העולם העסקי ידע את זה עוד לפני ש-היי-טק בכלל היה מושג. כבר במאה ה-19, יצרני סבון וטקסטיל הבינו שגם המוצר המצליח ביותר עובר שלבים של עלייה, שיא ודעיכה. זה לא היה משהו שכתוב במצגת PowerPoint, זה היה ידע עממי שנצבר מניסיון קשה. בשנות השישים, החוקרים תאודור לויט וראמון באקלי הפכו את זה לתיאוריה רשמית. מה שהתחיל ככלי להבנת מוצרי צריכה הפך בהדרגה לעקרון יסוד בניהול מוצר טכנולוגי. חברות כמו יבמ ומיקרוסופט (ואפל, כמובן, תמיד אפל) הפנימו את זה מוקדם. אבל הפנמה לא תמיד שווה ביצוע נכון – גם הענקיות האלה יודעות לספר על מוצרים שקרסו בדרך, למרות כל התכנון האסטרטגי. היכולת לזהות את השלב הנכון, להבין את ההשלכות ולפעול בהתאם, נשארה אתגר מורכב גם עבור השחקנים הגדולים. בהשקה תתמקד בערך ברור. בצמיחה תשמור על חוויית משתמש אמינה. בבגרות תחדש כדי להישאר רלוונטי. ובדעיכה – תדע לשחרר תקופת הצמיחה – כשהכול נראה גדול פי שניים כשמוצר חוצה את סף השוק המוקדם ומתחיל לצבור משתמשים אמיתיים (לא רק אלה שעושים טובה למייסד), מתחיל שלב אינטנסיבי במיוחד – הביקוש עולה, הלקוחות מתרבים, ההשקעות גדלות. אבל יחד עם ההתלהבות מגיע גם משהו אחר: כל תקלה קטנה פתאום נראית כמו אסון לאומי. ראיתי את זה לא פעם, סטארט-אפ שצומח פי שלושה בחצי שנה, וכולם חושבים שזה רק ההתחלה. אבל הצמיחה המטאורית הזאת מביאה איתה שאלות לא נעימות: האם התשתית יכולה לעמוד בעומס? האם הצוות מספיק גדול? האם המוצר באמת מספק מה שהוא הבטיח? לפעמים התשובה היא "לא ממש", אבל אז כבר מאוחר מדי לתקן. צוותי מוצר בשלב הזה לא רק בונים פיצ'רים, הם גם מנסים שלא לקרוס תחת הלחץ. קצב הפיתוח צריך להצדיק ציפיות, והיתרון התחרותי שנבנה בעמל מתחיל להישחק מול מתחרים חדשים. כל עיכוב בהחלטה יכול להאיץ את המעבר מהבטחה לבעיה. וזה קורה מהר. ממש מהר. בגרות – השלב שבו אסור להירדם הנה טעות שראיתי פעמים רבות מדי: חברה מגיעה לשיא, ההכנסות יציבות והצוות חושב שסוף-סוף אפשר לנשום. אבל בגרות במוצר טכנולוגי היא בדיוק ההיפך מיציבות. זה השלב שבו התחרות הכי אכזרית, כי כולם רוצים חתיכה מהעוגה שלך. מוצר שלא מתחדש בשלב הזה הוא בעצם כבר מת, רק שאף אחד עדיין לא סיפר לו. התחרות לא מחכה. מתחרה צעיר וזריז יותר כבר בונה את הגרסה הבאה והלקוחות שלך כבר מביטים הצידה. חברות מצליחות מבינות את זה – הן לא נחות בשלב הבגרות. לפעמים זה אומר להפוך מוצר יחיד לפלטפורמה שלמה. לפעמים זה שדרוג טכנולוגי עמוק, שמכין את המוצר לעשור הבא. וכן, זה גם השלב שבו הזהות העסקית של המוצר באמת מתגבשת: אתה כבר לא סטארט-אפ חמוד, אתה שחקן שצריך להצדיק את המקום שלו כל יום מחדש. מנהלים חכמים מנצלים את השלב הזה לא כדי לשמר הכנסות אלא כדי להרחיב אופקים. השאלה היא לא "איך נשמור על מה שיש?" אלא "איך נשאר רלוונטיים מחר?". ההבדל הזה קריטי. חשוב להיות מודעים אליו. מחזור חיי המוצר. צילום: Shutterstock דעיכה – המילה שאף אחד לא רוצה לומר בקול בואו נדבר על הפיל שבחדר. גם המוצרים האהובים ביותר מגיעים לשלב שבו הביקוש נחלש. טכנולוגיות חדשות מופיעות, השוק מתבגר והמשתמשים עוברים הלאה. זה לא קשור לאיכות המוצר – זה פשוט איך שהעולם עובד. הבעיה היא שחברות שונאות להודות בזה. הן נצמדות למוצר כמו לסירת הצלה, מבזבזות משאבים על תחזוקה של משהו שכבר איבד את מקומו. אני מכיר צוותים שהמשיכו לפתח פיצ'רים למוצר שרק 5% מהמשתמשים המקוריים עדיין השתמשו בו. למה? כי אף אחד לא רצה להיות זה שמכריז על המוות. חברות חכמות יותר מתכננות את הדעיכה מראש. הן מנהלות פרידה מסודרת, מנצלות את הידע שנצבר לדבר הבא, ושומרות על המוניטין שלהן. לפעמים מוצר ותיק הופך למרכיב משני. לפעמים הוא נמכר. לפעמים הוא פשוט נסגר, אבל בכבוד. מה שחשוב: אל תיאחזו במוצר בגלל נוסטלגיה. זה לא עוזר לאף אחד. אז מה זה אומר בפועל? מחזור חיי מוצר הוא מצפן, לא מתכון. הוא לא מבטיח הצלחה, אבל הוא כן עוזר להבין איפה אתה עומד ומה צריך לעשות. בהשקה תתמקד בערך ברור. בצמיחה תשמור על חוויית משתמש אמינה. בבגרות תחדש כדי להישאר רלוונטי. ובדעיכה – תדע לשחרר. זה נשמע פשוט בתיאוריה. בפועל זה מורכב, מלחיץ, ולפעמים כואב. אבל זה ההבדל בין מי שמנהל מוצר לבין מי שמוביל אותו. ההיסטוריה מלמדת שכל מוצר עובר את המסלול הזה: הטלגרף, הרדיו, מכונת הכתיבה, ואפילו מוצרים דיגיטליים שחשבנו שהם נצחיים. החדשנות לא עוצרת, והבנת מחזור החיים היא לא מותרות אלא הכרח. מי שיודע לזהות את השלב הנכון ופועל בהתאם לא רק מגיב לשוק – הוא מנווט אותו. לפחות עד שמגיע המוצר הבא שמשנה שוב את כל החוקים. הכותב הוא יועץ טכנולוגי לארגונים, בעיקר בתחום האשראי החוץ בנקאי

עוד לא יבשה הדיו האלקטרונית של גוגל על ההכרזות השונות מסביב למנוע החדש שלה ג'מיני 3, ולחברה יש כבר מודל חדש לספר עליו: גרסת הפרו של נאנו בננה, מודל יצירת התמונות של החברה, שהפך מהר מאוד לאחד המודלים הפופולריים בתחום של יצירת תמונות בפרט, ובשוק ה-GenAI בכלל. אחד הדברים המשמעותיים ביותר בנאנו בננה פרו, לפי גוגל, הוא היכולת לשלב איורים טקסטואליים במספר שפות בו זמנית, אפילו בעברית, כך שלא צריך ליצור בכל פעם את התמונה מחדש אלא פשוט להגדיר מראש את השטח שבו יוצג הטקסט והוא ישתנה באופן אוטומטי בהתאם לבחירת השפה. ויותר מכך, ניתן אפילו יהיה לתרגם טקסט בתוך תמונה קיימת והוא יוצג במקום הטקסט המקורי. בחברה טוענים שהמודל החדש יודע להבין את העולם סביבו טוב יותר, והוא מסוגל גם לקבל נתונים ממקורות שונים בזמן אמת, וכך ליצור תמונה שכוללת אלמנט של מזג אוויר בהתאם למיקום שבוחרים באותו רגע, ואפילו ליצור אינפוגרפיקות שמבוססות על נתוני זמן אמת, למשל לוח תוצאות של משחקי כדורגל שמתרחשים במקביל. בגוגל רוצים שמשתמשים ייצרו באמצעות היכולות החדשות מפות, תרשימים ואפילו מדריכי משתמש מלאים – בהתאם לתכנים שאפשר לחבר למנוע. גם העריכה של תמונות אמורה לעלות מדרגה, ובמודל החדש יש תמיכה בשינויים, כמו החלפת זווית צילום, שינוי תמונת יום לתמונת לילה וגם שינוי נקודת המיקוד בתמונה, לצד יכולות נוספות. המודל החדש, ששמו הרשמי הוא Gemini 3 Pro Image כבר זמין תחת המעטפת של Vertex AI וגם עבור משתמשי Workplace, כשבקרוב החברה תשלב אותו גם במסגרת גרסת המודל הארגוני של ג'מיני. עם זאת משתמשים חינמיים מוגבלים בינתיים מאוד ביכולת שלהם ליצור תמונות באמצעות המודל החדש – ואיפוס המונה יתרחש רק אחרי 24 שעות. מנויים יוכלו ליצור הרבה יותר תמונות, בהתאם לרמת המנוי שלהם.

מזה שנים ארוכות נחשבת מארשל הבריטית לאחת החברות המוכרות והמובילות בשוק מוצרי האודיו. החברה התחילה את דרכה בשנות ה-60 כשהיא מייצרת מגברים ורמקולים לבימות הרוקנרול – אבל כמו חברות רבות אחרות, היא הגיעה בסופו של דבר גם לשוק הביתי. אחד המוצרים החדשים שלה, שהושקו באחרונה בישראל בידי היבואנית S&T, הוא מקרן קול ראשון מסוגו של החברה שמציע תצורה של 5.1.2 ערוצים וכולל שני סאב-וופרים מובנים, שני מיד-וופרים, שני טוויטרים וחמש יחידות של דרייברים שעובדים בטווח הצלילים המלא. בסך הכול מדובר ב-11 מגברים, שמספקים, באופן כולל, 150 וואט, עם עוצמת שמע מרבית של 95 דציבל. Marshall Heston 120. צילום: מארשל המקרן, Marshall Heston 120, משדר את הצלילים באופן היקפי מלא, כך שהוא ממלא כל פינה של החדר. בנוסף לכך שהוא תומך ב-Dolby Atmos, ב-Dolby Vision וב-DTS:X, הוא מציע מגוון חיבורים פיזיים ואלחוטיים כאחד, כולל תמיכה ב-HDMI 2.1 eARC ובמעבר אות 4K, וכן בתקנים האלחוטיים Bluetooth 5.3 ו-WiFi 6, שמאפשרים להתחבר מכל מכשיר, ולא רק מהטלוויזיה. הוא גם מכיל לוח פיקוד שמבוסס על כפתורים פיזיים בעיצוב המזוהה כל כך עם מארשל מאז תחילת דרכה, כך שניתן לבחור כמה הגדרות צליל שמוכנות מראש, לשנות לב את המיקוד בבאס/טרבל ועוד. אפשר לעשות זאת גם באמצעות האפליקציה של החברה, שמציעה אקולייזר מובנה, ואפשר להתחבר ישירות משירותים מוזיקליים כמו ספוטיפיי וטידאל. העיצוב המוקפד מזכיר מאוד, כמו כמעט כל מוצרי החברה, את המגברים והרמקולים הראשונים, עם צבע שחור מלא ועם הדגשות בצבע זהב של הטקסטים ושל הכפתורים. המחיר של ה-Marshall Heston 120 עומד על 5,399 שקלים.

עדי אייל לא שבע: קבוצת וואן (ONE) רכשה את השליטה בבריליקס (Brillix), הפועלת בתחומי בסיסי הנתונים וניהול זהויות. וואן תחזיק ב-70% ממניות הנרכשת, לפי שווי חברה של כ-10 מיליון שקלים. זו הרכישה הרביעית של וואן בתוך שלושה חודשים. בריליקס הוקמה ב-2007 על ידי אלון שפיגל, המשמש כמנכ"ל, ועודד רז, שכבר אינו עובד בה. על לקוחות החברה נמנים בנק דיסקונט, בנק הפועלים, בנק יהב, ישראכרט, הכשרה חברה לביטוח, ורינט, אמדוקס, נס, בזק בינלאומי, אגד, דן ועמידר החדשה. החברה מעסיקה כיום 30 עובדים, בעלי התמחויות בבסיסי נתונים מיוחדים ובפרויקטי ניהול זהויות. עם השלמת העסקה, שפיגל והעובדים ישולבו בקבוצת וואן. באחרונה הייתה בריליקס שותפה לפרויקט של שדרוג מערך ניהול ההרשאות והגישה לנתונים בבנק ישראל. יחד עם וואן סקיוריטי היא הטמיעה את פתרון IDM מבית SailPoint לניהול זהויות והרשאות. נתי נחמיאס, מנכ"ל מנכ"ל אשכול חברות בקבוצת וואן טכנולוגיות. צילום: נטלי שור "אנו צומחים אורגנית ובאמצעות רכישות" לדברי נתי נחמיאס, מנכ"ל אשכול חברות בקבוצה, "אנו צומחים אורגנית ובאמצעות רכישות, כדי לספק ללקוחות את הטכנולוגיות הטובות ביותר. בריליקס בנתה לעצמה מוניטין בעולמות בסיסי הנתונים וניהול הזהויות בישראל. צירופה לקבוצה יאפשר לנו להרחיב את פעילותנו בקרב לקוחות בישראל ובחו"ל". המנכ"ל שפיגל הוסיף כי "הרכישה מחזקת את הקשר שלנו עם הלקוחות ופותחת אותנו למגוון רחב של לקוחות חדשים, וכמובן גם מול השותפים העיקריים שלנו – AWS ו-SailPoint. החיבור בין החברות יאפשר לנו לגדול ולהתפתח בקצב מואץ ולשלב פתרונות נוספים. בעתיד נרחיב את סל השירותים שלנו עם פתרונות מבוססי AI ונעניק יותר ערך ללקוחותינו". בתחילת החודש וואן רכשה את השליטה ב-SoliDev, שמבצעת פרויקטי הטמעה של מערכות סאפ בשוק הארגוני. וואן רכשה 51% ממניות SoliDev לפי שווי של שישה מיליון שקלים. בחודש שעבר וואן קנתה את השליטה בפרקטיפרוג'קט, חברה שמתמחה במתן שירותי ייעוץ ורישוי תוכנה לניהול תהליכי פיתוח מורכבים. במסגרת ההסכם, וואן רכשה 51% ממניות פרקטיפרוג'קט לפי שווי חברה של 17 מיליון שקלים.  חודש לפני כן, בספטמבר, היא רכשה את טוודו. היקף הרכישה לא נמסר, אולם גורמים בענף העריכו אותו במיליון שקלים. על בסיס רכישת החברה, וואן מקימה חטיבה חדשה, לשיווק והפצת שירותים ופתרונות של מאנדיי (Monday) לשוק האנטרפרייז, ומגייסת עשרות עובדים. טוודו היא שותפת זהב של מאנדיי.

"ארגונים מגנים בצורה טובה על מערכי ה-IT הקריטיים שלהם. אלא שלצד אלה, יש מערכי IT רבים שאינם מוטלאים – מה שיוצר עבור הארגונים אתגר הגנה משמעותי. התוקפים נמצאים כמה צעדים קדימה לעומת המגנים, והם זזים יותר מהר. הם עורכים מתקפות יותר מתוחכמות ובהיקפים נרחבים הרבה יותר", כך אמר ג'ונתן פישביין, מנהל אבטחת מידע גלובלי בצ'ק פוינט. פישביין דיבר באירוע Canon Inspiration Days 2025, שהופק על ידי אנשים ומחשבים ונערך אתמול (א') במלון ריץ קרלטון בהרצליה, תחת הכותרת Inspire Innovate Impact. הוא השתתף בפאנל בנושא הגנה על סביבת ה-IT בעולם מחובר שהנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. לדברי פישביין, "הרעים תוקפים יותר מהר, וכאשר הם מנצלים חולשות שלא הוטלאו ועושים זאת בהיקפים גדולים יותר – הם יוצרים פער אבטחה. הם תוקפים לאורך הדרך – גם באופן ישיר וגם דרך מתקפות על צדדי ג', בשרשרת האספקה, כי פעמים רבות הם מאובטחים ברמת הגנה פחותה. כך הם מגיעים לאזורים ש-'מעניינים' אותם יותר, למערכות ליבתיות וקריטיות בארגונים". הוא דיבר על האתגר החדש והמאתגר שנוסף בשנים האחרונות לעולם אבטחת המידע והגנת הסייבר – הבינה המלאכותית. "זה ממד מאתגר, בשל הנטייה של ה-AI לפתח לעתים הזיות, או להשיב באופן לא מדויק", אמר. "נתקלנו לעתים במצבים שבהם צוותים רפואיים שאלו את ה-GPT שאלות בנושא כגון מינון של נטילת תרופות. זה הופך אותם לפחות מקצועיים, ולעתים זה מסוכן. כאשר עדכנו את צוותי ה-IT – הם היו בהלם. לכן, פיתחנו כלי חדש, שמציע נראות גדולה יותר". "למרות הפסקות האש, הפעילות ההתקפית בסייבר לא פסקה" פישביין ציין כי "המצב הגיאו-פוליטי מוצא את ביטויו גם בממד הסייבר. למרות הפסקות האש, הפעילות ההתקפית בסייבר לא פסקה. בין המתקפות, הכופרות ממשיכות להיות בצמרת. כמו כן, יש עלייה בשימוש בנוזקות Infostealer, שגונבות מידע רגיש, כגון פרטי גישה, מידע פיננסי ומידע אישי אחר, שלעתים קרובות נסחר בדארקנט". תחום נוסף שדורש השקעה באבטחה, לפי פישביין, הוא מחשוב הקצה. "הגנה מקיפה על נקודות בקצה בארגון, עם רמת האבטחה הגבוהה ביותר – חיונית למניעת מתקפות מכל הסוגים, לרבות כופרה ופישינג", הוסיף. הוא קרא לארגונים "להביט על סביבת העבודה ועל תחנות העבודה בצורה מלאה, תוך איחוד של הגנת תחנות קצה, מייל ותוכנה כשירות – לפלטפורמה אחת". "ההגנה על הקצה קשורה גם לחיבור מכשירים לא מאובטחים. כך, בין השאר, זיהינו לפני כמה שנים מתקפת כופרה על מכשירי פקס. יש להימנע ממצבים כמו, למשל, כזה שבו מנקה חיבר מחשב אצל לקוח, או שהמדפסת שיתפה נתונים, 'דיברה חופשי' עם מערכות וחשפה נתונים מסווגים, כי הוחדרה לה נוזקה. חשוב להקשיח את הסביבות הללו, המהוות פרצת אבטחה לכל דבר ועניין, עם מדיניות ואכיפה שלה – למי מותר לדבר ועם מי", אמר פישביין. עוד אתגר אבטחה שהדובר ציין הוא הגנה על סביבות מרובות עננים (מולטי קלאוד). הוא אמר כי "70% מהארגונים כבר היגרו ברמה זו או אחרת לענן, ויש לאבטח את הסביבה של יישומים מבוססי ענן. יש לפשט את ניהול הסיכונים בסביבות מרובות עננים, מבוזרות, עם פעולות תיקון אוטומטיות – במטרה לקצר משמעותית את זמן התגובה ולהפחית את הסיכון מחשיפה מתמשכת לאיומים". "אין תשובה חד משמעית לשאלה בדבר מיקומו של מנהל האבטחה בארגון – האם עליו להיות תחת המנמ"ר, או לצידו", סיכם פישביין. "70% מהארגונים מדווחים שמנהלי האבטחה והמנמ"רים יושבים יחד. הרקע המקצועי של רבים ממנהלי האבטחה הוא טכנולוגי. בעיניי, CISO מוצלח.ת הוא.היא מי שקפץ.ה מהעולם הטכנולוגי לעולם העסקי. הנהלות ארגונים עוסקות בניהול סיכונים ולכן הפיירוול, שהוא שכבת ההגנה הבסיסית, חייב להיות חלק ממערך רחב ומקיף יותר".

רן זמיר (47) מונה לתפקיד CTO ומנהל פיתוח עסקי בחברת בזק בינלאומי. במסגרת תפקידו יוביל זמיר את החדרת המהפכות הטכנולוגיות בשוק העסקי, ינתח טרנדים ויעסוק בהבאת הפתרונות החדשניים ביותר בעולמות ה-IT השונים בהם עוסקת החברה, מתחום הענן, דרך אבטחת סייבר, תקשורת ותשתיות IT. זמיר מביא עימו ידע רחב והבנה טכנולוגית עמוקה, עם ניסיון עשיר בהובלת מהלכי טרנספורמציה דיגיטלית וחדשנות, והוא מתמחה ביצירת שותפויות אסטרטגיות ופיתוח פורטפוליו מוצרים. בתפקידו הקודם שימש כמנהל מערכות מידע וחדשנות בקבוצת אמות השקעות, שם הוביל את אסטרטגיית ה-IT וה-OT של החברה וניהול התשתיות. לפני כן שימש כמנהל אפליקציות ארגוניות בקבוצת יוניון מוטורס. זמיר הוא בעל תואר ראשון (BA) בהנדסת תעשייה וניהול ממכללת שנקר ותואר שני (MBA) במינהל עסקים מאוניברסיטת אריאל. לדברי רון גלב, מנכ"ל בזק בינלאומי: "הפיתוח העסקי ובחירת הטכנולוגיות בהן נתמקד מהווים נדבכים קריטיים בהתפתחות החברה… רן יקבל אחריות מלאה על כל תחום בחירת הטכנולוגיות בהן נתמקד בהווה ובעתיד".

סטארט-אפ הסייבר בלאסט סקיוריטי נחשף היום (ב') עם גיוס סיד של 10 מיליון דולר. את הסבב הובילו הקרנות 10D ו-MizMaa Ventures. בלאסט הוקמה על ידי בוריס ויינברג, המנכ"ל; עידו בוקרה, סמנכ"ל המוצר; ורועי פנהי, סמנכ"ל הטכנולוגיות – שלושתם בוגרי יחידות סייבר ויוצאי סולביט, שנמכרה ב-2018 למיימקאסט ב-100 מיליון דולר. החברה מונה כ-20 עובדים במשרדיה בתל אביב, וצפויה להרחיב בשנה הקרובה את פעילותה בישראל ובארצות הברית. הפלטפורמה של בלאסט מאפשרת לארגונים למנוע איומים והתקפות בסביבות ענן עוד בטרם הן מתרחשות – ממודל של תגובה לאירועים (Reactive approach) למודל של מניעה מוקדמת (Preemptive Cloud Defense). זאת, בשונה מאסטרטגיית אבטחת הענן המקובלת כיום. הפתרון עובד בסינרגיה עם יכולות האבטחה המובנות בעננים הציבוריים הגדולים – AWS, גוגל קלאוד ו-Azure של מיקרוסופט, תוך שימוש ביכולות AI. "אסטרטגיית הענן הופכת לאוטומטית וניתנת להרחבה" לפי בלאסט, "ההבדל הקריטי בין תגובתיות למניעה התחדד במיוחד במהלך המלחמה האחרונה, שהוכיחה שמערכי אבטחה המבוססים על התרעות ותיקון בדיעבד אינם מספיקים בעולם איומים שמשתנה במהירות". עם הפתרון של החברה, "אסטרטגיית הענן הופכת לאוטומטית וניתנת להרחבה. המערכת מאחדת את מנגנוני האבטחה המובנים של הענן – לשכבת הגנה אחת, חכמה ומתואמת". בעזרת שכבות סימולציה מודעות הקשר, בלאסט בודקת מראש שכל רכיב אבטחה (Guardrail) עובד כמו שצריך, כך שאפשר לאכוף הגנה מלאה, בלא פגיעה בפעילות העסקית. פתרון שחי לצד האבטחה הקיימת בענן – ולא במקומה מייסדי החברה הסבירו כי "אנחנו לא מחליפים את פתרונות האבטחה הקיימים בענן. המערכת שלנו חיה לצידם, משלימה ומחזקת אותם. בעוד שכלים אלה מזהים ומתריעים על בעיות לאחר שהתרחשו, אנחנו פועלים לפניהם. המערכת מונעת את הסיכונים עוד לפני שהם נוצרים, ומאפשרת לארגון לעבור מהגנה תגובתית להגנה שבאמת מונעת. התוצאה היא ענן מאובטח כברירת מחדל, צוות אבטחה שמתרכז בחדשנות במקום בכיבוי שריפות וארגון שנמצא תמיד צעד אחד לפני האיומים". הטכנולוגיה של בלאסט כבר מוטמעת בארגונים גלובליים, ובחברה אומרים כי אלה דיווחו על ירידה של יותר מ-90% בהיקף ההתראות. עוד הם מסרו שחל שיפור משמעותי בחוסן סביבת הענן אל מול איומים חדשים, שאליהם הסביבה כבר מוגנת. ויינברג אמר כי "כמות האיומים בענן גדלה בצורה אקספוננציאלית, בשל שילוב של המורכבות הרבה בסביבות שצומחות במהירות עם איומים חדשים, מבוססי יכולות AI. מענה שמבוסס על התראות, תגובות ותיקונים לאחר אירוע אינו יעיל יותר. אנחנו מובילים שינוי תפיסתי – ממערכת שמגיבה לאירועים לכזו שמונעת אותם מראש. זה חוסך זמן, כסף ומשאבים, ומחזיר את השליטה המלאה לידי צוות האבטחה בארגון".

כתב: הילל יוסף. "ככל שהבינה המלאכותית עוברת מהשלב של ניסויי פיילוט לשלב היישומים הקריטיים, ארגונים זקוקים בדחיפות לתשתיות אמינות ומהירות, שיכולות להפוך את הנתונים שלהם למוכנים לשימוש", כך אמר ארז גל-חן, ה-CTO של נט-אפ ישראל. גל-חן התראיין לאנשים ומחשבים לקראת אירוע NetApp Xtra event 2025. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ביום ב' הבא, ה-1 בדצמבר, באולם טראסק בנמל תל אביב, בהשתתפות מאות בכירים מלקוחות ענקית ה-IT בישראל ושותפיה העסקיים. לדבריו, "בעקבות המעבר לשימוש נרחב בבינה מלאכותית, נשיק בכנס פתרונות פורצי דרך לחיזוק פלטפורמת הנתונים הארגונית שלנו". הוא הסביר כי הפתרון המרכזי של נט-אפ בתחום "מורכב ממערכות האחסון NetApp AFX ושירות NetApp AI Data Engine (AIDE). מערכת ה-AFX היא מערך אחסון All-Flash ברמה ארגונית, המיועד לעומסי עבודה תובעניים של בינה מלאכותית. היא מספקת ביצועי שיא בקנה מידה עצום של אקסה-בייטים, ומאפשרת הפרדה בין יכולות האחסון ובין הביצועים, לטובת קבלת יכולות של גמישות, מהירות ועמידות". לצד זאת, אמר, "NetApp AI Data Engine הוא שירות נתונים חכם ומאוחד. תפקידו לפשט את כל הטיפול בנתונים עבור מערכות AI. ה-AIDE פועל כמנוע הכנה: הוא אוסף את הנתונים, מכין אותם באופן אוטומטי לשימוש ומבטיח שהם תמיד מאובטחים, עדכניים וזמינים ליישומי בינה מלאכותית יוצרת". לא רק טכנולוגיה, אלא גם ערך עסקי – באמצעות ה-AI "האבולוציה של ה-AI דורשת מהארגונים לא רק טכנולוגיה, אלא פלטפורמה אמינה, שמאיצה ערך עסקי," אמר גל-חן. "השילוב של AFX ו-AIDE מאפשר ללקוחות לקצר דרמטית את הדרך בין הנתונים לתובנות. במקום להתעסק בניהול תשתיות ובמעבר נתונים, הם יכולים להתמקד בחדשנות, להשיג יתרון תחרותי וליישם בינה מלאכותית בקנה מידה רחב, באופן מאובטח ובגמישות מלאה בסביבה היברידית". "שילוב של שני הפתרונות יוצר פלטפורמה אחידה, שמחברת את כל אוצר הנתונים הארגוני בכל מקום שהוא נמצא ומבטיחה שהוא מוכן לשימוש בבינה מלאכותית באופן מיידי", ציין. "כך, פלטפורמת הנתונים המאוחדת, הבנויה על NetApp ONTAP, מהווה יסוד ארגוני, חכם, שמוטמע באופן מובנה בעננים הגדולים בעולם. הפלטפורמה החדשה AFX מעניקה ללקוחות את החופש להריץ כל עומס עבודה בכל מקום, עם ביצועים ואבטחה עקביים. עם נט-אפ, הנתונים תמיד מוכנים – להגן מפני איומים, להניע AI ולהוביל את הפריצה הבאה". "המתקפות של היום דורשות מענה חדשני" "ככל שארגונים עושים שימוש נרחב יותר ב- AI ובענן גדל הצורך בתשתית נתונים מאובטחת ויעילה, והוא הופך לקריטי. המתקפות של היום משלבות גניבת נתונים לצד הצפנה ודורשות מענה חדשני. נשיק בכנס יכולות חדשות, המשתלבות בשירות NetApp Ransomware Resilience. נציע זיהוי מבוסס AI לפריצה וגניבת נתונים וסביבות שחזור מבודדות, כלומר שחזור לחדר נקי. יכולת זו משתמשת בבינה מלאכותית ישירות בתוך האחסון לזיהוי סימנים מוקדמים להתנהגות חריגה. זה מאפשר לארגון לקבל התראה מיידית ולחסום את העברת המידע הלא מורשה. במקביל, סביבות השחזור המבודדות, 'חדר נקי', מבטיחות שבמקרה של מתקפת כופרה, הנתונים ישוחזרו בסביבה סטרילית ונקייה לחלוטין. כך אפשר לוודא שרק נתונים נקיים לחלוטין מנוזקות – משוחזרים, נמנע זיהום חוזר ומתקבלת המשכיות עסקית מהירה", הוסיף גל-חן. "אנחנו החברה הראשונה שמשלבת יכולת זיהוי גניבת נתונים באופן מובנה, בתוך מערכת האחסון הארגונית", המשיך. "חידוש זה משנה את תפקיד האחסון, שהופך כעת לקו הגנה קדמי נגד איומי סייבר". לסיכום אמר גל-חן כי "כדי להגן על הנתונים בצורה אפקטיבית, חובה על הארגון לדעת על כל מתקפת סייבר מוקדם ככל האפשר. הוספת זיהוי ניסיונות גניבת נתונים לפתרונות שלנו נגד כופרות הופכת את האחסון שלנו למגן חזק עוד יותר עבור הנכס היקר ביותר של לקוחותינו – הנתונים".