי שצריכים להיות מומחי AI – למשל סיכום אוטומטי של מסמכים בלי צורך לכתוב פרומפטים, ברגע שפותחים מסמך, וכדומה". פאנל 'בונים מחדש: ה-IT הממשלתי והאסטרטגיה הדיגיטלית של ישראל שאחרי', שהתקיים בכנס הפסגה של אנשים ומחשבים. צילום: ניב קנטור את הפאנל הנחתה עפרה פרנקל, מנמ"רית ראשית במערך הדיגיטל הלאומי, שציינה שאנחנו נמצאים אחרי עוד שנה מאתגרת עם מציאות מורכבת של מלחמה מצד אחד ומהפכה טכנולוגית מצד שני. "כולם אומרים שזו המהפכה הגדולה מכולן, וכולנו מרגישים כבר את עידן ה-AI ואנחנו שואלים מה היא תעשה לנו בממשלה בשנה הקרובה, במה כבר עוסקים ומהי התוכנית העתידית, ואיפה כבר רואים ניצנים ברחבי המשרדים הממשלתיים", היא אמרה. ארי יעוז, מנמ"ר שירות התעסוקה. צילום: ניב קנטור "בעולם התעסוקה ה-AI תעזור לספק שירות מדויק יותר" ארי יעוז, מנמ"ר שירות התעסוקה, סיפר במפגש כי: "אנחנו משלבים את הדיגיטל כדי שהשירות לאזרח יהיה אפקטיבי ויעיל יותר. ייעוץ, למשל, יכול להינתן מרחוק באופן בטוח ומדויק. בסקר שביעות רצון ראינו שגם האזרחים מרוצים מזה, וגם העובדים שלנו שמחים מאוד מהתהליך הזה ומביעים אמון מלא". לדבריו, "חשוב לומר ש-AI נשענת בסופו של דבר על דאטה וזה אחד הדברים הכי חשובים שיש לנו, עם נתונים של 2.5 מיליון אנשים שעברו בשערים שלנו, וזה עוזר לנו ללמוד תובנות רבות בזכות יחידת מחקר מעולה שיש לנו ברשות, שיודעת לשאול את השאלות הנכונות – ובסופו של דבר גם בעולם התעסוקה ה-AI תעזור לספק שירות מדויק יותר לדורש עובדים וגם לעובד שמחפש עבודה. המשק ירוויח מזה צמיחה כלכלית". יוגב שמני, מנהל חטיבת טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים במערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור "לשפר את האוטומציה כדי לאפשר למשרדים לנהל את האירועים שלהם" יוגב שמני, מנהל חטיבת טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים במערך הדיגיטל הלאומי, ציין במפגש כי אחד התפקידים החשובים של המערך הוא להאיץ את המעבר לענן כדי לשפר את השירות לציבור. "יש את הדברים הכי פשוטים שמאפשרים לעשות את זה נכון, עם אזור נחיתה שמציע שירותים משותפים שמאפשרים לנהל את העסקים בענן בצורה בטוחה. אחד הדברים החשובים זה לשפר את האוטומציה כדי לאפשר למשרדים לנהל את האירועים שלהם. הקמנו גם תשתית לניהול זהויות, לטובת כל מי שעובד בממשלה או מול הממשלה, כמו ספקים וחברות שעוזרים בפיתוח, עם חיבור מאובטח מרחוק, ויש כבר 35 משרדים שמחוברים. יש הרבה מאוד כלים שאנחנו מטמיעים לטובת כל המשרדים, וכל הזמן יש עוד שירותים", הוא סיפר. ליאור אשכנזי, מנמ"ר משרד התיירות. צילום: ניב קנטור רעיון 'מאה סיפורים': לספר סיפורי גבורה באמצעות AI וברקוד ליאור אשכנזי, מנמ"ר משרד התיירות, ציין בפאנל כי למרות הירידה החזקה בתיירות מבחוץ, עדיין מבחינת המשרד זו הייתה שנה מאתגרת מאוד.  "התיירות ב-2025 הייתה בעיקר תיירות פנים ועדיין זה היה מאתגר כי רצינו לפתח יותר את הנושא של תיירות הפנים. תיירות זה בנפש, ואנחנו כבר רואים הרבה ביקושים לאתרי תיירות חדשים. לדוגמה יש לנו רעיון חדש, בשם 'מאה סיפורים', עם אתרי גבורה בהם נספר את הסיפור באמצעות AI על ידי שימוש בברקוד. התיירות היא הראשונה להיסגר והאחרונה להיפתח, וראינו את זה גם בקורונה, אז צאו לבלות אם או בלי טכנולוגיה", הוא אמר. ארז אביטל, מנמ"ר משרד התחבורה. צילום: ניב קנטור "הדבר הגדול הוא לאפשר להכניס את זה בכל התהליכים" ארז אביטל, מנמ"ר משרד התחבורה, סיפר כי: "השירותים הדיגיטליים נמצאים איתנו ביום-יום כאזרחים וכמנהלים, ואנחנו עושים מודרניזציה של מערכת הליבה כדי להנגיש יותר שירותים, וכדי שהאזרחים בכלל לא יצטרכו להגיע ללשכות, ואם כן – אז ליצור לשכות וירטואליות. יש ערוצים נוספים, למשל מבחני תיאוריה מרחוק, למשל להפיק תו נכה באופן דיגיטלי, וגם פעילות בתחום הבטיחות בדרכים. AI זו מילה גדולה, הדבר הגדול באמת הוא לאפשר להכניס את זה בכל התהליכים ואנחנו רק בהתחלה". ברק שוקרון, מנמ"ר משרד הבריאות. צילום: נניב קנטור "סוכן AI מילא תפקיד בפיילוט: התוצאות הציגו פוטנציאל אדיר" ברק שוקרון, מנמ"ר משרד הבריאות, אמר כי דאטה זה משהו שמשנה את המשחק.  "גם דיוני ההנהלה לא מתנהלים ללא נתונים, וזה מחלחל עד אחרון העובדים", הוא אמר. "ה-AI יכולה לשנות הרבה בתחום הבריאות. כדי להבין את הדינמיות בעולם הזה של ה-AI התחלנו מבפנים, לקחנו כמה יחידות עסקיות ורצנו איתן, עם מחויבות לטייב את הדאטה – למשל סיוע לוועדת הסל באופן וירטואלי. צריך להתמודד עם יותר מ-1,000 בקשות, וכדי להחליט מתקיימים דיונים רבים וכל אחד מחברי הוועדה צריך לקרוא עד 8,000 עמודים, ואנחנו הקמנו סוכן שמילא את אחד התפקידים במסגרת הפיילוט, כדי לבדוק את התוצאות שלו וזה היה מדהים עם שיח והציג פוטנציאל אדיר". קובי נח, מנמ"ר עיריית רמת-גן. צילום: ניב קנטור "להקים מנהלת שתחבר את המשרדים בממשלה לרשויות המקומיות" קובי נח, מנמ"ר עיריית רמת-גן, ששימש 'כנציג השלטון המקומי' בפאנל, אמר: "אנחנו היינו הראשונים שזיהו את פוטנציאל ה-AI, וראש העיר ממצב את העיר כמובילה בתחום, וזה הוביל לקול קורא כדי שכמה שיותר חברות יגישו לנו פיילוטים לפרויקטים שאנחנו מעוניינים בהם". "הקמנו מזמן את אפליקציית RG, שמשמשת כתיק תושב ומאפשרת באופן מסודר למצוא מידע ממוקד אישית", סיפר. "השלב השני יהיה להכניס עוזר אישי שיספק תשובות ממוקדות. שימוש לא טוב ב-AI יגרום בסופו של דבר לאזרח לסבול, ולכן אנחנו מקפידים מאוד לבחון הכל היטב. המטרה הגדולה היא לשלב גם את כל השירותים הממשלתיים לאזרח, ונכון יהיה להקים מנהלת שתחבר את המשרדים בממשלה לרשויות המקומיות, זה מאוד חשוב בהיבט של ה-AI", הוא סיכם.

אילון מאסק, יזם הטק שמנהיג בין היתר את החברות המצליחות טסלה, X ו-SpaceX, העריך באחרונה כי בטווח של עשר עד עשרים שנה, עבודה מסורתית תהיה אופציונלית עבור רוב בני האדם.  במסגרת הופעתו בפורום ההשקעות ארה"ב-סעודיה בוושינגטון הבירה, שם דיבר לצד מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, אמר מאסק: "התחזית שלי היא שהעבודה תהיה אופציונלית". הוא השווה את העבודה העתידית לתחביב, ופירט כי זה יהיה דומה לפעילויות כמו "משחק ספורט או משחק וידיאו, או משהו כזה". מאסק אף השתמש במטפורה של גידול ירקות בחצר האחורית שאומרת כי למרות שניתן לרכוש אותם בקלות בחנות, יש אנשים שעדיין מגדלים את הירקות שלהם כך,  כי הם נהנים מהתהליך. לטענתו זו תהיה מהות העבודה: בחירה ולא הכרח. Elon Musk predicts that within 10-20 years, work will become optional, more like a hobby Eventually, as AI and robotics keep improving, currency itself becomes irrelevant The only remaining constraints will be the fundamental limits of physics: electricity and mass pic.twitter.com/F7cFOXD675 — Haider. (@slow_developer) November 21, 2025 ה-AI היא הדרך היחידה "להפוך את כולם לעשירים" מאסק ביסס את הצהרתו על ההתקדמות המהירה ב-AI וברובוטים הומנואידיים, כמו 'אופטימוס' שפיתחה ומוכרת טסלה. הרובוט מבית ענקית הרכבים החשמליים נועד לבצע משימות רבות – מעבודות מפעל ועד מטלות בית. לדברי מאסק, הוא צופה כי הרובוטים ויכולות הביה המלאכותית המתקדמות יחליפו את "כל העבודות", והוסיף וטען כי הם יובילו לחיסול העוני. מאסק אף הבטיח כי הרובוטיקה יכולה ליצור עושר חסר תקדים, שיגרום לכל אדם להיות "עשיר בהרבה מהאדם העשיר ביותר על פני כדור הארץ" באמצעות גישה לטיפול רפואי ושירותים מתקדמים. לדבריו, זוהי הדרך היחידה "להפוך את כולם לעשירים". מעבר לכך, מאסק חזה כי בטווח הארוך, בהנחה שהשיפור בבינה מלאכותית ורובוטיקה יימשך, הכסף "יפסיק להיות רלוונטי בשלב מסוים בעתיד".  הוא הבהיר כי האילוצים היחידים שיוותרו יהיו המגבלות הבסיסיות של הפיזיקה: חשמל ומסה, אך "המטבע יהפוך ללא רלוונטי". כפי שציין בלומברג, מאסק אף אמר שהוא משער שעם התרחבות ה-AI, מטבעות עשויים להתיישן בכלכלה שתהיה פשוט נטולת מחסור. למרות החזון האופטימי, מאסק אינו מתעלם מהאתגרים; הוא מודה כי הדרך לשם תהיה כרוכה ב-"הרבה טראומה ושיבוש", שכן תזוזת עובדים תתרחש בקצב מהיר.  יצוין כי מאסק כבר טען בעבר שמשרות דיגיטליות ייעלמו "כמו ברק" ושה-AI תשתלט על תמיכה טכנית "בגדול ב-2025". כעת הוא התיחס גם למשרות פיזיות יותר, כמו אינסטלציה ובישול, שלדבריו צפויות לשרוד זמן רב יותר. המצב שמתאר מאסק מחייב היערכות – כפי שדווח על ידי The Times of India, כלכלנים מזהירים כי ללא מסגרות מדיניות חזקות, כמו הכנסה בסיסית אוניברסלית, אבטלה המונית עלולה להחריף את אי-השוויון. אם שוקעים ומתפתים להאמין בחזון של מאסק, שלפיו עבודה תהפוך לשריד נוסטלגי מן העבר בתוך פחות משני עשורים, הרי שכדאי לזכור כי תפסריט כזה ידרוש מאיתנו, בני האדם, גם התאמה תרבותית. או במילים אחרות – נצטרך לחשב מחדש את סדר יומנו וסדר העדיפויות של חיינו. כך או כך, מאסק רואה ב-AI כלי הממקסם את השגשוג האנושי לטווח הארוך, וקורא לחברות להשקיע באוריינות AI ובמסגרות אתיות כדי להבטיח שהשינוי יחול באופן שווה על האנושות כולה.