"עידן ה-AI כבר כאן – כדי להישאר. ארגונים מובילים בישראל משתמשים במודלים ובפלטפורמות בינה מלאכותית. אלה לא רק מאיצים את העבודה, אלא גם משנים ומרחיבים את היכולות של העסקים שלהם. עברנו שלב: הפיילוטים הסתיימו, וכעת עוברים לייצור", כך אמר בועז מעוז, מנכ"ל גוגל קלאוד ישראל. מעוז דיבר בפתח המליאה המרכזית של כנס Google Cloud Summit Tel Aviv, שנערך ביום ה' האחרון באקספו תל אביב, בהשתתפות אלפי נציגים של לקוחות החברה בישראל ושותפיה העסקיים. לדברי מעוז, "בישראל, לביטוי 'עסקים כרגיל' יש משמעות שונה מאשר במדינות אחרות. באמצע פגישה אנחנו עוצרים הכול, רצים למקלט וחוזרים להמשיך מאיפה שהפסקנו. כשאומרים שיש לנו 'חוסן', זו אינה 'סתם' תכונה, אלא חלק מה-DNA שלנו. לכן, לא מפתיע לראות איך סביבת הסטארט-אפים בישראל ממשיכה לצמוח, למרות הכול". הוא ציטט מנתוני הדו"ח השנתי של סטארט-אפ ניישן סנטרל, שהצביע על כך שהשוק מתאושש: הסטארט-אפים הישראליים גייסו ב-2025 סכום כולל של 15.6 מיליארד דולר. לפי הדו"ח, חלה תזוזה של השוק לכיוון סטארט-אפים בשלב הצמיחה, עם פוטנציאל גבוה להצלחה, והסכום החציוני של העסקאות עומד על יותר מ-10 מיליון דולר. הערך הכולל של מיזוגים ורכישות זינק ב-2025 לסכום חסר תקדים, של יותר מ-82 מיליארד דולר – פי חמישה יותר מאשר ב-2024. זהו שיא חדש להיי-טק הישראלי, שהושג בשל רכישת הענק של וויז על ידי גוגל קלאוד תמורת 32 מיליארד דולר והרכישה של סייברארק על ידי פאלו אלטו תמורת 25 מיליארד. "ה-AI משנה את כל 'ערמת' הטק בישראל" מעוז ציין כי "הדו"ח מתאר כיצד תחום הבינה המלאכותית השתנה מתחום ספציפי, צר, לתשתית שמשנה את כל 'ערמת' הטק בישראל. ב-2025 ראינו איך הלקוחות הארגוניים שלנו לא רק אימצו AI – אלא ממש עברו מהפכה ושינוי". לדבריו, "כמעט 75% מלקוחותינו עושים שימוש במוצרי הבינה המלאכותית שלנו. מדובר במומנטום גדול. ברבעון הראשון של 2026, ההכנסות של גוגל קלאוד זינקו ב-63% בהשוואה למקבילו ב-2025. מדובר בהכנסות של מעל 20 מיליארד דולר ברבעון – נתון רב משמעות. יש לנו בצנרת הזמנות בהיקף של יותר מ-460 מיליארד דולר. היקף האימוץ אצל לקוחות חדשים שלנו מהיר פי שניים מאשר בשנה שעברה". מעוז הסביר כי "הסיבות לצמיחה ולבידול הוא בערמה האחודה, Unified Stack, שלנו עבור AI: למתחרים שלנו אין מערך שכזה, מהחומרה ועד ליישומים מבוססי סוכנים. להפקת ערך אמיתי נדרשת ארכיטקטורה עם שבבים ייעודיים למודלים. עוד נדרשים מודלים שמבוססים על הנתונים של הארגון, ואנחנו מציעים לטפל בכך עם פלטפורמת הנתונים שלנו, BigQuery שלנו. לצד מודלי ג'מיני, אנחנו מציעים מודלים של צדדי ג', כשאפשרות הבחירה היא של הלקוח. בנוסף, אנחנו מציעים סוכנים ואפליקציות שנבנו בעזרת המודלים, לצד תשתית ייעודית ומאובטחת ליצירת סוכנים דיגיטליים. הענן שלנו מבוסס רשת ותשתית גלובלית, עם 43 אזורי ענן ו-130 אזורי נחיתה, שמחוברים ביותר מ-10 מיליון ק"מ של סיבים אופטיים. גוגל קלאוד משקיעה רבות בתשתיות AI חדשות, כולל בישראל, במטרה לעזור ללקוחות לחדש מהר יותר, לספק חוויית משתמש וחוויית לקוח יוצאות דופן, ולייעל עלויות וצריכת אנרגיה – והכול בהיקף גדול מאוד". "המערכת המלאה והשלמה לעידן הסוכנים" הוא ציין ש-"ג'מיני לארגונים (Gemini Enterprise) הוא המערכת המלאה והשלמה לעידן הסוכנים: החולייה שמקשרת בין הנתונים, האנשים והיעדים של הארגון. כדי שהארגון יהיה מבוסס סוכנים נדרשת תשתית שתענה למשוואה בסיסית: אינטליגנציה שמבוססת על הנתונים הארגוניים עם אוטומציה שמופעלת על ידי סוכנים. כך מתקבל ערך, עם יכולות תזמור, אבטחה ופיתוח. הפלטפורמה מנהלת את כל מחזור החיים של הסוכן מיצירתו. בחירת המגזר הממשלתי לעבוד עם ג'מיני לארגונים היא הבעת אמון שלו בעולמות השיתופיות, ה-AI והסייבר". "ברוכים הבאים לעידן הסוכני", סיים מעוז. "אנחנו מציעים לארגונים את כל הכלים לחבר בינה מלאכותית המבוססת על המידע שלהם, בתוספת אוטומציה, שמונעת על ידי סוכנים – כדי לייצר ערך".

לפני יותר מ-50 שנה, בשנות ה-70, קיבלו שני מדענים פרויקט ממשרד ההגנה האמריקני, שתכליתו הייתה ליצור רשת תקשורת עמידה, שיכולה להמשיך לתפקד גם אם חלקים ממנה נפגעים. השניים, ד"ר וינט סרף ובוב קאן, ישבו על המדוכה, וב-1974 פרסמו מאמר שמתאר את המבנה של הפרוטוקול שהם פיתחו. לקח עוד קצת פחות מעשור עד שהפרוטוקול הזה, TCP/IP, הושק רשמית, והוא זה שעמד מאחורי ארפאנט, הרשת שנחשבת ל-"אימא" של האינטרנט. ד"ר סרף שוחח עם פרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא בכיר וראש מחלקת המחקר בגוגל, בכנס של איגוד האינטרנט הישראלי, שנערך לפני ימים אחדים בספרייה הלאומית בירושלים. השניים לא ישבו באולם, אלא שוחחו זה עם זה, ועם מנחת הכנס, העיתונאית הילה קורח, בשיחת וידיאו. לדברי ד"ר סרף, "התחלנו עם פרויקט של הפנטגון, שהתפתח הרבה מעבר לזה. חשבנו שאנחנו מעצבים רשת תקשורת מחשוב לשליטה ובקרה. הפיתוח שלנו נלקח על ידי סטודנטים, שמהר מאוד גילו את האימייל, ומשם התפתחה ה-ווב. רשת האינטרנט התפתחה מהרעיון הפשוט שלנו לתופעה פנומנלית". הוא הוסיף כי "מאחר שהיינו צוות של מהנדסים פותרי בעיות, התחלנו עם מחשבה נאיבית שהטכנולוגיה הזאת תשמש לדברים קונסטרוקטיביים. גילינו שאפשר להשתמש בה לרעה על ידי אנשים עם כוונות רעות, ועכשיו אנחנו צריכים להגן על עצמנו ועל התשתית מפניהם". ד"ר סרף ציין שכבר אז, בעת פיתוח ה-TCP/IP, "עשינו ניסיונות בקול ובווידיאו. הבנו שכל דבר דיגיטלי צריך לתקשר עם כל דבר דיגיטלי אחר. כיום יש סוכני AI שמתקשים זה עם זה דרך האינטרנט". TCP/IP – הפרוטוקול שעל בסיסו פותח האינטרנט. צילום: Funtap, ShutterStock ממה צריך לפחד בעידן ה-AI? בתשובה לשאלת קורח ממה אנחנו צריכים לחשוש בעידן הטכנולוגי הנוכחי, הוא השיב כי "אנשים צריכים לדעת שהאינטרנט הוא בעל כוח רב ויכול לשמש גם לרעה. האחריותיות צריכה להיות במקום גבוה מאוד בסדר העדיפויות של עולם האינטרנט". פרופ' מטיאס אמר כי "לא אשתמש במונח חשש, משום שאני מאוד אופטימי לגבי האופן שבו הטכנולוגיה יכולה לסייע לאנושות. אבל כדי שזה יהיה, אנחנו צריכים להתגבר על המכשולים והבעיות, על אספקטים של אבטחה ושל שימוש נכון. עלינו להסתכל על ה-AI מהפריזמה החברתית, ולוודא שהיא תיתן ערך גדול לחברה. צריך לשים לב כיצד אנחנו משתמשים בהזדמנויות שהטכנולוגיה מביאה איתה בצורה הנכונה". "האוניברסיטה כבר לא תעשה אותך רלוונטי לאורך כל הקריירה" "אנחנו רואים התפתחות מהירה מאוד של הטכנולוגיה", ציין ד"ר סרף. "יש התפתחויות חדשות בכל עשור, אם לא בתדירות גבוהה יותר. זה אומר שללכת לאוניברסיטה לא יספיק כדי להיות רלוונטי לאורך כל הקריירה, אלא צריך ללמוד לאורך הזמן, ואת זה ניתן לעשות דרך האינטרנט". לסיום, בתשובה לשאלת המנחה איך משמרים את האמון בעידן הנוכחי, אמר ד"ר סרף: "כדי להחליט האם לתת אמון במידע או לא, צריך לדעת מהיכן הוא הגיע. למשל, על המשתמש לדעת על מה ChatGPT או ג'מיני מתבססים בתשובות שהם נותנים לו. אני מקווה שמערכות ה-AI שמפותחות בימים אלה ותפותחנה בעתיד יעזרו לנו בזה". לדברי פרופ' מטיאס, "בעבר האמנתי שככל שתהיה יותר גישה למידע תהיה לאנשים הבנה טובה יותר של העולם. מצאתי שזה יותר מסובך מזה. הטכנולוגיה מפיצה יותר מיסאינפורמציה, ואנחנו צריכים לוודא שהמידע שאנשים מקבלים הוא כזה שניתן לסמוך עליו. ה-AI מצריכה שכבה חדשה של אמון, ויש לוודא שהמידע שהיא מספקת אמין ובאיכות גבוהה". פרופ' קרין נהון. צילום: ניב קנטור אינטרנט, חברה וכלכלה הבינה המלאכותית ומידת האמון בה, וכן מה שמתפרסם באינטרנט, משפיעים עד מאוד על החברה והכלכלה. פאנל שנערך בכנס עסק בנושא זה, והשתתפו בו פרופ' קרין נהון, דיקנית בית הספר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן ומומחית בטכנולוגיה ומידע; ד"ר חסן עבאסי, מנכ"ל ומייסד HAAT; ודורון שקמוני, מומחה סייבר, מקים פורסקאוט ואחד מעשרת הראשונים שנכנסו להיכל האינטרנט הישראלי של איגוד האינטרנט. פרופ' נהון אמרה כי "ישראל מאוד מתקדמת בשימוש באינטרנט. אם בעבר שאלנו למי יש אינטרנט ולמי אין, כיום אנחנו מסתכלים על אלה שיש להם את הידע והמיומנויות הנכונים לאינטרנט ול-AI לעומת אלה שאין להם. התפקיד שלנו הוא לצמצם את הפערים האלו". ד"ר חסן עבאסי. צילום: חאסוב אחת האוכלוסיות שהאינטרנט חולל בהן מהפכה היא האוכלוסיה הערבית בישראל. ד"ר עבאסי אמר כי "החברה הערבית עשתה קפיצה מ-0 ל-100, בגלל הסמארטפונים והמדיה החברתית". "בחלק מהיישובים הערביים אין מספיק תשתיות. כך, למשל, למסעדות אין תשתית דיגיטלית, שמאפשרת להם Wi-Fi, התשלום הוא בעיקר במזומן ובתים רבים ביישובים ערביים הם ללא כתובות. בגלל חוסר התשתיות הסמארטפון עשה מהפכה, כי הוא לא מצריך תשתיות פיזיות. המהפכה השנייה היא המדיה החברתית, שלפניה החברה הערבית הייתה מנותקת מהטכנולוגיה, חייתה בבועה. כיום הילדים שלנו מדברים את המונחים של העולם הגדול", ציין. עוד הוא אמר כי "האינטרנט וה-AI הם הזדמנות לקבוצות שאין להן מספיק משאבים". דורון שקמוני (במרכז) במעמד ההכרזה על כניסתו להיכל התהילה של איגוד האינטרנט. מימינו שרון בר זיו, נשיאת האיגוד, ומשמאלו עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל האיגוד. צילום: חנה טייב שקמוני אמר כי "היינו המדינה השנייה מחוץ לארצות הברית שקיבלה סיומת אינטרנט, אחרי בריטניה, והשנייה מחוץ לארצות הברית שבה הוקם סניף של איגוד האינטרנט העולמי. האנטי וירוס הראשון פותח בישראל, כך גם ICQ, והרבה לפני פייסבוק היה אתר חבר'ה, שהיה רשת חברתית. הרבה מאוד דברים ראשונים באינטרנט קרו בישראל, ואנחנו רואים עד היום את התוצאות של זה". "בעיית אבטחת המידע קדמה לאינטרנט בהרבה – הווירוסים התחילו מדיסקטים", ציין שקמוני. "גם כאן הראש הישראלי בא לעזרה: ביצענו הרבה מאוד פיתוחים, בצבא אבל לא רק, שהביאו לזה שראינו את האיומים ראשונים ויצרנו להם את המענים מהר". "מאחורי הקמת האינטרנט הייתה תמימות, מחשבה שאנשים רוצים לעשות רק דברים טובים. אנשי הטכנולוגיה גילו את העובדה שאיומים יכולים להופיע מתוך האינטרנט הרבה יותר מאוחר, ותעשיה מאוד גדולה בישראל – תעשיית הסייבר – מתבססת על זה", סיכם.

סריראם קרישנן, המשמש כיועץ בכיר לענייני בינה מלאכותית בבית הלבן, צפוי לסיים את תפקידו בסוף החודש. הפרישה מגיעה בתום כהונה בת כשנה וחצי, שבה הפך קרישנן לאחת הדמויות המרכזיות בממשל בעיצוב עתיד הטכנולוגיה, תוך קידום שיתופי פעולה אמריקנים בינלאומיים מול צרפת, הודו, בריטניה והמזרח התיכון. בפוסט שפרסם ברשת החברתית X, הצהיר קרישנן כי השירות למען הציבור האמריקני היה עבורו "זכות של פעם בחיים", וציין כי בכוונתו לצאת לחופשה קצרה בטרם יתקדם בעיסוקיו ויקים מוסד חיצוני חדש, אשר יתמקד באתגרי הבינה המלאכותית שניצבים מול ארצות הברית ובעלות בריתה. מאז שהנשיא דונלד טראמפ נכנס לבית הלבן, ממשלו הנוכחי אימץ גישה פרו-תעשייתית מובהקת, וזאת במטרה להבטיח דומיננטיות אמריקנית בתחום ה-AI, במיוחד לאור מה שקרישנן הגדיר בעבר בכנס טכנולוגי וכ"מרוץ קיומי" מול סין. במסגרת זו, קרישנן היה שותף מרכזי בניסוח "תוכנית הפעולה האמריקנית ל-AI", ששמה דגש על האצת פיתוח והרחבת תשתיות של מרכזי נתונים ברחבי המדינה, תוך הפחתת הנטל הרגולטורי. גישה זו באה לידי ביטוי בצעדים כמו החלטת הנשיא להסתפק בבדיקות אבטחה התנדבותיות לחברות טכנולוגיה בטרם שחרור מודלים לציבור, במקום כפיית רגולציה מחמירה, ובלימת ניסיונות של מדינות בארה"ב לקבוע חוקי AI עצמאיים. קרישנן – שללא ספק נחשב ככוח מרכזי שהניע להשגת העליונות האמריקנית על זו הסינית בגזרת ה-AI – דווקא ייחס את ההצלחה להובלתו של הנשיא האמריקני, וכתב כי "ללא מנהיגותו של טראמפ, לא היינו מובילים במרוץ הבינה המלאכותית". "בלעדיו, הדברים בתחום ה-AI לא היו מתפקדים היטב" יש לציין כי עבודתו של היועץ הפורש זכתה להערכה רבה בדרגים הגבוהים ביותר בוושינגטון. כבר בחודש דצמבר האחרון, הנשיא טראמפ צוטט במגזין טיים כאומר ש"בלעדיו, הדברים בתחום ה-AI לא היו מתפקדים היטב". במקביל, בכירים נוספים הרעיפו עליו שבחים עם הודעת העזיבה. דיוויד סאקס, צאר ה-AI והקריפטו של הבית הלבן שאף היה שותפו הקרוב של קרישנן לעשייה, פרסם ב-X כי מדובר ב"אובדן עצום לממשל", והוסיף: "הכישורים שלך הם באמת ייחודיים: שילוב נדיר של הבנה טכנית עמוקה ב-AI, אינסטינקטים חדים למדיניות, חשיבה אסטרטגית יוצאת דופן וכישרון דיפלומטי אמיתי". קוש דסאי, דובר מטעם הבית הלבן, מסר בהצהרה לתקשורת כי קרישנן היווה "נכס קריטי לדחיפה של הנשיא טראמפ לבסס את הדומיננטיות האמריקנית בטכנולוגיה וחדשנות". למרות הגיבוי הנרחב, דרכו של קרישנן בממשל לא הייתה חפה ממהמורות פוליטיות. עם כניסתו לתפקיד, הבכיר – שמוצאו הודי ושעבד בעברו בפייסבוק (Facebook) ובטוויטר (Twitter) ואף היה שותף בקרן אנדריסן הורוביץ (Andreessen Horowitz) – הפך ליעד למתקפות מצד גורמים שמרנים מתנועת ה-MAGA.  פעילים בולטים, בהם לורה לומר, ביקרו בחריפות את עמדותיו ההיסטוריות בעד הרחבת אשרות הגירה  למומחים וזרים. ביקורת זו חשפה מתיחות עמוקה בתוך קואליציית טראמפ, בין תומכי ימין לאומני החוששים מהגירה, לבין ראשי תעשיית הטכנולוגיה שזקוקים לכישרונות בינלאומיים. מעניין לציין כי כמה בכירים, ביניהם אפילו השמרן אילון מאסק, מיהרו להתייצב לצידו של קרישנן, ולהגן על מינויו. 

הפשע משתולל גם ברשתות החברתית – מה שמשפיע לרעה על תחושת הביטחון של הציבור. זה נכון בפרט בחברה הערבית, שם יש בשנים האחרונות עלייה תלולה בפשיעה ובמספר הנרצחים שהיא גובה. מסקנות אלה עלו בדיון של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שהתכנס לפני ימים אחדים ועסק במידת האכיפה של הנושא על ידי הרשתות החברתיות ובמה שהגופים השונים צריכים לעשות. יו"ר הוועדה, ח"כ יאסר חוג'יראת, אמר בתחילת הדיון כי "בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה מדאיגה בהפצת תיעודי ירי, איומים, הצגת נשק, כספים ופעילות של ארגוני פשיעה ברשתות החברתיות. תכנים אלה אינם רק תופעה דיגיטלית – הם מנרמלים אלימות, מפיצים פחד ומשפיעים באופן ישיר על המרחב הציבורי ועל תחושת הביטחון של האזרחים". הוא ציין כי "החברה הערבית מתמודדת עם מכת פשיעה חסרת תקדים. מתחילת השנה נרצחו כ-110 בני אדם, ומספר הנרצחים בשלוש השנים האחרונות הוא מעל 800. במציאות זו, הרשתות החברתיות הפכו לזירה שבה גורמי פשיעה מפגינים כוח, מאיימים על הציבור ומעצימים את תחושת חוסר הביטחון", אמר ח"כ חוג'יראת. נציגי הרשתות החברתיות: אנחנו פועלים דוברים מטעם רשתות חברתיות שהשתתפו בדיון הציגו נתונים שמראים שהן מבצעות פעילות רבה מאוד להסרת הסרטונים הללו, אולם יש כאלה שיאמרו שגם לאחר הסרתם, עדיין נותרים בהן סרטונים רבים שמראים ומעודדים אלימות. יהודה בן יעקב, מנהל מדיניות ציבורית במטא ישראל, טען כי החברה אוכפת את המדיניות שלה, שאוסרת באופן מוחלט על הצגת ועידוד אלימות. לדבריו, ברבעון הראשון של השנה הוסרו בישראל מהפלטפורמות שלה כ־702 אלף סרטונים כאלה, כאשר 99.9% מהם אותרו והוסרו באופן יזום על ידי הרשת. לדברי ליאור וינטרוב, נציג טיקטוק ישראל, ב-2025 הרשת הסירה ברחבי העולם כ־800 מיליון סרטונים, כאשר מרביתם הוסרו עוד לפני שנצפו ולו על ידי משתמש אחד. לדבריו, הוסרו גם סרטונים שמציגים אלימות מאורגנת ופעילות של ארגוני פשיעה – ברוב הפעמים באופן יזום. האם בית המשפט מקשה על פעילות האכיפה? סנ"צ יפית גבאי, נציגת המשטרה, ציינה כי קיימים אתגרים משפטיים וטכנולוגיים משמעותיים, שמקשים על פעילות האכיפה, ובהם מגבלות על ניטור תכנים ברשת בעקבות פסיקות משפטיות עדכניות. לדבריה, הסרת סרטונים היא רק שלב אחד בטיפול בתופעה, בעוד שהובלת חקירה, איסוף ראיות והגשת כתבי אישום מחייבים הליך מורכב וממושך יותר. עו"ד עלאא איוב, הממונה על תחום החברה הערבית בפרקליטות המדינה, אמרה כי "מאבק בפשיעה המאורגנת, באלימות החמורה ובסחיטה כולל גם התמודדות משמעותית עם הזירה הדיגיטלית. במסגרת זו פועלת מחלקת הסייבר בפרקליטות, שמטפלת בהסרת תכנים פליליים ברשתות החברתיות. כאשר מתקבלת פנייה מגורמי האכיפה בנוגע לסרטון שכולל עבירה פלילית, המחלקה פונה ישירות לפלטפורמות, וברוב המקרים התכנים מוסרים בתוך יום עד יומיים. כמו כן, במקביל, מקודמת הצעת חוק ממשלתית שקובעת שאדם שמצטלם עם נשק יידרש להוכיח שאין מדובר בנשק אמיתי. אנחנו סבורים שקידום החקיקה עשוי ליצור הרתעה משמעותית ולצמצם את תופעת פרסום הנשק ברשתות החברתיות". בכמה אירועים טיפלו גורמי הסיוע? דימה אסעד ניקולא, מנהלת תחום צמצום הפער הדיגיטלי באיגוד האינטרנט הישראלי, אמרה כי ב-2025 התקבלו בקו החם של האיגוד 3,644 פניות, כאשר 18% מהן הגיעו מהחברה הערבית – עלייה משמעותית לעומת 8% ב-2024. עוד היא מסרה כי מרבית הפגיעות שהפונים דיווחו עליהן התרחשו בטיקטוק, פייסבוק ואינסטגרם. ד"ר נאוה כהן אביגדור, ראשת האגף האזרחי במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת (105), מסרה כי אשתקד טיפל מוקד 105 ב-1,081 אירועים מהחברה הערבית, מתוך כ-16,200 אירועים שהוא טיפל בהם בכל המגזרים. לדבריה, עיקר הדיווחים התקבלו על עבירות מין, בריונות ואיומים. בסיכום הדיון קבע ח"כ חוג'יראת כי קצב ההתפתחות הטכנולוגית והרשתות החברתיות מקדים את יכולות האכיפה של המדינה, וקרא למעבר ממדיניות תגובתית למדיניות יזומה ואסטרטגית. הוא הדגיש את הצורך בהגברת הפיקוח, חיזוק שיתופי הפעולה בין הרשויות לחברות הטכנולוגיה, וגיבוש מנגנונים אפקטיביים יותר להתמודדות עם תופעות של אלימות ופשיעה ברשת.

"אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מעניינת, ולא ברור מה יקרה לרשת האינטרנט בעידן הבינה המלאכותית. אי אפשר לעצור את התפתחות ה-AI, והרגולציה האמיתית עליה תגיע מהטכנולוגיה עצמה, כי יש גבול למה שהרגולטור יכול לעשות למנוע כלכלי שכזה. הרגולציה טובה למקרי קיצון, כמו החשש שהבינה המלאכותית תגרום להתרסקות האינטרנט, לקריסה שלו. אם ה-AI תמשיך במגמה שהיא נמצאת בה כיום, זה עלול לקרות", כך אמר פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי. פרופ' שעשוע הוא מומחה ללמידה עמוקה וראייה ממוחשבת מהאוניברסיטה העברית. הוא דן בהשלכות – החיוביות והשליליות – של מהפכת ה-AI עם העיתונאית הילה קורח בכנס של איגוד האינטרנט הישראלי, שאותו היא הנחתה. האירוע נערך לפני ימים אחדים בספרייה הלאומית בירושלים, והוכרז בו על עשרת הנכנסים הראשונים להיכל התהילה של האינטרנט הישראלי. לדברי פרופ' שעשוע, "האינטרנט הוא שאפשר את הבינה המלאכותית. היה מחקר על AI עוד לפני הופעת הרשת, אבל היא זו שהביאה את הדאטה, הסטטיסטיקות ואת הזמינות של הטקסטים והתמונות, שעזרו לטכנולוגיה להתפתח". דיפ פייק, צריכת מידע והאם ה-AI יכולה להיות מדענית דגולה? הבינה המלאכותית מעלה סוגיות רבות, בהן הקושי להבחין בין סרטונים ותמונות מקוריים לדיפ פייק – סוגיה שכבר מעסיקה את התקשורת והמערכת הפוליטית, לקראת מערכת הבחירות, והעיסוק הזה ככל הנראה ילך ויתעצם. "יש פה תהליכי עומק שמשנים לגמרי את האינטרנט. זה לא רק שיהיה קשה מאוד להבחין בפייק, אלא כל רשת האינטרנט משתנה בעקבות ה-AI", אמר פרופ' שעשוע. "זהו עוד שינוי בסדרת השינויים שהאינטרנט עובר לאורך השנים: מרשת הארפאנט (Arpanet) בימי המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות, דרך היותו אמצעי לקשר בין מדענים, משם לאפשרות להעביר הקבצים, ל-ווב ול-HTTP, שהנגיש את האינטרנט לכולם, לעידן הרשתות החברתיות ועכשיו הבינה המלאכותית". מ-SEO ל-AEO. צילום: SURAJDAS77, ShutterStock "ה-AI משנה לגמרי את הדרך שבה אנחנו צורכים מידע: מחיפוש באינטרנט – לבינה מלאכותית, שמסנתזת את הדאטה", הוסיף. "מכאן נשאלות השאלות: למה צריך דפי אינטרנט? מה המוטיבציה לכתוב תכנים אם אף אחד לא יקרא אותם? יהיה מעניין לראות לאן זה ילך. בכל מקרה, האותנטיות והאמון ברשת יעברו גם הם מהפכה – לרעה. אנשים יאבדו אותם, וצריך להיערך לקראת זה". בתשובה לשאלת קורח האם הבינה המלאכותית יכולה להיות מדענית גדולה וממציאה דגולה השיב פרופ' שעשוע: "התשובה שלי שלילית, על אף שזה נראה לא הגיוני. ה-AI כבר עוברת ביכולות מתכנתים מאוד חזקים, פתרה בעיות פתוחות בתורת המספרים ועוד. אלא שלבינה המלאכותית יש את הרוחב, והוא בלתי נתפס – ידע גדול יותר בפער במתמטיקה, נניח, מזה של אדם בודד, ויכולת לעשות הסקות וחיבורים, שמאפשרת לפתור בעיות קשות, אבל אין לה את העומק. הכוונה היא לתהליך שעובר חוקר בדרך לגילויים הגדולים: הדרך שבה הוא ניגש לבעיה קשה, ההשערה, ההגעה לנקודה שבה יש אי ודאות, הכיוון שבו הוא בוחר וכן הלאה. יכולים לקחת חודשים עד שהחוקר מגיע לנקודה הנכונה, שמאפשרת את הגילוי או המסקנה המחקרית. הבינה המלאכותית לא מסוגלת לעשות את זה, לפחות לא עדיין". "כמו כן", ציין, "הבינה המלאכותית לא יכולה להבדיל בין אמת לשקר. ה-DNA שלה הוא רמאות, וזאת אחת הבעיות הגדולות של ה-AI". רובוט מדען יכול להיות רק בתמונות שבינה מלאכותית מג'נרטת. צילום: ג'מיני "הבינה המלאכותית הדיגיטלית יכולה להפוך לאוטונומית – כמו זו הפיזית" אחת הנקודות הנדונות בעולם הטכנולוגיה כיום היא ההבדל בי הבינה המלאכותית הדיגיטלית לזו הפיזית. ההבדל ביניהן הוא המקום שבו כל אחת מהן פועלת והתוצרים שלה: בינה מלאכותית דיגיטלית היא מודלי השפה הגדולים (LLMs), מחוללי התמונות וסרטוני הווידיאו וכדומה, בעוד שהבינה המלאכותית הפיזית באה לידי ביטוי בעיקר ברובוטים וברחפנים. פרופ' שעשוע אמר כי "בעתיד, הבינה המלאכותית הדיגיטלית יכולה להפוך לאוטונומית, כמו שהרובוטים והרכבים הולכים והופכים לאוטונומיים. זה כבר מתחיל לקרות. הדבר יכול להשפיע על האנושות בכך שלא נהיה מובלים על ידי חוסרים. אנחנו גרים היכן שאנחנו גרים, בהנחה שיש לנו את היכולת הכספית, כי אנחנו רוצים גישה לחינוך טוב, רפואה טובה, תרבות וכדומה. בעידן הבינה המלאכותית האוטונומית לא יהיו חוסרים: השפים, המורים, המנתחים והשחקנים הטובים ביותר – כולם יהיו רובוטים. זה גם יצמצם את הפערים הדמוגרפיים, כי אפשר יהיה לשים אותם בכל מקום". באשר לשאלה האם ה-AI תגרע או תוסיף עבודות – פרופ' שעשוע אופטימי: "הבינה המלאכותית תביא להיווצרות של המון עבודות חדשות שאנחנו אפילו לא מדמיינים אותן. לא נצטרך מתכנתים לכתיבת קוד, אבל כן נצטרך מתכנתים לספציפיקציה של קודים. עדיין יהיה צורך בגורם האנושי כדי לוודא שהקודים שה-AI ג'ינרטה נכונים ואמיתיים. קשה לנבא האם מספר מקומות העבודה יגדל או יקטן בעקבות ה-AI, אבל אני אופטימי". איך ישראל יכולה לשמור על היתרון בעידן ה-AI? פרופ' שעשוע התייחס גם לאופן שבו ישראל יכולה לשמר את היתרון שלה כאומת סטארט-אפ וחדשנות בעידן הטכנולוגי החדש: "מדינת ישראל טובה היכן שלא צריך תשתיות רבות. לכן מדעי המחשב הם בין התחומים שבהם ישראל מצטיינת. הבינה המלאכותית זקוקה להרבה כוח מחשוב, שעולה הרבה כסף, ולגיוסי הון גדולים יותר כדי לבנות חברה בתחום ה-AI שתעשה אימפקט. המדינה צריכה לנתב מחדש את הכסף למגזר הזה, במקום למגזרים לא יצרניים". כדי שישראל תוביל גם בעידן הבינה המלאכותית, המדינה צריכה לפתוח את ה-"כיס". צילום: Visuals6x, ShutterStock כמו כן, הוא אמר כי "צריך להעביר את הכסף הישראלי ממיזמים שממילא אנחנו כבר לא זוכים בהם, או שיש ירידה דרסטית בכמות הזכיות מישראל בהן, בגלל החרמות, כגון הורייזון אירופה – פנימה. צריך הרבה כסף ל-AI, ואם המשקיעים והממשלה לא יתנו את הכסף הזה, נראה בריחה שקטה של מוחות ישראליים למדינות ששם יש כסף לבינה מלאכותית". לסיום, יש ליזם הוותיק עצה ליזם הצעיר: "אם אתה לא פותר במיזם שאתה רוצה להקים בעיה קשה – אל תטרח. אל תקים אותו. הכישרון הישראלי בנוי לפתור בעיות קשות. לא הייתי מקים חברה כדי לפתור בעיה שרק תכניס כסף. יזם שיקים חברה שתפתור בעיה קשה ממילא יכניס כסף".

לג'יט סקיוריטי (Legit Security) הודיעה על מינויה של יפית שאול לתפקיד מנהלת מכירות אזורית. במסגרת תפקידה תהיה שאול אחראית על הובלת פעילות המכירות האזורית והרחבת נוכחות החברה בשוק הישראלי והאזורי. יפית מביאה עימה למעלה מ-28 שנות ניסיון בעולם הסייבר, שבהן כיהנה בתפקידי מכירות בכירים בחברות מובילות כגון סייברארק (CyberArk) וסייפברנץ' (SafeBreach). היכרותה המעמיקה עם התעשייה, לצד יכולות הובלה וניסיון רב בעבודה עם ארגוני אנטרפרייז, הופכים אותה לתוספת משמעותית לצוות ההנהלה המסחרי של החברה. רוני פוקס, מנכ"ל ומייסד-שותף של לג'יט סקיוריטי, אמר: "אנחנו רואים ביקוש הולך וגובר מצד ארגונים לפתרונות שמאפשרים לפתח תוכנה במהירות –  מבלי להתפשר על אבטחה. הניסיון העמוק של יפית בעולמות הסייבר והיכולת שלה לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם לקוחות יהוו מכפיל כוח משמעותי עבורנו, ואנחנו שמחים מאוד שהיא מצטרפת ללג'יט." יפית שאול אמרה: "אחרי 28 שנים בעולם הסייבר, אני יודעת לזהות מוצר שפותר בעיה אמיתית. הצטרפתי ללג'יט סקיוריטי בדיוק בגלל זה, ואני נרגשת להוביל את הצמיחה והפעילות מהמרכז בתל אביב". לג'יט סקיוריטי היא פלטפורמת אבטחת אפליקציות סוכנית, המאפשרת לארגונים לפתח תוכנה במהירות מבלי להתפשר על אבטחה. הפלטפורמה מזהה, מתעדפת ומסייעת בטיפול בסיכוני אבטחה לאורך כל מחזור חיי הפיתוח: החל מהקוד ועד לענן, כולל קוד שנוצר באמצעות AI. החברה נוסדה ב-2021, עם מטה בתל אביב ובבוסטון, וגייסה עד כה כ-77 מיליון דולר ממשקיעים מובילים כגון Cyberstarts של גילי רענן, CRV, Bessemer ו-TCV.

במסגרת הסכם חדש וחסר תקדים, שנחשף במסמכים שהוגשו לרשות ניירות ערך האמריקנית, ה-SEC, ענקית החיפוש גוגל (Google) תשלם לחברת SpaceX של אילון מאסק סכום של 920 מיליון דולר מדי חודש. העסקה, שתיכנס לתוקף באוקטובר 2026 ותימשך עד יוני 2029, תעניק לגוגל גישה מרחוק לקיבולת מחשוב אדירה מתוך מרכזי הנתונים של חברת החלל, הכוללת כ-110,000 מעבדי בינה מלאכותית (GPUs) של חברת NVIDIA, לצד מעבדים מרכזיים וזיכרון.  לשם הבנת העסקה המשמעותית ונפחה – אם החוזה יגיע למיצויו המלא בתום שלוש השנים, שוויו הכולל צפוי להסתכם ביותר מ-30 מיליארד דולר. מבחינתה של גוגל, ההתקשרות הנוכחית היא פתרון קריטי להתמודדות עם הצמיחה המהירה בצרכי העיבוד של מודלי הבינה המלאכותית שלה. בהצהרה שפרסם נציג גוגל קלאוד (Google Cloud) נמסר כי "גוגל קלאוד ו-SpaceX הן שותפות ותיקות. זהו הסכם קצר טווח ובעל תזמון מדויק, שנועד להבטיח שיש לנו קיבולת גישור כדי לעמוד בביקוש הגואה של לקוחות לפלטפורמת הסוכנים שלנו, Gemini Enterprise, שהיה אפילו גבוה ממה שציפינו". על מנת לשמור על גמישות, ההסכם כולל סעיפי יציאה המאפשרים לכל אחת מהחברות לבטל את ההתקשרות בהתרעה של 90 יום, החל מסוף שנת 2026. בנוסף, לגוגל שמורה הזכות לבטל את החוזה מוקדם יותר אם SpaceX לא תעמוד ביעדי האספקה של מעבדי הבינה המלאכותית עד סוף ספטמבר. BREAKING: SpaceX has announced a new deal with Google worth $920 million per month to provide AI computing power, according to a new filing. As part of the deal, Google will pay SpaceX $920 million monthly from October this year to June 2029, with capacity ramping up through… pic.twitter.com/369pYEj8Mv — Bull Theory (@BullTheoryio) June 6, 2026 "מאפשר לנו לייצר הכנסות מיכולת מחשוב לא מנוצלת בתשתית שלנו" עבור החברה של מאסק, מכירת כוח מחשוב ממרכזי הנתונים שלה – כדוגמת חוות השרתים העצומה 'קולוסוס' (Colossus) שבממפיס – היא אסטרטגיה כלכלית רווחית. במסמכיה הרשמיים נימקה SpaceX את הרציונל העסקי מאחורי המהלכים הללו וציינה כי "המבנה הזה מאפשר לנו לייצר הכנסות מיכולת מחשוב לא מנוצלת בתשתית שלנו, ועדיין מתיר הקצאה מחדש של הקיבולת ליוזמות הפנימיות שלנו אם נידרש לכך בעתיד". אסטרטגיה כלכלית זו כבר הוכיחה את עצמה לאחרונה, עם חשיפתה של עסקת ענק קודמת שעליה חתמה SpaceX בסוף חודש מאי האחרון מול חברת הבינה המלאכותית אנת'רופיק (Anthropic) – המפתחת את מודלי קלוד (Claude). במסגרת הסכם זה, שגם כן צפוי להימשך כשלוש שנים עד מאי 2029, התחייבה אנת'רופיק לשלם לחברה של מאסק סכום חסר תקדים של 1.25 מיליארד דולר מדי חודש, המשקף עבור SpaceX הכנסות עתק מובטחות של כ-15 מיליארד דולר בשנה. בתמורה לסכום זה – המעניק למתחרה אנת'רופיק הלכה למעשה כוח מחשוב גדול פי שניים מזה שגוגל רוכשת כעת – קיבלה חברת ה-AI גישה ל"כל קיבולת המחשוב הזמינה" של מתקן הדטה-סנטר העצום 'קולוסוס 1' ליד ממפיס, אשר נבנה במקור עבור פעילות הבינה המלאכותית של חברת xAI של מאסק. העסקה הזו נולדה מתוך צורך קריטי של אנת'רופיק, שסבלה קודם לכן ממגבלות מחשוב משמעותיות, ובזכות הגישה המיידית למשאבי הענן של SpaceX היא הייתה מסוגלת להעלות את מגבלות השימוש ללקוחותיה, כבר ביום שבו הוכרזה העסקה. ???? do you understand what happened to the AI money loop.. Google just signed a deal to pay SpaceX $920 million a month for AI compute. Yes, Google – the company that owns one of the biggest GPU stockpiles on Earth – is now renting servers from a rocket company. – Anthropic… https://t.co/wav2WDT3jL pic.twitter.com/bm0Z72Op8u — BuBBliK (@k1rallik) June 5, 2026 ה-IPO חסר התקדים אוטוטו יוצא לפועל אם נחזור לעסקה הדרמטית מול גוגל – התקשרות עסקית זו מתבצעת ימים ספורים לפני תחילת המסחר הציבורי במניות SpaceX, שצפוי לשקף לחברה שווי אדיר של כ-1.75 טריליון דולר. הקשר ההדוק בין שתי החברות מבוסס גם, כפי שדיווחנו, על השקעה היסטורית של גוגל, שמחזיקה כיום בכ-5% ממניות חברת החלל. מדובר בנתח שהוא בלבד עתיד להיות שווה כמאה מיליארד דולר עקב ההנפקה.  בכלל, ההתרגשות בשווקים לקראת ה-IPO נמצאת בשיאה, וכפי שדווח אצלנו בשבוע שעבר, SpaceX ומאסק החליטו לקבוע מראש מחיר של 135 דולר למניה, בצעד חריג ביותר שמבטל למעשה את תהליך 'גילוי המחיר' המסורתי. משקיע אנונימי התייחס לאווירה יוצאת הדופן סביב המהלך וצוטט במדיה העולמית באומרו כי "שום דבר בהנפקה הזו אינו נורמלי בשום צורה או מובן, אבל שוב, זו ההנפקה הגדולה בהיסטוריה, אז אולי זה לא מפתיע". טים האט מ-GSMA Intelligence הדגיש אף הוא את ייחודה של החברה בבורסה, וציין כי "SpaceX אינה מסורתית בשום צורה ואין באמת חברות ציבוריות שניתן להשוות אותה אליהן". 

חברת הטכנולוגיה סטרטסיס (Stratasys) חגגה את הפתיחה החגיגית של המטה התאגידי האזורי שלה ביבשת אמריקה (ARCH – Americas Regional Corporate Headquarters). המתקן החדש מתפרס על פני שטח של כ-18,500 מ"ר (200,000 רגל רבוע) ושוכן במינטונקה שבמינסוטה. מסטרטסיס נמסר כי "צעד זה מדגיש את מחויבותה המתמשכת של החברה לשוק האמריקני ולחיזוק התעשייה והייצור המתקדם באזור. האירוע ריכז פוליטיקאים ובכירים מהממשל האמריקני, ובהם חברי בית הנבחרים של ארה"ב בטי מקולום וטום אמר, נציגים מהתאחדות התעשיינים הלאומית של ארה"ב (NAM), וכן את סקוט קראמפ, חבר דירקטוריון סטרטסיס, ורעייתו ליסה קראמפ, שהיתה שותפה להקמת סטרטסיס בשנת 1988. המתקן המודרני מאחד תחת קורת גג אחת את פעילויות ההנדסה, המחקר והפיתוח (R&D) ושיתוף הפעולה עם לקוחות של החברה. המטה החדש משמש גם כביתה של Stratasys Direct – זרוע הייצור לפי דרישה (On-demand manufacturing) של החברה – ומציג טכנולוגיות הדפסה בתלת-ממד בקנה מידה תעשייתי, המיועדות למגזרי התעופה והחלל, הביטחון, הרכב, הבריאות, רפואת השיניים ויישומים תעשייתיים נוספים. יואב זייף, מנכ"ל סטרטסיס: "המתקן החדש זה במינסוטה מאחד את הכישרון, הטכנולוגיה והיכולות הדרושים כדי לחדש, לשתף פעולה ולסייע ללקוחותינו להאיץ את הייצור בטכנולוגיית הדפסת תלת-ממד בקנה מידה רחב". דיילי ציפי צפתה, התרשמה וחזרה עם תמונה