בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים, המערכות הממוחשבות הפכו לליבם של ארגונים, עסקים ומוסדות, ולאחרונה חלה עלייה חדה בתקיפות הסייבר עליהם.  מתקפת סייבר היא ניסיון בלתי מורשה לגשת, להשתמש, לשנות ולהשמיד מידע במערכות מחשבים. מתקפות שכאלו יכולות להיות מכוונות כלפי יחידים, ארגונים או ממשלות. כל עסק חשוף למתקפת סייבר על בסיס יומי. "בניגוד לעסקים גדולים, להם המשאבים הפנימיים להתארגנות, עסקים קטנים אינם בנויים לתת מענה להגן על עצמם מפני התקפת סייבר וכדי לצמצם משמעותית הסיכון עליהם להשתמש במיקור חוץ ישנם סוגים רבים ושונים למתקפות הסייבר וביניהם:  חדירה: מתקפה שבה התוקף משיג גישה בלתי מורשית למערכת מחשבים של המשרד ולמידע המצוי בו…  וירוסים: תוכניות מחשב זדוניות שיכולות להדביק מחשבים בווירוסים המשתקים את העבודה ויכולים לגרום נזק לתוכנה ולחומרה של המחשב רוגלות: תוכנות זדוניות שיכולות לעקוב אחר פעילויות של משתמשים ולגנוב מידע אישי תקיפות DDoS: התקפות שבהן התוקף משתמש במספר מחשבים כדי לשלוח כמות גדולה של תנועה לרשת, מה שיכול להשבית את פעילותה  תקיפות כופר: מתקפות שבהן התוקף חוסם את הגישה למידע של המשתמש ומאיים לפרסם אותו או למחוק אותו אם לא ישלם כופר בכל עת, צפויות תקיפות סייבר שונות כנגד ארגונים ואזרחים במדינת ישראל, שמנסות לשבש את פעילותנו ולבוא בדרישת תשלום דמי כופר. באמצעות ביצוע ההמלצות המוזכרות בהמשך, ניתן להקטין את הסיכון ולסייע במניעת אירועי סייבר, ועל כן – רצוי ליישמן מוקדם ככל האפשר. מוסדות קטנים כגדולים חייבים להשקיע בהגנה ובאבטחה של תשתיות המחשוב המשמעות של כך זה ברורה: ארגונים, עסקים ומוסדות קטנים כגדולים חייבים להשקיע בהגנה ובאבטחה של תשתיות המחשוב, כדי להפוך את מלאכת התקיפה לקשה יותר ובכך לשנות את המאזן לטובתם. בניגוד לארגונים גדולים מונחי רגולציה, המקציבים להיערכותם להגנה על הארגון תקציבים גדולים ומשתמשים באמצעים הכוללים כלים וכוח אדם, הארגונים הקטנים נמנעים מלנקוט בצעדים ואמצעי ההגנה המומלצים, הן בגין היעדר רגולציה עבורם והן בגין העלויות הנדרשות להעמדת שירות שנותן ניהול מלא על ההגנה 24/7, כולל טיפול מיידי בקיומה של תקיפה ובקיומו של גורם זדוני במערכות שלהם.  להגנה על הארגון ממתקפות סייבר. שירות EDR מנוהל. צילום: אילוסטרציה. ג'מיני התקפות סייבר מסבות נזקים כבדים ובהם ניתן למנות את הפגיעה בפרטיות שמביאה לחשיפת מידע אישי, תוך כדי אובדן נתונים חשובים וכן הפרעה לפעילות העסקית השוטפת וגרימת הפסדים כספיים כגון תשלומי כופר או עלות תיקון נזקים שנגרמים.  כדי לצמצם את הנזקים מהתקפות הסייבר עלינו להשתמש בתוכנות אבטחת מידע, כגון אנטי-וירוס וחומת אש, שיכולות לעזור להגן על מחשבים מפני ההתקפות, לעדכן את התוכנה מאחר שהעדכונים כוללים תיקוני אבטחה המסייעים להגן מההתקפות, להשתמש בסיסמאות חזקות העוזרות להגן מפני פריצה, ולהיות ערים לסימנים של התקפות סייבר, כגון הודעות דואר או תוכנות זדוניות שמנסים להוריד למחשב.  על ידי נקיטת אמצעי זהירות, ניתן להגן על מחשבים מפני התקפות סייבר ולמנוע נזקים ורצוי שההגנה על הארגון תכלול: הגנה על מיילים – רכיב הגנת סייבר על הדואר האלקטרוני הארגוני, הכולל ניטור, בקרה ותגובה 24/7, על מנת למנוע תקיפות המגיעות בדואר אלקטרוני (פישינג); וזאת בצד הגנה על נקודות קצה הגנת סייבר על תחנות קצה ושרתים, הכוללים ניטור, בקרה ותגובה 24/7 על מנת למנוע אירועי כופר, גניבה או פגיעה במידע.  שירות EDR מנוהל    כדי לתת מענה מקסימלי להגנה על נקודות הקצה בארגון הקטן רצוי לקבל שירות של  (ר"ת Endpoint Detection and Response) EDR מנוהל, שמטרתו לספק הגנה למחשבים ושרתים על ידי חסימת מגוון התקפות סייבר בשלבי ההתחלה וכך למנוע חדירה למערכות באמצעות מערכות EDR מנוהל, לספק התרעה לממונים במקרה של מתקפה, או ניסיון החדרת מזיקים למערכת, כולל אבחון וניתוח האירוע והמלצות על דרכי מניעה. וכן לספק ללקוח תגובה ראשונית למניעת אירוע. השירות המומלץ, יהיה באמצעות פריסת EDR במחשבי העסק. התהליך מלווה בהטמעת המערכת, הכוללת תהליך למידה שלה כשלאחריו מעבר למצב הגנה וחסימה וביצוע הטמעה ואופטימיזציה של חוקים במערכת ובניית POLICY לפי מאפייני העבודה בו.  מרגע סיום הפריסה מומלץ שהלקוח יהיה מנוטר על ידי צוות סייבר מיומן (SOC), כשהאירועים הנרשמים נבדקים על ידי צוות הבקרה שמיידע את העסק.  תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות מחייב עסקים ומוסדות המנהלים מידע אישי לשמור עליו, למנוע אובדן או דליפה, ולהבטיח גישה למידע באמצעות כלים המאפשרים שמירה עליו (שם, טלפון, אימייל, כתובת וכו'), זאת בצד מניעת גישה בלתי מורשית או אובדן, וכן קבלת אפשרות לשחזור מידע במקרה של תקלה, תוך כדי מתן אפשרות למחיקה או עדכון שלו.  יש לנקוט בצעדים לעמידה בדרישות באמצעות מיפוי המידע, רישום סוגי מידע אישי שהעסק אוסף ומאחסן והצפנת קבצים ומסדי נתונים על ידי גורם מקצועי, ניהול הרשאות גישה לפי תפקיד ועדכון סיסמאות באופן תקופתי.  ביצוע גיבוי המידע נדרש כדי לאפשר התאוששות במקרה של תקיפה, וכאן על העסק לשלב בין גיבוי מקומי לענן (Hybrid Backup), תוך כדי תהליך מימוש הגנה לעמידה בדרישות תיקון 13 למיפוי מידע אישי, זיהוי סוגי המידע שהעסק אוסף ומאחסן הצפנתו, ניהול הרשאות וגישה וגיבוי אוטומטי של המידע.  לסיכום, בניגוד לעסקים גדולים, להם המשאבים הפנימיים להתארגנות, עסקים קטנים אינם בנויים לתת מענה להגן על עצמם מפני התקפת סייבר וכדי לצמצם משמעותית הסיכון עליהם להשתמש במיקור חוץ, שערוך לתת הגנה על עסקים שהם בין עובד אחד לעשרה עובדים, בהשגחה וטיפול מלאים (24/7) ובמחיר אטרקטיבי, וכדאי להיערך לכך ולמצוא את הגורם שייתן את המענה גם לעסקים אלה.  הכותב הוא הבעלים והמנכ"ל של Cyber4All

קבוצת אמן ממשיכה לבלוט בדירוגים האחרונים של STKI שעוסקים בעולם הפיתוח. זאת, על רקע העבודה שיותר ויותר ארגונים מאמצים כלי AI כחלק מתהליכי העבודה והפיתוח שלהם, ואת הפתרונות שהקבוצה מציעה בתחום. בחודשים האחרונים קיימה אמן דיגיטל, שזיהתה את השינוי, עשרות סדנאות מקצועיות בתחום, והיא מרחיבה את הגיוס של מפתחי AI. מפיתוח קוד להובלת תהליך אם עד לפני זמן קצר כלי בינה מלאכותית שימשו בעיקר להשלמת קוד או למשימות נקודתיות, כיום הם כבר לוקחים חלק בתהליך הפיתוח כולו – מתכנון ארכיטקטורה, דרך כתיבת קוד ועד בדיקות ותיעוד. במקביל, גם תפקיד המפתח משתנה. פחות זמן מושקע בכתיבת כל שורת קוד, ויותר בתכנון, קבלת החלטות, אבטחת מידע ובקרת איכות. במילים אחרות, המפתח כבר לא רק כותב קוד, הוא מנהל את תהליך הפיתוח. השינוי הזה בא לידי ביטוי גם בעבודה השוטפת של אמן דיגיטל, כחלק מהעשייה, שמתבטאת בדירוגי STKI האחרונים בעולמות הפיתוח והטרנספורמציה הדיגיטלית. לדברי מיטל קורן, מנהלת פעילות אמן דיגיטל, "אנחנו רואים את השינוי הזה כמעט בכל ארגון שאנחנו עובדים איתו. השאלה היא כבר לא האם להשתמש ב-AI, אלא איך עושים את זה נכון. הכלים יודעים לייצר קוד במהירות, אבל האחריות על התכנון, הארכיטקטורה, האבטחה והאיכות עדיין נשארת אצל המפתחים. מהניסיון שלנו בליווי ארגונים בתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, ההצלחה לא נמדדת רק באימוץ של כליAI , אלא ביכולת לשלב אותם נכון בתהליכי העבודה ובפיתוח עצמו". מהמגמה בשוק ליישום בארגונים השינוי הזה מורגש בשטח: בחודשים האחרונים קיימה אמן דיגיטל עשרות סדנאות והכשרות מקצועיות בתחומי ה-וייב קודינג, פיתוח מבוסס AI ועבודה עם סוכני בינה מלאכותית. השתתפו בהם מאות אנשים, כאשר המטרה הייתה פשוטה: לעזור למפתחים ולארגונים להבין איך עובדים עם הכלים החדשים בצורה מעשית, ולא רק להכיר אותם. לדברי קורן, "אנחנו רואים מעבר מעבודה עם AI כעוזרת שמסייעת במשימות נקודתיות לעבודה עם סוכנים שלוקחים חלק משמעותי בתהליך הפיתוח. זה מחייב את המפתחים לעבוד אחרת, אבל גם פותח אפשרויות חדשות לקיצור תהליכים ולהאצת הפיתוח". במקביל, אמן דיגיטל מרחיבה את פעילות הגיוס בתחום, ומחפשת מפתחים ואנשי טכנולוגיה בעלי אוריינטציה לעולמות ה-AI. זאת, מתוך הערכה שבעתיד הקרוב, היכולת לעבוד לצד כלי בינה מלאכותית תהיה חלק בלתי נפרד מארגז הכלים של כל מפתח.

יבואנית אופנת הפרימיום הגדולה קבוצת אירני, בבעלות משפחת אירני, הודיעה על מינויו של גלעד צירקל לתפקיד ה-CTO של הקבוצה. צירקל מביא עימו ניסיון עשיר בהובלת חדשנות, פיתוח מוצרים וטכנולוגיות בקנה מידה בינלאומי. בתפקידו האחרון עסק בפיתוח והטמעת כלי AI בקרן ההון סיכון אלף (Aleph). כמו כן, כיהן כ-CTO ו-Co-Founder של Cymbio, שנרכשה על ידי פייפאל (PayPal), ובעבר הוביל פיתוחים טכנולוגיים מורכבים עבור חברות גלובליות. גלעד צירקל, CTO קבוצת אירני, מסר בתגובה: "פגשתי הנהלה עם חשיבה ארוכת טווח, אומץ לחדש ורצון אמיתי לבנות את העתיד. אני שמח להצטרף למסע הזה ולהוביל את פיתוח היכולות האסטרטגיות בתחומי ה-AI והריטייל, כחלק מהמשך הצמיחה וההובלה של הקבוצה". יפעת אירני, מנכ"לית משותפת ומבעלי קבוצת אירני, מסרה: "מינויו של גלעד לקבוצה הוא נדבך משמעותי באסטרטגיה שלנו להציב את הטכנולוגיה והבינה המלאכותית בליבת הפעילות העסקית". 54F – זרוע טכנולוגית חדשה קבוצת אירני הודיעה בנוסף למינוי כי היא מקימה זרוע טכנולוגית חדשה, 54F שמה, אשר תעסוק בפיתוח פתרונות טכנולוגיים בתחום הבינה המלאכותית, שיתנו מענה לאתגרים בפניהם עומדת תעשיית הריטייל. הקבוצה השקיעה בהקמת המעבדה החדשה 50 מיליון שקל. היא תפעל כחברה בתוך הקבוצה, ותפתח מוצרי AI וסוכנים חכמים. בין היתר סוכנים אלו יעסקו בחוויית הלקוח, שרשרת האספקה, השיווק, התפעול וקבלת החלטות מבוססות דאטה. בשנת 2021 הקימה הקבוצה קרן השקעות בסטארט-אפים בתחומי הריטייל והמסחר הדיגיטלי, שהשקיעה עד היום בעשר חברות הזנק. קבוצת אירני מעסיקה למעלה מאלפיים עובדים בישראל ובאירופה. בין היתר היא מייצגת מותגי אופנה יוקרתיים כמו ראלף לורן, הוגו בוס, סן לורן ועוד, והיא משווקת את מוצריה באמצעות 145 חנויות, מטה באמסטרדם ושותפויות עם חברות בינלאומיות.

מתחילת 2022 ועד נובמבר של אותה שנה, כש-ChatGPT הושק, שיעור דורשי העבודה בהיי-טק עמד על כ-4% מכלל דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה. מאז, שיעורם כמעט ושולש: לאורך התקופה שלאחר השקת ChatGPT עומד שיעורם על כ-9%, וכיום מגיע לכ-11% מכלל דורשי העבודה; כך לפי דו"ח חדש של שירות התעסוקה, שבחן את שוק העבודה בענף ההיי-טק בין 2019-2026. הדו"ח מצביע על שינוי משמעותי במאפייני שוק העבודה בענף: אף שהעלייה במספר דורשי העבודה בהיי-טק החלה עוד לפני השקת ChatGPT, נמצא מתאם גבוה בין התרחבות השימוש בבינה המלאכותית לבין המשך העלייה במספר דורשי העבודה בענף.  הדו"ח מעלה כמה שינויים בולטים. האחד – לא רק ג'וניורים, גם עובדים ותיקים מצטרפים למעגל דורשי העבודה. כיום, העלייה החדה ביותר נרשמת דווקא בקרב עובדים ותיקים ובעלי ניסיון. מאז 2023 גדל מספר דורשי העבודה בעלי יותר משמונה שנות ניסיון בכ-181%, לעומת עלייה של כ-43% בלבד בקרב עובדים בעלי 0-4 שנות ניסיון. לפי הדו"ח, ההשפעה בולטת במיוחד במקצועות החשופים יותר לשימושי AI ובפרט בקרב עובדי תוכנה. מחצית מדורשי העבודה בענף – נכון למאי 2026 – הם עובדי תוכנה. "הנתונים מלמדים על קשר, לפחות מתאמי, לשימוש ב-AI ובעיקר בקרב עובדי תוכנה", נמסר. מספר דורשי העבודה שהם עובדי תוכנה במקצועות בעלי חשיפה גבוהה ל-AI גדל מאז 2022 בכ-18%, בעוד שבקרב יתר מקצועות ההיי-טק, בעלי חשיפה גבוהה ל-AI, העלייה הסתכמה בכ-3% בלבד, ובקצב משתנה.  שירות התעסוקה חוזה כי היקף דורשי העבודה בהיי-טק צפוי להמשיך לעלות בחודשי הקיץ ולהגיע לשיא נוסף, לפני התמתנות אפשרית לקראת סוף השנה.  ממצאי הדו"ח, נמסר, "מצביעים ששוק ההיי-טק נכנס לשלב חדש של התאמות, בו ההתפתחויות הטכנולוגיות, ובראשן הבינה המלאכותית, משנות את מבנה הביקוש לעובדים ואת מאפייני התעסוקה בענף".  עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה. צילום: ניב קנטור ענף ההיי-טק, תמונת מצב  במהלך 2025 עמד מספר העובדים הממוצע בהיי-טק על כ-404 אלף, נתון הרחוק מהמגמה החזויה לנוכח קצב העלייה שנרשם בשנים 2012-2023. בעשור שקדם ל-2023 מספר העובדים בענף הכפיל עצמו בכ-1.9 ועלה מ-213 אלף ב-2012 לכ-396 אלף ב-2023. אולם אז נעצרה מגמת העלייה ואף נרשמה ירידה במהלך 2024 (כ-391 אלף) כשלאחריה התחדשה עלייה מסוימת ב-2025. "מדובר בהאטה בקצב הגיוס ובבלימת העלייה העקבית", נמסר.  לפי שירות התעסוקה, "היקף דורשי העבודה בתחומי ההיי-טק הרשומים בשירות מצוי במגמת עלייה עקבית הנמשכת עד היום, אף כי התמתנה במידת מה באחרונה. להוציא אירועי החירום בשנים האחרונות, בהם גם מספר דורשי העבודה בהיי-טק עלה משמעותית, במאי האחרון האמיר מספר דורשי העבודה בהיי-טק לשיאו ההיסטורי ועמד על כ-16.3 אלף. בהשוואה ל-2019, מספר דורשי העבודה בהיי-טק הממוצע כיום הוא כ-פי שניים ממספרם ב-2019 (7.7 אלף). בדומה, גם השיעור שמהווים דורשי העבודה בהיי-טק מכלל דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה, האמיר בערך פי שניים (פרט לאירועי חירום, בהם ירד שיעורם) ועומד כיום על כ-11%, לעומת כ-5.78% ב-2019".  מספר דורשי העבודה בהיי-טק בקרב עובדי תוכנה בעלי חשיפה גבוהה בעבודתם ל-AI עלה ב-18% בשנים 2022-2026, בעוד שבקרב עובדי היי-טק, בעלי חשיפה גבוהה ל-AI שאינם עובדי תוכנה – נרשמה עלייה של 3% בלבד. בתוכם, מספר דורשי העבודה שהם עובדי תוכנה עלה בהיקפים המשמעותיים ביותר. אף שהעלייה החלה קודם לכניסת ה-AI בכל זאת היא מתואמת איתה. כך, ככל שגוברת כניסת ה-AI לשוק העבודה, עולה מספר דורשי העבודה בהיי-טק וגם השיעור שהם מהווים מכלל דורשי העבודה".  "בעידן של בינה מלאכותית כולם מוכרחים לעבור Scaling Up" עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, אמרה כי "בשוק המשתנה, עלינו להיות כל העת עם יד על הדופק: לזהות את המגמות בזמן, להיערך אליהן ולהוביל את פיתוח ההון האנושי של ישראל. כבר היום, אנחנו מפתחים מענים שיסייעו לעובדים לבצע קפיצת מדרגה מקצועית ולהשתלב מחדש במוקדי הצמיחה של הכלכלה הישראלית". עו"ד משש הוסיפה כי "בין היתר, אנחנו פועלים לשילוב דורשי עבודה בהיי-טק כעובדי טק, בענפים שאינם טכנולוגיים. התמורה מכך כפולה – לא רק לדורשי העבודה עצמם אלא למשק הישראלי כולו, כי בעידן של בינה מלאכותית כולם מוכרחים לעבור Scaling Up".  לדברי משש, "שוק העבודה בהיי-טק נמצא בעיצומו של שינוי עמוק. AI, לצד תמורות כלכליות ומבניות בענף, משנים את הביקוש למיומנויות ואת דפוסי התעסוקה, ואנו כבר מזהים שהשינויים אינם נוגעים רק לעובדים בתחילת דרכם, אלא גם לעובדים מנוסים".

חטיבת ה-SAP (סאפ) של קבוצת וואן טכנולוגיות (ONE) השלימה פרויקט טרנספורמציה אסטרטגי להטמעת מערכת ליבה עסקית מבוססת SAP בארגון הג'וינט (JDC). הפרויקט התבסס על מעבר מלא ממערכת ECC ותיקה לסביבת SAP S/4HANA RISE, לצד מימוש מערכת GROUP REPORTING לאיחוד דו"חות, שהחליפה מערכת קודמת שנתנה מענה חלקי. הג'וינט – הארגון היהודי ההומניטרי הגדול בעולם – פועל ב-70 מדינות ומעניק רשת ביטחון ליהודים במצוקה, מחזק ובונה קהילות יהודיות, ומספק סיוע בעת משבר ואסון. בישראל פועל הארגון כמרכז הפיתוח החברתי הלאומי להתמודדות עם אתגרים חברתיים-כלכליים בוערים. הארגון החליט לצאת לתהליך טרנספורמציה רחב היקף, במטרה לחדש את תשתיות ה-ERP, לייעל תהליכי עבודה רוחביים ולהטמיע יכולות חדשניות שיתמכו בצמיחה גם בשנים הבאות. קבוצת וואן טכנולוגיות, המובילה ביישום פתרונות SAP בישראל, נבחרה להוביל את הפרויקט מקצה לקצה. השלמת הפרויקט – בתוך עשרה חודשים בלבד הפרויקט יצא לדרך באוגוסט הקודם ועלה לאוויר לאחרונה, לאחר עשרה חודשים בלבד, תוך עמידה בלו"ז הנגזר מדרישות רגולציה. למימוש מטרות הפרויקט נבחרה SAP S/4HANA RISE כפלטפורמה יציבה וגמישה, המאפשרת ביצועים גבוהים ומוכנות להטמעת יכולות חדשניות בעתיד. בהובלת וואן טכנולוגיות, בוצע מעבר מבוקר לפלטפורמה החדשה, באופן שהבטיח רציפות עסקית מלאה תוך צמצום סיכונים.  הפרויקט בוצע תוך עבודה צמודה עם צוותי הג'וינט, בשקיפות מלאה ומתוך גישה פרקטית שמאפיינת את וואן טכנולוגיות, ליישם פתרונות מדויקים ללא רעש ותוך מיקוד בתוצאה העסקית. מערכת ה-SAP הותאמה לתהליכי הליבה של JDC, כולל תשתית ליישום עתידי של חוויית משתמש מודרנית באמצעות SAP Fiori, שיפור היעילות, קיצור זמני עבודה והפחתת עומס תפעולי. בנוסף לכך, נבנתה תשתית מערכתית תומכת AI, המאפשרת לג'וינט להמשיך ולהטמיע יכולות חכמות בשלבים הבאים. בעקבות העלייה המוצלחת לאוויר, המעבר ל-SAP S/4HANA RISE יוצר עבור הג'וינט תשתית אסטרטגית לניהול חכם ומדויק יותר של התהליכים בארגון. המעבר למודל ענן מנוהל מאפשר לג'וינט לצמצם מורכבות תפעולית, ולקבל נראות מלאה של נתוני הארגון בזמן אמת, מה שתורם לקבלת החלטות עסקיות מבוססות דאטה. זאת, לצד יכולת התרחבות מהירה וגמישה כארגון גלובלי, ומוכנות לעולמות AI וחדשנות עתידית על גבי פלטפורמה מודרנית ומאובטחת.  אוהד הוניג, CIO, ארגון הג'וינט: "השקה מוצלחת של SAP S/4HANA RISE דורשת שילוב של חדשנות עם אמינות תפעולית, וזה בדיוק מה שהשגנו ביחד עם וואן טכנולוגיות. הצלחנו לעבור לפלטפורמה מודרנית, יציבה ומוכנה ל-AI, תוך שמירה מלאה על הפעילות העסקית השוטפת. זהו הישג ארגוני משמעותי שמוכיח מה אפשר להשיג כשניהול וביצוע מקצועיים מתחברים לשותפות אמיתית". עמית טל, סמנכ"ל בקבוצת וואן טכנולוגיות: "אנו מברכים את הג'וינט על העלייה לאוויר המוצלחת של פרויקט ההגירה לענן של מערכת ה-ERP שלה. אנו בטוחים שהתשתית החדשה SAP S/4HANA RISE תאפשר לארגון לצמוח ולהמשיך להשיג את מטרותיו בצורה יעילה, נוחה ושקופה בעידן ה-AI. אנו מודים לארגון הג'וינט על האמון ועל השותפות ההדוקה".

מיקרוסופט (Microsoft) מקצצת 4,800 משרות לטובת מימון תשתיות בינה מלאכותית. השינוי הארגוני הנוכחי ממוקד בעיקר בחטיבת המכירות, בשירותי הייעוץ ובמחלקת הגיימינג של ה-Xbox.  הצעד משקף מגמה רחבה בתעשייה של הסטת תקציבי עתק לטכנולוגיות חדשות. ענקית התוכנה והמחשוב מצטרפת, שוב, למגמת הפיטורים המסיביים ששוטפת את שוק ההיי-טק העולמי. רק בשנה החולפת, קוצצו כ-120,000 משרות טכנולוגיות בתעשייה, כאשר חברות טק ענקיות כמו אמזון (Amazon) ו-מטא (Meta) (שקיצצה כ-8,000 משרות לאחרונה), לצד חברות כמו סנאפ (Snap) ו-אינטואיט (Intuit), הובילו מהלכים דומים. הסיבה המרכזית שחוזרת על עצמה בגלי הפיטורים הללו היא הצורך הדוחק בפינוי משאבים ומימון פיתוח תשתיות AI. כדי לתמוך בתחום זה, מיקרוסופט מתכננת הוצאות הון חסרות תקדים של כ-190 מיליארד דולר. גיל לוריא, אנליסט מחברת D.A. Davidson, הסביר לסוכנות הידיעות רויטרס (Reuters) את המניע הכלכלי שעומד מאחורי המהלך: "מיקרוסופט מצמצמת את כוח האדם שלה, כדי לשלם על השקעותיה בבינה מלאכותית. באמצעות שמירה על מצבת עובדים נמוכה, היא הצליחה להאיץ את צמיחת ההכנסות תוך שמירה על אותם שולי רווח". אמי קולמן, מנהלת משאבי האנוש הראשית של החברה, כתבה לעובדים כי "העסק שלנו משתנה מכיוון שהעולם סביבו משתנה". קולמן ביקשה להבהיר שהעובדים אינם מוחלפים על ידי תוכנות, אך הודתה במציאות החדשה: "התפקידים המבוטלים היום אינם מוחלפים בבינה מלאכותית. יחד עם זאת, מה שנכון הוא שהיא משנה את הדרך שבה העבודה מתבצעת". MICROSOFT JUST MADE IT OFFICIAL. 4,800 JOBS GONE, AND XBOX TAKES THE BIGGEST GAMING LAYOFF EVER ANNOUNCED. Here is everything going on today. The cuts: 4,800 people, 2.1% of the company. Xbox absorbs 3,200 of them, with 1,600 walked out on day one. That breaks the record for a… pic.twitter.com/DEfshqZmc6 — LayoffHedge (@LayoffAI) July 6, 2026 "העסק שלנו כיום אינו בריא" בראד סמית', נשיא מיקרוסופט. צילום: יח"צ נשיא מיקרוסופט, בראד סמית', ציין בראיון לגוף התקשורת GeekWire: "מיקרוסופט יכולה להיות מעסיקה חזקה רק אם יש לה עסק מצליח. עלינו להסתגל לשינויים". סמית' הוסיף כי עולם פיתוח התוכנה עובר את השינוי הגדול ביותר שלו מזה חמישים שנה; התהליך דורש פחות זמן קידוד מבעבר, אך במקביל מעלה את הצורך באנשי מקצוע שיעבדו ישירות מול לקוחות. ואכן, כפי שדיווחנו באחרונה, החברה מקימה מיזם חדש בשם פרונטיר קומפני (Frontier Company) בעלות של 2.5 מיליארד דולר, שנועד להטמיע אלפי מהנדסים בתוך ארגונים, כדי לעזור להם לאמץ טכנולוגיות מתקדמות. בגזרת ה-Xbox מדובר בטלטלה של ממש. החטיבה סובלת מירידה של 33% במכירות החומרה ופועלת בשולי רווח נמוכים פי שלושה עד עשרה מהמתחרות. במסגרת המהלך, כ-1,600 עובדי גיימינג יפוטרו כעת באופן מיידי, כשהצפי הוא לקיצוץ של כ-3,200 משרות סך הכל (כ-20% מכוח האדם של החטיבה) ולצמצום שכבות ההנהלה המנופחות מ-14 ל-חמישה בכירים בלבד. בנוסף, הוחלט כי ארבעה אולפני פיתוח משחקים, בהם Double Fine ו-Compulsion Games, יופרדו מהחברה ויהפכו לעצמאיים. מנכ"לית Xbox החדשה, אשה שארמה, כתבה במסר נוקב לעובדים: "העסק שלנו כיום אינו בריא". לדבריה, בעוד שהחברה השקיעה מעל ל-20 מיליארד דולר בתחום בשנים האחרונות (ללא רכישת אקטיביז'ן בליזארד), ההכנסות השנתיות צנחו בכחצי מיליארד דולר.  שארמה חשפה גם נתון כואב לפיו החברה הפסידה 64 סנט על כל דולר שהושקע באולפנים עצמאיים בשנה טיפוסית. למרות זאת, שארמה ניסתה לשדר אופטימיות לגבי המשך הדרך באומרה כי: "השינויים הללו עוסקים בעתיד גדול יותר עבור Xbox, לא קטן יותר".

ישראל ממשיכה להציג שיעור נמוך של חברות מגייסות הון שבהן לפחות אחת מהמייסדים היא אישה, בהשוואה לארצות הברית ולאירופה. כך עולה מהדו"ח החצי-שנתי החדש בנושא יזמות נשית בהיי-טק הישראלי שמפרסמת היום (ג') RISE IL. הדו"ח מבוסס על נתוני המחצית הראשונה של 2026 ומציג את תמונת המצב העדכנית של יזמות נשית בקרב חברות ישראליות שגייסו הון, לצד השוואה לארצות הברית ולאירופה בנוסף, רק כ-4.5% מהאנג'לים שהשקיעו בחברות ישראליות במחצית הראשונה של 2026 היו נשים. לפי הדו"ח, גם בארצות הברית ובאירופה נמשכת בשנים האחרונות ירידה מתונה בשיעור היזמות הנשית – אך ישראל עדיין נמצאת מאחור בכל המדדים שנבחנו. עוד מעיד הדו"ח, כי ב-52% מהחברות שבהן יש לפחות מייסדת אחת, אישה משמשת גם כמנכ"לית, ובכרבע מהחברות הללו אישה משמשת כמנהלת טכנולוגיות ראשית (CTO). רק כ-4.5% מהאנג'לים שהשקיעו בחברות ישראליות במחצית הראשונה של 2026 היו נשים. תחום מדעי החיים מוביל בשיעור החברות עם מייסדות, בעוד שתחום התוכנה מוביל במספר המוחלט של חברות כאלה. בינה מלאכותית הדו"ח מצביע גם על הסבר אפשרי למגמת הירידה: העלייה בהשקעות בתחומי הבינה המלאכותית והחומרה – תחומים שבהם שיעור הנשים נמוך יחסית – לצד ריכוז הולך וגובר של ההשקעות במספר קטן של חברות ויזמים מנוסים. הדו"ח כולל גם שורת המלצות למדיניות, ובהן הגדלת מספר השותפות בקרנות הון סיכון, חיזוק קהילות של יזמות ומשקיעות, עידוד השתלבות נשים במסלולי יזמות באקדמיה והרחבת השתתפותן של נערות במסלולי AI, הנדסה ומקצועות טכנולוגיים כבר מגיל צעיר. דני בירן, RIZE IL. צילום: אלקטרה דני בירן, מחבר הדו"ח, מציין: הנתונים מראים שכאשר נשים מקימות סטארט-אפים, הן מצליחות להוביל אותם. האתגר אינו ביכולת הניהול – אלא במספר הנשים שמגיעות מלכתחילה למסלול היזמות. עבור ישראל זו אינה רק סוגיה של שוויון הזדמנויות, אלא גם של צמיחה כלכלית ושל שמירה על היתרון התחרותי של תעשיית ההייטק".    

המרוץ של תעשיית ההיי-טק כבר אינו מתנהל סביב השאלה מי יפתח את הפיצ'ר הבא, אלא מי יגדיר את השוק הבא. בעידן הבינה המלאכותית, הערך האמיתי נוצר לא רק משיפור מוצרים קיימים, אלא מיצירת קטגוריות חדשות – כאלה שלקוחות כלל לא ידעו שהם צריכים עד שהוצגו בפניהם.  לישראל יש יתרון מוכח בדיוק בנקודה הזו – לאורך השנים חברות ישראליות לא רק השתלבו בשווקים קיימים, אלא סייעו ליצור חדשים. תשלומים דיגיטליים, מניעת הונאות ותשתיות ציות הן דוגמאות לתחומים שבהם החדשנות המקומית הקדימה את הביקוש. פעמים רבות הצורך להתמודד עם אתגרי ביטחון, סייבר והונאות אילץ יזמים ומהנדסים לפתור בעיות שהעולם העסקי עדיין לא ידע להגדיר. בעידן הבינה המלאכותית שבו השוק משנה צורה וזז מהר, יצירת קטגוריה חדשה הופכת לאתגר גדול יותר, אבל זה דווקא יוצר יתרון נוסף ליזמים הישראלים – שטובים בלזוז מהר ולשמור על גמישות כך למשל, וויז (Wiz) לא הסתפקה בפיתוח עוד כלי לאבטחת ענן, אלא שינתה את הדרך שבה ארגונים מנהלים סיכוני ענן; ולמשל BioCatch הפכה את הביומטריה ההתנהגותית מחידוש טכנולוגי לכלי עבודה מרכזי עבור בנקים ברחבי העולם. ההצלחה שלהן לא נבעה רק מטכנולוגיה טובה יותר, אלא מהיכולת להגדיר מחדש את הבעיה ואת הדרך לפתור אותה. אילו קטגוריות חדשות עדיין ממתינות למי שיגדיר אותן ראשון? היתרון הזה הופך משמעותי במיוחד על רקע התחזיות לשוק הפינטק. לפי מקינזי, הענף צפוי לצמוח מהכנסות של כ-650 מיליארד דולר ב-2025 לכמעט שני טריליון דולר עד 2030, כאשר הבינה המלאכותית תהיה מנוע הצמיחה המרכזי. במציאות הזו, השאלה החשובה אינה כיצד להתחרות בשחקנים הקיימים, אלא אילו קטגוריות חדשות עדיין ממתינות למי שיגדיר אותן ראשון. בעידן הבינה המלאכותית שבו השוק משנה צורה וזז מהר, יצירת קטגוריה חדשה הופכת לאתגר גדול יותר, אבל זה דווקא יוצר יתרון נוסף ליזמים הישראלים – שטובים בלזוז מהר ולשמור על גמישות.  גם כללי המשחק של גיוסי ההון משתנים. בעוד שההשקעות בשלבים מוקדמים נעשו זהירות יותר, חלק גדל והולך מהכסף זורם למספר מצומצם של עסקאות ענק. דווקא כאן בולט יתרונה של ישראל: יעילות הון. יותר ויותר חברות מקומיות מצליחות להגיע להכנסות משמעותיות עם צוותים קטנים, משום שה-AI אינה תוספת למוצר – אלא התשתית שעליה הוא נבנה.  במציאות הזו, לא תמיד נדרש גיוס של מאות מיליוני דולרים; לעיתים די בגיוס של כ-10 מיליון דולר וביכולת ביצוע גבוהה כדי לבנות קטגוריה חדשה לפני המתחרים.  אלא שיצירת קטגוריה אינה נשענת רק על טכנולוגיה. היא דורשת הבנה עמוקה של האופן שבו ארגוני אנטרפרייז מקבלים החלטות – החל ממחזורי רכש ורגולציה ועד אינטגרציה עם מערכות מורכבות.  כאן בא לידי ביטוי הערך של שותפים אסטרטגיים גלובליים. חברות שמצליחות ליצור קטגוריה חדשה הן לא בהכרח אלה שמחזיקות בטכנולוגיה המתקדמת ביותר, אלא אלה שמבינות כיצד ארגוני אנטרפרייז חושבים, רוכשים ומטמיעים חדשנות. שותף גלובלי מביא איתו הרבה יותר מהון – הוא פותח דלתות ללקוחות, לשווקים ולניסיון מצטבר בקנה מידה עולמי.  בסופו של דבר, עידן הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק. המנצחים לא יהיו החברות שיוסיפו עוד פיצ'ר למוצר קיים, אלא אלה שיגרמו לשוק להבין שהוא זקוק לפתרון חדש לחלוטין. המרוץ האמיתי כבר אינו על בניית המוצר הבא – אלא על בניית הקטגוריה הבאה. הכותבת, לילך דנביץ', דירקטורית אסטרטגיה ושותפויות ב-NTT Israel, תשתתף בפאנל Building the Next Global Tech Champions from Israel בכנס FinTech Junction – לפרטים והרשמה היכנסו לקישור הזה