סערה פרצה היום (ב') בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בדיון סיכום הקדנציה של שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל. הסיבה לכך היא שהשרה גמליאל שהתה בדיון 10 דקות בלבד – ובוועדה ראו בכך זלזול בכנסת. גמליאל החלה לתת את הדיווח השנתי על פעילות משרדה, אולם כמה דקות לתוך דבריה הודיעה שהיא נאלצת לצאת "לדיון ביטחוני דחוף". זאת, ללא הודעה מוקדמת ליו"ר הוועדה, ח"כ יאסר חוג'ריאת, ולחבריה. עובדה זו עוררה את זעמו של היו"ר, שבדרך כלל שומר על איפוק ומנהל את הדיונים בצורה מכובדת ותרבותית. ח"כ חוג'יראת אמר בכעס כי "מדובר בפגיעה בכבודה של הכנסת ובזלזול בוטה בה. הגעתה של השרה לזמן קצר בלבד נוגדת את מהות הדיווח השנתי, המעוגן בחוק ובתקנון. אלה מחייבים אותה אחת לשנה להגיע לוועדה ולתת דיווח מלא. זה זלזול בוועדה שהשרה מגיעה ל-10 דקות-רבע שעה ויוצאת. זה פשוט לא מקובל". זעם, בניגוד להרגלו. ח"כ יאסר חוג'יראת, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. צילום: דוברות הכנסת הדיון נמשך גם לאחר יציאת גמליאל, בהשתתפות הצוות הבכיר של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אבל הסערה נמשכה, כאשר המנכ"ל, עומר שכטר, התפרץ כלפי נציגי החשב הכללי במשרד האוצר. זאת, בהמשך לדיון קודם, שעסק בהקפאת תקציבים למרכזי המו"פ בפריפריה. אמנם, השרה גמליאל אמרה בדבריה הקצרים כי נמצא פתרון ביניים לנושא, אולם לאחר מכן שכטר זעם: "למה בכלל אני צריך לרוץ אחרי האוצר כדי לשחרר תקציבים עבור חוקרים? למה בכלל צריך פתרון ביניים??". הוא הוסיף כי "הפעילות שלנו היא גאווה טכנולוגית, אבל התעלמות הממשלה ממרכזי המו"פ בפריפריה מהווה סכנה קיומית למחקר בישראל". ח"כ חוג'יראת ציין כי שקל לסגור את הישיבה כמחאה על עזיבת גמליאל, אך בחר להמשיך בדיון מתוך כבוד לחוקרים ולאנשי המדע, שהגיעו מכל רחבי הארץ. עם זאת, הוא אמר כי "התפקיד שלנו, בוועדת המדע והטכנולוגיה, הוא להעלות את הנושאים הללו ולשים אותם על השולחן, ולא יכולנו לקיים את הדיון כפי שתקנון הכנסת מחייב". התגובה של גמליאל – והעובדות שמציג צוות ועדת המדע מטעמה של גמליאל נמסר כי "השרה ביקשה אמש לדחות את הדיון בשבוע ועדכנה את מרכזת הוועדה – ונאמר לה שהדיון יתקיים בכל זאת. זו החלטה שלהם. מדובר בדיון ביטחוני". בצוות ועדת המדע והטכנולוגיה הופתעו מנוסח התגובה של גמליאל, ומציגים עובדות אחרות: לטענתם, התקבלה בקשה מלשכתה להזיז את שעת הדיון היום ל-13:00, כי היא הייתה בטקס אצל נשיא המדינה – וכך היה. אמנם, ציינו, התקבלה פנייה מטעם גמליאל לדחות את הדיון בשבועיים, אבל לא היה אפשר להיענות לה, כי הכנסת יוצאת לפגרה בעוד כשבוע וחצי – "ואנחנו בטוחים שהשרה יודעת את זה".

לרגל חגיגות 250 שנה לחתימת הכרזת העצמאות של ארצות הברית הציגה גוגל פרסומת חדשה שמתארת תרחיש דמיוני: מה היה קורה אילו לאבות המייסדים של ארצות הברית היו זמינים הכלים של Google Workspace? הפרסומת, הנושאת את הסלוגן "עבודת צוות, אבל בשנת 1776", מציגה את תומאס ג'פרסון כשהוא שוקד על ניסוח הכרזת העצמאות. לפתעצ הוא מקבל הודעת טקסט נודניקית מ–בנג'מין פרנקלין, ומכאן מתחיל תהליך שיתופי שמבוסס כולו על שירותי גוגל. במהלך הסרטון מוצעות עריכות למסמך באמצעות Google Docs, נקבעת פגישה ב-Google Calendar, והדיון עצמו מתקיים מרחוק באמצעות Google Meet – כשכל המשתתפים, באופן משעשע, משאירים את המצלמות שלהם כבויות. בסיום, המסמך נחתם באמצעות חתימות דיגיטליות, וברקע נורים זיקוקים. כצפוי מפרסומת של חברת טכנולוגיה בשנת 2026, גם לבינה המלאכותית יש תפקיד מרכזי. האבות המייסדים משתמשים בכלי ה-AI של גוגל "Help Me Visualize" כדי לבחון בעלי חיים שונים שיופיעו על הסמל הלאומי, העוזר Google Gemini מסכם עבורם את הפגישה, ובהמשך הם אף מבקשים מהצ'אטבוט עצה לפני שהם דוחים את בקשתו של המלך ג'ורג' השלישי לקבל גישה למסמך. הפרסומת כולה עשויה ברוח הומוריסטית. באחת הסצנות שואל סם אדמס: "אולי פשוט נסגור את זה על בירה?". גם השילוב של הבינה המלאכותית מוצג באופן מאופק יחסית, במיוחד בהשוואה לפרסומות אחרות מהתקופה. בניגוד לפרסומת הידועה לשמצה של גוגל, שבה אב נעזר ב-Gemini כדי לנסח מכתב הערצה בשם בתו, הפעם החברה נמנעת מלרמוז שהטקסט ההיסטורי של הכרזת העצמאות היה יכול להשתפר בזכות AI. ברשתות החברתיות התגובות היו מעורבות. ביו-טיוב ובאינסטגרם רבים מהצופים דווקא קיבלו את הפרסומת בחיוב, אולם ברשת החברתית בלוסקיי נשמעה ביקורת חריפה בהרבה. גולשים הגדירו את הסרטון כ"מביך" וכ"מנותק לחלוטין מהמציאות", כאשר השימוש בבינה מלאכותית עמד במרכז הביקורת. עם זאת, כמה מהמבקרים, ובהם ההיסטוריון אנגוס ג'ונסטון, ציינו דווקא כי "מדהים עד כמה מעט מהפרסומת הזו באמת מבוסס על בינה מלאכותית". "אפילו בפנטזיה הומוריסטית ומעט קיטשית, אי אפשר לשכנע שבינה מלאכותית היא כלי שימושי לארגון פוליטי לכתיבה או לשיתוף פעולה אנושי", הוא כתב.

במבצע בינלאומי נרחב ומתואם, ה-FBI וקבוצת מודיעין האיומים של גוגל (Google) השביתו את 'נטנאט' (NetNut) – אחת מרשתות הפרוקסי מבוססות הבוטים המסחריות הגדולות בעולם. הרשת – שניצלה ונוצלה – שייכת לחברה ישראלית. הרשת, שחוקרי אבטחה עוקבים אחריה ומכונה גם 'פופה' (Popa), השתלטה על יותר משני מיליון מכשירים פרטיים ברחבי העולם, והפכה אותם לממסרי ניתוב תעבורה עבור פושעי סייבר וארגוני ריגול בסייבר הפועלים בחסות מדינה. לא צוינו זהות ולאום ההאקרים. המבצע המשותף כוון לתשתית הדיגיטלית שהזינה את שירות הפרוקסי העצום, ותפס מאות דומיינים. עוד היו שותפים למבצע ההשבתה Lumen Technologies, קרן Shadowserver ומחלקת החקירות הפליליות של רשות המסים האמריקנית, ה-IRS. Cae NetNut, la plataforma que explotaba millones de dispositivos Android infectados como red proxy.https://t.co/x5mZIQnPkW#netnut #google #redesproxy #ciberataque #android #dispositivosAndroid — Bit Life media (@BitLifeMedia) July 6, 2026 בליבת הפעילות של שירות הפרוקסי של 'נטנאט' עמד הבוטנט 'פופה': זו שכבת תקשורת חמקנית מהונדסת. על ידי הטמעת ערכות פיתוח תוכנה – לכאורה – בטלוויזיות חכמות, זולות ולא ממותגות, מבוססות אנדרואיד (Android), 'נטנאט' השתלטו על קופסאות מדיה סטרימינג ואפליקציות לא רשמיות, ובדרך זו – על כלל האלקטרוניקה בבית הקורבנות. כך, כאשר צרכנים חיברו את המכשירים הללו, חיבורי האינטרנט הביתיים שלהם "הושכרו" בשקט ושימשו כנקודות יציאה של הרשת הזדונית מבית הקורבן. באופן זה התעבורה הזדונית נותבה דרך כתובות IP מקומיות לגיטימיות, ועקפה אמצעים ומסנני אבטחה. לפי גוגל, "לפחות 316 אשכולות איומים שונים השתמשו בצמתים של 'נטנאט' לביצוע קמפיינים של ריסוס סיסמאות, מילוי אישורים, הונאת פרסום וקצירת נתונים רגישים – וכל זה קרה רק בשבוע אחד ביוני השנה". ❗️ BREAKING: Over 2 million hijacked consumer devices, including smart TVs and streaming boxes, were quietly acting as residential proxy exit nodes. All of them, per Google, were part of the NetNut residential proxy network. Google, working with the FBI and Lumen, has moved to… pic.twitter.com/4oKPHDJfnU — International Cyber Digest (@IntCyberDigest) July 2, 2026 'נטנאט' שימשה פושעי סייבר כדי להסוות תעבורה זדונית לפי חוקרי אבטחה, ביניהם בריאן קרבס – מהחוקרים המובילים בעולם בתחום ובעל אתר התחקירים KrebsOnSecurity – 'נטנאט' שימשה פושעי סייבר כדי להסוות תעבורה זדונית.  מדובר ברשת של חברת איסוף הנתונים הישראלית אלארום (Alarum Technologies), הנסחרת בנאסד"ק (Nasdaq) וב-תל אביב. דווח כי חלק מהדומיינים שלה נתפסו בחקירת ה-FBI. לפי כמה כלי תקשורת, ה-FBI חוקר האם 'נטנאט', שהיא חברת בת של אלארום ומשמשת רשת פרוקסי לאיסוף נתוני אינטרנט, הייתה מעורבת בחיבור מוצרי אלקטרוניקה ביתיים לאינטרנט – בלא הסכמת בעליהם. בעקבות פרסום החקירה, אלארום מיהרה לדווח על תפיסת הדומיינים וציינה: "החברה מתייחסת לעניין ברצינות רבה ותשתף פעולה באופן מלא עם רשויות אכיפת החוק, על מנת להבטיח שכל שימוש לרעה בתשתיות ייחקר ביסודיות והאחראים יועמדו לדין". עוד היא דיווחה כי "כתוצאה מהתפתחויות אלו, החברה חווה כעת שיבושים בחלק משירותיה… החברה מקדישה משאבים רבים לחקירת הנסיבות סביב אירועים אלה ופועלת במרץ להשגת מידע נוסף בנוגע לאופי והיקפו של האירוע… אלארום ו'נטנאט' לא יצרו קשר עם ה-FBI או כל רשות ממשל אחרת בקשר לעניינים אלה". בשל החקירה, החברה השעתה זמנית את תעבורת הנתונים דרך שירותי הרשת הרלוונטיים לכמה ימים, "כדי לחקור את האירוע, להעריך את התשתית שנפגעה, לקבוע האם התרחשה פעילות זדונית כלשהי". ???? $ALAR : Alarum Reports Temporary NetNut Service Disruption Alarum Technologies ($ALAR) announced a temporary pause affecting parts of its NetNut network services following a recent incident. ???? Service availability will be significantly reduced for several days while the… pic.twitter.com/qoW9MYXmje — Emmanuel – Big Tech & AI Investor (@EmmanuelInvest) July 5, 2026 מיהי אלארום? אלארום מגדירה עצמה כ"ספקית גלובלית של פתרונות גישה לאינטרנט ואיסוף נתונים מקוונים". היא מסייעת ללקוחותיה לאסוף נתונים מהאינטרנט, תוך עקיפת המגבלות המוטלות על ידי אתרים מסוימים, בהתבסס על כתובת ה-IP של המשתמש, והנתונים השונים המוצגים לדפדפנים בהתאם לכתובת ה-IP בה הם משתמשים. לפי מה שדווח, חקירת ה-FBI עוסקת במוצר הדגל של החברה, המאפשר לארגונים ולחברות לאסוף נתונים מהאינטרנט באמצעות רשתות פרוקסי. אלה מאפשרות לחברות לגשת לאתרי אינטרנט, כשהן נראות כאילו הן גולשות ממיקום אחר מזה שבו הן נמצאות. לפעילות שכזו יש שימושים לגיטימיים, כגון בדיקת מוצרים באזורים גיאוגרפיים שונים. אך היא גם שימשה פושעי סייבר, המנצלים אותה כדי להסוות תעבורה זדונית. לפי בלומברג, משך יותר משנה סוכני FBI עוקבים ובוחנים קשרים פוטנציאליים בין 'נטנאט' – המוכרת גישה לרשתות כאלה – לבין תוכנת פופה, המשתלטת על מכשירים. אלארום קמה ב-2013 בשם Safe-T, עברה כמה תהפוכות עסקיות, הונפקה בתל אביב ב-2016, בלא הצלחה, וכעבור שנתיים ביצעה בהצלחה הנפקה קטנה בנאסד"ק. אז היא שינתה כיוון, וב-2019 קנתה את 'נטנאט', ששיפרה את הכנסותיה, ומאז החברה ממוקדת עסקית ברשת זו. כדי למנוע מהרשת להיבנות מחדש בקלות, גוגל הפעילה אמצעים טכניים מידיים לצד פעולות משפטיות של ה-FBI. החברה השביתה את כל חשבונות גוגל ששימשו את 'נטנאט' לפקודות ושליטה בנוזקות, עדכנה את Google Play Protect להתרעות אוטומטיות למשתמשי אנדרואיד והשביתה אפליקציות המכילות את ערכות הפיתוח שנפרצו.

"כשהייתי נערה בתיכון, רוב זמני הפנוי הוקדש לתנועת הנוער. אבל גם השתתפתי בקורס של 'נוער שוחר מדע' ולמדתי תכנות. בכיתה י"ב היו 20 בני נוער: אני, אחת משתי בנות – ו-18 בנים. כל הבנים נרשמו לעתודה. בדקתי מה ללמוד, התלהבתי ונרשמתי ללימודי מתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. חייבים לשנות את היחס בין הנערים והנערות שפונים ללימודי מדעים, אסור להפסיד את ההון האנושי המשובח והאיכותי שקיים אצל מחצית מהאוכלוסייה", כך אמרה ד"ר דורית דור, מנהלת-שותפה ומייסדת קרן ההון סיכון Qbeat Ventures. ד"ר דור, לשעבר סמנכל"ית הטכנולוגיות של צ'ק פוינט, דיברה ב-BUILD THE FUTURE, הכנס השנתי של עמותת אליסקוד. הכנס התקיים אתמול (א') באולם סמולארש באוניברסיטת תל אביב, בהשתתפות מאות ילדות ונערות המתעניינות במתמטיקה ובמדעי המחשב, ועסק בשאלה כיצד מכשירים את הדור הבא לעולם עבודה שמשתנה במהירות בעידן ה-AI. אליסקוד מגדלת, מחברת ומקדמת ילדות, נערות ונשים לעולם הטכנולוגיה מבית הספר היסודי ובמהלך הקריירה שלהן. לאחר הלימודים שירתה דור ביחידה 8200 בתפקיד טכנולוגי-מתמטי כראשת מדור. ב-1993, בגיל 26, בצבא, זכתה בפרס ביטחון ישראל. במהלך השירות היא סיימה לימודי תואר שני בהצטיינות יתרה ועשתה דוקטורט במדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, בנושא סיבוכיות של אלגוריתמים. ב-1995 פרשה מצה"ל בדרגת רס"ן. "מיד לאחר הצבא", אמרה, "התחלתי לעבוד בצ'ק פוינט, שהייתה סטארט-אפ בתחילת הדרך, עם 20 עובדים. ניהלתי את מערך הפיתוח והטכנולוגיה, ועם השנים עסקתי גם בניהול מוצרים, פיתוח עסקי, רכישות ומיזוגים וכן כמה חטיבות עסקיות חדשניות. ניהלתי יותר מ-1,500 עובדים". ד"ר דור השתתפה בוועידות של הפורום הכלכלי העולמי, שם היא גם הייתה חברה בוועדה המקדמת את אבטחת הסייבר העולמית. בשנים 2016-2022 הייתה חברת דירקטוריון ב-She Codes, המעודד שילוב נשים בתעשיית ההיי-טק. אשתקד פרשה מתפקידה כסמנכ"לית הטכנולוגיות של ענקית הגנת הסייבר הישראלית. ד"ר דור ושותפתה, מיה נצר, הקימו את Qbeat Ventures, קרן הון סיכון המתמחה בהשקעה בסטארט-אפים בתחום טכנולוגיות הקוואנטים. "לאורך שנות השירות שלי בצבא ובתעשייה", אמרה, "היו מעט מאוד בנות בתחום המחקרי-טכנולוגי. חוסר שוויון זה הורגש בעיקר בליבת העיסוק בסייבר. עם השנים חדרה בי ההכרה שהמצב אינו תקין – אין תמהיל נכון בין המינים בעולם הטכנולוגיה". "פעלתי לקדם את צמצום הפער", הסבירה ד"ר דור. "הקמנו תוכנית מנטוריות לנשים בצ'ק פוינט. כחברת הנהלה של She Codes, פעלנו לקידום נשים בהיי-טק. עשינו זאת גם עם נשים מבוגרות שחיפשו הסבה מקצועית לעולם התכנות". ארוכה הדרך לשוויון "חשוב שענף ההיי-טק יכיל 50% נשים", אמרה, "זה כוח מאוד חזק, המחזק גם את החברות המעסיקות אותן. לנערות והנשים, זו הזדמנות לקריירה מעולה, בשילוב התפתחות אישית ומקצועית. לצערנו, המגמה לשילוב יותר נשים לא מתרחשת באופן טבעי. לכן חשוב שיהיו ארגונים כמו אליס קוד שיתמכו בנושא. צריך לשלב כוחות בתחום קידום נשים בין המגזר האקדמי, הביטחוני והפרטי – על מנת לייצר מצב של Win-Win". "עצתי לנשים צעירות ולנערות", סיכמה ד"ר דור, "היא לעשות את הדברים שאתן אוהבות ויכולות להצליח בהם. חשוב להרחיב את מעגל ההתנסויות בעולם הטכנולוגי, שמשתנה כל הזמן. חפשו טכנולוגיות חדשות שמדברות אליכם, שעושות לכן ברק וניצוץ בעיניים. עשו דברים חדשים, התחילו מדברים שאתן אוהבות. ההצלחה תגיע עם הזמן".   נסטסיה אוצ'קובסקי, המייסדת ומנכ"לית אליסקוד, אמרה בפתח האירוע כי "אין דבר מרגש יותר מלהביט על האולם הזה, ולראות קהילה: דור של מהנדסות, של יוצרות. בשנים האחרונות הבוגרות שלנו נכנסות לעולם העבודה, משתלבות בתעשייה ותופסות את מקומן". אליסקוד, אמרה, "היא הרבה מעבר לתוכנית לימוד. זו קהילה טכנולוגית. מקצועית, שבונה את דור העתיד של הנשים בטכנולוגיה". "הרבה נשים ואנשים אישרו לזה לקרות, יום אחרי יום, כבר עשור", אמרה אוצ'קובסקי, "ראשית, גבי מרום ז"ל שהובילה את הדרך, הניחה את היסודות, ותמיד תהיה חלק בלתי נפרד מהלב של אליסקוד. תודה נוספת לכל מי שכבר הודו לו הערב, הצוות, השותפים, האנשים שבחרו להיות חלק מהדרך שלנו: אתם.ן לא תומכים מהצד, אלא הסיבה שאנחנו עדיין כאן, עשור אחרי". "אני מודה לאלו שבזכותן אנחנו כאן, שהקמנו את אליסקוד כדי ללמד אותן", סיכמה אוצ'קובסקי, "האמת היא, שהן מלמדות אותנו – אומץ, סקרנות ונחישות. הן מזכירות לנו, שוב ושוב, למה כל זה חשוב. כי העתיד לא מחכה שמישהו יבנה אותו בשבילנו – העתיד נבנה על ידי מי שמעזות ליצור אותו, קהילת אליסקוד. החניכות שלנו".

אואזיס טכנולוגיות הישראלית בנתה באחרונה מפעל AI ענק – הראשון באפריקה – מבוסס אנבידיה. המפעל הוקם בקייפטאון שבדרום אפריקה, עבור קאסבה טכנולוגיות (Cassava Technologies). הפרויקט החל באוגוסט 2025, הסתיים במרץ השנה ובאחרונה עלה לייצור, ולקוחות עושים בו שימוש. היקפו הכספי של הפרויקט, שכלל בנייה של כלל מערכי ה-IT והתקשורת, לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בענף העריכו אותו במאות מיליוני שקלים. קאסבה טכנולוגיות היא קבוצת טכנולוגיה גלובלית אפריקנית, שמספקת תשתיות דיגיטליות, שירותי ענן, בינה מלאכותית, דאטה סנטרים, תקשורת וסייבר באמצעות חברות הבת שלה. הקבוצה פועלת ב-94 מדינות באפריקה, במזרח התיכון, באמריקה הלטינית ובארצות הברית. מפעל הבינה המלאכותית ממוקם בחוות השרתים Africa Data Centres (ADC) של קסאבה בדרום אפריקה. המפעל מנצל את רשת הסיבים האופטיים הפאן-אפריקנית המהירה ובעלת השיהוי הנמוך. בשל כך, קסאבה מציעה, ותציע, ללקוחות AIaaS – בינה מלאכותית כשירות. המפעל מבוסס על ארכיטקטורת NVIDIA Cloud Partner (NCP). הוא כולל, בשלב הראשון, כ-2,000 מעבדים של ענקית הבינה המלאכותית מסוג H200, ומשלב טכנולוגיות נוספות. הארכיטקטורה תוכננה מראש כך שתאפשר הרחבה משמעותית של קיבולת המחשוב בשלבים הבאים, בהתאם לתוכניות הפיתוח של קסאבה ולביקוש הגובר לשירותי AI. אואזיס הובילה את הפרויקט בהיבט ההנדסי, לרבות תהליכי התכנון, לאחריהם האינטגרציה, הארכיטקטורה, שילוב שכבות המחשוב, הרשת, האחסון והתזמור, ביצוע בדיקות הקבלה, בדיקות הביצועים והמעבר המלא לסביבת ייצור. "אחד ממיזמי ה-AI המשמעותיים באפריקה" המפעל מספק שירותי AI Cloud, אימון מודלי שפה גדולים (LLMs), שירותי היסק, עומסי HPC (מחשוב ביצועים גבוהים) ושירותי GPU כשירות (GPU-as-a-Service) – עבור ארגונים, גופי מחקר ולקוחות עסקיים. גורם בענף אמר לאנשים ומחשבים כי "מדובר באחד ממיזמי תשתיות הבינה המלאכותית המשמעותיים שבוצעו באפריקה בשנים האחרונות". לצד פלטפורמת AI, רשתות InfiniBand ואת'רנט עתירות ביצועים של אנבידיה, מומחי אואזיס הטמיעו במפעל כמה טכנולוגיות נוספות: מערכת אחסון מקבילי של WEKA לעומסי AI ו-HPC; פלטפורמת תזמור לניהול סביבות קוברנטיס ותשתיות AI של רפאיי סיסטמס; שרתי AI עתירי ביצועים של HPE; ותשתיות תקשורת דאטה סנטר של אריסטה. מומחי אואזיס הסבירו כי "שילוב כלל הטכנולוגיות מאפשר הפעלת סביבת AI מודרנית, סקיילבילית ובעלת זמינות גבוהה, שמותאמת לעומסי עבודה מתקדמים ולתמיכה בצמיחה עתידית". הפרויקט נערך בשיתוף צוותי קסאבה AI והשותפים הטכנולוגיים, וכלל פיתוח תהליכי אוטומציה, הקמת יכולות ניטור ותפעול, הכנת נהלי עבודה והשלמת הפעילויות עד להפעלה מסחרית של המתקן. אנשי אואזיס ממשיכים ללוות את הפרויקט גם לאחר העלייה לאוויר, ותומכים בתהליכי התחזוקה, האופטימיזציה והרחבת הפלטפורמה. לפי אואזיס, "המשך הליווי ההנדסי הוא חלק בלתי נפרד מהפרויקט, ומטרתו להבטיח רציפות תפעולית, זמינות גבוהה והיערכות לשלבי ההתרחבות העתידיים של סביבת ה-AI". עוד עונה המפעל לדרישת לקוחות לאימון בינה מלאכותית תוך שמירה על ריבונות הנתונים בגבולות היבשת. עמוס רוזנבוים, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אואזיס. צילום: אינגה אבשלום שיליאן "אחד האתגרים ההנדסיים המורכבים בעולם תשתיות ה-IT" לדברי עמוס רוזנבוים, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אואזיס, "הקמת מפעל AI בסדר גודל שכזה היא אחד האתגרים ההנדסיים המורכבים ביותר בעולם תשתיות ה-IT. שילוב נכון של תשתיות מחשוב, רשת, אחסון, תזמור ואוטומציה, לצד עבודה משותפת עם כלל ספקיות ה-IT השותפות למיזם, אפשרו לנו להביא את המערכת לעלייה מוצלחת לאוויר ולעמוד ביעדי הפרויקט". תומר שרון, מנכ"ל אואזיס, ציין כי "השלמת הפרויקט מסמלת אבן דרך משמעותית עבור קסאבה AI, במסגרת השקעתה ארוכת הטווח בהקמת תשתיות בינה מלאכותית מתקדמות. אנחנו ממשיכים ללוות את הפרויקט גם לאחר העלייה לאוויר, באמצעות שירותי מומחה הנדסיים".

המונדיאל כבר מזמן לא מתקיים רק על כר הדשא. כל שער, תיקול או הצלה עוברים כמעט מיד לעולם הדיגיטלי – למשחקי EA Sports FC, כולל ניתוחי נתונים ובינה מלאכותית. הגבול בין המציאות למשחק המחשב הולך ומיטשטש. ביצועים במונדיאל משפיעים על דירוגי השחקנים במשחק ועל האופן שבו מיליוני גיימרים ברחבי העולם תופסים את הכדורגלנים. כך אירוע פיזי שנמשך 90 דקות (טוב, קצת יותר) הופך בתוך זמן קצר למידע דיגיטלי שמגיע לכל בית. התהליך הזה מזכיר את רעיון התאום הדיגיטלי – יצירת ייצוג דיגיטלי של פעילות מהעולם האמיתי, שמתעדכן באופן רציף. במונדיאל, הנבחרות והשחקנים הם "המקור", ומשחק המחשב הוא אחד הייצוגים הדיגיטליים שלהם. בהיי-טק, אותו עיקרון משמש חברות רבות. מפעלים בונים תאום דיגיטלי של קווי הייצור כדי לבחון שינויים לפני שמבצעים אותם בפועל. חברות רכב מדמות התנהגות של מכוניות לפני ייצור, וחברות ענן מנתחות בזמן אמת ביצועים כדי לשפר מערכות ולחזות תקלות. אפשר לראות בכך מעגל שלם: העולם הפיזי מייצר נתונים, הטכנולוגיה מנתחת אותם והעולם הדיגיטלי מחזיר תובנות, שמשפיעות על המציאות. ולמשחקי האתמול: נורבגיה-אנת'רופיק מול ברזיל-אמזון זה היה משחק בין העולם החדש לזה היותר חדש: ברזיל-אמזון של תעשיית הענן מול נורבגיה-אנת'רופיק של מהפכת מודלי הבינה המלאכותית. ראינו משחק נוקאאוט איכותי ודו צדדי, שבו שתי הנבחרות יצרו מצבים רבים כדי להעפיל לרבע הגמר. נורבגיה-אנת'רופיק פתחה בלחץ, במצבים ובגול שנפסל כתוצאה מנבדל, וברזיל-אמזון יצאה להתקפות מסוכנות, ו-"הענישה" בכל פעם שנפתחה לה הזדמנות. השוער הנורבגי אוריאן נילנד היה גיבור המשחק. הוא שיחק כאילו הוא מיתוס – המודל העוצמתי ביותר של אנת'רופיק, עם קריאת משחק מושלמת, עצירת פנדל של ברונו גימאראייש ועוד שורת הצלות גדולות, שהובילו את הנבחרת שלו לניצחון. שוער נורבגיה, אוריאן נילנד. צילום: ShutterStock בחוד היה ארלינג האלנד, שהוא ההתגלמות של מודל אחר של אנת'רופיק, Claude Sonnet – חד, יעיל וקטלני. הוא כבש פעמיים – בפעם הראשונה בנגיחה אדירה ובפעם השנייה בבעיטה מדויקת מחוץ לרחבה – והכריע את ההתמודדות. מדובר בשחקן שאני ממש מעריץ: הוא צנוע, חכם (תראו את מסלול הקריירה שלו, כיצד הבשיל להיות הכוכב שהוא) ובעיקר יעיל. הוא לא מנסה לקחת את המשחק עליו, לא מחפש את הכדור אלא רק את העקיצה והיעילות, ומהצד השני רואים אותו חוזר להגנה ועוזר במה שהוא יכול גם שם. מנגד, ויניסיוס ג'וניור הברזילאי היה כמו Amazon Nova Pro – מודל בינה מלאכותית יצירתי, שיודע לייצר מהלכים גם תחת לחץ. הוא שוב ושוב פרץ, סידר מצבים לחבריו והוביל את ההתקפה הברזילאית, אך נילנד עמד בכל האתגרים. גימאראייש, שאפשר לדמות אותו ל-Amazon Bedrock, היה התשתית שעליה נבנו התקפות ברזיל-אמזון, אך הוא החמיץ פנדל – מה שהפך אותו לגיבור הטרגי של המשחק. הברזילאים-אמזונים לא ניצלו את יתרון התשתיות בענן שלהם מול הצמד של האלנד, ורק עמוק בתוספת הזמן הצליח ניימאר לצמק מהנקודה הלבנה. זה לא הספיק כדי למנוע מברזיל-אמזון הדחה היסטורית בשלב כה מוקדם במונדיאל, מבחינתה. במשחק הזה, השילוב בין נילנד-מיתוס בשער להאלנד-Sonnet בהתקפה גבר על היצירתיות של וניסיוס-Nova Pro ועל התשתית של גימארייאש-Bedrock. זה היה ערב שבו איכות הביצוע ויכולת הסיום הכריעו, ונורבגיה-אנת'רופיק עשתה היסטוריה ובפעם הראשונה בתולדותיה העפילה לרבע גמר המונדיאל, תוך שהיא שומרת על המאזן שלה מול ברזיל-אמזון, שעדיין לא ניצחה אותה. יש כבר מי שמתחילים לחשוב על נורבגיה-אנת'רופיק כיריבה אפשרית לצרפת-OpenAI בגמר. אם זה יקרה, נראה קרב ענקים בין ענקיות מודלי ה-GenAI. ואולי ההיסטוריה תחזור על עצמה, כאשר נורבגיה, שהפסידה בשלב המוקדמות לצרפת, תנצח אותה בגמר, כמו שגרמניה, שהפסידה להונגריה ב-1954 בשלבים המוקדמים, ניצחה אותה בהפתעה הגדולה ביותר שהייתה בגמר המונדיאל אי פעם. אנגליה-יבמ מול מקסיקו-BMC השני מבין משחקי האתמול בשמינית הגמר היה קרב איתנים בין שתי חבורת שהיו פעם המלכות של עולם המיינפריים: יבמ, יצרנית מחשב הלגאסי הענק, ו-BMC, יצרנית פתרונות ניהול התשתיות שלו. המשחק הבטיח רבות – וקיים, ויש אומרים שזה המשחק הטוב ביותר שהיה עד היום במונדיאל. אנגליה-יבמ השלימה ניצחון 2:3 על מקסיקו-BMC בשמינית הגמר, במשחק שהיה לא פחות מהירואי. 40 שנה אחרי שבאותו אצטדיון, האצטקה במקסיקו סיטי, אנגליה הודחה על ידי ארגנטינה הדחה כואבת ברבע גמר המונדיאל עקב שער לא חוקי של מראדונה (שער "יד האלוהים" המפורסם), האנגלים הוכיחו שהפעם, האופי היה זה שניצח. גם במשחק הזה הייתה הרגשה שהשופט ניסה לקחת לקבוצות את הצדק, אבל הפעם היה את ה-VAR, שידע לתקן את מה שהוא עלול היה לקלקל, וקבע כרטיס אדום ופנדל מוצדקים לרעת המקסיקנים-BMCים. שחקן אדיר. הארי קיין. צילום: BigStock הארי קיין, ה-Watsonx של יבמ והמלך של נבחרת שלושת האריות, בישל את אחד משערי השדה שנבחרתו כבשה, הכניס פנדל – אבל גם גרם לפנדל לטובת היריבה מארץ הסומבררו. ג'וד בלינגהאם כבש צמד ופרץ בראשונה את השער של נבחרת מקסיקו בטורניר הזה. בסיום המשחק, אחרי המאמץ האדיר שעשה, הוא קרס מהרגליים. מקסיקו-BMC לא ויתרה ושלחה את Control-M שלה לצמק – הן בדקה ה-42 ל-1:2 והן בדקה ה-69 לתוצאה הסופית, 2:3. בשלבים האלה של המשחק, אנגליה-יבמ עברה למצב IBM QRadar – זיהוי איומים, משמעת הגנתית וניהול סיכונים, והתבצרה בקרב שהזכיר ברוחו את גבורת קרב אלמו. אלא שכאן, המבצר לא נפל. השוער האנגלי, פיקפורד, סיפק תצוגת ענק, כאילו הפעיל את IBM Storage Defender. מנגד, BMC Helix ניסתה לנהל את המשבר, אך בפעם הראשונה בטורניר מקסיקו גם ספגה שערים וגם הפסידה – ובראשונה אי פעם באצטקה. בסיום נראתה על המסך אישה מקסיקנית מבוגרת בוכה – תמונה שהמחישה את גודל האכזבה של מקסיקו-BMC, בעוד שאנגליה-יבמ חוגגת עלייה לרבע הגמר, שם היא תפגוש-אנת'רופיק, וקיין את האלנד.

במהלך טקס הנחת אבן הפינה לפרויקט הרחבת יישובי חבל תקומה, שערכה הסוכנות היהודית באחרונה בקיבוץ עין השלושה, הונחה גם אבן הפינה לבתים הראשונים שייבנו במסגרת מיזם עמותת קיבוץ היי-טק ויוצעו לאנשי היי־טק כחלק מהמהלך לחיזוק ההתיישבות באזור. פרויקט הרחבת יישובי חבל תקומה כולל תכנון להקמה של עד 1,000 יחידות דיור חדשות ברחבי האזור. את הפרויקט מובילה הסוכנות היהודית בשיתוף עם ממשלת ישראל – משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, משרד האוצר, מינהלת תקומה ומשרד הבינוי והשיכון ובסיוע תרומות של יהדות התפוצות ובהן קרן היסוד, הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה וקרן ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל מקליבלנד. במסגרת יוזמת קיבוץ היי טק, שמאחוריה עומד היזם הסדרתי דב מורן, יוצע לאנשי היי-טק לעבור לנגב ולגליל בתנאים אטרקטיביים, להתגורר קהילת עובדי היי טק, במודל עבודה מרחוק במתחמי עבודה משותפים.

לפני שנתיים השיחות עם מהנדסים היו כמעט אחידות. כולם ניסו להבין איך להוציא ממודלי שפה תשובה טובה יותר – איך לנסח, איך לדייק, איך "לדבר נכון עם המודל". היום הטון השתנה. לא בגלל שהפרומפטים הפסיקו להיות חשובים, אלא בגלל שהתברר משהו קצת פחות נוח. גם הפרומפט הכי טוב בעולם לא מציל תהליך עבודה שבנוי רע. זה הרגע שבו נכנס לתמונה ה-Loop. לא עוד אינטראקציה אחת, אלא מערכת של אינטראקציות שחוזרות על עצמן. זה לא מודל, זו התנהגות אחד המהנדסים ששוחחתי איתו לאחרונה תיאר את זה בפשטות כמעט מטרידה: "הבעיה היא לא מה המודל אומר, אלא מה הוא עושה אחרי שהוא אומר את זה". המשפט הזה מסכם את השינוי. Loop Engineering לא עוסקת בשאלה איך לקבל תשובה, אלא איך לבנות רצף שבו תשובה הופכת לפעולה, פעולה הופכת לבדיקה, בדיקה הופכת לתיקון, וחוזר חלילה. במערכות ישנות, היה רגע ברור של התחלה ורגע ברור של סיום. בקשה נכנסת, תשובה יוצאת. במערכות החדשות הגבולות מיטשטשים. המודל כותב טיוטה, עובר עליה שוב, מזהה חוסרים, שולח את עצמו לחפש מידע נוסף, חוזר, משכתב חלקים, ולעיתים גם מחליט שהפלט עדיין לא מספיק טוב ומתחיל מחדש. זה כבר פחות דומה למחשבון, ויותר דומה לעובד שמנהל לעצמו את יום העבודה. הבעיה היא לא מה המודל אומר, אלא מה הוא עושה אחרי שהוא אומר את זה. Loop Engineering לא עוסקת בשאלה איך לקבל תשובה, אלא איך לבנות רצף שבו תשובה הופכת לפעולה, פעולה הופכת לבדיקה ובדיקה הופכת לתיקון איפה האדם נכנס לתמונה? למרות הפנטזיה על מערכות אוטונומיות, בפועל האדם לא נעלם מהתהליך. להפך, הוא מקבל תפקיד קצת פחות נוצץ, אבל הרבה יותר קריטי. לא עוד מי שמייצר כל שלב, אלא מי שמגדיר את הגבולות. למשל במערכות פיננסיות, כמו תהליכי אשראי או חיתום, הסוכן יכול לעבור לבד על מסמכים, לבדוק נתונים, לחשב יחס חוב להכנסה ולזהות סתירות. אבל איפשהו באמצע יש נקודות עצירה ברורות. לא כי המערכת לא יודעת להמשיך, אלא כי אסור לה להמשיך לבד. האדם נכנס בדיוק במקומות שבהם ההשלכה גבוהה מדי, או כשהמערכת מתחילה להראות "ביטחון יתר" בלי הצדקה אמיתית. יש כאן משהו כמעט הפוך ממה שמספרים בכנסים. האדם לא מתחרה במכונה. הוא מתפקד כמו שסתום. לפעמים הוא מאשר את המשך הזרימה, לפעמים הוא עוצר אותה, ולפעמים הוא מחזיר את כל הלולאה לאחור. חברות הטכנולוגיה מאמצות אותה. Loop Engineering. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT הטעות: לחשוב שזה עניין של קוד קל לחשוב ש-Loop Engineering היא עוד שכבה טכנית. עוד ארכיטקטורה, עוד ספרייה, עוד כלי. אבל בפועל מדובר בשאלה ארגונית הרבה יותר עמוקה. מי מחליט מתי לעצור תהליך? מי קובע מה נחשב "מספיק טוב"? ואיך נראית אחריות כשאין עוד פעולה אחת שמסיימת הכל, אלא רצף של החלטות קטנות? ארגונים שממהרים מדי להפוך הכל לאוטומטי מגלים מהר מאוד תופעה מוזרה. המערכת לא נכשלת בגלל תשובה שגויה אחת, אלא בגלל לולאה שלא יודעת לעצור בזמן. היא ממשיקה לשפר, לחדד, לבדוק שוב, עד שהעלות של התהליך גבוהה מהערך שלו. זה לא באג. זו תוצאה ישירה של לולאה שלא הוגדרה נכון. בצד השני, ארגונים שמפחדים מדי מאוטומציה משאירים את האדם בכל שלב קטן. התוצאה היא מערכת איטית, עמוסה, שלא באמת מנצלת את היכולות של הבינה המלאכותית. בין שני הקצוות האלה נמצא התחום האפור שבו Loop Engineering חיה באמת. מי שמגדיר את הלולאה, מגדיר את המוצר יש משפט שחוזר שוב ושוב בשיחות עם אנשי מוצר בשנה האחרונה, גם אם לא תמיד אומרים אותו בצורה מפורשת: "אנחנו כבר לא בונים פיצ'רים, אנחנו בונים התנהגות". וזה בדיוק העניין. כאשר סוכן AI נכנס לתוך תהליך עבודה, השאלה המרכזית היא כבר לא מה הוא יודע לעשות, אלא איך הוא מתנהג לאורך זמן. כמה פעמים הוא בודק את עצמו. מתי הוא נעזר באדם. מתי הוא עוצר. ומתי הוא מתעקש להמשיך לבד. Loop Engineering במובן הזה, היא פחות תחום טכנולוגי ויותר שינוי תפישתי – המעבר ממערכות שמייצרות תשובות למערכות שמנהלות תהליכים. מי שמבין את זה מוקדם, מתחיל לעצב לא רק כלים חדשים, אלא גם את הדרך שבה החלטות מתקבלות בתוך ארגונים שלמים. ואולי זו הסיבה שהמונח נשמע עדיין קצת תיאורטי. כי ברגע שהלולאה באמת מתוכננת טוב, היא מפסיקה להיראות כמו רעיון. היא פשוט נהיית הדרך שבה העבודה מתבצעת. הכותב הוא יועץ טכנולוגי לארגונים בעיקר בתחום האשראי החוץ בנקאי ובעברו מנמ"ר